כתב תביעה מאת עורך דין לענייני גירושין טלי אויזרוביץ

1. הצדדים הינם יהודים, שלאחר שבע וחצי שנות חיים משותפים כבעל ואשה, ידועים בציבור, נישאו זל"ז כדמו"י ביום 11/7/06.
2. החל משנת 1998 ניהלו בני הזוג מערכת זוגית וחיו יחד תוך ניהול משק בית משותף ובמאמץ משותף כפי שיפורט בהרחבה בהמשך.
3. כיום האישה בת 59 ואילו הבעל בן 72. לשני בני הזוג ילדים מנישואין קודמים, כאשר ביתה בת ה-17 של התובעת, מתגוררת שבוע עם אימה ושבוע עם אביה ולומדת בתיכון בחיפה.
4. מקום המגורים המשותף האחרון של בני הזוג, היה בדירה בתל אביב.
5. לאחרונה, חתם על הסכם שכירות לדירה בה גרה האישה בחיפה, בסך 3,300 ₪ לחודש, בניגוד לרצון האישה והוא מבקש לפנותה יחד עם ביתה, בלי לדאוג להן למדור.
6. הבעל הוא פרופ' ל, יצא לפנסיה לפני ארבע שנים. לפני היציאה לגמלאות השתכר כ 16,000 ₪ נטו וכיום מקבל פנסיה של 14,000 ₪ נטו לחודש.
7. הוא מקבל שכירות 2,500 לחודש בגין שכירות דירה בתל אביב.
8. כן יש לו כספים רבים בחשבונות בנק וחסכונות, שחלקם נצבר בזמן הנישואין וחלקם בתקופת היתם בני זוג ידועים בציבור.
9. עת פרש מהטכניון קיבל סכום של 900,000 ₪ בגין זכויות סוציאליות.
10. הוא הרויח הון עתק מפרוייקט בנייה בחיפה.
11. האישה היא מורה בבית ספר תיכון, בעלת תואר שני, שפרשה ומקבלת פנסיה של 4,000 ₪ לחודש. היא פרשה משום שהבעל עמד על כך כדי שתעזור לו בפרוייקטים שלו. וכך עשתה בנאמנות רבה.
12. עת החלו הצדדים את הקשר הזוגי ביניהם, לפני אחת עשר שנים, גרה האישה בדירה שהיתה בבעלותה, בחיפה. הנתבע גר אז בדירה שכורה בחיפה. התובעת וביתה עברו להתגורר איתו בדירה השכורה לאחר שביקש זאת כשהילדה היתה בת שבע וחצי.
13. מזה 3 שנים בונים הם יחד בית ב- כאשר האישה היא שעושה את כל העבודה ומתרוצצת, והבניה על כתפיה. הבית כמעט הושלם ונותר עוד מעט להשלמתו.

הקשר הזוגי

14. בני הזוג חיו כבעל ואישה לכל עניין ודבר, האישה בישלה, כיבסה וניקתה עבור הנתבע, היא רכשה את המזון בחיפה והוא שילם את כל הוצאות המדור בחיפה. הם יצאו לבילויים יחד, ארועים משפחתיים והיו ידועים כבני זוג החיים כבעל ואישה 7 וחצי שנים טרם נישאו.
15. הארוע שהוביל לנישואין הוא כשחלה הנתבע בדלקת קרום הריאה והיה מאושפז בבית חולים איכילוב בתל אביב. התובעת סעדה אותו ונסעה יום יום אחרי העבודה מחיפה לבית החולים, נשארה איתו בלילות, שלחה את אחיה התאום להיות לידו כשהיא היתה בעבודה, ואף דאגה והתעקשה כי יקבל טיפול רפואי, וכי הרופאים יבצעו בדיקות מעמיקות.
16. הרופאים כבר נואשו ממצבו שהידרדר מאוד, ולפתע חלה הטבה לכאורה במצבו, כך חשבו רופאיו, מאחר והכאבים שככו, אולם התובעת היא זו שהבינה כי הכאבים שככו מאחר ומים הצטברו בקרום הריאה, ולא עקב הטבה. היא התעקשה על צילומים נוספים, ואכן צילומים אלו הראו כי הנתבע זקוק לטיפול דחוף וכך הצילה את חייו. כמו כן, כליותיו כמעט פסקו מלתפקד והתובעת דרשה טיפול דחוף, שיפרה לו את תנאי האישפוז למחלקה חדשה וקרוב לשירותים ואף הזמינה מנתח פרטי מחו"ל.
17. בהיותו בבית חולים ביקש הנתבע מהתובעת כי תיקרא לרב שיחתן אותם, והתובעת יחד עם אחיה ערכו את כל הסידורים ובני הזוג נישאו בטקס קטן בבית הדין הרבני, ביום 11/7/06.
18. מאז סבלה האישה מגחמותיו של הנתבע, אשר משנה יחסו אליה, מיום ליום, ואף הגישה לפני שנתיים תביעות לבית המשפט הנכבד, אשר נמחקו, לאור חזרת הצדדים לחיות בשלום בית.

הדירה בחיפה

19. בתחילת שנת 1999, החל הנתבע לבנות יחד עם שותף ממשפחתו, בניין מגורים משותף בן שלוש קומות, על מגרש שרכש. הוא מימן את חלקו בפרוייקט הבניה מכספי הלוואה שלקח.
20. לאחר כשלוש שנים, עת הושלמה הבנייה מכר הנתבע שלוש דירות והחזיר את יתרת ההלוואה שנלקחה ושולמה, במשך שנות הבניה. דירה אחת השאיר הנתבע, רשומה על שמו, ואליה עברו להתגורר בני הזוג, יחד עם ביתה הקטינה של התובעת.

הדירה בתל אביב

21. הנתבע קיבל בירושה את הדירה בתל אביב, לפני כשבע עשרה שנה. דירה זו היתה מושכרת עד שבעת צאתו לפנסיה, ב 30/9/05, לפני שנתיים, עברו בני הזוג להתגורר בדירה זו, בעקבות אלרגיה קשה שסבל ממנה הנתבע, עקב זיהום האויר בחיפה.
22. הנתבע השתמש בכספי קופת גמל שנצברה במשך החיים המשותפים, כבני זוג, ושיפץ את הדירה ב 60,000$, כשהתובעת עזרה בשיפוצים. הוא חילק את הדירה לשניים כאשר החלק השני מושכר ב 2,500 ₪ לחודש.
23. מאחר וביתה של התובעת לומדת בתיכון בחיפה, ונמצאת אצל אימה שבוע- כן, שבוע- לא, המשיכה התובעת לגור בדירה בחיפה, עם ביתה, כשביתה נמצאת אצלה, כשהיא לעיתים משאירה את ביתה לבד ונוסעת לדירה בתל אביב. בשבוע וסופ"ש השני, גרה עם הנתבע בתל אביב, ובימים בהם עבדה, היתה נוסעת הלוך חזור על קו חיפה-ת"א.
24. הנתבע שילם מחשבונות הבנק שעל שמו את כל הוצאות הדירה והמזון והבילויים המשותפים בדירה בתל אביב ופלאפון, והאשה שילמה את הוצאות הדירה בחיפה, ארנונה וחשמל והוצאות אחרות מופחתות ובין השאר, מימן הוצאותיה בתל אביב. יש לה מפתח לדירה בתל אביב והיא נוהגת בה כבשלה. כן שילם את המשכנתא על הבית ב- במשך השנתיים האחרונות, סך של 2,500 ₪ לחודש.
25. ממש לאחרונה עברה האישה להתגורר בבית ב- והעבירה חפציה לשם, כשהיא מחלקת את זמנה בן ב- לדירה בחיפה, שכן ביתה לומדת במשך עוד שנה בתיכון בחיפה, והיא חייבת לגור ליד בית הספר.
26. הנתבע היה דואג לענייני הכספים והתובעת נתנה בו אמון מוחלט. יש לו גישה לחשבון הבנק שלה והוא היה בודק ועוקב אחר תנועות הכספים בחשבון, ומנהלו. לתובעת לעומת זאת לא היתה גישה לחשבונותיו ועל כן המידע שבידיה כרגע אינו מושלם והיא שומרת על זכותה להוסיף מסמכים ולתקן כתבי טענות אם וכאשר יתגלו מסמכים.
27. הצדדים רכשו רכב בשנת 2004, שנרשם על שם הבעל אך שימש בעיקר את התובעת עד לפני שנה. הנתבע שילם מכרטיס האשראי שלו, את כל הוצאות הרכב, ביטוח, טסט ותיקונים, מבלי להתחשבן עם התובעת, בשותפות, כשם שזוג נשוי נוהג.

הבית ב-

28. לפני שלוש שנים, בעקבות לחציו של הנתבע, מכרה התובעת את הדירה שהיתה לה מלפני הקשר, בחיפה, בסך 160.000$, הנתבע הוסיף, לדבריו, 100,000$ מחשבונות הבנק שעל שמו, וכן לקחו משכנתא של 120,000$ ל- 20 שנה, והחלו לבנות בית ב-, שבנייתו עומדת להסתיים בעוד כחודשיים.
29. התובעת לא רצתה בבניית הבית, מאחר ולא רצתה חוב משכנתא לעת זיקנה ולא עול של בניית בית, אך הנתבע לחץ מאוד. בנוסף, רצתה לגור ליד בית ספר התיכון של ילדתה. הנתבע הבטיח כי היא תוכל להמשיך לגור בבית שלו בחיפה ככל שתרצה, ולאחר שביתה תסיים את התיכון תעבור לגור באופן מלא איתו ב-, והם ישכירו את הדירה בחיפה.
30. הנתבע הבטיח לתובעת כי הבית החדש ב- יישאר שלה וכי הוא ישלם את כל המשכנתא בכל מקרה. ואכן תשלומי המשכנתא בסך של כ 3,000 ₪ לחודש שולמו מהחשבון משכנתא משותף שהנתבע העביר כספים אליו מהחשבונות שעל שמו.
31. הבית אף נרשם 2/3 על שם האישה ושליש על שם הבעל.
32. להפתעתה גילתה האישה כי המשכנתא רשומה רק על שמה, למרות שהחשבון ממנו משולמת המשכנתא רשום על שם שניהם ולמרות שהבעל משלם את המשכנתא מהחשבונות הרשומים על שמו ובניגוד למה שהוסכם ביניהם בעל פה והוסבר לה על ידי הבעל שהחוב של המשכנתא יהיה רשום על שם שניהם אך הוא ישלם אותו במלואו.
33. הנתבע שנוהג לישון עד שעות הצהריים, השאיר את כל הריצות והסידורים באחריות התובעת וכך היא מצאה עצמה מתרוצצת שעות נוספות ומפקחת על בניית הבית לבדה.
34. הנתבע נרגן וכועס ומגלה סימני דיכאון. הוא משנה מצב רוח ועובר מקיצוניות לקיצוניות ומחרחר ריב. לתובעת לא היתה ברירה אלא לפנות לבית משפט נכבד זה על מנת להבטיח עצמה.
35. הנתבע דרש ממנה לפנות את הבית שלו בחיפה, ואף ערך חוזה שכירות עם אנשים לפיו ישלמו לו 3,300 ₪ לחודש.
36. התובעת אמרה לו שאינה מוכנה לפנות את הבית ואין לה לאן ללכת בחיפה, והיא חייבת לגור ליד בית הספר של ביתה, אך זה לא עניין אותו.
37. ביום 8/7/09 אמר לה בפתאומיות, שרוצה להיפרד ממנה לאחר שיום קודם תיכנן לעבור לגור איתה ב-.
38. מאחר ובני הזוג היו ידועים בציבור, הרי שהאישה זכאית מכח דיני החוזים ו/או מכח חזקת השיתוף, למחצית מרכוש הבעל. בייחוד דירת המגורים בחיפה, שהיא גולת הכותרת של חזקת השיתוף, אותה ראו הצדדים כמשותפת ואפילו מזגן התקינה בו התובעת וטיפחה את הדירה. וכן המטלטלין והשדרוג של דירת המגורים בתל אביב, שם אפילו עשו הצדדים שיפוץ נרחב מכספים משותפים, רכשו ריהוט יקר, והתובעת היא זו שפעלה, התרוצצה, בחרה וקנתה לשיפוץ ולדירה. התובעת זכאית למחצית מעלית ערך הנכס.
39. האישה טיפלה ותמכה בו בכל התקופה, העמידה אותו על הרגליים, ונתנה לו את שנותיה היפות עת היתה צעירה ויכלה להכיר בן זוג יציב במקומו עימו יכלה להזדקן בשלווה. הבעל הבטיח לה כי כל מה ששלו-שלה וכי לא תדע מחסור כל ימי חייה, ואפילו התחתן איתה.
40. כיום הבעל, כאמור, לא מספק את צרכיה של האישה, כפי שסיפק בעבר.
41. על הבעל להשיב לאישה את הרכב המשפחתי להמשך שימושה וכן להמשיך ולממן את הוצאות הרכב כפי שעשה עד כה.
42. מאחר וחלק מימי החודש התגוררה בתל אביב שם אכלה וגרה היו הוצאות הבית בחיפה מופחתים. כעת משתגור רק בחיפה או ב-, יוגברו הוצאות עבור מזון ומדור ועל הבעל להמשיך לספקם לאשתו באותה רמה לה היא רגילה והרמה שהבטיח כי תגור בה, ב-.
43. התובעת זקוקה למזונותיה, כולל הוצאות אחזקת הבית ב- הקבועות, בסך של 5,200 ₪  לחודש, לפי הפירוט הבא ו/או לפי כל פירוט אחר המתחייב על פי השינויים ההכרחיים ו/או ע"פ כל פירוט אחר שכב' בית המשפט ימצא לנכון:
44. סל מזון (כולל מסעדות)               2,000 ₪
45. מוצרי ניקוי כביסה והגיינה 500 ₪
46. ביגוד והנעלה 500 ₪
47. קוסמטיקה ומספרה 100 ₪
48. תרבות, בילויים ובידור(סרטים הצגות עיתונים וספרים)               500 ₪
49. מתנות 300 ₪
50. נסיעות (דלק) ואחזקת רכב                             1,000 ₪
51. חופשות הבראה                                                                                       1,000 ₪
52. דמי כיס               400 ₪

סה"כ                      6,300 ₪

הוצאות דיור לחודש (ממוצע) לתובעת

הוצאות מדור שוטפות

53. מים וארנונה 800 ₪
54. חשמל 500 ₪
55. אגרת טלויזיה 50 ₪
56. כבלים               300 ₪
57. טלפון 400 ₪
58. פלאפון 300 ₪
59. אינטרנט 100 ₪
60. ועד בית (אם לא תגור ב-) 200 ₪
61. ניקיון 300 ₪
62. בדק בית תיקונים ואביזרים מתבלים               100 ₪
63. ביטוח דירה ותכולה 150 ₪
64. ביטוח משכנתא  300 ₪
65. משכנתא ב- 2,500 ₪

סה"כ                                                                                                      5,900 ₪

סה"כ כללי:  12,200 ₪

66. בניכוי מעשה ידיה 4,000 ₪-סה"כ דרושים לתובעת 8,200 ₪. יצויין כי כעת מקבלת התובעת שכירות מדירה שהיתה שייכת לדודתה, סך של 3,000 ₪, אותם יש לנכות, כך שסכום המזונות הדרוש לתובעת כיום הוא 5,200 ₪. התובעת שומרת על זכותה לתקן סכום זה אם ובמידה תפסיק לקבל את כספי השכירות ואו אם תיאלץ לעבור לגור בדירה שכורה.

יצויין כי בידי התובעת אין עדיין את מלוא המסמכים והיא פועלת להשגתם כעת, ובהתאם לצורך תבקש צווים מבית המשפט הנכבד.

67. בנוסף לסכום המזונות הנ"ל על הבעל לשאת גם בתשלומים הבלתי קצובים הבאים, עבור התובעת:
    • א. תשלום בגין הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות על ידי קופת החולים, כגון שיניים, משקפיים ופסיכולוג.
    • ב. במידה והאישה תיאלץ לפנות את הדירה בחיפה בה היא גרה, תשלום דמי שכירות בגין דירה דומה, בסך 3,300 ₪ לחודש.
68. הנתבע חייב במזונות ובמדור התובעת בהיותו בעלה, והוא מסוגל לשלמם לאור הכנסותיו, רכושו וצרכי התובעת.
69. התובעת זכאית כי יינתן לה מדור שקט ושלו ולנוכח התעמרות הנפשית של הנתבע יתבקש כב' בית המשפט להורות לנתבע ליתן לתובעת מדור שקט ושלו. התובעת נמנעת בשלב זה מלהגיש כנגד הנתבע צו הרחקה, והיא שומרת על מלוא זכויותיה בעניין זה.
70. לבית משפט נכבד זה הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעת התובעת, לאור הקירבה בין הצדדים ולאור מקום המגורים המשותף האחרון.
71. אשר על כן יתבקש כב' בית המשפט כדלקמן:
    • א. להזמין את הנתבע לדין.
    • ב. לחייב את הנתבע לשלם לידי התובעת מזונות זמניים וקבועים, בסכום קצוב של 5,200 ₪, וזאת החל מיום הגשת תביעה זו (כשסכום זה אינו כולל דמי שכירות,  הוצאות רפואיות חריגות) ולהצמיד סכום זה למדד יוקר המחיה, כשהעידכון יעשה מידי חודש בחודשו, זאת למשך שלוש שנים לפחות.
    • ג. לשאת בנוסף לסכום המזונות הנ"ל בתשלומים הבלתי קצובים הבאים:

1. תשלום בגין הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות על ידי קופת החולים, כגון שיניים, משקפיים ופסיכולוג.
2. תשלום דמי שכירות, בסך 3,300 ₪ לחודש במידה והאישה תיאלץ לפנות את הדירה בחיפה בה היא גרה.

• ד. לקבוע כי כל סכום שלא ישולם במועדו יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום החיוב ועד התשלום בפועל.
• ה. ליתן לתובעת מדור שקט ושלו.
• ו. ליתן כל צו וסעד שיידרש לצורך הבטחת מדורה ומזונותיה של התובעת על פי כל דין.
• ז. לחייב הנתבע בתשלום הוצאות המשפט ובשכר טרחת עו"ד בתוספת מע"מ.

טלי אויזרוביץ, עו"ד

ב"כ התובעת

הפוסט כתב תביעה מאת עורכת דין טלי אויזרוביץ למזונות אישה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

כתב תביעה מאת עורך דין גירושין ברמת גן טלי אויזרוביץ

1. התובעת והנתבע הינם בני זוג, שנישאו זל"ז בנישואין אזרחיים באוקטובר שנת 2005. אלו הם נישואיהם השניים של בני הזוג. לנתבע שתי בנות בגירות מנישואיו הראשונים.
2. מנישואיי בני הזוג נולדו להם הקטינים בני חמש ושנתיים.
3. הצדדים מתגוררים בשיכון דן, בבית פרטי בן 6 חדרים, אותו הם שוכרים בשכירות של 6,700 ₪ לחודש. עם בני הזוג מתגוררות שתי בנותיו של הבעל מנישואיו הראשונים, אשר הינן בנות 18 ו 19.5.
4. הנתבע הבעל הינו איש תוכנה, עבד כמנהל צוות פיתוח, בשנתיים האחרונות הקים חברה פרטית, אשר הנתבע הוא העובד היחידי, ועוסק בייעוץ לחברות שונות. הוא מנהל את החברה ועובד, הכל מהבית ואין לחברה עובדים ומשרדים. לנתבע הכנסות של כ-50,000 ₪ לחודש ולאחר ניכוי מס הכנסה וביטוח לאומי ומע"מ נותרת בידו הכנסה של כ- 35,000 ₪ נטו לחודש. לנתבע הכנסות נוספות, מהשקעות בחברות בחו"ל הכנסתו נטו מגיעה לכדי 45,000 ₪ נטו לפחות להערכת התובעת, לאור המסמכים המצויים ברשותה ושצורפו לרשימת המסמכים.
5. יצויין כי הוצאות החברה הם למעשה הוצאות הבית. שכירויות, משכורות, ציוד משרדי ועוד הוצאות המפורטות בדו"חות מס הכנסה של החברה, הם הוצאות הבית, שכן לחברה אין משרד והוצאות משלה, ויש לזקוף הוצאות אלו להכנסות הנתבע.
6. כאמור הבעל שותף בחברות שונות בחו"ל ומקבל הכנסות מחברות אלו מעת לעת, בסכומים ניכרים. הוא השקיע סכומי כסף ניכרים בשותפויות השונות. ב- 2006 לדוגמא, הרויח כ- 30,000 דולר, ובאפריל 2007 למשל קיבל כ 50,000 ₪ נטו מהשקעה אחת ועוד כ-20,000 ₪ נטו מהשקעה אחרת, והאישה אינה יודעת מה עשה הבעל בכספים אלו ואם היו רווחים נוספים.
7. האישה אינה עובדת עקב מחלה בה חלתה, בגינה קיבלה 100% נכות זמנית, החל מחודש פברואר 2011 ועד יוני 2012. בשלב זה, מקבלת האישה גימלת אי כושר עבודה בסך של כ- 13,500 ₪ לחודש וכן גימלת נכות מביטוח לאומי בסך 2,447 ₪. לפני שחלתה עבדה האישה כתכניתנית והשתכרה כ- 14,500 ₪ נטו.
8. לאישה דירת שני חדרים בתל אביב מלפני הנישואין, עליה רובצת משכנתא, שמשולמת מהשכרת הדירה. הדירה מושכרת תמורת 5,000 ₪ לחודש והמשכנתא היא בסך של כ-4,200 ₪ לחודש.
9. האישה גילתה כי הבעל בוגד בה עם נשים שונות ועל רקע זה החליטו הצדדים להיפרד. הבעל ביזבז כספים על נערות ליווי ושיחות ארוטיות.

רמת החיים

10. הצדדים חיו ברמת חיים גבוהה מאוד. הם מתגוררים בשיכון דן בבית פרטי בעל שלוש קומות וגינה. הם יוצאים במסעדה פעם בשבוע וקונים אוכל מוכן פעם נוספת בשבוע. הילדים יוצאים לבילויים רבים כגון: סרטים, הצגות, לונה פארק ועוד. בבית שותים מי עדן בלבד.
11. הילדים משתתפים בחוגים יקרים. חוג שחיה שעולה כ-800 ₪ לחודש, לשניהם ועוד חוג התעמלות וחוג מחול בעלות של כ- 220 ₪ כל אחד. קבלות צורפו לרשימת המסמכים. האישה לומדת בקורסים מזה כשנתיים- קורס הדרכת תינוקות וקורס שינה בעלות 16,000 ₪.
12. הילדה מטופלת אצל פסיכולוג, וגם בני הזוג מטופלים כל אחד בנפרד. הוצאה זו מגיע לכדי כ-2,500 ₪ לחודש.
13. האישה מעסיקה מנקה בעלות 420 ₪ לחודש. לילדים יש ביטוח בריאות בסך 550 ₪ לחודש.
14. בהתאם לתדפיסי כרטיסי האשראי של הצדדים ניתן לראות כי הבעל מוציא בכרטיסיו כ- 16,000 ₪ לחודש והאישה מוציאה כ- 22,000 ₪ לחודש בכרטיסי האשראי שלה. סה"כ 38,000 ₪ לחודש לקניות מזון, ביגוד, בתי קפה, צעצועים, מסעדות, תרופות ועוד.
15. בנוסף לכרטיסי האשראי ישנם התשלומים להוצאות הבית, גן הילדים לשני ילדים לאחר הנחה עולה 7,000 ₪ לחודש. כך עולה מחשבונות הבנק של הצדדים.
16. יצויין כי הילדים אסמטיים ונדרשים לתרופות ואינהלציה. לאישה הוצאות בריאותיות ניכרות, לצורך תרופות רבות שהיא מקבלת.

הרכוש

17. כאמור הבעל שותף בחברות שונות בחו"ל ומקבל הכנסות מחברות אלו מעת לעת, בסכומים ניכרים.
18. בבעלות הבעל חברה בע"מ.
19. לבעל ולאישה חשבון בנק הרשום על שמם.
20. הבעל צבר זכויות סוציאליות ניכרות,לרבות קרנות השתלמות וקופות גמל, ביטוח מנהלים ופנסייה, בסכומים ניכרים.
21. לצדדים שני רכבים.
22. על הבעל לממן הוצאות שכ"ט עו"ד של האישה לתביעותיה. הפסיקה הכירה בהוצאות משפט למימוש זכויותיה וצרכיה האמיתיים של האישה כאב מזון שהיא זכאית לקבל מהבעל. ע"א 330/56 פרידמן יא (1) 502. הבעל חוייב להפקיד מראש בקופת בית המשפט את הסכום שיבטיח את הוצאות המשפט וכר טרחת עו"ד שאשתו תוציא בעתיד לצורך ניהול הליכים משפטיים נגדו.
23. ראה גם פרשת פלונית ע"א 496/78, 51/78 פלונית- לג (2) 505, ות"א 90/86 לבנון  תק-מח 91 (1) 62. בפרשה זו כל הפיצויים (נזיקין) הועברו לעורך הדין כשכר טרחתו ועל כן לא החשיבם בית המשפט כמעשה ידי האישה שיש לקזזם מדמי המזונות.

" הלכה פסוקה היא כי הוצאות שמוציאה אישה לשם ניהול המשפט כאשר המשפט הוגש על מנת לממש את צרכיה האמיתיים של האישה על הבעל להחזיר לה הוצאות אלו, ויש לראות יציאות כאלה, כולל תשלום שכ"ט לעו"ד, כאילו הם חלק מהמזונות הכוללים שחייב בעל לאשתו."

24. השימוש ברכב, נכלל בגדר מזונות. כל טובת הנאה הנדרשת למען רווחתה של האישה מבחינת צרכי חייה. כמו מדור גם הענקת זכות השימוש במכונית, שיש לה השלכה על הסכומים הדרושים לאישה ולילדים על הוצאותיהם היא בגדר תביעת מזונות-להגיע לבית משפט במונית, קניות, הסעת הילדים, כסאות בטיחות. ראה בר"ע 258/81 ליפשיץ לז (3) ע"מ 645, 650.
25. בענייננו, המדובר בילדי עשירים ולילדי עשירים מגיעים מזונות גבוהים, מאחר והם אינם צריכים לוותר על מה שילדי עניים מוותרים. ראה דברי שרשבסקי בספרו, בעמ' 380-381:

"… צרכיהם של ילדים עשויים להיות שונים זה מזה ואין להעלים עין מכך שלילדי עניים אין אותם הצרכים כמו לילדי עשירים, כי ילדי עניים צריכים לפעמים לוותר על דברים דרושים שיש לספק לילדי עשירים…אם האב אמיד, יש גם מקום לחייבו, מדין צדקה ולא מדין מזונות, לתת לילד לא רק מה שהכרחי אלא גם מה שראוי לו וזה בוודאי תלוי גם באפשרויות הכספיות של האב" (שרשבסקי, בעמ' 381;).

26. התובעים 2 ו- 3 זקוקים למזונותיהם, כולל הוצאות אחזקת הדירה הקבועות, בסך של 9,700 ₪ לחודש, והאישה בסך 13,800 ₪ (אולם בניכוי הכנסתה הזמנית בשלב זה אין סכום לחיוב) לפי הפירוט הבא ו/או לפי כל פירוט אחר המתחייב על פי השינויים ההכרחיים ו/או ע"פ כל פירוט אחר שכב' בית המשפט ימצא לנכון:

התובעת 1

27. סל מזון              1,500 ₪
28. מוצרי ניקוי כביסה והגיינה 800 ₪
29. ביגוד והנעלה 500 ₪
30. קוסמטיקה ומספרה             400 ₪
31. תרבות, בילויים ובידור(סרטים הצגות עיתונים וספרים)              500 ₪
32. מתנות 300 ₪
33. נסיעות                            400 ₪
34. ביטוח רכב וטסט-ממוצע חודשי 400 ₪
35. חופשות הבראה וקורסים               500 ₪
36. תרופות               1000 ₪
37. ביטוח רפואי                                                                                       150 ₪

סה"כ                                                                                                                    6,450  ₪

התובעת 2

38. סל מזון 800 ₪
39. מוצרי ניקוי כביסה והגיינה                                     400 ₪
40. ביגוד והנעלה 500 ₪
41. בילויים נופש ובידור(הצגות וספרים)               400 ₪
42. מתנות וימי הולדת 200 ₪
43. צעצועים ומחשב 350 ₪
44. נסיעות (לרופאים, חברים, בילויים) 350 ₪
45. חופשות הבראה                         200 ₪
46. דמי כיס                                                                                300 ₪
47. מספרה וקוסמטיקה (צופה פני עתיד)              300 ₪
48. ביטוח רפואי 200 ₪

סה"כ                                                                                                                  4,000  ₪

התובע 3

49. סל מזון 800 ₪
50. מוצרי ניקוי כביסה והגיינה                                     400 ₪
51. ביגוד והנעלה                                                                                     500 ₪
52. בילויים נופש ובידור(הצגות וספרים)               400 ₪
53. מתנות וימי הולדת 200 ₪
54. צעצועים ומחשב 350 ₪
55. נסיעות (לרופאים, חברים, בילויים) 350 ₪
56. חופשות הבראה                         200 ₪
57. דמי כיס                                                                                300 ₪
58. מספרה וקוסמטיקה (צופה פני עתיד)              200 ₪
59. ביטוח רפואי 200 ₪

סה"כ                                                                                                                  3,900  ₪

הוצאות דיור לחודש (ממוצע) לתובעים 1-3

הוצאות שוטפות

60. מים וארנונה 900 ₪
61. חשמל 1000 ₪
62. גז 50 ₪
63. אגרת טלויזיה 50 ₪
64. כבלים               300 ₪
65. טלפון 150 ₪
66. פלאפון 500 ₪
67. אינטרנט 200 ₪
68. בדק בית תיקונים ואביזרים מתבלים                400 ₪
69. מנקה 420 ₪
70. ביטוח דירה ותכולה    200 ₪
71. מי עדן 350 ₪

סה"כ                                                                                                              4,520 ₪

40% עבור הקטינים מהוצאות מדור: 1800 ₪.

סה"כ כללי עבור הקטינים:  9,700 ₪ .

סה"כ עבור האישה: 7,800 ₪ ובנוסף מימון שכירת בית חלופי בסך 6,000 ₪. לאור ניכוי ממזונות האישה את הכנסתה, עד סוף יוני 2012 סך של 16,000 ₪, אין בשלב זה, כל עוד האישה מקבלת קיצבת נכות, חבות מזונות אישה.

72. בנוסף לסכום המזונות הנ"ל על הבעל לשאת גם בתשלומים הבלתי קצובים הבאים, עבור הילדים:
    • א. תשלום בגין הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות על ידי קופת החולים, כגון אורטודנט, משקפיים ופסיכולוג, לרבות תרופות ומכשירי אינהלציה לקטינים.
    • ב. תשלום 40% מדמי שכירות בגין מדור חלופי באותה סביבת מגורים, שעלותו 6,500 ₪ לחודש לדירת ארבעה חדרים (יצויין כי הבית הפרטי יעלה 6,900 ₪ לחודש, החל מחידוש החוזה, אולם מדובר במחיר נמוך יחסית לבתים פרטיים מאחר ויש קליניקה בקומה התחתונה).
    • ג. תשלום מחצית חוגי שחיה וחוג התעמלות ומחול.
    • ד. תשלום מחצית הוצאות חינוך בבית הספר.
    • ה. תשלום מחצית גן ו/או צהרון וקייטנות וכן בית ספר פרטי החל מהשנה הבאה.
    • ו. תשלום מחצית שיעורים פרטיים והוראה מתקנת.

73. הנתבע חייב במזונות ובמדור התובעים בהיותו אביהם הביולוגי, ולגבי התובעת 1 בהיותו נשוי לה. והוא מסוגל לשלמם לאור הכנסותיו וצרכי התובעים.
74. התובעים זכאים כי ינתן להם מדור שקט ושלו.
75. לבית משפט נכבד זה הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעת התובעים, לאור הקירבה בין הצדדים ולאור מקום המגורים המשותף.
76. אשר על כן יתבקש כב' בית המשפט כדלקמן:
    • א. להזמין את הנתבע לדין.
    • ב. לחייב את הנתבע לשלם לידי התובעים 2 ו 3 מזונות זמניים וקבועים, בסכום קצוב של 9,700 ₪ סה"כ לילדים בלבד כל עוד האישה מקבלת קיצבת נכות, ולאחר תום קבלת קיצבה, לשלם לאישה סך של 13,800 ₪ מזונות אישה בנוסף. דמי המזונות לילדים מבוקש החל מיום הגשת תביעה זו (כשסכום זה אינו כולל דמי שכירות, הוצאות מדור, חוגים, חינוך והוצאות רפואיות חריגות) ולהצמיד סכום זה למדד יוקר המחיה, כשהעידכון יעשה מידי חודש בחודשו.
    • ג. לשאת בנוסף לסכום המזונות הנ"ל בתשלומים הבלתי קצובים הבאים בגין הקטינים:

• תשלום בגין הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות על ידי קופת החולים, כגון אורטודנט, משקפיים ופסיכולוג, לרבות תרופות ומכשירי אינהלציה לקטינים.
• תשלום 40% מדמי שכירות בגין מדור חלופי באותה סביבת מגורים, שעלותו 6,500 ₪ לחודש לדירת ארבעה חדרים.
• תשלום מחצית חוגי שחיה וחוג התעמלות ומחול.
• תשלום מחצית הוצאות חינוך בבית הספר.
• תשלום מחצית גן ו/או צהרון וקייטנות וכן בית ספר פרטי החל מהשנה הבאה.
• תשלום מחצית שיעורים פרטיים והוראה מתקנת.
  • ד. לקבוע כי כל סכום שלא ישולם במועדו יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום החיוב ועד התשלום בפועל.
  • ה. ליתן לתובעים מדור שקט ושלו.
  • ו. לפסוק לכל ילד שליש מסכום המזונות החל מסיום לימודיי התיכון ו/או גיל 18 לפי המאוחר ועד סיום השירות הצבאי.
  • ז. ליתן כל צו וסעד שיידרש לצורך הבטחת מדורם ומזונותיהם של התובעים על פי כל דין.
  • ח. לחייב הנתבע בתשלום הוצאות המשפט ובשכר טרחת עו"ד בתוספת מע"מ.

טלי אויזרוביץ, עו"ד

ב"כ התובעת

הפוסט כתב תביעה מאת עורכת דין טלי אויזרוביץ למזונות קטינים בגין בגידה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

ידועים בציבור הינו מוסד משפטי מכובד שזכה להכרה בחוקים רבים בישראל אשר מעניקים לו זכויות משפטיות חשובות ביותר בתחומי הרכוש והממון. הדרישות להגדרת בני זוג כידועים בציבור הם: יחסי אישות, ניהול משק בית משותף ושיתוף במגורים.

מוסד דמוי נישואין זה לגיטימי גם כששני בני הזוג נשואים לאחרים. הוא מתפתח ומתקדם עם התקדמות הזמן ומתאים עצמו להלכי הרוח המשתנים של החברה.

מזונות לאישה הידועה בציבור

למזונות לידועה בציבור בעקבות פרידה אין זכר בחוק האזרחי בישראל. יתרה מכך על פי הדין האישי של הגבר (ההלכה היהודית) אין הוא חב ברגיל במזונות הידועה בציבור. הגישה אשר שלטה בפסיקה לפיה בהעדר הסכם ממון בכתב אין הידועה בציבור זכאית למזונות שונתה במספר פסקי דין חדישים לפיהם נפסקו מזונות לידועה בציבור לאחר הפרידה.

בית המשפט ביסס את הזכות למזונות גם לאחר הפירוד על הסכם משתמע בעל פה, אשר תוכנו משתנה, כמובן, על-פי הנסיבות. למשל אשה שמסולקת מהבית המשותף בפתאומיות תוך הפרת הסכם משתמע לפיו יש לתת תקופת זמן סבירה להליכי פירוד זמן להתאוששות. כלומר בית המשפט קיבל את האפשרות לפסוק מזונות משקמים לידועה בציבור שנפגעה מהפרידה זאת לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו כאשר ערכי ההגינות, השוויון והצדק מחייבים זאת. העיקרון המשפטי המופעל הוא עיקרון תום הלב.

עקרון תום הלב קובע כי ההתנהגות שלהם זה כלפי זו "צריכה להיות ביושר ומתוך הגינות על-פי תחושת הצדק של החברה בישראל… אדם לאדם – לא זאב, ולא מלאך; אדם לאדם – אדם". שיקולים אלה יפים במיוחד בתחום מערך היחסים בין בני זוג. במסגרת מערך יחסים זה יש צורך לייחס חשיבות לשיקולים הנוגעים להגנה על צדדים חלשים במשפחה, שיקולי הוגנות, שוויון, דאגה לילדים הגדלים בתא המשפחתי ועוד. כל אלה ניתנים למימוש באמצעות כלי תום הלב.

חזקת השיתוף ברכוש

על ידועים בציבור חלה חזקת השיתוף לפיה קיימת הנחה שבני זוג שחיים יחד מתכוונים לשתף אחד את השני ברכוש ובכל הכספים הנצברים במהלך הקשר גם אם הוא רשום רק על שם אחד מהם. הרחבה של החזקה היא גם על רכוש מלפני תחילת הקשר ורכוש עסקי שאינו קשור קשר ישיר לזוגיות.

התנאים להוכחת היות בני הזוג ידועים בציבור הם שניים: קיום אורח חיים תקין והשקעת מאמץ משותף. להוכחת אורח חיים תקין די בקיומם של חיים משותפים אפילו לא שררה הרמוניה מלאה. מאמץ משותף פירושו ניהול משק בית משותף ולא בהכרח בתרומה כספית. בהתקיים שני התנאים לעיל בני הזוג הינם ידועים בציבור וחלה עליהם חזקת השיתוף חזקה הניתנת לסתירה. החזקה חלה על הרכוש אשר רכשו בני הזוג יחד במהלך החיים המשותפים והרכוש בו השתמשו הצדדים בחיי היום יום כגון: דירה ומטלטלין. לגבי רכוש אחר שלא שימש לחיי היום יום כגון חברה בע"מ, מניות וכו' יש צורך להוכיח כי היתה כוונת שיתוף בו.

בע"א 4385/91 סלם נ' כרמי פ"ד נא(1) 337, 347 נקבע:

"חזקת שיתוף, שלא הובאו ראיות לסתירתה-עשויה להעיד רק על שיתוף בנכסים המשמשים את בני הזוג בחיים היומיומיים או שנרכשו על ידם במשותף. להחלת דין שיתוף על נכסים אחרים של מי מהם ולו גם כאלה שנצברו על ידיו בתקופת החיים המשותפים תידרש ראיה נוספת כלשהי שתעיד(לפחות באורח נסיבתי) על כוונת שיתוף בנכס המסויים (או בכלל נכסיו) של בן הזוג".

כמובן שכל מקרה נבחן לגופו. בית המשפט בודק האם הייתה כוונת שיתוף ודורש ראיות בעלות משקל כבד להוכחת הכוונה שהרכוש יהיה משותף.

הסכם ממון בו קבועים חובותיהם וזכויותיהם של הידועים בציבור במקרה של פרידה- ברכוש ובמזונות, מונע תביעות עתידיות ושומר בוודאות על רכושו של כל צד. יש לזכור כי בת/בן הזוג הידוע בציבור יורש מחצית מרכושו של בן הזוג הנפטר גם כשיש הסכם ממון ולכן יש לערוך צוואה בנוסף להסכם הממון. ההסכם קובע איך מתחלק הרכוש בעוד שני בני הזוג חיים אך לא יכול למנוע ירושת מחצית מהרכוש השייך לנפטר. רק צוואה יכולה למנוע זאת ולקבוע זכויות ברכוש לאחר הפטירה.

אף שאין חובה חוקית לאישור הסכם ממון שבין ידועים בציבור בבית המשפט,מומלץ לאשר את ההסכם בבית המשפט.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מיהם ידועים בציבור?
• יחסי ממון ידועים בציבור
• זכאות למזונות
• ירושה של ידועים בציבור

הפוסט מזונות הידועה בציבור וחזקת השיתוף הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

ביהמ"ש לענייני משפחה דחה את התביעה ופסק כי:

אין להתחשב בפוטנציאל ההשתכרות של אישה ולקזז כנגד מזונותיה באופן אוטומטי אלא יש לבחון כל מקרה לנסיבותיו תוך הטלת נטל השכנוע על הבעל בדבר קיומו של פוטנציאל השתכרות בר מימוש מבחינת שוק העבודה באותו מקצוע בו עבדה האישה ככל שיש לה מקצוע או בעבודות אחרות להן הוא מכוון. בבוחנו קיומן של הנסיבות המיוחדות המצדיקות התחשבות בפוטנציאל ההשתכרות של האישה על ביהמ"ש לשקול בין השאר את:

• גילה של האישה ומצבה הבריאותי.
• כישוריה המקצועיים.
• יכולתה למצוא עבודה בשוק העבודה הרלוונטי.
• האם האישה עבדה בעבר.
• מה סיכוייה למימוש פוטנציאל ההשתכרות שמבקשים לייחס לה.
• מה היו נסיבותיה של הפסקת עבודתה, גם במישור היחסים בין בני הזוג.
• משך הנישואין,
• פרק הזמן שעבר מאז הנישואין ועד לפרוץ המשבר בינה לבין בעלה והגשת תביעת המזונות.
• קיומם של ילדים: גילם, מצבם הבריאותי, שאלת המשמורת.
• מערכת היחסים בין בני הזוג.
• מגוריהם המשותפים או בנפרד.
• עמדתם באשר לסיום הסכסוך ביניהם.

במקרה דנן דין התובענה להידחות הן משום שלא הוכח פוטנציאל בר מימוש ובוודאי לא הוכח שיעורה של ההשתכרות הפוטנציאלית.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מרכיבי מזונות אישה
• קביעת גובה מזונות ילדים
• חישוב מזונות ילדים
• שינוי הסכם מזונות ילדים
• חיוב אב במזונות ילדיו

הפוסט האם מקזזים פוטנציאל השתכרות אישה ממזונות אישה? הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

חובת מזונות של הבעל כלפי האישה מגיעה מהמשפט העברי כחלק ממערך כולל של חובות וזכויות הדדיות שבין הבעל לאשתו. חובת מזונות מהאישה לבעל תיתכן, אך רק במישור של דיני צדקה ולא במישור החובות שנוצרות עם קשר הנישואין.

חובת מזונות אישה נוצרת אוטומטית עם אקט הנישואין. החובה יכולה לנבוע גם מהסכם בין בני הזוג.

הפסיקה קבעה כללים על אופן עבודת הבעל שממנו יגזרו מזונות לאישה. כל עוד לא הוכחו נסיבות המונעות מהבעל להשתכר, לא יוכל הבעל לטעון טענות שונות על מנת לפטור את עצמו מלפרנס את אשתו. חלה חובה על הבעל לעבוד במשרה מלאה ואף בשעות נוספות באם הנסיבות מחייבות.

נסיבות המונעות מהבעל להשתכר יכולות להיות בשל היותו חולה ולכן במצב שאינו יכול לעבוד והוא זקוק לתמיכה, בזמן היותו מובטל ובעת היות הבעל מרצה עונש מאסר.

בכל המצבים האלו, הבעל אינו פטור ממזונות ולכן ברגע שהוא מבריא או מוצא עבודה או משתחרר ממאסר הוא נדרש בתשלום מזונות.

חובת מזונות של הבעל לא קשורה למצבה הכלכלי של האישה. באם לאישה יש רכוש רב, אין היא חייבת למכור את רכושה על מנת להתפרנס ממנו.

הבעל יהיה פטור מתשלום מזונות אישה במקרה בו יוכח בתביעה כי האשם בהתערערות היחסים בין בני הזוג הוא של האישה.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מרכיבי מזונות אישה
• מזונות אישה בנישואין אזרחיים
• היקף המזונות
• מזונות ידועה בציבור
• דמי מזונות

הפוסט חובת הבעל במזונות אישה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

האישה נדרשת בתביעת מזונות לבית המשפט להוכיח את קיום והיקף כל מרכיבי המזונות שהיא מבקשת, כולל ראיות ומסמכים מתאימים.

רשימה של מזונות אישה בהם מכירה הפסיקה:

1. עזרה וטיפול – תחום זה מכיל הוצאות הנובעות ממחלת האישה אשר בגינה היא זקוקה לטיפול ועזרה כלשהי ועזרה בניקיון, טיפול בילדים בהתאם לרמת החיים אליה הייתה רגילה האישה לפני פרוץ הסכסוך.
2. ביגוד והנעלה – על פי ההלכה הבעל נדרש לספק לאישה את הרמה המינימלית של הכסות והמנעל אשר נהוגה על פי מנהג המקום ועל פי הכנסות הבעל, הגבוה מבינהם. על פי הפסיקה הבעל נדרש להמשיך ולספק לאישה את אותה רמת הביגוד וההנעלה אליה הורגלה במהלך חיי הנישואין. עורך דין מטעם האישה עשוי להקפיד בנקודה זאת.
3. הוצאות רפואיות – הפסיקה מכירה לרוב בהוצאות לטובת: תרופות, משקפיים וטיפולי שיניים.
4. הוצאות רכב – באם לבני הזוג היה רכב משפחתי אחד, אזי האישה זכאית להנות מהרכב כמו שהבעל נהנה ממנו. על אחת כמה וכמה, כאשר לאישה היה רכב לשימושה, זכאית היא להמשיך להנות ממנו.
5. הוצאות משפטיות – בפסיקה קיימת הכרה בזכות האישה להוצאות משפט בתביעה הנוכחית ובתביעות עתידיות שיהיו לאישה לצורך ניהול הליכים כנגד הבעל. בית המשפט העליון קבע את השיקולים אליו בית המשפט נדרש בשעה שהוא בוחן האם להעניק לאישה הוצאות משפטיות: מצבה הכלכלי של האישה, האם נדרשת היוזמה של האישה בתביעת מזונות והאם האישה תובעת את צרכייה האמיתיים?
6. קוסמטיקה ותכשיטים – במשפט העברי נקבע כי חובת הבעל לספק לאשתו קוסמטיקה ותכשיטים בדומה לחובתו לספק לה ביגוד, כלים לבית, מגורים ועוד.
7. דמי כיס – דמי הכיס גם הם נקבעו כחובת הבעל עוד במשפט העברי בו הבעל היה נותן לאישה דמי כיס ובתמורה האישה הייתה חייבת לתת לבעלה את הכספים שהיא מרוויחה מעבר למשכורתה ואת המאמץ והעבודה הרבה שהיא משקיעה בבית. כאשר בית המשפט פוסק כי לאישה לא מגיע מזונות בגלל משכורתה אזי היא לא מקבלת גם דמי כיס.
8. הנאות בשעות הפנאי כגון: טיסות לחו"ל, נופשים, חוגים, חופשות, ספרים ועוד. בית המשפט יפסוק לאישה תשלום מזונות בגין הנאות רק לאחר שיוכח בבית המשפט מה היה אורח החיים הקבוע בו נהגה האישה במהלך הנישואים.
9. תיקונים בבית – בדומה לתשלום מזונות בגין רכישת מוצרים לבית כן הנוהג בתשלום עבור תיקונים. התשלום יכול להתבצע במסגרת המזונות הכלליים או במסגרת בקשה ספציפית לתיקון בגין קלקול שקרה באחד מהמוצרים בבית (תיקון המקרר, מכונת הכביסה, סתימה ועוד).
10. ביטוח הדירה והמכשירים בבית בדומה לתיקונים ולרכש המוצרים, באם הבעל הפעיל פוליסת ביטוח דירה או פוליסת ביטוח אחרת למוצרים במהלך חיי הנישואים, האישה זכאית לקבל סכום כסף לביטוח במסגרת המזונות.
11. הוצאות אחזקת הבית – טלפון, ארנונה, מים, חשמל, גז, ועד בית בית המשפט קובע סכום אחד לכלל הוצאות אחזקת הבית ולא מפריד זאת לסכומים נפרדים. לגבי תשלום הטלפון בית המשפט מגביל את מספר פעימות מונה לשימוש האישה.
12. לימודים – בית המשפט אינו מכיר בלימודי האישה כמרכיב במזונות שהבעל נדרש לשלם. זאת אומרת שאישה הרוצה להתחיל לימודי תואר תאלץ לממן זאת בעצמה.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• חובת הבעל במזונות אישה
• מזונות אישה בנישואין אזרחיים
• היקף המזונות
• מזונות ידועה בציבור
• דמי מזונות

הפוסט מרכיבי מזונות אישה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

במזונות אישה מתחשבים בעושרו, מעמדו החברתי של הבעל ובמעמד האישה לעומת מזונות הילדים שהם "כדי צורכם " בלבד.

על פי ההלכה, קיימים שלושה כלליים מצטברים לקביעת היקף המזונות לאישה:

1. צרכים ממוצעים על פי מנהג החברה והמקום שבו חיים בני הזוג.
2. על פי מצבו הכלכלי של הבעל: אם מצבו הכלכלי של הבעל גבוה ממנהג המקום, הבעל מחויב לספק מזונות ברמה גבוהה, על פי מצבו הכללי, אם הבעל עני, הוא חייב לספק לאשתו מזונות על פי הממוצע הנהוג במקום, על אף היותו במצב כלכלי נמוך ממנהג המקום.
3. סיפוק הצרכים שהאישה הייתה רגילה להם בבית משפחתה טרם נישואיה.

בית המשפט העליון הציב כלל נוסף: הבעל חייב לספק לאשתו מזונות בהתאם לרמת החיים שבה חיו שניהם יחד טרם יחסיהם עלו על שרטון והם בהליך גירושין. כלומר באם לבעל היו הכנסות גבוהות אך הוא חי עם אשתו ברמת חיים נמוכה אזי מה שיקבע את היקף המזונות יהיה רמת החיים בפועל ולא רמת ההשתכרות.

אם לאחר הפירוד רמת החיים של הבעל עולה הוא חייב לספק לאשתו מזונות לפי רמת חיים שבה הוא נוהג כעת.

במקרה בו רמת החיים שהורגלו בני הזוג נבעו מכספים שקיבלו מהורי הבעל רמת החיים הזו לא תשמש לקביעת היקף המזונות שהאישה זכאית לקבל מהבעל.

כיצד קובעים את רמת החיים?

1. רמת המדור – סוג הבית שבו חיים בני הזוג: וילה, בריכה וכו'.
2. העסקת עוזרת בית קבועה, אופר, נני.
3. חסכונות והשקעות.
4. חיי החברה, הבילויים ורמת מקומות הבילוי אליהם היו מורגלים – מסעדות, הצגות, קאנטרי קלאב ועוד.
5. מספר הרכבים וסוגם.
6. נופשים ונסיעות לחו"ל.
7. רכישות ציודים שונים לבית – מכשירי חשמל ממותגים, תכשיטים, יהלומים, חפצי אומנות, תמונות ועוד.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• חובת הבעל במזונות אישה
• תרומת השתכרות אישה
• מרכיבי מזונות אישה
• מזונות ידועה בציבור
• הסכם מזונות ילדים

הפוסט כיצד נקבעים מזונות אישה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

כאשר ידועה בציבור תובעת את מזונותיה מן הגבר עמו, היא חיה יש שני מצבים:

• מזונות לתקופה בה חיים הצדדים יחד ו.. מזונות לאחר הפירוד.
• לגבי מזונות לתקופה בה חיים הצדדים יחד, קבעה הפסיקה כי ניתן להחיל על הידועה בציבור חובת מזונות.

בהתאם לפסק דין חדשני של השופט ברק, חייב הגבר במזונות הידועה בציבור גם לאחר הפירוד ביניהם – "מזונות שיקום" – זאת מכח הסכם מכללא הקיים ביניהם, כאשר ערכי ההגינות, השוויון והצדק מחייבים זאת. הביסוס לזכותה נובעת מהפרת תניה חוזית משתמעת לפיה יש לאפשר תקופת זמן סבירה להליכי פירוד בין בני זוג.

כלפי האישה על פי הסכם מכללא הנלמד מעצם החיים המשותפים יחד. בית המשפט קבע כי סביר שאישה לא תסכים לחיות עם גבר יחד ולמלא את תפקידיה וחובותיה בלי שתהנה מהזכויות המוקנות לאישה, וביניהן הזכות לכלכלתה ולפרנסתה.

מזונות ידועה בציבור זכויות נוספות

ידועה בציבור זכאית למזונות מעזבונו של בן זוגה שנפטר וכן זכאית היא לפיצויי נזיקין אם נפטר בנסיבות המזכות בפיצויים (תאונת דרכים, תאונת עבודה ועוד) במידה והיא תוכר כתלויה בו על פי פקודת הנזיקין.

ידועה בציבור יורשת חלק מעזבונו של בן זוגה המנוח, במידה ולא הייתה נשואה לאחר בעת פטירתו, ובמידה והמנוח לא הותיר אחריו צוואה.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מיהם ידועים בציבור?
• מרכיבי מזונות אישה
• חובת הבעל במזונות אישה
• היקף המזונות
• מזונות ילדים והסכם גירושין

הפוסט מזונות ידועה בציבור הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

חובת המזונות של בני זוג שנישאו בנישואין אזרחיים הינם על פי מקום מושבם של בני הזוג, ואם אין להם מושב משותף, המזונות נקבעים על פי מקום מושבו של החייב.

השאלה הראשונה הנשאלת טרום שאלת החיוב במזונות היא תקפות הנישואין. הפסיקה בנושא זה חלוקה לגמרי: נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק קבע את העיקרון כי יש לפצל את הדיון לשתי שאלות – שאלת תקפות הנישואין אשר תידון על פי המשפט הבין-לאומי הפרטי ושאלת החיוב במזונות שתיקבע על פי הדין האישי (דין הדתי – דין התורה). כלומר במקרה שבני זוג יהודיים שחיים בישראל נסעו למדינה אחרת והתחתנו שם, אזי דין מקום עריכת הטקס הוא הקובע.

על פי שיטה זו, נדרש לבחון את תקפות כושרם של הצדדים להינשא על פי דין מקום מושבם הקבוע של בני הזוג ואת צורת עריכת הטקס על פי הדין החל במקום ובזמן עריכתם. במקרה זה בני זוג יהודיים החיים בישראל ונישאו לדוגמה בקפריסין יוכר נישואיהם על ידי בית המשפט האזרחי הבא לדון במזונות אישה.

גישה אחרת הקיימת בפסיקה מגדירה את מקום מושבם של בני הזוג כמקום המושב הנוכחי של בני הזוג דהיינו לא מקום עריכת הטקס ולכן הדין עליו נדרש לקבוע הינו הדין במדינת ישראל – הדין האישי. על פי גישה זו דין התורה אינו מכיר בתקפותם של נישואים אזרחיים ולכן הבעל אינו חייב במזונות לאשתו מאחר והם אינם נשואים כדת משה וישראל.

גישה זו מובלת על ידי ההנחה כי אין הגיון בכך שישראלים יכולים על ידי נסיעה קצרה לחו"ל לבטל את היותם יהודים ואת הדין החל עליהם. בנוסף אין הגיון בכך שעל פי בית המשפט האזרחי בני הזוג יהיו נשואים ועל פי בית הדין הרבני פנויים.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מזונות ידועה בציבור
• התרת נישואין אזרחיים
• דמי מזונות
• היקף המזונות
• מרכיבי מזונות אישה

הפוסט מזונות אישה בנישואין אזרחיים הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ