• א. כי מהסכום הרטרואקטיבי שקיבלה האם לידיה עבור הבת תעביר האם לידי האב סך של 27,388 ₪ וזאת במיידי.
• ב. כי האם תעביר לאב מתוך הקצבה החודשית בסך 2,569 ₪, החל מחודש אפריל 18 ועד יום מתן ההחלטה סך של 1,900 ₪ (גובה מזונות ילדים) ועוד מחצית מיתרת הקצבה (לאחר העברת הסכום של 1,900 ₪ נשאר 669 ₪ מהקצבה) שתוקצה על ידי שני ההורים ראשית עבור הגן ולשאר המחציות של הבת ככול וישנן.
• ג. ככול והאם תקבל לידיה תשלומים חד פעמיים או שוטפים גבוהים יותר מהסכומים להלן אזי מחצית היתרה לאחר העברת סכום גובה מזונות לילדים לאב תועבר על ידי האם לידי האב ותוקצה על ידי שני ההורים ראשית עבור הגן ושאר המחציות של הבת ככול וישנם.
• ד. מחצית קצבת הילדים וכול קצבה אחרת בגין הילדים מאת הביטוח הלאומי תועבר על ידי האם לידי האב.
• ה. לחייב את המשיבה בהוצאות בקשה זו שכן היא היתה צריכה לעשות כן בהגינות ותום לב מעצמה וללא צורך בפתיחת הליך זה.

ואלה נימוקי הבקשה:

1. האם הסתירה במשך שנה שלמה מבית המשפט ומהאב כי הגישה תביעת נכות לביטוח לאומי בגין הבת ותבעה כפל מזונות ילדים בגין הבת גם מהאב וגם מביטוח לאומי! וזאת בחוסר תום לב משווע. כעת משקיבלה את הקצבה היא ברוב חוצפתה רוצה לשמור אותה לעצמה וטוענת כי תעשה חיסכון להבת אם היא תצטרך בעתיד משהו. פשוט חוסר יושר והתעשרות שלא במשפט על חשבון אב כאשר היא בכלל משתכרת יותר ממנו מעסק קונדיטוריה ומעבודתה כשכירה ובעלת גב כלכלי חזק מאחיותיה העשירות והירושה שקיבלה שהיא עדיין מסתירה.
2. האם קיבלה ביום 13/2/18 קצבה רטרואקטיבית מאת הביטוח הלאומי למימון מזונותיה של הבת החל מינואר 2017 ועד ינואר 2018 כולל בסך של כ-26,000 ₪(25,956 ₪) כן קיבלה כבר שני תשלומים שוטפים של 2,569 ₪ לחודש וזאת היא תקבל לידיה מידי חודש בחודשו לשם מימון צרכיה של הבת אותם משלם האב במלואם שכן נפסקו לו מזונות ילדים של 1,900 ₪ לחודש להבת ומחצית גן מבלי להתחשב בזמניי השהות השווים והטיפול היתר שהוא מטפל בבת יותר מהאם לרבות ימי חופש שהוא לוקח ויציאות מוקדמות מהעבודה ולינות בלילה בבתי חולים שרק הוא עושה.
3. מעבר לסכומים אלו האם מקבלת הנחות רבות אשר מגדילות את הכוח של משכורתה ומהוות הטבה שיש לזקוף לשכרה-חשמל מופחת, ארנונה מופחתת, מים בהנחה, טלפון קווי חינם, זיכוי במס הכנסה, הוצאות חינוכיות מופחתות, פטור מתשלומים בקופת החולים, הנחות בתרופות(גם כאלו שאינם קשורים לנכות), הנחה באגרת רישוי לרכב, תו חניה ועוד.
4. בענייננו חל שינוי נסיבות מהותי שכן התגלה כי האם תבעה (וקיבלה רטרואקטיבית סכום של 26,000 ₪) קצבת נכות עבור הבת בסך 2,569 ₪ לחודש, עוד בינואר 2017 לכול הפחות ולא גילתה על כך לבית המשפט למרות שנשאלה על כך בעת הדיון לאור טענותיה המרובות על נכותה של הבת שנטענו על מנת להגדיל את המזונות מבלי שהוכיחה ולו בראשית ראיה כי יש הוצאות חריגות בגין נכות זו ולא לחינם מאחר ואין הוצאות כאלו וכול הקצבה נועדה למזונותיה של הבת.
5. הצרכים של הבת עמדו בפני כבוד בית המשפט בעת שפסק מזונות ילדים זמניים ולא השתנו מאז מתן ההחלטה הקובעת כי מזונותיה יהיו 1,900 ₪ ומחצית הגן. כבר טרם מתן ההחלטה האם טענה באריכות ובפירוט עם מסמכים לרוב בפני כבוד בית המשפט לגבי בעייתה הרפואית של הבת אך מעולם לא הציגה הוצאות בגין הבעיה הרפואית וגם לתצהירי עדותה הראשית לא צירפה כול הוצאה חריגה ומיוחדת בגין נכות זו. הסיבה הא שאת טיפוליה של הבת מממנת קופת החולים באופן מלא-ריפוי בעיסוק, פיזיוטרפיה וקלינאית תקשורת וכבר בספטמבר הבת תעבור לגן עירייה טיפולי חינם, שם תקבל במרוכז את כול הטיפולים הללו מהסייעת שבגן.
6. בהתאם להלכה, מדובר בשינוי נסיבות מהותי המחייב את התערבות בית המשפט קל וחומר בתיק המנהל וטרם ניתן בון פסק דין. ראה פסיקת בית המשפט המחוזי בעמ"ש (ת"א) 20337-04-13 פלוני נ' פלונית(פורסם בנבו, 13.11.13).
7. ההלכה היא שאין פוסקים מזונות לאדם מעל למידת הצורך, והזכות למזונות ילדים אינה יכולה להוליד זכאות לסכום החורג מן הצרכים.
8. בע"א 254/76 ינקוביץ נ. ינקוביץ פ"מ לא(3) 169, 173, נקבע כי קצבת הביטוח הלאומי נועדה במהותה למזונות הילדים.
9. בתמ"ש 21412-09-11 פלוני נ' פלונית (לא פורסם 5.11.13), בסעיף 33 שם, נקבע כי כאשר מתקבלת קצבה מאת המוסד לביטוח לאומי היא נועדה מעצם מהותה למזונות הקטין ולפיכך מותרת היא בניכוי מסכום המזונות אותם על האב לשלם עבורו.
10. תמ"ש זה מסתמך על ההלכות המחייבות שנקבעו בע"א 302/80 אגלזיאס נ' אגלזיאס, פ"ד לד(4) 529, 532, ע"א 142/81 ענתבי נ' ענתבי, פ"ד לה(4) 177, 179, וכן בש"א 4757/92 אביעוז נ' אביעוז (פורסם בנבו, 19.11.92).
11. בפרשת ענתבי בעמ' 179, נקבע כי:

"כאשר הסכום שנפסק למי שזכאי למזונות חופף את כל צרכיו, מן הנכון גם להפחית מסכום זה את קצבת הביטוח הלאומי, שהרי אין פוסקים לאדם מעל למידה והזכות למזונות אינה יכולה להוליד זכאות לסכום החורג מן הצרכים, כפי שנקבעו על ידיי בית המשפט."

12. ובכן עיננו רואות כי הדין הוא כי קצבה המתקבלת מאת המוסד לביטוח לאומי עבור ילד נועדה מעצם מהותה למזונותיו, ולפיכך היא מותרת בניכוי מסכום המזונות אותם על האב לשלם עבורו. (ראה: עניין ינקוביץ לעיל, עניין אגלזיאס לעיל ןכן פסק דינו של כב' השופט בן ציון גרינברגר בתמ"ש (י-ם) 26310/97 בר ישי נ' שרעבי (פורסם בנבו, 2001) וכן ע"מ 121/04 ס.י. נ' ס.ק. (פורסם בנבו, 2006).
13. בנוסף, לפי ההלכה, אין מחייבים את האב במזונות במידה ויש לקטין לפרנסת עצמו. ראה גם שרשבסקי, דיני משפחה, מה שניה, עמ' 363, 369, 373 וכן בספרו של ד"ר שאווה, הדין האישי בישראל, עמ' 209.
14. במקרה דנן, צרכיה שנקבעו בפסק דין זמני (ובפועל צרכיה נמוכים אף יותר, ושני ההורים נושאים בהם בשווה ולא רק האב בשל זמני השהות והאב שומר על טענותיו כי יש להפחית מזונות אלו למחצית מאחר והוא כבר נושא בהן באופן ישיר ויש כאן גם כפל תשלום) ממומנים במלואם באמצעות קצבת הנכות והילדים אותה מקבלת המשיבה מהמל"ל, ולכן יש לנכות מצרכיה את הסכום שמשלם בגינה המל"ל.
15. לאחר שהבת אובחנה כסובלת ממחלה בעת העלאת חום היא מטופלת תרופתית כאשר האם על דעת עצמה מסרבת להמלצות הרופאים להעלות להבת מינונים וגורמת בכך להתקפים רבים יותר. כן הבת החלה לקבל טיפולים של קלינאית תקשורת, פזיוטרפיה וריפוי בעיסוק במסגרת קופת חולים מכבי אשר ממנת את הטיפולים ואין על כך הוצאות נוספות. אין לצדדים הוצאות יתרות בשל נכותה של הבת למעט הטיפול הצמוד בו האב נוטל חלק גדול משל האם. אפילו בימים של האם כשיש פיזיוטרפיה האב מגיע מוקדם כדי לשמור על הילד השני וכאשר הבת בבית חולים האב הוא זה שישן עימה בלילות בבתי חולים.
16. האב סבור כי לגבי תשלומים עתידיים יש להפחית קודם את המזונות בשל המשמורת המשותפת. ראשית יש להפחית את מזונות הבת לחצי (חצי אני וחצי האם)בשל האחריות וזמני השהות השווים והעובדה שהאב נושא כבר בחצי מזונותיה באופן ישיר. אחר כך יש להעביר אליו מהקצבה את החלק שיצא שאני משלם כמזונות הבת ולאם את החלק שהיא משלמת כמזונות הבת- להשאיר אצלה. את היתרה יש להקדיש למימון הגן של הבת, החוגים אם יהיו ואם לא יהיו יש לחלק את היתרה בין ההורים שווה בשווה.
17. יצויין כי מזונותיה של הבת בסך 1,900 כוללים מדור אשר לפי בע"מ 919/15 אין לפסוק תשלומים בשל מדור במשמורת משותפת.
18. לאחר גיל שש של הבת אין להעביר מזונות מהאב לאם כלל בהתאם לבע"מ 919/18 יש פשוט לחלק את הקצבה לשני ההורים שווה בשווה ואז כול צד יישא בהוצאותיה אצלו ומחצית ההוצאות הבלתי תלויות.
19. לגבי סכומי העבר על האם להחזיר לאב את כול תשלומי המזונות ששילם לידיה שכן מישהו אחר מימן אותם ונתן עכשיו את כול הכסף רטרואקטיבית. האם בחוצפתה כתבה לאב שהיא מפקידה את הסכום בחיסכון להבת.
20. כן לטענתה היא תביא סייעת לגן לצורך ריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת ופיזיוטרפיה אשר ממילא הבת מקבלת במכבי וגם בשנה הבאה החל מספטמבר 17 הבת עוברת לגן טיפולי ללא עלות כלל שכן זה גן עירייה. לכן מה שכתבה כי היא צריכה את הכסף לסייעת זה אחיזת עיניים בלבד.
21. האב זכאי להחזר של 27,388 ₪ מהקצבה הרטרואקטיבית ושני התשלומים של פברואר ומרץ 2018 ומבוקש כי האם תשיב לו זאת במיידי. להלן טבלת סיכום החישוב.

22. אם נפשט החישוב לגבי החזר הגן זה יהיה כך: 669 ₪ זה יתרת הקצבה החודשית לאחר חיסור מימון מזונות בסך 1,900 ₪ מהקצבה. מחצית מ 669 ₪ זה חלקו של האב בגין הגן, כפול 15 חודשים(ינואר 17 עד מרץ 18) יוצא 5017 ₪. בפועל הסכום להחזר לאב שמחושב בטבלה הוא 4,211 ₪ שכן בחודשים הראשונים הקצבה לא היתה 2,569 ₪ אלא פחות.
23. מעבר לזה יש לה הנחות בארנונה, חשמל, ביטוח קופת חולים, לשירותי חינוך חינם, פטור מתשלום לרופא מקצועי, אגרת רישוי שנתית לרכב חינם, תו חניה נכה, טלפון חינם בבית, נופשונים, וראה באישור הקצבה מאת הביטוח הלאומי אשר מהווים תוספת רעיונית לשכרה. האב בודק בימים אלו כיצד יוכל גם הוא להנות מהטבות אלו.
24. בנוסף, מבוקש שקצבת הילדים מהביטוח הלאומי בגין שני הילדים תחולק מחצה במחצה בין ההורים. ראה רע"א 58470-01-16 (פורסם בנבו, 22/5/16) מאת כב' הש' דרורי לפיה קצבת הילדים צריכה להיות מחולקת שווה בשווה בין ההורים בעת משמורת משותפת ולא להינתן רק לידי האם. זוהי אפליה מגדרית.
25. כן מידיי חודש בחודשו עד הפחתת המזונות הכוללים גם מדור בניגוד לקביעת בע"מ 919/17, אשר קובע שבזמני שהות שווים אין העברת מדור, האב זכאי לקבל את קצבת הנכות בגובה מה שהוא משלם ומחצית היתרה  עבור הגן של הבת תתחלק מחצה במחצה בין ההורים לרבות קצבת הילדים וקצבת חינוך בתחילת כול שנה מאת הביטוח הלאומי.
26. אשר על כן מתבקש כבוד בית המשפט כדלקמן:

• א. כי מהסכום הרטרואקטיבי שקיבלה האם לידיה עבור הבת תעביר האם לידי האב סך של 27,388 ₪ וזאת במיידי. מדובר בסכום בסך 26,000 ₪ שקיבלה עבור התקופה 1/1/17 ועד 1/1/18 כולל (13 חודשים) וכן סכום חודשי שוטף לחודשיים ששולם לידי האם החל מחודש 2/18 (כולל) ועד יום הגשת הבקשה במרץ 18 וכן במחצית מיתרת הקצבה, סך של 699 ₪ ששילם עבור הגן ביתר שכן אלו לא קוזזו מעלות הגן למשך כול התקופה של העבר ועד מרץ 18 (האב נשא במשך כול התקופה במזונותיה המלאים של הקטינה ומחצית מלוא הגן ומדובר בכפל תשלום מזונות ילדים לידי האם בהתאם להלכת העליון).
• ב. כי האם תעביר לאב מתוך הקצבה החודשית בסך 2,569 ₪, החל מחודש אפריל 18 ועד יום מתן ההחלטה סך של 1,900 ₪ (גובה המזונות) ועוד מחצית מיתרת הקצבה (לאחר העברת הסכום של 1,900 ₪ נשאר 669 ₪ מהקצבה) שתוקצה על ידי שני ההורים ראשית עבור הגן ולשאר המחציות של הבת ככול וישנן.
• ג. ככול והאם תקבל לידיה תשלומים חד פעמיים או שוטפים גבוהים יותר מהסכומים להלן אזי מחצית היתרה לאחר העברת סכום גובה המזונות לאב תועבר על ידי האם לידי האב ותוקצה על ידי שני ההורים ראשית עבור הגן ושאר המחציות של הבת ככול וישנם.
• ד. מחצית קצבת הילדים וכול קצבה אחרת בגין הילדים מאת הביטוח הלאומי תועבר על ידי האם לידי האב.
• ה. לחייב את המשיבה בהוצאות בקשה זו שכן היא היתה צריכה לעשות כן בהגינות ותום לב מעצמה וללא צורך בפתיחת הליך זה.

טלי אויזרוביץ, עו"ד

הפוסט בקשה להשבת קצבת הנכות וקיזוז הקצבה החודשית ממזונות ילדים הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

1. מוגשת בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות ילדים לקטין, במקרה חריג זה בו המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה והמתנה להסכמת האב תגרום נזק של ממש לקטין ולאימו.
2. סיבת הדחיפות היא מצוקת הקטין אשר פונה יחד עם האם מדירת המגורים כאשר האם חסרת כול הכנסה, רכוש ומקצוע. לפני כעשרה ימים האב פינה את האם והקטין הפעוט בן 11 החודשים מדירת המגורים באמצעות הזמנת משטרה והוצאת צו הרחקה ל- 30 יום בעקבות ריב סוער ביניהם אותו תכנן ויזם על מנת לפנות את האישה מהדירה בעורמה. והראיה-האב מאז הפינוי לא העביר כול סכום למזונותי ילדים של הקטין, מסרב להמשיך לשלם עבור הגן של הקטין והקטין ואימו נזרקו לרחוב ממש כאשר אין לאם כסף לקנות לפעוט אפילו טיטולים.
3. הצדדים הכירו לפני כשלוש שנים עת עבדה האם כקופאית במסעדה בבעלות האב. הצדדים הינם ידועים בציבור מזה כשנתיים וגרו יחד עוד טרם לידת הקטין וכן לאחר לידתו, בדירה בת 4 חדרים בבניין מפואר בשכירות של 6,000 ₪, וועד בית בסך 900 ₪ וארנונה 700 ₪ לחודש, תשלומים שמימן האב במלואם.
4. האם נזרקה בפתאומיות לרחוב עם פעוט בן 11 חודש ואינה יכולה לספק לילד מדור ראוי מזון, מטרנה, טיטולים, מגבונים, בקבוקים ולא גן ילדים, דבר שיימנע ממנה למצוא עבודה וישאיר אותה במעגל העוני. האם לווה מבני משפחה בגלל שהאב התנער מחובת מזונות ילדים לקטין.
5. עד הפירוד היה האב משלם את מלוא הגן בסך 2,600 ₪ וכן את מלוא הוצאות הבית, ביגוד, טיטולים והמזון והוצאות רפואיות ואת כול צרכי האישה. הוא שילם מלוא גן לקטין בסך 2,600 ₪ לחודש, אולם החודש לא הסכים לשלם והקטין עומד להיזרק גם מהגן-ביתו השני.
6. אחותה של האם, אישה נשואה עם 3 ילדים קטנים משלה, ריחמה עליה ופינתה לה חדר בדירת 4 החדרים שלה על חשבון ילדיה ומשפחתה באופן זמני וזאת כדי שלא תישן ברחוב. 7 נפשות גרים כרגע בדירת ארבעה חדרים בעליבות וצפיפות והחיים במצב כזה בלתי נסבלים וזמניים כפי שהבהירה לה אחותה.
7. אין ספק כי המצב פוגעני לקטין שאיבד את מקור היציבות בחייו, שינה מקומות מגורים, עומד לצאת מהגן ולהיפרד מהמטפלות ואף אינו פוגש באביו כלל. בית המשפט הנכבד מתבקש לחייב את האב להמשיך ולשלם את מלוא הגן לקטין וכך יוכל לשמור על היציבות בגן הילדים והמטפלות לכול הפחות והאם תוכל לצאת לעבוד ולהתפרנס.
8. האם שנותרה ללא פרוטה ואין לה מקצוע או מקור הכנסה משמעותי עבדה פעמיים בשבוע עבודה שממנה קיבלה הכנסה של 2,500 ₪ לחודש והיא בשעות הלילה כשהילד ישן ורק פעמיים בשבוע.
9. ממש לפני כמה ימים בסביבות 6/3/19 היא הפסיקה לעבוד בעבודה הקודמת ומצאה עבודה כסייעת בגן ילדים בשעות הבוקר בלבד עבודה ממנה תשתכר 3,000 ₪ לחודש, שכר אותו טרם קיבלה ותקבל רק בעשירי לחודש הבא(אפריל).
10. האם מקבלת מביטוח לאומי 930 ₪ לחודש הבטחת הכנסה ועובדת לעיתים רחוקות כמורה מחליפה עבודה שאינה מכניסה לה מעל 160 ₪ לחודש ואחרי מיסוי לא נשאר ממנה דבר.
11. מצבה הכלכלי של האם בכי רע והיא יצאה מהבית עם חוב לבנק של 168,000 ₪ בגינו לקחה הלוואה על מנת לפרוע את הגירעון. היא משלמת החזרי הלוואה זו מידי חודש סך של כ- 2,000 ₪.
12. על כן כרגע האם מחוסרת הכנסה ונתמכת בעזרת הזולת כאשר האב לא משלם שקל למזונות ילדים לתינוק.
13. לעומתה האב העשיר בעל הכנסה נטו של 30,000 ₪ לחודש גר לבדו שעלותה כולל הוצאות המדור היא 7,500 ₪ כמפורט לעיל.
14. האב שותף ובעלים עסק משגשג ומוכר.
15. לאב רכב מנהלים כבן שנתיים אותו רכש ב- 170,000 ₪. הרכב היה בשימושה של האישה שכן העסק במרחק הליכה מהדירה והאב לא נזקק לו. לאישה רכב ישן שנת 1996 אותו רכשה ב 4,000 ₪.
16. לאב שני ילדים נוספים להם הוא משלם 4,500 ₪ לחודש למרות שאימם משתכרת יפה כמו האב. כן יש לו שני ילדים בגירים.
17. בזמן הקשר האב מימן את האישה נתן לה כספים מזומנים ומימן את כול צרכיה בהיותה בהריון וכן מאז שהילד נולד מימן את כול צרכיהם של האישה והילד. אולם, האב ניצל את כוחו הכלכלי ואת התלות של האישה בו והיה מתעמר בה כלכלית ונפשית במהלך הקשר. כול פעם שהיא לא עשתה מה שהוא אומר הוא היה מפסיק לתת לה כסף מזומן לקניות ומשאיר אותה חסרת כול, לוקח את הרכב ומשאיר אותה בלי שקל להסתדר. היא הייתה חייבת לציית לכול רצונותיו אחרת היה חונק אותה כלכלית. גם אלימות פיזית מצידו הייתה כאשר בריבים ביניהם משך לה בשיער וניער אותה בארבע פעמים שונות.
18. כשבוע טרם הזמנת המשטרה האב צעק על האם כי תעוף מהבית אך לא היה לה לאן ללכת והאב לא דאג למדור חלופי ולמזונות והיא נשארה. לאחר שבוע יזם התגרות קשה מצידו וגרם לריב סוער במיוחד אותו תכנן במיוחד כדי לגרום לאם להתפרץ ואז להזמין משטרה ולפנותה ביום אחד מהבית.
19. האב ממשיך לנהוג באלימות כלכלית ולא משלם אגורה לילדו כשהוא יודע שאין מקור פרנסה לאם הקטין.
20. האם מעוניינת לשכור דירת 3 חדרים שעלותה 4,500 ₪ אך אינה יכולה לעשות כן אלא לאחר קבלת החלטה על מזונות ומדור.
21. הוצאות המדור עבור הקטין (שליש) יהיו 500 ₪ לחודש. גם כיום יש לו הוצאות מדור כאלו אצל אחות האם והוא תופס חדר בדירה.
22. הקטין זקוק למזונותיו הזמניים סך של 3,300 ₪ ובנוסף 500 ₪ עבור הוצאות מדור ושליש ממדור שכירות דירה. בנוסף זקוק הקטין למימון מלוא הגן בסך 2,600 ₪ וכן מלוא מהוצאות רפואיות חריגות ככול ויהיו לפי הפירוט הבא:
23. הוצאות מדור(כבלים, מים, ארנונה, וועד בית, חשמל, גז, קו טלפון ואינטרנט-שליש מ- 1,500 ₪, יוצא 500 ₪.
24. גן ילדים-2,600 ₪-לשמור על המצב הקיים בו האב שילם תמיד את מלוא הגן.
25. לאור פער ההכנסות המתקרב ל- 100 אחוז, חוסר היכולת של האם, לאור עושרו של האב, לאור גילו של הקטין מקטני קטנים, והיות האב אמיד מבוקש כי ימשיך לשלם את מלוא הגן.
26. מזון (לרבות מטרנה)- 1,200 ₪
27. טיטולים מגבונים בקבוקים והגיינה- 900 ₪
28. ביגוד (כול עונה יש לרכוש חדש שכן מדובר בתינוק הגדל מהר)-600 ₪
29. נסיעות(מוניות ואחזקת רכב ישן)-300 ₪
30. צעצועים ימי הולדת מתנות -300 ₪
31. אשר על כן מבוקש להורות כי האב ישלם לידי האם עבור מזונותיו הזמניים של הקטין סך של 3,300 ₪ לחודש ובנוסף 500 ₪ בגין הוצאות מדור וכן ישלם מדור בגובה שליש מדמי שכירות וזאת מייד עם הצגת חוזה שכירות עד לגובה שכירות בגובה דמי שכירות שלא יעלה על 4,500 ש"ח. כן להורות כי ישלם לידי האם את מלוא הגן ומלוא ההוצאות הרפואיות כנגד הצגת קבלות וכן לחייב את האב בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

טלי אויזרוביץ, עו"ד

הפוסט בקשה למזונות ילדים דחופים עבור קטין הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

1. המבקש והמשיבה נישאו. מנישואי בני הזוג נולד הקטין, אשר היה בן 3.5 בעת אישור ההסכם וכיום בן 7. הצדדים התגרשו ב 2010 לאחר שהגיעו לפסק דין מוסכם בבית המשפט למשפחה בעניין מזונות ילדים ומדור ביום.
2. לאחר הסכם הגירושין, אושרה לקטין קצבת נכות מלאה בשיעור העולה על שיעור מזונות ילדים. בהתאם להלכה, מדובר בשינוי נסיבות מהותי המחייב את התערבות בית המשפט. ראה פסיקת בית המשפט המחוזי בעמ"ש (ת"א) 20337-04-13 פלוני נ' פלונית.
3. יודגש כי טענות האם בדבר שינויי שכר של מי מהצדדים, אינן רלוונטיות לתיק זה, שכן שינוי הנסיבות הנטען הינו, הופעת מקור חיצוני שמממן את הנצרך על ידי הקטין.
4. עקב האיבחון קיבל הקטין קצבת נכות, אולם לא נדרש לטיפולים רבים יותר מבעבר, אלא להיפך, טיפולים שטופל בהם טרם האיבחון, הופסקו. ראה היעדר קבלות ואישורים על טיפולים בכתב ההגנה. הטיפולים הנטענים על ידי האם חלקם הבן לא קיבל בפועל, ואלו שקיבל מומנו ע"י קופת החולים. לא לחינם האם לא הציגה קבלות "לטיפולים" הנטענים על ידה.
5. המדובר בתסמונת שתסמיניה אצל הקטין אינם מתבטאים בתפקוד היומיומי, אלא בקשיים חברתיים בלבד ולצורך כך הוצמדה לקטין סייעת בכיתה, במימון משרד החינוך, אשר מלמדת אותו לקרוא מצבים חברתיים. הקטין ילד חכם מעל בני גילו, מתקשר עם סביבתו, וההליכה על קצות האצבעות, עקב גיד קצר מעט, אינה מורגשת, הקטין רץ מהר והולך היטב, כך גם לפי האישורים הרפואיים שצירפה האם לכתב הגנתה.

מזונות ילדים על פי ההסכם

6. סך של 150,000₪ במזומן, המהווים מדור מהוון, שולם על ידי האב לידי האם, מיד לאחר חתימת ההסכם, בהתאם להסכם, וזאת מתוך מחצית מתמורת מכר הדירה. יתרת המזונות הועמדה על סך של 1,250 ₪ נוספים מידיי חודש.
7. בנוסף לסכום המדור המהוון והמזונות, חויב האב לשאת במחצית גן או צהרון או מועדונית, מחצית קייטנה מחזור אחד, חוגים עד 200 ₪ לחודש, מחצית משיעורי עזר, מחצית מהוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות על ידי הביטוח המשלים בו מבוטח הבן וכן מחצית מהביטוח הרפואי המשלים לקטין.
8. המשיבה בחוסר תום לב, לא הוסיפה סכום נכבד זה של המדור המהוון בטבלת ההשוואה המעוותת והמגמתית ששרטטה בכתב הגנתה, ולא לקחה סכום זה בחשבון בסך נכסיה ואף לא הורידה סכום זה מרכושו של האב ואף לא הוסיפה אותו לחשבון סכום המזונות החודשי והיא מתייחסת, תוך עיוות, לסכום המזונות כאל 1,250 ₪ בלבד.

האיבחון והתנהלות האם ביחס לקשר של הקטין עם האב

9. שנתיים וחצי לאחר ההסכם, כשמלאו לקטין 6 שנים, באוגוסט 2012, עבר הילד אבחון, ללא ידיעת האב, במכון להתפתחות הילד בקופת החולים. הילד אובחן כלוקה במחלה.
10. לפני כשנה, ביום 16.10.12 הגישה האם תביעה לגמלת ילד נכה לביטוח הלאומי, מבלי שהאב ידע על כך דבר. בדיעבד הסתבר לתובע כי הביטוח הלאומי קיבל את תביעת האם לקצבה וקבע לקטין גימלה בסך של 2,500₪ לחודש, רטרואקטיבית לשנה הקודמת להגשת תביעתה, וזאת החל מיום 16.10.11, כ-32,135₪ . האם לא טרחה לצרף אישורים על קצבאותיה לכתב הגנתה.
11. האם לא יידעה את האב כלל בתהליך הבדיקות שנעשו טרם אובחן הילד ולא בדבר הקיצבה שהקטין החל לקבל וכמובן שלא יידעה אותו על קבלת החזר מזונות רטרואקטיבי שנה אחורנית.
12. האב היה בשוק ובהלם, כשסיפרה לו האם כי הקטין אובחן בתסמונת זו. הדבר נפל עליו כרעם ביום בהיר. הוא לא ידע שהילד נלקח לאיבחונים, ולא היה מוכן נפשית לכך. כאמור, תסמיניי התסמונת אצל הילד מתבטאים בתחום החברתי בקבוצת בני גילו בלבד. הוא ילד חכם מעל לבני גילו ומתקשר עם הסביבה בצורה טובה מאוד, באופן שהאב לא תיאר לעצמו שהילד בעל תסמונת כלשהי.
13. האם אשר הייתה מוכנה נפשית בשל הליך האיבחון, לא חסה על רגשותיו של האב, ועל ההשלכות של רגשות האב על הקטין, והסתירה מפניו את דבר האיבחון, תוך שהיא מוכיחה את רצונה ושאיפתה למחוק את האב מחייה ומחיי הקטין, מלבד השימוש בו ככספומט.
14. התנהלות זו, ובדגש על הסתרת פרטים מהותיים הנוגעים למצבו הבריאותי של הילד וטיפולים אותם הוא עובר, נובעת מהשקפת העולם של המשיבה, הרואה במבקש כספומט בלבד, ולא שותף מלא לגידול בנם המשותף. עניין זה מתווסף לעובדה שהיא ברחה עד רחובות על מנת לצמצם את הסדרי הראיה הנרחבים שהיו לאב עם הקטין, והכל במטרה ותכנון מראש, לחבל בקשר ההדוק בן האב לבנו.
15. האם העמידה עובדות בשטח וסיכלה את הסדרי הראיה המורחבים אשר היו עם הקטין. המשיבה עברה לרחובות מיד לאחר הגירושין במטרה להרחיק את האב מחיי בנו, דבר שאילץ אותו להפחית את הסדרי הראיה שהיו פעמיים בשבוע עם לינה, להסדרי ראיה של יום בשבוע עם לינה, בנוסף לסופשבוע פעם בשבועיים. עצם המעבר של אם הקטין מפתח תקווה לרחובות הגביר את הוצאות האב, בייחוד כשמקום עבודתו ברמת גן.
16. הרחקת מקום מגורי הקטין מאביו גרמה לו להוצאות מוגברות בגין נסיעות על קו רמת גן-רחובות ופתח תקווה-רחובות. בכל בוקר שהקטין אצלו, האב מאחר בשעתיים לעבודה. ניתן לראות בתלושי השכר של האב "שעות חיסור" בסך של 250 ₪ כל חודש בשל איחוריו, שכן האב מחזיר את הילד בבוקר למסגרת החינוכית ונוסע מפתח תקווה או רמת גן לרחובות ומרחובות לרמת גן למקום עבודתו בפקקים.
17. כפי המתואר לעיל, המציאות אינה כפי שמתארת אותה האם גם לגבי הקשר בין האב לקטין. האב בעל כורחו ורק בשל מעבר חד צדדי לרחובות, נאלץ לצמצם את הסדרי הראיה. האם הציבה בפני האב את מעבר הקטין לרחובות כעובדה מוגמרת, בלי התייעצות מוקדמת, בלי ניסיון למצוא פתרון מוסכם, וציפתה שיתאים את עצמו לצרכיה. האם מוזמנת לחזור למרכז והאב מתחייב לקחת אותו לכל טיפול ו/או חוג, למעקב פעם שנה כמתבקש וכן להרחיב את הסדרי הראיה למשמורת משותפת מלאה. אולם, האם אינה מעוניינת בכך.
18. כעת, להגנתה, מבקשת האם לצייר דמות אב דמונית, אב שלכאורה מתכחש לקטין, ועוד קטין בעל אחוזי נכות, מוגבל לכאורה, אב המפיל את הטיפול על כתפי האם המסכנה, חי חופשי ומאושר לכאורה, וכמנה אחרונה, מנסה להפחית את המזונות. אכן ההגנה הכי טובה היא התקפה. באסטרטגיה זו פתחה האם את התיק- בבקשה הארכת מועד להגשת כתב הגנה בשל פנייתה לסיוע המשפטי, לא פחות ולא יותר. אולם, הפלא ופלא – האם לא קיבלה סיוע משפטי! וודאי שלא – היא מקבלת 2,500 ₪ לחודש למזונות הקטין מביטוח לאומי, היא בעלת דירה ללא משכנתא, היא משתכרת 5,800 ₪ נטו עבור 75% משרה וכעובדת משטרה, יש לה הטבות מועדון "חבר" כגון רכישה בנקודות של בגדים, הנחה של 20% על רכישת מזון בשופרסל, כרטיס מתנה של קניות בהנחה של 20% בממוצע לחודש, כאשר הנקודות נגמרות. כן יש לה חסכונות רבים, קרנות השתלמות וקופות גמל, וקצבה ממקום עבודתה עבור ארוחות. כלומר, המציאות אינה כפי שמתארת אותה האם.
19. יתרה מזו, המבקש חוזר ומדגיש כי מעולם לא הרים יד על המשיבה, לא היה ולא נברא. המשיבה לאורך הסכסוך בין הצדדים נהגה להכות, לשרוט, לאיים ולהשליך חפצים על המבקש, וכל זאת כשילדם של הצדדים ישן בחדר הסמוך. מדובר באשה ערמומית ולא אמינה, המנסה להציג תמונה הפוכה לחיי הנישואין של הצדדים.

הצגת צרכי קטין שאינה תואמת למציאות

20. רצונה של המשיבה לקבל "מזונות כפולים" – מביטוח לאומי ומהמבקש – אינו אלא בגדר ניסיון נואל להתעשר על חשבון המבקש.
21. האם לא צירפה להגנתה תדפיסי כרטיס אשראי ולא תדפיסי חשבון בנק והיא מלינה תוך אי אמירת האמת כי האב לכאורה לא צירף תלושי שכר, בעוד האב לא רק שצירף תלושי שכר, אלא שצירף גם תדפיסי חשבון בנק. האם היא זאת שטוענת טענות בעלמא ולא מגבה אותן במסמכים רלוונטיים. האם מטעה באישורים שהיא מצרפת. למשל, היא מצרפת מכתב דרישה לתשלום עבור סייעת, אך לא מצרפת קבלה או חשבונית מס על תשלום שבוצע בפועל וזאת משום שתשלום כזה לא בוצע. באמצעות מכתבי דרישה כגון אלה, האם יוצרת מיסוך ואוירה של "תשלומים והוצאות" בעוד שאין תשלומים בפועל ו/או התשלומים נמוכים מאוד.
22. כשם שהמזונות המתקבלים מהביטוח הלאומי מקלים את הנטל על האם, כך גם ראוי שהאב ייהנה מההטבה הזו, המגיעה לבנו.
23. חוסר תום לבה של המשיבה בולט לעין גם בעיון קל בקבלות שצרפה לכתב הגנתה. מעיון בקבלות בגין תרופות שרכשה בסופר פארם, עולה כי קופת החולים מסבסדת את רוב עלות התרופה, כך שלאחר ההנחה משלמת המשיבה 30 ₪ בלבד.
24. זהו הדין גם לגבי הקבלות שהגישה מרשת H&O. מבט חטוף על הקבלה מראה כי את רוב הרכש ביצעה באמצעות נקודות אותן קיבלה ממקום עבודתה, ולא מכספה האישי.
25. לא ברור מדוע צרפה המשיבה קבלות בגין ספרי לימוד, מחברות, תיק בית ספר וכו', שהרי הוצאות אלה מגולמות הן בתשלומי המזונות והן במענק הביטוח הלאומי עבור הוצאות חינוך, אותו מקבלת המשיבה בתחילת כל שנה.
26. תאוות הבצע של המשיבה לא ידעה שובע, ובו בזמן ובמקביל לקבלת תשלום רטרואקטיבי וקצבת נכות מביטוח לאומי עבור הוצאות רפואיות בן היתר, המשיכה לדרוש מהמבקש כספים נוספים, מעבר לסכומים עליהם התחייב בהסכם הגירושין לרבות מחציות הוצאות רפואיות, ללא שתמכה דרישותיה בקבלות. המבקש, אשר סמך על המשיבה, שילם לה עבור "הוצאות" אלה גם מבלי לבקש שתציג קבלות.

מצבו הרפואי של הקטין אל מול טענות האם בהגנתה

27. המציאות אינה כפי שמתארת אותה האם גם לגבי מצבו הבריאותי של הקטין. כך, למשל, בטופס הרפואי מיום 28.8.13, אשר צורף לעיל כנספח ד', נכתב מפורשות שהקטין בריא. לעניין ההליכה על האצבעות נכתב שהיא מאוד עדינה ונראית חלקית. בניגוד לאמור בכתב ההגנה, נירשם במסמך הרפואי כי הקטין אף רץ וריצתו טובה.
28. כפי שעולה מנספח ד' לעיל, אשר צורף לכתב ההגנה, הקטין מבטא עצמו במילים ובמשפטים ברמה גבוהה מכפי גילו, משתמש בשפה גבוהה, מפגין ידע כללי רחב במיוחד בתחומי במדע וברומו של עולם ומבין הוראות מילוליות. הקטין נמצא ברמת תפקוד גבוהה. מצ"ב סיכום איבחון פסיכולוגי שנערך ביום 27.8.12, מסומן כנספח ז' וסיכום איבחון התפתחותי מיום 8.12 המסומן כנספח ח'.
29. מצבו הטוב של הילד עובר כחוט השני בכל הדו"חות והמסמכים הרפואיים אותם ניסתה להסתיר המשיבה מהמבקש.
30. כך, למשל, ביום 21.11.12, נערך לקטין איבחון רפואי בביטוח הלאומי, ונקבע כי הילד מתפקד היטב, ברמת בתיפקוד גבוהה, לומד בגן עירייה רגיל, לא לוקח תרופות, נמצא בריפוי בעיסוק וקלינאית תקשורת פעם בשבוע, מדבר לעניין, מבין את הנאמר לו וזקוק להדרכה ותיווך בפעילויות חברתיות. בבדיקה נמצא כי הילד אינו זקוק לנוכחות מתמדת, לא זקוק להשגחה קבועה, ולא לטיפול רפואי מיוחד אלא רק למעקב פעם בתקופה.
31. בנוסף, נערכה לילד בדיקת תלות בעזרת הזולת והוא נמצא "מתפקד ללא חריגות ניכרות מהרגיל אצל בני גילו".
32. בנוסף, ב'סיכום רפואי התפתחותי' מיום 29.8.12 מטעם המכון להתפתחות הילד נכתב כי ברוב הפרמטרים, הוא באותה רמה של בני גילו.
33. עיון בכתב ההגנה מעלה כי בחוסר תום לב, ובניגוד לאמור בתקנות, צרפה המשיבה, "מכתב" מטעם רופאת המשפחה, המהווה חוות דעת.
34. על פי ס' 8(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשמ"ה-1995, ובהתאם לתקנה 258יב(ז) ותקנה 258ב(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א"), מינוי מומחה והגשת חוות דעת מטעמו מסורים בראש ובראשונה לבית המשפט לענייני משפחה, שיבחן אם ימנה מומחה מטעמו.
35. בעל דין בבית המשפט לענייני משפחה אינו רשאי להגיש במצורף לכתב טענותיו חוות דעת מומחה מטעמו!
36. מסמך זה, אשר ממוען למשרדה של ב"כ המשיבה, אינו אלא חוות דעת פרטית מטעם המשיבה, והגשתו אסורה על פי דין. זאת ועוד, המומחיות של כותבת המסמך הינה רפואת משפחה ולא רפואה משקמת, לא התפתחות הילד, ואף לא התמחות בנוירולוגיה ועל כן נתנה חוות דעת בנושאים שאינם בתחום מומחיותה. אין לקבל את דבריה לגבי מימון הוצאות טיפול, בייחוד כשהמכון להתפתחות הילד מעורב בטיפול ובדיאגנוזה של הקטין, ולא המליץ על טיפולים אלו.
37. על כן, מבוקש להוציא מתיק בית המשפט את חוות דעתה הפרטית של הרופאה, אשר צורפה שלא כדין לכתב הגנתה של המשיבה.
38. לא בכדי לא צרפה המבקשת קבלות לגבי הטיפולים הרבים המומלצים לכאורה. אין כאלו טיפולים והקטין לא נלקח לטיפולים. הקטין נעזר בסייעת בבית הספר אשר עוזרת לו לקרוא מצבים חברתיים. סייעת זו ממומנת על ידי משרד החינוך והאם לא צירפה שום קבלה על תשלום לסייעת.
39. הקטין נלקח בעבר לריפוי בעיסוק ולפיזיותרפיה, טיפולים שמומנו על ידי קופת החולים והסתיימו. תדירות הטיפולים הייתה בדיוק כמו תדירות הליכה לחוג אחר הצהריים. הטיפול הנדרש מן האם אינו עולה על טיפול בכל קטין אחר.
40. כל האישורים הרפואיים מאז איבחון הקטין ועד היום מראים כי מדובר בקטין עם תסמונת גבולית שמתפקד היטב. הוא רץ היטב, הליכתו על קצה האצבעות אינה מודגשת, והוא מתקשה אך ורק באספקט החברתי.
41. כל האישורים לרבות אלו שצירפה האם מראים כי הקטין אינו מקבל טיפולים, והטיפולים שהיו הופסקו והיו בעלות כספית מעטה הממומנת על ידי קופת החולים.
42. סיכום הטיפול המרפאה בעיסוק מטעם קופת החולים, מיכל כץ, מעיד כי הטיפול היה לא רציף ועם הפסקות. כמו כן, ציינה כי הטיפול בריפוי ועיסוק הסתיים בחודש יוני 2013.
43. כיום האם אינה לוקחת את הקטין לטיפולים ואף בעבר הוא היה בחוג התעמלות שהאב שילם מחציתו, מבלי שראה קבלות, ובפיזיוטרפיה וריפוי בעיסוק, אשר הופסקו. באישור הרפואי מיום8.13,
44. כך גם לעניין הטיפול הפסיכולוגי. קבלה בגין פגישת הערכה ראשונית מיום 10.10.13 צורפה לכתב ההגנה, מצ"ב ומסומן כנספח י'. פגישת ההערכה עם הפסיכולוגית התקיימה רק לאחר הגשת התביעה ולאחר יותר משנה לאחר קבלת המלצות המכון להתפתחות הילד. מעבר לכך אין כל קבלה על טיפול פסיכולוגי מאחר והילד לא עבר ולא עובר טיפול כזה.
45. ברור שהתמונה אותה מנסה לצייר המשיבה, כאם אשר מכלה לכאורה את זמנה בליווי בנה לטיפולים, הינה תמונה שקרית שבינה לבין המציאות אין כל קשר: ראשית, כל המסמכים והאבחונים הרפואיים מראים כי הילד במצב טוב, ורוב הטיפול ניתן במסגרת ומסובסד ע"י קופת החולים. ולראיה, גם לדידה של המשיבה טיפול נוסף לא הכרחי, שכן רק לאחר הגשת התביעה, ושנה וחצי לאחר קבלת ההמלצות, נאותה לקחת את הילד להערכה אצל פסיכולוג וגם זאת באופן חד פעמי.
46. כאמור, הקטין קיבל את הקיצבה רטרואקטיבית מיום 16.10.11, שנה טרם הגשת התביעה לביטוח לאומי, והאם קיבלה לידיה סכום כולל של 32,135 ₪ עבור התקופה שמיום 16.10.11 ועד 30.11.12.
47. לא רק שלא יידעה את האב בדבר הקיצבה החודשית, אלא שהמשיכה לדרוש ממנו להשתתף במחצית ההוצאות הרפואיות החריגות, למרות שקיבלה החזר מהמל"ל, ולמרות שהקיצבה חופפת ומכסה לא רק את ההוצאות הרפואיות החריגות אלא גם את מלוא צרכיו של הקטין.
48. האב שילם את מחצית כל ההוצאות החריגות שדרשה האם, כולן, עד לחודש מאי 2013, אז גילה לראשונה כי הקטין מקבל קצבה מהמל"ל בסך 2,500 ₪ לחודש. כך שילם האב לדרישת האם מחצית הוצאות חריגות, בעוד האם קיבלה החזר רטרואקטיבי בגינן מאת הביטוח הלאומי ומאת קופת החולים. האב לא ביקש קבלות ושילם לפי דרישת האם.
49. מחצית מהסכום הרטרואקטיבי שקיבלה המשיבה לכיסה, הוא בגין החזר הוצאות שהשתתף בהם המבקש ושילם מחציתם לאם הקטין, לדרישתה. המשיבה, מצדה, לא טרחה לעדכן את המבקש כי התקבל החזרת הוצאות זה, ושמרה את כל הכסף לעצמה, ולא השיבה לו אפילו לא את התוספות ששילם מידיי חודש מעבר ל 1,250 ₪. המבקשת אף טרחה לפתוח תיקים בהוצאה לפועל נגד המבקש, ולא טרחה לעדכן אף אחד כי היא קיבלה שיפוי עבור הוצאות שלא היא שילמה.
50. צרכיו של הקטין לא גדלו כתוצאה מגילוי התסמונת, שכן לא רק שהתסמונת כבר היתה קיימת בעת פסק הדין למרות שלא היה לה שם, אלא שהקטין מתפקד באופן רגיל לבני גילו, הוא ילד חכם מאוד מעל הממוצע, וקשייו הם בתחום קריאת מצבים חברתיים, דבר הגורם לו להיות רגיש יותר מחבריו. לצורך כך מוצמדת לו סייעת בבית הספר, במימון מלא של משרד החינוך, אשר תעזור לו ותלמד אותו להבין יותר טוב ולפרש נכון יותר סיטואציות חברתיות.
51. הקטין במועדונית עד השעה 17:00, מועדונית אשר האב מממן מחציתה בנוסף לדמי המזונות החודשיים. תשלום זה עבור המועדונית הינו בגדר השתתפות האב בדמי הטיפול בקטין.
52. קצבת הנכות מכסה את עלות המועדונית במלואה ואת דמי המזונות אשר האב משלם, ועוד נותרים כ-400 ₪ לחודש למימון שאר הוצאות חריגות, כאשר בשלב זה, כאמור, אין הוצאות כאלה.
53. בנוסף לסכומים אלו מקבלת האם לידיה גם את קיצבת הילדים.
54. יצויין כי הזכאות לקיצבה מביטוח הלאומי מקנה לאם הנחות ברשויות השונות ומפחיתה את הוצאות המדור, כגון ארנונה, חשמל ובזק. רשויות נוספות הן משרד השיכון, פטור ממס בקופות גמל, נקודות זיכוי במס הכנסה, הנחה במשרד התחבורה באגרות, תו נכה וכן פטור מתשלום רבעוני בקופת החולים. קופת החולים מסבסדת את כל הטיפולים הפארא-רפואיים לרבות פסיכולוג.
55. עוד יאמר כי האם רכשה דירה מרווחת ברחובות ליד הוריה, ואילו לאב אין דירה בבעלותו. הסיבה בגינה לא יכל המבקש לרכוש דירה לעצמו נעוצה ב-150,000 ₪ אותם שילם למשיבה בגין המדור, ואשר מהם התעלמה בכתב הגנתה. המבקש נישא בקיץ האחרון, והוצאותיו גדלו.
56. בעת פסק הדין לא היה ידוע דבר הקיצבה ולכן המזונות שנקבעו משקפים את מלוא צרכיו של הקטין.

קיזוז גימלת הביטוח הלאומי מהמזונות

57. ההלכה היא שאין פוסקים מזונות לאדם מעל למידת הצורך, והזכות למזונות אינה יכולה להוליד זכאות לסכום החורג מן הצרכים.
58. הקיצבה מאת הביטוח הלאומי לא שוקללה כחלק מתשלום המזונות שנקבע בפסק הדין המוסכם.
59. אין לקטין כל צרכים שאינם ממומנים בקיצבה זו.
60. הקטין שוהה במסגרת חינוכית רגילה עד השעה 17:00 כל יום והאם עובדת ומשתכרת היטב, ואף רכשה דירה.
61. המדור של הקטין כבר שולם וסופק מראש- סך של 150,000 ₪ סכום מהוון (מדובר בסכום השקול לסך של כ-1,000 ₪ לחודש).
62. צרכיו של הקטין מעבר למדור לעיל, נקבעו בפסק הדין המוסכם בסך 1,250 ₪ לחודש.
63. הקיצבה החדשה המתקבלת בסך 2,500 ₪ לחודש, חופפת ועולה על כל צרכיו לעיל. על כן יש לקזז את הקיצבה מסכום המזונות שהאב מחוייב לשלם, ולבטל את חיוב האב בתשלום החודשי של 1,250 ש"ח אשר אותו הקיצבה חופפת.

64. עדיין לאחר ביטול חיוב האב בתשלום 1,250 ₪ אשר כלולים בקיצבת הביטוח הלאומי , יוותרו 1,250 ₪ נוספים מהקיצבה, לכיסוי ההוצאות הרפואיות החריגות של הקטין. \
65. הקטין נמצא במועדונית רגילה עד השעה 17:00 כל יום, שעלותה כ-950 ₪ לחודש, והאב משלם מחציתה. מבוקש כי רק בהוצאות חריגות שמעל סכום הקיצבה, לאחר קיזוז 1,250 ש"ח מזונות, יחלקו הורים בחלקים שווים ביניהם.
66. ההלכה הפסוקה היא שלאחר קביעת צרכי הקטין מן הנכון לנכות מסכום הצרכים את קיצבת הביטוח הלאומי.
67. בענייננו לא נדרש כלל כב' בית המשפט ולא הצדדים לניכוי הגימלה המשתלמת מאת הביטוח הלאומי, ואותה קיצבה לא הובאה במניין בעת פסיקת המזונות. אותה הלכה של ניכוי קיצבת הביטוח הלאומי לא יושמה, שכן בעת מתן פסק הדין, לא אובחן הקטין כלל אלא רק כעבור שנתיים וחצי. בהתאם להלכה, מדובר בשינוי נסיבות מהותי (ראה עמ"ש 20337-04-12 לעיל).
68. בתמ"ש 21412-09-11 פלוני נ' פלונית (לא פורסם 5.11.13), המצ"ב והמסומן כנספח יד', בסעיף 33 נקבע כי כאשר מתקבלת קצבה מאת המוסד לביטוח לאומי היא נועדה מעצם מהותה למזונותיו ולפיכך מותרת היא בניכוי מסכום המזונות אותם על האב לשלם עבורו.
69. תמ"ש זה מסתמך על ההלכות המחייבות שנקבעו בע"א 302/80 אגלזיאס נ' אגלזיאס, פ"ד לד(4) 529, 532, ע"א 142/81 ענתבי נ' ענתבי, פ"ד לה(4) 177, 179, וכן בש"א 4757/92 אביעוז נ' אביעוז (פורסם בנבו, 19.11.92).
70. בפרשת ענתבי בעמ' 179, נקבע כי:

"כאשר הסכום שנפסק למי שזכאי למזונות חופף את כל צרכיו, מן הנכון גם להפחית מסכום זה את קצבת הביטוח הלאומי, שהרי אין פוסקים לאדם מעל למידה והזכות למזונות אינה יכולה להוליד זכאות לסכום החורג מן הצרכים, כפי שנקבעו על ידיי בית המשפט."

71. בע"א 254/76 ינקוביץ נ. ינקוביץ פ"מ לא(3) 169, 173, נקבע כי קצבת הביטוח הלאומי נועדה במהותה למזונות הילדים.
72. ראה גם תמ"ש 1960/06 א.ע נ' מ.א פורסם בנבו, תמ"ש 7112-01-10 ט.ח נ' י.ח (פורסם בנבו, 14.1.11) ועמ (ב"ש) 121/04 ס.י נ' ס.ק (פורסם בנבו, 27.11.06). בתמ"ש 7112-01-10 לעיל, שניתן ע"י כב' השופט זגורי, נקבע כי אין לפסוק מזונות מעבר לקיצבה של מי שאובחן כאוטיסט, כל עוד לא הוכח כי ישנן הוצאות או צרכים שאינם ממומנים ע"י קצבה זו.
73. ובכן עיננו רואות כי הדין הוא כי קצבה המתקבלת מאת המוסד לביטוח לאומי עבור ילד נועדה מעצם מהותה למזונותיו, ולפיכך היא מותרת בניכוי מסכום המזונות אותם על האם לשלם עבורו. (ראה: עניין ינקוביץ לעיל, עניין אגלזיאס לעיל ןכן פסק דינו של כב' השופט בן ציון גרינברגר בתמ"ש (י-ם) 26310/97 בר ישי נ' שרעבי (פורסם בנבו, 2001) וכן ע"מ 121/04 ס.י. נ' ס.ק. (פורסם בנבו, 2006).
74. בנוסף, לפי ההלכה, החל מגיל 6 ועד גיל 15 אין מחייבים את האב במזונות במידה ויש לקטין לפרנסת עצמו. ראה גם שרשבסקי, דיני משפחה, מה שניה, עמ' 363, 369, 373 וכן בספרו של ד"ר שאווה, הדין האישי בישראל, עמ' 209.
75. במקרה דנן, צרכיו המוסכמים של הקטין ממומנים במלואם באמצעות קצבת הילדים אותה מקבלת המשיבה מהמל"ל, ולכן יש לנכות מצרכיה את הסכום שמשלם בגינה המל"ל. האב מסכים כי המדור המהוון ששולם יישאר בידי האם לצרכי הקטין וכי לא יקוזז מהגימלה.
76. אשר על כן, מבוקש כי האם תחזיר לאב מחצית מהסכום החד פעמי הרטרואקטיבי שקיבלה בסך כולל של 32,000 ₪, בגין החזר הוצאות ומזונות הקטין לתקופה שבין 16/10/11 ועד 30/11/12.
77. כן מבוקש כי יבוטל לאלתר החל מיום 1/12/12 חיוב האב בסך של 1,250 ₪ לחודש למזונות הקטין מעבר למדור ששולם, וההוצאות בגין המועדונית ושאר ההוצאות החריגות ישולמו מתוך יתרת הקיצבה. הוצאות חריגות שסכומן לא יכוסה על ידי הקיצבה, יישאו בהם הצדדים בחלקים שווים.
78. יש לזכור כי רכיב מדור בשווי של כ- 1,000 ₪ לחודש שולם לידי האם, בסכום מהוון אחד ולקחת עובדה זו בשקלול כל הנסיבות. סכום זה יישאר בידי האם בנוסף לקצבת הנכות.
79. למעשה בהתאם לפסק הדין המוסכם, האב משלם מזונות בשווי של כ-2,250 ₪ כולל המדור, ובנוסף מחצית צהרון ובסה"כ 2,700 ₪ לחודש, כשנוסף עליהם מחצית הוצאות חריגות. אלו אינם מזונות מינימליים. בנוסף למזונות אלו, הקטין מקבל קיצבת ביטוח לאומי בסך 2,500 ₪ ועל כן יש לו למזונותיו סך כולל של 5,200 ₪ לחודש שהם מעל למידה ולצרכיו.
80. יוזכר לכב' ביהמ"ש כי המבקש בא בדברים עם המשיבה על מנת לשנות את סכום המזונות אך נתקל בסירוב. ראה תכתובת בין עורכי הדין אשר צורף לכתב התביעה כנספח ז'.
81. יצויין כי מצבו הכלכלי של האב דחוק. אין לו דירה בבעלותו, הוא משתכר כ- 8,000 ₪ לחודש, והוא מתנהל עם מינוסים בחשבון הבנק באופן קבוע ותדיר. הוא מתעתד בימים אלו לרכוש דירה עם משכנתא יחד עם אשתו. יצויין כי לאם הקטין דירה בבעלותה, ללא משכנתא. תשלום המזונות והמחציות שדורשת המשיבה מכביד על האב ומקשה על התנהלותו היומיומית.
82. כב' בית המשפט מתבקש לשית תשומת לבו לכך שהכרעה בעניין המזונות אינה יכולה להמתין עד למתן פס"ד בתביעה, שכן לפי הפסיקה מזונות שניתנו נאכלו, ואי אפשר להחזירם. במצב כזה, יצטרך האב להוכיח שהמזונות לא נאכלו, הליך שיאריך את דיון ההוכחות וידרוש הבאת ראיות רבות ומסמכים נוספים, אשר יכולים להיחסך בשלב זה. יהיה זה שלא לצורך שכן הנתונים כבר בפני כב' בית המשפט – הקטין מקבל את מזונותיו מביטוח לאומי ועל כן יש לנכותם מסכום המזונות שמשלם האב.
83. יש לזכור כי התשלום מכביד על האב וגורם לו לחץ כלכלי יומיומי מיותר ושלא לצורך. החזרה רטרואקטיבית של סכומים אשר שולמו ביתר לא תפצה אותו על שנים של מחייה בדוחק וצימצום, ובוודאי בנסיבות בהן המשיבה ממשיכה לקבל מזונות כפולים – הן מהמבקש והן מביטוח לאומי.
84. הלכה היא שאם שוכנע כב' ביהמ"ש, מבחינת הדין המהותי, כי עומד למבקש עילה שהיא לכאורה מבוססת, ושמאזן הנוחות נוטה לטובתו, אין בזהות הסעד הזמני לסעד המבוקש בתובענה בלבד כדי להצדיק הימנעות ממתן הסעד הזמני (רע"א 2059/98 וולטה ייצוב קרקע נ' P.R.S. מדיטרניין בע"מ, פ"ד נב(4) 721, 732 (1998).
85. אשר על כן יתבקש כב' בית המשפט כדלקמן:
    • א. להפחית זמנית את סכום המזונות הקבוע לאור השינוי המהותי החל בנסיבות מקרה זה בצורת קצבה בסך של 2,500 ₪ מאת הביטוח הלאומי, ולהורות כי מסכום מזונות הקטין בסך 1,250 ₪ תקוזז קיצבת הביטוח הלאומי ולבטל את חיוב האב בסך זה, עד קבלת פסק דין בתביעה.
    • ב. להורות כי מסכום הוצאותיו החריגות של הקטין, לרבות חוגים, קייטנה וצהרון, כמפורט בפסק הדין המוסכם, תקוזז יתרת הקיצבה שתיוותר לאחר קיזוז דמי המזונות, עד קבלת פסק דין בתביעה
    • ג. להורות כי בהוצאות החריגות שיוותרו  מעבר לקיצבה יישאו הצדדים בחלקים שווים ביניהם.
    • ד. לחייב הנתבעת בתשלום הוצאות המשפט ובשכר טרחת עו"ד בתוספת מע"מ עבור בקשה זו.

טלי אויזרוביץ, עו"ד

הפוסט בקשה לקביעת מזונות ילדים זמניים מופחתים הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

הראשון –  נקבע כי המשמורת בקטינים תהא משמורת משותפת;

והשני – בע"מ 919/15 ששינה את המצב המשפטי הקיים בפסיקת דמי המזונות.

הילדים מתחת לגיל 6.

בבע"מ ( חי" ) 318/05 על פיו במשמורת משותפת יש להפחית את דמי המזונות ב-25% ביחס לסכום המזונות אילו הילדים מצויים במשמורת המלאה של האם.

נפסק:

מזונות זמניים מהווים סעד זמני עד לסיום הדיון בתביעה ומתן פסק דין עמ"ש 52149-09-16 מיום 31.10.17 . לשון אחרת, הבקשה הינה עיון מחדש בסעד זמני שניתן.

תקנה 368 לתקנות סדר דין אזרחי, תשמ"ד – 1984 שכותרתה "עיון מחדש" קובעת כך:

"368. (א) לבקשת בעל דין רשאי בית המשפט לעיין מחדש בצו זמני שניתן, אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שנתגלו מאז מתן הצו, או אם ראה כי מלכתחילה לא הייתה הצדקה למתן הצו."

בתוך כך, ניתן לעיין מחדש בהחלטה למזונות זמניים אם חל שינוי נסיבות ביחס למצב שהיה בעת מתן ההחלטה.

האב טוען כאמור כי שינוי נסיבות נלמד מבע"מ 919 ומפסק הדין למשמורת הקובע משמורת משותפת.

באשר לטענתו הראשונה של האב, הרי שעסקינן בילדים שגילם טרם הגיע לגיל 6 שנים, גם לא "כמעט לגיל 6" תמ"ש (נצרת) 46640-01-15 מיום 27.12.17  כך שהלכה שנקבעה בבע"מ 919 לא חלה.

באשר לטענה השניה של האב, הרי שפסק הדין למשמורת שינה, באופן מהותי, את המצב שהיה בעת מתן ההחלטה למזונות הזמניים. שינוי מהותי זה צריך לבוא לידי ביטוי בסכום של דמי המזונות.

ברמ"ש 49781-10-15 מיום 18.01.16  נקבע כי התחשבות של בית המשפט בשינוי נסיבות, במובן של ימי שהייה רבים יותר של הילדים או אחד מהם אצל האב, מאז נפסקו סכום המזונות הזמניים, וזאת לצורך הפחתתם, אינה פסולה אלא ראויה, שכן בזמן שהותם של הילדים אצל האב, דואג הוא במישרין לכל מחסורם.

בע"מ 919 אכן חולל מהפכה בפסיקת דמי המזונות והוא שינה חלק מההלכות שקדמו לו שקבעו כלל יסוד כי על פי הדין העברי אב יהודי – והוא בלבד – חב בסיפוק המזונות ההכרחיים של ילדיו מלידה ועד הגיעם לגיל 15.  עם זאת, בע"מ 919 לא ביטל מצב משפטי באשר לחיוב במזונות ילדים עד גיל 6.

אב יהודי חב לבדו במזונות ילדיו הקטינים עד גיל 6, בעוד שהאם פטורה כליל ממזונות אלה ע"א 469/84 הדרי נ' שני, פ"ד לט(3) 197, 199 (1985)).

לאור המצב המשפטי הקיים, בתי המשפט פעלו להחדרת עקרונות שוויון וצדק, כשמופעל הדין האישי. בתוך כך נקבע בהלכת אוחנה (בע"מ 5750/03 מיום 8.6.05) והלכת צינבוי (בע"מ 2433/04 מיום  2.10.05)  כי פסיקת  המזונות צריכה להיעשות  "על דרך איזון כולל של הכנסת המשפחה מכל המקורות"  כאשר הסדר של אחריות הורית משותפת יביא להפחתה בשיעור החיוב.

באשר לשיעור ההפחתה נקבע בבע"מ 318/05 מיום 30.01.06  כי בעת קביעת משמורת משותפת יש מקום להפחית את שיעור דמי המזונות בהם יחויב האב, נוכח העובדה כי נושא באופן ישיר בהוצאות הקטינים, בשיעור של כ-25% מדמי המזונות שהיו נפסקים אילו המשמורת היתה באופן בלעדי בידי האם.

כיום שיעור ההפחתה של דמי המזונות בפסיקה נע בין 25% בבע"מ 318/05 ל-50% בעמ"ש (מרכז) 25027-02-14 פלונים נ' פלונית מיום 28.12.14 (נב).

בהתייחס לדמי המדור נקבע בבע"מ 318/05 כי גם במקרה של משמורת משותפת הוצאות המדור, לרבות דמי מדור לא יופחתו.

בתיק זה האב עובד משתכר 12,454 ₪ נטו לחדש והאם  7,896 ₪ נטו לחודש.

לאחר תשלום של דמי המזונות, לידי האם, בסך של 2,700 ₪, נותר בידי האב סך של 9,754 ₪.

לאחר תשלום של דמי המזונות, לידי האם, מצוי בידיה סך של 10,596 ₪. לסך זה יש להוסיף את קצבת הילדים שמשולמת לאם בסך של 238 ₪ המגדיל את סך ההכנסה לסך של 10,834 ₪.

נתון נוסף שיש להביא בחשבון הינו, כי האב משלם מחצית המשכנתא בסך של 870 ₪ לחודש כאשר המשמעות המעשית הינה כי נשאר בידי האב סך של 8,884 ₪ ומתוך סך זה נדרש הוא לשכור מדור לו ולקטינים בעוד שהאם מתגוררת בדירת הצדדים ונושאת במחצית המשכנתא בלבד.

לאחר תשלום המזונות, נוצר פער של כ-2,000 ₪ לטובת האם אשר מצדיק הפחתת מזונות זמניים אגב הפעלת שיקול דעת שיפוטי זהיר, המאזן בין צרכי הקטין, הכנסות ההורים ויכולותיהם הכלכליות תמ"ש 47926-07-15 מיום 10.10.17.

ההפחתה תהא בשיעור המצוי ברף התחתון של הפסיקה בשיעור של 25% .

נפסק כי:

האב ישלם לאם למזונות הקטינים סך של 2,000 ש"ח לחודש.
בנוסף לדמי המזונות יישא האב במחצית התשלומים החודשיים של המשכנתא.

החל מהיום יישאו הצדדים בחלקים שווים ביניהם בהוצאות רפואיות וכן הוצאות החינוך על פי דרישת מערכת החינוך ו/או המסגרת החינוכית –כדלקמן: אגרות חינוך, שכר לימוד, סל תרבות וכל תשלום אחר הנדרש לתשלום ישירות למערכת החינוכית ו/או למסגרת החינוכית לרבות ועד הורים, וכן מעון, צהרון (עד סוף כיתה ג' בהתאם לתעריף צהרון ציבורי), חוגים ( עד שני חוגים לכל אחד מהקטינים בעלות מתנ"ס), שיעורי עזר (ע"פ המלחצת הגורם הרלוונטי), תנועת נוער, קייטנות (מחזור אחד בקיץ ואחד בחופשת הפסח בעלות קייטנת עירייה/מתנ"ס) מסע לפולין. האב יהיה רשאי לשלוח הצעה נגדית מטעמו בתוך 10 ימים. במקרה של מחלוקת לגבי עלות ו/או נחיצות ההוצאה, תכריע במחלוקת יועצת בית הספר מחנכת הכיתה או גורם חיוני אחר המקובל על הצדדים.

הפוסט החלטה בבקשה להפחתת מזונות ילדים הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בעת פסיקת דמי המזונות עיננו נשואות לסעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) תשי"ט-1959 הקובע: "אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלו".

על פי הדין העברי החל על הצדדים, האב חב במלוא הצרכים ההכרחיים של הקטינים עד גיל 6 באופן אבסולוטי ראו: ע"א469/84 הדרי נ' שני, לט(3 )197 .הלכה זו לא השתנתה בעקבות בע"מ 919/15 ראו: עמ"ש 36151-12-17 מיום 19/6/18)פורסם בנבו) והדין שונה בכל הנוגע לפסיקת מזונות ילדים מגיל 6 ואילך ונקבע כי חלוקת נטל חיוב המזונות תחול על שני ההורים מכוח דין צדקה.

בעמ"ש ת"א 14612-10-16 פ.ב. נ' א.ב. (פורסם בנבו)20/12/17 פסקה 8 סיכם כב' השופט שוחט את הפרמטרים שיש לבחון, כדלקמן:

א. צרכי הקטינים "והכל עד כדי רמת החיים לה הורגל ערב הפירוד או שלה היה ראוי ללא הבחנה בין הכרחי ללא הכרחי…" צרכים תלויי שהות ובכללם מדור והחזקתו, צרכים שאינם תלויי שהות, והוצאות חריגות.

ב. היכולות הכלכליות של שני ההורים מכל המקורות, לרבות שכר עבודה.

ג. יחס היכולות הכלכליות של ההורים

ד. חלוקת זמני השהות אצל כל אחד מההורים.

נתונים אלה ייּושמו בנוסחה מתמטית ש"…אמורה לתת לערכאה הדיונית קנה מידה; אין בתוצאה המתקבלת ממנה ובהפעלתה במקרה הפרטני משום כזה ראה וקדש" שם  פסקה 9 .בתוך כך נקבע בפסיקה מאוחרת יותר כי הנוסחה המתמטית לפסיקת מזונות היא כלי עזר בלבד, שאין בו כדי לכבול או לאיין את שיקול דעתו של ביהמ"ש. לאחר הצבת הנתונים על ביהמ"ש להפעיל את שיקול דעתו תוך בחינת כלל הנתונים והסתכלות על התא המשפחתי הפרטני, תוך שהוא מוסמך לסטות מהחלוקה האריתמטית כדי להגיע לשוויון מהותי ראו עמ"ש : 20634-04-18 מיום 7.2.19 (פורסם בנבו).

הכנסת האב

משתכר בסך של 8960 ₪ בממוצע לחודש.

הכנסת האם

משתכרת בסך של 6100 ₪ ממוצע נטו לחודש, לעבודה במשרה מלאה.  נוסף למשכורתה החודשית, האם מקבלת מהמוסד לביטוח לאומי קצבת ילדים בסך של 238 ₪.

יחס הכנסות

הפער בהכנסות ההורים 48-52 אחוז לטובת האב.

זמני שהות

בפועל הילדים שוהים עם האב כ-6 ימים בשבועיים ואצל האם 8 ימים מתוך השבועיים. במילים אחרות פער זמני השהות עומדים על 43-57 לטובת האם.

צרכי הילדים

בשל העמימות האופפת את צרכי הקטינים נכון למועד מתן פסק הדין, אין מנוס אלא להעריך את צרכי הקטינים על דרך האודמנא ראו: 93/85 שגב נ' שגב פ"ד ל"ט (3 )833 , כאשר חזקה היא כי צרכים הכרחיים של הקטין נעים בין סך של 1,600 ₪ לחודש ראו: עמ"ש (ת"א( 46291-01-16 מיום 9/10/17 לבין סך של 2,250 ש"ח לחודש ראו: רמ"ש מחוזי מרכז 59188-10-18 מיום 25/10/18. בהתאם לזאת, על דרך האומדנא ובהתאם להלכת ורד על פיה סכום המזונות עבור מספר ילדים אינו מכפלה של מספר הילדים בסכום המזונות עבור ילד אחד נקבע כי צרכיו של כל קטין מגיעים לסך של 2,000 ₪ לחודש לפני הוצאות מדור והוצאות חריגות. דהיינו, צרכי שני הקטינים, הינם בסך של 4,000 ₪ לחודש.

על אף הפסיקה שאיננה מעודדת חישוב מזונות על פי נוסחאות מתמטיות ראו: בע"מ 817/18 מיום 31/1/18 ועמ"ש 14612-10-16(ת"א) מיום 20/12/17 במקרה הספציפי הזה, נוכח פערים מינוריים ביחס הכנסות ההורים נפסק כי יש מקום לעשות שימוש בנוסחה מתמטית ככלי עזר לקביעת דמי המזונות ראו: עמ"ש 321-11-17 מיום 10/1/19.

• חישוב דמי המזונות בהתאם ליחס ההכנסות:

ככל שהקטינים היו שוהים אצל האם מאה אחוז מהזמן היה על האב לשלם לאם רק לפי יחס הכנסות סך השווה ל 52 אחוז מתוך סך של  4,000 ₪ המהווים את צרכי הקטינים דהיינו סך של 2,080 ₪.

• חישוב דמי המזונות בהתאם ליחס לזמני השהות:

הקטינים נמצאים אצל האב כ-43 אחוז מהזמן ואצל האם 57 אחוז מהזמן. במילים אחרות, האב נושא בפועל במזונותיהם של הקטינים במהלך שהותם עמו בסך של 1720 ₪ והאם בסך של 2,280 ₪.

• סכום המזונות שעל האב להעביר:

ההפרש הכספי בין סך של 2,280 ₪ כאמור בס"ק א' לעיל לבין סך של 1,720 ₪ כאמור 2 בס"ק ב' לעיל – דהיינו סך של 360 ₪ הוא סכום המזונות שעל האב לשלם לאם בתור הורה מרכז.

למעט מקרים בהם הקטינים היו כמעט בני 6 כדוגמת תמ"ש 46640-01-15 מיום 27/12/17 בו נקבע כי בשל גיל הקטין שנושק לגיל 6 הפרדה בפסיקת המזונות הינה הפרדה מלאכותית – בתי המשפט הבחינו בין פסיקת מזונות לילדים עד גיל 6 ולאחר גיל 6  .לפיכך, בשים לב לגילאי הילדים בני 4.4 ו-3.3 תעשה הבחנה בחיוב המזונות הקטינים עד גיל  6 ומגיל 6 .עד הגיע כל קטין לגיל 6 שנים, מזונותיו ישולמו בהתאם להחלטה למזונות זמניים. עם הגיע קטין לגיל 6 שנים, מזונותיו ישולמו על פי פסק דין זה.

לא נפסקו מזונות בעת השירות הצבאי.

הפוסט אופן חישוב מזונות ילדים משמורת משותפת הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

מייד לאחר חתימת הסכם גירושין הוצאה הקטינה, שהיתה בת שלוש, מהגן הפרטי, בו שהתה חודש ימים, באופן חד צדדי, מבלי לידע את האב והועברה לגן עירייה עד 13:00. האב הגיע לגן לקחת את הילדה והילדה איננה. גם למטפל לא הלכה.

1. ההחלטה חיסרה רכיבי מזונות ילדים, שלא נצרכו, שהושגו בחוסר תום לב מלכתחילה, באמצעות יצירת מצג שווא לנחיצותם. כל שעשה כב' ביהמ"ש  קמא לענייני משפחה על סמך ההודאה של המבקשת עצמה, הוא חיסור אריטמתי של רכיבי מזונות ילדים, שלא נצרכו ביום שלאחר אישור ההסכם. זאת גם בהתאם לכוונת הצדדים בהסכם עצמו, וההלכה המושרשת, לפיה לא מחייבים בגין רכיבים שאינם קיימים.
2. ניתנה למבקשת כל הזדמנות להתגונן אך היא לא הביאה ראיות המלמדות על צריכת הרכיבים והודתה בטענות המשיב, בסעיף 52 ו- 54 להגנתה (מזונות ילדים). היא התעלמה מטענת התרמית. ראה פרוטוקולים, וכן תמצית טענות בכתב, נספחים ח' ו י', יא' יב' לתשובה לבר"ע.
3. המבקשת טענה אך ורק לגבי מצבו הכלכלי של המשיב (בייחוד בולטת שתיקתה לעניין התרמית בנספח ח' ו- י' לנספחי התשובה לבר"ע). המשיב לעומתה, טען זאת בכל הזדמנות-בפרוטוקול נספח יב'- עמ' 5 ש' 13-19, בעמ' 4 ש' 23 עד הסוף ובעמ' 5 ש' 1-13. כן בפרוטוקול נספח יא'- בעמ' 2 ש' 23-25. כן בתביעתו לביטול הסכם והשבה.
4. בע"א 270/86 רגובי נ' תנובה, פ"ד מה(1) 620 נקבע כי קביעה עובדתית שנקבעה בערכאה ראשונה לא תתבטל על נקלה בערכאת הערעור אפילו היתה היא פוסקת אחרת לו שמעה בעצמה את העדים, כל עוד יש לקביעה זו שורש מוצק בחומר הראיות.

אי התקיימות התנאים למתן רשות ערעור

6. בענייננו אין כל סיבה להליך ערעור מיידי וניתן לחכות עד לערעור על פסק הדין כולו, בייחוד כשדיוני ההוכחות קבועים לעוד כחודש ימים.
7. בהתאם לסעיף 52(ב) לחוק בתי המשפט, רשות ערעור תינתן אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין כולו, ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה.
8. אין השפעה מיידית על זכויותיה של המבקשת, שהרי אם היתה צורכת גן פרטי ומטפל באלרגיה, כפי שהציגה בעת המו"מ, היה נשאר לצרכי הקטינה, את אותו הסכום בדיוק, שנשאר לה כעת.
9. סכום הבסיס עליו הסכימו הצדדים, ללא גן וללא מטפל באלרגיה, היה 2,500 ₪, בדיוק כפי שהוא עומד כעת, לאחר ההחלטה הזמנית. המבקשת חסכה 3,500 ₪ לחודש במשך כארבע שנים, סך של כ- 168,000 ₪, אשר יכול לשמש אותה עד לפסק הדין בתיק. בית המשפט קמא, בזהירות יתרה, לא הורה על קיזוז כספים מעבר לעשרה חודשים אחורה, בסעיף 4 להחלטה.
10. הנזק שהיה עלול להיגרם, אילולא ההחלטה, הוא למשיב דווקא. זו בדיוק מטרת הסעד הזמני והסיבה שדווקא עכשיו, ולא לאחר דיון ההוכחות, הושט לו הסעד הזמני, לרבות קיזוז עשרה חודשים, למניעת עיוות דין קשה ומתמשך, כשברקע, הוצג ועמד מצבו הכלכלי הקשה של המשיב.
11. הושטת סעד זמני על ידי צווי מניעה זמניים נתונה לשיקול דעת הערכאה הדיונית ובית המשפט שלערעור לא יתערב בשיקול דעת זה אלא אם שוכנע, שנסמך הוא על אדני שווא וכאשר מבחינת הערכת הנסיבות לפי מבחן הסבירות הוא מופרך מעיקרו. רע"א 7412/97 גבור נ' ויזל תק-על 98(1) 265 נקבע כי ערכאת הערעור מהססת בדרך כלל להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית כאשר מדובר בסעד זמני ותעשה כן רק כאשר ברור שזו נתפסה לטעות.
12. בהמ' 440/79 מיקלוש נ' גולן גלובוס פ"ד לה(2) 645 בית המשפט שלערעור דן במהותו של צו המניעה הזמני וקבע כי מתן צו כזה יוכרע על פי מידת הנזק העשוי להיגרם למי מבעלי הדין אם יינתן הצו ואם לאו, לפי השוואתם של שני הנזקים וקביעת הנזק הגדול יותר.
13. המבקשת אפילו לא טענה לנזק. מדובר באישה בת להורים עמידים, גרה בדירה בבעלותה, לא עובדת ומקבלת כספים מהוריה (כך היה גם בזמן הנישואין), שטסה בקיץ לאביה במחלקה ראשונה, ואשר המשמורת על הילדה היא משותפת והאחריות שווה. בכל פנייה אליה לפשרה, היא עונה כי אין לה עניין בכסף, אלא בהפחתת הלינות של הילדה אצל האב.
14. טענת המבקשת כי אין לו עדיין זכות הראויה להיות מוגנת בסעד זמני, מאחר וכל שעשה הוא להגיש תביעות, לא הגיונית. בדרך זו, מעולם לא היה מושט סעד זמני (עיקול בתביעה שלאחר מכן נדחית).

חוסר תום לב בהגשת הבר"ע

17. לאור התנהלות האם בקשר להסדרי הראייה, ההסתה הבלתי פוסקת עד ליום זה, הפעלת לחץ אדיר על הקטינה, שלא לשתף פעולה עם אביה ושתי חוות הדעת מאת ד"ר –, ברור שאין המבקשת מקווה להפיק טובת הנאה מעצם הזכייה בהליך (בייחוד שקבוע דיון הוכחות לשבוע הראשון בחודש מאי) ובולט, כי היא מפיקה טובת הנאה חיצונית לבר"ע, מעצם ניהול ההליך כנגד המשיב.
18. למרות שלאחר דיון ההוכחות ייתכן ויפסק כי היא זו שצריכה להשיב למשיב עוד סכומים שקיבלה ביתר בעבר, היא לא ממתינה לפסק הדין, ומיהרה להוצל"פ לגביית חוב תשלומי מוניטין, אשר משתווה לסכומים שקיבלה ביתר בעבר. היא רודפת אותו וגם את אחותו, הערבה למשיב, כשיכול ויתברר כי כל הליך הגבייה בו פתחה, מיותר. המבקשת מטרידה בכל דרך אפשרית. בר"ע זו, היא חלק ממלחמת ההתשה שמנהלת המבקשת כנגד האב, שכל שאיפתו היא רק להיות אב לביתו.
19. המבקשת רודפת אותו במישורים נוספים. רק לאחרונה צרחה על המשיב בפני חברי כיתתה של הבת, במקרה אחר צעקה ליד המורה "תראו איך הילדה נראית מרוטה כשהיא חוזרת ממנו", הפסיקה לילדה טיפול פסיכולוגי שניתן בהוראת בית המשפט על סמך חוות דעת, ד"ר –, ומפעילה לחצים על הילדה כנגדו.
20. בת"א (י-ם) 1529/99 מליבו ישראל נ' מ"י בעמ' 15, המבחן להליך שמוגש בחוסר תום לב, הוא האם התובע מבקש להפיק טובת הנאה חיצונית לתביעה- קרי מעצם הגשת התביעה, ולא מן התקווה לזכות בה.

אי התערבות בית המשפט שלערעור

19. הכלל הוא שאין זו דרכו של בית המשפט לערעורים להתערב בגובה סכום המזונות שנפסק על ידי הערכאה הראשונה, אלא אם מתגלה סטייה מחומר הראיות. בית המשפט שלערעור אינו ממיר את שיקול דעתה של הערכאה הראשונה בשיקול דעתו הוא. ראה ע"א 469/84 הדרי נ. שני, פ"ד לט(3), עמ' 197, 200-1. קל וחומר, כשמדובר בסעד זמני וכאשר דיון הוכחות קבוע.
20. הערעור מכוון למעשה כנגד ממצאי עובדה ומהימנות בהם לא מתערב כב' בית המשפט שלערעור. הודאתה של המבקשת בעלות הרכיבים ובכך שהיוו חלק מהתחשיב והגעה להסכמה לסכום של 6,000 ₪ דווקא, ושתיקתה הרועמת בנוגע לתרמית המזונות, קיבלה גושפנקא בהחלטת כב' ביהמ"ש קמא, אשר התרשם ישירות ממנה, במהלך שני דיונים. אין זו החלטה על סמך כתבי טענות בלבד.
21. אין ביהמ"ש שלערעור מתערב בקביעות עובדתיות ובפרט שלא בקביעות שנקבעו על סמך הודאת צד. המבקשת לא מתמודדת בבר"ע זו עם הקביעה בהחלטה, כי היא לא התמודדה כלל, עם תרמית המזונות. היא הודתה בכתב ההגנה מזונות, סעיף 54 ו- 52, כי הילדה לא צרכה רכיבים מסויימים ובעלות של הרכיבים, כפי שהוצגו טרם אישור ההסכם. על בסיס צרכים אלו, קיבלה את הסכמת המשיב לסכום מזונות קטינה כבת שנתיים וחצי, בסך של 6,000 ₪!

חלק מההליך שהוסתר מבית המשפט הנכבד

22. ההחלטה ניתנה במסגרת דיון מאוחד בבקשה לצו מניעה, בתביעה לביטול הסכם, בתיק–, אשר אותה לא צירפה, וכן בתביעה להפחתת מזונות. הדיון בסעד הזמני, התנהל כדיון הוכחות וארך שבעה חודשים. היו שני דיונים בהם טענו הצדדים ארוכות והוגשו פעמיים ריכוזי טענות בכתב, בנוסף לבקשה ולתגובה. המבקשת לא צירפה את הפרוטוקולים של הדיונים, ראה נספח יא' ו- יב' לתשובה לבר"ע. מדובר בהעלמת עובדות ומסמכים רלוונטיים המהווים, כשלעצמם, נימוק לדחיית הבקשה. ראה רע"א 221/88אברהם נ' עומר, פ"ד מד(3)756.
23. אמנם בתחילה התבקשה תגובת המבקשת לבקשה לתיקון טעות סופר, אולם בית המשפט מוסמך לפי לסעיף 81 לחוק בתי המשפט, להורות על תיקון אף מיוזמתו, וכך עשה. יצויין שהבקשה לתיקון טעות סופר היתה בקשה טכנית בלבד, תזכורת. אין בית המשפט שלערעור מתערב בעניין של סדרי דין במצב בו זכות המבקשת לא קופחה. ספרו של ד"ר חמי בן נון, הערעור האזרחי, עמ' 257 ו 260.
24. לא לחינם, נעדרו מבר"ע זו הפרוטוקולים של ההליך. חוסר תום לב משווע עולה מהם והוא- הצגת מצג של הורות שוויונית בהסכם, בו בזמן שהמבקשת דוגלת באידיאולוגיה של בית מרכזי אצלה ואב שתפקידו משני, המסתכם בלבקר פעמיים בשבוע.

טענה חדשה שלא נטענה קודם – הסכום גלובלי

25. כאשר יש תרמית, לא ניתן לומר שצורך התחלף בצורך אחר, וטענה זו נטענת בחוסר תום לב. אילולא היה מוצג למשיב בעת המו"מ להסכם גירושין כי הילדה זקוקה לטיפול ב 1,000 ₪ לחודש ואילולא היה מוצג לו כי היא תלך לגן פרטי וצהרונים עד 16:00, לא היו מגיעים כלל חישוב של 6,000 ₪ אלא לסכום אחר שהיה ננקב בהסכם הגירושין. אין גמירות דעת אלא גניבת דעת בהסכמתו לשלם סכום של 6,000 ₪.
26. המבקשת מתעלמת מכך, ונוהגת כאילו לא היה מצג שוא וטוענת כי הצרכים התחלפו. אולם, הצרכים "המדומים" הם שהתחלפו. מאחר והצרכים המקוריים היו "מדומים" ולא קיימים, כך גם תחליפיהם, "מדומים" ולא קיימים, ולא היתה גמירות דעת לגביהם. כב' בית המשפט קמא נתן לכך תוקף, תוך עשיית צדק.
27. לא תינתן רשות ערעור כאשר הערעור מתייחס לשאלה חדשה שלא נתעוררה בערכאה הקודמת או בשל נימוק שלא עמד מול הערכאה הקודמת, אפילו הנימוק צודק. ראה המ' 269/54 ליבוביץ נ' מדינסקה פ"ד ט' 46.
28. טוענת המבקשת, טענה חדשה, כי דרוש לה יותר מ- 2,500 מזונות שנותרו, בגין חינוך, שתתכבד ותגיש תביעה מתאימה. אין ספק שסך של 2,500 ₪ למזונות קטינה, כשבבעלות אימה דירה, והקטינה במשמורת משותפת בפועל, הם סכום העולה על הסביר. כעת היא טוענת טענות חדשות שלא העלתה קודם, אולם  ערעור איננו משפט חוזר ואין ליתן למבקשת לעשות מקצה שיפורים על ידי העלאת טענות חדשות. יש לה עדיין הזדמנות לטעון כל טענה במהלך דיוני ההוכחות הקרבים.

סופיות הסכמי פשרה ושיפוי

29. החריג לסופיות הסכמי גירושין הוא הוא תרמית, הטעייה ומצג שוא. המבקשת מתעלמת מהחריג לכלל. גם סעיף שיפוי לא חל על תרמית והטעייה.סעיפי השפוי כלל לא אושרו על ידי בית המשפט קמא. בנוסף, המשמורת בפועל הפכה למשותפת. לפי סעיף 6.10.2 להסכם הגירושין השיפוי לא יחול אם תעבור המשמורת בפועל לידי האב.
30. אין בהחלטה בכדי קבלת מלוא תביעתו של המשיב, שכן המשיב תבע הפחתת המזונות לסך של 1,500 ₪, לאור מצבו הכלכלי הקשה. כן תבע השבה לארבע שנים וקיבל לעשרה חודשים.
31. על נקיטת המבקשת בטקטיקה לא ראויה, האיחור בהגשת הבר"ע ללא בקשה להארכת מועד וכן על החריגה בהיקף עיקרי הטיעון, אשר הוגבלו לשלושה עמודים בלבד ואילו המבקשת הגישה ארבעה עמודים, מבוקש לחייבה בהוצאות גבוהות במיוחד. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל מבוקש לדחות את הבקשה לרשות ערעור ולחייב המבקשת, בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד ומע"מ כדין.

טלי אויזרוביץ, עו"ד לענייני משפחה

הפוסט ערעור על הפחתת מזונות בהסכם גירושין הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

התביעה מפרטת את אופן חישוב מזונות אשה ומזונות ילדים.

1. מדובר בתביעת מזונות מאב ובעל עשיר ועל כן מבוקש לפסוק על פי דין ילדים עשירים כפי שיפורט בתביעה.
2. התובעת והנתבע הינם בני זוג, שנישאו זל"ז כדמו"י בשנת 2001.
3. מנישואיי בני הזוג נולדו להם ארבעת הקטינים, — (בן 14.5), — (בת 13.5) — ו— תאומים, בן ובת, ילידי 25/10/07 (בני 8 ועשרה חודשים).
4. התובעת עלתה לארץ מרוסיה 10 שנים לפני הנישואין. היא עבדה כפקידה בבנק עת נישאו. הנתבע עבד כקבלן בנייה ולאביו היה עסק לשיווק ירקות בסיטונאות.
5. הצדדים מתגוררים, בבית פרטי בן 9 חדרים, בעל 4 קומות כולל מרתף, בגודל 330 מ"ר ששוויו כ-4.5 מיליון ₪, עם יתרת משכנתא בגובה של כ-2 מיליון ₪ בהחזר חודשי של כ- 10,000 ₪ לחודש. לבית יחידה מושכרת במרתף בסך 3,200 ש"ח לחודש.
6. הבעל והאישה במאמץ משותף ויגיעה אישית יחד צברו בזמן הנישואין נכסיי נדל"ן וחברות בשווי של כ-50-60 מיליון ₪ לפחות, למיטב ידיעת האישה בשלב זה. מנגד ישנן הלוואות של כ-15 מיליון ש"ח למיטב ידיעת האישה בשלב זה.
7. לצדדים שתי חברות "עובדות". האחת חברת — בע"מ שכיום עוסקת בניהול — (מחזור מכירות כבר בשנת 2004 היה 14.5 מיליון) והיא בעלת נכס מסוג מבנה מסחרי. החברה השנייה היא חברת — בע"מ שעוסקת בתפעול וניהול — (בעלת נכס יקר בניין בן 12 קומות) וכן שוכרת בניין בן 20 דירות למטרת השכרת משנה לדיירים עובדים זרים ולאחרונה נודע לאישה כי החברה רכשה את הבניין. לשתי החברות נכסי נדל"ן יקרים ושוויין עולה על שווי נכסיהן.
8. חברות נוספות הן "חברות נכס" אשר מחזיקות נכסי נדל"ן מסוג מגרשים בעלי עשרות דונמים שעומדים לפני הפשרה לבניה. כן ברשותם פנטהאוז המושכר לדיירים והגג מושכר לחברות סלולר ודירת נופש בטבריה שמיועדת להשכרה. הרווח הנקי משתי החברות לחודש עומד על 140,000 ש"ח לפחות כפי הידוע לאישה מן המסמכים החלקיים שעמדו בפניה (85,000 ש"ח מ— ו- 56,000 ש"ח מ— בשנת 2014). השכירויות מכל הנדל"ן שבבעלות המשפחה היא כ-50,000 ש"ח לחודש (פנטהאוז לדיירים ולאנטנה סלולרית).
9. במרץ 2016 הגישה האישה בקשה ליישוב סכסוך. יחסי הצדדים החלו להיות מתוחים בסביבות שנת 2012 ומאז הבעל מנסה להציג לאישה מצב מלאכותי של מחסור כלכלי. הוא מכניס לחשבון שעל שם האישה שמשמש למימון כל צרכי האישה והילדים והבית, סכום הנמוך מסכום ההוצאות החודשי, באופן שהחשבון יישאר במינוס ואף הקטין את מסגרת האשראי בבנק בעוד את הוצאותיו ברוחב יד הוא מוציא מהחשבון שעל שמו. הוא הפסיק לתקן קלקולים בבית, חור בקיר גבס ותריס בסלון ברוחב 6 מטר שכבר שנה לא נפתח, וייבש את הגינה. בבית יש מחשב אחד לכל המשפחה והבעל מסרב לרכוש מחשבים נוספים לילדים, הנחוץ להם לעבודות בית הספר.
10. הבעל בנה לאישה תקציב משפחתי בשיעור העומד על חצי מהסכום שהמשפחה צרכה. האישה לא הסכימה להתנהל על פי התקציב שהבעל הציג והזמינה יועץ כלכלי לניהול משק הבית ב-11/14 על מנת להבין בדרך זו איפה עומדת המשפחה מבחינה כלכלית ומה רווחיו של הבעל. הבעל התבקש להציג את דו"חות הנהלת החשבונות ורווחיו אולם סרב להציגם למומחה. מאז ועד היום הבעל מסתיר מהאישה את הכנסותיו בעוד שקודם לכן שיתף אותה בכספים במיליוני שקלים. כיום היא לא יודעת מה גובה הכנסותיו/או רווחיו אך השכל הישר אומר כי רווחיו עלו עוד יותר משנת 2014 לרבות השבחת כלל נכסי הנדל"ן. יצוין כי ביחידת הסיוע במסגרת בקשה ליישוב סכסוך שהגישה האישה טרם הגשת תביעה זו, הבעל התבקש להציג את רווחיו, אך גם שם נמנע מלהציגם.
11. כאמור לחברה היה מחזור מכירות של 14.5 מיליון ש"ח לשנה כבר בשנת 2004. בסוף 2013 שילמה מע"מ חודשי של 345,000 ש"ח על 3.5 מיליון ש"ח עסקאות לחודשיים . מצ"ב דו"ח מקדמות על פי מחזור ודו"ח מע"מ, מסומן כנספח א'.
12. מצ"ב דו"ח סיכום פעילות — ב- 2013 עם מכירות של בין 850,000 ש"ח ל-1 מיליון ש"ח לחודש, מסומן כנספח ב'.
13. ריכוז יתרות לחשבון — לסוף שנת 2014 היה מזומן בסך 1.330 מיליון ש"ח בחשבון והלוואה בסך 640,000 ש"ח, מצ"ב ריכוז יתרות סוף 2013 מסומן כנספח ג'.
14. הכנסות מהשכירויות מכל הנדל"ן הפרטי שבבעלות המשפחה הם כ-50,000 ש"ח לחודש למיטב ידיעת האישה והן בשליטת הבעל.
15. האישה החלה לעבוד בשנת 2014 כפקידת רכש ומשתכרת סך של 1,800 ש"ח לחודש בממוצע. מצ"ב תלושי שכר של האישה לשנה האחרונה מסומן כנספח ד'.
16. למרות הרווחים הגדולים הבעל במשך ארבעת השנים טרם הבקשה ליישוב סכסוך הוגשה, מנסה ליצור לאישה מצב וירטואלי של מחסור.
17. רמת החיים גבוהה מאוד כפי הנהוג במשפחה עשירה. הם מתגוררים בבית פרטי בעל שלוש קומות +מרתף. הם יצאו בעבר לחופשות משפחתיות באיטליה וביוון, הילדים היו עם האם בטיול לרוסיה לבדם לאחרונה באוגוסט 2016 נסע האב עם הילדים לשבוע לבולגריה(זו הפעם הראשונה שהוא לוקח את ארבעת הילדים).
18. הילדים יוצאים לבילויים כגון: סרטים, הצגות, לונה פארק מנוי למרכז ספורט ועוד. הילדים משתתפים בחוגים ורוכשים ביגוד והנעלה יקרים.
19. האישה מעסיקה מנקה שעלותה כ- 3,000 ₪ לחודש.
20. לילדים ולאישה ביטוחיי בריאות וביטוי חיים יקרים ורבים המגיעים לסך של בין 5,000 ל 12,000 ש"ח לחודש.
21. יש הוצאות נוספות אותן מממן הבעל ישירות מחשבון החברה וחשבונו הפרטי. מצ"ב חשבוניות המלמדות על תשלום חשמל וארנונה מחשבון החברה בשנת 2004 מסומן כנספח ז'.
22. בשנה האחרונה עמדו הוצאות האישה והילדים על סך של כ- 50,000 ש"ח לחודש, וזאת מחשבון הבנק שעל שם האישה. מדובר בעיקר בהוצאות האישה והילדים שכן הבעל מוציא עיקר הוצאותיו האישיות מהחשבון הרשום על שמו בלבד והם אינם חלק מסך של 50,000 ש"ח לעיל. מדובר בחלק מצרכיהם שכן הבעל מצמצם הוצאות נחוצות.
23. טרם החל המתח ביחסי הצדדים החליפה האישה רכב כל ארבע שנים (בעבר היה לה רכב אאודי). בשנת 2008 רכש לה הבעל את הרכב הגדול השברולט קפטיבה, לצורך נוחות הילדים, אך ב- 2012 סרב להחליף את הרכב לאור יחסי הצדדים ובתקופה שהחל לחסוך בהוצאות נחוצות. כעת הרכב אינו תקין ומושבת. גם אם יתוקן, הוא אינו במצב טוב ובטיחותי לנסיעה עם ארבעה ילדים קטנים, ומבוקש כי הבעל ירכוש לאישה רכב חדש באותה רמה, לשימושה ולשימוש הילדים כחלק מחובתו למזונות אישה. יצוין שהוא נוהג ברכב אאודי 4 חדש שהחליף מלפני כשנה שנתיים.
24. השימוש ברכב, נכלל בגדר מזונות. כל טובת הנאה הנדרשת למען רווחתה של האישה מבחינת צרכי חייה. כמו מדור גם הענקת זכות השימוש במכונית, שיש לה השלכה על הסכומים הדרושים לאישה ולילדים על הוצאותיהם היא בגדר תביעת מזונות-להגיע לבית משפט במונית, קניות, הסעת הילדים, כסאות בטיחות. ראה בר"ע 258/81 ליפשיץ לז (3) ע"מ 645, 650. מבוקש לחייב את הבעל לרכוש לאישה רכב ברמה שהיו רגילים אליה האישה והילדים.
25. הילדים מטופלים בריטלין וכן נזקקים לטיפול אצל פסיכולוג וכך גם האישה, בסכומים גבוהים המגיעים לכ- 2,500 ש"ח לחודש כיום. התאומים מאובחנים עם קשיי למידה וזקוקים לעזרה חיצונית אינטנסיבית אך הבעל לא מסכים. הגדולים זקוקים לשיעורים פרטיים אך הבעל מתוך עיקרון לא מסכים. מבוקש לחייבו במלוא עלות שיעורים פרטיים והוראה מתקנת כנגד הצגת קבלות.
26. לילדים קשיים שונים המצריכים טיפול מאמץ שכולו נופל על כתפי האישה.
27. הנתבע חייב במזונות התובעת לפי הדין היהודי, החל על הצדדים, בהתאם לסעיף 2(א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשי"ט – 1969. לכן, לפי הכלל של עולה עימו ואינה יורדת, חייב הנתבע במזונות התובעת לפי רמת החיים הגבוהה אשר היא הורגלה אליה, הרבה מעבר להכנסותיה מיגיעתה. יצוין, כי היות והתובעת תלויה כלכלית לחלוטין בנתבע לצורך פרנסתה שאינה מסוגלת לעמוד ברשות עצמה לאור השנים הארוכות בהן עבדה עבורו והקדישה את זמנה לניהול וטיפול במשק הבית ובארבעת הילדים ועזרה לו בעסקים.
28. בנוסף, יש לקרוא לתוך מערכת יחסיהם של הצדדים הסכם מכללא לפיו הנתבע ימשיך ויישא במזונות התובעת גם במקרה של פרידה בין הצדדים וזאת עד אריכות ימיה של התובעת שכן נטל הפרנסה הוטל על כתפיו של הנתבע לאורך כל תקופת נישואיהם.
29. הנתבע הינו יהודי ועל פי דינו האישי, החל בהתאם לסעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשי"ט – 1969, חובתו כאב לשאת במזונות ילדיו.
30. חובת אב במזונות ילדיו, מעבר לצרכים ההכרחיים, משתנה ממקרה למקרה, והיא נקבעת בהתאם ליכולתו הכלכלית מה שבענייננו מלמד כי יש לפסוק מזונות ביד רחבה (ראו: ע"א 591/81 פורטוגז נ' פורטוגז, פ"ד לו(3) 449; ע"א 210/82 גלבר נ' גלבר, פ"ד לח(2) 14); ובתמ"א (חי) 663/92 פלונית נ' פלוני, פ"מ נה(1) 37, ע"י כב' השופט שווילי:

"…ילדים של עניים צריכים להסתפק במזונות ההכרחיים ואילו מי שהוריו אמידים, זכאים למזונות ביד רחבה יותר בנחת ולא בצער ברווח ולא בצמצום".

31. לילדי עשירים מגיעים מזונות גבוהים, מאחר והם אינם צריכים לוותר על מה שילדי עניים מוותרים. ראה דברי שרשבסקי בספרו, בעמ' 380-381:

"… צרכיהם של ילדים עשויים להיות שונים זה מזה ואין להעלים עין מכך שלילדי עניים אין אותם הצרכים כמו לילדי עשירים, כי ילדי עניים צריכים לפעמים לוותר על דברים דרושים שיש לספק לילדי עשירים…אם האב אמיד, יש גם מקום לחייבו, מדין צדקה ולא מדין מזונות, לתת לילד לא רק מה שהכרחי אלא גם מה שראוי לו וזה בוודאי תלוי גם באפשרויות הכספיות של האב" (שרשבסקי, בעמ' 381;).

32. בית המשפט הנכבד יתבקש לחייב את הנתבע במזונות ילדיו על פי הוצאותיהם וצרכיהם בפועל ועל פי רמת החיים בה הורגלו לחיות. ההלכה היא כי "על רמת החיים ניתן ללמוד בין היתר מאופי המדור בו התגוררו הצדדים, תכולת הבית, סוג הרכבים ואפיון התנהלות חיי המשפחה" תמ"ש (ת"א) 8827-01-10 צ.ע. נ' צ.ד. (פורסם בנבו, 16.5.2010). בחינתם של אלו מובילה למסקנה כי התובעת והילדים חיו חיי רווחה ברמה גבוהה מאוד.
33. אין חולק, כי בעניינם של הצדדים ולאור רמת החיים הגבוהה שחיו לאורך השנים ויכולתו של הנתבע מעל ומעבר לספק צרכים אלו – יש לפסוק מזונות זמניים על מנת לשמור על המצב הקיים.

הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד

34. כמו כן, יש לחייב את הנתבע בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עו"ד בסכום ריאלי כחלק בלתי נפרד ממזונות התובעת בסכום נוסף של 5,000 ₪ לחודש כחלק מחובת המזונות החלה על הנתבע וכדי להבטיח את השיוויון בין הצדדים בניהול ההליכים המשפטיים. מבוקש לפסוק זאת כבר במסגרת המזונות הזמניים.
35. בעניין זה נקבעו מפי כבוד השופט דרורי בבר"ע 1081/05 (מחוזי-י-ם) (פורסם באתר פסק דין) הדברים הבאים היפים לענייננו:

"כאשר מדובר בפער כלכלי משמעותי בין בעל לבין אישה, יש חשש כי אי פסיקת מזונות זמניים בשיעור הולם, תיצור פערי כוחות בין בני הזוג, בעת המשא ומתן לגירושין, ובעת ההליכים המשפטיים ביניהם… סבור אני – מבלי שרואה אני צורך לפתח עניין זה לעומקו – כי יש לשקוד, עד כמה שניתן, להביא את בני הזוג למצב פחות או יותר שוויוני מבחינה כלכלית בסיום הנישואין, ופועל יוצא מכך הוא כי במשא ומתן לקראת הגירושין ובהליכים המשפטיים שבין בני הזוג, מפרוץ הסכסוך ועד הגירושין עצמם, מן הראוי כי כל אחד מבני הזוג יימצא באותו מצב כלכלי, פחות או יותר… כאשר זו נקודת הפתיחה הכלכלית של ההתדיינות, ניתן יהיה להגיע בסוף ההליך, בהנחה כי הוא נוהל באופן צודק ושוויוני – אל המטרה הנכספת של כל הליך שיפוט שהוא "צדק המשפט", קרי: השווית בעלי הדין בכל עניין דיוני, וקביעת התוצאה על פי הראיות והטענות המשפטיות התומכות בצד זה או אחר".

36. הפסיקה הכירה בהוצאות משפט למימוש זכויותיה וצרכיה האמיתיים של האישה כאב מזון שהיא זכאית לקבל מהבעל. (ע"א 330/56 פרידמן נ' פרידמן, פ"ד יא(1) 502, ע"א 496/78 פלוני נ' פלונית, פ"ד לג(2) 505, 51/78 פלונית- לג (2) 505, ות"א 90/86 לבנון תק-מח 91 (1) 62. בפרשה זו כל הפיצויים (נזיקין) הועברו לעורך הדין כשכר טרחתו ועל כן לא החשיבם בית המשפט כמעשה ידי האישה שיש לקזזם מדמי המזונות.

" הלכה פסוקה היא כי הוצאות שמוציאה אישה לשם ניהול המשפט כאשר המשפט הוגש על מנת לממש את צרכיה האמיתיים של האישה על הבעל להחזיר לה הוצאות אלו, ויש לראות יציאות כאלה, כולל תשלום שכ"ט לעו"ד, כאילו הם חלק מהמזונות הכוללים שחייב בעל לאשתו."

37. לאור האמור, יש לחייב את הנתבע בתשלום מזונות התובעת והילדים בשיעור שיש בו כדי לכסות את מלוא צרכיהם, המפורטים לעיל, בין אלו ההכרחיים ובין אלו שמדין צדקה.
38. לנתבע היכולת הכלכלית לספק את צרכי התובעת והילדים, והרבה מעבר לכך, מרכושו ומקורותיו הכספיים ובהתאם לרמת החיים אליה הורגלו בני משפחה וכפי שנהגו הצדדים בפועל.
39. ארבעת הקטינים זקוקים למזונותיהם, ללא הוצאות מדור, בסך של 37,600 ₪ לחודש, והאישה בסך 26,500 ₪ מעבר להכנסתה ממעשה ידיה לפי הפירוט הבא ו/או לפי כל פירוט אחר המתחייב על פי השינויים ההכרחיים ו/או ע"פ כל פירוט אחר שכב' בית המשפט ימצא לנכון:

האישה

40. סל מזון              2,500 ₪
41. מוצרי ניקוי כביסה והגיינה 2,000 ₪
42. ביגוד והנעלה 3,000 ₪
43. קוסמטיקה ומספרה 2,500 ₪
44. תרבות, בילויים ובידור(סרטים הצגות עיתונים וספרים)              1,500 ₪
45. מתנות 1,500 ₪
46. נסיעות ודלק                            3000 ₪
47. ביטוח רכב וטסט-ממוצע חודשי 3,000 ₪
48. חופשות הבראה וקורסים               2000 ₪
49. תרופות               1000 ₪
50. ביטוח רפואי, קופ"ח, פרטי וחיים                                                         3,500 ₪
51. פסיכולוג 1,000  ₪

סה"כ                                                                                                                   26,500  ₪

קטין

52. סל מזון 1,500 ₪
53. מוצרי ניקוי כביסה והגיינה                                     1,000 ₪
54. ביגוד והנעלה 1,500 ₪
55. בילויים נופש ובידור(הצגות וספרים)               1,500 ₪
56. מתנות וימי הולדת 500 ₪
57. צעצועים ומחשב 500 ₪
58. נסיעות (לרופאים, חברים, בילויים) 500 ₪
59. חופשות הבראה                         1,500 ₪
60. דמי כיס                                                                                500 ₪
61. מספרה                                                              400 ₪

סה"כ                                                                                                                  9,400  ₪

קטינה

1. סל מזון 1,500 ₪
2. מוצרי ניקוי כביסה והגיינה                                     1,000 ₪
3. ביגוד והנעלה 1,500 ₪
4. בילויים נופש ובידור(הצגות וספרים)               1,500 ₪
5. מתנות וימי הולדת 500 ₪
6. צעצועים ומחשב 500 ₪
7. נסיעות (לרופאים, חברים, בילויים) 500 ₪
8. חופשות הבראה                         1,500 ₪
9. דמי כיס                                                                                500 ₪
10. מספרה              400 ₪

סה"כ                                                                                                                  9,400  ₪

קטין

1. סל מזון 1,500 ₪
2. מוצרי ניקוי כביסה והגיינה                                     1,000 ₪
3. ביגוד והנעלה 1,500 ₪
4. בילויים נופש ובידור(הצגות וספרים)               1,500 ₪
5. מתנות וימי הולדת 500 ₪
6. צעצועים ומחשב 500 ₪
7. נסיעות (לרופאים, חברים, בילויים) 500 ₪
8. חופשות הבראה                         1,500 ₪
9. דמי כיס                                                                                500 ₪
10. מספרה              400 ₪

סה"כ                                                                                                                  9,400  ₪

קטינה

1. סל מזון 1,500 ₪
2. מוצרי ניקוי כביסה והגיינה                                     1,000 ₪
3. ביגוד והנעלה 1,500 ₪
4. בילויים נופש ובידור(הצגות וספרים)               1,500 ₪
5. מתנות וימי הולדת 500 ₪
6. צעצועים ומחשב 500 ₪
7. נסיעות (לרופאים, חברים, בילויים) 500 ₪
8. חופשות הבראה                         1,500 ₪
9. דמי כיס                                                                                500 ₪
10. מספרה              400 ₪

סה"כ                                                                                                                  9,400  ₪

הוצאות דיור לחודש (ממוצע) לתובעים

11. מים וארנונה 3,000 ₪
12. חשמל 1500 ₪
13. גז 50 ₪
14. כבלים, אינטרנט ורשות שידור               600 ₪
15. טלפון 150 ₪
16. פלאפון 500 ₪
17. אינטרנט 200 ₪
18. בדק בית תיקונים ואביזרים מתבלים                1,250 ₪
19. מנקה 3,000 ₪
20. ביטוח דירה ותכולה 600 ₪
21. מים לשתיה                                                                                     350 ₪
22. גנן 1,200 ₪

סה"כ                                                                                                              12,400 ₪

60 אחוז עבור הקטינים מהוצאות מדור: 7,440 ₪.

40 אחוז לאישה 4,960 ש"ח

23. בנוסף קיים חוב משכנתא בהחזר חודשי בסך 10,000 ₪ לחודש שעל הבעל לשאת בו.
24. בנוסף לסכום המזונות הנ"ל על הבעל לשאת גם במלוא התשלומים הבלתי קצובים הבאים, עבור הילדים:
    • א. תשלום בגין הוצאות רפואיות חריגות כגון שיניים, אורטודנט, משקפיים ופסיכולוג, לרבות תרופות וריטלין לקטינים אבחונים דידקטיים ו/או אחרים.
    • ב. תשלום מלוא שיעורים פרטיים והוראה מתקנת.
    • ג. תשלום מלוא חוגים, צהרונים, קייטנות ומנוי שנתי לקאנטרי (הכולל חוגיי הילדים).
    • ד. תשלום מלוא הוצאות חינוך בבית הספר לרבות אגרות ורכישת ציוד בתחילת השנה וכן מסע לפולין לכל ילד.
    • ה. תשלום מלוא ביטוחים רפואיים בקופ"ח ופרטי וכן ביטוח חיים לקטינים כפי שמשלם כיום.
    • ו. שיעורי נהיגה לכל ילד.
    • ז. תשלום מלוא טיפולים אסטטיים ו/או קוסמטיים (כגון: הסרת שיער).
    • ח. תשלום חגיגות ימי הולדת לילדים וכן עלות חגיגת בר מצווה ובת מצווה וכל הכרוך בכך לרבות בוק, איפור, ביגוד לילדים, אולם, כיבוד, תשמישי קדושה.
25. התובעים זכאים כי יינתן להם מדור שקט ושלו.
26. לבית משפט נכבד זה הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעת התובעים, לאור הקירבה בין הצדדים ולאור מקום המגורים המשותף.
27. אשר על כן יתבקש כב' בית המשפט כדלקמן:
    • א. להזמין את הנתבע לדין ולקבל את תביעת האישה והילדים ולפסוק דמי מזונות קבועים וזמניים על פי צרכיהם ובהתאם לרמת החיים הגבוהה שהורגלו לה, כפי שפורט לעיל.
    • ב. לחייב את הנתבע לשלם לידי ארבעת הקטינים מזונות זמניים וקבועים, בסכום קצוב של 37,600 ש"ח סה"כ החל מיום הגשת תביעה זו ולהצמיד סכום זה למדד יוקר המחיה, כשהעדכון יעשה מידי חודש בחודשו.
    • ג. לשאת בנוסף לסכום המזונות הנ"ל, במלוא התשלומים הבלתי קצובים כאמור לעיל.
    • ד. כמו כן יתבקש בית המשפט הנכבד לחייב את הנתבע לשלם לידי התובעת את הוצאות החזקת הבית בסך של 12,400 ₪ לחודש.
    • ה. בית המשפט יתבקש אף לחייב את הנתבע להמשיך לשלם מלוא החזר חוב המשכנתא החודשי בסך של 10,000 ₪ לחודש וזאת עד לפירעון מלוא החוב או עד למועד איזון המשאבים וחלוקת הזכויות בין הצדדים.
    • ו. כן לשלם לאישה בגין מזונותיה סך של 26,500 ש"ח לחודש. כן מתבקש בית המשפט לחייב הנתבע להעביר לידי התובעת סך של 5,000 ₪ לחודש בגין כיסוי הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
    • ז. להורות לבעל לרכוש רכב חדש לאישה ברמה של הרכב שברולט קפטיבה הלא תקין שברשותה המהווה חלק מחובת המזונות של הבעל כלפיי האישה.
    • ח. לשאת בכל תשלום בגין הוצאה רפואית חריגה לאישה לרבות: שיניים, משקפיים ועוד.
    • ט. לחייב הבעל להמשיך ולשלם מלוא ביטוחים פרטיים, בריאות, חיים, רכב ורכוש לאישה ולילדים.
    • י. לקבוע כי כל סכום שלא ישולם במועדו יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום החיוב ועד התשלום בפועל.
    • יא. ליתן לתובעים מדור שקט ושלו.
    • יב. לפסוק כי המזונות ישולמו לכל ילד עד הגיעו לגיל 21.
    • יג. ליתן כל צו וסעד שיידרש לצורך הבטחת מדורם ומזונותיהם של התובעים על פי כל דין.
    • יד. לחייב הנתבע בתשלום הוצאות המשפט ובשכר טרחת עו"ד בתוספת מע"מ.

טלי אויזרוביץ, עו"ד לענייני משפחה

הפוסט תביעה מזונות אישה וילדים לאב אמיד הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

1. הצדדים נפרדו ביום 12/7/15, עת האב עזב את הבית לאור התנהגותה של האם אשר דחתה אותו, יצאה לבלות בלילות לבד ולא הפקידה משכורותיה במשך חצי שנה. למרות התנהגותה זו, שידרה לבעל כאילו יש סיכוי לחיי הנישואין, לשימור המשפחה והבעל נאחז בכל קנה קש, אך כשהבין שהיא משחקת בו, וכל מטרתה לסחוט כמה שיותר כספים ממנו ולהרוויח זמן, של חיים על חשבונו, בעוד היא פרפר חופשי, וחיה למעשה כפרודה, עזב את הבית.
2. התביעה למזונות ילדים הוגשה ביום 13/7/15 והומצאה לבעל רק ביום 16/7/15. התביעה הוגשה יום לאחר שעזב את המשפחה, ואין ספק שהמבקשת תכננה את צעדיה מראש.
3. המבקשת טוענת טענות בעלמא, ללא צירוף אסמכתאות, לא קבלות, לא פרוט אשראי ולא תדפיס חשבונות הבנק שלה.
4. מדובר במשפחה מעוטת אמצעים שחיה בצניעות. הילד לומד בגן מטעם חב"ד בעלות של כ- 800 ש"ח לחודש כולל הצהרון. למבקשת החזר של 600 ש"ח לפחות בגין הגן, מאת מקום עבודתה. ראה תלושי שכר שלה שצירפה לתביעתה.
5. מדובר באב בעל אחריות הורית שווה לאם. הילד הוא כל עולמו. בין הצדדים קיים הסכם לזמני שהות. זמני השהות עליהם הסכימו הצדדים מהווים משמורת משותפת בפועל. לאישה הכנסה פנויה גבוהה משל האב ויש לה חסכונות של כ-150,000 ש"ח. זו הסיבה שלא צירפה תדפיס חשבון בנק ולא אישור יתרות.
6. האישה הפסיקה להפקיד משכורת ינואר 2015 לחשבון המשותף. היא יצאה לבילויים, מסעדות, ועוד, לבדה, כפעמיים בשבוע, וחיה על חשבון הבעל. עד השעות הקטנות של הלילה, השאירה את האב לבדו כבייבי סיטר כשהיא צריכה, אך בשבתות השתלטה על הילד ולקחה אותו למשפחתה המורחבת והשתמשה באב, ככספומט בלבד. היא חסכה 7,000 ש"ח לחודש החל מינואר ועד יוני 2015, סה"כ חסכה על חשבון הבעל 42,000 ש"ח, שכן הבעל שהפקיד כל הזמן כספים לחשבון המשותף והיא הוציאה את מלוא הוצאותיה, לרבות בילויה, מהחשבון המשותף. מצ"ב תדפיס חשבון בנק משותף טרם הפרידה, מסומן כנספח א'.
7. בחשבון הבנק של הצדדים יש חוב של 44,000 ש"ח אותו בני הזוג חייבים לבנק, אולם למעשה אלו בדיוק הכספים שהמבקשת הבריחה. מצ"ב הודעה מהבנק לגביי החוב מסומן כנספח ב'.
8. כך יוצא שהאב חייב ב 22,000 ש"ח בעוד האם גם אם תשלם את החוב של 22,000 ש"ח יש לה עודף של 22,000 ש"ח, לאחר תשלום החוב לבנק, בעקבות העובדה שחסכה 42,000 ש"ח מהרחת משכורותיה.

שכר האם

9. שכרה של האם עלה ל-8,500 ש"ח בממוצע נטו לחודש לפחות. האישה בעלת קריירה ב–, השתכרה כ- 7,000 ₪ נטו בממוצע, נטו בהתאם לתלושי השכר שצירפה, הכוללים דמי הבראה ביוני 2015 (תלוש שבחרה לא לצרף לתביעתה, בחוסר יושר מצידה צירפה רק 11 תלושי שכר ללא יוני 15). כן חוסכת זכויות סוציאליות, פנסיה גמל והשתלמות. היא גם מקבלת משכורת 13, ולא לחינם לא צירפה תלושי שכר עדכניים.
10. האישה משתכרת יותר מהבעל ועבודתה יציבה יותר משל הבעל. היא עובדת ב– עד השעה 15:00. הממוצע החודשי נטו של האישה בשנה שטרם הגשת התביעה הינו 7,000 ₪ נטו. האישה צוברת חסכונות בשל זכויות סוציאליות גמל והשתלמות. משכורות יוני עומדת בדרך כלל על כ-12,000 ₪ נטו, אך היא לא צורפה. גם משכורות יולי ועד אוקטובר לא צורפו לבקשתה זו, והיא מעלימה את השתכרותה האמיתית. לאור זאת יש לקבל את טענת הבעל כי הממוצע השנתי המוערך עומד על 8,500 ₪ נטו בממוצע לחודש כיום.
11. האישה מקבלת החזרים במשכורתה בגין גנים וקייטנות בסך של כ- 600 ₪ לחודש. יש לקזזם מעלות הוצאת הגן והצהרון והקייטנה, אחרת מדובר בכפל תשלום לאם. ברגע שיש מי שממן את רכיב מזונות זה, אין לחייב גם את האב לשלמו לאם.
12. המבקשת משקרת בבקשתה, כשמצהירה, שהיא משתכרת 5,000 ש"ח לכאורה, ובכך הפחיתה כ-50% משכרה לכאורה. היא משקרת גם כשמצהירה שהאב משתכר לכאורה 10,000 ש"ח והגדילה את משכורותו ב- 25% לכאורה. זוטות מסתבר, עבורה.  ויצוין למרות שבכתב ההגנה נרשם שחסר תלוש יוני 15, עד ליום זה לא המציאה את התלוש הזה והבאים אחריו. גם לא תיקנה ולא צירפה אישורי יתרות ותדפיס עו"ש וגם לא תדפיס אשראי. יש לקבל על כן, את כל טענות האב בעניין השתכרותה, הוצאות הקטין, וחסכונותיה, כנכונות ואין ליתן לה לצאת נשכרת מהסתרת מצבה הכלכלי. הדבר מתיישב עם הוראות תקנה 264 לתקסד"א.

שכר האב

13. האב נהג משאית, משתכר כיום 7,500 ש"ח נטו בממוצע. הוא השתכר 7,960 ש"ח בשנה טרם הגשת התביעה אולם בארבעת החודשים האחרונים, ירד שכרו הממוצע ל 7,500 ש"ח נטו, בשל הטיפול בקטין, והעובדה כי הוא יוצא מוקדם יותר מהעבודה ולוקח ימי חופשה להיות איתו בעת מחלה(שכרו מורכב משעות נוספות). מצ"ב תלושי שכר עדכניים של האב, מסומן כנספח ג'.
14. האב אינו חוסך קופות גמל וקרנות השתלמות מעבודתו.

חסכונות ויכולת כלכלית של האם

15. המבקשת לא צירפה אישוריי יתרות בבנק שלה הפרטי ליום הפירוד ולא בכלל, לא צירפה תדפיסי חשבון בנק ולא פרוט כרטיסי אשראי, למשך השנה טרם הגשת התביעה. בשל כך בלבד, יש למחוק את התביעה ולדחות את בקשתה למזונות זמניים או להפעיל את הסנקציה האחרת שבתקנה 264 לתקנות סד"א ולקבל את כל טענות המשיב בנוגע להשתכרותה ולרמת החיים, כנכונות.
16. לא בכדי לא צורפו תנועות חשבון ואישורי יתרות שכן לנתבעת חיסכון של כ- 150,000 ₪ במזומן לפחות.
17. היא חסכה 6 משכורות אחרונות וכן העלימה 30,000 ₪ מחשבון הבנק בדיסקונט, עוד קודם לכן בזמן הנישואין. כן יש לה חסכונות בקרנות וקופות גמל והיא פדתה קרן השתלמות על סך 15,000 ש"ח ביום 6/5/15. ויש עוד סכומים שלא ידועים לאב, אך מפורטים בחשבונותיה. מצ"ב אישורי קופות וקרנות של המבקשת, מסומן כנספח ד'.
18. הטעיה נוספת, בסעיף 7 לבקשה. מצהירה המבקשת, שהאב שילם את השכירות לכאורה עד לא מכבר והפסיק לכאורה כשהוגשה תביעה. האב מעולם לא שילם את השכירות, לאחר שעזב את הדירה. אין לו יכולת לשלם כאלו סכומים וגם לכלכל את עצמו ואת בנו. יום לפני הגשת התביעה, ומבלי שידע, הוגשו נגדו תביעות. התביעות הומצאו לו, רק לאחר שעזב את הבית, ביום 16/7/15. מאחר ולא גר בבית הפסיק לשלם שכירות. כי אין לו כל יכולת לשלם שכירות וגם ולממן הוצאותיו בנפרד שלו ושל בנו, כשהוא איתו.
19. הבעל פתח חשבון בבנק אגודת ישראל ויש לו שם יתרת חובה של כ- 4,000 ₪. מצ"ב אישור יתרות מסומן כנספח ז'. כן מצ"ב תנועות חשבון מסומן כנספח ח'.

צרכי הקטין

22. רמת החיים של בני הזוג היתה נמוכה. ראה פרוט כרטיסי אשראי של הצדדים יחד לחודש מאי 15 שעמד על 3,000 ₪ לחודש לכל המשפחה-2 בגירים וילד בן 4 (לפי שיטת היידות חלקו של הילד חמישית). ביוני עמד האשראי על 1,000 ₪ וביולי על 4,250 ₪.
23. הקטין נמצא בגן דתי וצנוע, עם הורים קשיי יום ואין שם הוצאות מעבר לעלות הגן והצהרון. האם גרה בסמוך לגן מרחק הליכה.
24. רשימת הצרכים שתבעה עבור הקטין הינה מוגזמת, מופרכת עם כפל צרכים, מה גם שלא הוכחה ולא נתמכת היא בכל נתון אשר יוכל לבססה. זאת בניגוד להלכה הקובעת כי תביעת מזונות ככל תביעה כספית אחרת חובה להוכיח ואין הצדקה שבית המשפט יעסוק בהשערות וניחושים על צרכים שעל בעל הדין להוכיח. ראה ת"א 895/92 רוטמן נ. רוטמן תק–מח 93 (1) ו ע"א 130/85 ניסים סבן נ' שמעון כהן פ"ד מ(1), 69. יש לדחות את בקשתה בשל כך.
25. בסעיף 6 לבקשתה, שאינו נתמך בקבלות, המבקשת כללה עלות של גן, שהוא רכיב שאינו מחושב בסכום המזונות הבסיסי, וזו הוצאה נפרדת שנושאים בה ההורים, שווה בשווה. הסעיף כולל רכיב הוצאות אחזקת בית, למרות שאין נהוג לכלול גם הוצאות בית וגם שכירות במדור אלא רק שכירות. בנוסף רכיב המדור מחושב בנפרד והוא אינו כלול בסכום הרכיבים של צרכים הכרחיים למזונות. סעיף 6א' וסעיף 6ב' הם זהים. אותו הרכיב פעמיים, אז יש להתעלם מאחד מהשניים.
26. אם נפחית רכיבים אלו מהסכום שתבעה, אזי תביעתה היא ל- 1,650ש"ח צרכים ו- 1,000 מדור(30% שכירות).
27. אולם גם הצרכים הללו הם מנופחים ולא נתמכים בקבלות. היא אינה קונה לקטין ביגוד והנעלה ב- 350 ממוצע לחודש ואין כל אסמכתא לכך. מה גם שלקטין יש ארון "מפוצץ" בבגדים וצעצועים בבית ואינו מתחיל מאפס. יש להעמיד רכיב זה על 150 ש"ח לחודש. היא לא רוכשת לקטין כל חודש צעצועים ב- 250 ש"ח יש להעמיד הרכיב על 100 ש"ח לחודש. גם מתנות לימי הולדת אינם 200 ש"ח לחודש אלא 60 ש"ח לחודש בממוצע (הקטין בגן דתי וצנוע). לקטין אין נסיעות ב- 450 ש"ח לחודש. לכל היותר 200 ש"ח לחודש. חבריו גרים לידו ועיקר נסיעותיו הם לאביו שנושא בהם בעצמו.
28. המבקשת חידשה חוזה שכירות לאחר הפירוד והעלתה את שכר הדירה מ- 3,200 כאמור בתביעתה ל- 3,400 ש"ח. שכר הדירה הוא לדירת 3.5 חדרים בעוד היא יכולה לגור בדירת 2.5 חדרים במחיר מוזל יותר, כפי שעושה האב. על כן, מבוקש כי רכיב המדור המלא לא יעלה על 1,000 ש"ח.
29. אם נסכם את הצרכים הריאליים של רכיבי התביעה, יוצא כי צרכי הקטין על פי הרכיבים שתבעה הינם-400 מזון וחומרי ניקוי, 150 ש"ח בממוצע ביגוד והנעלה, 200 ש"ח בממוצע נסיעות, 100 ש"ח בממוצע לחודש צעצועים, 60 ש"ח בממוצע ימי הולדת לחודש. סה"כ 900 ש"ח לחודש ו- 30% המדור 1,000 ש"ח, כלומר, סך הכול כולל מדור: 1,900 ש"ח ובנוסף מחצית גן, חינוך ורפואי.
30. עקב המשמורת המשותפת יש להפחית 50% מהסכום הבסיס והמדור, וכך יוצא סכום בסיס כולל מדור 950 ש"ח ובנוסף, מחצית צהרון וגן ורפואי.
31. מסכום הבסיס יש להפחית עוד, לאור שיקול הדעת שיש לבית המשפט לאור העובדה שהאב משתכר פחות מהאם וכי יש לו חוב של 22,000 ש"ח בעוד לאם יש חסכונות. אין לחייב את האב בסכום מזונות להעברה לאם ומבוקש כי כל צד יישא בהוצאות הקטין בעצמו, כפי שיפורט להלן בהמשך.
32. לעניין הגן, האם מקבלת בתלושי השכר השתתפות בגן בסך 600 ש"ח על כן, מעלות הגן יש להפחית 600 ש"ח ורק מההפרש הנותר לגן יש לחייב את האב במחצית. יש מי שמממן עבורה את הגן של הילד ועל כן אין לחייב את האב בכך במסגרת מזונות זמניים, אחרת מדובר בכפל תשלום. אין לחייב בדמי טיפול כלל וכלל כשהקטין בצהרון וכשהאב מטפל בו חצי מהזמן בשווה לאם.
33. לאור עמ"ש 32632-10-13 (פורסם בנבו, 26/3/15) ועמ"ש 1180-05-14 (פורסם בנבו, 26/3/15), המהווה הלכה מנחה כיום, והעובדה שהאב מממן באופן ישיר את בנו, יש להפחית מצרכי הילד ומשליש מדורו, 50%. מזה ניתן להפחית בהתאם לנשאר בידי כל הורה לאחר תשלום המזונות. לאב נשאר מינוס הכנסה פנויה ולאם יש עודף הכנסה פנויה, כפי שיפורט להלן.
34. בהתאם לעמ"ש 32632-10-13 ניתן לרכך את הוצאת המדור ולהפחיתה לכדי מינימום לעלות של מדור בסיסי ממוצע, קורת גג מספקת ללא קשר לעלות השכירות המשולמת בפועל.
35. עוד נקבע כי אין להותיר את האב חסר כל ויש להותיר בידיו מינימום לקיום אנושי (ראה גם בג"צ 10662/04 חסן נ' מל"ל).
36. יוצא כי אין לחייב את האב במזונות כלל, האב נושא בהוצאותיו של הקטין ולאור ההכנסות הפנויות של הצדדים.

נשיאת האב בצרכי הילד

35. האב הוא בעל אחריות הורית שווה ומלאה בפועל ועל פי ההסכם בין ההורים. האב מממן באופן ישיר את בנו. האב נושא בצרכי הקטין ורוכש לו ביגוד, מזון, מעיל, מסיע אותו לכל מקום ולוקח לרופאים.
36. האב גר בשכירות בדירה זמנית, בת חדר וחצי, ליד הקטין, ומשלם 2,400 ש"ח אך בינואר 2016 יעבור לדירה גדולה יותר בת 2.5 חדרים, שם ישלם כ-3,000 ש"ח שכירות.
37. האם מחזיקה בינתיים בכל המיטלטלין של הצדדים והאב יבקש לקבל את מחציתם לרבות חפצים של הילד. האם טוענת בשקר כי האב אינו מגיע לקחת את המיטלטלין אולם, באופן תמוה, כל פעם שהיא קובעת איתו, היא משנה את השעה ואת היום לפי כיוון הרוח.
38. מצ"ב הסכם שכירות של האב, פירוט אשראי לחודש ספטמבר, הוצאות ביטוח רכב ותיקון הרכב, וכן קבלות בגין רכישת ביגוד, מזון וצעצועים לקטין, מסומן כנספח י'.
39. האב מוציא באשראי כ- 2,000 ש"ח לחודש ובמזומן עוד 2,000 ש"ח והשכירות היא כיום 2,500 ש"ח אך בקרוב תעמוד על סך 3,000 ש"ח. יש לו גם הוצאות מדור מעבר לכך הוצאות רפואיות לבן, ומחצית הפרש גן וצהרון.
40. האב מעביר כל חודש מיוזמתו סך של 1,000 ש"ח לאם, אולם לאור צרכי הקטין אצל אימו והכנסתה הפנויה של המבקשת, הגבוהה משל האב, יש להורות כי אינו חייב להעביר כל סכום וכי כל צד יישא בהוצאות הקטין אצלו. מצ"ב אישור העברה מסומן כנספח יא'.
41. לאחר העברת מזונות בסך 1,000 ש"ח הכנסתו הפנויה של האב היא אפס עוד לפני העברת מחצית צהרון. כשיעבור לשכירות בדצמבר השנה, לדירה יותר גדולה, כדי שיהיה חדר לבן, תעמוד הכנסתו הפנויה על מינוס 500 ש"ח לפחות, עוד לפני הוצאות בריאות, חינוך ושונות לבן ולעצמו, כך שהכנסתו הפנויה תרד עוד יותר והוא יותר חסר כל.
42. האם לעומת זאת, משתכרת 8,500 נטו, לאחר קבלת 1,000 ₪ מזונות יש לה 9,500 נטו. אם נוריד שכירות של 3,400 ועוד הוצאות של 4,000 ש"ח לחודש, הרי שהכנסתה הפנויה היא 2,000 ש"ח. אם לא יעביר האב כל סכום בגין מזונות, עדיין תהיה לה הכנסה פנויה של 1,000 ש"ח. האב לעומתה במינוס 500 ש"ח ומטה.
43. לאור העובדה שהכנסתה הפנויה גבוהה משל האב, שיש לה חסכונות, מבוקש לקבוע כי בגין מזונות זמניים, כל צד יישא ישירות בצרכי הקטין כשהוא אצלו וכי שני ההורים יישאו בחלקים שווים במחצית צהרון וגן לאחר קיזוז הסכום שהאישה מקבלת החזר מעבודתה בגין הגן, ובמחצית הוצאות רפואיות.
44. כל סכום אם יצטרך להעביר למבקשת יגרום לכך שלא יוותר לאב כספים למחיה עבור עצמו ועבור הילד אצלו. דבר זה עלול לפגוע בקטין ישירות, ולגרום לכך שיחיה חיי עוני אצל אביו.
45. האב מבקש כי יקבע שכל הטבה כספית ו/או כל גימלה ו/או קצבה חד פעמית או קבועה מהמוסד לביטוח לאומי, לרבות קצבת הביטוח הלאומי בגין ילד, תחולק שווה בין הצדדים. לחילופין, ככל שייפסקו מזונות, תקוזז מחצית מהמזונות.
46. אשר על כן מתבקש כבוד בית המשפט כדלקמן:
    • א. לקבוע בגין מזונותיו הזמניים של הקטין כי כל צד יישא בהוצאותיו ולא לקבוע סכום מזונות להעברה לאם בשל העובדה שהאב נושא ישירות בהוצאות הקטין כשהוא אצלו והעובדה שלאישה הכנסה פנויה גבוהה משל האב.
    • ב. לקבוע כי הצדדים יישאו בחלקים שווים במחצית הוצאות גן לאחר קיזוז 600 ₪ החזר, שהאישה מקבלת מעבודתה בגין גן ילדים (אחרת מדובר בכפל תשלום לאם).
    • ג. לקבוע כי הצדדים יישאו בחלקים שווים במחצית הוצאות רפואיות של הקטין.
    • ד. לחייב את התובעת בתשלום הוצאות המשפט ובשכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ כדין.

טלי אויזרוביץ, עורך דין לענייני משפחה

הפוסט דוגמא לתגובה מטעם אב לבקשה למזונות זמניים במשמורת משותפת הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

הקדמה

1. מאז הגשת התביעה, הצדדים ניהלו משא ומתן לצורך עריכת הסכם גירושין שיביא לסיום המחלוקות ביניהם.
2. במהלך המו"מ וכל עוד התקיים, העביר המשיב לידי המבקשת מבחירתו סכום זעום של מזונות עבור הקטינה בסך 1,500 ₪ לחודש בלבד, אשר אינו מספיק כלל וכלל אפילו לכיסוי צרכיה ההכרחיים של הקטינה. המדור לבדו עומד על כ- 1260 ₪ בחודש (שליש משכר דירה של 3,800 ₪). בנוסף, הקטינה משתתפת בחוג ריקוד שעלותו 380 ₪ לחודש. מכאן, שלא נותר כל סכום לצרכי ביגוד ומזון הכרחיים.
3. התנהלות זו של המשיב לא יכולה שלא להשאיר את הרושם כי הוא ניהל משא ומתן שתכליתו אינה להגיע להסכם אלא להרוויח זמן – ומעל הכל להוסיף לשלם סכום זעום לצורכי מזונות הקטינה. למותר לציין כי עד היום לא הוגש כתב הגנה.
4. עוד יצויין כי מאז הפירוד, האב רואה את הקטינה פעם בשבוע אחר הצהרים, ובכל סוף שבוע שני מיום שישי אחה"צ ועד יום שבת, ונטל הטיפול הינו כולו על אם הקטינה.
5. לאור התנהלות זו של המשיב וב"כ, לא נותרה בידי המבקשת כל ברירה אלא להגיש בקשה זו, טרם הגשת כתב הגנה.

נימוקי הבקשה גופה

6. אמה של הקטינה והמשיב הינם בני זוג, שנישאו זל"ז כדמו"י בשנת 2003. אלו הם נישואיהם השניים. לאם הקטינה בן מנישואין קודמים, שהינו כבן 25 היום, אשר התגורר עם בני הזוג בעבר, וכיום יש לו בת זוג עימה הוא מתגורר.
7. מנישואיי בני הזוג נולדה להם הקטינה כיום בת עשר.
8. המשפחה התגוררה יחד בדירה שכורה בת שלושה חדרים בעלות של 3,600 ₪ לחודש. את השכירות שילם האב במזומן מכספים שהיו בחזקתו. כיום מתגוררת הקטינה עם אימה בדירה בשכירות של 3,800 ₪ לחודש, בדירת שלושה חדרים במרחק של חמש דקות הליכה מהדירה בה התגוררו במשותף עם האב, בה נותר לגור האב. ראה נספח א' לכתב התביעה- הסכם שכירות מיום 8/2/14.
9. למשיב שתי מוניות בבעלותו, אשר אחת מהן הוא משכיר בסכום של 1,000 ₪ לחודש. על אחת מהמוניות הוא עובד ובאחרת הוא משתמש לצרכי עבודתו כנהג מונית. ראה נספח ג' לכתב התביעה- חשבונית שמקבל מ"גט טקסי" בסך 5,000 ₪. בנוסף, המשיב מקבל כספים מזומנים מנוסעים, שאינם דרך "גט טקסי". בזמן האחרון הוא מדבר על מכירת המוניות ומעבר לעבודה בתחום היהלומים. למשיב ידע מקצועי וניסיון בתחום היהלומים. המשיב הינו בן למשפחה שהינה בעלת עסקים רבים והם מתגוררים כיום בסוויטה במלון –, לאחר שגרו מרבית חייהם בוילה בהרצליה פיתוח.
10. כיום רוב הכנסותיו של המשיב אינן מדווחות. בהתאם לרמת החיים בה חייתה המשפחה, מדובר בהכנסה של כ-20,000 ₪ נטו לחודש.
11. המשיב נוהג לממן מרבית מהוצאות המחיה במזומן. על פי חישוביי האישה כלל הוצאות המשפחה הממומנות על ידו במזומן ובאשראי מגיע בקירוב לסכום הכנסתו.
12. למשיב רכוש בעל ערך רב- בחשבון הבנק על שם המשיב יש חיסכון על סך כ- 100,000 ₪. ראה נספח ב' לכתב התביעה- פתקית אשראי עבור הפקדה של 5,000 ₪ שביצע המשיב בחשבונו. כמו כן, בבעלות המשיב שני מספרי מוניות, זכות ציבורית ששווי כל אחת 250,000 ₪. שווי כל אחת מהמוניות הינו כ- 140,000 ₪.
13. האשה עובדת כפקידה, ומשתכרת כ-8,110 ₪ נטו בממוצע לחודש. זהו השכר לאחר ניכוי חובה וניכוי הוצאה על חופשי חודשי לנסיעות המתקבל בתלוש השכר. ראה נספח ד' לכתב התביעה- תלושי שכר של האישה בצירוף טבלת אקסל.
14. הצדדים ניהלו את משק הבית באמצעות שני חשבונות בנק על שם כל צד ובנוסף כספים שהמשיב הוציא במזומן, מתוך הכנסותיו.

רמת החיים

15. רמת החיים של המשפחה נגזרת מההוצאות בכרטיסי אשראי של הצדדים, הוצאות מחשבון הבנק, ומזומנים ששילם המשיב מכספים שלא הופקדו בבנק טרם השימוש בהם, הוצאות בסך של כ-19,000 ₪ לחודש. בנוסף, המשיב חוסך כספים, כפי שמראה היתרה בחשבונו, בסך 100,000 ₪.
16. האישה הוציאה בכרטיסי האשראי שלה 3,860 ₪ בממוצע לחודש, עבור חלק ממזון המשפחה בעיקר, מעט ביגוד לעצמה וחלק מהביגוד לילדה ומעט קוסמטיקה לעצמה. ראה נספח ו' לכתב התביעה- פירוט תנועות בכרטיסי אשראי של האישה. וכן ראה נספח ז' לכתב התביעה-תדפיסי בנק של האישה לשנה שטרם הגשת התביעה.
17. ההוצאות שהוציא המשיב לחודש הינן כ- 6,000 ₪ באשראי ועוד 8,000 ₪ במזומן כפי שיפורט להלן, בצירוף האסמכתאות. לפיכך, סה"כ הוצאות המשפחה לחודש (האב והאם יחד) היו 18,000 ₪. לכך יש להוסיף הוצאות נוספות שהוציא המשיב ללא ידיעת האישה מכספי המזומנים שבידו.
18. כרגע אין ברשות האישה תדפיס כרטיסי אשראי של המשיב, אך להערכתה מגיע סכום הוצאותיו באשראי לכ-6,000 ₪ לחודש. המשיב רוכש מזון למשפחה, משלם כבלים, דלק וביטוח רכב המשמש גם לצרכי המשפחה ואת הקטינה, ועוד הוצאות באמצעות כרטיס האשראי (בנוסף לתשלומים במזומן).
19. סכום המזומנים, היוצא לצרכי הבית בחודש מגיע לכדי 8,000 ₪ במזומן לפחות. על כך יעידו הקבלות שצורפו לכתב התביעה למזונות, עליהם רישום כי הסכומים שולמו במזומן. כך גם שולמו על ידו במזומן הוצאות הבית, כגון ארנונה חשמל, אגרת טלוויזיה ומים. כן שילם את שכירות הדירה בסך 3,600 ₪.
20. כן משלם האב במזומן עבור הוצאות המזון לכלב של הקטינה והווטרינר.
21. הילדה נמצאת בחוג ריקוד שעלותו 380 ₪ לחודש. ראה נספח יג' לכתב התביעה-קבלה עבור תשלום לחוג ריקוד וקבלה עבור הוצאות חינוך הקטינה.
22. הצדדים יצאו לחופשות בארץ ובחו"ל עם הקטינה, שמרביתן שולמה במזומן. בקיץ האחרון יצאו לברצלונה ובקיץ הקודם היו שבוע ברודוס. ראה נספח יד' לכתב התביעה- תצלומי עמודי הדרכון של הקטינה והאם.
23. במהלך החופשות בחו"ל, לא חסך המשיב בהוצאות על בתו ועל עצמו, ורכש במזומן מתנות ובגדים בסכומים גבוהים. מלבד מימון המזון הלינה והטיסה, קנה ביגוד לעצמו בכ- 300 יורו ולקטינה בכ-100 יורו, סה"כ כ-2,000 ₪, במזומן. ראה נספח טו' לכתב התביעה- קבלות עבור קניות בברצלונה.
24. כחודשיים לאחר שחזרו מברצלונה, נסעו לנופש נוסף באילת. המשיב שילם כ- 2,000 ₪ במזומן, על המלון. ראה נספח טז' לכתב התביעה- קבלה מנובמבר 2013 עבור מלון באילת.
25. המבקשת, הקטינה, זקוקה למזונותיה, כולל הוצאות אחזקת הדירה הקבועות (לא כולל שליש משכירות), בסך של 4,055 ₪ לחודש, לפי הפירוט הבא ו/או לפי כל פירוט אחר המתחייב על פי השינויים ההכרחיים ו/או ע"פ כל פירוט אחר שכב' בית המשפט ימצא לנכון:

הקטינה

26. סל מזון 1,000 ₪
27. מוצרי ניקוי כביסה והגיינה                         200 ₪
28. ביגוד והנעלה             500 ₪
29. בילויים ובידור (הצגות וספרים) 200 ₪
30. מתנות וימי הולדת 150 ₪
31. צעצועים ומחשב 150 ₪
32. נסיעות (לרופאים, חברים, בילויים) 250 ₪
33. חופשות הבראה             600 ₪
34. דמי כיס                                                                    200 ₪
35. מספרה וקוסמטיקה (צופה פני עתיד) 150 ₪
36. ביטוח רפואי 150 ₪

סה"כ                                                                                3,550  ₪

הוצאות דיור לחודש (ממוצע)

הוצאות שוטפות

37. מים 75 ₪
38. ארנונה 350₪
39. חשמל 300₪
40. גז 50 ₪
41. אגרת טלויזיה 50 ₪
42. כבלים 240 ₪
43. טלפון 150 ₪
44. פלאפון 200 ₪
45. אינטרנט 70 ₪
46. בדק בית תיקונים ואביזרים מתבלים 200 ₪ סה"כ                                                                                                         1,685 ₪

30% עבור הקטינה מהוצאות מדור: 505 ₪.

סה"כ כללי עבור הקטינה:  4,055 ₪ .

47. בנוסף לסכום המזונות הנ"ל על המשיב לשאת גם בתשלומים הבלתי קצובים הבאים, עבור הילדה:
    • א. תשלום מחצית בגין הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות על ידי קופת החולים, כגון אורטודנט, משקפיים ופסיכולוג, לרבות תרופות.
    • ב. תשלום שליש מדמי שכירות בגין דירת 3 חדרים באותו איזור מגורים, בסך של 3,800 ₪. דהיינו, 1,260 ₪.
    • ג. תשלום מחצית חוג ריקוד שעלותו 380 ₪.
    • ד. לחייב הנתבע בתשלום הוצאות המשפט ובשכר טרחת עו"ד בתוספת מע"מ.

טלי אויזרוביץ, עו"ד

בקשה למזונות זמניים בבית משפט לענייני משפחה בתל אביב עבור קטינה במשמורת אם כאשר אין פערי השתכרות אך האב ממשפחה עשירה.

הקדמה

1. מאז הגשת התביעה, הצדדים ניהלו משא ומתן לצורך עריכת הסכם גירושין שיביא לסיום המחלוקות ביניהם.
2. במהלך המו"מ וכל עוד התקיים, העביר המשיב לידי המבקשת מבחירתו סכום זעום של מזונות עבור הקטינה בסך 1,500 ₪ לחודש בלבד, אשר אינו מספיק כלל וכלל אפילו לכיסוי צרכיה ההכרחיים של הקטינה. המדור לבדו עומד על כ- 1260 ₪ בחודש (שליש משכר דירה של 3,800 ₪). בנוסף, הקטינה משתתפת בחוג ריקוד שעלותו 380 ₪ לחודש. מכאן, שלא נותר כל סכום לצרכי ביגוד ומזון הכרחיים.
3. התנהלות זו של המשיב לא יכולה שלא להשאיר את הרושם כי הוא ניהל משא ומתן שתכליתו אינה להגיע להסכם אלא להרוויח זמן – ומעל הכל להוסיף לשלם סכום זעום לצורכי מזונות הקטינה. למותר לציין כי עד היום לא הוגש כתב הגנה.
4. עוד יצויין כי מאז הפירוד, האב רואה את הקטינה פעם בשבוע אחר הצהרים, ובכל סוף שבוע שני מיום שישי אחה"צ ועד יום שבת, ונטל הטיפול הינו כולו על אם הקטינה.
5. לאור התנהלות זו של המשיב וב"כ, לא נותרה בידי המבקשת כל ברירה אלא להגיש בקשה זו, טרם הגשת כתב הגנה.

נימוקי הבקשה גופה

6. אמה של הקטינה והמשיב הינם בני זוג, שנישאו זל"ז כדמו"י בשנת 2003. אלו הם נישואיהם השניים. לאם הקטינה בן מנישואין קודמים, שהינו כבן 25 היום, אשר התגורר עם בני הזוג בעבר, וכיום יש לו בת זוג עימה הוא מתגורר.
7. מנישואיי בני הזוג נולדה להם הקטינה כיום בת עשר.
8. המשפחה התגוררה יחד בדירה שכורה בת שלושה חדרים בעלות של 3,600 ₪ לחודש. את השכירות שילם האב במזומן מכספים שהיו בחזקתו. כיום מתגוררת הקטינה עם אימה בדירה בשכירות של 3,800 ₪ לחודש, בדירת שלושה חדרים במרחק של חמש דקות הליכה מהדירה בה התגוררו במשותף עם האב, בה נותר לגור האב. ראה נספח א' לכתב התביעה- הסכם שכירות מיום 8/2/14.
9. למשיב שתי מוניות בבעלותו, אשר אחת מהן הוא משכיר בסכום של 1,000 ₪ לחודש. על אחת מהמוניות הוא עובד ובאחרת הוא משתמש לצרכי עבודתו כנהג מונית. ראה נספח ג' לכתב התביעה- חשבונית שמקבל מ"גט טקסי" בסך 5,000 ₪. בנוסף, המשיב מקבל כספים מזומנים מנוסעים, שאינם דרך "גט טקסי". בזמן האחרון הוא מדבר על מכירת המוניות ומעבר לעבודה בתחום היהלומים. למשיב ידע מקצועי וניסיון בתחום היהלומים. המשיב הינו בן למשפחה שהינה בעלת עסקים רבים והם מתגוררים כיום בסוויטה במלון –, לאחר שגרו מרבית חייהם בוילה בהרצליה פיתוח.
10. כיום רוב הכנסותיו של המשיב אינן מדווחות. בהתאם לרמת החיים בה חייתה המשפחה, מדובר בהכנסה של כ-20,000 ₪ נטו לחודש.
11. המשיב נוהג לממן מרבית מהוצאות המחיה במזומן. על פי חישוביי האישה כלל הוצאות המשפחה הממומנות על ידו במזומן ובאשראי מגיע בקירוב לסכום הכנסתו.
12. למשיב רכוש בעל ערך רב- בחשבון הבנק על שם המשיב יש חיסכון על סך כ- 100,000 ₪. ראה נספח ב' לכתב התביעה- פתקית אשראי עבור הפקדה של 5,000 ₪ שביצע המשיב בחשבונו. כמו כן, בבעלות המשיב שני מספרי מוניות, זכות ציבורית ששווי כל אחת 250,000 ₪. שווי כל אחת מהמוניות הינו כ- 140,000 ₪.
13. האשה עובדת כפקידה, ומשתכרת כ-8,110 ₪ נטו בממוצע לחודש. זהו השכר לאחר ניכוי חובה וניכוי הוצאה על חופשי חודשי לנסיעות המתקבל בתלוש השכר. ראה נספח ד' לכתב התביעה- תלושי שכר של האישה בצירוף טבלת אקסל.
14. הצדדים ניהלו את משק הבית באמצעות שני חשבונות בנק על שם כל צד ובנוסף כספים שהמשיב הוציא במזומן, מתוך הכנסותיו.

רמת החיים

15. רמת החיים של המשפחה נגזרת מההוצאות בכרטיסי אשראי של הצדדים, הוצאות מחשבון הבנק, ומזומנים ששילם המשיב מכספים שלא הופקדו בבנק טרם השימוש בהם, הוצאות בסך של כ-19,000 ₪ לחודש. בנוסף, המשיב חוסך כספים, כפי שמראה היתרה בחשבונו, בסך 100,000 ₪.
16. האישה הוציאה בכרטיסי האשראי שלה 3,860 ₪ בממוצע לחודש, עבור חלק ממזון המשפחה בעיקר, מעט ביגוד לעצמה וחלק מהביגוד לילדה ומעט קוסמטיקה לעצמה. ראה נספח ו' לכתב התביעה- פירוט תנועות בכרטיסי אשראי של האישה. וכן ראה נספח ז' לכתב התביעה-תדפיסי בנק של האישה לשנה שטרם הגשת התביעה.
17. ההוצאות שהוציא המשיב לחודש הינן כ- 6,000 ₪ באשראי ועוד 8,000 ₪ במזומן כפי שיפורט להלן, בצירוף האסמכתאות. לפיכך, סה"כ הוצאות המשפחה לחודש (האב והאם יחד) היו 18,000 ₪. לכך יש להוסיף הוצאות נוספות שהוציא המשיב ללא ידיעת האישה מכספי המזומנים שבידו.
18. כרגע אין ברשות האישה תדפיס כרטיסי אשראי של המשיב, אך להערכתה מגיע סכום הוצאותיו באשראי לכ-6,000 ₪ לחודש. המשיב רוכש מזון למשפחה, משלם כבלים, דלק וביטוח רכב המשמש גם לצרכי המשפחה ואת הקטינה, ועוד הוצאות באמצעות כרטיס האשראי (בנוסף לתשלומים במזומן).
19. סכום המזומנים, היוצא לצרכי הבית בחודש מגיע לכדי 8,000 ₪ במזומן לפחות. על כך יעידו הקבלות שצורפו לכתב התביעה למזונות, עליהם רישום כי הסכומים שולמו במזומן. כך גם שולמו על ידו במזומן הוצאות הבית, כגון ארנונה חשמל, אגרת טלוויזיה ומים. כן שילם את שכירות הדירה בסך 3,600 ₪.
20. כן משלם האב במזומן עבור הוצאות המזון לכלב של הקטינה והווטרינר.
21. הילדה נמצאת בחוג ריקוד שעלותו 380 ₪ לחודש. ראה נספח יג' לכתב התביעה-קבלה עבור תשלום לחוג ריקוד וקבלה עבור הוצאות חינוך הקטינה.
22. הצדדים יצאו לחופשות בארץ ובחו"ל עם הקטינה, שמרביתן שולמה במזומן. בקיץ האחרון יצאו לברצלונה ובקיץ הקודם היו שבוע ברודוס. ראה נספח יד' לכתב התביעה- תצלומי עמודי הדרכון של הקטינה והאם.
23. במהלך החופשות בחו"ל, לא חסך המשיב בהוצאות על בתו ועל עצמו, ורכש במזומן מתנות ובגדים בסכומים גבוהים. מלבד מימון המזון הלינה והטיסה, קנה ביגוד לעצמו בכ- 300 יורו ולקטינה בכ-100 יורו, סה"כ כ-2,000 ₪, במזומן. ראה נספח טו' לכתב התביעה- קבלות עבור קניות בברצלונה.
24. כחודשיים לאחר שחזרו מברצלונה, נסעו לנופש נוסף באילת. המשיב שילם כ- 2,000 ₪ במזומן, על המלון. ראה נספח טז' לכתב התביעה- קבלה מנובמבר 2013 עבור מלון באילת.
25. המבקשת, הקטינה, זקוקה למזונותיה, כולל הוצאות אחזקת הדירה הקבועות (לא כולל שליש משכירות), בסך של 4,055 ₪ לחודש, לפי הפירוט הבא ו/או לפי כל פירוט אחר המתחייב על פי השינויים ההכרחיים ו/או ע"פ כל פירוט אחר שכב' בית המשפט ימצא לנכון:

הקטינה

26. סל מזון 1,000 ₪
27. מוצרי ניקוי כביסה והגיינה                         200 ₪
28. ביגוד והנעלה             500 ₪
29. בילויים ובידור (הצגות וספרים) 200 ₪
30. מתנות וימי הולדת 150 ₪
31. צעצועים ומחשב 150 ₪
32. נסיעות (לרופאים, חברים, בילויים) 250 ₪
33. חופשות הבראה             600 ₪
34. דמי כיס                                                                    200 ₪
35. מספרה וקוסמטיקה (צופה פני עתיד) 150 ₪
36. ביטוח רפואי 150 ₪

סה"כ                                                                                3,550  ₪

הוצאות דיור לחודש (ממוצע)

הוצאות שוטפות

37. מים 75 ₪
38. ארנונה 350₪
39. חשמל 300₪
40. גז 50 ₪
41. אגרת טלויזיה 50 ₪
42. כבלים 240 ₪
43. טלפון 150 ₪
44. פלאפון 200 ₪
45. אינטרנט 70 ₪
46. בדק בית תיקונים ואביזרים מתבלים 200 ₪ סה"כ                                                                                                         1,685 ₪

30% עבור הקטינה מהוצאות מדור: 505 ₪.

סה"כ כללי עבור הקטינה:  4,055 ₪ .

47. בנוסף לסכום המזונות הנ"ל על המשיב לשאת גם בתשלומים הבלתי קצובים הבאים, עבור הילדה:
    • א. תשלום מחצית בגין הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות על ידי קופת החולים, כגון אורטודנט, משקפיים ופסיכולוג, לרבות תרופות.
    • ב. תשלום שליש מדמי שכירות בגין דירת 3 חדרים באותו איזור מגורים, בסך של 3,800 ₪. דהיינו, 1,260 ₪.
    • ג. תשלום מחצית חוג ריקוד שעלותו 380 ₪.
    • ד. לחייב הנתבע בתשלום הוצאות המשפט ובשכר טרחת עו"ד בתוספת מע"מ.

טלי אויזרוביץ, עורכת דין לענייני משפחה

הפוסט בקשה למזונות ילדים זמניים עבור קטינה במשמורת אם הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

ואלה נימוקי הבקשה מאת עורך דין משפחה טלי אויזרוביץ:

הקדמה וטענות מקדמיות

1. המשיב בכתב הגנתו הכחיש הכחשה גורפת את כתב התביעה ולמעשה אין כתב הטענות שהגיש מהווה כתב הגנה. ראה סעיף 26 לכתב ההגנה.
2. המשיב לא צירף להרצאת הפרטים מטעמו, תדפיסי חשבון בנק, מאזן, דו"ח רווח והפסד, פרוט כרטיסי אשראי כנדרש, ויש למחוק את הגנתו או להפעיל את הסנקציה שבתקנה 264 לתקנות סד"א, ולקבל את טענות המבקשים בנוגע להשתכרותו ורמת החיים במשפחה, כנכונות.
3. המשיב בתחבולות מנסה להקטין את הונו ולהציג רמת חיים נמוכה משנהגה בפועל, על מנת שלא יחוייב במזונות כפי שילדיו ואשתו ראויים להם וכפי רמת החיים שסיפק להם ויכול לספק להם. ראה מצ"ב ע"א עתיק יומין, ע"א אביאני, שריחו לא נס.
4. בפרשת אביאני נאמר כי:

"כאשר פורץ ריב בין הבעל והאישה יש והבעל נוקט בתחבולות לשם הקטנת הכנסותיו, כדי לפגוע באמצעים שיועמדו לרשות האישה. לשם כך, הוא מחליף מקום עבודה או סוגר את עסקו…לכן כל אימת שטוען הבעל, כי בפרוץ הריב או בסמוך לו חלו שינויים במקורות או בדרכי פרנסתו, חייב בית המשפט לבדוק אם נהג הבעל בתום לב ולצורך העניין, או שמא אין זו תחבולה לצורך המשפט."

5. המכירה לכאורה של אחת מחברות האב נעשתה באוגוסט 2011, ארבעה חודשים טרם הפרידה, כשהבעל כבר ניהל רומן, ולמעשה מדובר במכירה פיקטיבית במחיר מגוחך ויידרש רואה חשבון חוקר אשר יתן חוות דעתו, לעניין שווי האמיתי של חלקו בחברה שנמכר, ככל שנמכר. יצויין כי בדו"ח רשם החברות שנבדק ב– האב עדיין רשום כשותף בחברה. בנוסף, לבעל השקעות רבות בחו"ל מכספים משותפים ויש לו הכנסות נוספות בבנקים בחו"ל מצ"ב נספח ב', חומר נוסף שמצאה האישה בנוגע להשקעות של הבעל בחו"ל, כך שאין זה "בדייה מרוחה של האישה", כפי שמעז הבעל להכפיש בכתב הגנתו וראה גם המצורף לרשימת המסמכים לתביעה.
6. ביום –פדה קופת גמל דברת שרם על סך 70,000 ₪ והבריח מאם המבקשים את המחצית השייכת לה. ראה נספח 1 לרשימת המסמכים לכתב התביעה. בקרן היו 140,000 ₪ וכולה הועלמה והוברחה.
7. ניסיונו של המשיב לקשור בין מעבר המשפחה למגורים בבית פרטי בשיכון דן לבין מעבר בנותיו הבגירות לגור עימו, מהווה עוד ניסיון חסר תום הלב להציג עצמו בעל יכולות כלכליות מופחתות. שתי בנותיו הבגירות, עברו להתגורר במשפחה עם בני הזוג שמונה חודשים לאחר המעבר לבית הפרטי. הן עברו, לצערם של כולם, עקב התפרצות מחלה של אימן (התקף פסיכוטי), בסוף ספטמבר –, כאשר המעבר למגורים בבית פרטי היה עוד בתחילת פברואר –. ראה הסכם שכירות נספח 20 לתביעה.
8. המשיב לעצמו דירה ברח' — בתל אביב, בכיכר המדינה, לא פחות ולא יותר, ומשלם שכר דירה של 7,750 ₪. לא לחינם לא צירף חוזה שכירות שלו.
9. מצורף כנספח א', קבלות על גן ילדים בסך 7,000 ₪ לחודש, קבלה על ארנונה בסך 1915 ₪ לחודשיים, קבלה על ניקיון לחודש בסך 840 ₪ לחודש, טיפול פסיכולוגי לאישה 2,800 ₪ לחודש, קורסים ללימודי האישה וקבלות נוספות מהסופרפארם.
10. טענת האב, כי גן בסך 3,500 ₪ לילד, זה "נטל עצום שמנסה האישה להטיל על שכם המשפחה", מלמד, לא רק שהאב מנותק מהמציאות הכלכלית בגוש דן וכבר מזמן לא בדק כמה עולים גנים פרטיים באיזור המגורים שלהם, אלא גם שהינו חסר תום לב ושוב מנסה להציג רמת חיים נמוכה ממה שנהגה בפועל, שכן הילדים שהו בגן הפרטי הזה בהסכמת האב, מאז שנכנסו למסגרת של גן, וטענה זו לא היתה נטענת כלל אילולא היה פורץ המשבר ואילולא היה מנסה לגרום להורדה דרסטית ברמת חייהם, בשל המשבר בינו לבן האישה.
11. הצדדים, נישאו זל"ז בנישואין אזרחיים באוקטובר 2005. מדובר באישה חולה בעלת 100 אחוזי נכות זמנית, שיצאה משוק העבודה, הן מפאת מחלתה והן מפאת הקמת המשפחה והלידות, שקצבותיה עלולות להסתיים בכל עת והיא תיוותר ללא כל הכנסה. כל עוד יש לה הכנסה מקצבאות וביטוחים, טוענת היא עצמה כי יש לקזז הכנסותיה אלו ממזונותיה.
12. יצויין כי הכנסתה של האישה היא זמנית בלבד ועומדת להסתיים שכן הנכות היא זמנית בשל מחלה. עוד יצויין כי השכירות המתקבלת מדירת האישה מלפני הקשר היא שמשלמת את המשכנתא ומתקזזת מולה ואין לאישה הכנסה נוספת ממנה. כן יודגש כי משש שנות הנישואין, עבדה האישה כשנתיים וחצי בלבד, שכן היתה כשנתיים בחופשות לידה וכשנה וחצי בחופשת מחלה. כשתסתיים הנכות הזמנית, יקשה על האישה לחזור לשוק העבודה, שכן אין לה רצף בתחום ההי טק, שמתחדש ומשתנה מידיי יום.
13. לאור האמור בסעיף לעיל, גם זכויות סוציאליות לא צברה, והמעט שצברה כבר פדו לצרכי הבית.
14. בשלב זה אין האישה מבקשת מזונות זמניים לעצמה, אך שומרת על זכותה לעשות כן, אם ישתנו הנסיבות והכנסתה תופסק.
15. יצויין כי המשיב העביר בחודש האחרון למזונות ילדיו, סך של 5,000 ₪ בלבד, כולל מחצית הגנים, סכום שלא מכסה אפילו את מדורם של הקטינים ובטח שלא את מזונם. חודש לפני כן, העביר 3,000 ₪, בלבד, פחות ממחצית הגנים. המשיב בגד בגידה כפולה במבקשים. לא מספיק שנטש את האישה תוך בגידה רומנטית כואבת, אלא שבוגד הוא בה גם בגידה כלכלית, ללא שום תחושת מוסר ובחוסר אחריות כלפיי הקטינים שהינם מקטני קטנים.

נימוקי הבקשה גופה

16. הקטינים, בגילאים חמש ושנתיים.
17. המבקשים מתגוררים בשיכון דן, בבית פרטי בן 6 חדרים, אותו הם שוכרים בשכירות של 6,900 ₪ לחודש.
18. ראה נספח 1 לרשימת המסמכים: נכנסה לחשבון האב משכורת של 50,000 ₪. ביום–40,000 ₪.
19. הנתבע הבעל הינו איש תוכנה, עבד כמנהל צוות פיתוח, בשנתיים האחרונות הקים חברה פרטית, אשר הנתבע הוא העובד היחידי, ועוסק בייעוץ לחברות שונות. הוא מנהל את החברה ועובד מהבית ואין לחברה עובדים ומשרדים. לנתבע הכנסות נוספות, מהשקעות בחברות בחו"ל הכנסתו נטו מגיעה לכדי 45,000 ₪ נטו לפחות להערכת התובעת, לאור המסמכים המצויים ברשותה ושצורפו לרשימת המסמכים לתביעה.
20. יצויין כי הוצאות החברה הם למעשה הוצאות הבית, ויש לזקפן ולהוסיפן להכנסות האב. שכירויות, משכורות, ציוד משרדי ועוד הוצאות המפורטות בדו"חות מס הכנסה של החברה, הם הוצאות הבית, שכן לחברה אין משרד והוצאות משלה, ויש לזקוף הוצאות אלו להכנסות הנתבע, שכן הוצאות אלו יורדות מההכנסות לצורך חישוב הרווח לצרכי מס, אך האב צורך את ההכנסות האלו לצרכים אישיים ולא עסקיים.
21. האישה אינה עובדת עקב מחלה אוטואימונית בה חלתה, בגינה קיבלה 100% נכות זמנית. בשלב זה, מקבלת האישה גימלת אי כושר עבודה בסך של כ- 13,500 ₪ לחודש וכן גימלת נכות מביטוח לאומי בסך 2,447 ₪. לפני שחלתה עבדה האישה כתכניתנית והשתכרה כ- 14,500 ₪ נטו.
22. לאישה דירת שני חדרים בתל אביב מלפני הנישואין, עליה רובצת משכנתא, שמשולמת מהשכרת הדירה. הדירה מושכרת תמורת 5,000 ₪ לחודש אך משלמת את המשכנתא בסך של כ-4,250 ₪.

רמת החיים

23. בהתאם לתדפיסי כרטיסי האשראי של הצדדים ניתן לראות כי הבעל מוציא בכרטיסיו כ- 16,000 ₪ לחודש והאישה מוציאה כ- 22,000 ₪ לחודש בכרטיסי האשראי שלה. סה"כ 38,000 ₪ לחודש לקניות מזון, ביגוד, בתי קפה, צעצועים, מסעדות, תרופות ועוד.
24. בנוסף לכרטיסי האשראי ישנם התשלומים להוצאות הבית, גן הילדים לשני ילדים לאחר הנחה עולה 7,000 ₪ לחודש. כך עולה מחשבונות הבנק של הצדדים.
25. הילדים משתתפים בחוגים יקרים. חוג שחיה שעולה כ-800 ₪ לחודש, לשניהם ועוד חוג התעמלות וחוג מחול בעלות של כ- 220 ₪ כל אחד. קבלות צורפו לרשימת המסמכים. האישה לומדת בקורסים מזה כשנתיים- קורס הדרכת תינוקות בעלות 16,000 ₪, וקורס יועצות שינה ב 7,000 ₪.
26. הילדה מטופלת אצל פסיכולוג, וגם בני הזוג מטופלים כל אחד בנפרד. הוצאה זו מגיע לכדי כ-2,500 ₪ לחודש.
27. האישה מעסיקה מנקה בעלות 840 ₪ לחודש. לילדים יש ביטוח בריאות בסך 300 ₪ לחודש, נכון למועד הגשת הבקשה.
28. יצויין כי הילדים אסמטיים ונדרשים לתרופות ואינהלציה. לאישה הוצאות בריאותיות ניכרות, לצורך תרופות רבות שהיא מקבלת.
29. הצדדים חיו ברמת חיים גבוהה מאוד. המבקשים גרים בשיכון דן בבית פרטי בעל שלוש קומות וגינה. הם נהגו לצאת למסעדה פעם בשבוע וקונים אוכל מוכן פעם נוספת בשבוע. הילדים יוצאים לבילויים רבים כגון: סרטים, הצגות, לונה פארק ועוד. בבית שותים מי עדן בלבד.
30. כל האמור לעיל לא זכה להתייחסות מפורשת בכתב ההגנה ולמעשה יש בכך הודאה מצד המשיב.

הרכוש

31. פרט לחברה ולמוניטין של האב, האב שותף ו/או משקיע, בחברות שונות בחו"ל ומקבל הכנסות מחברות אלו מעת לעת, בסכומים ניכרים.
32. בבעלות הבעל חברה בשם — בע"מ, אותה הסתבר לפי כתב הגנתו, מכר בסמוך לפרוץ הסכסוך, במחיר מגוחך (למרות שלפי דו"ח רשם החברות הוא עדיין שותף בחברה).
33. לבעל ולאישה חשבון בנק הרשום על שמם והאישה אינה יודעת מצב המלא של כספיו וחסכונותיו והאב לא צירפם לכתב הגנתו.
34. הבעל צבר זכויות סוציאליות, לרבות קרנות השתלמות וקופות גמל, ביטוח מנהלים ופנסייה, בסכומים ניכרים. בנוסף, אופציות ובונוסים שחלקם פדה בזמן הנישואין והבריח מאם המבקשים.
35. לצדדים שני רכבים, –.
36. השימוש ברכב, נכלל בגדר מזונות. כל טובת הנאה הנדרשת למען רווחתה של האישה מבחינת צרכי חייה. כמו מדור גם הענקת זכות השימוש במכונית, שיש לה השלכה על הסכומים הדרושים לאישה ולילדים על הוצאותיהם היא בגדר תביעת מזונות-להגיע לבית משפט במונית, קניות, הסעת הילדים, כסאות בטיחות. ראה בר"ע 258/81 ליפשיץ לז (3) ע"מ 645, 650.
37. בענייננו, המדובר בילדי עשירים ולילדי עשירים מגיעים מזונות גבוהים, מאחר והם אינם צריכים לוותר על מה שילדי עניים מוותרים. ראה דברי שרשבסקי בספרו, בעמ' 380-381:

"… צרכיהם של ילדים עשויים להיות שונים זה מזה ואין להעלים עין מכך שלילדי עניים אין אותם הצרכים כמו לילדי עשירים, כי ילדי עניים צריכים לפעמים לוותר על דברים דרושים שיש לספק לילדי עשירים…אם האב אמיד, יש גם מקום לחייבו, מדין צדקה ולא מדין מזונות, לתת לילד לא רק מה שהכרחי אלא גם מה שראוי לו וזה בוודאי תלוי גם באפשרויות הכספיות של האב" (שרשבסקי, בעמ' 381;).

38. המבקשים, הקטינים זקוקים למזונותיהם, כולל הוצאות אחזקת הדירה הקבועות, בסך של 9,700 ₪ לחודש, לפי הפירוט הבא ו/או לפי כל פירוט אחר המתחייב על פי השינויים ההכרחיים ו/או ע"פ כל פירוט אחר שכב' בית המשפט ימצא לנכון:

המבקשת

39. סל מזון 800 ₪
40. מוצרי ניקוי כביסה והגיינה                                     400 ₪
41. ביגוד והנעלה 500 ₪
42. בילויים נופש ובידור(הצגות וספרים)               400 ₪
43. מתנות וימי הולדת 200 ₪
44. צעצועים ומחשב 350 ₪
45. נסיעות (לרופאים, חברים, בילויים) 350 ₪
46. חופשות הבראה                         200 ₪
47. דמי כיס                                                                    300 ₪
48. מספרה וקוסמטיקה (צופה פני עתיד)              300 ₪
49. ביטוח רפואי 200 ₪

סה"כ                                                                                                                  4,000  ₪

המבקש

50. סל מזון 800 ₪
51. מוצרי ניקוי כביסה והגיינה                                     400 ₪
52. ביגוד והנעלה 500₪ בילויים נופש ובידור(הצגות וספרים)                                               400 ₪
53. מתנות וימי הולדת 200 ₪
54. צעצועים ומחשב 350 ₪
55. נסיעות (לרופאים, חברים, בילויים) 350 ₪
56. חופשות הבראה                         200 ₪
57. דמי כיס                                                                      300 ₪
58. מספרה וקוסמטיקה (צופה פני עתיד)              200₪
59. ביטוח רפואי                                                             200 ₪

סה"כ                                                                                                     3,900  ₪

הוצאות דיור לחודש (ממוצע)

הוצאות שוטפות

60. מים וארנונה                                     900 ₪
61. חשמל                                                             1000 ₪
62. גז                                                                         50 ₪
63. אגרת טלויזיה                                                             50 ₪
64. כבלים                                                               300 ₪
65. טלפון                                                 150 ₪
66. פלאפון                                                             500 ₪
67. אינטרנט                                                                         200 ₪
68. בדק בית תיקונים ואביזרים מתבלים                                        400 ₪
69. מנקה                                                             420 ₪
70. ביטוח דירה ותכולה                                                                200 ₪
71. מי עדן                                                             350 ₪

סה"כ                                                                                                              4,520 ₪

40% עבור הקטינים מהוצאות מדור: 1800 ₪.

סה"כ כללי עבור הקטינים:  9,700 ₪ .

ראה קבלות ומסמכים מאמתים מצורף לרשימת המסמכים ולבקשה זו, קבלה על גנים, מנקה, טיפולים פסיכולוגיים ועוד.

72. בנוסף לסכום המזונות הנ"ל על הבעל לשאת גם בתשלומים הבלתי קצובים הבאים, עבור הילדים:
    • א. תשלום בגין הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות על ידי קופת החולים, כגון אורטודנט, משקפיים ופסיכולוג, לרבות תרופות ומכשירי אינהלציה לקטינים.
    • ב. תשלום 40% מדמי שכירות בגין מדור חלופי באותה סביבת מגורים, שעלותו 6,500 ₪ לחודש לדירת ארבעה חדרים (יצויין כי הבית הפרטי יעלה 6,900 ₪ לחודש, החל מחידוש החוזה, אולם מדובר במחיר נמוך יחסית לבתים פרטיים מאחר ויש קליניקה בקומה התחתונה).
    • ג. תשלום מחצית חוגי שחיה וחוג התעמלות ומחול.
    • ד. תשלום מחצית הוצאות חינוך בבית הספר.
    • ה. תשלום מחצית גן ו/או צהרון וקייטנות וכן בית ספר פרטי החל מהשנה הבאה.
    • ו. תשלום מחצית שיעורים פרטיים והוראה מתקנת.
73. אשר על כן יתבקש כב' בית המשפט כדלקמן:
    • א. להזמין את הנתבע לדין.
    • ב. לחייב את הנתבע לשלם לידי המבקשים מזונות זמניים בסכום קצוב של 9,700 ₪ סה"כ (כשסכום זה אינו כולל דמי שכירות, הוצאות מדור, חוגים, חינוך והוצאות רפואיות חריגות) ולהצמיד סכום זה למדד יוקר המחיה, כשהעידכון יעשה מידי חודש בחודשו.
    • ג. לשאת בנוסף לסכום המזונות הנ"ל בתשלומים הבלתי קצובים הבאים בגין הקטינים:

• תשלום בגין הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות על ידי קופת החולים, כגון אורטודנט, משקפיים ופסיכולוג, לרבות תרופות ומכשירי אינהלציה לקטינים.
• תשלום 40% מדמי שכירות בגין מדור חלופי באותה סביבת מגורים, שעלותו 6,500 ₪ לחודש לדירת ארבעה חדרים.
• תשלום מחצית חוגי שחיה וחוג התעמלות ומחול.
• תשלום מחצית הוצאות חינוך בבית הספר.
• תשלום מחצית גן ו/או צהרון וקייטנות וכן בית ספר פרטי החל מהשנה הבאה.
• תשלום מחצית שיעורים פרטיים והוראה מתקנת.

• לקבוע כי כל סכום שלא ישולם במועדו יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום החיוב ועד התשלום בפועל.

טלי אויזרוביץ, עו"ד

הפוסט בקשה למזונות ילדים זמניים קטינים במשמורת אם במשפחה בה האב עשיר הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

ואלה הם נימוקי הבקשה:

1. מדובר באב אשר מאז חודש אפריל אינו משלם ולו שקל למזונות המשפחה. האם פנתה אליו מספר פעמים כפי שיפורט בהמשך אך ללא הועיל. על כן, פנתה האם בתביעת מזונות לבית המשפט וכן תביעה כספית להשבת הוצאות אם, מאפריל ועד יום הגשת תביעת המזונות.
2. יצויין כי האב במשך החודשיים האחרונים, ראה את ביתו במשך 3 פעמים בלבד. האב וביתו אינם מסתדרים, אין לילדה אוכל אצלו ולא פינה מסודרת. גם כשהיא מבקרת אצלו זה רק החל מחמש אחר הצהריים, לאחר שאכלה בבית האם כשחזרה מבית הספר.
3. האב אינו מתאמץ כלל לשמור על יחסים טובים עם ביתו, וכשהיא אומרת לו אני הולכת לאמא ולא באה אליך היום הוא משיב: "בסדר, רק תודיעי לי קודם כדי שלא אצא מוקדם סתם". המשיב במקום להגיש כתבי הגנה תוך 14 יום, פנה לבית המשפט בבקשה לארכה של 15 ימים עד ליום 21/11/14, כך לדבריו, זאת מבלי לצרף את תגובת המבקשת. כב' בית המשפט אישר את הארכה באופן חד פעמי ללא תגובת הצד השני.
4. למרות בקשת הארכה, וחלוף יום ה-21/11/14 המבוקש על ידי המשיב עצמו, ואף חלוף הארכה בת 15 יום (שמועדה חל ביום 25/11/14), לא הוגש כתב הגנה.
5. יצויין כי טרם הגשת התביעות התקיימה פגישת מו"מ עם המשיב, בה היה מיוצג על ידי עו"ד –, ועל כן האמור בבקשת האב לארכה כי הינו בחיפושים אחר עו"ד אינו מדוייק ולכל הפחות מדובר בדיווח חלקי ואמירת חצי האמת.
6. הנה כי כן, ראינו כי חוסר האחריות של האב עובר כחוט השני בכל תחומיי חייו-הן ביחסיו עם ביתו, הן בהתנערות מחובתו לשלם מזונות ילדתו, הן התנערותו מלשלם את החובות שנותרו ונוצרו בזמן הקשר והן התנערות מלענות לתביעות אשר הוגשו כנגדו אל מול בית המשפט הנכבד.
7. אשר על כן, ולאור היעדר כתב הגנה במזונות, מבוקש כי כב' בית המשפט יפסוק לקטינה מזונות זמניים על פי כתב התביעה למזונות והנספחים אשר הוגשו, המצורפים בשנית לשם הנוחות.
8. מבוקש בשלב זה לקבל את כל טענות המבקשת בנוגע להשתכרות המשיב וזאת לאור תקנה 264(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, בדבר העדר הרצאת פרטים במזונות.
9. הצדדים הינם בני זוג, שהיו ידועים בציבור, במשך כ- 13 שנים.
10. לצדדים בת משותפת, הקטינה — בת אחת עשרה וחצי.
11. המשפחה התגוררה יחד בבית פרטי שכור ב, בעלות של 7,500 ₪ לחודש. כיום מתגוררת הקטינה עם אימה בדירה בשכירות של 4,500 ₪ לחודש, דירת חמישה חדרים ב, והאב שכר וילה אחרת באותו איזור ובאותה רמת חיים ששררה טרם הפירוד. מצ"ב הסכם שכירות מיום 1/4/14 מסומן כנספח א'. קבלות בגין הוצאות הבית מסומן כנספח א'1.

השתכרות המשיב

12. הכנסותיו הכספיות של המשיב מכל מקורותיו הינן למעלה מ 20,000 ₪. המשיב הינו איש עסקים ויזם, היה עד לסוף שנת 2008 בעלים של ארבע חברות בתחום יבוא תוכנות למחשבים, וגילגל סכומיי עתק כיבואן של מוצרים, אולם עקב אי תשלום של לקוח גדול, צבר חוב של 700,000 ₪ לבנק, אשר מתוכו שילם 200,000 ₪ מהחשבון על שם הוריו ושאר החוב בסך חצי מיליון ₪, נמחק בהסדר עם הבנק.
13. מאז סוף 2008, במשך למעלה משנתיים לא עבד, אולם המשיך להכניס כספים למשק הבית המשותף מהחשבון על שם הוריו, סך של כ-20,000 ₪ בממוצע לחודש ראה תדפיסי חשבון בנק וטבלת אקסל מסכמת לכל שנה, המצ"ב.
14. החל מסביבות 2011, מזה כשנתיים, המשיב עובד כשכיר ומשתכר מעבודתו כ-12,000 ₪ נטו (כולל הפרשות סוציאליות) על פי הידוע למבקשת, אולם יש לו מקורות כספיים קבועים נוספים וכאמור המשיב הכניס סה"כ בממוצע סך של כ- 20,000 ₪ נטו לחודש לחשבון הבנק. בנוסף, הוא מקבל מהחברה בה הוא עובד, רכב ספורט ודלק על חשבון המעביד. שווי הרכב והדלק כהכנסה רעיונית של 3,000 ₪ נוספים. יצויין כי אין למשיב תשלום לחברת ליסינג, והרכב משמשו לעיסוקיו הפרטיים ועל כן מהווה הכנסה רעיונית.
15. הורי המשיב, הינם אנשים עתירי נכסים, אביו היה משנה בכיר למנכ"ל בנק, ובבעלותם בן השאר, משק במושב בשווי 15 מיליון ₪, מתגוררים במיני פנטהאוז בבניין מפואר ברמת גן, בו יש להם עוד שתי דירות. בנוסף, דירה נוספת בתל אביב, קרקעות מפוזרות בארץ ועוד.
16. לפחות דירה אחת מהדירות שעל שם הוריו שייכת למשיב בפועל אך הוריו נמנעו מלרשום על שמו לאור הסיכון בעסקיו. לעומתו, לאחותו הועברו כבר במתנה שתי דירות.
17. רמת החיים שנהגה בבית היתה על הצד הגבוה. כרטיסי האשראי של הצדדים וסך ההוצאות מחשבון הבנק, מהווים ראיה לכך. בשנת 2013 הוציאו הצדדים סך של 25,000 ₪ לחודש בממוצע בכרטיסי אשראי, וסך הוצאותיהם מחשבון הבנק בבנק לאומי, כולל כרטיסי האשראי הגיע לכ-40,000 ₪ בממוצע לחודש. יצויין כי המשיב החזיק בכרטיס אשראי, שירד מהחשבון בבנק, הרשום על שם המבקשת.

השתכרות האישה

18. שכרה הממוצע בשנה האחרונה, מעבודתה בבנק בניכוי תשלומיי החזר בגין רכב דלק וליסינג הינו 10,900 ₪, נטו לחודש בממוצע (לאחר הפחתת החזרים המתקבלים בגין הוצאות רכב).
19. לאור רמת החיים הגבוהה והעובדה שהמשיב הפחית את הכנסותיו יחסית לשנים קודמות, בשנה האחרונה ליחסים כאשר היחסים היו מתוחים ומעורערים, צברו הצדדים חובות, באמצעות הלוואות שנטלה המבקשת הן מחברות כרטיסי האשראי והן מהבנק עצמו, אשר עומדים על סך מצטבר של כ- 360,000 ₪ נכון ליום הפירוד. המשיב התנער מחובתו להשתתף בחובות אלו שנוצרו בחשבון המשותף, והמבקשת משלמת כל חודש החזר של 4,000 ₪ בגין הלוואות אלו לבדה, והמשיב מסרב להשתתף בתשלום.

יחסי הצדדים

20. יחסיהם של הצדדים מעולם לא התנהלו על מי מנוחות, והאישה סבלה מהתעללות נפשית קשה. בתקופה האחרונה התדרדרה התנהגותו של המשיב, עוד יותר, הוא החל לחזור שתוי בכל יום חמישי לאחר בילוי לילי שיצא אליו לבדו, והתפרצויותיו החלו להגיח, לעיתים קרובות יותר. האישה סבלה מדיכאון עקב התעללות זו כאשר נוסף לה ארוע משפחתי אישי קשה.
21. המשיב מאז הפירוד, התנער לגמרי מאחריותו למשפחה ואינו משלם שקל למזונות הקטינה ואף לא משתתף בחובות של הבית שנמצאים בחשבון. הוא התנער לגמרי מחובתו לזון את הקטינה ומחובותיו המשותפים והשאיר את האישה להתמודד לבדה עם חובות עצומים, עם ילדה קטנה ועם הבנק שנושף בערפה, להסדיר את החובות על מנת שיוכל להמשיך להעסיקה, באופן שחרב תלויה מעל צווארה בכל הנוגע להמשך תעסוקתה.
22. המשיב מעולם לא היה אב שהינו שותף מלא ושווה בגידול הילדה, למעט הסעתה בבוקר לבית ספר. כשהילדה צריכה ללכת לרופא לדעתו, הוא מסמס לאישה שתיקח אותה לרופא. אין אצלו בבית מיטה וחדר לילדה עד שהילדה סירבה להגיע אליו כי לא נח לה שם. הוא חסר אחריות ומשדר לילדה שהוא לא מסתדר והילדה היא זו שמנסה לארגן את האב. הסדרי הראיה התחילו מפעמיים בשבוע עם לינה וכל סוף שבוע שני מיום שישי אחרי בית ספר ועד למוצאי שבת, אולם לאחר זמן קצר, האב החל להיפגש עם הילדה בין פעם לפעמיים בחודש וגם אז החל מהשעה חמש, לאחר שהילדה אוכלת צהריים בבית האם.
23. יצויין כי המשיב יכול בהינד עפעף לכסות את חלקו בחובות המשותפים, ולשם את מזונות ביתו, אך הוא מתחמק מכל אחריות.
24. יש לו כספים רבים המצויים בחשבון על שם הוריו ונכסים שלו הרשומים על שם הוריו כאמור לעיל. כאמור וכפי המוכח בתדפיסי חשבון בנק וטבלת האקסל, המשיב הכניס מזומנים רבים לחשבון הבנק, באמצעות העברה בנקאית במזומן או דרך האינטרנט, מהחשבון על שם הוריו, והדבר מהווה מקור הכנסה קבוע של המשיב, בסך של 20,000 ₪ מזומן נטו לחודש. גם כשלא עבד בשנים 2009 ו- 2010 הכניס מזומנים רבים לחשבון בסך זהה בקירוב.

רמת החיים

25. רמת החיים של המשפחה נגזרת מההוצאות בכרטיסיי אשראי של הצדדים, הוצאות מחשבון הבנק, סך של כ-40,000 ₪ לחודש (בשנת 2013 הוציאו הצדדים סך של 25,000 ₪ לחודש בממוצע בכרטיסי אשראי בלבד).
26. למשיב מקור הכנסות קבוע ויציב בנוסף להשתכרותו, והראיה הכספים שהעביר כל חודש באמצעות החשבון על שם הוריו. כאמור חלק מהרכוש הרשום על שם הוריו לרבות כספים שייכים בפועל למשיב אך מפאת החשש מנושים עקב הסתבכותו בעסקים, לא נרשמו על שמו.
27. כאמור האב שכר לעצמו וילה ב- ולא ירד ברמת החיים כלל לאחר הפירוד, שכן מקורותיו הכספיים איתנים, ואילו האם והילדה ירדו ברמת החיים, והאם שכרה דירה ב-.
28. יצויין כי המשיב לקח את כל המטלטלין שהיו בבית הצדדים למעט ציוד אישי של הקטינה והאם ומדובר במוצרי חשמל חדשים ויקרים. האם נאלצה לרכוש ריהוט ומוצרי חשמל מחדש שעלותם נראית בכרטיסי האשראי וכן בקבלות בנספח יא'.
29. המבקשת זקוקה למזונותיה, כולל שליש הוצאות אחזקת הדירה הקבועות ושכירות, בסך של 5,730 ₪ לחודש, לפי הפירוט הבא ו/או לפי כל פירוט אחר המתחייב על פי השינויים ההכרחיים ו/או ע"פ כל פירוט אחר שכב' בית המשפט ימצא לנכון:

הקטינה

30. סל מזון 1,000 ₪
31. מוצרי ניקוי כביסה והגיינה                                     300 ₪
32. קוסמטיקה 100 ₪
33. ביגוד והנעלה 500 ₪
34. בילויים ובידור (הצגות, סרטים וספרים)               200 ₪
35. מתנות וימי הולדת 150 ₪
36. מחשב 150 ₪
37. נסיעות (לרופאים, חברים, בילויים) 250 ₪
38. חופשות                         200 ₪
39. דמי כיס                                                                                200 ₪
40. מספרה                50 ₪
41. ביטוח רפואי 150 ₪
42. ביטוח שיניים 100₪

סה"כ                                                                                                                  3,350  ₪

הוצאות דיור לחודש (ממוצע)

הוצאות שוטפות

43. מים 100 ₪
44. ארנונה 600₪
45. חשמל 500₪
46. גז 50 ₪
47. אגרת טלויזיה 50 ₪
48. כבלים                   280 ₪
49. טלפון     150 ₪
50. אינטרנט       70 ₪
51. בדק בית תיקונים ואביזרים מתבלים                   100 ₪
52. דמי שכירות 4,500 ₪

סה"כ                                                                                                                     7,150  ₪

שליש עבור הקטינה מהוצאות מדור: 2,380 ₪.

סה"כ כללי עבור הקטינה:  5,730 ₪. מצ"ב קבלות ומסמכים מאמתים מצורף לרשימת המסמכים.

53. בנוסף לסכום המזונות הנ"ל על האב לשאת גם בתשלומים הבלתי קצובים הבאים, עבור הילדה:
    • א. תשלום בגין הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות על ידי קופת החולים, כגון אורטודנט, משקפיים ופסיכולוג, לרבות תרופות.
    • ב. תשלום מחצית חוגים ותנועת נוער.
    • ג. תשלום מחצית הוצאות חינוך בבית הספר.
    • ד. תשלום מחצית שיעורים פרטיים.
    • ה. תשלום מחצית נסיעה לפולין.
    • ו. תשלום מחצית מסיבת הבת מצווה-אולם, שמלה, בוק תמונות, תקליטן.
54. המשיב חייב במזונות ובמדור הקטינה בהיותו אביה הביולוגי, והוא מסוגל לשלמם לאור הכנסותיו וצרכי הקטינה.
55. אשר על כן יתבקש כב' בית המשפט כדלקמן:
    • א. לחייב את המשיב לשלם לידי המבקשת מזונות זמניים, בסכום קצוב של 5,730 ₪ סה"כ החל מיום הגשת תביעה זו (כשסכום זה אינו כולל מחצית חוגים, תנועת נוער, הוצאות חינוך בבית ספר, שיעורים פרטיים והוצאות רפואיות חריגות) ולהצמיד סכום זה למדד יוקר המחיה, כשהעדכון יעשה מידי חודש בחודשו.
    • ב. לשאת בנוסף לסכום המזונות הנ"ל בתשלומים הבלתי קצובים הבאים בגין הקטינה:

• תשלום בגין הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות על ידי קופת החולים, כגון אורטודנט, משקפיים ופסיכולוג, לרבות תרופות.
• תשלום מחצית חוגים ותנועת נוער.
• תשלום מחצית הוצאות חינוך בבית הספר.
• תשלום מחצית שיעורים פרטיים.
• תשלום מחצית נסיעה לפולין.
• תשלום מחצית מסיבת הבת מצווה-אולם, שמלה, בוק תמונות, תקליטן.
  • ג. לקבוע כי כל סכום שלא ישולם במועדו יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום החיוב ועד התשלום בפועל.
  • ד. לחייב המשיב בתשלום הוצאות המשפט ובשכר טרחת עו"ד בתוספת מע"מ.

טלי אויזרוביץ, עו"ד

הפוסט בקשה למזונות זמניים קטינה בת 15 מאת עורך דין לענייני משפחה טלי אויזרוביץ הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

כב' בית המשפט מתבקש בזאת להיעתר לבקשת המבקשת וליתן צו עיקול על הזכויות ו/או הנכסים המפורטים להלן (להלן:"הנכסים"), לרבות הפירות והרווחים המופקים מהם – אשר רשומים על שם המשיב לבדו וזאת על מנת להבטיח תביעת מזונות ילדים לקטינה.

וכן להורות כי שום פעולה לא תעשה בנכסים הנ"ל בלא הסכמתה המוקדמת של המבקשת ולחייב את המשיב בהוצאות שכ"ט עורך דין ומע"מ כדין.

ואלה נימוקי הבקשה:

נימוקי הבקשה מפורטים בתצהיר מטעם המבקשת המצ"ב כחלק בלתי נפרד ממנה.

תצהיר עיקול מזונות

אני הח"מ —לאחר שהוזהרתי לומר את האמת וכי אהיה צפויה לעונשים הקבועים בחוק אם לא אעשה כן, מצהירה בזה בכתב כדלקמן:

1. הנני עושה תצהירי זה בתמיכה לבקשתי למתן עיקולים ו/או סעדים זמניים אחרים, לצורך הבטחת תביעת מזונות קטינה שהגשתי.
2. נישאתי לבעלי בנישואין כדמו"י בשנת 2003. אלו הם נישואינו השניים.
3. מנישואינו נולדה הקטינה , ילידת —כיום בת עשר. יש לי בן נוסף מנישואי הראשונים והוא כיום בן 25.
4. מערכת היחסים ביני לבין בעלי פורטה באריכות בתביעה למזונות ילדה ובתביעה למשמורת שהגשתי נגדו, המהווה חלק בלתי נפרד מתצהירי זה. כל המסמכים התומכים בבקשתי צורפו לרשימת המסמכים בתביעת המזונות ומהווים חלק בלתי נפרד מבקשתי זו.
5. ביתי ואני מתגוררות בנפרד מהאב מזה כשבועיים. אני שכרתי דירה עבורי ועבור בתי, במרחק 5 דקות מהאב, בעלות של 3,800 ₪ לחודש.
6. אני חוששת מאוד מהכבדה על ביצוע פסק הדין, וכי לא יהיה מהיכן לגבות מזונות שיפסקו לביתי.
7. אין בבעלותנו כל נכס מקרקעין.
8. האב עובד כעצמאי. כעצמאי, אין לאב משכורת סדירה שניתן לעקל. האב נהג לשלם הוצאות המשפחה במזומן, והתנהל במזומן באמצעות הכנסות במזומן שהוא קיבל מעבודתו כעצמאי, ולא הפקיד מלוא הכנסותיו לבנק. אין ספק כי הוא מחזיק בהכנסותיו ושולט בהן.
9. ברשותו שתי מוניות ושני מספרי מוניות, שאחת מהן הוא משכיר. לאחרונה אמר לי כי הוא מוכר את המונית ורוכש רכב חדש אך אין שום עירבון כי לא ימכור את המונית ויעלים את הכספים שיתקבלו.
10. גיליתי שלאב יתרה של 100,000 ₪ במזומן בחשבון הבנק אשר על שמו, אולם יתכן שכבר הוציא את הכסף והעלימו, ואם לא עשה כן, עדיין הרי שיכול לעשות זאת בקלות, על מנת לסכל את פסק הדין, שכן מדובר בסכום נזיל.
11. האב כבר איים עליי עת עזבתי את דירת המגורים כי אני אזרק לרחוב ואשאר בלי כסף.
12. לאור טיב עיסוקו של האב, ואופי הכנסתו, במידה והאב יבריח את הכספים הרשומים על שמו, לא יהיה מהיכן לגבות את מזונות הקטינה.
13. בין היתר, רכשנו את הנכסים ו/או הכספים הבאים, הרשומים על שם בעלי אם כי, כי נכסים אלה שייכים לשנינו בחלקים שווים. ישנם נכסים נוספים וכספים אשר יתכן והועלמו ואני במבקשת להתחקות אחריהם ולהורות לבעלי להשיבם. כמו כן, יתכן וישנם נכסים שנרכשו שעדיין אינני יודעת עליהם:
14. אני נתתי בבעלי אמון מוחלט ומלא. למרות שהרכוש הנ"ל שנרכש ו/או שנצבר במהלך נישואינו נרשם על שם בעלי בלבד, ראיתי את עצמי, וכך ראה גם בעלי, מאז ומתמיד כשותפה מלאה בנכסים אלו. כל השנים היה מובן מאליו לשנינו כי אנו שותפים שווי זכויות לכל הרכוש ללא יוצא מן הכלל.
15. האב חייב במזונות בתו ובמדורה בהיותו אביה. האב מסוגל לשלמם לאור הכנסותיו, צרכי הקטינה ורמת החיים אליה הורגלה. למרות שהוא מסוגל לשלם את המזונות, גבייתן היא בעייתית, כמתואר לעיל.
16. הסעדים המבוקשים על ידי מיועדים שלא אמצא בפני שוקת שבורה וכדי למנוע מהמשיב עשיית דין עצמית.
17. באם לא יינתנו הצווים הזמניים בדחיפות ובמעמד צד אחד יוכל המשיב לבצע מחטף ולהעביר את הזכויות ברכבים ולו באופן פיקטיבי, ולהבריח את הכספים, ובכך עשוי להיגרם לי נזק שלא יהיה ניתן לתיקון בעתיד.
18. מאידך שום נזק לא יגרם למשיב באם יינתנו הצווים הזמניים המבוקשים ויישמר המצב הקיים עד לדיון בפני בית המשפט בתביעתי, על כל סעדיה העיקריים והנלווים.
19. זה שמי, חתימתי ותוכן תצהירי אמת.

הפוסט דוגמא בקשה לצו עיקול בתביעת מזונות הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

כתב תביעה

1. מאחר והאם משתכרת יותר מהאב וזמני השהות שווים מבוקש לפסוק כי האם תעביר מזונות לידי האב כפי שיפורט בתביעה בהמשך. לחלופין מבוקש כי כול צד יישא במזונות הקטינים כשהם אצלו ובהוצאות רפואיות חוגים ושיעורים פרטיים יישאו מחצה במחצה.
2. בע"מ 919/15 שניתן ביולי 2017 הטיל חובת מזונות על אימהות החל מגיל 6 מכוח דיני צדקה. בהתאם לחובה זו, מוגשת להלן תביעת מזונות עצמאית כנגד האם.
3. המדובר באישה המשתכרת יותר מאשר האב ובעלת רכוש רב יותר מהאב והכנסתה מכלל המקורות גבוהה יותר לרבות צבירת זכויות פנסיוניות וסוציאליות גם בעתיד.
4. בהתאם לבע"מ 919/15 ובהתאם לעמ"ש 14612-10-16 פ'ב' נ' א'ב' (פורסם בנבו, 20/12/17), הרי שהכנסות האם מכול המקורות הם נתון אותו יש לקחת בחשבון בעת פסיקת המזונות ופסיקת המזונות איננה עניין מגדרי יותר.
5. התובע והנתבעת הינם בני זוג, שנישאו זל"ז כדמו"י בשנת 2006 ונפרדו ביום– 2017, עת הגישה האישה בקשה ליישוב סכסוך ראשונה מטעמה לבית המשפט לענייני משפחה. בתחילת חודש פברואר 2018, עזבה האישה את בית המגורים ועברה לגור, בדירה בת שלושה חדרים, ובמרחק של כ-45 דקות הליכה מבית המגורים של הבעל, האב, ומבית ספרם של ילדי הצדדים.
6. מנישואי בני הזוג נולדו שני הילדים בני 10.5 ו- 7. מזה כשלושה חודשים החל ממועד פברואר 2018 מתנהלת בפועל משמורת משותפת לפיה ההורים חולקים באופן שווה את זמני השהות של הילדים ובשיתוף עם הסבים כפי החלטת כבוד בית המשפט בעניין הסבים.
7. מאז הקרע בני הזוג ניהלו מגעים לשם הסדרת הפירוד ביניהם. הבעל הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני אשר נסגרה לאחרונה לבקשת הבעל עקב אי הסכמת האישה לגירושין ועקב החלטת בית הדין כי ללא הסכמה אין טעם בדיון גירושין. האישה סירבה להתגרש למרות חוות דעת מאת מכון מרחבים, כי אין סיכוי לשלום בית.
8. האם והאב התנהלו משני חשבונות כאשר כול חשבון רשום על שם אחד מהם. לשם הפקידו את משכורתם, אך הכספים שבחשבונות שימשו את המשפחה כולה והיו משותפים לשניהם בהתאם להסכם ממון עליו חתמו מלפני הנישואין.
9. בזמן הנישואין וטרם המשבר הצדדים התנהלו כספית באופן הבא- לכול אחד חשבון בנק על שמו. האישה שילמה מחשבונה את כול חשבונות הדירה, סך של 1,300 ₪ לחודש, ואילו הבעל רכש מחשבונו את כול הביגוד. הצדדים שילמו יחד את המזון, ביטוחים, צעצועים, ספרים ועוד. אין לצדדים משכנתא ולא שכר דירה.
10. האב הוא המטפל הפיזי בקטינים בזמנים שווים ואף גדולים מאשר האם, לא כול שכן החל מפברואר 2018, עת מקיימים הצדדים משמורת משותפת ושוויונית של הילדים כפי שהצהירו בפני כב' בית המשפט.
11. המדובר באישה שלמדה לתואר שני בזמן הנישואין, מורה, המשתכרת בהתאם לתלוש השכר שהציגה בהליך הי"ס 11,500 ₪ נטו. תלושים אלו אינם עדכניים מזה כשנה, והבעל יודע כי שכרה עלה וכיום היא משתכרת 13,000 ₪ נטו. בנוסף יש על שמה חסכונות סוציאליים גבוהים בסך של כמיליון ₪ וכן חסכונות גבוהים בחשבונות הבנק שעל שמה, אותם לא צרפה.
12. האב הינו רו"ח עצמאי, וסובל מהפרעת אישיות כפייתית אובססיבית אך הוא מטופל היטב ומאוזן ומתפקד באופן רגיל, יציב וטוב.
13. משכורתו של האב לחודש הינה 11,450 ₪ ואילו של האישה כ- 13,000 ₪ נטו לפחות (לפי תלושי שכר לא עדכניים שצירפה האישה שכרה הוא 11,500 ₪ נטו בממוצע לחודש).
14. לאב חובות על שמו בשווי של 450,000 ₪.
15. ההחזר החודשי עומד על 14,000 ₪. מאחר וההחזר גדול מהכנסתו האב במינוס 25,000 ש"ח בחשבון הבנק.
16. בחשבון שעל שם האישה צריך להיות חיסכון כספי של כ-500,000 ₪ לפחות, להערכת הבעל, חיסכון משותף לצדדים מכספים, שנצברו בזמן הנישואין אותם לא הוציאה כשמנגד האב נכנס לחובות. לא בכדי היא לא חשפה את אישורי היתרות בחשבונה ולא תדפיסי חשבון החל משנה טרם הפירוד ועד היום.
17. כן יש על שמה חסכונות פנסיוניים וסוציאליים בשווי גבוה אותם היא מסתירה.
18. יצוין כי לבעל לעומתה אין כמעט חסכונות סוציאליים וכעצמאי לא הפריש חסכונות אלא השתמש בכול משכורתו לצרכי המשפחה.
19. ההלוואה שהציגה האישה, כמפורט בתלושי שכרה מטעם משרד החינוך, איננה הלוואה כי אם מפרעה והקדמת משכורת ממשרד החינוך, ואכן בתלושי השכר של האישה רואים כי משכר של 11,500 ₪ נטו יורד 2,200 ₪ בגין הלוואה לכאורה כך שלחשבון הבנק נכנס סכום פחות אך למעשה האישה קיבלה את הכספים לידיה וחוסכת אותם הרחק מעיני הבעל וכך הבריחה שכר ממנו. הקדמת שכר זו ניסתה האישה להציג לבית המשפט הנכבד כשכר נטו מופחת וזאת בחוסר תום לב משווע. הלוואה זו נחסכה בחשבון הבנק של האישה אותו הסתירה ולא השתמשה בכספיה לשם צריכה אלא לחיסכון והיא לקחה מפרעה/הלוואה מהמעביד כשיטה להבריח משכורות מהבעל.
20. בחוצפתה האישה גם אמרה לבעל שהיא הלוותה כספים רבים לחברה. מדובר בהברחת כספים ממש ועליה להשיב מחצית מהכספים שהלוותה לכאורה ללא הסכמת הבעל ככול ומסרה כספים משותפים לחברה שלה אשר מחזיקה בהם עבורה.
21. האישה היתה בת 31 עת נישאו הצדדים, גרושה ללא ילדים. בילדותה לא זכתה לדאגת אב ואם והיא נשלחה לפנימיה ואינה מדברת עם אימה באופן סדיר ומקובל עד היום. עת נישאו עבדה כמוכרת בחנות והשתכרה כ- 4,000 ש"ח.
22. האישה התקבלה בחום ואהבה במשפחת הבעל, אשר אותו לא הכירה מחייה הקודמים, והורי הבעל התייחסו אליה כאל ביתם ותמכו בזוג הצעיר ואף עזרו להם כלכלית. הסבתא אף נכחה בחדר הלידה ועזרה ליילד את שני הנכדים. הורי הבעל מימנו לצדדים טיפול זוגי במשך 3 שנים הראשונות לנישואין שכן הבעל חש שהאישה אינה מכבדת אותו, אינה שואלת לדעתו ונוהגת בחוסר קשב וחוסר התחשבות.
23. בחמשת השנים הראשונות לנישואיהם היו בני הזוג והילדים סמוכים על שולחן הורי הבעל, יום-יום, וכשנולדו הילדים, נעזרו בהם בני הזוג, והסבים היו מוציאים את הילדים מבית הספר, מגישים ארוחה חמה מידיי יום, ואף הסיעו את הילד לטיפולים שונים שנזקק להם עקב היוולדו עם טונוס שרירים נמוך ולקות שפתית.
24. האב נושא בצרכי הקטינים אצלו באמצעות רכישות של ביגוד, מזון, הסעות לכל מקום ולוקח לרופאים וטיפולים.
25. עקב זמניי שהות שווים האב נושא ישירות במחצית צרכי הקטין לכול החודש, כשהוא אצלו כשהאם משתכרת יותר ממני וצריכה להשתתף על פי יחס ההכנסות בהוצאה שהאב מוציא על הקטין.
26. בהתאם לבע"מ 919/15 כול הורה נושא במדור הקטין כשהוא אצלו.
27. הקטינים זקוקים למזונותיהם (אצל שני ההורים יחד לחודש שלם בן 4 שבועות) לא כולל מדור, סך של 2,800 ש"ח לחודש או לסך של 1,400 ₪ לחצי חודש אצל כול הורה, לפי הפירוט הבא ו/או לפי כל פירוט אחר המתחייב על פי השינויים ההכרחיים ו/או ע"פ כל פירוט אחר שכב' בית המשפט ימצא לנכון:

הקטינה

1. סל מזון             400 ₪
2. מוצרי ניקוי כביסה והגיינה                                     100 ₪
3. ביגוד והנעלה 300 ₪
4. בילויים ובידור (הצגות, סרטים וספרים)               100 ₪
5. מתנות וימי הולדת 50 ₪
6. מחשב 100 ₪
7. נסיעות (לרופאים, חברים, בילויים) 150 ₪
8. חופשות                         200 ₪
9. מספרה                50 ₪

סה"כ                                                                                                               1,450  ₪

הקטין

10. סל מזון 300 ₪
11. מוצרי ניקוי כביסה והגיינה                                     100 ₪
12. ביגוד והנעלה             300 ₪
13. בילויים ובידור (הצגות, סרטים וספרים)               100 ₪
14. מתנות וימי הולדת 50 ₪
15. מחשב 100 ₪
16. נסיעות (לרופאים, חברים, בילויים) 150 ₪
17. חופשות                         200 ₪
18. מספרה                50 ₪

סה"כ 1,350  ₪

28. בנוסף לקטינים הוצאות רפואיות חריגות וחינוכיות בהם מבוקש כי הצדדים יישאו בחלקים שווים.
29. לבית משפט נכבד זה הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעת התובע, לאור הקרבה בין הצדדים ולאור מקום מגוריהם המשותף.
30. אשר על כן, מתבקש כבוד בית המשפט להזמין את הנתבעת לדין ולהורות כדלקמן:
    • א. לחייב את האם להעביר לאב מזונות הקטינים בהתאם ליחס ההכנסות ממחצית הצרכים של הקטינים לחודש.
    • ב. לקבוע כי הצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות החינוכיות כגון צהרון (לאחר קיזוז החזר ממקום עבודת האם), קייטנה (לאחר קיזוז החזר ממקום עבודת האם), שני חוגים, כול הוצאה הנדרשת על יד המוסד החינוכי לרבות אגרות חינוך, וועד וטיולים, הוראה מתקנת, שיעורים פרטיים, אבחונים וכן כול הוצאה רפואית חריגה שאינה ממומנת על ידי קופת החולים לרבות משקפיים, אורטודנט, שיניים, פסיכולוג, קלינאית תקשורת וכול טיפול אחר שיומלץ על ידי אבחון ו/או פסיכולוג ו/או הרופא המטפל. ככול ויש פער משמעותי ביחס ההכנסות מבוקש כי התשלום יהיה בהתאם ליחס ההכנסות.
    • ג. להורות כי גמלת החינוך המתקבלת מאת המוסד לביטוח לאומי וכן קצבת הילדים וכול קצבה אחרת המתקבלת בגין הילדים תחולק בין הצדדים בחלקים שווים.
    • ד. לחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות המשפט ובשכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ כדין.

טלי אויזרוביץ, עו"ד

הפוסט כתב תביעת מזונות במשמורת משותפת הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

כתב תביעה

פתח דבר

1. בתיק זה האב הוא ההורה במשמורן המלא בפועל. לצערו של האב האם אינה מטפלת בבנות מזה כשנה. בחצי השנה האחרונה היא אינה איתן למעט פחות משעתיים ביום, 5 ימים ומטה באמצע השבוע בלבד ואינה גרה איתן.
2. המדובר באישה בעלת עסק מרוויח ומצליח המשתכרת 41,000 ש"ח נטו לחודש לפחות, ומאז שהחלה להרוויח כך הסתחררה וביקשה רק לצאת לחופשי לחיות כבת 16, הרחק ממסגרת משפחתית כובלת לדבריה.

העובדות

3. התובע והנתבעת נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 2007, ומנישואיהם נולדו לבני הזוג שלושת הבנות: תאומות בנות שבע ובת נוספת בת חמש וחצי.
4. המציאות מאז שעזבה את הבית לפני חצי שנה היא שהבנות שוהות כול יום החל משש וחצי בערב עם האב וישנות כול לילה עם האב אשר מטפל בהן מאז שהוא חוזר מהעבודה החל מהשעה שש וחצי בערב, דואג לארוחות ולשינה ולכול שאר צרכיהן, לרבות רופאים, חברים וחוגים. כול בוקר רק האב מכין את הבנות למסגרות, הוא מכין כריכים ותיקים וכול מה שהבנות צריכות ממזון שהוא קונה ובביתו.

כשהבנות חוזרות מהמסגרות, כול יום הן מגיעות לדירת האב שם פוגשת אותם מטפלת. היא מכינה לבנות ארוחת צהריים בדירת האב ממצרכים שהאב קנה, מקלחת אותן בבית האב והן שוהות בביתו עד ארבע וחצי אז היא הולכת. האב גם משלם לה מחצית מסך של 1,700 ₪ לחודש והאם את המחצית השניה.

בין ארבע וחצי ושש וחצי האם אמורה לשמור על הבנות. בשעות אלו היא מביאה בייבי סיטר ונעלמת ברוב הפעמים בלי לומר לבנות לאן.

בכול סופי השבוע ללא יוצא מן הכלל הבנות רק עם האב ולא שהו עם האם כלל בחצי השנה האחרונה.

5. האב הוא זה שקונה לילדות בגדים לרבות תלבושת אחידה לבית הספר והאם כמעט ולא קונה.
6. האב הוא המשמורן בפועל של הבנות מעל חצי שנה ועוד לפני שעזבה האם את הבית.
7. האם עזבה את הדירה המשותפת ועברה להתגורר בדירה שמשמשת אותה להפעלת העסק שהיא מנהלת. עוד לפני כן, נטשה את חובותיה כאימא ואינה נוכחת כמעט בחיי הבנות למעט כשעתיים אחר הצהריים וגם אז מביאה בייביסיטר.
8. המדובר באישה בעלת עסק מצליח ומרוויח היטב עסק–ועם הכנסה של 45,000 ₪ ברוטו לחודש, ו -32,000 ₪ נטו.
9. אין הוצאת שכירות לעסק שכן מדובר בדירה בה גרה האישה והשכירות היא למגוריה שלה.

הכנסות האישה

10. סך הכנסתה נטו מהעסק ומסדנאות שהיא מעבירה היא 41,000 ₪ נטו.
11. האישה לא צרפה לתביעת המזונות מטעמה אישורים נכונים כגון: מאזן סוף שנה ודו"ח רווח והפסד אלא פתק לא מחייב מיועץ מס. כן כשני שליש מהכנסתה מתקבל במזומן ללא הצהרה למס הכנסה. כן לא צרפה תדפיס מלא ורציף של חשבון הבנק שלה אלא קטעים של צילומי מסך מאפליקציית חשבון הבנק בסלולר. ולא לחינם! יש לה מה להסתיר.

השתכרות הבעל

12. הבעל עובד כהנדסאי בחברה ומשתכר 18,000 ₪ נטו לחודש ולא מקבל רכב.
13. הנה כי כן, רמת החיים של הצדדים היתה ממוצעת אך כשפתחה עסק פרטי והחלה להשתכר סכומי עתק, היא הסתחררה והחלה להרגיש חופשייה וקיבלה ביטחון לעזוב הכול מאחוריה לרבות את בנותיה ולהתחיל לחיות מחדש כילדה בת 16. את רמת החיים איפשר העסק שהיא מנהלת ועליה להעביר לאב מזונות בגין הבנות וזאת בהתאם לדיני הצדקה בין אם האב משמורן מלא ובין אם משמורן משותף, במידה והאם תיקח את האחריות על עצמה ולא תעביר את הזמן שיפסק לה עם הבנות לבייביסיטר 90% מהזמן לרבות בלילות. כרגע המצב בפועל הוא שהאב משמורן ואין לשנותו עד שיתקבל תסקיר פקידת סעד או מומחה מטעם בית המשפט.
14. הקטינות זקוקות למזונותיהן, כולל 50% הוצאות אחזקת הדירה הקבועות, בסך של 7,645 ₪ לחודש, לפי הפירוט הבא ו/או לפי כל פירוט אחר המתחייב על פי השינויים ההכרחיים ו/או ע"פ כל פירוט אחר שכב' בית המשפט ימצא לנכון:

הקטינה —

15. סל מזון 700 ₪
16. מוצרי ניקוי כביסה והגיינה                                     200 ₪
17. ביגוד והנעלה 300 ₪
18. בילויים ובידור (הצגות, סרטים וספרים)               200 ₪
19. מתנות וימי הולדת 150 ₪
20. מחשב 100 ₪
21. נסיעות (לרופאים, חברים, בילויים) 200 ₪
22. חופשות                         200 ₪
23. דמי כיס                                                                                200 ₪
24. מספרה                50 ₪

סה"כ                                                                                                                   2,300  ₪

הקטינה —

25. סל מזון                                                             600 ₪
26. מוצרי ניקוי כביסה והגיינה                                     200 ₪
27. ביגוד והנעלה 300 ₪
28. בילויים ובידור (הצגות, סרטים וספרים)               200 ₪
29. מתנות וימי הולדת 150 ₪
30. מחשב 100 ₪
31. נסיעות (לרופאים, חברים, בילויים) 200 ₪
32. חופשות                         200 ₪
33. דמי כיס                                                                                200 ₪
34. מספרה                50 ₪

סה"כ 2,200  ₪

הקטינה —

35. סל מזון 500 ₪
36. מוצרי ניקוי כביסה והגיינה                                     200 ₪
37. ביגוד והנעלה                                                                                     200 ₪
38. בילויים ובידור (הצגות, סרטים וספרים)               200 ₪
39. מתנות וימי הולדת 150 ₪
40. מחשב 100 ₪
41. נסיעות (לרופאים, חברים, בילויים) 200 ₪
42. חופשות                         200 ₪
43. דמי כיס                                                                                        200 ₪
44. מספרה                50 ₪
45. ביטוח רפואי 150 ₪

סה"כ                                                                                                                   2,000  ₪

סה"כ כללי:6,500 ש"ח בתוספת מדור 50 אחוז מ- 2,290 ש"ח מדור סה"כ כללי עבור  3 הקטינות:  7,645 ₪. ראה קבלות ודפי אשראי.

46. במידה ותיהיה משמורת משותפת בפועל והאם תחזיק בבנות מחצית מהזמן- יבקש האב מחצית מסכום המזונות בלבד וללא מדור (3,250ש"ח) לאור יחס ההכנסות והעובדה כי האם משתכרת כפול מהאב ויש לה פוטנציאל השתכרות גבוה אף מכך.
47. בנוסף לסכום המזונות הנ"ל על האישה לשאת גם בתשלומים הבלתי קצובים הבאים, עבור הילדות:
    • א. תשלום מחצית בגין הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות על ידי קופת החולים, כגון אורטודנט, משקפיים ופסיכולוג, לרבות תרופות.
    • ב. תשלום מחצית חוגים ותנועת נוער.
    • ג. תשלום מחצית הוצאות חינוך בבית הספר לרבות אבחונים.
    • ד. תשלום מחצית שיעורים פרטיים.
    • ה. תשלום מחצית נסיעה לפולין.
    • ו. תשלום מלוא המטפלת לצהריים (צהרון) לבנות תשלום מלוא צהרון/מטפלת לצהריים(מאחר והאם כלל לא מחזיקה בקטינות).
48. האם חייבת במלוא מזונות ובמדור הקטינות בהיותה אימן והיא אם אמידה המשתכרת פי שניים מהאב ואינה מחזיקה בבנות למעט ביקור של כשעתיים, פחות מחמש פעמים בשבוע זאת בהתאם לבע"מ 919/15 מאת בית המשפט העליון לפיו לאם יש חובה מדין צדקה לזון את ילדיה החל מגיל 6. בדין זה שווה חובת האם והאב לפי יחס המשכורות ובהתחשב בזמני השהות.
49. על האם לשלם את סכום המזונות החל מיום הגשת בקשתה ליישוב סכסוך שכן האב נושא בכול הוצאות הקטינות לרבות מלוא מדורן לבדו כפי הודאת האם בתביעתה עוד לפני הגשת הבקשה ליישוב סכסוך.
50. לבית משפט נכבד זה הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעת התובעים, לאור הקרבה בין הצדדים ולאור מקום המגורים המשותף.
51. אשר על כן יתבקש כב' בית המשפט כדלקמן:
    • א. להזמין את הנתבעת לדין.
    • ב. לחייב את הנתבעת לשלם לידי התובע מזונות זמניים וקבועים, בסכום קצוב של 7,645 ₪ סה"כ כולל הוצאות מדור, החל מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך (כשסכום זה אינו כולל מחצית חוגים, תנועת נוער, הוצאות חינוך בבית ספר, שיעורים פרטיים והוצאות רפואיות חריגות) ולהצמיד סכום זה למדד יוקר המחיה, כשהעדכון יעשה מידי חודש בחודשו.
    • ג. לשאת בנוסף לסכום המזונות הנ"ל בתשלומים הבלתי קצובים הבאים בגין הקטינות:

• תשלום בגין הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות על ידי קופת החולים, כגון אורטודנט, משקפיים ופסיכולוג, לרבות תרופות.
• תשלום מחצית חוגים ותנועת נוער.
• תשלום מחצית הוצאות חינוך בבית הספר לרבות אבחונים.
• תשלום מחצית שיעורים פרטיים.
• תשלום מחצית נסיעה לפולין.
• תשלום מלוא המטפלת לצהריים (צהרון) לבנות תשלום מלוא צהרון/מטפלת לצהריים (מאחר והאם כלל לא מחזיקה בקטינות).
  • ד. לפסוק לכל ילדה שליש מסכום המזונות החל מסיום לימודיי התיכון ו/או גיל 18 לפי המאוחר ועד סיום השירות הצבאי ככול והמשמורת תיהיה בלעדית אצל האב(אם המשמורת משותפת אזי האב מוותר על העברת תשלומים בזמן הצבא).
  • ה. להורות כי קצבת הילדים מהביטוח הלאומי תשולם לידי האב.
  • ו. להורות כי גמלת החינוך מאת הביטוח הלאומי תשולם לידי האב.
  • ז. לקבוע כי כל סכום שלא ישולם במועדו יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום החיוב ועד התשלום בפועל.
  • ח. לקבוע כי סכום המזונות ישולם ממועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך על ידי האם.
  • ט. ליתן כל צו וסעד שיידרש לצורך הבטחת מדורן ומזונותיהן של הקטינות על פי כל דין.
  • י. לחייב הנתבעת בתשלום הוצאות המשפט ובשכר טרחת עו"ד בתוספת מע"מ.

טלי אויזרוביץ, עו"ד

הפוסט כתב תביעה מזונות מטעם אב משמורן הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

כתב תביעה מאת עורך דין גירושין ברמת גן טלי אויזרוביץ

1. התובעת והנתבע הינם בני זוג, שנישאו זל"ז בנישואין אזרחיים באוקטובר שנת 2005. אלו הם נישואיהם השניים של בני הזוג. לנתבע שתי בנות בגירות מנישואיו הראשונים.
2. מנישואיי בני הזוג נולדו להם הקטינים בני חמש ושנתיים.
3. הצדדים מתגוררים בשיכון דן, בבית פרטי בן 6 חדרים, אותו הם שוכרים בשכירות של 6,700 ₪ לחודש. עם בני הזוג מתגוררות שתי בנותיו של הבעל מנישואיו הראשונים, אשר הינן בנות 18 ו 19.5.
4. הנתבע הבעל הינו איש תוכנה, עבד כמנהל צוות פיתוח, בשנתיים האחרונות הקים חברה פרטית, אשר הנתבע הוא העובד היחידי, ועוסק בייעוץ לחברות שונות. הוא מנהל את החברה ועובד, הכל מהבית ואין לחברה עובדים ומשרדים. לנתבע הכנסות של כ-50,000 ₪ לחודש ולאחר ניכוי מס הכנסה וביטוח לאומי ומע"מ נותרת בידו הכנסה של כ- 35,000 ₪ נטו לחודש. לנתבע הכנסות נוספות, מהשקעות בחברות בחו"ל הכנסתו נטו מגיעה לכדי 45,000 ₪ נטו לפחות להערכת התובעת, לאור המסמכים המצויים ברשותה ושצורפו לרשימת המסמכים.
5. יצויין כי הוצאות החברה הם למעשה הוצאות הבית. שכירויות, משכורות, ציוד משרדי ועוד הוצאות המפורטות בדו"חות מס הכנסה של החברה, הם הוצאות הבית, שכן לחברה אין משרד והוצאות משלה, ויש לזקוף הוצאות אלו להכנסות הנתבע.
6. כאמור הבעל שותף בחברות שונות בחו"ל ומקבל הכנסות מחברות אלו מעת לעת, בסכומים ניכרים. הוא השקיע סכומי כסף ניכרים בשותפויות השונות. ב- 2006 לדוגמא, הרויח כ- 30,000 דולר, ובאפריל 2007 למשל קיבל כ 50,000 ₪ נטו מהשקעה אחת ועוד כ-20,000 ₪ נטו מהשקעה אחרת, והאישה אינה יודעת מה עשה הבעל בכספים אלו ואם היו רווחים נוספים.
7. האישה אינה עובדת עקב מחלה בה חלתה, בגינה קיבלה 100% נכות זמנית, החל מחודש פברואר 2011 ועד יוני 2012. בשלב זה, מקבלת האישה גימלת אי כושר עבודה בסך של כ- 13,500 ₪ לחודש וכן גימלת נכות מביטוח לאומי בסך 2,447 ₪. לפני שחלתה עבדה האישה כתכניתנית והשתכרה כ- 14,500 ₪ נטו.
8. לאישה דירת שני חדרים בתל אביב מלפני הנישואין, עליה רובצת משכנתא, שמשולמת מהשכרת הדירה. הדירה מושכרת תמורת 5,000 ₪ לחודש והמשכנתא היא בסך של כ-4,200 ₪ לחודש.
9. האישה גילתה כי הבעל בוגד בה עם נשים שונות ועל רקע זה החליטו הצדדים להיפרד. הבעל ביזבז כספים על נערות ליווי ושיחות ארוטיות.

רמת החיים

10. הצדדים חיו ברמת חיים גבוהה מאוד. הם מתגוררים בשיכון דן בבית פרטי בעל שלוש קומות וגינה. הם יוצאים במסעדה פעם בשבוע וקונים אוכל מוכן פעם נוספת בשבוע. הילדים יוצאים לבילויים רבים כגון: סרטים, הצגות, לונה פארק ועוד. בבית שותים מי עדן בלבד.
11. הילדים משתתפים בחוגים יקרים. חוג שחיה שעולה כ-800 ₪ לחודש, לשניהם ועוד חוג התעמלות וחוג מחול בעלות של כ- 220 ₪ כל אחד. קבלות צורפו לרשימת המסמכים. האישה לומדת בקורסים מזה כשנתיים- קורס הדרכת תינוקות וקורס שינה בעלות 16,000 ₪.
12. הילדה מטופלת אצל פסיכולוג, וגם בני הזוג מטופלים כל אחד בנפרד. הוצאה זו מגיע לכדי כ-2,500 ₪ לחודש.
13. האישה מעסיקה מנקה בעלות 420 ₪ לחודש. לילדים יש ביטוח בריאות בסך 550 ₪ לחודש.
14. בהתאם לתדפיסי כרטיסי האשראי של הצדדים ניתן לראות כי הבעל מוציא בכרטיסיו כ- 16,000 ₪ לחודש והאישה מוציאה כ- 22,000 ₪ לחודש בכרטיסי האשראי שלה. סה"כ 38,000 ₪ לחודש לקניות מזון, ביגוד, בתי קפה, צעצועים, מסעדות, תרופות ועוד.
15. בנוסף לכרטיסי האשראי ישנם התשלומים להוצאות הבית, גן הילדים לשני ילדים לאחר הנחה עולה 7,000 ₪ לחודש. כך עולה מחשבונות הבנק של הצדדים.
16. יצויין כי הילדים אסמטיים ונדרשים לתרופות ואינהלציה. לאישה הוצאות בריאותיות ניכרות, לצורך תרופות רבות שהיא מקבלת.

הרכוש

17. כאמור הבעל שותף בחברות שונות בחו"ל ומקבל הכנסות מחברות אלו מעת לעת, בסכומים ניכרים.
18. בבעלות הבעל חברה בע"מ.
19. לבעל ולאישה חשבון בנק הרשום על שמם.
20. הבעל צבר זכויות סוציאליות ניכרות,לרבות קרנות השתלמות וקופות גמל, ביטוח מנהלים ופנסייה, בסכומים ניכרים.
21. לצדדים שני רכבים.
22. על הבעל לממן הוצאות שכ"ט עו"ד של האישה לתביעותיה. הפסיקה הכירה בהוצאות משפט למימוש זכויותיה וצרכיה האמיתיים של האישה כאב מזון שהיא זכאית לקבל מהבעל. ע"א 330/56 פרידמן יא (1) 502. הבעל חוייב להפקיד מראש בקופת בית המשפט את הסכום שיבטיח את הוצאות המשפט וכר טרחת עו"ד שאשתו תוציא בעתיד לצורך ניהול הליכים משפטיים נגדו.
23. ראה גם פרשת פלונית ע"א 496/78, 51/78 פלונית- לג (2) 505, ות"א 90/86 לבנון  תק-מח 91 (1) 62. בפרשה זו כל הפיצויים (נזיקין) הועברו לעורך הדין כשכר טרחתו ועל כן לא החשיבם בית המשפט כמעשה ידי האישה שיש לקזזם מדמי המזונות.

" הלכה פסוקה היא כי הוצאות שמוציאה אישה לשם ניהול המשפט כאשר המשפט הוגש על מנת לממש את צרכיה האמיתיים של האישה על הבעל להחזיר לה הוצאות אלו, ויש לראות יציאות כאלה, כולל תשלום שכ"ט לעו"ד, כאילו הם חלק מהמזונות הכוללים שחייב בעל לאשתו."

24. השימוש ברכב, נכלל בגדר מזונות. כל טובת הנאה הנדרשת למען רווחתה של האישה מבחינת צרכי חייה. כמו מדור גם הענקת זכות השימוש במכונית, שיש לה השלכה על הסכומים הדרושים לאישה ולילדים על הוצאותיהם היא בגדר תביעת מזונות-להגיע לבית משפט במונית, קניות, הסעת הילדים, כסאות בטיחות. ראה בר"ע 258/81 ליפשיץ לז (3) ע"מ 645, 650.
25. בענייננו, המדובר בילדי עשירים ולילדי עשירים מגיעים מזונות גבוהים, מאחר והם אינם צריכים לוותר על מה שילדי עניים מוותרים. ראה דברי שרשבסקי בספרו, בעמ' 380-381:

"… צרכיהם של ילדים עשויים להיות שונים זה מזה ואין להעלים עין מכך שלילדי עניים אין אותם הצרכים כמו לילדי עשירים, כי ילדי עניים צריכים לפעמים לוותר על דברים דרושים שיש לספק לילדי עשירים…אם האב אמיד, יש גם מקום לחייבו, מדין צדקה ולא מדין מזונות, לתת לילד לא רק מה שהכרחי אלא גם מה שראוי לו וזה בוודאי תלוי גם באפשרויות הכספיות של האב" (שרשבסקי, בעמ' 381;).

26. התובעים 2 ו- 3 זקוקים למזונותיהם, כולל הוצאות אחזקת הדירה הקבועות, בסך של 9,700 ₪ לחודש, והאישה בסך 13,800 ₪ (אולם בניכוי הכנסתה הזמנית בשלב זה אין סכום לחיוב) לפי הפירוט הבא ו/או לפי כל פירוט אחר המתחייב על פי השינויים ההכרחיים ו/או ע"פ כל פירוט אחר שכב' בית המשפט ימצא לנכון:

התובעת 1

27. סל מזון              1,500 ₪
28. מוצרי ניקוי כביסה והגיינה 800 ₪
29. ביגוד והנעלה 500 ₪
30. קוסמטיקה ומספרה             400 ₪
31. תרבות, בילויים ובידור(סרטים הצגות עיתונים וספרים)              500 ₪
32. מתנות 300 ₪
33. נסיעות                            400 ₪
34. ביטוח רכב וטסט-ממוצע חודשי 400 ₪
35. חופשות הבראה וקורסים               500 ₪
36. תרופות               1000 ₪
37. ביטוח רפואי                                                                                       150 ₪

סה"כ                                                                                                                    6,450  ₪

התובעת 2

38. סל מזון 800 ₪
39. מוצרי ניקוי כביסה והגיינה                                     400 ₪
40. ביגוד והנעלה 500 ₪
41. בילויים נופש ובידור(הצגות וספרים)               400 ₪
42. מתנות וימי הולדת 200 ₪
43. צעצועים ומחשב 350 ₪
44. נסיעות (לרופאים, חברים, בילויים) 350 ₪
45. חופשות הבראה                         200 ₪
46. דמי כיס                                                                                300 ₪
47. מספרה וקוסמטיקה (צופה פני עתיד)              300 ₪
48. ביטוח רפואי 200 ₪

סה"כ                                                                                                                  4,000  ₪

התובע 3

49. סל מזון 800 ₪
50. מוצרי ניקוי כביסה והגיינה                                     400 ₪
51. ביגוד והנעלה                                                                                     500 ₪
52. בילויים נופש ובידור(הצגות וספרים)               400 ₪
53. מתנות וימי הולדת 200 ₪
54. צעצועים ומחשב 350 ₪
55. נסיעות (לרופאים, חברים, בילויים) 350 ₪
56. חופשות הבראה                         200 ₪
57. דמי כיס                                                                                300 ₪
58. מספרה וקוסמטיקה (צופה פני עתיד)              200 ₪
59. ביטוח רפואי 200 ₪

סה"כ                                                                                                                  3,900  ₪

הוצאות דיור לחודש (ממוצע) לתובעים 1-3

הוצאות שוטפות

60. מים וארנונה 900 ₪
61. חשמל 1000 ₪
62. גז 50 ₪
63. אגרת טלויזיה 50 ₪
64. כבלים               300 ₪
65. טלפון 150 ₪
66. פלאפון 500 ₪
67. אינטרנט 200 ₪
68. בדק בית תיקונים ואביזרים מתבלים                400 ₪
69. מנקה 420 ₪
70. ביטוח דירה ותכולה    200 ₪
71. מי עדן 350 ₪

סה"כ                                                                                                              4,520 ₪

40% עבור הקטינים מהוצאות מדור: 1800 ₪.

סה"כ כללי עבור הקטינים:  9,700 ₪ .

סה"כ עבור האישה: 7,800 ₪ ובנוסף מימון שכירת בית חלופי בסך 6,000 ₪. לאור ניכוי ממזונות האישה את הכנסתה, עד סוף יוני 2012 סך של 16,000 ₪, אין בשלב זה, כל עוד האישה מקבלת קיצבת נכות, חבות מזונות אישה.

72. בנוסף לסכום המזונות הנ"ל על הבעל לשאת גם בתשלומים הבלתי קצובים הבאים, עבור הילדים:
    • א. תשלום בגין הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות על ידי קופת החולים, כגון אורטודנט, משקפיים ופסיכולוג, לרבות תרופות ומכשירי אינהלציה לקטינים.
    • ב. תשלום 40% מדמי שכירות בגין מדור חלופי באותה סביבת מגורים, שעלותו 6,500 ₪ לחודש לדירת ארבעה חדרים (יצויין כי הבית הפרטי יעלה 6,900 ₪ לחודש, החל מחידוש החוזה, אולם מדובר במחיר נמוך יחסית לבתים פרטיים מאחר ויש קליניקה בקומה התחתונה).
    • ג. תשלום מחצית חוגי שחיה וחוג התעמלות ומחול.
    • ד. תשלום מחצית הוצאות חינוך בבית הספר.
    • ה. תשלום מחצית גן ו/או צהרון וקייטנות וכן בית ספר פרטי החל מהשנה הבאה.
    • ו. תשלום מחצית שיעורים פרטיים והוראה מתקנת.

73. הנתבע חייב במזונות ובמדור התובעים בהיותו אביהם הביולוגי, ולגבי התובעת 1 בהיותו נשוי לה. והוא מסוגל לשלמם לאור הכנסותיו וצרכי התובעים.
74. התובעים זכאים כי ינתן להם מדור שקט ושלו.
75. לבית משפט נכבד זה הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעת התובעים, לאור הקירבה בין הצדדים ולאור מקום המגורים המשותף.
76. אשר על כן יתבקש כב' בית המשפט כדלקמן:
    • א. להזמין את הנתבע לדין.
    • ב. לחייב את הנתבע לשלם לידי התובעים 2 ו 3 מזונות זמניים וקבועים, בסכום קצוב של 9,700 ₪ סה"כ לילדים בלבד כל עוד האישה מקבלת קיצבת נכות, ולאחר תום קבלת קיצבה, לשלם לאישה סך של 13,800 ₪ מזונות אישה בנוסף. דמי המזונות לילדים מבוקש החל מיום הגשת תביעה זו (כשסכום זה אינו כולל דמי שכירות, הוצאות מדור, חוגים, חינוך והוצאות רפואיות חריגות) ולהצמיד סכום זה למדד יוקר המחיה, כשהעידכון יעשה מידי חודש בחודשו.
    • ג. לשאת בנוסף לסכום המזונות הנ"ל בתשלומים הבלתי קצובים הבאים בגין הקטינים:

• תשלום בגין הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות על ידי קופת החולים, כגון אורטודנט, משקפיים ופסיכולוג, לרבות תרופות ומכשירי אינהלציה לקטינים.
• תשלום 40% מדמי שכירות בגין מדור חלופי באותה סביבת מגורים, שעלותו 6,500 ₪ לחודש לדירת ארבעה חדרים.
• תשלום מחצית חוגי שחיה וחוג התעמלות ומחול.
• תשלום מחצית הוצאות חינוך בבית הספר.
• תשלום מחצית גן ו/או צהרון וקייטנות וכן בית ספר פרטי החל מהשנה הבאה.
• תשלום מחצית שיעורים פרטיים והוראה מתקנת.
  • ד. לקבוע כי כל סכום שלא ישולם במועדו יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום החיוב ועד התשלום בפועל.
  • ה. ליתן לתובעים מדור שקט ושלו.
  • ו. לפסוק לכל ילד שליש מסכום המזונות החל מסיום לימודיי התיכון ו/או גיל 18 לפי המאוחר ועד סיום השירות הצבאי.
  • ז. ליתן כל צו וסעד שיידרש לצורך הבטחת מדורם ומזונותיהם של התובעים על פי כל דין.
  • ח. לחייב הנתבע בתשלום הוצאות המשפט ובשכר טרחת עו"ד בתוספת מע"מ.

טלי אויזרוביץ, עו"ד

ב"כ התובעת

הפוסט כתב תביעה מאת עורכת דין טלי אויזרוביץ למזונות קטינים בגין בגידה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

כתב תביעה מאת עו"ד לענייני גירושין טלי אויזרוביץ

1. הצדדים הינם בני זוג, שהיו ידועים בציבור, במשך כ- 13 שנים, החל מחודש אוגוסט 2001. לאם הקטינה בן מנישואין קודמים, שהינו בגיר, אשר התגורר עימם, עד לשירותו הסדיר ולאבי הקטינה שלושה ילדים מנישואיו הקודמים כאשר בת אחת התגוררה עם הצדדים במשך כשנתיים.

2. לצדדים בת משותפת, הקטינה נועה זיו זוסמן, ילידת 14.1.03, בת אחת עשרה וחצי.

3. המשפחה התגוררה יחד בבית פרטי שכור ב, בעלות של 7,500 ₪ לחודש. כיום מתגוררת הקטינה עם אימה בדירה בשכירות של 4,500 ₪ לחודש, דירת חמישה חדרים ב, והאב שכר וילה אחרת באותו איזור ובאותה רמת חיים. מצ"ב הסכם שכירות מיום 1/4/14 מסומן כנספח א'. קבלות בגין הוצאות הבית מסומן כנספח א'1.

4. הצדדים נפרדו בחודש מרץ 2013, אך הנתבע סרב לצאת מהבית ועל כן נאלצה התובעת לעזוב את הבית יחד עם ביתם, לדירה שכורה וזאת החל מאפריל 2014. הנתבע וביתו מנישואיו נשארו לגור בבית. באוגוסט 2014, עבר גם הנתבע לגור בשכירות בוילה אחרת ב.

5. כיום מתגורר הנתבע בוילה ב ונוהג ברכב ספורט ששייך לבוס שלו, לרבות הוצאות דלק שמשולמות על ידיי המעביד. הנתבע אינו משלם מאומה למזונות ביתו והוא תוך התנערות מאחריותו כאב לזון אותה.

6. יתרה מכך, למרות שהאב המשיך להתגורר במשך ארבעה חודשים בבית המגורים, לבדו עם ביתו מנישואיו הראשונים, הוא לא שילם חשמל וחובות מים וגרם לכך כי ערבות בסך 15,000 ₪ שהיתה מופקדת בחשבון בבנק לאומי, חולטו מתוכה 10,000 ₪ אשר שימשו ברובם למימון הוצאות מגוריי האב עצמו וביתו מנישואיו הראשונים, במשך ארבעת החודשים הללו, כך יצא שלא רק שאינו משלם שקל למזונות ביתו, אלא שהוא גורע ממנה למזונות לעצמו. זאת ועוד, גם את הארנונה עבור תקופת מגוריו לבדו, לא שילם, וכך התובעת חייבת מחצית החוב למועצה ולרשויות, כלומר בתשלום מזונותיו שלו ושל ביתו.

8. הנתבע בחוסר אחריות משווע אינו משלם שקל למזונות ביתו מאז עברה להתגורר עם אימה בדירה שכורה ביום 1/4/14. כל הוצאות הקטינה ומימונה נפלו על כתפי האם אשר אינה נשואה לאבי הקטינה.
9. האם פנתה אליו מספר פעמים בבקשה כי ישתתף וישלם את הוצאות ביתו, מזונות קטינה בהם הוא חייב, אך הוא טען שאין לו כסף. לבסוף פנתה לעזרה משפטית והצדדים נפגשו יחד עם עורכי דינם לפגישת מו"מ ונשלח מכתב דרישה לתשלום מיידי של מזונות אך ללא הועיל האב מסרב. מצ"ב מכתב האם מצורף כנספח א'2.

9. לבסוף בלית ברירה הגישה תביעת מזונות לבית המשפט הנכבד, וזאת לאחר שבעה חודשים מאז עזבה את הבית ושכרה דירה. כל אותה תקופה עומד האב בסירובו ולא שילם את הוצאות הקטינה, למעט השתתפות בשיעורים פרטיים באנגלית.

השתכרות הנתבע

10. הכנסותיו הכספיות של הנתבע מכל מקורותיו הינן למעלה מ 20,000 ₪. הנתבע הינו איש עסקים ויזם, היה עד לסוף שנת 2008 בעלים של ארבע חברות בתחום יבוא תוכנות למחשבים, וגילגל סכומיי עתק כיבואן של מוצרים, אולם עקב אי תשלום של לקוח גדול, צבר חוב של 700,000 ₪ לבנק לאומי, אשר מתוכו שילם 200,000 ₪ מהחשבון על שם הוריו ושאר החוב בסך חצי מיליון ₪, נמחק בהסדר עם בנק לאומי, אך נרשמה הערה שהוא לקוח  "טעון בדיקה" ובנק לאומי לא מאפשר לו לפתוח חשבון אצלו. מאז סוף 2008, במשך למעלה משנתיים לא עבד, אולם המשיך להכניס כספים למשק הבית המשותף מהחשבון על שם הוריו, סך של כ-20,000 ₪ בממוצע לחודש (כ-250,000 ₪ בשנה סה"כ). ראה תדפיסי חשבון בנק וטבלת אקסל מסכמת לכל שנה.

מצורפים דפי מידע מאתר דן אנד ברדסטריט, מסומן כנספח ב'. כן מצ"ב דפי חשבון בנק לאומי, שעל שם התובעת, החל משנת 2008 ועד 4/14, מסומן כנספח ג', טבלת אקסל המסכמת את הכנסות שמקורן בנתבע, מסומן כנספח ד' וטבלת אקסל המסכמת את הוצאות הצדדים מחשבון הבנק מסומנת כנספח ה'.

11. מזה כשנתיים (החל מסביבות 2011) הנתבע עובד כשכיר ומשתכר מעבודתו כ-12,000 ₪ נטו (כולל הפרשות סוציאליות) על פי הידוע לתובעת, אולם יש לו מקורות כספיים קבועים נוספים וכאמור הנתבע הכניס סה"כ בממוצע סך של כ- 20,000 ₪ נטו לחודש לחשבון הבנק, בבנק לאומי. בנוסף, הוא מקבל מהחברה בה הוא עובד, רכב ספורט ודלק על חשבון המעביד. שווי הרכב והדלק כהכנסה רעיונית של 3,000 ₪ נוספים. יצויין כי אין לנתבע תשלום לחברת ליסינג, אלא הרכב בעיקר משמשו לעיסוקיו הפרטיים ועל כן מהווה הכנסה רעיונית.

12. הורי הנתבע הקשישים, הינם אנשים אמידים בפני עצמם ועתירי נכסים, אביו היה משנה בכיר למנכ"ל בנק לאומי, ובבעלותם בן השאר, משק במושב גנות בשווי 15 מיליון ₪, מתגוררים במיני פנטהאוז בבניין מפואר ברמת גן בו יש בבעלותם שתי דירות נוספות, דירה נוספת בתל אביב, קרקעות מפוזרות בארץ ועוד.

13. לפחות דירה אחת מהדירות שעל שם הוריו שייכת לנתבע בפועל אך הוריו נמנעו מלרשום על שמו לאור הסיכון בעסקיו. לעומתו, לאחותו הועברו כבר במתנה שתי דירות.

15. רמת החיים שנהגה בבית היתה על הצד הגבוה. כרטיסי האשראי של הצדדים וסך ההוצאות מחשבון הבנק, מהווים ראיה לכך. בשנת 2013 הוציאו הצדדים סך של 25,000 ₪ לחודש בממוצע בכרטיסי אשראי, וסך הוצאותיהם מחשבון הבנק בבנק לאומי, כולל כרטיסי האשראי הגיע לכ-40,000 ₪ בממוצע לחודש. יצויין כי הנתבע החזיק בכרטיס אשראי, שירד מהחשבון בבנק לאומי, הרשום על שם התובעת.
16. יצויין כי בנה של התובעת שירת באותה תקופה בשירות סדיר והגיע הביתה כפעם בשבוע בלבד, והיה מקבל דמי כיס מהצדדים בסך 1,000 ₪ לחודש וביתו של הנתבע התגוררה עימם באותה עת, והוצאותיה מומנו על ידי הצדדים. כן היה הנתבע משלם מזונות ילד אחד מנישואיו הקודמים בסך 1,750 ₪ לחודש(טרם הצמדה), באותה תקופה. במשך הקשר שילם מזונות כל ילדיו לכל ילד 1750 ₪ טרם הצמדה למדד ובנוסף מדור מהוון שולם מראש. הסכומים שולמו מהחשבון הרשום על שם הוריו, גם בתקופות שלא עבד כלל. כך בעוד התובעת מכניסה סכום מזונות בסך 2,000 ₪ עבור בנה מאביו, הנתבע הוציא ושילם סכומי מזונות עבור ילדיו.

השתכרות האישה

16. התובעת עבדה כמנהלת סניף בבנק —, אולם הועברה מתפקיד מנהלת הסניף, לצינון בסניף — — בתפקיד זוטר, ואין לדעת מה יהיה גורל המשך הקריירה שלה בבנק אם בכלל. כל זאת, בעקבות דיכאון בו היתה שרויה בשנת 2009, והעובדה כי ניהלה את החשבון שלה בבנק לאומי בשותפות עם הנתבע, שהיה רשום בבנק זה כאסור בניהול חשבון, עקב מחיקת החוב שבנק — איפשר לנתבע בהסדר, מחיקת חוב בסך של כחצי מיליון ₪. כאמור הנתבע היה שותף בפועל בחשבון הרשום על שם התובעת-הנתבע הכניס כספים לחשבון והשתמש בכרטיס אשראי שירד מהחשבון הזה.

בעקבות הנסיעות היומיומיות מ ל- נוספו לתובעת הוצאות רכב וליסינג בסך של 6,000 ₪ נטו בממוצע לחודש, אשר כלולים בשכרה אך מוצאים בפועל לצורך עבודתה. על כן יש להפחית סך של 6,000 ₪ משכרה הממוצע נטו לחודש, כפי המופיע בתלוש.

19. שכרה הממוצע בשנה האחרונה, בניכוי תשלומיי החזר בגין רכב דלק וליסינג הינו 10,900 ₪, נטו לחודש בממוצע לאחר הפחתת החזרים על הוצאות רכב.
20. מאז סגירת חשבון הבנק שעל שם הנתבע בשנת 2009, במסגרת הסדר עם בנק לאומי, אשר מחק לו חוב של כחצי מיליון ₪ הצדדים ניהלו את משק הבית רק באמצעות חשבון הבנק בבנק לאומי, שעל שם התובעת ורק לאחר ההחלטה על הפרידה במרץ 2014 פתח הנתבע חשבון משלו בבנק דיסקונט.

20. הצדדים ניהלו משטר של הפרדה רכושית למעט הרכוש שהשתמשו בו ליום יום הוא המטלטלין וחשבון הבנק בלאומי ששימש לניהול משק הבית, אשר בשנת 2009, החל הנתבע להשתמש בו בפועל כחשבון שלו והכניס לשם כספים רבים למחיית כל המשפחה שכללה חמש נפשות (ביתו, בנה של התובעת, הבת המשותפת ושני הצדדים). אז החלו כל הוצאות המשפחה במלואם, להיות מועמסים אך ורק מהחשבון בבנק לאומי. קודם לכן היו הוצאות הבית משולמות גם מהחשבון על שם האישה בבנק לאומי וגם מהחשבון על שם הנתבע והחשבון על שם הוריו.

21. לאור רמת החיים הגבוהה והעובדה שהנתבע הפחית את הכנסותיו יחסית לשנים קודמות, בשנה האחרונה ליחסים כאשר היחסים היו מתוחים ומעורערים, צברו הצדדים חובות, באמצעות הלוואות שנטלה התובעת הן מחברות כרטיסי האשראי והן מהבנק עצמו, אשר עומדים על סך מצטבר של כ- 360,000 ₪ נכון ליום הפירוד. הנתבע התנער מחובתו להשתתף בחובות אלו שנוצרו בחשבון המשותף, והתובעת משלמת כל חודש החזר של 4,000 ₪ בגין הלוואות אלו לבדה, והנתבע מסרב להשתתף בתשלום.

יחסי הצדדים

22. יחסיהם של הצדדים מעולם לא התנהלו על מי מנוחות, והאישה סבלה מהתעללות נפשית קשה. בתקופה האחרונה התדרדרה התנהגותו של הנתבע, עוד יותר, הוא החל לחזור שתוי בכל יום חמישי לאחר בילוי לילי שיצא אליו לבדו, והתפרצויותיו החלו להגיח, לעיתים קרובות יותר. האישה סבלה מדיכאון עקב התעללות זו כאשר נוסף לה ארוע משפחתי אישי קשה.

23. הנתבע מאז הפירוד, התנער לגמריי מאחריותו למשפחתו ואינו משלם שקל למזונות הקטינה ואף לא משתתף בחובות של הבית שנמצאים בחשבון בבנק לאומי. הוא התנער לגמריי מחובתו לזון את הקטינה ומחובותיו המשותפים והשאיר את האישה להתמודד לבדה עם חובות עצומים, עם ילדה קטנה ועם הבנק שנושף בערפה, להסדיר את החובות על מנת שיוכל להמשיך להעסיקה, באופן שחרב תלויה מעל צווארה בכל הנוגע להמשך תעסוקתה.

24. הנתבע מעולם לא היה אב ששותף בגידול הילדה, למעט הסעתה בבוקר לבית ספר. כשהילדה צריכה ללכת לרופא לדעתו, הוא מסמס לאישה שתיקח אותה לרופא. אין אצלו בבית מיטה וחדר לילדה עד שהילדה סירבה להגיע אליו כי לא נח לה שם. הוא חסר אחריות ומשדר לילדה שהוא לא מסתדר והילדה היא זו שמנסה לארגן את האב. הסדרי הראיה כיום הינם פעמיים בשבוע עם לינה וכל סוף שבוע שני מיום שישי אחרי בית ספר ועד למוצאי שבת. יצויין כי גם בימים שהילדה אצל האב, אם היא חולה או בחופש, היא באחריות האם. כאשר הילדה בחופש האם היא זו שלוקחת חופש מהעבודה.

25. יצויין כי הנתבע יכול בהינד עפעף לכסות את חלקו בחובות המשותפים, ולשם את מזונות ביתו, אך הוא מתחמק מכל אחריות. יש לו כספים רבים המצויים בחשבון על שם הוריו ונכסים שלו הרשומים על שם הוריו כאמור לעיל. כאמור וכפי המוכח בתדפיסי חשבון בנק לאומי וטבלת האקסל, הנתבע הכניס מזומנים רבים לחשבון הבנק בלאומי, באמצעות העברה בנקאית במזומן או דרך האינטרנט, מהחשבון על שם הוריו, והדבר מהווה מקור הכנסה קבוע של הנתבע, בסך של 20,000 ₪ מזומן נטו לחודש. גם כשלא עבד בשנים 2009 ו- 2010 הכניס מזומנים רבים לחשבון בלאומי בסך זהה בקירוב.

רמת החיים

26. רמת החיים של המשפחה נגזרת מההוצאות בכרטיסיי אשראי של הצדדים, הוצאות מחשבון הבנק, סך של כ-40,000 ₪ לחודש (בשנת 2013 הוציאו הצדדים סך של 25,000 ₪ לחודש בממוצע בכרטיסי אשראי בלבד). בשנת 2013 היו בבית ארבע נפשות שכן הבן החייל של התובעת שירת רחוק מהבית והגיע אך מספר פעמים בודדות בחודש לביקור.

27. לנתבע מקור הכנסות קבוע ויציב בנוסף להשתכרותו, והראיה הכספים שהעביר כל חודש באמצעות החשבון על שם הוריו והוא יורש של ממון רב. כאמור חלק מהרכוש הרשום על שם הוריו לרבות כספים שייכים בפועל לנתבע אך מפאת החשש מנושים עקב הסתבכותו בעסקים, לא נרשמו על שמו.

28. הצדדים חיו ברמת חיים גבוהה מאוד. במשך שנים רבות התנהל משק הבית כמשק גרעוני קבוע, כך חיו, כאשר ההלוואות שנלקחו היו לטובת תשלום השכירות. מנגד הנתבע לבדו היה מכניס לחשבון סכומים בשיעור ממוצע של כ- 230,000 ₪ לשנה (החל משנת 2009 ועד 2012 כולל) כאשר בשנה האחרונה לקשר וליחסים, שנת 2013, הוא הפחית בכוונה תחילה את הפקדותיו לחשבון והכניס מכספים המצויים בחשבון הרשום על שם הוריו יחד עם משכורתיו רק 180,000 ₪, למרות שיכל להכניס את הסכום הרגיל, דבר שתרם לגירעון. ראה טבלאות אקסל של הכנסות והוצאות מחשבון הבנק ודפי החשבון המצורפים.

29. כאמור האב שכר לעצמו וילה ב ולא ירד ברמת החיים כלל לאחר הפירוד, שכן מקורותיו הכספיים איתנים, ואילו האם שכרה דירה ב-.

30. הילדה החלה ללמוד, בחודש אוגוסט, שיעורים פרטיים באנגלית בעלות של 300 ₪ לחודש. בשלב זה האב שילם ישירות את חודש ספטמבר והאם משלמת את חודש אוקטובר. מצ"ב קבלות בגין הוצאות מצורף כנספח יא', ופירוט תדפיסי אשראי. תשלום ביטוח שיניים בסך 100 ₪ לחודש יורד בתלוש השכר של האישה.

31. יצויין כי הנתבע לקח את כל המטלטלין שהיו בבית הצדדים למעט ציוד אישי של הקטינה והאם ומדובר במוצרי חשמל חדשים ויקרים. האם נאלצה לרכוש ריהוט ומוצרי חשמל מחדש שעלותם נראית בכרטיסי האשראי וכן בקבלות בנספח יא'.

32. רכיב המדור והוצאותיו בגין הקטינה, עומד על סך של 2,300 ₪ לחודש. מזונות מינימום לילד שאינם צריכים הוכחה הינם 1,400 ₪ לחודש, סה"כ 3,700 ₪ מזונות ילדה מינימליים לחודש. על כן מבוקש לחייב את הנתבע בסך של 25,900 ₪ (3,700 כפול שבעה חודשים-החל מאפריל 2014 ועד יום הגשת תביעת המזונות באוקטובר 2014 כולל) וסך נוסף שהוא ההפרש בין סכום המזונות שייפסק לבין 3,700 ₪ כפול שבעה חודשים, והכל בתוספת ריבית והצמדה מיום 1/4/14 ועד יום מתן פסק הדין.

33. כן מבוקש לחייב את הנתבע בסך מחצית ההוצאות הרפואיות ששולמו בגין הקטינה לתקופה מיום 1/4/14 ועד הגשת תביעת המזונות, וכן תשלומים לתנועת הנוער וחוגים בהתאם לקבלות שתציג האם.

34. הנתבע חייב במזונות ובמדור הקטינה בהיותו אביה הביולוגי, והוא מסוגל לשלמם לאור הכנסותיו וצרכי הקטינה. התובעת אינה נשואה לנתבע ותמיד ביקשה ממנו לשלם את מזונות הבת הן בעצמה, הן דרך באת כוחה והן בפגישה בשיתוף עם עורכי דין, עד שלא עמדה בפניה ברירה אלא להגיש תביעת מזונות ותביעה זו לבית המשפט.

35. לבית משפט נכבד זה הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעת התובעים, לאור הקירבה בין הצדדים ולאור מקום המגורים המשותף.

36. אשר על כן יתבקש כב' בית המשפט כדלקמן:

• א. להזמין את הנתבע לדין.

• ב. לחייב את הנתבע לשלם לידי התובעת בגין הוצאות אם שהוציאה עבור מזונות הקטינה עד להגשת תביעת המזונות, סך של 25,900 ש"ח ובנוסף את ההפרש בין המזונות שייפסקו לבין הסך של 3,700 ₪, למשך שבעה חודשים מיום עזיבת הבית ועד ליום הגשת תביעת המזונות. כן מחצית הוצאות רפואיות שהיו בתקופה זו והוצאות חינוך ותנועה כפי קבלות שיוצגו לנתבע, בתוספת ריבית והצמדה מיום 1/4/14 ועד ליום פסק הדין.

• ג. לחייב הנתבע בתשלום הוצאות המשפט ובשכר טרחת עו"ד בתוספת מע"מ.

טלי אויזרוביץ, עו"ד

ב"כ התובעת

הפוסט כתב תביעה להחזר הוצאות עבר הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

דוגמא ליישום הלכת בע"מ 919/15 על הסכמים ישנים. בפסק דין זה שוב נקבע כי אין הבע"מ החדש מהווה כשלעצמו שינוי נסיבות אולם שינוי הנסיבות הנדרש על מנת להפחית מזונות הוא שינוי קל ולא מהותי כפי שנדרש על פי הפסיקה כשבאים להפחית מזונות שנקבעו לאחר בע"מ 919/15. השינוי במקרה זה היה נישואי האם ומגוריה בבית הבעל החדש אשר מממן את המדור והוצאותיו.

במקרה זה האב תבע הפחתת מזונות של קטינה כבת 8 אשר נקבעו בהסכם גירושין, טרם בע"מ 919/15. בהסכם נקבע כי האב יישא במזונות הקטינה בסך 3000 ₪ בחודש כולל מדור. הקטינה נמצאת במשמורת האם אשר נישאה בשנית ומתגוררת בבית בבעלות הבעל החדש שנושא בהוצאות אחזקתו. האב טען לשינוי נסיבות מהותי שעניינו שינוי במצבו המשפחתי (נישא בשנית ונולד לו בן), הקטנת הכנסתו והגדלת הכנסת האם ועליה ברמת החיים מכוח נישואיה מחדש.

בית המשפט דחה את כול השינויים עליהם הצביע האב למעט את השינוי של מימון מדור האם והקטינה על ידי בעלה של האם ולמעשה השינוי שהתקבל הוא ירידה בהוצאות המדור ועל כן הופחתו המזונות ב- 650 ₪.

הפוסט פסק דין מאת כבוד השופטת אלה מירז (תלה׳׳מ 50245-05-17): הפחתת מזונות שנקבעו בהסכם מלפני בע"מ 919/15 עקב שינוי נסיבות קל הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

הוצאות משתנות מתייחסות להוצאות חד פעמיות לא קבועות כגון גן, צהרון, משקפיים, טיפולי שיניים, חוגים, שיעורים פרטיים, פסיכולוג, רפואי ועוד. לאחר פרסום ההלכה החדשה בע"מ 919/15 הוצאות אלו לגבי ילדים עד גיל 6 משולמים עדיין שווה בשווה על ידי ההורים ומעל גיל 6 ההוצאות משולמות בהתאם ליחס הכנסות הפנויות של ההורים.

הוצאות חינוך: בתחילת כל שנה מקבלת האם גמלת לימודים מהביטוח הלאומי עבור כל אחד מהילדים. שני ההורים חולקים את עלויות החינוך בתחילת השנה לאחר קיזוז המענק.

הוצאות שעורים פרטיים, חוגים וכו' מחייבות את הסכמת שני ההורים מראש ולרוב מסכימים ההורים בהסכם הגירושין על חוג אחד או שניים. כך לגבי קייטנות מקובל לחוק מחזור אחד של קייטנה ואפילו שניים בהסכמי גירושין.

הוצאות רפואיות: מקובל שהתשלום החודשי לקופת החולים הינו חלק מסכום המזונות החודשי שמקבלת האמא. הוצאות רפואיות חריגות כגון משקפיים, אורטודנט, התייעצות עם רופא מומחה ועוד חולקים בהם ההורים. כאמור עד גיל 6 מחצית לכל הורה ולאחר גיל 6 בהתאם ליחס ההכנסות הפנויות של ההורים.

הפוסט חלוקת הוצאות משתנות "מחציות" הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בהתאם להלכה החדשה של בית המשפט העליון, בע"מ 919/15, מזונות לגילאים 6-18 יקבעו בהתאם ליחס הכנסות שני ההורים תוך לקיחה בחשבון של יחס חלוקת זמני השהות והשארת מרחב שיקול דעת לשופט בהתאם לנסיבות המקרה.

חשוב לדעת כי בזמני השהות הדומים או השווים, אין מדובר אך ורק בזמני השהות הטכניים בהם הילד שוהה בבית ההורה השני אלא גם מי הוא ההורה אשר עושה עם הילד פעילויות כגון לקיחה לחוגים, רופאים, הסעות לחברים, לוקח חופש כשהילד חולה, השתתפות באירועים וימי הורים בבית הספר, לקיחה לפסיכולוג, לשיעורים פרטיים וכו'.

לצורך קביעת מזונות ילדים מעל גיל 6  ראשית קובעים את יחס ההכנסות הפנויות ואת יחס זמני השהות. לאחר מכן יש לקבוע מהם ההוצאות תלויות השהות, כגון: מזון, טואלטיקה וכו' והוצאות שאינן תלויות שהות כגון: פלאפון, תספורת ביגוד והנעלה.

לגבי ההוצאות שאינן תלויות שהות הן תחולקנה לפי יחס ההכנסות של ההורים. כך גם ההוצאות החריגות (חינוך, רפואה, שיעורים פרטיים) וזאת החל מהשקל הראשון וללא קשר לחלוקת זמני השהות שכן אינם קשורים לזמני השהות.

לגבי הוצאות תלויות שהות בשלב הראשון קובעים מה הסכום שצריך כול הורה לשאת מתוך סך הצרכים תלויי השהות לפי יחס ההכנסות. בשלב השני בודקים וקובעים כמה נושא כול הורה בפועל מהצרכים תלויי השהות בהתאם ליחס זמני השהות. הפער בין מה שההורה צריך לשאת לפי יחס ההכנסות לבין מה שהוא נושא בפועל בשל זמני השהות הוא המזונות שיש להעביר לאותו הורה או שעליו להעביר להורה השני.

למעשה זהו חישוב המתאים לסעיף 3א' לחוק לתיקון דיני מזונות בהתאם למתווה של כב' השופט שנלר.

כאן המקום לציין כי בתי הדין הרבניים אינם פוסקים לפי מתווה זה אלא בהתאם לדין הקודם כפי פסיקת מזונות ילדים עד גיל 6.

הפוסט קביעת מזונות ילדים מגיל 6 עד גיל 18 הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

הדין הרגיל להפחתת מזונות ילדים

​​המצב המשפטי הרגיל להפחתת מזונות הוא שלא קל יהיה להביא להפחתתם או הגדלתם. יש להוכיח שינוי נסיבות מהותי לרעה או לטובה. שינוי מהותי אשר בגינו לא יהיה זה צודק להשאיר את סכום המזונות שבהסכם הגירושין או בפסק הדין על כנו. על השינוי להיות שינוי משמעותי מתמשך ובלתי צפוי בעת מתן פסק הדין. אפילו מצבי פיטורין, אבטלה או משבר נפשי המביא לירידה בהכנסות אינם בדרך כלל סיבה להפחתת מזונות אלא נתפס כמצב זמני שישתפר.

השינוי המהותי צריך להיות באחד המרכיבים הבאים: צרכי הילד, יכולת כלכלית של ההורים, רכוש הילד, שינוי בזמני השהות או המשמורת. כן ילד סרבן קשר המוסת על ידי אחד ההורים יכול להביא להפחתת המזונות או הפקדתם בתכנית חיסכון עבורו לכשיגדל. את השינוי צריך להוכיח בראיות ממשיות וכבדות משקל המעידים למשל על הפגיעה הקבועה ביכולת להתפרנס.

הדין להפחתת מזונות ילדים שנפסקו או לפי הסכם גירושין טרם הלכת בע"מ 919/15

בהפחתת מזונות בפסק דין או הסכם גירושין ישן, טרם הלכת בע"מ 919/15, בתי המשפט למשפחה הקלו על התובעים הפחתת מזונות. אם בעבר, בקשה להפחתת המזונות הייתה צריכה שינוי נסיבות מהותי, הרי לאחר בע"מ 919/15 יש להקל ויש צורך בשינוי נסיבות קל בלבד. זאת לאור תחושת הצדק כקבוע בבע"מ 919/15. דבר זה מעלה את הסיכוי להצליח בתביעה להפחתת מזונות גם אם השינוי בנסיבות הוא קל. כך ניתן לקבל  דין צדק בבית המשפט כאשר מבקשים להפחית מזונות שנקבעו טרם הלכת בע"מ 919/15 .

האם ההלכה החדשה של בית המשפט העליון בע"מ 919/15 היא כשלעצמה מהווה שינוי נסיבות מהותי?

האם שינוי מצב הדין בישראל מהווה שינוי נסיבות? שאלה זו לא נדונה בפסק הדין של בית המשפט העליון בע"מ 919/15 ועל כן אין תשובה אחת לשאלה. כיום ישנם מספר מועט של פסקי דין של בית המשפט לענייני משפחה אשר תומך בכך. אלו קובעים כי עצם שינוי ההלכה לבדו מהווה שינוי נסיבות מהותי המצדיק את הפחתת המזונות לילדים מעל גיל 6.

עשית צדק במזונות ילדים

אי צדק בעבר

עד להלכה החדשה אי הצדק התבטא בקביעת סכומי מזונות גבוהים מאוד על אבות תוך מתן פרשנות עתיקת יומין לדין העברי. כך במקרים רבים נוצר בית אחד עמיד אצל האם ובית דל אצל האב. דבר זה הביא לרוב לפגיעה בקשר של האב עם ילדיו שלא יכל לספק להם צרכיהם בביתו. אבות רבים נאלצו לשכור מדור קטן ומצומצם בעוד האם גרה בדירה מרווחת לרוב. כיום הדין מתקן את העוול שהיה בעבר ונפסקים דמי מזונות צודקים אם כי כרגע רק עבור ילדים מעל גיל 6.  לגבי ילדים מתחת לגיל 6 ההתחשבות היא בזמני השהות בלבד ולא בהכנסת האם וחלה חובה אבסולוטית על האב לשלם מזונות.

אי הצדק כיום

אי הצדק ממשיך כיום כאשר מוגשות תביעות להפחתת מזונות שנפסקו טרם בע"מ 919/15. חלקם נדחים בשל נימוקים פרוצדורליים כגון מניעת הצפת בתי המשפט בתביעות לפתיחת הסכמי ממון וגירושין. אולם כאמור אין זו פסיקה אחידה וישנם שופטים אשר מפחיתים מזונות בשל עצם שינוי הדין וישנם כאלו הדורשים בנוסף שינוי נסיבות קל. סביר שעם הזמן, יתקיים צדק בין אבות בכלל ולא רק צדק קונקרטי בין ההורים עצמם. כלומר שלא יהיה מצב בו רק חלק מהאבות בישראל ייהנו מהחלת עיקרון השוויון בין האב והאם. גם משלמי מזונות שנפסקו טרם הלכת העליון יוכלו לפנות לבית המשפט ולממש את זכותם לדין צדק. כאשר תהיה פסיקה אחידה וברורה יגיעו ההורים להסכם גירושין מתוקן ודווקא אז תימנע הצפת בתי המשפט בתביעות להפחתת מזונות.

הפוסט הפחתת מזונות ילדים והשפעת בע"מ 919/15 הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

באילו מקרים ניתן לשנות הסכם מזונות ילדים?

על מנת לשנות מזונות ילדים שנקבעו בהסכם גירושין, יש להגיש תביעה להגדלת מזונות. אין מניעה לחזור ולדון בעניין המזונות כשיש שינוי נסיבות והמשך קיומו של פסק הדין או ההסכם עלול להפוך לבלתי צודק. אך, יש צורך קודם כל להראות שינוי נסיבות מהותי יחסית ליום חתימת ההסכם.

כאשר פסיקת המזונות באה בהסכם גירושין, בית המשפט יזדקק למבחן כולל של כל הנקודות שעליהן הוסכם בהסכם הגירושין, מאחר ויש לבחון את ההסכם כשלימות אחת.

בעבר, הייתה ההלכה בבית המשפט, כי מאחר והילדים לא היו צד להסכם ולא נבחנו צרכיהם, אזי יכולים הם להגיש תביעה עצמאית חדשה למזונות קטינים, בהתעלם מההסכם, ואף בלי להוכיח שינוי נסיבות.

הלכה זו שונתה וכיום יש להוכיח שינוי נסיבות מהותי, יחסית ליום חתימת ההסכם, אם רוצים הקטינים להגדיל את סכום המזונות עליו הוסכם בהסכם גירושין.

נסיבות הסכם מזונות

אולם, אם יש סימנים שבית המשפט התעלם מחובתו לבדוק את נסיבות ההסכם לאור טובת הקטינים ושסוגיית מזונות ילדים לא נשקלה עם טובתם, אז יוכלו להגיש תביעה עצמאית חדשה, ללא צורך בהוכחת שינוי נסיבות תחילה.

נסיבות חריגות כאלו הם למשל, אם האם קנתה חירותה על גבם של הקטינים, וברצונה להשיג גיטה במהירות, הסכימה לכל תנאי שהציב לה האב. כלומר, אם יווכח בית המשפט כי המזונות פחותים מהמינימום וכי ההסדר הרכושי מקפח את האישה, יתכן ויראה בתביעת הקטינים, תביעה ראשונית לפסיקת מזונות, ולא יצטרכו להוכיח שינוי נסיבות מאז יום חתימת ההסכם.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• ביטול מזונות ילדים
• קביעת גובה מזונות הילדים
• הפסקת חיוב במזונות
• תרומת השתכרות אישה
• שעור מזונות ילדים
• מזונות לילד סרבן

הפוסט שינוי הסכם מזונות ילדים הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט לענייני משפחה, בוטלו מזונות ילדים של האב בעקבות שינוי מהותי שחל לאחר מתן פסק הדין בנוגע להסכם הגירושין של בני הזוג.

בני הזוג הגיעו להסכמה במסגרת הסכם גירושין כי תתקיים משמורת ילדים משותפת, האב ישלם מזונות וגם אם בעתיד הילדים יעברו להתגורר איתו עדיין המזונות ישולמו.

בפועל לאחר כניסת הגירושין לפועל, אחד הילדים עבר להתגורר באופן קבוע בבית האב ובעקבות כך הגיש האב תביעה לבית המשפט לביטול מזונות ילדים עבור הילד שעבר לשהות אצלו.

בית המשפט קבע כי פסק דין שניתן בנושא מזונות ילדים אינו עובדה מוגמרת אשר לא ניתן לשנותה. בני הזוג יכולים לפנות לבית המשפט בבקשה לשינוי גובה המזונות בעקבות שינוי מהותי בתנאי היסוד לפיהם נקבעו המזונות. השינוי יכול לדוגמא לקרות בעקבות השתכרות שונה של האם או בעיות בהשתכרות האב, שינוי בצרכים של הילדים או שינוי בהסדרי המשמורת של בני הזוג.

כמו כן, בשל הרגישות הרבה של אישור הסכם גירושין בין בני הזוג אשר מהווה למעשה פשרה שבני הזוג ביצעו, בית המשפט בוחן בקפידה רבה האם השינוי בנסיבות הוא אכן דרמטי לפני שהוא מכריע על שינוי במזונות ילדים.

במקרה אשר נדון בפסק הדין, קבע בית המשפט כי מעבר של הילד להתגורר בבית האב הוא שינוי מהותי אותו בני הזוג לא צפו בעת עריכת הסכם הגירושין. במצב זה, בו האב נושא בכל הצרכים של הילד אין זה הגיוני שימשיך לשלם מזונות עבורו.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• שינוי הסכם מזונות ילדים
• קביעת גודל מזונות הילדים
• הפסקת חיוב במזונות
• תרומת השתכרות אישה
• מזונות ילדים והסכם גירושין
• שעור מזונות ילדים

הפוסט ביטול מזונות ילדים הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

עוד טרם בע"מ 919/15 בית המשפט נטה לקבוע מזונות מופחתים במקצת כאשר היתה משמורת משותפת ונקט בזהירות יתירה ובהתחשב במכלול הנסיבות בכל מקרה ומקרה. אמנם לא התחשבו בהכנסות האם אך בחלק מפסקי הדין כן נתנו דעתם למימוש הנטל בדרך של תשלום ישיר לילדים בזמן שהם אצל האב במקום לשלם לאם.

בע"מ 318/05 השופט וינר מבית המשפט המחוזי דחתה בקשת הגדלת מזונות לקטינה בת 11 מן הטעם שהקטינה נמצאת במשמורת משותפת והאב דואג לצורכי הקטינה באופן מלא לפחות מחצית מהזמן. מטבע הדברים, במקרים בהם נושא האב באופן ישיר בהוצאות ילדיו הקטינים, יוצא הוא ידי חובת מזונותיו כלפיהם. הפועל היוצא הינו שכאשר הקטינים נמצאים במשמורת משותפת של שני הוריהם, על האב לשלם לקטינים במקרה כזה, מזונות מופחתים.

אך בית המשפט המחוזי מדגיש כי יש לבחון את היקף הפחתת דמי המזונות במקרים של משמורת משותפת בצורה זהירה לבל תפגע טובת הקטינים. קיים חשש כי משמורת משותפת תיחשב ל"כדאית" יותר מבחינה כלכלית ובכך יווצר תמריץ לפתיחת חזית סכסוך חדשה בין ההורים בעניין משמורת הילדים,כאשר האב יבקש משמורת משותפת מתוך מטרה להביא להפחתת דמי המזונות.

בתמ"ש 19660/07 נקבע כי בשאלת חלוקת נטל המזונות במקרה של משמורת משותפת שיעור ההפחתה במזונות האב ייעשה בכל מקרה ונסיבותיו תוך איזון ראוי בין מכלול הגורמים. הובהר כי הוצאות המדור החלות על האב אינן פוחתות כשהקטינים נמצאים במשמורת משותפת.

בתמ"ש 28102/05 בפסק דין נדיר מסוגו בתקופה בה ניתן, טרם בע"מ 919/15, לא חויב אב במזונות ילדים אשר היו במשמורת משותפת של ההורים. במקרה זה לכל אחד מההורים היו כספים רבים וניכר היה כי יש ביד כל אחד מהם את מלא הסכומים הדרושים למימון הוצאות הקטינות. בנוסף גיל הקטינות היה 11 ו-17 ולא היה מדובר בקטני קטינים ובשנים ארוכות של קבלת תשלומי מזונות קטינים. כך נקבע כי כל הורה יישא בהוצאות הקטינות במועד בו הן שוהות עימו וכל הוצאות החינוך והבריאות יחולקו בשווה.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מיהם ידועים בציבור?
• קביעת גובה שיעור המזונות
• שעור מזונות ילדים
• קביעת מזונות בבית המשפט
• מזונות ילדים והסכם גירושין
• מזונות מדין צדקה

הפוסט מזונות במשמורת משותפת טרם בע"מ 919/15 הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

עיכוב יציאה מהארץ של אדם הינו דבר חמור ביותר מפני שהוא פוגע בזכויות הבסיסיות של האדם לחופש תנועה.

ישנם שלוש מטרות לבקשת צו עיכוב יציאה מהארץ:

1. מניעת עיגון – צו אשר ימנע מאדם לעזוב את בן זוגו ללא מתן גט
2. הבטחת מזונות– צו שיבטיח כי ישולמו מזונות לאלה הנזקקים לו.
3. מניעת חטיפת ילדים – צו שימנע הברחת ילדים לחוץ לארץ ללא הסכמת שני ההורים.

הצו מתבטל לאחר שנה, אלא אם הוארך על פי בקשת המבקש.

כאשר הצו ניתן ע"י בית המשפט לענייני משפחה, יש לצרף לבקשה ערובה להבטחת הנזק של הנתבע.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מיהם ידועים בציבור?
• חטיפת קטין
• מזונות ילדים והסכם גירושין
• דמי מזונות
• קביעת גובה מזונות הילדים

הפוסט צו עיכוב יציאה מהארץ הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

כאשר הורי הילד עורכים הסכם גירושין ביניהם לא תמיד הם חושבים על טובת הילד אלא לעתים עסוקים הם בעוצמת הסכסוך ובאינטרסים הכלכליים שלהם. לכן בפסיקה קיימת הכרה בזכותו העצמאית של הילד לתבוע מזונות באופן עצמאי ונפרד ובלתי תלוי בהוריו גם אם הוריו אישרו בבית המשפט הסכם גירושין בו קבעו את מזונותיו ומשמורתו.

כמובן שהתביעה העצמאית שתוגש על ידי הקטין מוגשת בפועל על ידי אחד מהוריו וזאת לאחר אישור הסכם הגירושין.

לגבי המשמורת- בעבר בפסיקה לא הכירו בזכותו של הילד כבעל דין נפרד מפני שסברו שהיא שייכת להורים.

בפסיקה בשנים האחרונות יש הפיכה במגמה וכיום יותר ויותר בית המשפט מכיר בזכות הילד כבעל דין עצמאי גם בעניין המשמורת.

בנוסף בהתאם לחוק ולתקנות על השופט לשמוע את הילד טרם מתן החלטה בעניינו. כמובן שאין זה נעשה כדבר שבשגרה בכול תיק אלא רק במקרים קיצוניים כאשר דעות ההורים הפוכות לחלוטין ובעיקר בתביעות משמורת קשות או חטיפת ילדים לפי אמנת האג והגירת ילדים לחו"ל עם אחד ההורים. זכות הילד הקטין לשימוע בבית המשפט בתביעה למזונות ילדים או משמורת מבוצעת בלשכת השופט בנוכחות עובדת סוציאלית מיחידת הסיוע של בית המשפט ללא נוכחות הוריו או עורכי דין על מנת להבטיח חופש דיבור ודעה ואי יכולת ההורים להשפיע על דברי הקטין באותו הרגע וכן על מנת לשמור את דברי הקטין בסודיות אף מפני הוריו אם יבקש כך.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• חיוב אב במזונות ילדיו
• קביעת מזונות בבית המשפט
• קביעת גובה מזונות ילדים
• מזונות ילדים בגירים
• זכויות ילדים בעת גירושין

הפוסט זכותו העצמאית של הילד הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בעת קביעת סכום מזונות ילדים, במסגרת הליך גירושין, בית המשפט בוחן פרמטרים רבים ואחד מהם, הוא גילו של הילד. כאשר מדובר בילד בגיר המשרת בצה"ל, ניתן לתבוע מזונות ילדים בגירים ונקבע כי יקבל שליש מסכום המזונות שקיבל כקטין. מה לגבי בגיר שלומד בכיתה יג' יד'?

בפסיקה, נקבע כי בגיר הלומד בכיתה יג' ויד' חובת המזונות מדין צדקה טרם פקעה, בהיותם תלמידים הסמוכים על שולחן הוריהם ואינם יכולים לעבוד לפרנסתם. מצבו הכלכלי של לומד גרוע משל חייל שכן חייל נהנה מכלכלה ומדור בצבא וכן משכורת צבאית ואילו תלמיד סמוך באופן מוחלט על שולחן הוריו וטרם יצא מהקן המשפחתי.

מזונות ילדים בגירים לאחר שירות צבאי

בעת האחרונה, הועלתה שאלת חבותם של הורים במזונות ילדיהם הבגירים גם לאחר שירותם הצבאי. בפסק דין 9881/05, דן השופט במציאות הישראלית בה הורים לילדים "בגירים" מאפשרים לילדיהם להתגורר בביתם הרבה שנים לאחר שירותם הצבאי בזמן היותם סטודנטים ואף מאוחר יותר.

בפסיקתו, קבע השופט כי ניתן להתחשב במציאות זאת בפסיקת מזונות ובהתקיים מקרים מתאימים לחייב את האב בתשלום מזונות גם לאחר סיום השירות הצבאי. בפסק דין שניתן לאחרונה, בית המשפט חייב את האב בשליש מסכום המזונות שנפסק בהיות התלמיד קטין וכן מחצית מהוצאות רפואיות חריגות.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מיהם ידועים בציבור?
• קביעת גובה מזונות ילדים
• חישוב מזונות ילדים
• זכותו העצמאית של הילד
• דמי מזונות
• קביעת מזונות בבית המשפט

הפוסט מזונות ילדים בגירים הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

דיני אישות החלים על מוסלמים

הדין האישי שחל על מוסלמים בישראל הוא חוק המשפחה העותמאני, לשנת 1917, אשר בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, מקום שיש צורך בפרשנות או השלמה יש לפנות למקורות האיסלאם בכל הקשור לדיני השריעה מאסכולה זו. בהתאם לדין זה, האדם מחויב במזונות עקב נישואין (בעל לאשתו) וקשרי דם (אב לבנו, בן לאביו וכדומה).

מזונות ילדים לפי החוק השרעי

בניגוד למעגלי החיוב במשפט העברי, בדין המוסלמי החיוב הוא ייחודי לאב ואין כל חובה על האם להשתתף עם האב בתשלום מזונות ילדים. הדין השרעי אינו נוקב בגיל הקטין לגביו חלה חובת המזונות של האב, והמבחן במזונות קטין הוא מבחן הנזקקות בלבד. האב ימשיך לחוב במזונות קטין עד הגיעו לגיל שבו קטינים בגילו יכולים לעבוד ולהתפרנס. מקובל כי חובת האב היא עד לגיל 18, ובמידה והבן ממשיך ללמוד מעל גיל 18 ימשיך לזונו, עד לסיום לימודיו.

ביחס לבן הבגיר, במידה והוא נזקק עקב נכות שסובל ממנה הבן שמונעת ממנו האפשרות לפרנס את עצמו, מוטלת החובה על האב. בנוסף, קיים הבדל בין הבן לבין הבת בכל הקשור לחיוב מזונות ילדים. על האב לשלם מזונות לבת הנזקקת עקב מצבה הכלכלי, ללא הגבלת גיל, בהעדר כל רכוש או הכנסה, עד לנישואיה. במידה והבת התגרשה, חובה זו שבה אל אביה.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מיהם ידועים בציבור?
• קביעת גובה מזונות
• חישוב מזונות ילדים
• הסכם מזונות ילדים
• דמי מזונות
• חיוב אב במזונות ילדיו
• חישוב מזונות ילדים

הפוסט מזונות לפי הדין השרעי הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

מזונות ילדים נושא כאוב ורגיש הן לאבות והן לאימהות זה מנסה כמה שפחות וזאת מנסה כמה שיותר ובתווך הילדים.

אם כך מהם הקריטריונים לקביעת סכום המזונות בבית המשפט? איך זה עובד?

לצורך קביעת מזונות בית המשפט יבדוק את צרכי הילדים ואת היכולת הכלכלית של האב ושל האם, ויפסוק מזונות בהתאם לצרכים, לרמת החיים שנהגה והיכולת של ההורים וזמני השהות.

קריטריון צרכי הילדים

צרכי הילדים נחלקים לשניים:

1. צרכים הכרחיים.
2. צרכים מדין צדקה.

הצרכים ההכרחיים הם הצרכים המינימאליים הדרושים לקיום בסיסי: מזון וביגוד.

הסכום של הצרכים ההכרחיים המינימאליים, עומד על 1,400 ₪. גם אב שאינו עובד יצטרך לשלם סכום זה ואב בעל יכולת ישלם יותר מסכום זה.

הצרכים מדין צדקה אלו הצרכים שמעבר לצרכים ההכרחיים ועד לרמת החיים אליה הורגלו הקטינים (חוגים, בגדי מותגים, מסעדות, נופשים, שיעורים פרטיים, קוסמטיקה ועוד)

חובת תשלום המזונות

חובת תשלום המזונות ההכרחיים היא על האב בלבד.

במזונות מדין צדקה לעומת זאת שווים האב והאם והם ישתתפו באופן יחסי להכנסותיהם הפנויות.

האם תשתתף בהוצאות מדין צדקה אך ורק אם ידה משגת ולאחר סיפוק צרכיה שלה.

בנוסף לסכום המזונות יישאו ההורים בחלקים שווים בהוצאות הרפואיות, גן וצהרון.

מזונות בזמן שירות צבאי או שירות לאומי

גובה המזונות בעת שירות צבאי/לאומי יעמוד על שליש מהסכום אשר שולם עד גיל 18.

פסק דין למזונות לעולם אינו סופי

ניתן לפתוח את הנושא ולדון מחדש, בשל שינוי נסיבות מהותי שארע לאחר הגירושין.

דוגמאות לשינוי נסיבות מהותי: אחד מבני הזוג נישא מחדש ונולד ילד נוסף, פיטורין מעבודה, התעשרות פתאומית ועוד. בנסיבות כאלו יכולים אב או אם לפנות לבית המשפט ולבקש לשנות את סכום המזונות.

מזונות קטינים כשהמשמורת משותפת

בהסדר של משמורת משותפת ומני שהות שווים מתחת לגיל 6 עדיין יחוייב האב בתשלום מלוא המזונות ההכרחיים ואמןרה להיות הפחתה בשל זמני השהות וההוצאות שמוציא האב ישירות עבור הקטינים.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מזונות ילדים בגירים
• הסכם מזונות ילדים
• שעור מזונות ילדים
• קביעת מזונות בבית המשפט
• קביעת גובה מזונות ילדים

הפוסט חישוב מזונות ילדים עד גיל 6 הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

ביהמ"ש לענייני משפחה פסק:

הצדדים הינם יהודים וחבות האב במזונות ילדיו הקטינים הינה עפ"י דינו האישי.

הקטין ר': במועד המעבר היה הוא כבן 13. אי לכך חבות הנתבע במזונותיו עד גיל 15, בהתאם לתקנות הרבנות הראשית הינה חבות אבסולוטית וחיוב זה הינו כדי צרכיו ההכרחיים של הקטין. מעבר לצרכים ההכרחיים, חייבים האם והאב באופן שווה במזונות הקטינים מדין צדקה. צרכיו ההכרחיים של קטין הוגדרו בפסיקה ככוללים: מזון, ביגוד והנעלה, מדור, הוצאות החזקת מדור, חינוך ורפואה בסיסיים; כאשר מדובר במזונותיו של קטין, המינימום הנחוץ למחייתו ייפסק לו תמיד על ידי ביהמ"ש גם כאשר לא הובאה לפניו כל ראיה בדבר יכולתו של החייב במזונותיו; משהגיע הקטין ר' לגיל 15 במאי 2015, הרי שממועד זה חבות האב במזונותיו הינה מדין צדקה. בחיוב שכולו מדין צדקה – שווים האב והאם בכל רמות המזונות – ההכרחיים ושמעבר לכך – עד לרמה בה הורגלו הקטינים. עם זאת, חיובה של אם במזונות ילדיה מדין צדקה אינה חובה אבסולוטית שכן על האם לתת זכות קדימה לפרנסת עצמה ורק כאשר ידה של האם משגת מעבר לפרנסת עצמה – ניתן לחייבה כדי מחסורם של הקטינים.

לאחר שנבחנו סך מקורותיהם הכלכליים של הצדדים, ובהתחשב בכך שהאב גידל אף הוא שני ילדים שהיו במשמורתו, ביהמ"ש מוצא לחייב את האב במלוא מזונותיו ההכרחיים (2300 ₪) עד למועד הגיעו לגיל 15. ביתר צרכיו שמעבר לצרכים ההכרחיים, תישא האם ממקורותיה (דמי שכירות, תי"ע, כספים שקיבלה בתביעה רכושית ועוד).

החל מגיל 15 בחינת נסיבות המקרה ובחינת השיקולים המנחים בעניין מרדנות, מביאה את ביהמ"ש למסקנה כי אין להמשיך ולחייב את האב במזונות הקטין מדין צדקה לאחר גיל 15. עד לגיל 15, ביהמ"ש אינו מוצא לפטור את האב מחיובו מדין צדקה שהרי אין "למדוד התנהגותו של ילד בגיל זה בקנה מידה של אדם מבוגר". ואולם, הקטין כיום כבר בן 16. לאור גילו, ניתן לצפות ממנו להבנה ולשיקול דעת עצמאי. עליו לשאת בתוצאות סרבנותו הנמשכת מזה מספר שנים.

עם זאת, היה והקטין יודיע כי מוכן לפגוש את אביו או כי מוכן ליטול חלק בהליך טיפולי של חידוש המפגשים, והמפגשים אכן יחודשו ויתקיימו לפחות ארבע פעמים ברציפות – יחויב האב במזונותיו, בסכום 1,450 ₪ עד להגיעו לגיל 18 או עד לסיום לימודיו התיכוניים וממועד זה יחוב האב בתשלום סך של 800 ₪ עד לסיום שירותו הצבאי. היה ולא יתקיימו התנאים שפורטו לעיל – יהיה פטור האב מתשלום מזונותיו.

הבת י': החל מגיל 16 ועד לבגרותה צרכי הבת הוערכו אף הם על 2300 ₪. לאחר שנבחנו סך מקורותיהם הכלכליים של הצדדים, ובהתחשב בכך שהאב גידל אף הוא שני ילדים שהיו במשמורתו, לגבי הבת, ביהמ"ש אינו מוצא לשנות מהחיוב שנקבע בהחלטה מ-2013, לפיה על האב לשאת במזונותיה בסך 1,450 ₪ לחודש כאשר על האם לכסות ממקורותיה את כל יתר צרכיה.

באשר לתקופה שמיום בגרותה של י' ואילך דומה כי האם עותרת לחיובו של האב במלוא הוצאות לימודיה ונסיעותיה של הבת י'. ביהמ"ש סבור כי לנוכח מרידתה וסירובה המוחלט לחדש את הקשר עם אביה – פטור הנתבע ממזונותיה. בהקשר זה צוין בין היתר כי במקרה של מרדנות בגיר, עשוי האב להיות פטור ממזונותיו ללא הוכחת סייגים הקיימים בילד קטין.

(תמ"ש (ב"ש) 31222-01-11 ע.א. נ. ר.א. כב' הש' שופטת רות אטדגי פריאנטה 23.8.16)

הפוסט בן מרדן הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

ביהמ"ש המחוזי העלה את סכום המזונות שעל האב המערער לשלם לכלכלת שני ילדיו הקטינים, בין השאר בשל כך שעזב את בית המשפחה מרצונו בשל קשריו עם אישה אחרת.

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בחלקו ופסק כי:

בהערכת מזונות שעל אב לשלם לילדיו יש לקחת בחשבון את צרכי הילדים וכן את גובה הכנסת האב ויכולתו הכלכלית. ממילא נלקחת בחשבון בהקשר זה גם יכולתה הכלכלית של האם שבמשמורתה מוחזקים הילדים. פסיקת המזונות נעשית על דרך איזון כולל של הכנסת המשפחה מכל המקורות תוך התחשבות בכלל היכולות מול הצרכים וקביעה בהתאם לכך את שיעורם הסביר של המזונות.

התנהגות בן זוג ככל שהיא עומדת לביקורת כזו או אחרת במישור המוסרי אינה מצדיקה את 'הענשתו' על דרך התעלמות מצרכיו הוא אם כך בחר לחיות. קיימת לבעל זכות אישית לקבוע את דרך חייו ובלבד שיעמוד בחובתו לספק את צרכיהם של ילדיו כדרך יכולתו הכלכלית הסבירה. לפיכך במסגרת האיזון ההולם בהערכת גובה המזונות שעל אב לשלם לילדיו (מעבר לצרכיהם ההכרחיים), יש ליתן משקל ליכולתו הכלכלית ולצרכיו שלו.

נקבע כי בנסיבות העניין הגדלת שיעור המזונות שהוטלו על האב אינה מאזנת כראוי בין צרכי הילדים יכולתו הכלכלית של האב ויכולתה הכלכלית של האם. לפיכך נקבע כי יופחת שיעורם.

יש לזכור כי זהו ערעור מלפני ההלכה החדשה בדבר מזונות קטינים וכיום בקביעת המזונות לוקחים בחשבון גם את זמני השהות של ההורים עם ילדיהם.

הפוסט השפעת בגידת אב על שעור מזונות ילדים הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

האם בית המשפט יצמצם או יבטל תשלום מזונות בגין ילד המסרב לקיים קשר עם האב?

בית המשפט העליון קבע כי מבחינה משפטית ניתן לצמצם את חובת המזונות כאשר מדובר בילד מורד, המסרב לקיים קשר עם האב.

פגיעה במזונות ילד שהינו סרבן קשר תעשה בזהירות יתירה ותוך בחינת כל מקרה לגופו. בית המשפט יבדוק מי האשם בסרבנותו של הילד לקשר עם האב, ויבדוק את הסיבה להיווצרות היחסים הבלתי תקינים בין הילד להורה. ביטול המזונות יעשה רק במקרה קיצוני ביותר כאשר עיקרו של האשם מוטל על הילד הסרבן. בחינת התנהגותו של הילד תעשה בקנה מידה שונה מזה החל על בחינת התנהגותו של המבוגר.

בנוסף, בית המשפט עלול לראות בעין לא יפה את ניסיונו של האב לצמצם את חיובו במזונות ילדו שכן שימוש באמצעי המעניש את הילד על ידי צמצום באמצעיו הכלכליים יביא לנתק חמור עוד יותר בין האב לילד. גם כאשר מדובר במקרה של ילד מורד, מבהיר בית המשפט שיש לנהוג באיפוק מרבי.

נראה כי למרות האפשרות המשפטית/טכנית בדבר צמצום או ביטול מזונות בן מרדן, הפסקת המזונות אינה תכלית בפני עצמה, והיא למעשה סנקציה או אמצעי לחץ כדי להביא לידי שינוי התנהגות מצד הילדים. בית המשפט יבחן את טובת הילד כאשר אין חולק כי שלילה או הפחתה של מזונות, אינה יכולה להיות "הקו הראשון" של התמודדות עם ילדים המסרבים לשמור על קשר עם הוריהם.

דוגמאות מהפסיקה לקבלת טענת בן מרדן וביטול המזונות

באחד מפסקי הדין, השהה בית המשפט את גביית המזונות מבלי לבטל את החיוב. בית המשפט איפשר לילדים לפנות אליו ולהחיות את החיוב, אם תשתנה התנהגותם ואם יחודש הקשר עם האב. גישה זו, יושמה גם בפסק דין אחר בה בית המשפט הקפיא את החיוב במזונות עד שהילדים יכנסו למערכת טיפולית מתאימה שתיצור את הרקע לחידוש הקשר.

בפסק דין נוסף, ביהמ"ש קבע הקפאת תשלום המזונות לאחר שקיבל את טענת האב בדבר מרדנות ילדיו. בפרשה זו, דובר על ילדים כמעט בגירים ונקבע כי הבן הוא על סף בגרות, ולכן נתבעת ממנו מידה של תבונה שאינה שונה, ודאי לא באופן משמעותי, מזו של בגיר. לפיכך, עליו להבין את החשיבות שבחידוש הקשר עם אביו. עוד נקבע כי אין מדובר באב המתעלם מילדיו, שכן הוא הוכיח את רצונו האמיתי להיפגש עם ילדיו.

במקרה של ילדה בת 17 וילד בן 13, בית המשפט הפחית משמעותית מזונות, בקובעו כי "יחסם אל התובע אביהם לא השתנה, לא השתפר, הם עומדים בניכורם וסירובם להיפגש עמו, וכן מסרבים לפנות לטיפול וסיוע פסיכולוגי על מנת לסייע לקירוב ביניהם … בנסיבות אלה, בהם הבת הגדולה עצמאית להחליט בדבר התנהלותה, מסרבת בעקשנות לכל טיפול בעניין, הרי שנוכח גילה בת למעלה מ- 17 כאשר החיוב למזונותיה הוא "מדין צדקה" ונוכח התנהגותה הסרבנית לקיום קשר כלשהו עם אביה, יש לבטל חיוב התובע במזונותיה. אשר לבן בן ה- 13, אכן אף הבן ממשיך בסירובו לפגוש באב, עם זאת נוכח גילו ניתן לומר שדעתו עדיין לא עצמאית לגמרי, הוא נתון להשפעת האם – הנתבעת. משכך לא יבוטל החיוב, דמי מזונות עבור הבן יעמדו על 750 ש"ח לחודש".

דוגמאות מהפסיקה לשלילת טענת בן מרדן

התקבל ערעורן של בנות נגד פסק דינו של ביהמ"ש למשפחה אשר פטר את אביהן מתשלום מזונותיהן משום שהן מסרבות לקיים עימו כל קשר. נקבע כי אין במתן הפטור שום תועלת וכי ביהמ"ש קמא לא בדק את השפעת הפסקת המזונות על מצבה הכלכלי של המשפחה.

בפסק דין אחר, נקבע כי דווקא יחס סובלני וסלחני מצד האב יביא בעתיד להתחדשות הקשר, עם התבגרות הילד.

בפסק דין נוסף, הבהיר בית המשפט כי הילד אינו יכול להשתחרר מחובתו לנהוג באביו במידת הכבוד המקובלת ובכללה חובתו לקיים קשר עם הוריו. יחד עם זאת, יש לנהוג ב"זהירות ובריסון" קודם להסקת מסקנה כי דחיית הקשר על ידי הבן מצדיקה את הפחתת מזונותיו. בית המשפט מגדיר את קיצוץ המזונות כסנקציה חמורה וכאמצעי קיצוני שאין לאחוז בו אלא במקרים של מרדנות בעלת ביטויים בולטים גסים ועולבים.

ציטוטים מתוך פסקי דין בנושא

בע"א 1741/93: "אין לשכוח שהמרירות ויחסי הניכור נובעים בראש ובראשונה מן הטורא שגבהה בין ההורים… הילד לא הרס את בית ההורים אלא הם שעשו זאת, ואל להם לכן להתפלא אם הנזק הוא בעל השלכות על גישתו של הקטין שגדל באווירה בלתי נורמלית".

בתמ"ש 49073/98: "אין מבטלים מזונות של ילד מורד לחלוטין ניתן להורות על צמצומם. החובה לספק את מזונותיו ההכרחיים שרירה וקיימת. לא דנים אותו לחרפת רעב. בוודאי כאשר אין לתלות את האשם בקטין".

על עיקרון טובת הילד, נאמר ברעא 3761/10: "יש חובה ליתן משקל לעקרון-העל של טובת הילד, בטרם ננקטים צעדים לרעתו. תחולתו של עיקרון זה מחייבת לבחון האם הפסקת המזונות תפעל – בסופו של יום – לטובת הילד ולטובת הקשר עם הוריו. במקרים חריגים וקיצוניים יותר, בהם מדובר בהתנהגות מחפירה, בקשר שלא נראית תקווה לשקמו ובמצב דברים בו אין זה הוגן לחייב את האב לפרנס את בנו תוך התעלמות מהיחס המוענק לו – מחייב עקרון טובת הילד לוודא, לפחות, שאין פגיעה בצרכיו הבסיסיים".

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• ידועים בציבור
• גובה קביעת מזונות ילדים
• זכותו העצמאית של הילד
• חישוב מזונות ילדים
• הפסקת חיוב במזונות
• מזונות ילדים והסכם גירושין
• חיוב אב במזונות ילדיו

הפוסט מזונות לילד סרבן הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

עד גיל 6 יסתכל בית המשפט ויבחין בין צרכים הכרחיים לצרכים מדין צדקה ומעל גיל 6 כול הצרכים הם מדין צדקה.

בתוך הצרכים יש לאבחן עוד בין צרכי ילדים שהם צרכים תלויי שהות כגון מזון, טואלטיקה וכו' וצרכים שאינם תלויי שהות כגון ביגוד, תספורת, נייד וכו' וכן הוצאות משתנות ולא צפויות כגון שיעורים פרטיים, רפואה וחינוך.

מתחת לגיל 6 צרכי הילדים נחלקים לשניים: צרכים הכרחים וצרכים מדין צדקה.

1. צרכים הכרחיים – הצרכים המינימאליים הדרושים לקיום: מזון, ביגוד, הנעלה. בית המשפט קבע את סכום המזונות המינימליים על 1,500 ₪ לחודש. זהו סכום שלא צריך להביא ראיות כדי להוכיח אותו. לסכום זה נוסף המדור – הוצאות הבית ארנונה, מים חשמל, כבלים או שכירות או החזרי משכנתא, 30% מהם לילד אחד, 40% לשני ילדים.
2. צרכים מדין צדקה – אלו הם הצרכים מעבר לצרכים ההכרחיים ועד לרמת החיים בה הורגלו הקטינים. למשל: חוגים, ביגוד יוקרתי, מותגים, מסעדות, נופשים, רכב ונסיעות, דיור ברמה גבוהה-בוילה, למשל, שכירות או משכנתא גבוהה ועוד.

מזונות הכרחיים

במזונות ההכרחיים הרלוונטיים לילדים מתחת לגיל 6 חובת התשלום היא רק על האב.

מזונות מדין צדקה

במזונות מדין צדקה – שווים האם והאב וישתתפו באופן יחסי להכנסות הפנויות מכלל המקורות. עד להלכת המזונות החדשה מאת בית המשפט העליון נהוג היה כי החל מגיל 15 כל טווח המזונות הוא מדין צדקה (החל מההכרחיים ועד לרמת החיים בה הורגלו הקטינים). זאת אומרת חלוקה שוויונית בין ההורים. כיום לאחר הלכת בע"מ 919/15 החדשה החל מגיל 6 כול טווח המזונות הוא מדין צדקה.

בילדים מעל גיל 6, מתוך כלל הצרכים (אשר כולם נחשבים מדין צדקה) תעשה אבחנה: 1. צרכים שהם תלויי שהות יערך חישוב דו שלבי: תחילה חלק ההורה לפי יחס ההכנסות ולאחר מכן חלקו כפי שהוא נושא בו בפועל לפי זמני השהות והפער בין השניים הוא סכום המזונות שצריך הורה אחד להעביר לשני. 2. צרכים שאינם תלויי שהות-ישולמו לפי יחס ההכנסות הפנויות של ההורים 3. ההוצאות המשתנות- יחלקו בהם ההורים לפי היחס בין הכנסותיהם.

בהוצאות רפואיות והוצאות עבור גן וצהרון עבור ילדים מתחת לגיל 6 יחלקו האב והאם באופן שווה (ולילד מעל גיל 6 יחלקו כפי יחס שיעור הכנסותיהם).

מתי מתחילה הבעיה? כאשר האמהות רוצות לקבל כמה שיותר והאבות רוצים לשלם כמה שפחות יש מלחמת חורמה. בית המשפט בבואו לקבוע מזונות ילדים בודק היטב את שיעור היכולות הכלכליות של ההורים מכול המקורות והיחסיות בין הכנסות ההורים את רמת החיים שנהגה וצרכי הילדים ואת זמני השהות בפועל.

בית המשפט לעולם רואה את טובת הילד ומאזן בין שני ההורים. ניתן לשנות מזונות אשר נקבעו בפסק דין או בהסכם גירושין אם קורה שינוי נסיבות מהותי לאחר ההסכם או פסק הדין.

מה זה שינוי נסיבות מהותי? חלילה מחלת אב שלא מאפשרת הכנסה, עלייה משמעותית ביכולת הכלכלית של האב, זכייה בלוטו ועוד.

המלצתה של עו”ד טלי אויזרוביץ: ניתן לשנות מזונות שנקבעו בפסק דין או בהסכם גירושין כשיש שינוי נסיבות מהותי לכן אל תמהרו לחתום בהסכם גירושין על ויתור לתביעת הגדלה או הפחתת מזונות וספק אם ויתור כזה יחזיק מעמד תחת ביקורת בית המשפט.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• חישוב מזונות ילדים
• קביעת גובה מזונות ילדים
• שעור מזונות ילדים
• הסכם מזונות ילדים
• מזונות ילדים והסכם גירושין

הפוסט איך נקבעים מזונות בבית המשפט? הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

• חובת הצדקה מוטלת על אמיד.
• חובת הצדקה היא כלפי נצרך.
• היקף חובת הצדקה "כדי מחסורו" של הנצרך.

אמיד מהו?

המונח אמיד אין פירושו עשיר ממש אלא מי שיש בכוחו הכלכלי לזון עצמו על פי צרכיו ועדיין נותרת בידו יכולת כלכלית כלומר: אם אינו עני. כלומר מצבו הכלכלי שפיר מעבר לפרנסת עצמו.

נצרך מהו?

אדם שאין בכוחו הכלכלי לדאוג לצרכיו.

כדי מחסורו

הגדרת המנוח פירושה: בהתאם לרמת החיים שחי בה וכפי שהורגל בה. מדובר על סכומי כסף מעבר לצרכים ההכרחיים עד לרמה בה הורגלו הקטינים. ההפרש העודף בין המזונות ההכרחיים לבין הרמה לה הורגלו ואשר לה הם ראויים – זו חובת המזונות מדין צדקה. מזונות אלו הם פונקציה של יכולת ההורים. הצרכים ההכרחיים עומדים כיום על כ- 1,400 ש"ח.

צריך לזכות שמגיל שמעל גיל 6 חובת המזונות כולה היא מדין צדקה ומתפרסת על כל רמות המזונות – ההכרחית ושמעבר לכך עד הרמה בה הורגלו הקטינים.

בחובה מדין צדקה – האם (אמא) שווה לאב וחיובה תלוי ביכולתה לתת צדקה.

עד גיל 6 במישור הבסיסי – בצרכים ההכרחיים יישא האב לבדו ובמישור השני, מדין צדקה – עד לרמה בה הורגלו הקטינים תחוייב גם האם על פי בחינת יכולתה.

כלפי קטינים מעל גיל 6 כל החובה היא מדין צדקה. האב וגם האם יחוייבו הן במישור של הבסיס של צרכם הכרחיים והן במישור השני – עד לרמה שבה הורגלו כלומר החל מהשקל הראשון של ההוצאות. על מנת שבית המשפט יוכל הגיע למסקנה נכונה בדבר שיעור המזונות שיש לפסוק, עליו לתת את הדעת לעובדות המלמדות על הצרכים ההכרחיים, רמת החיים לה הורגלו הקטינים, יכולת ההשתכרות של האב והאם וההכנסה הפנויה מכול המקורות והיחסיות בין הכנסותיהם הפנויות וכן זמני השהות. בית המשפט יתחשב בכך שצריך להשאיר בידי ההורים אמצעים כספיים לצורך כיסוי צרכיהם הם.

אין מדובר בחלוקה שווה בין האם לאב אלא בחלוקה שוויונית. כלומר יבחנו הכנסות שני ההורים מכלל המקורות והחלוקה תהיה באופן יחסי ליכולת.

לסיכום, מזונות מדין צדקה בהם חבים שני ההורים חלים בכל אורך תקופת הקטינות של הילדים עד גיל 6– רק ברמה מעבר לצרכים ההכרחיים, ומעל גיל 6– בכל רמות המזונות-החל במזונות "ההכרחיים" ועד לרמה בה הורגלו הקטינים אשר היא מעבר למזונות ההכרחיים.

היקף החיוב

היקף החיוב מגיל 6 ועד בגירות כולו מדין צדקה. בתקופה עד גיל 6 חלים בכפיפה אחת מזונות מן הדין בצרכים ההכרחיים ומזונות מדין צדקה העולים על המזונות ההכרחיים עד לרמה בה הורגלו הקטינים. מחייבים את האב בצרכים ההכרחיים ואת שני ההורים במזונות מדין צדקה כשיש בידם האפשרות להשלים מזונותיו.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• קביעת מזונות בבית המשפט
• קביעת גובה מזונות ילדים
• חישוב מזונות ילדים
• שעור מזונות ילדים
• הסכם מזונות ילדים

הפוסט מזונות מדין צדקה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בית המשפט קובע 3 פרמטרים לצורך קביעת המזונות: הכנסות ההורים והיחסיות ביניהם, צרכי הילדים, זמני השהות וגיל הילדים.

קביעת הכנסה

ההכנסה אצל שכיר תחושב על פי תלוש השכר – שכר ברוטו בניכוי מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות, בתוספת הטבות: ארוחות, רכב. אצל עצמאי לפי רווחיו בחברה ותלוש השכר.

בית המשפט מתחשב בכושר ההשתכרות הפוטנציאלי של האב/אם ולא רק בהשתכרות בפועל. כלומר, בודק האם ההורה מיצה את האפשרויות להגדיל הכנסותיו על פי מקצועו וכישוריו.

בית המשפט יבדוק את יחסיות הכנסות ההורים מכלל המקורות ויפחית את הוצאות המדור הראוי של ההורה על מנת להגיע להכנסה פנויה. לאחר מכן יקבע את אחוז זמני השהות עם הילדים ולפי נתונים אלו וגובה צרכי הילדים יקבע את גובה המזונות. לילדים מתחת לגיל 6 יתחשב בית המשפט בזמני השהות בלבד מאחר וחובת המזונות בגיל זה היא על האב בלבד וההתחשבות היא רק בכספים שהאב מוציא ישירות לילדיו כשהם אצלו בעת זמני השהות עימו. מעבר לכך יישאו ההורים בהתאם ליחס ההכנסות הפנויות בהוצאות החינוך והרפואה.

קביעת שיעור הצרכים

תביעת מזונות היא תביעה כספית וככול תביעה כספית יש להביא ראיות על צרכי הילדים. הראיות הן חוזה שכירות, משכנתא, קבלות ופרוט כרטיס אשראי שם ניתן לראות מה הם צרכי הילדים.

סכום המזונות המינימלי לילד אחד הינו 1,500 ש"ח וזהו סכום שאינו צריך הוכחה. יש לציין כי עבור הילד השני לא מכפילים בשתיים אלא התוספת הולכת ופוחתת.

בהעדר ראיות על צרכי קטינים רשאי השופט לאמוד את צורכיהם לפי ניסיון החיים שלו, כשופט היושב בתוך עמו. בגין ילד מחונן – למשל: כישרון מוזיקלי מיוחד – לימוד המחייב הוצאה גבוהה.

מעל גיל 6 יש לקבוע כמה הם הצרכים תלויי השהות אשר יחולקו לפי יחס ההכנסות ובהתאם ליחס זמני השהות וכן יקבעו בנפרד הצרכים שאינם תלויי שהות אשר יחולקו בין ההורים בהתאם ליחס ההכנסות בלבד.

דמי מזונות ביחס למספר הילדים

דמי מזונות למספר ילדים אינם מכפלה של סכום המזונות של ילד אחד. אם מעריכים צרכי קטין אחד ב- 1,500 ₪ לחודש אין זאת אומרת שכלפי 3 קטינים יחוייב בסכום של 4,500 ₪. הטעם נעוץ בכך שאבות מזונות כמו מדור (כבלים, שכירות, ועד בית) – המדור לא קטן בשליש כשילד אחד מפסיק להשתמש בו, הם חופפים בין הקטינים ואינם מצטברים. "נר אחד מספיק לילד אחד וגם לשבעה ילדים".

שיעור המזונות ההכרחיים המינימליים עומד כיום על פי הפסיקה בסכום של 1,500 ₪ ללא הוצאות מדור וגן. מדובר ברף תחתון למזונות קטינים. אין צורך בראיות כדי להוכיח צרכים אלו משום שהם בידיעה השיפוטית. הסכום מתייחס לקטין שאביו מובטל ושהיה חסר כל רכוש.

צרכי הילדים מורכבים מ:

• מזון
• הלבשה והנעלה
• חינוך: הוצאות חינוך בבית ספר הכוללים אגרת חינוך וסל תרבות, טיולים וכן גן וצהרון. מתחלק בין ההורים או בהתאם ליחסיות שיעור הכנסותיהם. לפני תשלום וחלוקת ההוצאה בין ההורים מקזזים את גימלת החינוך מהביטוח הלאומי שאם חד הורית מקבלת בתחילת כול שנה.
• חוגים כנ"ל
• בריאות: הוצאות רפואיות מעבר למה שקופ"ח מממנת יחולו בין ההורים בהתאם ליחסיות שיעור הכנסותיהם. למשל: טיפולי שיניים, אורטודנט, משקפיים, פסיכולוג, הוראה מתקנת. בית המשפט יכול להגביל את התעריף, לתעריף של קופת חולים.
• קוסמטיקה כנ"ל כגון: מספרה, איפור. למשל: בית המשפט חייב אם לשלם מחצית מטיפולי אפילציה לבת בגיל 15.
• בילויים, חופשות, ספרים, צעצועים, הצגות
• נייד, אינטרנט
• נסיעות
• מדור: מדובר בשכירות או במשכנתא או השתתפות בהוצאות הבית ארנונה, חשמל, מים, גז, כבלים וכו'. אין מדובר בגם שכירות וגם הוצאות בית אולם אין עקביות בפסיקת בית המשפט וניתן למצוא שופטים המוסיפים על החיוב בדמי שכירות גם את הוצאות המדור. השיעור משתנה על פי מספר הילדים. עבור קטין אחד יחוייב האב לשאת בשליש מהוצאות מדור עבור שני קטינים 40% עבור שלושה 50%.
• בהתאם לבע"מ 919/15 כאשר זמני השהות שווים והילדים מעל גיל 6 לא יהיו תשלומי מדור כלל שכן כול צד נושא בהוצאות המדור באופן ישיר כאשר הילד אצלו. יש המפרשים את בע"מ 919/15 בצורה שונה ואומרים כי דווקא מדובר במדור כפול שיחושב לפי יחסיות ההכנסות ותשלום הפער בין תוצאה זו לבין המדור שההורה נושא בו בפועל.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• חישוב מזונות ילדים
• הסכם מזונות ילדים
• שעור מזונות ילדים
• קביעת מזונות בבית המשפט
• מזונות ילדים בגירים

הפוסט איך נקבעים מזונות ילדים? הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בהתאם לדין העברי כפי שמפרש אותו בית המשפט העליון בבע"מ 919/15 שניתן בסוף שנת 2017, עד לגיל 6 שנים חב האב חבות מוחלטת במזונות ההכרחיים של ילדיו הקטינים.

מעבר לגיל 6 שנים חל דין צדקה על שני ההורים ושניהם חייבים לשאת במזונות הילדים בהתאם לשיעור היחסיות שבין הכנסותיהם מכול המקורות ובהתחשב בזמני השהות.

הפסיקה נוטה לראות בחיובו של האב בסיפוק צרכים בסיסיים בתחום המזון, ביגוד, הנעלה, תקשורת ונסיעות – בבחינת צרכים הכרחיים ובהוצאות חינוך ורפואה צרכים בהם נושאים ההורים במשותף ("מחציות").

לגבי מדור במקרה של זמני שהות שווים או כמעט שווים, נושא כול הורה בעצמו ואין העברת סכומים בגינו. בכול מקרה אחר ישולם סך של 30 אחוז בגין מדור עבור ילד אחד 40 אחוז עבור ילד שני וכן הלאה.

בכל הנוגע לפסיקת מזונות זמניים קבעה הפסיקה כי מזונות זמניים הם סוג מיוחד של סעד זמני, מעין צו עשה במטרה להבטיח את קיומם של הזכאים למזונות עד לבירור המשפט. בעובדה זו יש כדי להצדיק קביעת תנאים דווקניים לנתינתו או לכל הפחות להורות כי על השופט לקבוע בזהירות רבה את יכולתו הכספית של הנתבע ואת צרכי הקטין תוך שימת דגש על העובדה כי מדובר בסעד זמני המתבסס על ראיות לכאורה בלבד.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• קביעת גובה מזונות ילדים
• חישוב מזונות ילדים
• מזונות לילד סרבן
• מזונות ילדים בגירים
• הסכם מזונות ילדים

הפוסט חובת האב והאם במזונות ילדיהם הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בעלך מנסה לסחוט ממך הסכם גירושין שמקפח את מזונות הילדים? חתמת על הסכם מקפח?

הליכי גירושין רבים נמשכים זמן רב בגלל מאבקים שמנהלים בני הזוג בבית המשפט בעיקר בכל הנוגע לחלוקת רכוש.

אחד הנושאים המהותיים שאותו בני הזוג צריכים להסדיר בטרם יתגרשו הוא מזונות ילדים. כאשר סכסוך גירושין מגיע לבית המשפט מקובל שהאישה מגישה לבית המשפט תביעת מזונות בשם ילדיה הסכום שיקבע על ידי השופט יהיה תקף עד לגיל 18 כשהסכום נותר קבוע כל השנים ומופחת ב-2/3 עם גיוסו של הילד.

במקרים בהם מזונות ילדים נקבעו על ידי בית המשפט בעקבות תביעת מזונות ילדים עצמאית שהגישה האישה בשם ילדיה, הדרך היחידה לשנותם היא על ידי הגשת תביעה להגדלת מזונות בה צריך להוכיח שינוי מהותי בנסיבות, בין אם שינוי משמעותי במשכורתו של הגרוש או צרכים מיוחדים וקבועים שנוספו לילדים.

בני זוג יכולים להגיע להסדר ביניהם באמצעות הסכם גירושין ללא הגשת תביעות עצמאיות או לפני שמתקבל פסק דין כלשהו בתביעות שהוגשו. במקרים אלה קורה לא פעם שנשים מסכימות להתפשר על סכום נמוך של מזונות ילדים בגלל הרצון להגיע אל הסכם גירושין מהר ככל האפשר ולקבל את הגט המיוחל.

הסכם כזה אינו לוקח בחשבון את טובת הילדים.

באותם מקרים שבהם מזונות הילדים נקבעו על ידי בני הזוג עצמם בהסכם גירושין הילדים אשר אינם נחשבים צד לחוזה יוכלו להגיש תביעה עצמאית להגדלת סכום המזונות מבלי להוכיח כל שינוי בנסיבות.

אולם במרבית המקרים לא תסווג תביעה לשינוי מזונות כתביעת הילדים העצמאית ובית המשפט ידרוש הוכחת שינוי נסיבות.

לעומת זאת אם הבעל החתום על ההסכם ירצה להפחית את דמי המזונות יהיה עליו תמיד להגיש תביעה להקטנת מזונות ולהוכיח שינוי נסיבות מהותי כגון ירידה משמעותית בשכר הולדת ילדים נוספים אשר השפיעה לרעה על מצבו הכלכלי ומחלה חו"ח.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• קביעה של גודל מזונות ילדים
• חיוב אב במזונות ילדיו
• חישוב מזונות ילדים
• שעור מזונות ילדים
• הסכם מזונות ילדים
• דמי מזונות

הפוסט מזונות ילדים והסכם גירושין מקפח הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בעלי ואני החלטנו להתגרש ויש לנו ילד בן 6 שמתחיל השנה ללמוד בבית הספר. זמני השהות אינם שווים והילד נמצא אצלי במרבית ימי החודש. מה גובה המזונות שאקבל ? האם יש סכום מינימום שעליו לשלם? אילו עוד הוצאות יש לקחת בחשבון?

תשובה:

הסכום המינמלי למזונות לילד עומד על 1500 ש"ח לא כולל מדור. זה הרף התחתון של מזונות קטינים ומדובר בצרכים בסיסיים שאין צורך להוכיחם.

לסכום זה יש להוסיף את המדור. המדור הוא כל הוצאות הבית, כגון ארנונה, חשמל, כבלים, טלפון, ועד בית ועוד, או שכירות ומשכנתא. האב מחוייב לשלם לילד אחד30% מהוצאות המדור.

בנוסף לסכומים אלו ההורים נושאים בהתאם ליחס ההכנסות שלהם בהוצאות חינוך, אגרות, ספרים וכן מחצית גן וצהרון, אם יש. אימהות חד הוריות מקבלות גימלה חד פעמית מהביטוח הלאומי לצורך סל חינוך-ספרים ואגרות ואת הסכום זה מקזזים כמובן טרם חלוקת הסכום בין ההורים.

חשוב לציין שככל שהאב בעל יכולת כלכלית גבוהה והכנסתו ורכושו רבים יותר כך יעלה סכום המזונות  והכל תוך בחינת צרכי הילד. למשל: אם האב משתכר 30,000 ש"ח נטו לחודש, הוא יחוייב בסכום הרבה יותר גבוה מהמינימום המוזכר.

יצויין כי גם אב שלא עובד כלל ולא הוכיח נסיבות אובייקטיביות המונעות ממנו לעבוד לא יוכל לפטור עצמו מחובת פירנוס ילדיו בסכום המינימלי.

הפסיקה קבעה כי על האב להתאמץ עד קצה גבול יכולתו ואף להשכיר עצמו כפועל פשוט כדי שיוכל להזין את ילדיו.

צרו קשר עם משרדנו לייעוץ מקצועי בענייני משפחה וגירושין.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מיהם ידועים בציבור?
• מהו גובה מזונות ילדים?
• חישוב מזונות ילדים
• חיוב אב במזונות ילדיו
• מזונות ילדים בגירים
• מרכיבי מזונות אישה
• היקף המזונות

הפוסט שאלה בנוגע לדמי מזונות קטין הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

ראשית יצוין כי בע"מ 919/15 חל על כול יחס של זמני השהות ולא רק בזמני שהות שווים 7/7.

הורים יכולים במסגרת יישוב סכסוך ו/או באמצעות מו"מ בין עורכי דין או גישור להגיע להסכמות ולקבוע בעצמם את סכום המזונות. יש לאשר את ההסכם בבית המשפט למשפחה אשר יאשר את ההסכם וייתן לו תוקף של פסק דין תוך בדיקה אם ההסכם שומר על טובת הילד.

במזונות שנקבעים בפסק דין על ידי השופט יש להוכיח את צרכי הילדים, הצרכים תלויי השהות ואלו שאינם תלויי שהות, רמת החיים שבה חיו והיכולות הכלכליות של האב ושל האם מכול המקורות, את ההכנסות הפנויות וזמני השהות.

מזונות ילדים עד גיל 6

עד גיל 6 יסתכל בית המשפט ויבחין בין צרכים הכרחיים לצרכים מדין צדקה.

בתוך הצרכים יש לאבחן עוד בין צרכי ילדים שהם צרכים תלויי שהות כגון מזון, טואלטיקה וכו' וצרכים שאינם תלויי שהות כגון ביגוד, תספורת, נייד וכו' וכן הוצאות משתנות ולא צפויות כגון שיעורים פרטיים, רפואה וחינוך.

1. צרכים הכרחיים – הצרכים המינימאליים הדרושים לקיום: מזון, ביגוד, הנעלה. בית המשפט קבע את סכום המזונות המינימליים על 1,500 ₪ לחודש. זהו סכום שלא צריך להביא ראיות כדי להוכיח אותו. לסכום זה נוסף המדור – הוצאות הבית ארנונה, מים חשמל, כבלים או שכירות או החזרי משכנתא, 30% מהם לילד אחד, 40% לשני ילדים.
2. צרכים מדין צדקה – אלו הם הצרכים מעבר לצרכים ההכרחיים ועד לרמת החיים בה הורגלו הקטינים. למשל: חוגים, ביגוד יוקרתי, מותגים, מסעדות, נופשים, רכב ונסיעות, דיור ברמה גבוהה-בוילה, למשל, שכירות או משכנתא גבוהה ועוד.

הוצאות רפואיות והוצאות עבור גן וצהרון עבור ילדים מתחת לגיל 6 יחלקו האב והאם באופן שווה.

כמה מזונות ילדים משלמים בגירושין לילד מתחת לגיל 6 במשמורת משותפת וזמני שהות שווים?

חישוב שיעור מזונות הילדים עד גיל 6 הוא: 1,200 עד 1,600 ש"ח מזונות מינימליים לילד בתוספת מדור ( 30 אחוז לילד אחד משכירות או משכנתא) ובתוספת מחצית ההוצאות החריגות-חוגים, גן, צהרון, קייטנה ורפואה.

כאשר זמני השהות שווים נוצר עוול לאבות אשר משלמים לאם דמי מזונות על חודש שלם בעוד במחצית החודש הם משלמים לילד את אותם מזונות וכך נוצר כפל תשלום.

לכן עדיין במקרה של זמני שהות שווים מתחת גיל 6, ניתן לטעון להפחתה בשל זמני השהות השווים (או בשל כול יחס שהוא של זמני שהות) את רכיב הצרכים שהם תלויי שהות כגון מדור ומזון בשל המימון הישיר של האב את הילדים בזמן שהם איתו. במקרה של ילדים מתחת לגיל 6 כאשר זמני שהות שווים או כמעט שווים בחלוקת זמני השהות 8/6, ובכול דרך אחרת של אחריות הורית, הרי שהאב משלם ישירות את המזון המדור, מתנות, צעצועים, בילויים וכו' בזמן שהילדים איתו ומכאן חשוב שעורך דין גירושין יבקש הפחתה בכתב ההגנה למזונות בשל יחס זמני השהות (מימוש חובתו למזונות נעשה למעשה בזמן שהילד עימו ישירות לילד במקום לאמא) ולא בשל יחס ההכנסות שאינו רלוונטי לילדים מתחת לגיל 6. גם בית המשפט נהג להפחית בין 25% ל 50% מסכום המזונות והמדור כפי ההלכה ששררה טרם הלכת בע"מ 919/15.

מזונות ילדים מעל גיל 6

כול טווח המזונות החל מהשקל הראשון הוא מדין צדקה

במזונות מדין צדקה – שווים האם והאב וישתתפו באופן יחסי להכנסות הפנויות מכלל המקורות. עד להלכת המזונות החדשה מאת בית המשפט העליון נהוג היה כי החל מגיל 15 כל טווח המזונות הוא מדין צדקה (החל מההכרחיים ועד לרמת החיים בה הורגלו הקטינים). זאת אומרת חלוקה שוויונית בין ההורים. כיום לאחר הלכת בע"מ 919/15 החדשה החל מגיל 6 כול טווח המזונות הוא מדין צדקה.

בילדים מעל גיל 6, מתוך כלל הצרכים (אשר כולם נחשבים מדין צדקה) תעשה אבחנה: 1. צרכים שהם תלויי שהות(מזון, צעצועים וכו') יערך חישוב דו שלבי: תחילה חלק ההורה בצרכים לפי יחס ההכנסות ולאחר מכן חלקו כפי שהוא נושא בו בפועל לפי זמני השהות והפער בין השניים הוא סכום המזונות שצריך הורה אחד להעביר לשני. 2. צרכים שאינם תלויי שהות (ביגוד הנעלה נייד וכו)-ישולמו לפי יחס ההכנסות הפנויות של ההורים 3. ההוצאות המשתנות הבלתי צפויות(רפואה, חינוך)– יחלקו בהם ההורים לפי היחס בין הכנסותיהם.

הוצאות רפואיות והוצאות עבור צהרון וחינוך עבור ילדים מעל גיל 6 יחלקו ההורים כפי יחס שיעור הכנסותיהם.

הפוסט מזונות ילדים הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ