קיימים מקרי גירושין קשים בהם ילדים אשר בדרך כלל מוסתים מאחד מבני הזוג מסרבים לפגוש את בן הזוג השני. בן הזוג אשר מבקש סיוע מבית המשפט כיום מחויב להליך גישור בטרם הוא יכול לפנות לערכאות. ההליך אורך 60 ימים.

במטרה לעזור להורים הסובלים מניכור בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב מינה שופט ייעודי שתפקידו לטפל בבקשות אלו וכך הצליחו לקצר את ההליך מ 60 ימים ל 14 ימים. מודל מוצלח לכל הדעות.

בית המשפט בראשון לציון גיבש מדיוניות משלו הכוללת שאלון ארוך להורים אשר פונים לבית המשפט. השאלון מציג שאלות הנוגות לאיכות הקשר עם הילדים.

בשל גיבוש מדיניות שונה בין בתי המשפט החליטה הנשיאה חיות להקפיא את המודל החדש ולבחון כיצד קובעים נוהל קבוע בין בתי המשפט. זאת בעקבות פניה של עורך דין גיא רוה בנושא.

בפסק דין של בית המשפט המחוזי מאת כב' השופט סארי ג'יוסי הושארה על כנה החלטת בית המשפט לענייני משפחה בחדרה לשנות את המשמורת בין בני זוג בשל ניכור הורי.

במקרה דנן קבע בית המשפט כי קיים ניכור הורי מצד האם אשר מתבטא ביחס של בנם לאביו. בית המשפט כמו כן קבע כי הניכור עלול להיות מוחל גם על שתי הבנות האחרות של בני הזוג. פסק הדין קבע כי הילדים ילמדו בסמוך למגורי האב וכי יצומצמו באופן משמעותי המפגשים בין האם לילדיה. בית המשפט בחדרה לאורך כל ניהול המשפט אשר ערך כשנתיים התריע בפני האם כי באם ימשך יחסיה לילדיה קיימת אפשרות להוצאת הילדים מחזקתה. פסק הדין התבסס על חוות דעת מקצועיות ותסקירים של גורמי הרווחה בנוגע להסתה ולניכור של האם.

מקרים מסוג זה הינם רבים ובמרבית המקרים ההליכים המשפטיים אורכים זמן רב דבר שמעצים את הניכור ואת הנתק בין ההורה המנוכר לילדיו. הגבלה או הוצאת ילדים ממשמורת ההורה (כאשר בדרך כלל מדובר באם) הינה החלטה כבדת משקל אשר דורשת אישוש מצד גורמים מקצועיים ולכן אורכת זמן.

לקביעת פגישה עם עו"ד לענייני גירושין, חייגו 03-5751257 או השאירו פרטים.

הפוסט ניכור הורי להורים גרושים מצד ילדיהם הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

הספר הוא מעין מפת דרכים של הליך הגירושין עצמו על כלל מרכיביו. הוא אינו נועד כתחליף לייעוץ משפטי אבל יאפשר לכם להתכונן לפגישה עם עורך דין לענייני משפחה.

האסטרטגיה איך ניגשים להליך היא העצה החשובה מכל. אתם צריכים לקחת החלטה על אילו עקרונות תעמדו ומה חשוב לכם ביום שאחרי ההליך. כל צעד שתנקטו יגרור צעד נגדי של בן/בת הזוג ולכן התכנון המקדים הוא המפתח להליך גירושין קצר ככל שניתן, אשר יאפשר לכם להתחיל מהר ככל שניתן בחיים שאחרי.

השאיפה היא להגיע להפרדות תוך הסכמה, אך כזו שתחזיק מעמד לאורך שנים. הפרדות ללא עיסוק בכלל ההיבטים הנוגעים לגירושין – מזונות, חלוקת רכוש, משמורת והסדרי ראייה עלולה להביא לפתיחת הליכים בעתיד ולכן ההפרדות חייבת להיעשות בצורה מקצועית ומלאה.

הפרדות זו חשוב שתעשה על ידי עורכי דין אשר עוסקים ייעודית בתחום דיני משפחה. עורך דין יבצע את התכנון המקדים ויסייע לכם לקבל את ההחלטה מהי האסטרטגיה הנכונה עבור המקרה שלכם – האם פניכם לניסיון להגעה להסכם עם בן/בת הזוג או לתביעות בבית משפט.

כאמור הסכם היא האלטרנטיבה העדיפה במרבית המקרים ונדרש שהסכם הגירושין יכיל את כלל ההיבטים עליהם נדרש להסכים ויחזיק את מבחן הזמן.

באם ההסכם אינו משרת אתכם או שנגררתם להליך משפטי אזי נדרש תכנון אסטרטגיה אשר מותאמת לפסיקה העדכנית ולהליכים הצפויים בבתי המשפט.

הימנעו מצעדים דרסטיים כמו הגשת תלונות שווא במשטרה אשר לבסוף יכולים לשמש כנגדכם.

אל תעשו צעדים נחפזים ואל תגררו על ידי בן/בת הזוג להחלטות שלאחר מכן תצטערו עליהם. כדוגמת הליכה לעורך דין של הצד השני שייצג את שניכם (לעולם האינטרס שלו יהיה של בן/בת הזוג), העברת כספים לצד השני שלא דרך הסכם או חתימה על מסמכים ללא ייעוץ עם עורך דין.

באם המשפחה כוללת ילדים, אזי נדרש לעשות כל מה שניתן כדי להרחיק אותם ככל הניתן מהסכסוך ולהימנע מלהשתמש בהם ככלי בהליך המשפטי. טובת הילדים חשובה מכל.

גישור הינה אפשרות טובה מאד לניסיון להגיע להסכמה בין הצדדים כאשר נעזרים במומחים לכך.

באם טרם התחתנתם או שאתם אחרי החתונה ורוצים להסדיר את העניינים הרכושים והכספיים כך שלא יתפתחו לויכוח עתידי – הסכם ממון הינו כלי מצוין שימנע בעיות עתידיות. בדומה להסכם גירושין גם הסכם ממון נדרש שיעשה באופן מקצועי וכוללני כך שלא יאפשר לפרש אותו בצורה שונה או שיהיה כלי לניגוח בני הזוג תוך כדי הנישואין או אחרי היפרדות.

כל מקרה הינו לגופו ולכן ניתן לשמוע עצות מחברים ומשפחה אך להעבירם לבדיקת עורך דין גירושין בתל אביב. זכרו אין מקרה אחד דומה למשנהו ונדרש לגבש אסטרטגיה נכונה ומתאימה למקרה שלכם.

הפוסט מדריך למתגרש – כל מה שצריך לדעת על הליכי הגירושין בישראל הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

אישה כתבה דף במחברת כשנה וחצי לפני פטירתה שם היא מורישה את דירתה לחברתה השכנה. המסמך לא נחתם על ידה.

השכנה הגישה בקשה למתן צו קיום לצוואת המנוחה ומנגד התנגדות לקיום הצוואה הוגשה ע"י יורשת על פי דין שהיא קרובת משפחה רחוקה.

נפסק כי אף שמתקיימים מרכיבי יסוד של "צוואה בכתב" הרי הפגם מצביע על כך שהמנוחה לא גמרה בדעתה לערוך צוואה.

מהי צוואה בכתב יד? על פי סעיף 19 לחוק הירושה צוואה בכתב תיכתב כולה ביד המצווה תישא תאריך כתוב בידו ותיחתם בידו.

האם ניתן לקיים צוואה על אף הפגמים שנפלו בה? סעיף 25 לחוק ירושה מסמיך את ביהמ"ש לקיים צוואה על אף הפגם בהתקיים שני תנאים מצטברים: האחד-שהתקיימו מרכיבי יסוד בצוואה כלומר המסמך הוא צוואה כפי הוראות חוק הירושה למעט הפגם והשני – שלא היה לביהמ"ש ספק כי היא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה.

במקרה שמתואר כאן, דף המחברת כולו נכתב בכתב ידה של המנוחה ומתקיימים מרכיבי יסוד של "צוואה בכתב" לפי הוראות החוק כלומר התנאי הראשון מתקיים למרות הפגם של אי חתימת המסמך.

אולם התנאי השני אינו מתקיים מאחר והמנוחה לא גמרה בדעתה לערוך צוואה. ואלו הסיבות העיקריות:

א. המסמך לא נחתם על ידי המנוחה. בחירת המנוחה שלא לחתום על המסמך משך שנה וחצי מטיל ספק בכוונת המנוחה לערוך צוואה. בתחומי משפט אחרים נקבע כי חתימתו של אדם על מסמך מהווה עדות לכך שאותו אדם קרא את המסמך, הסכים לאמור בו, והיה מודע למשמעות ולתוצאות חתימתו.

ב. המסמך לא נתלש מהמחברת. הותרת המסמך במחברת כדף מדפיה מלמד כי המסמך לא התגבש לכדי מסמך. נראה כי המנוחה זנחה את כוונתה לערוך צוואה.

ג. במסמך הוקדש מקום לעדים לעריכת הצוואה. פרטי העדים לא נרשמו ואולם אזכורם מצביע על כוונה לערוך צוואה בעדים. ולכן המסמך אינו צוואה אלא טיוטת צוואה.

ד. לא הובאו ראיות מספיקות להוכחת רצונה החופשי והאמיתי של המנוחה לערוך צוואה. בהתאם לפסיקה אם נותר ספק בלבו של ביהמ"ש שהצוואה משקפת את רצונו האמיתי והחופשי של המצווה יפעל הספק לאי קיומה של הצוואה.

ביסוד דיני הירושה העיקרון כי יש לכבד את רצון המת. יש לכבד גם את רצון המת ואת בחירתו שלא לערוך צוואה.

הפוסט פסק דין מאת כבוד השופט פליקס גורודצקי (ת"ע 25797-12-15): ריפוי פגמים בצוואה בכתב יד? הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

פסק דין מאת כבוד השופטת שלי אייזנברג (חיפה, תלה"מ 39625-06-17)

העובדות:

המשמורת היא לאם וזמני השהות עם האב מצומצמים לפעמיים בשבוע אחר הצהריים וכן כול סוף שבוע שני. בפעם הראשונה שהאם רצתה לעבור הוגש תסקיר פקידת סעד נגד המעבר. האם בהריון מבן זוג חדש ורצתה לעבור לידו כמו גם האב מצפה לילד חדש. לאור השינויים בחיי הקטין ששני הוריו עומדים להיות הורים לילד נוסף המליצה פקידת הסעד שלא להתיר את העתקת מקום המגורים של הקטין. בפעם השנייה ביקשה האם לעבור למקום אחר אשר קרוב לבית הוריה של האם אשר יהוו סביבה תומכת ועוזרת לאם.

האם טענה כי המעבר ייטיב עמה ביחס לקשיים עימם היא מתמודדת: תהיה לה תמיכה רגשית ובטחון בשל הימצאותה בקרבת בני משפחתה. תהיה לה אפשרות להעזר בבני משפחה לצורך שמירה על הקטין בשעות העבודה שלה. כן המלצות התסקיר האחרון מבטיחות קיום זמני שהות דומים לזמני השהות הנוהגים ואף היא מוכנה לשאת בנטל הנסיעות שהוטל עליה בסך 4 הסעות בחודש לבית האב וחזרה. פקידת הסעד תמכה במעבר זה אך כבוד השופטת אייזנברג דחתה את המלצות התסקיר ובקשת האם נדחתה למרות התסקיר התומך שכן המעבר מנוגד לטובת הילד.

האב טען כי במהלך השנה האחרונה נישא מחדש והוא אב לתינוקת בת חמישה חודשים.   זמני השהות רחבים ממה שנקבע בהסכם בתיאום בין ההורים. הקטין נוהג לישון אצלו באמצע השבוע ולעיתים גם בסוף השבוע שמתחיל ביום חמישי במקום ביום שישי. בהתאם להסכם הגירושין עברה האם להתגורר בדירה בסמוך לאב וכך מתגוררים הצדדים בסמיכות גיאוגרפית במשך שנים כאשר הקטין רשאי לבקר את אביו בכל עת שהוא חפץ. האב מסיע את הקטין לבית הספר ומשתתף באירועים של הקטין בבית הספר. השינוי שמבקשת האם הנו שינוי מטלטל בחייו של הקטין הוא מעמיד בסכנה את הקשר המשמעותי שלו עם אביו.

נימוקי פסק הדין של כבוד השופטת שלי אייזנברג אשר דחתה את בקשת האם למעבר למקום מגורים אחר

בהתאם לסעיפים 15 ו- 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב-1962  על ההורים להידבר ולהגיע להסכמות בעניינים מסוג זה ואם לא יצליחו להגיע להסכמה יוכרע העניין ע"י בית המשפט, שישקול את שיקול טובת הקטין על יסוד עיקרון טובת הילד הספציפי. על בית המשפט לקבוע הסדר המגשים במידה המרבית את זכות הקטין ליהנות ממסגרת יציבה כמו גם שמירה על קשר עם ההורה האחר. על בית המשפט לבחון האם צורכי הקטין מצדיקים את העתקת מקום המגורים, אם יש בהעתקת המגורים כדי לפגוע במערכת היחסים בין האב לקטין ואם הפגיעה תהיה בדרגת חומרה שתביא לכך כי טובת הקטין תועדף על פני רצונה של האמא לשקם את חייה על ידי העתקת מקום מגוריה.

בעניין זה המעבר יפגע באופן ברור בקשר של האב והקטין. המעבר לא יאפשר לאב להמשיך ולמלא את תפקידו ולהיות נוכח באופן משמעותי בעולמו של הקטין. קיום זמני שהות בקניון לא יאפשר זמן משפחתי מיטיב ובראייה לעתיד ככל שהקטין יגדל ועיסוקיו יהיו אחרים ומרובים, לא יהיה זה ריאלי לקיים מפגש אחד סתמי בקניון במקום שני מפגשים שבועיים בסביבת מגוריו הטבעית של הקטין בסמוך לעולמו החברתי. ברור כי שהות בבית האב מפגש עם אחותו הצעירה והכנת שיעורי בית בצוותא, סעודת ערב משפחתית ואף לינה משמעותיים לעין ערוך ממפגש בקניון. זמני השהות במתכונת זו יפגעו באיכות הקשר ואף עלולים לגרום לריחוק.

הביקורת של כב' השופטת שלי אייזנברג על התסקיר שנתנה פקידת הסעד

"מצאתי כי הוא בלתי מעמיק, מבוסס על התרשמות אישית ונעדר בדיקות וממצאים מבוססים. לכן אין בדעתי לאמצו".

העו"ס לסדרי דין ציינה בתסקירה כי להערכתה המקצועית יש זכות בסיסית לכל הורה להיטיב את תנאיי חייו כאשר שיקום זה של האם יתרום גם לרווחת הבן הקטין שיצא נשכר מהמעבר לסביבה משפחתית מוכרת והאם תחוש שביעות רצון ורווחה אישית. להתרשמותה זו של העו"ס לא הונחו אדנים. העו"ס לא שאלה את האם היכן היא מתכוונת לעבוד, היכן היא תתגורר, האם בדקה מסגרת חינוכית מתאימה והאם תוכל לקחת חלק פעיל בחלוקת נטל ההסעות לצורך ביצוע זמני השהות.

העו"ס ציינה כי שיקום האם יתרום לקטין מבלי שבחנה איזה שיקום צופן המעבר לאם.  כאמור בית המשפט לא שוכנע כי המעבר למושב אחר טומן בחובו שיקום של ממש לאם כפי שטענה שעה שאין מדובר במעבר מגורים לצורך קריירה לימודים או זוגיות שניה אלא לצורך נוחות בלבד: הרצון להתגורר בקרבת הוריה של האם. נראה כי חיוני יותר לקטין להתגורר בקרבת שני הוריו מאשר בקרבה לבני משפחתה של האם. צרכיו ההתפתחותיים של הקטין מחייבים נוכחות של שני ההורים ולאו דווקא של בני משפחה מורחבת.

הפוסט דחיית בקשת אם למעבר מקום מגורים בישראל עם קטין בן 11 הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

הוצאות משתנות מתייחסות להוצאות חד פעמיות לא קבועות כגון גן, צהרון, משקפיים, טיפולי שיניים, חוגים, שיעורים פרטיים, פסיכולוג, רפואי ועוד. לאחר פרסום ההלכה החדשה בע"מ 919/15 הוצאות אלו לגבי ילדים עד גיל 6 משולמים עדיין שווה בשווה על ידי ההורים ומעל גיל 6 ההוצאות משולמות בהתאם ליחס הכנסות הפנויות של ההורים.

הוצאות חינוך: בתחילת כל שנה מקבלת האם גמלת לימודים מהביטוח הלאומי עבור כל אחד מהילדים. שני ההורים חולקים את עלויות החינוך בתחילת השנה לאחר קיזוז המענק.

הוצאות שעורים פרטיים, חוגים וכו' מחייבות את הסכמת שני ההורים מראש ולרוב מסכימים ההורים בהסכם הגירושין על חוג אחד או שניים. כך לגבי קייטנות מקובל לחוק מחזור אחד של קייטנה ואפילו שניים בהסכמי גירושין.

הוצאות רפואיות: מקובל שהתשלום החודשי לקופת החולים הינו חלק מסכום המזונות החודשי שמקבלת האמא. הוצאות רפואיות חריגות כגון משקפיים, אורטודנט, התייעצות עם רופא מומחה ועוד חולקים בהם ההורים. כאמור עד גיל 6 מחצית לכל הורה ולאחר גיל 6 בהתאם ליחס ההכנסות הפנויות של ההורים.

הפוסט חלוקת הוצאות משתנות "מחציות" הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בהתאם להלכה החדשה של בית המשפט העליון, בע"מ 919/15, מזונות לגילאים 6-18 יקבעו בהתאם ליחס הכנסות שני ההורים תוך לקיחה בחשבון של יחס חלוקת זמני השהות והשארת מרחב שיקול דעת לשופט בהתאם לנסיבות המקרה.

חשוב לדעת כי בזמני השהות הדומים או השווים, אין מדובר אך ורק בזמני השהות הטכניים בהם הילד שוהה בבית ההורה השני אלא גם מי הוא ההורה אשר עושה עם הילד פעילויות כגון לקיחה לחוגים, רופאים, הסעות לחברים, לוקח חופש כשהילד חולה, השתתפות באירועים וימי הורים בבית הספר, לקיחה לפסיכולוג, לשיעורים פרטיים וכו'.

לצורך קביעת מזונות ילדים מעל גיל 6  ראשית קובעים את יחס ההכנסות הפנויות ואת יחס זמני השהות. לאחר מכן יש לקבוע מהם ההוצאות תלויות השהות, כגון: מזון, טואלטיקה וכו' והוצאות שאינן תלויות שהות כגון: פלאפון, תספורת ביגוד והנעלה.

לגבי ההוצאות שאינן תלויות שהות הן תחולקנה לפי יחס ההכנסות של ההורים. כך גם ההוצאות החריגות (חינוך, רפואה, שיעורים פרטיים) וזאת החל מהשקל הראשון וללא קשר לחלוקת זמני השהות שכן אינם קשורים לזמני השהות.

לגבי הוצאות תלויות שהות בשלב הראשון קובעים מה הסכום שצריך כול הורה לשאת מתוך סך הצרכים תלויי השהות לפי יחס ההכנסות. בשלב השני בודקים וקובעים כמה נושא כול הורה בפועל מהצרכים תלויי השהות בהתאם ליחס זמני השהות. הפער בין מה שההורה צריך לשאת לפי יחס ההכנסות לבין מה שהוא נושא בפועל בשל זמני השהות הוא המזונות שיש להעביר לאותו הורה או שעליו להעביר להורה השני.

למעשה זהו חישוב המתאים לסעיף 3א' לחוק לתיקון דיני מזונות בהתאם למתווה של כב' השופט שנלר.

כאן המקום לציין כי בתי הדין הרבניים אינם פוסקים לפי מתווה זה אלא בהתאם לדין הקודם כפי פסיקת מזונות ילדים עד גיל 6.

הפוסט קביעת מזונות ילדים מגיל 6 עד גיל 18 הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

עורך דין לענייני משפחה: ללוות את הליך הגירושין כראוי

רבים מאתנו מתחתנים מתוך אהבה ותקווה כי קשר זה יחזיק מעמד. עם זאת, חלומות לחוד ומציאות לחוד שכן זוגות רבים בוחרים להתגרש לאחר פרק זמן מסוים. לאורך תהליך מורכב זה מומלץ לקבל את שירותיו של עורך דין מומחה בענייני משפחה. כך תוכלו לקבל את השירות המקיף ביותר:

• מזונות ילדים – הליך גירושין בין בני זוג הוא איננו קל. עם זאת כאשר לבני הזוג ישנם ילדים משותפים הקושי עולה מספר דרגות. כדי לסיים פרק זה בחייכם תוך שמירה על טובתם של הילדים יש לקבוע האם בכלל יהיו דמי מזונות עבורם וכמה או שלא תהיה העברת דמי מזונות ילדים. דמי המזונות לילדים נקבעים לפי מספר פרמטרים: צרכיהם של הילדים, גילאי הילדים, הכנסתו של האב והאם מכל המקורות וזמני השהות של הילדים עם כל הורה.

• חלוקת הון ורכוש – לאורך חייהם המשותפים בני הזוג צוברים נכסים מגוונים: החל מקבלת ירושה, קצבאות נכות, גמלה פנסיונית, דירה, מניות, אופציות, עסק, חברה בע"מ, שבח של נכסים מלפני הנישואין, שיתוף בדירה שהיתה בבעלות צד אחד מלפני הנישואין ועוד – לאורך שנות נישואיהם זוגות רבים זכאים לכספים רבים; רכוש אותו הם ייאלצו לחלק כראוי בבוא היום אם יחליטו להתגרש. אכן מומלץ לחלק הטבות כלכליות אלו ואחרות שווה בשווה ובאופן הוגן. עם זאת ישנם זוגות לפני פרידה המגיעים לסכסוכים קשים. במצבים של מחלוקות כספיות בין שני הצדדים מומלץ לפנות אל עורכי דין המתמחים בנושאים אלו.

לסיים את זה יפה בעזרת עורך דין לענייני משפחה

כאשר האהבה נגמרת מדובר בשלב לא פשוט עבור בני זוג נשואים; שלב אותו יש לסיים יפה ולנסח הסכם גירושין הוגן. יש לכם ילדים משותפים? צברתם יחדיו רכוש רב? כדי להגיע אל עמק השווה פנו אל משרד עורכת הדין טלי אויזרוביץ בעלת ניסיון של מעל 20 שנה בייצוג בבית המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים המכירה את דעת השופטים על הסוגיות השונות ואת כול המהלכים והטענות וסיכוייהם להתקבל.

זקוקים לסיועם של עורכי דין לענייני משפחה? משרד עורכת דין קורן-אויזרוביץ, אשר נוסד ב-2002 על ידי עורכת הדין טלי אויזרוביץ, בעלת ניסיון מעל 20 שנה, מתמחה במגוון תחומי עיסוק בענייני משפחה כדוגמת הליכי גירושין – על כל המשתמע מכך: החל מדמי מזונות עבור האישה והילדים, מזונות במשמורת משותפת, חלוקת ההון המשותף שנצבר ועד אמנת האג וחטיפת ילדים, עורכת הדין אויזרוביץ תעניק לכם טיפול מקצועי מיומן ומנוסה באופן אישי בעצמה עם זמינות גבוהה ללקוח.

עורכי דין לענייני משפחה: השלבים העיקריים בעת הליך גירושין

איבדתם אמון בבן או בת הזוג? חוששים שמיהרתם להתחתן ואין כל חיבור ביניכם? ההבנה כי גירושין הם הצעד המתבקש הבא היא איננה קלה. כדי לפעול כראוי אל תחכו עוד דקה אחת – צרו קשר בהקדם לייעוץ עם עורכי דין מקצועיים המתמחים בדיני משפחה:

• פגישת ייעוץ עם עורך הדין – חשיבותה של פגישה זו היא עצומה שכן היא מאפשרת ללקוח להבין את מקור ההתלבטות, לאמוד את ההשפעה הכלכלית העתידית והמעשית של גירושין על חייו וחיי ילדיו והאם מדובר במסלול המתאים לו. במידה והתשובה היא חיובית יהיה עליכם לשוחח עם עורך הדין על אסטרטגיית הפעולה. למה הכוונה? יהיה צורך לדון בעילה לגירושין, האם מומלץ לפנות אל בית הדין הרבני או אל בית המשפט לענייני משפחה, להעריך מה יהיה סכום המזונות ואיך יחולק הרכוש לצד היבטים חשובים אחרים.

• חלוקת הרכוש – בין אם מדובר בחסכונות, חשבונות בנק, דירה, עסק, מניות, אופציות, פנסיה, נכס קריירה, מוניטין, חברה בע"מ או פירוק שיתוף במשק ונחלה, כאשר בני זוג דנים בחלוקת הרכוש וההון המשותף שצברו ייתכן ויעלו מחלוקות בנוגע לזכאות לכספים מסוימים או לגבי חלוקת הנכסים. עורך דין בעל ניסיון בייצוג מומחה בענייני משפחה ייצג ויפעל בהיבטים אלו.

עורך דין לענייני משפחה שיעזור להגיע להבנות ולהיפרד בכבוד

לצד חלוקת ההון והרכוש המשותף יהיה עליכם גם להגיע להסדר בנוגע לדמי מזונות לילדים, המשמורת וזמני השהות לצד היבטים חשובים אחרים. כדי להגיע להסכם הגירושין המקיף והמיטיב ביותר עבורכם כל שעליכם לעשות הוא לפנות אל משרד עורכת דין קורן-אויזרוביץ. עו"ד אויזרוביץ מחזיקה בידע ובניסיון של מעל 20 שנה בכל הנוגע לדיני משפחה. בנוסף הטיפול המשפטי נעשה באופן אישי על ידי עו"ד אויזרוביץ בעצמה והיא משתמשת בניסיון והפרקטיקה שרכשה בייצוג בבתי המשפט ובתי הדין הרבניים לצד ההשכלה הגבוהה שרכשה באוניברסיטת חיפה – שני התארים: במשפטים ובכלכלה.

עורך דין משפחה

עורך דין משפחה יסייע ללקוחותיו במגוון תחומים: החל מחלוקת הון ורכוש בעת הליכי גירושין, גילוי הרכוש המוסתר, ייצוג בהוכחת המעמד כידועים בציבור, הגשת תביעה להתנגדות לצוואה ועוד. בין אם מדובר בהליך כזה או אחר, עורכת הדין טלי אויזרוביץ תשמח לסייע לכם בכל פנייה, התלבטות וצורך בייצוג משפטי. מוזמנים ליצור קשר עוד היום ולקבוע פגישת ייעוץ.

עורך דין משפחה: לקבל סיוע במגוון תחומים

עורך דין המתמחה בענייני משפחה מעניק שירותים במגוון תחומי עיסוק:

• ירושות וצוואות – במסגרת המציאות בה אנו חיים, אנשים רבים מנסחים צוואה; מסמך חשוב המציין כי לאחר פטירתו אדם זה מוריש את רכושו לקרובי משפחה, חברים ועוד. מעוניין להתנגד לצוואה? האם קופחו זכויותיך על ידי היורשים האחרים? מעוניינים לממש את העיזבון של הנפטר ולקבל צו ירושה? מתכננים להתנגד לצוואה של הבעל, האישה או הידועה בציבור? האם המצווה פעל תחת השפעה בלתי הוגנת? כדי לפעול כשורה עליכם להסתייע בשירותיו של עורך דין מומחה בענייני משפחה וירושה. לצד בירור הזכויות על הזכאות לקבלת הירושה, עורכי דין אלו יסייעו לכם גם בניסוח עריכת צוואה, הגדרתם של היורשים והרכוש וייפנו לייעוץ במיסוי במידה ומזהים כי הדבר נדרש בהתאם לכמות וסוג ההון.

• ידועים בציבור – בני זוג המבקשים לקבל זכויות כתוצאה מהכרה כידועים בציבור הינם פרטנרים המנהלים חיים משותפים לכל דבר – בדומה לבעל ואישה: החל מניהול משק בית משותף, מגורים משותפים – גם אם הם חלקיים ועוד. כדי לקבל את זכויותיכם ברכוש כידועים בציבור מומלץ לפנות אל עורך דין המתמחה בעיסוק זה. חשוב לציין כי מסלול ההכרה בשיתוף רכוש של ידועים בציבור מיועד למגוון קבוצות באוכלוסייה שלא היו מעוניינים או לא יכלו להינשא: החל מחסרי דת, זוגות חד-מיניים ועד כהן וגרושה.

עורך דין משפחה שמציע ליווי וייצוג מקצועי

מעוניינים לנסח צוואה ולהכריז על היורשים? מעוניינים בצו ירושה או להתנגד לצוואה? מחפשים הכרה בזכויותיכם מכוח חזקת השיתוף כידועים בציבור? כדי לקבל ליווי וייצוג משפטי מקיף בתחומים אלו ועוד מומלץ לפנות אל משרד עורכת הדין טלי אויזרוביץ. משרד זה אשר הוקם ב-2002 על ידי עו"ד טלי אויזרוביץ, בעלת ניסיון מעל 20 שנה, יעניק לכם ייעוץ מקצועי מלא בתחום דיני המשפחה, תקבלו טיפול משפטי באופן אישי מעו"ד טלי אויזרוביץ עצמה וייצוג בערכאות השונות תוך זמינות גבוהה ללקוח.

עורך דין משפחה מומלץ

על פי מה נקבע עורך דין משפחה מומלץ? ישנם מספר פרמטרים הקובעים זאת: החל מבקיאות משפטית, כימיה עם עורך הדין, ניסיון רב שנים וככול שגבוה יותר כך יותר טוב והמלצות חיוביות מהסביבה הקרובה וכמובן – טיפול באופן אישי וזמינות ללקוח. כל זאת ועוד תוכלו לקבל ממשרד עורכת הדין קורן-אויזרוביץ טלי. משרד זה אשר הוקם על ידי עורכת הדין טלי אויזרוביץ; עו"ד בעלת ניסיון של מעל 20 שנה בייצוג בענייני משפחה וירושה המחזיקה בבקיאות רחבה בכול התחומים של הליך הגירושין כגון מזונות ילדים במשמורת משותפת, מזונות ילדים במשפחות עתירות הון, חלוקת הרכוש ופירוק השיתוף. בנוסף, עורכת דין אויזרוביץ בעלת הבנה פיננסית מעמיקה (בעלת תואר ראשון בכלכלה) הנדרשת בחלוקת הרכוש וגילויו המלא, ייצוג בהליכי אמנת האג, חטיפת ילדים, תביעה להגירה עם ילדים לחו"ל, מינוי אפוטרופוס והתנגדויות לצוואות ונושאי הירושה. מוזמנים ליצור איתי קשר בהקדם.

כיצד יש לבחור עורך דין משפחה מומלץ

על עורכי דין מקצועיים בתחום דיני משפחה להחזיק במספר תכונות חשובות:

• רקע וידע משפטי רחב – לצד ההשכלה הגבוהה הרלוונטית על עורכי הדין לענייני משפחה להפגין בקיאות במגוון החוקים וההלכות הרלוונטיות למקרה שלכם וכן בפרקטיקה הנוהגת בבתי המשפט. במילים אחרות בין אם אתם מעוניינים להתגרש, לנסח צוואה או לזכות בירושה, לקבל הכרה כידועים בציבור או לבטל מזונות במשמורת משותפת, על מומחים אלו לעמוד מאחורי המוניטין שלהם – ולהעניק לכם את הטיפול המשפטי הרחב המתקדם והמקצועי ביותר.

• טיפול באופן אישי וזמינות גבוהה ללקוחות – מרבית האנשים הפונים אל עורכי דין המתמחים בענייני משפחה עושים זאת בשל נסיבות חיים לא פשוטות כלל. בשל כך עליך קודם כול לדעת מיהו עורך הדין שיטפל בך במשרד ולוודא את רמת ניסיונו ומקצועיותו. בנוסף על עורכי דין אלו לגלות רגישות ויכולת הקשבה בעת פגישתם עם לקוחותיהם. כך ניתן יהיה לבסס קשרי אמון וכמובן – להתחיל לבנות את אסטרטגיית הפעולה המיטיבה ביותר עבור הלקוח. בנוסף על עו"ד להיות זמין ללקוח תוך זמן סביר בעת ההתלבטויות השונות במצב המשברי החדש בחייו.

• תשלום – זקוקים לשירותי גישור? מעוניינים להתחיל בהליכי גירושין? ישנו מגוון שיקולים המשפיע על התשלום שתתנו לעורך הדין: החל מאופי הטיפול המשפטי לצד הניסיון והמומחיות של עורך הדין.

ליווי משפטי מהמעלה הראשונה ע"י עורך דין משפחה מומלץ

עורך דין לענייני משפחה מומלץ נמדד לפי מספר קריטריונים ואין ספק שבכולם עומדת עו"ד טלי אויזרוביץ. לצד ניסיון פרקטי בן מעל 20 שנה בייצוג בבתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים וטיפול בתיקיי גירושין וירושה, ניסיון עליו מתבסס המוניטין הגבוה שלה, היא אף דוגלת במצוינות ומטפלת באופן אישי בתיק. הדגש הוא על טובת הלקוח תוך ליווי משפטי מהמעלה הראשונה.

עורך דין דיני משפחה

עורך דין דיני משפחה בעל מומחיות במגוון תחומי עיסוק הכוללים בין היתר קבלת הכרה בזכויות כידועים בציבור. מעוניינים להקים בית משותף בישראל? בין אם ביכולתכם לעבור דרך הרבנות ובין אם לאו מומלץ לפנות אל משרד עורכת הדין קורן-אויזרוביץ. עורכת הדין אויזרוביץ עוסקת בעריכת דין מאז 1998, ייסדה את המשרד בשנת 2002, משרד המחזיק בניסיון מעל 20 שנה וברקע המקצועי הנדרש לצורך ייצוג וליווי בענייני משפחה; תחומי עיסוק הכוללים כמובן גם סיוע לזוגות המעוניינים לקבל הכרה בזכויותיהם כידועים בציבור. מוזמנים ליצור קשר עם עורכת הדין אויזרוביץ ולקבוע פגישת ייעוץ בהקדם.

עורך דין דיני משפחה: לקבל הכרה כידועים בציבור

הקמת בית בישראל היא, ללא ספק, שאיפה חיובית. לצד זוגות רבים העוברים דרך הרבנות כדי להגשים את חלומם ולהתחתן, ישנם זוגות הפונים לנתיב אחר: ידועים בציבור. למה הכוונה ב'ידועים בציבור? מדובר בזוגות אשר לא נישאו המחזיקים ומנהלים יחדיו משק בית כזוג נשוי לכל דבר.

לצד הזוגות אשר בוחרים לא להתחתן ברבנות אלא לקבל הכרה כידועים בציבור ישנם זוגות רבים אשר אינם יכולים להתחתן דרך הרבנות בישראל. באילו קבוצות באוכלוסייה מדובר? החל מזוגות חד-מיניים, זוגות חסרי דת, זוגות אשר יהדותם מוטלת בספק, זוג כהן וגרושה ועוד. אכן זוגות אלו אינם יכולים להינשא כדת וכדין אך הם יכולים להגיש בקשה להכרה כידועים בציבור לצורך עניין מסוים או לחתום על הסכם ממון אשר מאושר בבית המשפט. מבחינה משפטית הסכם זה מאפשר להם ליהנות מזכויות רבות מתוקף היותם ידועים בציבור.

לצורך הכרה זו יש לנסח הסכם ממון. חשיבותו של הסכם זה נמצאת בראש ובראשונה בתוקף שהוא מעניק למערכת היחסים של בני הזוג – במיוחד אם הם ייפרדו בעתיד. כלומר במקום להשקיע מאמצים וכסף לעורכי דין במלאכת ההוכחה על כך שהנכם ידועים בציבור וכי חלקתם יחדיו רכוש הרי שבזכות הסכם הממון אתם תקבעו בעצמכם את החלוקה שלו.

אם אין לכם הסכם ממון של ידועים בציבור ונפרדתם (פירוד או חס וחלילה מוות) תצטרכו הכרה והצהרה מאת בית המשפט במעמדכם כבני זוג לצורך עניין וזכות מסוימת שהנכם זכאים לה כבן זוג.

לצאת לדרך חדשה בעזרת עורך דין דיני משפחה

מעוניינים להתחיל בדרך זוגית חדשה? אם אינכם מעוניינים לעבור ברבנות או שמא אינכם רשאים לעשות זאת מסלול ידועים בציבור הינו מומלץ שכן בזכותו תוכלו להקים תא משפחתי בארץ לנהל משק בית משותף וליהנות מזכויות רבות בדומה לזוגות נשואים. לשם כך נחוץ לכם הסכם ממון וצוואה. אתם מוזמנים ליצור קשר עם משרד עורכת הדין קורן-אויזרוביץ. עו"ד אויזרוביץ תייעץ לכם בכל הנוגע להסכם הממון תערוך את הסכם הממון והצוואה לבני הזוג הידועים בציבור – ושתזכו לאריכות חיים יחד!

עורכי דין דיני משפחה

מחפשים בגוגל את הביטוי: עורכי דין דיני משפחה? בין אם אתם מתכננים להתגרש, מעוניינים לקבל הכרה בזכויות השיתוף כידועים בציבור או שמא תרצו לכתוב צוואה או התנגדות לצוואה של קרוב, בזכות עורכת הדין טלי אויזרוביץ תוכלו לקבל את הטיפול המשפטי והייצוג המקצועי ביותר ובאופן אישי ע"י עורכת דין אויזרוביץ בעצמה. מוזמנים ליצור עמי קשר עוד היום ולקבוע את פגישת הייעוץ הראשונה.

עורכי דין דיני משפחה: לפתור סכסוכים משפחתיים

דיני משפחה הינם ענף משפטי רחב היקף; ענף משפטי המטפל במגוון תחומי עיסוק:

• גירושין: חלוקת הון ורכוש, דמי מזונות לילדים ולאישה, משמורת הילדים וזמני שהות, כתובה.
• אמנת האג: טיפול משפטי הנוגע לחטיפות ילדים ולהגירה לחו"ל.
• הסכם ממון בטרם הנישואין או במהלכם, הסכם גירושין.
• ידועים בציבור, הסכמי ממון לידועים בציבור.
• ירושות וצוואות, בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה, ייצוג בהתנגדות לצוואה, ניהול עיזבון.
• הליכי גישור, ליווי ביישוב סכסוך.
• אפוטרופסות על חסויים – בקשה למינוי אפוטרופוס.

זקוקים לסיוע משפטי באחד מהתחומים הבאים? ראשית, עליכם לחפש את מומחי המשפט האמינים, המנוסים והמקצועיים ביותר. תהליך חיפוש זה כולל, לדוגמא, קבלת המלצות מהסביבה הקרובה. בת דודה התגרשה לאחרונה מבעלה? חברים טובים ניסחו צוואה? עורכי דין מכירים אנשי מקצוע טובים. עמית לעבודה נעזר במגשר בעת סכסוך עם גרושתו? בזכות המלצות אלו תוכלו לקבל חוות דעת אמינה ממקור ראשון על טיב עורך הדין. במקביל לכך מומלץ להסתייע באתרי האינטרנט ובדפים העסקיים. למה הכוונה? פלטפורמות אלו ואחרות מציגות את הרקע של עורכי הדין, הניסיון שלהם כמו גם פרטי מידע נוספים וחשובים, כגון תארים נוספים, רמת ההשכלה וזמינות וטיפול באופן אישי.

לאחר תהליך זה, תוכלו לפנות אל משרד עורכי הדין ולקבוע עמם פגישת ייעוץ. לאורך פגישה זו, תציגו את סיפורכם שיכלול את העובדות של מקורות ההכנסה והרכוש המשפחתיים את היחסים במשפחה ועוד לצד ההתלבטויות השונות שלכם. בהתאם לכך שיחה זו תוביל אתכם לדעת מה היא  הפעולה המתאימה שיש לנקוט ומה הטיפול המשפטי הנחוץ.

עורכי דין דיני משפחה שיודעים להיטיב עם הלקוח

סכסוכים משפחתיים יכולים להביא לעוגמת נפש אך ניתן לפתור אותם ביעילות: עורכת הדין אויזרוביץ הינה מומחית בדיני משפחה. למעשה משרד זה אשר נוסד בשנת 2002 על ידי עורכת הדין טלי אויזרוביץ, מחזיק במוניטין גבוה ובמצוינות מקצועית ומדורג כמשרד מוביל בתחום דיני המשפחה. החל מניהול תיקי גירושין, ליווי בהליכי גישור וחתירה להסכם הוגן במו"מ עם הצד שכנגד ועד ייצוג והגנה בבית המשפט או בית הדין – תעמוד לצדכם עו"ד אויזרוביץ.

עורך דין לענייני משפחה הכי טוב בארץ

אם אתם מחפשים עורך דין לענייני משפחה הכי טוב בארץ קבלו את ההמלצה הבאה: משרד עורכת הדין קורן-אויזרוביץ טלי. משרד זה עוסק במגוון תחומי דיני משפחה והמעמד האישי: החל מחלוקת הון ורכוש, פירוק השיתוף במקרקעין, מזונות ילדים, מזונות ילדים במשמורת משותפת, הסכמי ממון, משמורת וזמני שהות, תביעות לטיפול בניכור הורי, אמנת האג, הגירה עם ילדים לחו"ל לצד ניסוח צוואות, בקשה לצו קיום ירושה וצוואה וייצוג בהתנגדות לצוואה כמו גם סיוע בהכרה בזכויות ידועים בציבור ובקשה למינוי אפוטרופוס – עורכת הדין אויזרוביץ מחזיקה בניסיון רב, כאשר לאורך 20 השנים האחרונות היא מלווה בעצמה ובאופן אישי מגוון לקוחות תוך שימוש בידע מעמיק בתחום המשפטי ובתחום החשבונאי כלכלי (בעלת תואר B.A בכלכלה). זאת תוך שימוש בתובנות שצברה מפרקטיקה רבת שנים של ייצוג והופעה בפני בית המשפט למשפחה ובתי הדין הרבניים. אשמח לעמוד לרשותכם לצורך ייעוץ ליווי וייצוג בבית המשפט ובית הדין הרבני.

תהליך החיפוש אחר עורך דין לענייני משפחה הכי טוב בארץ

כל אחד ואחת מאתנו מחזיקים בחלומות שונים ומגוונים: עבור אחד מדובר ברכישת השכלה עבור אחר מדובר במציאת עבודה מרשימה ומוכבדת. עם זאת על דבר אחד אין עוררין: הקמת משפחה היא בגדר ערך עליון עבור רבים מאתנו. החל ממציאת הפרטנר הזוגי המתאים עבורנו ילדים משותפים המשקפים את האהבה שלנו ועד רכישת בית ורכוש נוסף – פרמטרים אלו ואחרים יוצרים סביבה נעימה ומזמינה; מקלט בטוח אליו נרצה לחזור מדי ערב בשמחה.

עם זאת, במקרים רבים התמונה השמחה של חיי משפחה שלמים ואוהבים נסדקת. חוששים שבן או בת הזוג בוגד? חוששים שמא יחטפו את ילדיכם? רוצים לנסח צוואה ולהוריש את רכושכם היקר לאנשים מסוימים? מישהו לקח מכם את זכויותיכם לירושה? כדי לפתור את ההתלבטות והחששות, מומלץ לפנות אל עורך דין מנוסה מומחה בענייני משפחה. השלב הראשון בעת החיפוש אחר עורך דין מנוסה ובעל מוניטין גבוה הוא פנייה אל הסביבה הקרובה וקבלת חוות דעתם האישית וכן בדיקה כי לעורך הדין רקע אקדמי של מצויינות וניסיון רב בטיפול בתיקיי משפחה וייצוג בבתי המשפט הנותנים פרקטיקה והבנה מעמיקה שאין לה תחליף.

הטיפול המשפטי המקצועי ביותר

מיהו עורך הדין הטוב ביותר העוסק בדיני משפחה? ישנם קריטריונים רבים שיסבירו זאת, עם זאת, בראש ובראשונה עליכם לבחור בעורך דין בעל ניסיון של שנים אשר ימנע מכם מפחי נפש מיותרים במהלך ההליך. כן חשוב לראות כי הוא אדם המתאים לכם ושהמלצותיו מתאימות לערכים שלכם, וכן לוודא כי תקבלו את הטיפול מעורך הדין המנוסה ולא מעורך דין צעיר אשר עובד במשרדו. כן חשוב כי עורך הדין יהיה זמין לשאלותיכם וההתלבטויות החדשות שיעמדו בפניכם במצב החדש וייתן לכם מענה תוך זמן סביר. בנוסף עליו לדון איתכם על מורכבות התיק וסיכוייו. מעבר לכך יהיה עליו לייעץ לכם בנוגע לאסטרטגיית הייצוג והטענות ועוד. כדי לקבל את השירות המקצועי והמקיף ביותר מומלץ להגיע למשרד עורכת הדין קורן-אויזרוביץ טלי; עו"ד בעלת ניסיון של מעל 20 שנה בתחום דיני המשפחה והייצוג בבתי המשפט ובית הדין הרבני אשר מטפלת בתיק באופן אישי בעצמה.

עורך דין דיני משפחה: לקבל הכרה כידועים בציבור

עורך דין דיני משפחה מתמחה במגוון תחומי עיסוק הכוללים, בין היתר, קבלת הכרה כידועים בציבור. מעוניינים להקים בית משותף בישראל? בין אם ביכולתכם לעבור דרך הרבנות ובין אם לאו, מומלץ לפנות אל משרד עורכת הדין קורן-אויזרוביץ. משרד זה, הפועל מאז 2002, מחזיק בניסיון וברקע הנדרש לצורך טיפול בענייני משפחה; תחומי עיסוק הכוללים כמובן גם סיוע לזוגות המעוניינים לקבל הכרה כידועים בציבור. מוזמנים ליצור איתי קשר ולקבוע פגישת ייעוץ בהקדם.

הקמת בית בישראל היא, ללא ספק, שאיפה חיובית. לצד זוגות רבים העוברים דרך הרבנות כדי להגשים את חלומם ולהתחתן, ישנם זוגות הפונים לנתיב אחר: ידועים בציבור. למה הכוונה ב'ידועים בציבור? מדובר בזוגות אשר לא נישאו המחזיקים ומנהלים יחדיו משק בית כזוג נשוי לכל דבר.

לצד הזוגות אשר בוחרים לא להתחתן ברבנות אלא לקבל הכרה כידועים בציבור, ישנם זוגות רבים אשר אינם יכולים להתחתן דרך הרבנות בישראל. באילו קבוצות באוכלוסייה מדובר? החל מזוגות חד-מיניים, זוגות חסרי דת, זוגות אשר יהדותם מוטלת בספק, זוג כהן וגרושה ועוד. אכן, זוגות אלו אינם יכולים להינשא כדת וכדין, אך הם יכולים להגיש בקשה להכרה כידועים בציבור. לצורך עניין מסוים או לחתום על הסכם ממון אשר מאושר בבית המשפט. מבחינה משפטית, הסכם זה מאפשר להם ליהנות מזכויות רבות מתוקף היותם ידועים בציבור.

לצורך הכרה זו יש לנסח הסכם ממון. חשיבותו של הסכם זה נמצאת, בראש ובראשונה, בתוקף שהוא מעניק למערכת היחסים של בני הזוג – במיוחד אם הם ייפרדו בעתיד. כלומר, במקום להשקיע מאמצים במלאכת ההוכחה על כך שהנכם ידועים בציבור וכי חלקתם יחדיו רכוש, בזכות הסכם הממון אתם תקבעו בעצמכם את החלוקה שלו.

אם אין לכם הסכם ממון של ידועים בציבור ונפרדתם (פירוד או חס וחלילה מוות), תצטרכו הכרה והצהרה מאת בית המשפט במעמדכם כבני זוג לצורך עניין וזכות מסוימת שהנכם זכאים לה כבן זוג.

להקים בית בישראל

מעוניינים להתחיל בדרך זוגית חדשה? אם אינכם מעוניינים לעבור ברבנות או שמא אינכם רשאים לעשות זאת, מסלול ידועים בציבור הינו מומלץ, שכן בזכותו תוכלו להקים תא משפחתי בארץ, לנהל משק בית משותף וליהנות מזכויות רבות בדומה לזוגות נשואים. לשם כך, אתם מוזמנים ליצור קשר עם משרד עורכי הדין קורן-אויזרוביץ. עו"ד אויזרוביץ תייעץ לכם בכל הנוגע להסכם ממון ואף עריכת צוואה לבני הזוג – ושתזכו לאריכות חיים!

עורך דין לענייני משפחה: ללוות את הליך הגירושין כראוי

עורך דין לענייני משפחה מתמחה במגוון תחומי עיסוק: החל מחלוקת ההון והרכוש בין בני הזוג הנפרדים, קביעת דמי המזונות עבור האישה והילדים, ניסוח הסכמי ממון וגירושין וייצוג בערכאות השונות. כדי לנהל את הליך הגירושים היטב בפן המשפטי, מומלץ לעשות זאת עם משרד עורכי דין קורן-אויזרוביץ. משרד זה, אשר הוקם בשנת 2002 ע"י עו"ד טלי אויזרוביץ, מתמחה בדיני משפחה ומחזיק בניסיון, בפרקטיקה רבת שנים, בידע מקצועי, משפטי וכלכלי מעמיק ובניסיון רב בליטיגציה והופעות בדיונים בבית המשפט ובית הדין הרבני.

רבים מאתנו מתחתנים מתוך אהבה ותקווה כי קשר זה יחזיק מעמד. עם זאת, חלומות לחוד ומציאות לחוד, שכן זוגות רבים בוחרים להתגרש לאחר פרק זמן מסוים. לאורך תהליך מורכב זה, מומלץ לקבל את שירותיו של עורך דין מומחה בענייני משפחה. כך, תוכלו לקבל את השירות המקיף ביותר:

• מזונות ילדים – הליך גירושין בין בני זוג הוא איננו קל. עם זאת, כאשר לבני הזוג ישנם ילדים משותפים, הקושי עולה מספר דרגות. כדי לסיים פרק זה בחייכם, תוך שמירה על טובתם של הילדים, יש לקבוע האם בכלל יהיו דמי מזונות עבורם. דמי המזונות לילדים נקבעים לפי מספר פרמטרים: צרכיהם של הילדים, גילאי הילדים, הכנסתו של האב והאם מכל המקורות וזמני השהות של הילדים עם כל הורה.
• חלוקת הון ורכוש – לאורך חייהם המשותפים, בני הזוג צוברים נכסים מגוונים: החל מקבלת ירושה, קצבאות נכות, גמלה פנסיונית, דירה מניות, עסק, חברה ועוד – לאורך שנות נישואיהם, זוגות רבים זכאים לכספים רבים; רכוש אותו הם ייאלצו לחלק כראוי בבוא היום אם יחליטו להתגרש. אכן, מומלץ לחלק הטבות כלכליות אלו ואחרות שווה בשווה ובאופן הוגן. עם זאת, ישנם זוגות לפני פרידה המגיעים לסכסוכים קשים. במצבים של מחלוקות כספיות בין שני הצדדים, מומלץ לפנות אל עורכי דין המתמחים בנושאים אלו.

לסיים את זה יפה

כאשר האהבה נגמרת, מדובר בשלב לא פשוט עבור בני זוג נשואים; שלב אותו יש לסיים יפה ולנסח הסכם גירושין הוגן. יש לכם ילדים משותפים? צברתם יחדיו רכוש רב? כדי להגיע אל עמק השווה, יש לפנות אל משרד עורכת הדין טלי אויזרוביץ. אנו מתמחים בדיני משפחה, ירושה ואף מעניקים ייצוג בליטיגציה אל מול הערכאות השונות – בתי המשפט וביצ הדין הרבני.

עורך דין משפחה: לקבל סיוע במגוון תחומים

עורך דין משפחה יסייע ללקוחותיו במגוון תחומים: החל מחלוקת הון ורכוש בעת הליכי גירושין, גילוי הרכוש המוסתר, ייצוג בהוכחת המעמד כידועים בציבור, הגשת תביעה להתנגדות לצוואה ועוד. בין אם מדובר בהליך כזה או אחר, עורכת הדין טלי אויזרוביץ תשמח לסייע לכם בכל פנייה, התלבטות וצורך בייצוג משפטי. מוזמנים ליצור קשר עוד היום ולקבוע פגישת ייעוץ.

עורך דין המתמחה בענייני משפחה מעניק שירותים במגוון תחומי עיסוק:

• ירושות וצוואות – במסגרת המציאות בה אנו חיים, אנשים רבים מנסחים צוואה; מסמך חשוב המציין כי לאחר פטירתו, אדם זה מוריש את רכושו לקרובי משפחה, חברים ועוד. מעוניין להתנגד לצוואה? האם קופחו זכויותיך על ידי היורשים האחרים? מעוניינים לממש את העיזבון של הנפטר ולקבל צו ירושה? מתכננים להתנגד לצוואה של הבעל, האישה או הידועה בציבור? האם המצווה פעל תחת השפעה בלתי הוגנת? כדי לפעול כשורה, עליכם להסתייע בשירותיו של עורך דין המתמחה בענייני משפחה וירושה. לצד בירור הזכויות על הזכאות לקבלת הירושה, עורכי דין אלו יסייעו לכם גם בניסוח כתיבת צוואה, הגדרתם של היורשים והרוכש ייפנו לייעוץ במיסוי במידה ומזהים כי הדבר נדרש בהתאם לכמות וסוג ההון.
• ידועים בציבור – בני זוג המבקשים לקבל זכויות כתוצאה מהכרה כידועים בציבור הינם פרטנרים המנהלים חיים משותפים לכל דבר – בדומה לבעל ואישה. החל מניהול משק בית משותף, מגורים משותפים – גם אם הם חלקיים ועוד, כדי לקבל את זכויותיכם ברכוש כידועים בציבור, מומלץ לפנות אל עורך דין המתמחה בעיסוק זה. חשוב לציין כי מסלול ההכרה בשיתוף רכוש של ידועים בציבור מיועד למגוון קבוצות באוכלוסייה שלא רצו או לא יכולים להינשא: החל מחסרי דת, זוגות חד-מיניים ועד כהן וגרושה.

ליווי וייצוג מקצועי

מעוניינים לנסח צוואה ולהכריז על היורשים? מעוניינים בצו ירושה או להתנגד לצוואה? מחפשים הכרה בזכויות השיתוף כידועים בציבור? כדי לקבל ליווי וייצוג משפטי מקיף בתחומים אלו ועוד, מומלץ לפנות אל משרד עורכת הדין טלי אויזרוביץ. משרד זה, אשר הוקם ב-2002 על ידי עו"ד טלי אויזרוביץ, יעניק לכם ייעוץ מקצועי מלא בתחום דיני המשפחה, טיפול באופן אישי, ייצג אתכם בערכאות השונות כמו גם יהיה זמין לכם בתקופות הקשות בחייכם.

כיצד יש לבחור עורך דין משפחה מומלץ

על פי מה נקבע עורך דין משפחה מומלץ? ישנם מספר פרמטרים הקובעים זאת: החל מבקיאות משפטית, כימיה עם עורך הדין, ניסיון רב שנים והמלצות חיוביות מהסביבה הקרובה וכמובן – טיפול באופן אישי וזמינות ללקוח. כל זאת ועוד תוכלו לקבל ממשרד עורכי דין קורן-אויזרוביץ. משרד זה, אשר הוקם על ידי עורכת הדין טלי אויזרוביץ, בעלת ניסיון של מעל 20 שנה, מתמחה בענייני משפחה, ומחזיק בבקיאות רחבה בתחומים של הליך הגירושין כגון הבנה פיננסית מעמיקה הנדרשת בחלוקת הרכוש וגילויו, ייצוג בהליכי אמנת האג, חטיפת ילדים, תביעה להגירה עם ילדים לחו"ל, מינוי אפוטרופוס והתנגדויות לצוואות ונושאי הירושה. מוזמנים ליצור אתנו קשר בהקדם.

על עורכי דין מקצועיים בתחום דיני משפחה להחזיק במספר תכונות חשובות:

1. רקע וידע משפטי רחב – לצד ההשכלה הגבוהה הרלוונטית, על עורכי הדין לענייני משפחה להפגין בקיאות במגוון החוקים וההלכות הרלוונטיות למקרה שלכם. במילים אחרות, בין אם אתם מעוניינים להתגרש, לנסח צוואה או לזכות בירושה, לקבל הכרה כידועים בציבור או לבטל מזונות במשמורת משותפת, על מומחים אלו לעמוד מאחורי המוניטין שלהם – ולהעניק לכם את הטיפול המשפטי והכלכלי הרחב, המתקדם והמקצועי ביותר.
2. זמינות גבוהה ללקוחות – מרבית האנשים הפונים אל עורכי דין המתמחים בענייני משפחה, עושים זאת בשל נסיבות חיים לא פשוטות כלל. בשל כך, על עורכי דין אלו לגלות רגישות ויכולת הקשבה בעת פגישתם עם לקוחותיהם. כך, ניתן יהיה לבסס קשרי אמון בין כל המעורבים בדבר וכמובן – להתחיל לבנות את אסטרטגיית הפעולה המיטיבה ביותר עבור הלקוחות. בנוסף, על עו"ד להיות זמין ללקוח בעת ההתלבטויות השונות במצב המשברי החדש.
3. תשלום – זקוקים לשירותי גישור? מעוניינים להתחיל בהליכי גירושין? ישנו מגוון שיקולים המשפיע על התשלום שתתנו לעורך הדין: החל מאופי הטיפול המשפטי, לצד הניסיון והמומחיות של עורך הדין.

עורך דין משפחה מומלץ – ליווי משפטי מהמעלה הראשונה

עורך דין לענייני משפחה מומלץ נמדד לפי מספר קריטריונים, ואין ספק שבכולם עומדת עו"ד טלי אויזרוביץ. לצד ההתמחות רבת השנים בענייני משפחה, ניסיון עליו מתבסס המוניטין הגבוה שלה, היא אף דוגלת במצוינות ומטפלת באופן אישי בתיק. הדגש הוא על טובת הלקוח תוך ליווי משפטי מהמעלה הראשונה.

עורכי דין דיני משפחה: מידע חשוב להליך הגירושין

מחפשים בגוגל את הביטוי: עורכי דין דיני משפחה? בין אם אתם מתכננים להתגרש, מעוניינים לקבל הכרה כידועים בציבור או שמא תרצו לכתוב צוואה או התנגדות לצוואה של קרוב, בזכות עורכת הדין טלי אויזרוביץ תוכלו לקבל את הטיפול המשפטי המקצועי ביותר ובאופן אישי ע"י עורכת דין אויזרוביץ בעצמה. מוזמנים ליצור אתנו קשר עוד היום ולקבוע את פגישת הייעוץ הראשונה.

דיני משפחה הינם ענף משפטי רחב היקף; ענף משפטי המטפל במגוון תחומי עיסוק:

• גירושין: חלוקת הון ורכוש, דמי מזונות לילדים ולאישה, משמורת הילדים וזמני שהות, כתובה.
• אמנת האג: טיפול משפטי הנוגע לחטיפות ילדים ולהגירה לחו"ל.
• הסכם ממון בטרם הנישואין או במהלכם, הסכם גירושין.
• ידועים בציבור, הסכמי ממון לידועים בציבור.
• ירושות וצוואות, בקשה לצו ירושה או צוו קיום צוואה, ייצוג בהתנגדות לצוואה, ניהול עיזבון.
• הליכי גישור, ליווי ביישוב סכסוך.
• אפוטרופסות על חסויים – בקשה למינוי אפוטרופוס.

זקוקים לסיוע משפטי באחד מהתחומים הבאים ?ראשית, עליכם לחפש את מומחי המשפט האמינים, המנוסים והמקצועיים ביותר. תהליך חיפוש זה כולל, לדוגמא, קבלת המלצות מהסביבה הקרובה. בת דודה התגרשה לאחרונה מבעלה? חברים טובים ניסחו צוואה? עורכי דין צכירים אנשי מקצוע טובים. עמית לעבודה נעזר במגשר בעת סכסוך עם גרושתו? בזכות המלצות אלו, תוכלו לקבל חוות דעת אמינה ממקור ראשון על טיב עורך הדין. במקביל לכך, מומלץ להסתייע באתרי האינטרנט ובדפים העסקיים. למה הכוונה? פלטפורמות אלו ואחרות מציגות את הרקע של עורכי הדין, הניסיון שלהם כמו גם פרטי מידע נוספים וחשובים, כגון ניסיון וזמינות וטיפול באופן אישי.

לאחר תהליך זה, תוכלו לפנות אל משרד עורכי הדין ולקבוע עמם פגישת ייעוץ. לאורך פגישה זו, תציגו את הקונפליקט בו אתם נמצאים, לצד ההתלבטויות השונות שלכם. בהתאם לכך, שיחה זו תוביל אתכם לאסטרטגיית הפעולה המתאימה, לצד טיפול משפטי הכולל פנייה לערכאות הרלוונטיות.

להיטיב עם הלקוח

סכסוכים משפחתיים יכולים להביא לעוגמת נפש, אך ניתן לפתור אותם ביעילות: עורכת הדין אויזרוביץ הינה מומחית בדיני משפחה. למעשה, משרד זה, אשר נוסד ב-2002 על ידי עורכת הדין טלי אויזרוביץ, מחזיק במוניטין גבוה ובמצוינות מקצועית ומדורג כמשרד מוביל בתחום דיני המשפחה. החל מניהול תיקי גירושין, ליווי בהליכי גישור וחתירה להסכם הוגן במו"מ עם הצד שכנגד ועד ייצוג והגנה בבית המשפט או בית הדין – תעמוד לצדכם עו"ד אויזרוביץ.

עורכי דין לענייני משפחה: השלבים העיקריים בעת הליך גירושין

זקוקים לסיועם של עורכי דין לענייני משפחה? משרד עורכי דין קורן-אויזרוביץ, אשר נוסד ב-2002 על ידי עורכת הדין טלי אויזרוביץ, בעלת ניסיון מעל 20 שנה, מתמחה במגוון תחומי עיסוק בענייני משפחה כדוגמת הליכי גירושין – על כל המשתמע מכך: החל מדמי מזונות עבור האישה והילדים, מזונות במשמורת משותפת, חלוקת ההון המשותף שנצבר ועד אמנת האג וחטיפת ילדים, עורכת הדין אויזרוביץ תעניק לכם טיפול מקצועי, מיומן ומנוסה באופן אישי בעצמה וכמובן זמינות גבוהה ללקוח.

איבדתם אמון בבן או בת הזוג? חוששים שמיהרתם להתחתן ואין כל חיבור ביניכם? ההבנה כי גירושין הם הצעד המתבקש הבא היא איננה קלה. כדי לפעול כראוי, אל תחכו עוד דקה אחת – צרו קשר בהקדם לייעוץ עם עורכי דין מקצועיים המתמחים בדיני משפחה:

• פגישת ייעוץ עם עורך הדין – חשיבותה של פגישה זו היא עצומה, שכן היא מאפשרת ללקוח להבין את מקור ההתלבטות, לאמוד את ההשפעה הכלכלית, העתידית והמעשית של גירושין על חייו וחיי ילדיו והאם מדובר במסלול המתאים לו. במידה והתשובה היא חיובית, יהיה עליכם לשוחח עם עורך הדין על אסטרטגיית הפעולה. למה הכוונה? יהיה צורך לדון בעילה לגירושין, האם מומלץ לפנות אל בית הדין הרבני או אל בית המשפט לענייני משפחה, מה יהיה סכום המזונות ואיך יחולק הרכוש לצד היבטים חשובים אחרים.
• חלוקת הרכוש – בין אם מדובר בחסכונות, חשבונות בנק, דירה, עסק, חברה או משק ונחלה, כאשר בני זוג דנים בחלוקת הרכוש וההון המשותף שצברו, ייתכן ויעלו מחלוקות בנוגע לזכאות לכספים מסוימים או לגבי חלוקת הנכסים. אם לא חתמתם על הסכם ממון בטרם או לאחר החתונה, עורך דין המתמחה בענייני משפחה ייצג ויפעל בהיבטים אלו.

להגיע להבנות ולהיפרד בכבוד

לצד חלוקת ההון והרכוש המשותף, יהיה עליכם גם להגיע להסדר בנוגע לדמי מזונות לילדים, המשמורת לצד היבטים חשובים אחרים. כדי להגיע להסכם הגירושין המקיף והמיטיב ביותר עבורכם, כל שעליכם לעשות הוא לפנות אל משרד עורכי דין קורן-אויזרוביץ. עו"ד אויזרוביץ מחזיקה בידע ובניסיון מעל 20 שנה בכל הנוגע לדיני משפחה. בנוסף, היא נותנת טיפול משפטי מקצועי באופן אישי ומשתמשת בניסיון המעשי של מעל 20 שנה שרכשה בייצוג בבתי המשפט ובתי הדין הרבניים, לצד ההשכלה הגבוהה באוניברסיטת חיפה – 2 תארים במשפטים וכלכלה.

הפוסט עורך דין לענייני משפחה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

עורך דין צוואות: מידע חשוב

לאלו הצעירים מביננו המחשבה על העתיד יכולה להיות מפחידה מעט. בין אם מדובר בתכנון הפנסיה מקור תעסוקה בטוח וקבוע והיבטים אחרים – רבים מאתנו מתנהלים עם התחושה שיהיה אשר יהיה נוכל לנחות על הרגליים. עם זאת מדובר בצורת חשיבה מוטעית במיוחד כאשר מדובר בתכנון הצוואה שלנו. למעשה ככל שנוקפות השנים אנו צוברים יותר ויותר רכוש. בהתאם לכך כדי שנוכל להיות בטוחים כי האנשים הנכונים יקבלו רכוש זה מומלץ לנסח חוזה מחייב או במילים אחרות – הצוואה.

מקור המילה 'צוואה' מגיע מהפועל 'ציווי'. במילים אחרות הצוואה הינה מסמך משפטי מחייב בו אנו מצווים על מספר אנשים נבחרים לקבל את הרכוש שלנו – לאחר מותנו. בשל המידע הרגיש והחשוב במסמך זה יש להקפיד על כל פרט ופרט אותו אנו מכניסים אל תוך הצוואה. בנוסף, עלינו להבין היטב לא רק כיצד הצוואה תכתב אלא גם כיצד היא תצא אל הפועל ואם עולות סוגיות מיסוי מקרקעין המשפיעות על חלוקת העיזבון.

ישנם מספר סוגים של צוואות. ראשית, ישנה צוואה הנכתבת בכתב יד. כלומר מסמך זה נכתב כולו על ידי המצווה בכתב ידו עם תאריך וחתימה. בנוסף ישנה צוואה בפני עדים – צוואה הנערכת ומודפסת ע"י עורך דין צוואה ונחתמת בפני שני עדים המאשרים כי המצווה חתם על הצוואה בפניהם בעת ובעונה אחת וכי עשה זאת מרצון חופשי.

לפעול כעת – בשביל מחר בטוח

כולנו חוששים מהעתיד אך אין הוא בשליטתנו. בשל כך כאשר יגיע זמננו לחלוף מהארץ עלינו להבטיח כי רכושנו יחולק בקרב יקרינו. מעוניינים לנסח צוואה? לצורך כך מומלץ לפנות למשרד עורכת הדין קורן-אויזרוביץ. משרד זה אשר הוקם ב-2002 על ידי עורכת הדין טלי אויזרוביץ המתמחה בדיני משפחה וירושה: החל מצוואה וירושה, מינוי אפוטרופוס, אמנת האג, משמורת  ועד מזונות וחלוקת הון ורכוש בעת הליכי גירושין – אשמח לעמוד לרשותכם.

הפוסט עורך דין צוואות הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

לקבוע פגישת ייעוץ עם עורך דין ירושה

כתיבת צוואה הינה מצב מורכב בו אנו מדמיינים עתיד רחוק בו לא ניקח יותר חלק. עם זאת מדובר בהבנת המציאות באופן מפוכח למדי. בשל כך רצוי לתכנן מוקדם ככל הניתן את האופן בו תרצו לחלק את הרכוש שלכם: החל מהבית בבעלותכם ועד תכשיטים וחפצים יקרי ערך אחרים יש להקפיד על חלוקת הרכוש באופן הוגן. מה קורה כאשר אין צוואה? וכיצד ניתן לקבל ירושה במצב זה? ישראלים רבים אינם מודעים לחוקים הרלוונטיים. לכן כאשר עולות שאלות קשות לאחר מותו של יקירכם יש לפנות אל עורך דין העוסק בענייני משפחה וירושה.

לאורך שיחת הייעוץ עורך הדין יסביר לכם, בין היתר, על דרגות הקרבה בכל הנוגע לזכאות לירושה. האם לנפטר ישנם ילדים? במידה ולא הירושה עוברת לקרובים מדרגה שנייה. במידה וגם הם אינם הירושה תעבור אל הסבים והסבתות של המוריש – הם הדרגה השלישית בדרגת הקרבה. במקביל לכל זאת עורך הדין יסביר לכם על זכאותם של בני הזוג לקבלת חלקם בירושה.

זכאות לירושה – בליווי המומחים

קיימת צוואה בכתב יד, צוואה בעדים, צוואה בעל פה או צוואה אשר התבצעה לפני נוטריון? או שמא אין צוואה כלל? כך או כך יש לפנות אל עורך דין אשר יעזור לכם לקבל את זכויות הירושה. האם ישנה התנגדות לצוואה? זקוקים למתן צו ירושה? עורכת הדין טלי אויזרוביץ תשמח להעניק לכם שירותים אלו ועוד. עו"ד טלי אויזרוביץ מומחית בדיני משפחה בעלת ניסיון בייצוג בבית המשפט בסכסוכי ירושה והתנגדות לצוואה.

הפוסט עורך דין ירושה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

עורך דין לענייני גירושין – כאשר הנישואים לא שורדים

ההנחה היא שכל זוג המחליט להתחתן עושה זאת מאהבה ומרצון להקים משפחה. עם זאת לא תמיד כך הדבר. למעשה זוגות רבים מחליטים להתחתן מסיבות אשר אינן קשורות כלל וכלל לאהבה: החל מסידור כלכלי נוח ובטוח ועד לחץ מהמשפחה הקרובה – סיבות אלו ואחרות יכולות להאיץ זוגות צעירים ובוגרים כאחד לעבר החופה.

אכן, נסיבות החיים מובילות רבים מאתנו לחתונה שאיננו מעוניינים בה מלכתחילה. חלקנו מצליחים לזהות את הטוב במערכת היחסים המשותפת כאשר חלקנו לא מצליח לשרוד תקופה ממושכת עם בן או בת הזוג. כך בני זוג רבים מחליטים למעול באמון הפרטנרים שלהם ולבגוד. אחרים מקנאים לצד השני באופן מוגזם וכך הולכים ונבנים חילוקי דעות משמעותיים.

בהתאם נוצר מצב כאוב ביותר המשפיע על איכות חייהם של הזוג הנשוי על ילדיהם ועל סביבתם הקרובה. כאשר נדמה כי המצב הנוכחי לא יכול להימשך עוד זמן רב כפי שהוא קיים כרגע מומלץ לפנות אל עורכי דין המתמחים בענייני גירושין. לאורך פגישת הייעוץ תדונו בהתלבטויות השונות ותחליטו האם גירושין הוא אכן המסלול עבורכם. במידה והתשובה היא כן – יהיה עליכם לגבש תכנית פעולה לצורך פתיחת תיק הגירושין וניהולו.

לפעול במקצועיות – תוך שמירה על הפרטיות

בין אם מדובר בנישואים קצרים או ממושכים כאשר בני הזוג מגיעים להחלטה כי ברצונם להיפרד – זהו צעד קשה ביותר. ייצוג על ידי עו"ד טלי אויזרוביץ יאפשר לכם ליישר את ההדורים ולסיים פרק זה באווירה טובה עד כמה שניתן. החל מליווי בגישור ועריכת הסכם הגירושין כמו גם ייצוג בבית המשפט ובבית הדין הרבני עו"ד אויזרוביץ מלווה ומייצגת באופן אישי בכל שלב תוך שמירה על זכויותיכם הכלכליות וזכויות האפוטרופסות והמשמורת שלכם על ילדיכם.

עו"ד לענייני גירושין מתמחה במגוון תחומים, כאשר אחד החשובים והמרכזיים שבהם הוא שמירה על "טובת הילד" וטובתם של הילדים המשותפים שלכם. מעוניינים להסדיר את המשמורת כך שתהיה מלאה או משותפת? חוששים מהנורא מכל עלול להתרחש – וילדיכם ייחטפו על ידי ההורה השני לחו"ל? עורכת הדין קורן-אויזרוביץ טלי תשמח ללוות אתכם ברגעים מורכבים אלו: החל מבירור מצבם של הילדים, עיכוב יציאה מן הארץ למניעת חטיפה ועוד – נבצע את מגוון הפעולות האפשרויות בהתאם לחוק כדי לעזור לכם.

עו"ד לענייני גירושין: מידע חשוב על אמנת האג

מדובר בתרחיש האימה של כל הורה: לגלות בוקר אחד כי ילדיו נחטפו על ידי בן הזוג לארץ אחרת. במקרים אלו, יש לפנות אל עורך דין מומחה בתחום זה ולפעול בהקדם. במקביל לכך, מומלץ להתוודע לעולם המושגים של תחום זה:

• מהי אמנת האג? – לנוכח ריבוי החטיפות של ילדים ברחבי העולם על ידי הוריהם והעברתם בין מדינות – תוך עקירתם ממקום המגורים הרגיל, מדינות רבות גיבשו וחתמו על אמנה בשם אמנת האג. אמנה זו קובעת כי יש להגן על הילדים מפני מקרים של העברה בכפייה ממקום מגוריהם הרגיל וללא הסכמתם של שני ההורים. במידה והועתק מקום מגוריהם של הילדים למדינה אחרת, ובניגוד לרצון ההורה השני אשר לו זכויות למשמורת ולזמני שהות עם ילדיו, על המדינות החתומות על האמנה הזו, אמנת האג, לשתף פעולה ולעזור להשיב את הילדים למדינה ממנה הגיעו ובתנאי שזו מדינת מקום המגורים הרגיל של הילדים. בשנת 1991 הצטרפה ישראל לאמנה זו ובהתאם לכך היא מחויבת להסכמים שנקבעו בה.

• חטיפת ילדים והחזרתם – אילו מקרים מוגדרים בתור חטיפת ילדים? כאשר אחד מההורים לוקח את אחד מהילדים המשותפים או את כולם מבלי לקבל את הסכמתו של ההורה השני למדינה אחרת. במקרים רבים, ההורה השני כלל לא מודע על קיומן של כוונות אלו מלכתחילה. במקביל לכך, ישנם מקרים בהם אחד ההורים מאשר את הוצאתו של הקטין למדינה אחרת – אך לפרק זמן מוגבל. במקרים בהם הילד לא שב במועד שנקבע, פעולה זו מוגדרת בתור חטיפת ילדים. אולם מבחינה משפטית יש לזכור כי לא כל פעולה של העברת ילד למדינה אחרת או אי-חזרה מחופשה תחשב לחטיפה על פי אמנת האג (אמנה המחייבת החזרה במקרה של חטיפה). וזאת משום שישנם תנאים בחוק המגדירים מתי מדובר בחטיפה ומתי לא ויש לבחון כול מקרה על פי נסיבותיו.

להשיב את הילד לביתו

מה ניתן לעשות כדי למנוע חטיפת ילדים? ישנן מספר אפשרויות העומדות בפניכם. בין אם מדובר בהגשת צו עיכוב מהארץ או שמא מדובר באופציות רבות אחרות, מומלץ להגיע למשרד עורכת הדין קורן-אויזרוביץ טלי. עו"ד אויזרוביץ תפעל בתביעה להשבת קטינים חטופים לישראל בהתאם לאמנת האג תוך שמירה על קשר עם הרשויות הרלוונטיות, או בהגנה מפני תביעה להשבת קטין חטוף לחו"ל והשארתו בישראל במקום המגורים הרגיל.

הפוסט עורך דין לענייני גירושין הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

עורך דין הסכם ממון: חיים משותפים לצד חשיבה על העתיד

בן הזוג הבין את הרמזים כרע ברך והציע לך טבעת וחיים משותפים לנצח? אין ספק שמדובר במעמד מרגש. כעת מתחיל שלב מרגש לא פחות: תכנון החתונה; האירוע בו תכריזו על אהבתכם הנצחית לעיניי המשפחה והחברים. ברגעים שמחים אלו הרגש משתלט על השכל. הרי מי מאתנו נכנס לברית זו מתוך מחשבה שיום אחד נפרד? עם זאת מדובר באפשרות מציאותית בהחלט ויש להיערך אליה על מנת לא להצטער אם יגיע כזה יום וכן על מנת שלא תצטרכו לחשוב על כך ולדאוג מפני מצבכם הכלכלי בעת פירוד כול הזמן – דבר שיעכיר את מצב רוחכם ויכביד על הקשר הזוגי והנישואין.

כדי למנוע מצב כזה וגם למנוע מצב עתידי בו תסתכסכו ותדרשו לסיועו של בית המשפט מומלץ להעמיד עובדות על דיוקן – מבעוד מועד. הכוונה בכך היא כאמור לערוך הסכם ממון. אחד מבני הזוג חזק יותר מבחינה כלכלית? ניסוח וחתימה על הסכם הממון יבטיח כי שניכם נכנסים לחיים משותפים המבוססים על אמון ואהבה תוך שמירה הן על הצד החזק יותר ובעל ההון והן על הצד החלש יותר מבחינה כלכלית. כדי לוודא כי ההסכם הינו הוגן כלפי כל הצדדים המעורבים מומלץ להסתייע בשירותיו של עורך דין מומחה לענייני משפחה בעל ניסיון בפרקטיקה בייצוג בשטח בבתי משפט לאור היכרותו עם מקרים קשים ואשר יידע לקבוע מנגנון הוגן לשני בני הזוג; מנגנון כלכלי בהסכם ממון שיבטיח יציבות וביטחון בחיי הנישואין ולא רק בעת פירוד חס וחלילה.

להעניק לכל הצדדים את הפתרונות המתאימים

הרומנטיקה לא מתה אך כדי לאפשר שקט נפשי וביטחון כלכלי לשני בני הזוג בחייהם מומלץ לנסח הסכם ממון. בין אם תחתמו עליו טרם החתונה ובין אם אתם נשואים באושר אך חוששים לגבי העתיד – צרו קשר עוד היום עם עורכת הדין טלי אויזרוביץ. אסביר לכם על יתרונותיו הרבים של הסכם הממון בהקשר של סוגי הרכוש וההון שלכם ואלווה אתכם לאורך ניסוח החוזה והמו"מ עד למעמד החתימה עליו.

הסכם ממון – הסכם שלא אושר בבימ"ש

יחודו של הסכם ממון בהשוואה להסכם רגיל בין בני זוג הוא בכך, שקיומו דוחה את תחולתו של הסדר איזון המשאבים בחוק יחסי ממון, ועל אותם בני זוג, יחול הסדר רכושי על פי הסכם הממון אשר כרתו.

בהתאם לחוק יחסי ממון, בני זוג שעומדים להינשא או שנישאו, חייבים לאשר את הסכם הממון בבית המשפט על מנת ליתן לו תוקף מחייב. בית המשפט בודק שהצדדים הבינו את תוצאות ההסכם וכי ההסכם נחתם מרצון חופשי.

אולם, לא כל הסכם בן בני זוג הוא הסכם ממון כמוגדר בחוק יחסי ממון החייב באישור בית המשפט. חשוב להבחין בן "הסכם ממון" ל"הסכם רגיל" בן בני זוג ובהתאם להבחנה זו יקבע תוקפו של ההסכם.

אם ההסכם הוא "הסכם ממון", ובני הזוג לא אישרו את ההסכם בבית המשפט, אזי הוא עלול להיות חסר כל תוקף. אם זהו הסכם רגיל, אז יהיה לו תוקף גם ללא אישור בית המשפט, וניתן יהיה לאכפו.

הגדרתו של הסכם ממון

הגדרת הסכם ממון, להבדיל מהסכם רגיל, תהיה לפי מטרתו. הסכם שמטרתו להסדיר את יחסי הממון שבין הצדדים הצופה פני עתיד במקרה של גירושין או מוות. המבחן טמון במטרת ההסכם. אם הוא צופה חלוקת רכוש נוכח גירושין או מוות, או עסקה רגילה בין בני אדם, בנושאים שוטפים, לאו דווקא משפחתיים, ללא קשר נראה לאיזון משאבים בעת גירושין. דוגמא להסכם רגיל, שאינו מחייב אישור: הבעל העביר זכויותיו בדירה לאישה, בהווה, ללא קשר לגירושין.

יתכנו מקרים חריגים, שהסכם ממון שלא אושר כן יקבל תוקף משפטי, וזאת אם הצדדים נהגו על פיו. בית המשפט יבדוק אם החלו הצדדים לבצע את התחייבותם בהתאם להסכם. אם בית המשפט משתכנע כי בני הזוג היו שלמים עם ההסכם ובחייהם המשותפים נהגו על פיו, קיימת סבירות גבוהה שהוא יאשר את ההסכם למרות שהוא לא אושר מלכתחילה ולא יבטל הסכם ממון שלא אושר, אם צד אחד כבר קיבל את הזכויות לפי ההסכם, זאת מכח עקרון תום הלב.

סוג של הסכם ממון בכתב, שתקף גם ללא אישור בית המשפט, הוא הסכם ממון המוציא נכסים ממסגרת הנכסים המשותפים, בתנאי שאין הסכם ממון אחר בן בני הזוג חתום ותקף. למשל הסכם הקובע כי: "אם נפרד לא יהיו לאישה זכויות בדירה", יהיה לו תוקף גם ללא אישור בית משפט (בתנאי שאין הסכם ממון אחר, תקף).

בני זוג שלא נישאו, כגון ידועים בציבור, לא חל חוק יחסי ממון עליהם והם אינם חייבים באישור הסכם ממון שעשו, ויהיה לו תוקף אף ללא אישור בית המשפט. אישור הסכם ממון אינו מחוייב ואינו מהווה תנאי לתוקף ההסכם, אם כי מומלץ גם לכאלו לאשר את ההסכם וליתן להוראותיו תוקף של פסק דין.

אם בני הזוג ערכו הסכם ממון לקראת נישואין ואישרו אותו בבית המשפט, אך לא התחתנו והמשיכו בחיים משותפים כידועים בציבור, הרי שאישור ההסכם לא יעלה ולא יוריד מתוקפו. אם לא אישרו את ההסכם, אזי אם ההסכם מנוסח כצופה פני נישואין והוא לא אושר כנדרש בחוק, אזי אין הוא בר אכיפה, אפילו לא נישאו בני הזוג, שכן בני הזוג הכפיפו עצמם לחוק יחסי ממון.

אם ההסכם מנוסח באופן שההסדר הרכושי אינו קשור לנישואין, אזי יהיה תקף מכח דיני החוזים, מאחר וידועים בציבור אינם חייבים באישור הסכם ממון.

סוגי הסכמי ממון

הסכם ממון הנעשה לפני הנישואין המסדיר את היחסים הרכושיים שלכם ובן הזוג שלכם, הקובע שיתוף או הפרדה רכושית לגבי סוגי נכסים שונים. הסכם ממון כזה ניתן לאשר אצל נוטריון או רשם נישואין וכמו כן ניתן לאשרו בבית המשפט לענייני משפחה.

הסכם ממון לאחר נישואין

להבדיל מהסכם הנעשה לפני הנישואין, הסכם ממון שלאחר הנישואין, יש לאשר רק בבית המשפט או בית הדין הרבני ולא אצל נוטריון. בהסכם זה מסדירים את השיתוף וההפרדה ברכוש לגבי סוגי נכסים שונים.

הסכם לחיים משותפים

אם אתם ידועים בציבור שאין בכוונתכם להינשא, הסכם לחיים משותפים יגן על הרכוש שכל אחד מכם הביא לחיים בצוותא. בהסכם מסדירים את אופן החיים המשותפים וכן את דרך הפירוד, חלוקת רכוש המשותף ותשלום מזונות, למקרה שהחיים יחד לא יעלו יפה.

אישור הסכם ממון

להסכמים כאלו, אין כל תוקף אלא אם כן הם מאושרים בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני באופן ובצורה הקבועים בחוק יחסי ממון בין בני זוג. אולם, לאחרונה, ישנה מגמה בפסיקה של ריכוך דרישות המסויימות והכתב הן במישור החוזי והן במישור דיני המעמד האישי, ולחוזה חתום, אף שלא אושר כדין, עשוי להיות תוקף מלא.

ביום 1.11.04, קבע בית המשפט המחוזי בירושלים (בר"ע 221/04) כי הסכם ממון שנערך לפני הנישואין, ואושר על ידי הרב המחתן, ולא על ידי רושם נישואין כאמור בחוק יחסי ממון, הינו בעל תוקף מלא.

הפוסט עורך דין הסכם ממון הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

פרידה והרצון להתגרש מובילה לתקופה סוערת למדי; תקופה בה האמוציות מתפרצות – עד לכדי סכסוכים רצון לנקום לצד מעשים קשים ביותר. בטרם תפלו למדרון חלקלק ממנו יהיה קשה להתרומם מומלץ לפנות אל עורך דין מומחה בהליכי גירושין. לאורך פגישת הייעוץ תדונו על מספר נקודות חשובות:

• איזה צד בזוגיות יזם את הפרידה? כך או כך עורך הדין ישוחח אתכם על ההתלבטויות השונות לקראת סיום זוגיות זו עיבוד ההלם – ואיסוף המידע הכלכלי החשבונאי והבנקאי (ולעיתים גם בעניין יחסים בין אישיים כגון בגידה) על הצד השני כך שידכם תהיה על העליונה.
• בסיומו של תהליך איסוף המידע בו תמצאו שלל מסמכים (תדפיס כרטיס אשראי, תדפיס חשבון בנק, מאזן, דו"ח רווח והפסד, תלושי שכר, קרנות פנסיה, נסח טאבו ועוד) עדויות ותמונות חשובות תוכלו להתקדם בהליך הגירושין. חושדים שהצד השני בוגד? חוששים שמא בן או בת הזוג מתכננים לחטוף את הילדים? בזכות העדויות השונות שמצאתם כאשר תגישו את תביעתכם בהליך הגירושין בית המשפט ישקול את התיק לטובתכם.
• הליך הגירושין הוא איננו קל שכן הוא כולל הסכמה על מספר נושאים חשובים. החל מחלוקת ההון והרכוש ועד הסכם משמורת הילדים. ככל שתגיעו להסכמות ברצון טוב ובמהרה – כך תוכלו לסגור פרק זה ולהתקדם בחייכם. אולם לא תמיד הדבר מתאפשר ואז אין ברירה אלא להביא את הדברים להכרעת בית המשפט.

סיוע בהיבט המשפטי והפיננסי

פתיחה בהליכי גירושין היא משימה קשה במיוחד בעיר כמו תל אביב – בה הגירויים והאטרקציות סובבים אותנו. כדי להגיע להבנות כראוי יש לפנות אל משרד עורכת הדין קורן-אויזרוביץ טלי. משרד זה הפועל לאורך 20 השנים האחרונות מחזיק בידע ובניסיון רב בדיני משפחה ובייצוג בבתי המשפט ובתי הדין הרבניים. אשמח לעזור לכם בהיבט המשפטי הכולל היבטים פיננסיים תוך שימוש בידע שצברתי במהלך השנים לרבות מהכלים שקיבלתי מהלימודים הגבוהים לתואר בכלכלה.

הפוסט עורך דין גירושין בתל אביב: להגיע להסכמות ביעילות הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

הדין הרגיל להפחתת מזונות ילדים

​​המצב המשפטי הרגיל להפחתת מזונות הוא שלא קל יהיה להביא להפחתתם או הגדלתם. יש להוכיח שינוי נסיבות מהותי לרעה או לטובה. שינוי מהותי אשר בגינו לא יהיה זה צודק להשאיר את סכום המזונות שבהסכם הגירושין או בפסק הדין על כנו. על השינוי להיות שינוי משמעותי מתמשך ובלתי צפוי בעת מתן פסק הדין. אפילו מצבי פיטורין, אבטלה או משבר נפשי המביא לירידה בהכנסות אינם בדרך כלל סיבה להפחתת מזונות אלא נתפס כמצב זמני שישתפר.

השינוי המהותי צריך להיות באחד המרכיבים הבאים: צרכי הילד, יכולת כלכלית של ההורים, רכוש הילד, שינוי בזמני השהות או המשמורת. כן ילד סרבן קשר המוסת על ידי אחד ההורים יכול להביא להפחתת המזונות או הפקדתם בתכנית חיסכון עבורו לכשיגדל. את השינוי צריך להוכיח בראיות ממשיות וכבדות משקל המעידים למשל על הפגיעה הקבועה ביכולת להתפרנס.

הדין להפחתת מזונות ילדים שנפסקו או לפי הסכם גירושין טרם הלכת בע"מ 919/15

בהפחתת מזונות בפסק דין או הסכם גירושין ישן, טרם הלכת בע"מ 919/15, בתי המשפט למשפחה הקלו על התובעים הפחתת מזונות. אם בעבר, בקשה להפחתת המזונות הייתה צריכה שינוי נסיבות מהותי, הרי לאחר בע"מ 919/15 יש להקל ויש צורך בשינוי נסיבות קל בלבד. זאת לאור תחושת הצדק כקבוע בבע"מ 919/15. דבר זה מעלה את הסיכוי להצליח בתביעה להפחתת מזונות גם אם השינוי בנסיבות הוא קל. כך ניתן לקבל  דין צדק בבית המשפט כאשר מבקשים להפחית מזונות שנקבעו טרם הלכת בע"מ 919/15 .

האם ההלכה החדשה של בית המשפט העליון בע"מ 919/15 היא כשלעצמה מהווה שינוי נסיבות מהותי?

האם שינוי מצב הדין בישראל מהווה שינוי נסיבות? שאלה זו לא נדונה בפסק הדין של בית המשפט העליון בע"מ 919/15 ועל כן אין תשובה אחת לשאלה. כיום ישנם מספר מועט של פסקי דין של בית המשפט לענייני משפחה אשר תומך בכך. אלו קובעים כי עצם שינוי ההלכה לבדו מהווה שינוי נסיבות מהותי המצדיק את הפחתת המזונות לילדים מעל גיל 6.

עשית צדק במזונות ילדים

אי צדק בעבר

עד להלכה החדשה אי הצדק התבטא בקביעת סכומי מזונות גבוהים מאוד על אבות תוך מתן פרשנות עתיקת יומין לדין העברי. כך במקרים רבים נוצר בית אחד עמיד אצל האם ובית דל אצל האב. דבר זה הביא לרוב לפגיעה בקשר של האב עם ילדיו שלא יכל לספק להם צרכיהם בביתו. אבות רבים נאלצו לשכור מדור קטן ומצומצם בעוד האם גרה בדירה מרווחת לרוב. כיום הדין מתקן את העוול שהיה בעבר ונפסקים דמי מזונות צודקים אם כי כרגע רק עבור ילדים מעל גיל 6.  לגבי ילדים מתחת לגיל 6 ההתחשבות היא בזמני השהות בלבד ולא בהכנסת האם וחלה חובה אבסולוטית על האב לשלם מזונות.

אי הצדק כיום

אי הצדק ממשיך כיום כאשר מוגשות תביעות להפחתת מזונות שנפסקו טרם בע"מ 919/15. חלקם נדחים בשל נימוקים פרוצדורליים כגון מניעת הצפת בתי המשפט בתביעות לפתיחת הסכמי ממון וגירושין. אולם כאמור אין זו פסיקה אחידה וישנם שופטים אשר מפחיתים מזונות בשל עצם שינוי הדין וישנם כאלו הדורשים בנוסף שינוי נסיבות קל. סביר שעם הזמן, יתקיים צדק בין אבות בכלל ולא רק צדק קונקרטי בין ההורים עצמם. כלומר שלא יהיה מצב בו רק חלק מהאבות בישראל ייהנו מהחלת עיקרון השוויון בין האב והאם. גם משלמי מזונות שנפסקו טרם הלכת העליון יוכלו לפנות לבית המשפט ולממש את זכותם לדין צדק. כאשר תהיה פסיקה אחידה וברורה יגיעו ההורים להסכם גירושין מתוקן ודווקא אז תימנע הצפת בתי המשפט בתביעות להפחתת מזונות.

הפוסט הפחתת מזונות ילדים והשפעת בע"מ 919/15 הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

פסק דין של העליון כערעור על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי אשר קבע שאין להתיר הגירה לחו"ל של בנות המשיב לערעור (האבא) לארה"ב יחד עם אימן.

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור וקבע:

בקשת הגירה של הורה עם ילדיו תיבחן לאור עיקרון טובת הילדים בלבד. אין על כן מקום להעניק במקרים אלה משקל עצמאי לשיקולים אחרים, כגון השאלה האם ההגירה 'מוצדקת' אם לאו. המושג 'טובת הקטין' הינו מושג כללי ורחב ובתי-המשפט נדרשים מעת לעת לצקת בו תוכן ולעצב קריטריונים לצורך יישומו במקרה הקונקרטי העומד לדיון. עם זאת, הותוו בפסיקה מספר קריטריונים כלליים שיש להביא בחשבון לצורך ההכרעה בשאלה מהי 'טובת הקטין', במקרים של הגירתו מישראל עם הורה שבידו המשמורת:

• דעת הילדים.
• איכות הקשר בין הילדים לכל אחד מן ההורים.
• היכולת לשמירת קשר בין הילדים להורה שהמשמורת לא בידיו אם תאושר הגירת הילדים.
• נכונות ההורה השני לסייע בקיומו של קשר זה.
• מסוגלות הילדים להיקלט בסביבה אליה מתבקשת ההגירה.

אמות-מידה אלה יישקלו לאור נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה.

חוות דעתם של מומחים מהווה מכשיר חשוב בו מסתייע ביהמ"ש בבואו להכריע בשאלות הנוגעות לטובתו של הקטין וככלל, אף יאמץ ביהמ"ש את המלצת המומחים שאותם מינה, אלא אם כן קיימים טעמים נכבדים ובעלי משקל ממשי, המצדיקים סטייה מאותה המלצה.

במקרה דנן, המומחית שמונתה מטעם ביהמ"ש לענייני משפחה, המליצה, הן בחוות הדעת שהוגשה לביהמ"ש לענייני משפחה והן בחוות הדעת המשלימה שהוגשה לאחר הגשת הערעור, לאפשר למבקשות להגר עם האם לארה"ב. המלצה זו מנומקת היטב, והיא ניתנה לאחר שהמומחית התרשמה באופן ישיר מן 'הנפשות הפועלות' ובחנה באופן יסודי ומעמיק את כל ההיבטים הנדרשים לעניין. בניגוד לעמדתו של ביהמ"ש המחוזי, לא קיים טעם המצדיק לסטות מהמלצתה זו של המומחית. על כן, יש לקבל את הערעור, לבטל את פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי, ולאפשר את הגירת המבקשות לארה"ב יחד עם האם.

הפוסט הגירה עם ילדים לחוץ לארץ הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

מהן 'נסיבות מיוחדות' שבגינן ניתן להורות על שינוי בבסיסו של איזון משאבים, עוד קודם לפקיעת הנישואין. השאלה התעוררה לאור העובדה שהתובעת הפכה לפסולת-דין ולנכה 100% 6 שנים לפני מועד גירושין. ביהמ"ש לענייני משפחה קיבל את התביעה ופסק כי: הנטל להוכיח נסיבות מיוחדות אשר יצדיקו סטייה מאיזון המשאבים מוטל על הטוען להן.

במקרה דנן, עצם המחלה שנכפתה על התובעת, לדאבון הלב, אינה מהווה 'נסיבה מוצדקת' להקדמה או שינוי בסיס האיזון במובן סעיף 8 לחוק יחסי ממון. אין לשלול מבן זוג חולה את הזכות לאיזון ברכוש שנצבר במהלך מחלתו. אין לאפשר לנתבע שעיכב את פקיעת הנישואין תוך מטרה לצאת נישכר מהמשכם, לצאת נשכר מ'נסיבות מיוחדות' שהוא יצר וגרם להם.

במקרה דנן, הפיצויים שקיבלה התובעת בשל נזקי גוף אינם בני-איזון שכן הם לא נועדו לספק לה חיי מותרות אלא רק מימון של צרכיה הקיומיים והטיפוליים. הוא הדין גם באשר לפיצוי בגין הפסד ההשתכרות שלה שבשל הנסיבות נצבר לתשלום חד פעמי. אלו הם 'מעשי ידיה' של התובעת, וודאי שהנתבע שלא נשא במזונותיה מאז התאונה, אינו זכאי להם.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• חלוקה בין בני זוג
• שיטת חלוקת הרכוש

הפוסט בן זוג חולה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בקשה לתיקון צו ירושה של מנוח אשר נפטר לאחר אשתו, ובלי שהותיר צאצאים. המנוח הוריש בצוואה דירה למכר שלו, ולא הותיר הוראות לגבי יתר רכושו.

בית-המשפט לענייני משפחה נתן צו ירושה, לפיו המשיבה, בת דודתו של המנוח מצד אמו, היא יורשת מחצית נכסיו, ויורשי המחצית השנייה הם צאצאים בלתי ידועים של הורי אבי המנוח.

בית-המשפט הורה במסגרת הצו כי מנהל העיזבון יפעל לאיתור היורשים האחרים, ויגיש בקשה לתיקון הצו. בבקשה שהגיש מנהל העיזבון לתיקון הצו, נמסר כי לא אותרו קרובי משפחה חיים של אבי המנוח, לאחר שנעשו צעדים לחיפושם.

בית-המשפט לענייני משפחה קבע כי לא הורם הנטל להוכיח כי צאצאי אבי המנוח אינם בנמצא והמדינה ערערה לבית-המשפט העליון.

בית-המשפט קיבל את הערעור: הסיבה למתן רשות ערעור במקרה דנן היא רגישותו של הנושא, הקשור בשואה, ושככלל ומטבעו יש בו חשיבות ציבורית, גם הואיל והוא עשוי להתעורר בדומה גם במקרים נוספים.

המחלוקת נסבה על השאלה האם הבדיקות שערכה המשיבה לאיתור יורשים נוספים עולות בגדר 'שקידה סבירה' המספיקה לצורך תיקון צו הירושה.

רמת השקידה היא תלוית נסיבות והיא שאלה של הערכה. לגודל העיזבון השפעה מסוימת בזיקה להוצאות לעניין חיפוש היורשים, שכן הפרופורציה משתנה כשהעיזבון גדול במידה רבה.

במקרה דנן, היה מקום לערוך חיפוש גם במדינות נוספות, שהן מדינות הגירה אליהן הגיעו נוכח השואה פליטים יהודים, ולא רק בארץ מולדתו ובארץ מושבו של אבי המנוח.

הדרך הנכונה היא בעיקר פרסום מודעות בעיתונים מרכזיים, ובהם במיוחד עיתונים יהודיים, בערים הגדולות במדינות אלה, שניתן לשער שיהודים ניצולי שואה או בני משפחתם מעיינים בהם.

צריך להיות פיקוח בית-המשפט לענייני משפחה לעניין גובה הוצאות החיפוש, כך שההוצאות לא יהיו יתרות על המידה אלא הגיוניות ומידתיות.

בית-המשפט העליון הוסיף בסיום פסק-דינו, כי שאלה יפה היא האם אין הבדיקה במקרים כאלה צריכה להיעשות על-ידי האפוטרופוס הכללי, ולא על-ידי מי שהוא בעל עניין לכאורה לצמצם במספר היורשים הפוטנציאליים כדי להגדיל חלקו בירושה.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• ירושות על פי דין
• מהות צוואה
• פסילת צוואה
• פגמים פורמלים בצוואות
• צורות עריכת צוואה

הפוסט ירושה מניצול שואה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

הנתבע מתנגד לקיום צוואת המנוח בטענה כי המנוח היה חולה אלצהיימר ולא הבין את מעשיו בעת עריכתה, וכי התובעות היו מעורבות בעריכת הצוואה והשפיעו על המנוח השפעה בלתי הוגנת.

ביהמ"ש דחה את ההתנגדות וקבע כי: מדובר בצוואה שנעשתה בפני רשות – צוואה שנערכה בפני נוטריון.

צוואה כזו ניתן לערוך בשתי דרכים:

• בעל-פה בפני הרשות.
• להגיש לרשות את פרטי הצוואה בכתב.

אין בעובדה שהמנוח הגיע לנוטריון ובידו רשימת המוטבים ומספרי זהותם כדי להפוך את הצוואה לכזו שהוגשה בכתב.

המנוח פירט בפני הנוטריון את חלקי כל המוטבים וזהו פירוט בעל-פה. הנוטריון גם אישר כי המנוח הגיע לבדו וכי היה צלול וברור בדבריו.

טענה זו נתמכת גם בתיעוד הרפואי שהוצג, אף על-ידי הנתבע עצמו, ולא עלה בידו להוכיח כי המנוח היה חולה, כי הייתה לו בעיה כלשהי בתפיסת המציאות בתקופה שלפני ובזמן עריכת הצוואה, או כי הייתה השפעה (או אף ידיעה) של התובעות על פרטי הצוואה.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• פגמים פורמלים בצוואות
• קיום צוואה בפני רשות
• הוכחת אבהות
• השפעה בלתי הוגנת בצוואה

הפוסט צוואה בפני רשות הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

נערה בת 16.5 והחתן המיועד אשר גדול ממנה בשנתיים שניהם ממשפחות חרדיות, המכירים שנים רבות וגרים באותו מקום, אשר החליטו להינשא. הם מבקשים להינשא עד סוף שנת 2005 מאחר ולטענתם המשך הקשר ביניהם ללא נישואין עלול לפגוע בשם הטוב של המשפחות. לפי הטענה, שניהם בשלים להינשא ולכן הבקשה מוגשת לפי סעיף 5 (2) לחוק הקובע כי: על אף האמור בחוק זה רשאי בית משפט לענייני משפחה לתת היתר… לנישואי נערה או נער, אם מלאו להם 16 שנה ולדעת בית המשפט קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות מתן היתר זה.

בית-המשפט דחה את הבקשה וקבע כי מטרת החוק היא למנוע נישואי בוסר, כלומר, נישואים בהם הצדדים אינם בשלים. במקרה זה, לא נתקיימו 'נסיבות מיוחדות המצדיקות מתן היתר' הטענה שמדובר באוכלוסייה חרדית, אשר בה נהוג להישמר מפני מגע פיזי בין גבר לאישה אשר אינם נשואים ואינם בקרבת משפחה מדרגה ראשונה, אין בה כדי להוות נסיבה מיוחדת המצדיקה חריגה מהנורמה אשר נקבעה על ידי המחוקק.

נהפוך הוא: מצופה דווקא מהאוכלוסייה אשר רגילה לדחות סיפוקים ולהכניע את עצמה לתכתיבים הלכתיים ומשפטיים, להיות מוכנה להמתין המתנה נוספת. גם הטענה כי תחילה יגורו במקום בו גרים הוריהם, וכי נעשו ההכנות מבחינת רכישת ציוד וכדו' אין בה בכדי להטות את הכף.

בהתחשב בעובדה כי מדובר בתקופה של פחות מ 100 ימים, מיום בו מבקשים בני הזוג להינשא, לבין יום ההולדת ה- 17 של המבקשת , בית-המשפט מציע שהנערה והחתן המיועד ינקטו בצעדים שיהיה בהם כדי גם למנוע את החשש מפני מעידה, ככל שמדובר במגע פיזי, וגם לבחון את נכונות החלטתם להינשא, בכך שיתרחקו זה מזו באופן גיאוגרפי לפרק זמן מסוים, וכי הקשר ביניהם יהיה בדרך טלפון ומכתבים. דבר העשוי לחזק אותם בהמשך.

הפוסט נישואין בגיל 16 הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

תביעה למזונות שהגישו אישה ושני ילדיה הקטינים נגד הבעל והאב. הנתבע טען שאין ביכולתו לפרנס את אשתו וילדיו בסכום הגבוה מסכום הגמלה שהוא מקבל מהישיבה בה הוא לומד.

ביהמ"ש קיבל את התביעה וקבע: אין זה מן הראוי שאדם ישב באוהלה של תורה ואילו אשתו וילדיו יחזרו על הפתחים. על הנתבע מוטלת החובה לפרנס את אשתו וילדיו. על כן, יש לחייבו במזונות זמניים בסכום הנתבע, הגבוה מסכום הגמלה.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• חיוב אב במזונות ילדיו
• קביעת גובה מזונות ילדים
• מזונות ילדים והסכם גירושין
• מרכיבי מזונות אישה
• היקף המזונות

הפוסט מזונות מבעל חרדי הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בקשה למתן צו המצהיר על זכאות המבקשים, החיים כידועים בציבור, לקבלת טיפולי הפריה מלאכותית לפי תקנות בריאות העם.

הצו התבקש לנוכח העובדה שנישואיו של המבקש 2 לאשתו בנפרד טרם הותרו.

ביהמ"ש קיבל את הבקשה וקבע: בנסיבות המקרה דנן, כאשר המבקשים חיים חיי משפחה מזה שש שנים ויש להם ילד משותף, והיות שנמנע מהם להינשא בשל סירוב קבלת גט פיטורין ע"י אשתו של המבקש 2, יש לראות בעניינם כנופל לגדרו של 'חריג' לכלל לפיו תורם שאינו אנונימי לא יהיה נשוי לאחרת ולקבוע כי תקנות בריאות העם מאפשרות תרומת זרע מהמבקש 2.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מיהם ידועים בציבור?
• התפתחויות וחידושים בתחום
• הגדרת ידועים בציבור
• רכוש ידועים בציבור
• זכאות למזונות

הפוסט טיפולי הפריה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

המשיבה הגישה תביעה בסך כחמישה מיליון שקל כנגד המבקש, אביה, בעקבות מעשי אינוס שביצע בה כאשר הייתה בגילאי 3-11. לטענתה, רק משהגיעה לגיל 23, בעקבות חלום שחלמה שהצית זיכרונות מודחקים, היא התלוננה נגד אביה ואף הגישה תביעה אזרחית.

הדיון נסב אודות טענת האב, אשר עומד גם לדין פלילי, כי על התביעה חלה התיישנות.

ביהמ"ש לענייני משפחה דחה את הבקשה ופסק כי: ככלל, עבירות מין בתוך המשפחה הינן בעלות אפיון מיוחד, ולכן, תקופת ההתיישנות הקצובה להן בחוק הפלילי הוארכה ועומדת על 10 שנים.

אל מול הקשיים המיוחדים עומד האינטרסים של הנתבע שהינם בבסיס יסוד ההתיישנות:

• הקושי לשמור ראיות.
• לברר ולהוכיח טענותיו.
• אפשרות של מחילה מצד הקורבן שניתן להסיק אותה מהשהיה בפניה לערכאה.
• הצורך בבירור יעיל ומהיר של התביעות.

ככלל, יש לפרש בצמצום הוראות חוק שעניינן התיישנות, כאשר הדבר ניתן מבחינה לשונית ותכליתית וכאשר הנסיבות מצדיקות זאת, וזאת, כדי להגן על זכות הגישה לערכאות.

לפיכך, יש לקבוע כי אדם הסובל – כמו המשיבה – מנכות נפשית של 100% בביטוח הלאומי, יכול להיחשב כאדם המוגבל להגיש תביעה משפטית, עפ'י סעיף 11 לחוק ההתיישנות, אף שלא מונה לו אפוטרופוס.

מכאן, שניתן לראות את כל התקופות בהן הייתה המשיבה מטופלת ו/או חסרת כוחות נפשיים להגשת התביעה כתקופות בלתי נמנות לעניין ההתיישנות לפי סעיף 11 האמור, שכן מדובר היה בפגיעה נפשית, שאינה שנויה במחלוקת, שמנעה מהמשיבה את היכולת לאזור כוחות ולהגיש תביעה.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• עילות לגט
• חיסיון עורך דין לקוח
• טיפים לנשים במקרי גירושין
• מרוץ סמכויות
• ממזרים ופסולי חיתון

הפוסט עבירות מין בתוך המשפחה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

הנתבע כתב מכתב המתייחס להתנהגותה המינית של התובעת והעביר אותו לכמה אנשים.

לטענת התובעת, זוהי הוצאת לשון הרע והיא זכאית לכפל הפיצויים ללא הוכחת נזק כקבוע בסעיף 7א לחוק איסור לשון הרע, תשכ'ה-1965.

ביהמ"ש קיבל את התביעה: ביהמ"ש קבע כי מעשהו של הנתבע מהווה לשון הרע, כי לא עומדת לו הגנה לפי החוק, והתובעת זכאית לפיצויים ללא הוכחת נזק.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• אישה מורדת
• חובת התייעצות בין הורים
• דמי שימוש ראויים בדירה

הפוסט נזק מפרסום לשון הרע הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

במסגרת הערעור, הדיון התמקד בשאלת אופיו של האימוץ: אימוץ פתוח או אימוץ סגור. במסגרת הדיון, נבחן גם מאמר המציע להגדיר את האימוץ ה'פתוח' ולא את האימוץ 'הסגור' כברירת המחדל, שסטייה ממנה תחייב הנמקה ותיעשה במקרים קשים במיוחד.

בית-המשפט העליון דחה את הערעור ופסק כי:

אין מקום לצמצם את האימוץ ולקבוע כי יהיה פתוח. ההשקפה הרווחת כיום היא כי הכלל המועדף הוא אימוץ סגור ואילו אימוץ פתוח נתפס כחריג.

חרף הנכונות העקרונית לבחון את הסוגיה מחדש, ביהמ"ש פסק כי בנסיבות התיק הנוכחי, אין זה המקרה ההולם לאימוץ פתוח. שכן, אמת המידה המנחה את ביהמ"ש בהכרעה בין אימוץ סגור לאימוץ פתוח היא זו של טובת המאומץ ולא טובתם של ההורים הביולוגיים.

בענייננו, מצבם של הקטינים, חוסר היזקקותם למבקשת, העובדה שהם עולים כפורחים מאז הניתוק מהאם, מצבה הנוכחי של האם ודרך התנהלותה, ועל הכל העובדה שאין קשר בינה לילדים לחלוטין מזה כשנתיים וחצי מצביעים על כך שגם אם יש מקום להרהורים נוספים בנושא האימוץ הפתוח- התיק הנוכחי אינו בשל להליך מורכב זה.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• משמורת ילדים
• טובת הקטין
• חובת התייעצות בין הורים
• הפרת הסדרי ראייה

הפוסט שיקולי טובת המאומץ הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

האם טוענת כי לאב חוב עבור מזונות הקטינים וחוב מזונות אשה וכמו כן הוא סרבן גט. עניין מתן הגט סוכם ביניהם בהסכם גירושין ובהסכם פשרה בבימ"ש מחוזי לפני כ-33 חודשים, בו היא נאותה לוויתורים רבים בכפוף לסידור הגט.

בית-המשפט לענייני משפחה קיבל את הבקשה בחלקה ופסק כי:

מול הזכות לקשר להורה הלא משמורן עם הקטינים קיימת לאותו הורה הזכות והחובה לדאוג לפרנסתם והחובה לקיים החלטות שיפוטיות של אותה מערכת אליה הוא פונה לקבל סעד.

יש סכנה כי האמון של ההורה המשמורן יאבד במערכת שמצד אחד אין בידה לעזור במצוקה הכלכלית של ההורה המשמורן ומצד שני מתייחסת בשלילה גמורה לפעולות הנדרשות לצורך גביית המגיע עפ"י פס"ד תקף של בימ"ש.

גם אם אין חולק על חשיבות קיומם של הסדרי ראיה בין הורה לא משמורן לבין ילדיו האם ניתן לתת בגין כך 'חסינות' לאותו הורה המתעלם משאר חיוביו כלפי ילדיו לרבות החיוב הבסיסי לפרנס אותם בהתאם לפס"ד של בימ"ש? לשאלה הנ"ל זו אין תשובה פשוטה וחד משמעית וכנראה כי יש להכריע בה בכל מקרה לנסיבותיו.

בנסיבות המקרה כאן אין להעניק למבקש את הסעד המבוקש. המבקש אינו פועל מתוך מצוקה כלכלית וחוסר יכולת, אלא במטרה לכוף את המשיבה להכנע לתכתיביו למקצה שיפורים להסכם הפשרה לו ניתן כבר תוקף של פס"ד. העניין של סופיות דיון וקיום פס"ד אינו מופנם אצל המבקש.

בידי המבקש המפתח לרווחת ילדיו מבחינה כלכלית ומבחינת קיום הסדרי הראייה עימו. אלא שהמבקש מסרב לעשות בו שימוש ומשליך את האשמה על המשיבה, על הליכי הוצל'פ ובימ"ש, זאת כאשר קיום פסה"ד של בימ"ש המחוזי משמעותו מבחינת המבקש הפחתת מרבית הנטל הכלכלי משכמו. המפתח לשלומם ורווחתם של הקטינים הינו אצל המבקש, אם חשובים לו הקטינים יעשה בו שימוש. אם לאו אל יפנה לבקש סעד בבימ"ש זה בעניין זה.

למרות האמור לעיל, תוך ראיית טובת הקטינים, נאסר על המשיבה לבצע צווי מאסר נגד המשיב בעת הזמנים המיועדים להסדרי ראייה בגין חובה למזונותיה היא, אך מותר לה לבצע את צווי המאסר בגין אי תשלום מזונות הקטינים – חוב שוטף וחוב עבר.

הפוסט צו מאסר הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

הצדדים נישאו בשנת 1967 ולהם 4 ילדים בגירים. במסגרת סכסוך ביניהם הגישו זה כנגד זה תביעות הדדיות.

ערעור האישה מתמקד בהחלטת בית המשפט בה ניתן תוקף לחוות דעת מומחה מוסכם לצורך איזון זכויות הצדדים מעבודתם כפי שנצברו מיום הנישואין.

ערעור הבעל נסב על חיובו בתשלום דמי שימוש ראויים לאישה עבור דירת מגוריהם, לאחר עזיבת האישה את הדירה.

בית המשפט המחוזי דחה את ערעור הבעל, קיבל חלקית את ערעור האישה, ופסק כי:

עתירת האישה מתמקדת בטענה כי לאור כושר השתכרותו של הבעל, יהא זה אבסורד שחלוקת הנכסים תתמקד אך ורק בנכסים המוחשיים תוך התעלמות מכושר השתכרותו, מה שהביא לתוצאה לפיה עליה לשלם לבעל מתוך הפנסיה שלה. אכן, תוצאה בלתי סבירה שתגדיל את הפער בין בני הזוג, מתעלמת הן מהשתכרות הבעל בפועל והן מכושר השתכרותו, וראויה לתיקון.

חוק יחסי ממון נותן בידי בית המשפט כלי המאפשר גמישות באיזון בין הצדדים, תוך לקיחה בחשבון של שיקולים שונים. ברגיל, קופת האיזון כוללת גם זכויות פנסיה שצבר בן-זוג בעבודתו במהלך חיי הנישואין. אין מניעה מלהשתמש בכלי זה על מנת להשיג תוצאה ראויה המתחשבת בנכסי עתיד ובשוויון ההזדמנויות לכל אחד מבני הזוג היוצא לדרכו החדשה לאחר גירושין. הדבר ראוי במיוחד, נוכח היעדר כלים משפטיים, המתמודדים עם סוגיית נכסי העתיד. במקרה זה הוכחו נסיבות המצדיקות חלוקה בלתי שווה של זכויות הפנסיה, או הוצאתן מ'קופת האיזון', בהתחשב במכלול הנתונים של בני הזוג, ובמכלול הנכסים והמשאבים שכל אחד מהם יוצא מנישואיו.

כמו כן, אין מקום להחלת חזקת השיתוף על הפנסיה של האישה לטובת הבעל, שכן לפי ניתוח כלכלי בן זוג 'סביר' לא היה מוכן בנסיבות להחיל את השיתוף על זכויות הפנסיה.

אם תקבל האישה הטבות הכרוכות בנכסי קריירה, על אף שתופטר מהעברת מחצית הגמלה לבעל, שיקולי צדק וכוונת הצדדים, לא יעמדו. לפיכך, אם תזכה האישה בתביעה כלשהי לנכסי קרירה, היא תקבל את הגבוה מבין שני הסכומים – הטבות מנכסי קריירה אל מול ההטבה מפס"ד זה.

באשר לערעור בנוגע לתשלום דמי שימוש ראויים לאישה, אמנם לא הוכח שהבעל נהג באלימות כלפי האישה. אבל, בית המשפט קמא התרשם שהצדדים אינם יכולים להתגורר תחת קורת גג אחת. במצב דברים זה, אין לראות את הימנעות האישה מלחזור לדירה, כעזיבה מרצון של שותף את הנכס, והיה מקום לפסוק דמי שכירות ראויים לאישה, מכוח דיני עשיית עושר. חיוב זה מקורו בכך שנמנע מהאישה להתגורר בדירה עקב התנהגות הבעל.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• זכויות משותפות בדירה
• שיקולים בעת חלוקת רכוש
• על מי חל חוק יחסי ממון?
• שיתוף בנכסים חיצוניים

הפוסט דמי שימוש ראויים בדירה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

שני הצדדים היו מיוצגים בפני בית הדין הרבני, קודם לחתימתם על הסכם ע"י עורך דין גירושין , וכן בהליכים לאחר אישור ההסכם, כולל בערעור לביה"ד הרבני הגדול. בכל ההליכים בפני בית הדין הרבני, לא הועלתה טענת חוסר סמכות על ידי התובע. התובע טוען כי חתם על הסכם גירושין בפני בית הדין הרבני לאחר שהופעל עליו לחץ, ונוצלה מצוקתו.

בית-המשפט לענייני משפחה דחה את התביעה ופסק כי:

דין התביעה להדחות מחמת חוסר סמכות. בג'ץ פסק לא אחת, כי הוא אינו מכהן כערכאת ערעור על החלטות בית הדין הרבני, וכך גם בנושא בית המשפט לענייני משפחה.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מרוץ סמכויות
• סמכות רבני לדון במזונות
• בחירת עורך דין
• עילות לגט
• הפרשי ריבית בבית דין רבני

הפוסט סמכות ערכאות משפטיות הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בית הדין מסכים עם בג"ץ בעניין סמכות הדיון בסוגיית מזונות של בני זוג אשר אינם תושבי המדינה מאחר ואין מקום אחר בעולם אשר יכול לדון בעניין זה בין שני יהודים אך אינו מסכים עם בג"ץ בעניין הדיון בתביעת מזונות באותה שעה בה ברור כי האישה מעוניינת בהליך גירושין.

קביעת בית הדין הרבני במחלוקת סביב מזונות אישה

בית דין רבני קובע כי זו זכות בסיסית ומהותית של האישה לתבוע מזונות על פי הדין העברי ואין לראות את מעשה זה כמעשה סחטנות כנגד הבעל לחייבו להעניק לה גט.

כמו כן, החוק קובע כי כל עוד לא הוגשה תביעת גירושין אשר כרוכה במזונות בבית המשפט או בבית דין רבני אזי זכותה להגיש תביעה למזונות בבית דין רבני. לסיכום, בית הדין הרבני חלוק עם בג"ץ האם המזונות הם כלי בידי האישה לסחטנות או שהוא זכות מהותית של האישה אשר אינה תלויה בדבר.

דיני משפחה הוא נושא מורכב ומסובך מכיוון שהחוק מעניק סמכויות חופפות לשני מוסדות, בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה. בכל מקרה של תביעות דיני משפחה או תביעת מזונות אשה בפרט מומלץ לקבל יעוץ מקצועי של עורכי דין על מנת להקל ולפשט את התהליך.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• סמכות ערכאות משפטיות
• מרוץ סמכויות
• הפרשי ריבית בבית דין רבני
• חובת הבעל במזונות אישה
• מרכיבי מזונות אישה

הפוסט סמכות רבני לדון במזונות הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בתיק זה, אושר הסכם גירושין וכן הסכם להסדרי ראייה בבית הדין הרבני בשנת 2006. בשנת 2009, הגיש הבעל תביעות בבית הדין הרבני בעניין הסדרי ראייה, אך לא ביקש משמורת על הילדים. במקביל, האישה הגישה תביעה לבית המשפט להגר עם ילדיה לארה"ב. בכל אותה תקופה בני הזוג פנו לסירוגין לערכאות השונות. באפריל 2010 בית המשפט לענייני משפחה התיר לקטינים להגר ביחד עם אימם לארה"ב וכן קבע הסדרי ראייה.

בג"צ, בפסק דינו, קבע כי אישור הסכם בעניין הסדרי ראייה ע"י בית הדין הרבני, אינו מקנה לבית הדין הרבני סמכות נמשכת לדון בנושא המשמורת והסדרי הראייה. מנגד בבית המשפט התנהלו דיונים ונבחנה טובת הילדים, ואף ניתן פסק דין בסוגיית ההגירה עם קביעות ברורות ביחס להסדרי הראייה.

נקבע עוד כי הסכמות בין ההורים בשאלת מקום ההתדיינות אינן מחייבות את ילדיהם הקטינים. הקביעה בהסכם לעניין סמכות עניינית אינה מחייבת את ילדי בני הזוג, והם היו זכאים לפנות לביהמ"ש באופן עצמאי בבקשה שיקבע כי טובתם היא להגר עם האם.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• בחירת עורך דין
• עילות לגט
• מרוץ סמכויות
• איתותי אזהרה לאישה
• טיפים לנשים במקרי גירושין

הפוסט מירוץ סמכויות במשמורת הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בית המשפט לתביעות קטנות קיבל תביעתה של אישה לפיצויים בגין הפרת הבטחת נישואין. במקרה זה, האישה שהינה חרדית, הכירה את הנתבע, עולה חדש מצרפת באמצעות שידוך. לא עבר זמן רב והנתבע הציע לה נישואין, היא הסכימה ובני הזוג ערכו מסיבת אירוסין. הנתבע הביע את רצונו להינשא אף במעמד ביקור שערכו אצל רב המכיר אישית את האישה. כמו כן, בני הזוג התקשרו עם חברה לצורך ארגון חתונתם והאישה שילמה מקדמה בסך 10,000 ₪. בנוסף רכשה שמלת כלה. לאחר מכן, הנתבע שינה לפתע את התנהגותו וביטל את החתונה.

בית המשפט קבע כי הנתבע לא הוכיח שהיתה סיבה מוצדקת לביטול החתונה, ולא הוכח שהיה פגם בכריתת החוזה, בהצעת הנישואין וההסכמה, שהצדיק את ביטולו. כך נקבע, שהאישה סיפרה את כל האמת לנתבע, באשר למצבה הרפואי והשכלתה.

בית המשפט בחן את הנזקים הכספיים שנגרמו לאישה, ההוצאות עבור ארגון החתונה, והשמלה וכן את הנזק הלא ממוני, עוגמת הנפש שנגרמה לה. לגבי הנזק הלא ממוני, ציין בית המשפט כי הצער שנגרם לבן זוג בסיטואציה בה בן זוגו מפר הסכמה שנעשתה ביניהם להינשא, אינו צריך ראיה, והוא דבר טבעי וצפוי. לפיכך בית המשפט פסק לאישה החזר כל ההוצאות כספיות שנגרמו לה וכן פסק סך של 3,000 ₪ בגין עוגמת הנפש.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• הפרת הבטחת נישואין
• מיהם ידועים בציבור?
• הגדרת ידועים בציבור

הפוסט פיצוי בגין הפרת הבטחה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בנוסף, האישה טענה כי נתנה לנתבע סך של $50,000 מתמורת מחצית הדירה שהייתה בבעלות משותפת שלה ושל בעלה, ואשר נמכרה עם גרושיהם. זאת בתמורה להבטחתו שהכסף מיועד לרכישת רכוש משותף לשניהם וחיים משותפים כבעל ואישה. האישה נתנה לו סכום זה, מתוך אמונה כי השניים יינשאו ויקימו בית ומשפחה והרכוש שיירכש בכסף זה יהיה שייך לשניהם.

האישה הציגה בפני בית המשפט, מסמך הנושא כותרת "הסכם", ובו הנתבע כתב בכתב ידו, כי הוא מתחייב לקחת את בת זוגו, כאישה וכשותפה לחיים, לדאוג לה לעתיד ולפרנסה. כמו כן, הנתבע חתם על מסמך לפיו הוא מתחייב כי במקרה וילך לעולמו, האישה תהיה המוטבת שלו ותקבל סך של 100,000 ₪, גם אם יהיו פרודים.

נקבע, כי הנתבע ניהל מערכת יחסים ארוכת טווח עם התובעת, שעל פי פסיקת בית המשפט למשפחה לא הגיעה כדי היותם "ידועים בציבור". הנתבע הבטיח לתובעת כי יישא אותה לאישה, יפרנסה, וידאג לכלכלתה וכלכלת ילדיה. הנתבע הבטיח לתובעת לרכוש לה דירה בשווי הדירה בה התגוררה בתמורה לכך שמסרה לו את הכספים שקיבלה ממכירת הדירה המשותפת שלה ובשל העלה בעת גירושיה, ולשלם לה 100,000 ₪ כמוטב בפוליסות ביטוח החיים שלו ו/או בכל מקרה של פרידה.

בית המשפט קבע כי הנתבע הפר את הבטחת הנישואין, שיקר והונה את התובעת מתחילת מערכת היחסים שלהם, הציג בפניה מצג, לפיו הוא אוהב אותה אהבת אמת, רוצה לבלות עמה את חייו, לקשור את גורלו בגורלה, להתגרש מאשתו ולהקים עמה בית ומשפחה. להבטחות אלה לא היה כל בסיס ועל פי עדותו הוא עשה זאת במרמה, מתוך מודעות מלאה לתרמית זו. הנתבע הציג בפני התובעת בכוונה תחילה, מצג שווא לפיו הוא מתכוון לשאתה לאישה, וברשלנותו ובזדון, הונה אותה לגבי כוונותיו אלה, כאשר חלה עליו חובת זהירות מוגבר וחובת תום לב במסגרת יחסי האמון ששררו ביניהם כבני זוג שמנהלים מערכת יחסים חברית, תוך גמירות דעת להינשא. אשר על כן, הנתבע חוייב לשלם לאישה סך של 790,000 ₪.

במקרה זה, אישה הגישה תביעה כספית בבית משפט השלום, על סך מיליון שקלים בגין הפרת הבטחת נישואין וכן בגין הפרת הסכמים שנערכו בין בני הזוג. במקרה מיוחד זה, הצדדים קיימו קשר זוגי במשך שנים, אך בית המשפט לענייני משפחה קבע כי הצדדים אינם ידועים בציבור. מכאן, האישה הגישה לבית משפט השלום תביעה על עילות חוזיות ובית המשפט לא נדרש לשאלה האם היו ידועים בציבור.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מיהם ידועים בציבור?
• הגדרת ידועים בציבור
• תום לב בהסכם ממון
• פיצוי בגין הפרת הבטחה

הפוסט הפרת הבטחת נישואין הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בית המשפט קיבל תביעתו של הבעל לפירוק שיתוף בדירת המגורים של בני הזוג, זאת למרות שהאישה התגוררה בדירה מכוח הסכם הגירושין. במקרה זה, הבעל חתם על הסכם גירושין בו הוסכם כי דירת המגורים של הצדדים, תישאר מוחזקת בידי האישה ושני ילדיהם, להבטחת מגוריהם, וזאת עד שהאישה תינשא בשנית.

התובע עתר לפירוק השיתוף בדירה בעקבות הגעתם של הילדים לגיל בגרות והפסיקו להתגורר בבית, וכן בעקבות העובדה כי האישה חיה עם ידוע בציבור ומשכירה את הדירה לצד ג.

בית המשפט קבע כי הסכם הגירושין קבע חד משמעית כי הדירה תישאר מוחזקת בידי האישה עד שתינשא בשנית. לא נאמר כלל כי זכותה תלויה בבגרותם של הילדים. ואולם, בית המשפט פירש את צמד המילים "תינשא בשנית", שאופן שיכלול אף מגורים משותפים עם בן זוג קבוע כידועים בציבור.

הרציונאל שעמד מאחורי קביעת היום שבו תינשא הנתבעת בנישואין שניים כ"יום הקובע" לביצוע פירוק השיתוף, חל במידה דומה מאוד אף ביחס ליום שבו תחייה הנתבעת עם בן זוג באופן קבוע. פרשנות ההסכם כך שתקבע כי אף מגורים משותפים עם בן זוג קבוע ללא נישואין פורמאליים, לא תיחשב כ"נישואין בשנית" לצורך ההסכם, היא פרשנות חסרת תם לב הפוגעת יתר על המידה בזכות הקניין של התובע בדירה.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• זכויות משותפות בדירה
• שיטת חלוקת הרכוש
• שיקולים בעת חלוקת רכוש
• חזקת השיתוף של נכס
• תכולת חוק יחסי ממון

הפוסט פירוק שיתוף בדירה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

כאשר יש סכסוך בין בני זוג ולפחות אחד מהם מעוניין לפתור את המחלוקות ולא להציע גירושין, הוא יכול לתבוע מבן הזוג השני שלום בית.

תביעת שלום בית הינה אחת התביעות השכיחות ביותר בענייני המעמד האישי.

התביעה לשלום בית מתחלקת לשניים:

• פנייה לרב כמעיין "מגשר" לצורך מציאת פתרונות לבעיות בין בני הזוג.
• תביעה משפטית להמשך קיומו של קשר הנישואין. ניתן לקבל החלטות וצווים אשר יאפשרו את סיום הסכסוך המשפחתי.

תביעה משפטית לשלום בית ניתן להגיש לבית הדין הרבני בלבד.

כאשר בני הזוג מעוניינים באמת בהשכנת שלום בית, אזי מהווה התביעה מסגרת טובה לחיזוק הקשר. אולם כאשר שני בני הזוג אינם מעוניינים באמת ובתמים בשלום בית והיחסים שלהם מעורערים, תביעה זו מסוכנת בגלל חוסר הבהירות המאפיינת אותה.

תביעת שלום בית מול תביעת מזונות

ישנם מקרים רבים בהם תביעת שלום בית הינה למעשה תביעת מזונות, ועל ידי הגשת תביעה כזו לבית הדין הרבני האישה "מפסידה" את זכותה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בעניין מזונותיה.

כמו כן, סירובה של אשה לקיים שלום בית עם בעלה, ללא סיבה מוצדקת, יהפוך אותה למורדת ויגרום לה להפסיד את מזונותיה.

מאמרים נוספים

• טובת הקטין
• זכויות ילדים בעת גירושין
• ידועים בציבור
• שיטת חלוקת הרכוש
• הסכם גירושין
• בחירת עורך דין

הפוסט תביעת שלום בית הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

אשה יהודיה הנשואה ליהודי המתעברת כתוצאה מיחסיה עם גבר אחר – הילד הנולד הינו ממזר.

ההשלכות של ממזרות חמורות ביותר, ועיקרן – שלילת האפשרות מן הממזר (או הממזרת) להינשא לבן זוג או לבת זוג יהודים כשרים.

במקרה כזה, גם אם הבעל החוקי טוען כי הילד איננו שלו – ימנעו ממנו מלהעלות טענה זו בבית המשפט, ולא יאפשרו לו לכפות על האישה בדיקת רקמות לצורך בדיקת האבהות.

בדיקת רקמות אינה עולה בקנה אחד עם טובתו של הילד והיא מנוגדת לאינטרס שלו ועל כן בית המשפט לא יאפשר בירור של טענת הבעל כי אין הוא אבי הילוד, משום שבדיקה כזאת – אם תתבצע – עשויה להכתים את הילד בכתם ולהמיט עליו קלון לכל ימי חייו.

בית המשפט המגן על אינטרסים לגיטימיים של הקטין ימנע הצהרה העשויה לגרום נזק לקטין.

על כן, במקרה של שני בני זוג יהודים לא תצלח הטענה כי האישה הרתה שלא מבעלה ובית המשפט יתנגד לבדיקת רקמות במקרה זה.

על כן, נקבעה ההלכה של "רוב בעילות אחר הבעל", דהיינו במידה והאישה קיימה יחסים עם בעלה ועם אחר – קיימת חזקה כי הילד הינו פרי זרעו של בעל, ואולם אין כלל זה חל על נישואי תערובת אלא רק על בני זוג ששניהם יהודים.

בנישואין בין גויים או בנישואי תערובת (יהודי/ה ובן עדה דתית אחרת) – דין זה אינו חל על נישואי תערובת, ודין ממזרות אינו רלוונטי כאשר אחד מבני הזוג או שניהם אינם יהודים. רק שיטת המשפט של הדין העברי מתייחסת בחומרה כה רבה לילד שהינו פרי ניאוף.

שיטות משפט אחרות אינן רואות בעין יפה ניאוף ורואות בו מעשה בלתי מוסרי, אולם אינן גורמות לפסלות גורפת של הסטטוס של הילד ואינן פוגמות בכשרות היוחסין של הקטין.

כאשר אין מדובר בחשש של הכרזת הילד כממזר יאשר בית המשפט בדיקת רקמות וכאשר קיימת מחלוקת בדבר אבהות יש אינטרס גם לילד וגם לאב להסיר את הספק בדבר אבהות על ידי הכרעת בית המשפט, וחשוב לחקור את האמת.

ילד ממזר מבחינה משפטית אינו יכול להינשא בקהל ישראל והוא יכול להינשא רק לממזר או ממזרת אחרים. גם ילדיהם לדורי דורות יישארו ממזרים.

מי לא מוגדר כממזר?

• ילד שנולד מהורים יהודים שנשאו זה לזו כדת משה וישראל (דמו"י) או בנישואין אזרחיים – ילד זה הינו כשר ובעל אותן זכויות וחובות הקיימות לפי הדין בין ילד יהודי כשר לבין הוריו.
• ילד שנולד להורים שאינם נשואים והם פנויים (רווקים, גרושים, אלמנים) – ילד זה הינו ילד כשר לחלוטין.
• גם ילד שנולד לאישה פנויה כאשר אבי הילד נשוי – הינו ילד כשר לחלוטין.
• אישה הנשואה לגוי (כמו רבים מנישואי התערובת המקובלים בקרב העולים מחבר העמים) אף אם הרתה לגבר אחר – ילדה לא ייחשב ממזר.
• ילד שנולד להורים שאחד מהם או שניהם אינם יהודים – דיני ישראל אינם מכירים בתוקף של נישואין אינם בין יהודים, ונישואי תערובת אינם מוכרים על פי דין תורה.

ילד כזה סוחב אחריו את ייחוסה של האם. אם האם הינה יהודיה הרי גם הוא יהודי, ואם אינה יהודיה הרי שגם הילד ייחשב כנוכרי.

העובדה שאחד ההורים אינו יהודי אינו הופך את הילד לממזר. ילד הינו ממזר רק אם הקשר בין הוריו היה עבירה בבחינת ערווה ממן התורה.

מי שאינו יהודי כלל לא יכול לעבור עבירה כזאת מאחר ומצוות אינן מוטלות כלל על הנוכרי שאינו יהודי, ועל כן גם אם אחד מההורים לא היה יהודי אין הילד הופך לממזר.

מאמרים נוספים

• מיהם ידועים בציבור?
• מוסד הידועים בציבור
• רכוש ידועים בציבור
• התפתחויות וחידושים בתחום

הפוסט פסולי חיתון ילד ממזר הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

תביעות בתחום דיני משפחה יהיו בסמכות בית המשפט לענייני משפחה באם מדובר בבני משפחה ובאם מדובר בנושאים מסוימים הקבועים בחוק כענייני משפחה לדוגמא מזונות, חלוקת רכוש, החזקת ילדים, הסדרי ראייה, תביעת אבהות ואמהות ועוד. בן משפחה מוגדר בחוק כבן זוג, ידועה בציבור, בן זוג לשעבר, ילד, נכד, הורה, הורים, אחים שלו ושל בן זוגו.

בשונה מתחום האזרחי בו מוגשים תביעות לבית המשפט בשל הפרת חוזים והסכמים כתובים, בתחום דיני משפחה ההסכמים המבוצעים בין בני משפחה נעשים לרוב בעל פה, ההסכמים אינן חדים וברורים דיים וניתן לפרשם בדרכים שונות. התחום הינו מורכב ביותר בהיותו מלווה באמוציות, ויחסים מורכבים בין הצדדים המתפרצים ברגעי משבר. בתחום זה רגשות וסכסוכים גוברים על שיקולים כלכליים, עסקיים רציונאליים.

סכסוכים בתחום המשפחה מובילים לעיתים גם לתחום הפלילי בעקבות זיופים, הונאות, אלימות בין בני המשפחה.

על מנת ליישב סכסוכים בתחום מסובך זה בין אם מחוץ לכותלי בית המשפט ובין אם בתוכם נדרש ידע משפטי עמוק המשולב ביכולת בין אישית גבוהה.

תחומי משפטיים בהם עורכי דין לענייני משפחה מתמחים

משרד עו"ד לדיני משפחה מקיף את התחומים העיקריים הבאים:

גירושין – מזונות ילדים, מזונות אשה, החזקת ילדים, חלוקת רכוש, אבהות, אמהות, גנבת זרע, שלום בית

• צוואות וירושות.
• ידועים בציבור – תחום מתפתח שידוע כיום לכל עו"ד דיני משפחה בישראל.
• נישואין אזרחיים ונישואי תערובת.
• אימוץ ילדים.
• יהדות, גיור ושבות.
• נוער וקטינים.

מאמרים נוספים

• גירושין
• הסכם ממון
• מזונות ילדים
• ידועים בציבור
• ירושות וצוואות

הפוסט דיני משפחה וגירושין הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

מה קורה כאשר אחד מבני הזוג מחזיק לאורך זמן בדירת המגורים של בני הזוג, ואילו בן הזוג השני עזב את הדירה. בהתאם ל סעיף 33 לחוק המקרקעין: "שותף שהשתמש במקרקעין משותפים חייב ליתר השותפים, לפי חלקיהם במקרקעין, שכר ראוי בעד השימוש".

לכאורה, בן הזוג שנותר בבית ומשתמש בו, צריך לשלם לבן הזוג השני מחצית משכר הדירה. אולם, כאשר מדובר בבני זוג הנשואים זה לזו או חיים כידועים בציבור, חיוב זה יחול בדרך כלל על הבעל המחזיק בדירה, אך לא על האשה, מאחר וגבר חייב במדור אשתו כחלק ממזונותיה ואילו אשה אינה חייבת במדור של בעלה ואין לה חובה לספק לו קורת גג או מזונות.

לכן, אם אישה עוזבת את הבית והבעל נשאר לגור בבית סיכוייה של האישה לקבל דמי שימוש בשווי של מחצית מדמי שכירות – טובים ביותר. בעבר היו בתי המשפט דנים בשאלה האם עזיבתה של האישה מוצדקת. כיום, לאור חוקי היסוד וההגנה על כבוד האדם שאלת ה"אשם" אינה רלוונטית.

מאמרים נוספים

• שיטת חלוקת הרכוש
• איזון הרכוש בפקיעת נישואין
• שיקולים בעת חלוקת רכוש
• חזקת השיתוף
• חזקת השיתוף של נכס

הפוסט דמי שימוש ראויים הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

האם בעת סכסוך או גירושין, על בן הזוג להשיב מתנה שקיבלו מהורי בן הזוג השני?

בית המשפט פוסק בנושא זה בכל מקרה לגופו.

במקרה אחד, הגישה אם תביעה להשבת כספים שנתנה במתנה לבתה ולחתנה. במקרה זה, האם מכרה את דירתה ואת דמי המכירה נתנה לבתה ולחתנה ואלה נעזרו בה לרכישת דירה גדולה, בה ניתן לאם חדר לגור בו תוך הבטחה, שתוכל לגור שם ולנהל אורח חיים סדיר ותקין כל ימי חייה. לאחר מות הבת, החתן סילק אותה מהדירה והיא הגישה תביעה להשבת הכספים שנתנה לבני הזוג. האם התנתה את נתינת המתנה, בתנאי מפסיק. האם הסכימה למכור את דירתה ולהעביר לבני הזוג את תמורה, רק אם יובטח לה כי תוכל לגור בדירת בתה. בית המשפט קבע כי משנתקיים התנאי המפסיק – מגוריה של האם בדירה נשללו ממנה – ועל-כן חדל חוזה המתנה להתקיים. מכיוון שכך, מוטלת על מקבל המתנה – החתן, החובה להשיב את המתנה לבעליה.

במקרה אחר, בית המשפט דחה תביעתה של אם הבעל, להשבת סכום כסף שנתנה לטענתה לבני הזוג כהלוואה, בסמוך לנישואיהם. באותו מקרה, האם נתנה 40,000 ₪ מספר שבועות לאחר חתונת של בני הזוג לצורך הרחבת דירתם. מאחר שהדירה לא הורחבה, הכסף נשמר הפיקדון ובני הזוג התגרשו שנתיים לאחר נישואיהם, הגישה האם את התביעה. בית המשפט קבע כי לא הייתה זו הלוואה, הוא בחן האם מתן הכסף היה מתנה על תנאי, באופן שאם הדירה לא הורחבה, עליהם להשיבה. בית המשפט דחה את התביעה וקבע כי על נותן המתנה להתנות במפורש את התנאי ו/או את התחייבות של בני הזוג.

במקרה נוסף, דחה בית המשפט תביעה של אישה נגד בעלה לשעבר, להשבת מתנה שנתנה לו. באותו מקרה, האישה קיבלה במהלך הנישואין, דירה מהוריה, והעבירה על שם הבעל מחצית מהזכויות בדירה. לאחר שהבעל הגיש תביעת גירושין, היא דרשה למחוק את שמו מרישום הבעלות בדירה בטענה שהסכם המתנה כלל בחובו תנאי מפסיק, לפיו קטיעת חיי הנישואין התקינים והגשת תביעת גירושין מצד הבעל יביאו לבטלות המתנה ולהשבתה לאישה.

נקבע כי בני-זוג המחליפים מתנות, עושים בכך הסכמים דו-צדדיים בנוגע לאותם נכסים המוענקים, והסכמים אלה צריכים לקבל תוקף כלשונם, על-פי הכוונה הברורה שנגלתה, ואין עוד צורך והצדקה להיזקק להסקת תוצאות מרחיקות לכת מנסיבות החיים עצמן. בעצם ההענקה המפורשת של המתנה סותרים בני הזוג את ההנחה, כי קיימת מגבלה כלשהי לתת ביטוי קונקרטי לרצונם; ואם הם אף טורחים לעשות שינויי רישום בזכויות בנכס עקב כך, לא נותר ספק בעניין שלמות ההסכם, ואין מקום להוסיף לו את מה שאין בו.

"טיבן של מתנות שהן ניתנות בשעה שקיימות קירבה וחיבה בין המעניק למקבל. ברור איפוא, כי אם המעניק היה צופה מצב של התערערות היחסים, היה דואג להוסיף מנגנון כלשהו, שהיה מבטיח השבת המתנה במצב זה, בין על-ידי תנאי מפסיק בין בדרך אחרת. דבר זה אינו מיוחד ליחסים בין בני-זוג, אלא קיים בכל הסכמי המתנה למיניהם".

דוגמאות נוספות למקרים של השבת מתנות בעת גירושין:

בית המשפט קיבל תביעה של בעל מחצית שווי מהזכויות בדירת מגורים, לאחר שקבע כי הדירה הוענקה במתנה לבני הזוג על ידי אבי האישה. במקרה זה, הצדדים היו נשואים 21 שנה. הדירה נבנתה על מגרש שנקנה ונרשם על שם אבי האישה. האב בנה את השלד ושאר הדירה נבנתה ועוצבה על ידי בני הזוג. בית המשפט קבע שהדירה הוענקה במתנה לבני הזוג שכן, הוכח כי האב התכוון לתת להם במתנה את הדירה, וכן הם התגוררו בדירה במשך 10 שנים מבלי לשם דמי שכירות. אולם, לגבי המגרש עצמו שנשאר רשום על שם האב, קבע בית המשפט כי כאשר הרישום הוא חיצוני לתא המשפחתי, נטל ההוכחה הוא גבוה יותר. במקרה הזה, העובדה שלא נעשתה, לאורך השנים, כל פעולה להסדרת הזכויות במגרש והעברתן על שם בני הזוג ו/או על שם הנתבעת, יש בה כדי לתמוך בהנחה שהאב לא רצה להעביר את זכויותיו במגרש במתנה.

בית המשפט קיבל תביעתה של אישה למחצית מהזכויות בדירת מגורים הרשומה על שם הבעל. במקרה זה, בני הזוג התגוררו בדירה במשך שנים רבות ואף השכירו אותה לצד ג', אך הדירה מעולם לא נרשמה על שם בני הזוג. לפי חוק המתנה וחוק המקרקעין, מתנה בנכס מקרקעין מושלמת ומוגמרת רק בשעה שהנכס נרשם על שם מקבל המתנה, ולכן אין מדובר במתנה מוגמרת.

בית המשפט הדגיש כי המדובר בהתחייבות מצד ההורים ליתן מתנה, אשר ההורים אינם יכולים לחזור ממנה. בית המשפט בחן את הנסיבות, הראיות והעדויות, ומצא לפי התנהלות הצדדים בסיס לטענות האישה באופן התנהלות הצדדים: בכך שהזוג השלים את בניית הבית שהיה בשלבי שלד על חשבונו, שילם הלוואות שנלקחו על ידי הנתבע לבניית השלד קודם לנישואין, נהג בבית מנהג בעלים למעלה מ-18 שנה, שילם את חלקו היחסי בדמי חכירה והיוון למינהל מקרקעי ישראל וכן בעדותם של עדים נוספים שהעידו כי ההורים התחייבו לתת את הבית במתנה לזוג.

בני הזוג שינו מצבם לרעה על סמך התחייבות הורי הנתבע ולא נמצאה התנהגות מחפירה מצד התובעת המזכה את ההורים לחזור בהם מהתחייבותם. אמנם, בהתאם לחוק המתנה נדרש מסמך בכתב לצורך התחייבות ליתן מתנה. לעניין זה, בית המשפט סבר כי בנסיבות העניין יש בהסכם השכירות של הבית לצדדי ג', בו מופיע שם הזוג כמשכירים מענה לדרישת הכתב ועקרון תום הלב גובר על דרישת כתב דווקנית. בהמשך לכך, יש לראות את הסכם השכירות כמקיים את דרישת הכתב לאור התקופה הארוכה בת כ-18 שנה במהלכה נהגו הבעל והאישה בדירה מנהג בעלים: עשר שנים החזיקו בה והתגורר בה ובמשך כשמונה שנים נוספות בהן הושכרה הדירה על ידם לצד שלישי על פי אותו הסכם שכירות ודמי השכירות שולמו לידם.

במהלך הנישואין, בעוד היחסים בין בני הזוג יציבים וטובים, נהוג להחליף מתנות. לעיתים אחד מבני הזוג מוסיף את שמו של בן הזוג השני, ברישום הדירה מלפני הנישואין ובכך מעביר לו ללא תמורה מחצית מהזכויות בדירה, לעיתים אחד מבני הזוג מעביר לחשבונו של השני סכום כספי גבוה, ולעיתים ההורים של בני הזוג תורמים את חלקם לנישואי ילדיהם, ומעניקים להם כספים, רשות להתגורר בדירה שבבעלותם, או אף דירה במתנה.

מאמרים נוספים

• שיטת חלוקת הרכוש
• ידועים בציבור
• איזון הרכוש בפקיעת נישואין
• שיקולים בעת חלוקת רכוש
• תכולת חוק יחסי ממון
• יחסי ממון בין בני זוג

הפוסט השבת מתנות בעת גירושין הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

חל איסור על עורך דין לענייני גירושין לנקוט באיומים בפנייה שלו כלפי הצד שכנגד. אך יחד עם זאת, עורך הדין יכול לנקוט באיומים לגבי שימוש באמצעים שהם חוקיים, לדוגמא התראה כלפי צד שני כי אם לא יוגשו מסמכים לצורך טיפול בתיק, אזי עורך דין יגיש תביעה לבית המשפט.

בצורה ספציפית, חל איסור לעורך דין לאיים בהגשת תלונה פלילית במשטרה או בפנייה לשלטונות המס.

במידה ועורך דין יודע כי הצד השני מיוצג על ידי עורך דין, הוא מחויב לפנות אליו דרך עורך הדין שלו ואסור לו להיפגש עם הצד שכנגד ללא נוכחות עורך דינו. אסור לעורך הדין אפילו לדבר עם הצד שכנגד, גם אם הוא אינו יוזם השיחה.

באם עורך דין נדרש להעביר כספים שנפסקו כנגד לקוחו לצד שכנגד הוא מחויב להעביר את הכסף לא ישירות לצד שכנגד אלא לעורך דינו.

עורך דין וחברו למקצוע

על פי כללי האתיקה עורך הדין חייב לגלות יחס חברי כלפי חברו למקצוע. הוא צריך לאפשר לחברו כל הקלה שאין בה פגיעה בלקוח שלו, לדוגמא הסכמה על דחיית מועד דיון באם החבר למקצוע אינו יכול להיות נוכח בשל סיבה מוצדקת.

במקרה בו עורך דין מייצג את הלקוח כנגד עורך דין אחר, ובמסגרת הייצוג נדרש לפתוח בהליך משפטי כנגד אותו עורך דין, אזי חייב לפנות לעורך הדין בכתב ובמידת האפשר גם בעל פה, על מנת לנסות וליישב את הסכסוך ללא הגעה לכותלי בית המשפט. נוהג זה אינו מחייב את עורך דין, באם פנייה כזו תפגע בלקוח שלו.

עורך דין ובית המשפט

עורך דין נדרש לעזור לבית המשפט לעשות משפט. הוא מחויב לשמור על יחס כבוד כלפי בית המשפט ולטעון את טענותיו בדרך ארץ. יחס הכבוד מתבטא גם בהופעה מכובדת ובמדי משפט.

אסור לעורך דין להעלות טענה עובדתית לבית המשפט, לא בעל פה ולא בכתב, כאשר הוא יודע שהיא אינה נכונה. מצב זה תקף גם כאשר הלקוח מעיד בעדותו עובדות שעורך הדין יודע כי אינם נכונות.

סייג לאיסור זה הוא בכפירה של עורך הדין באישומי לקוחו, למרות שהוא יודע שלקוחו אשם. הכפירה נכונה גם במשפט פלילי וגם במשפט אזרחי מפני שאחרת לא ניתן לקיים את המשפט ונתבע מבצע את מלאכתו של התובע.

אסור לעורך דין לייצג אדם בהליכים משפטיים כאשר הוא עומד להעיד מטעמו, פרט למקרים בהם עורך דין מוזמן להעיד על ידי הצד שכנגד או כאשר העדות שלו היא בעניין טכני בלבד.

עורך דין אשר מתמנה מטעם בית המשפט לתפקיד כלשהו חייב למלא את חובתו ולבצע את תפקידו, אפילו שהם אינם לרוחו של לקוחו.

עורך דין – עדים

עורך דין רשאי כמובן לבוא במגע עם עדים אשר מעידים מטעם לקוחו, אולם אסור לו לבוא במגע עם אדם אשר עומד, לפי ידיעתו, להעיד מטעם הצד שכנגד, בעניים הקשור לעדותו.

אין איסור על מגע עם העד בעניינים שאינם קשורים לעדותו. כמו כן באם עורך דין בא במגע עם אדם ללא ידיעתו כי בעתיד הוא צפוי לשמש כעד מטעם הצד שכנגד וזאת בתום לב, הרי שאין זו עבירת משמעת.

חל אסור בתשלום לעד תמורת עדותו, באם התשלום מותנה בתוצאות המשפט. כלומר, אין מניעה לשלם שכר בגין העדות אך ללא התניה בתוצאות המשפט, על מנת שלא להטות את העדות לצד שמשלם את השכר.

מאמרים נוספים

• חיסיון עורך דין לקוח
• כמה עולה להתגרש?
• בחירת עורך דין

הפוסט אתיקה מקצועית עורכי דין הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

לכלל זה, יש מספר סייגים: באם הלקוח הסכים במפורש כי המידע שמסר אינו חייב להישמר בסוד, אזי עו"ד אינו מחויב לשמור בסוד את המידע.

חובת סודיות

חובת הסודיות לא חלה במקרה בו עו"ד נחקר במסגרת הליך בבית המשפט זאת בנסיבות בהן לא חל חיסיון עורך דין לקוח.

שמירת הסודיות חלה גם על כל עובדי משרדו של עורך הדין. העובדים אומנם אינם כפופים לכללי האתיקה ולכן על עו"ד חובה לוודא כי עובדיו שומרים על סודיות מלאה לגבי כל העניינים הנוגעים לעבודתם.

איסור נוסף הוא על שימוש בידיעה שהגיעה לעו"ד מלקוחו, כדרך אגב במהלך מילוי תפקידו. כלומר באם הלקוח מסר מידע שאינו קשור לתיק שלו, עורך דין אינו יכול להשתמש במידע זה. סייג אחד לאיסור זה הוא כי ניתן להשתמש במידע אשר עו"ד יכול היה להשיגו במאמץ סביר.

לשכת עורכי דין

בחוק לשכת עורכי דין נקבע כי מידע ומסמכים שהעביר הלקוח לעו"ד ויש להם קשר ענייני לתיק הספציפי של הלקוח, עו"ד לא יגלה אותם בכל הליך משפטי, חקירה או חיפוש, אלא אם ויתר הלקוח על חסינותם.

החיסיון בא להבטיח כי יתקיימו יחסים של כנות ופתיחות בין הלקוח לבא כוחו, מבלי שללקוח יהיה חשש כי המידע או המסמכים שהוא מוסר לעו"ד יכולים לשמש באחד מהימים כנגדו וזאת ללא הסכמתו.

שירות מקצועי של עו"ד יכול להינתן עבור עבירה פלילית שבוצעה בעבר, אך כאשר הלקוח מוסר לעו"ד מידע על כוונתו לבצע עבירה בעתיד, הרי שמידע זה אינו קשור לשירות המקצועי של עו"ד ולכן במקרה זה החיסיון אינו חל.

ייצוג שני צדדים על ידי עו"ד

במקרה בו עורך דין מייצג שני אנשים באותו התיק, אזי התקשורת של העו"ד לכל אחד מלקוחותיו אינה חסויה כלפי הלקוח השני באותו עניין, אולם היא חסויה כלפי צד שלישי.

במקרה בו חל סכסוך בין שני הלקוחות ואחד הצדדים יזמן את עו"ד להעיד תוך ויתור על החיסיון, אזי החיסיון מוסר. באם עו"ד נקרא להעיד על ידי צד שלישי אזי החיסיון כמובן תקף.

על עו"ד מוטל איסור להקליט שיחה עם לקוחו או עם עמית למקצוע, פרט למקרה בו ההקלטה נעשית בידיעתם. זאת למרות שבחוק האזנת סתר מותר לאדם להקליט שיחה בה הוא עצמו נוטל חלק.

האיסור בחוק הוא על הקלטת שיחה בין אנשים אחרים שלא בידיעתם. לכן הקלטת שיחה של עו"ד עם הלקוח שלו או עם עורך דין אחר מותרת על פי חוק האזנות סתר, אולם מהווה עבירה משמעתית – אתית.

מאמרים נוספים

• עורך דין ואתיקה מקצועית
• כמה עולה להתגרש?
• בחירת עורך דין

הפוסט חיסיון עורך דין לקוח הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

עו"ד טלי אויזרוביץ מסבירה שבאירופה אישה יכולה לדרוש גירושין בשל עלבון פומבי, כאן היא יכולה רק להיעלב. הסיפור החם באיטליה כיום עוסק במכתב פומבי זועם ששיגרה ורוניקה לאריו לבעלה, ראש הממשלה לשעבר סילביו ברלוסקוני, ובתשובתו המתחנפת-מתחרטת של הבעל, שעדיין מעוניין לחזור למרכז החיים הפוליטיים.

לאריו נעלבה עמוקות ממנהגו של בעלה בן ה-70 לפלרטט עם נשים בפומבי על חשבון נישואיו, בנוסח "אילו רק לא הייתי נשוי…". הפוליטיקאי הממולח מיהר לנקוט בצעדי מנע ובמכתב ההתנצלות הפומבי שלו כתב לאישה הזועמת: "ורוניקה היקרה, את כבודך אני מוקיר כאוצר בליבי בזמן שפי פולט חידוד חסר מחשבה, גינון ריק, התבטאות חסרת ערך שנאמרה ברגע… לכן אני מתחנן אליך, סלחי לי…".

ייתכן שהסכסוך המתוקשר הזה אינו אלא תרגיל יח"צנות משפחתי לקידום הקריירה הצולעת מעט של ברלוסקוני. מאידך, יכול להיות שגם נישואיו של ראש הממשלה לשעבר נמצאים בסכנה ממשית. מתברר שברוב המדינות המפותחות, עלבון פומבי שמטיח גבר באשתו בהחלט מהווה עדות לרעתו במהלך פירוק התא המשפחתי, אם זה מה שתרצה האישה.

למזלה של ורוניקה לאריו, אילו רק רצתה בכך בתי המשפט האירופיים היו מקבלים ללא כל הרהור את תביעתה לפרק את הנישואין על רקע העלבון הגלוי. אשת פוליטיקאי ישראלי במצב דומה הייתה מוצאת עצמה במצב שונה למדי, בעיקר אם הבעל היה מצהיר שאינו מעוניין בגט.

זאת יש לדעת: אישה ישראלית שבעלה עלב בה יכולה לדרוש את פירוק הנישואין, אך לא בהכרח תזכה לסימפטיה מבית הדין הרבני. בעת הדיונים על חלוקת רכוש העובדה שנבגדה או הועלבה אינה משפרת את מצבה. זאת בניגוד בולט למצבו של בעל שאשתו תעליב אותו בפומבי בצורה דומה – בין אם תצהיר ברבים שמאסה בו ובין אם מדובר בבגידה. על פי הדין הרבני, אישה בוגדת דינה כדין אישה מורדת המפסידה מיד את חלקה במזונות ובכתובה.

אישה המפלרטטת עם גברים, כפי שברלוסקוני נהג, מעשיה ייפלו בגדר המושג "מעשי כיעור", וישמשו כסימנים לביסוס החשש למעשה בגידה, או שייחשבו כרצון מצד האישה "לצער" את בעלה במתכוון, ומכאן קצרה הדרך להכרזתה כאל אישה מורדת.

בכל זאת, יש מה לעשות גם במקרה של עלבון: בעל המעליב ומשפיל את אשתו כדרך קבע יכול להימצא כמתעלל בה נפשית ופסיכולוגית, וסוג זה של אלימות נפשית עשוי להיות מוכר כסיבה להרחקתו מן הבית ולדרוש מן הבעל להעניק גט לאשתו.

מאמרים נוספים

• השפעת בגידה על גירושין
• ידועה בציבור
• טיפים לנשים במקרי גירושין
• בחירת עורך דין
• כתובה והסכם ממון
• חובת הבעל במזונות אישה

הפוסט אישה מורדת הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

איך תתמודדי מול גירושין ופרוק התא המשפחתי?

טיפים לנשים שחושדות שבעליהן רוצה להתגרש מהם:

כבר בזמן הנישואין עליך לדאוג להיות מעורבת ולו במעט בענייניו של הבעל, וכן לדאוג להוכחות, בכתב על הכנסותיו ועיסוקיו האמיתיים. תהיי בטוחה כי בעת גירושין, שותפיו, עובדיו או חבריו לעבודה לא יעידו נגדו.

על כן, תמיד לראות דפי חשבון בנק, גם כאלו שעל שמו בלבד, לבקש להסתכל בספרי החברה, ואם את חושדת כי קרע עלול לפרוץ, לשמור בשליטתך העתקים של מסמכים המוכיחים הכנסה בעיקר אם בעלך עצמאי, שכן לשכירים הוכחת ההשתכרות, פשוטה יותר.

רצוי כי לא יהיו חשבונות שהם רק על שם הבעל, שכן, אפילו אם דינם להיות משותפים, הרי הגישה למידע קלה, כשאת גם בעלת החשבון.

רצוי כי תרשמי כבעלים של הנכסים הנרכשים בזמן הנישואין, על מנת למנוע הברחות רכוש, שאין להם תקנה, אפילו יפסוק בית המשפט כי הייתה הברחת רכוש וכי מחציתו שלך, יתכן וכבר לא יהיה מאין לפדות את הכסף.

אם אינך יכולה להיות רשומה כבעלים, דאגי לביטחונות אחרים, במידת האפשר. כן, דאגי לצבור מידע רב ככל האפשר, ובכתב.

אם יש לך חשש כי בן הזוג עומד להיפרד ממך, או שאת ממנו, יש לאסוף ולאגור מסמכים רבים ככל האפשר טרם "הפיצוץ", המוכיחים רמת חיים והשתכרות בן הזוג-דפי חשבון בנק, כרטיסי ויזה, קבלות של מוצרי צריכה להוכחת רמת חיים, חשבונות הבית, חוזי עבודה, חוזי שכירות ועוד.

אין לשתף חברים וקרובים בתכניותיך ומעשיך פן יספרו לבעלך, אפילו בתום לב מתוך ניסיון לפשר ולקרב, ואז הסיכון כי בעלך יקדימך לבית הדין הרבני.

גשי לפגישת ייעוץ עם עורך דין, על מנת לדעת את זכויותיך, שכן לכל סיטואציה בנסיבות המיוחדות של חייך יש השלכה משפטית מיוחדת לה. פגישה כזו מומלצת הן בזמן הנישואין, כדי למנוע טעויות וכמובן בעת שהנך צופה פני פירוד. מדובר בפגישה שעלותה מאות שקלים בלבד, ועשויה לחסוך לך ממון רב.

תמיד כדאי שיהיה הסכם ממון, הקובע כי פרוק השיתוף אינו תלוי בגירושין, כפי שקובע חוק יחסי ממון, דבר המונע סחטנות גט.

רצוי כי הסכם ממון יקבע את הסמכות של בית המשפט האזרחי לדון בעניינכם, דבר שימנע את מרוץ הגשת התביעות והסלמת הסכסוך.

אם אינך רוצה להוריש חצי מהרכוש שבבעלותך לבעלך, את חייבת צוואה, שתקבע את דרך הורשת רכושך, כי ברירת המחדל של חוק הירושה היא, שבהיעדר צוואה, מחצית מרכושך תעבור לבעלך, ומחציתה לילדיך. צוואה היא סודית ופרטית ובעלך אינו יכול לדעת עליה עד לאחר מותך, חס וחלילה.

גם אם יש לך רכוש מלפני הנישואין, או שקיבלת ירושה או מתנה, עדיין בן זוגך יכול לתבוע שיתוף בנכס, מכח הדין הכללי. לכן הסכם ממון חד משמעי, מונע ניהול תביעות ארוכות, מתישות ויקרות, אפילו אם בסופן תיהיי מנצחת. אם אינך עושה הסכם ממון, גשי להתייעץ עם עורך דין על מנת שתדעי איך לנהוג לגבי הנכס.

אם קיבלת מתנה או ירשת סכום כסף, אז העצה לעיל, מתחזקת עוד יותר, שכן לכסף, קל יותר "להתערבב". בכל מקרה, שימרי הוכחות חותכות כי הכסף התקבל במתנה.

מאמרים נוספים

• ידועה בציבור
• איתותי אזהרה לאשה
• עילות לגט
• בחירת עורך דין
• סטטיסטיקות גירושין בישראל
• השפעת בגידה על גירושין

הפוסט טיפים לנשים במקרי גירושין הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

איתותי אזהרה לאישה לפני קבלת תביעת גירושין בבית הדין הרבני:

1. אם החלטתם על פרידה, כשאת היוזמת של הפרידה או שבגלל חשש לבגידתך החלטתם כך, והוא מבטיח שלא יגיש תביעה לבית הדין הרבני ושתיפרדו בהסכם בדרך יפה – תיהיי בטוחה שעורך דינו כבר שוקד על כתב התביעה.
2. אם פתאום יש דרישת שתי חתימות בבנק, וכרטיס האשראי שלך מתבטל, (ובעלך מתרץ זאת, שאת מבזבזת יותר מידיי).
3. אם נעלמים לך מסמכים ואחר כך נמצאים כאילו פתאום.
4. אם נעלמים מסמכים השייכים לבעלך, שהיו כל הזמן בבית ולפתע הועברו למשרד שלו או לאוטו.
5. אם בעלך פותח חשבונות בנק נפרדים רק על שמו.
6. אם בעלך אינו מפקיד משכורת לחשבון המשותף אלא לחשבון שעל שמו בלבד.
7. אם בעלך מבקש לפתע פתאום הסכם ממון.
8. אם בעלך נעשה אלים ועצבני.
9. אם לאחר משבר שבעטיו היית כבר מגישה תביעה, בעלך משנה את עורו ונעשה מאוד נחמד – ייתכן שהוא רק מנסה להרדימך.
10. אם הוא מעביר את המשכנתא לחשבון שעל שמו בלבד, או כל הלוואה אחרת על נכס, שהוא ירצה לתבוע לעצמו.
11. אם פתאום נמשכים דרך הבנקט, של החשבון המשותף שלכם, כל יום, מזומנים רבים.
12. אם נשברים ונפתחים פיקדונות ארוכי טווח, או קרנות השתלמות וקופות גמל.
13. אם פתאום בעלך חוסם אותך מלגשת למידע כלכלי כלשהו שלו, שקודם היה נגיש לך.

מאמרים נוספים

• טיפים לנשים במקרי גירושין
• מי הם ידועים בציבור?
• עילות לגט
• בחירת עורך דין
• סטטיסטיקות גירושין בישראל
• השפעת בגידה על גירושין

הפוסט איתותי אזהרה לאישה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

במדינת ישראל, קיימות שתי מערכות של בתי משפט שלהן הסמכות לדון בענייני גירושין מזונות, חלוקת רכוש, אחזקת ילדים וכדומה:

• בתי המשפט לענייני משפחה
• בתי הדין הרבניים

מצב זה יצר תופעה המכונה "מרוץ הסמכויות". מי שפונה לערכאה הנוחה לו קובע את "סדר היום" של הסכסוך, את אופיו, ויש להניח כי התוצאה שתתקבל תהיה לשביעות רצונו.

הדעה הרווחת היא כי לגבר עדיף להתדיין בבית הדין הרבני ואילו הערכאה העדיפה לאישה היא בית המשפט לענייני משפחה. לא תמיד דעה זו נכונה. ישנם מקרים מסויימים בהם לאישה עדיף שדיון גירושין בעניינה ייערך בית הדין הרבני דווקא.

מרוץ סמכויות בנושא תביעת מזונות

במקרים רבים, מנסה גבר העומד בפני הליך גירושין להזדרז ולהגיש את תביעתו לבית הדין הרבני ומבקש הוא לכרוך בתביעה את נושא הגירושין, מזונות אישה, מזונות ילדים, ומשמורתם.

את נושא הדירה יעדיף בדרך כלל הגבר להשאיר לדיון בבית המשפט לענייני משפחה, כדי להפעיל לחץ על אשתו באמצעות הסיכון בפניו היא עומדת, שדירת המגורים עומדת להימכר לאלתר.

אישה גם תעדיף כי נושא הרכוש ידון בבית המשפט לענייני משפחה, שכן בית המשפט יעניק לה – ברוב המקרים – מחצית מכל רכוש בין אם הוא רשום על שמה ובין אם לאו, ואילו גורל הרכוש בדיון גירושין בבית הדין הרבני יוכרע בהרבה מקרים לפי צורת הרישום אף בלא כל קשר למאמץ המשותף ולתרומת האישה בניהול משק הבית ובגידול הילדים.

לא בכל מקרה שבו גבר הקדים וכרך בבית הדין הרבני את הנושאים הקשורים בגין גירושין הדבר פועל לרעת האישה, שכן על הגבר להוכיח ולעמוד בשלושה תנאים כדלקמן: השוני בין הפסיקה שבין בתי הדין לבתי המשפט גורם לתופעה של מרוץ הסמכויות וכל הקודם – זוכה. יש גם משמעות פסיכולוגית לשאלה מי עשה את הצעד הראשון בלא כל קשר למצב המשפטי. מי שעשה את הצעד הראשון מרגיש כי ידו על העליונה והוא בא עם בטחון רב למשא ומתן וכך משיג יתרון מסוים גם אם אין לכך בסיס משפטי מוצדק.

• כנות תביעת גירושין
• כריכה כדין
• כנות הכריכה

היה והגבר לא יצליח להוכיח את שלושת התנאים המצטברים – יערך דיון גירושין בבית המשפט לענייני משפחה למרות שהגבר הקדים את האישה ולמרות שהגיש את התביעות לפניה.

קיימים מקרים בהם למרות הגשת התביעות על ידי הגבר לבית הדין הרבני – תהיה הסמכות נתונה לבית המשפט למשפחה. כל מקרה לגופו ולפי נסיבותיו המיוחדות. בכל מקרה בו יש ספק, האם להגיש תביעה כדי "לתפוס את הסמכות" או לא להגיש כדי שלא להסלים את המצב – מומלץ להגיש תביעה על מנת לוודא שהערכאה הרצויה לאותו לקוח תדון בנושא, ומיד לאחר הגשת התביעות – להציע לבן הזוג לפנות לגישור.

אישה תעדיף לתבוע את מזונותיה ואת מזונות הילדים בבית המשפט לענייני משפחה, מאחר ובית המשפט פוסק – ברוב המקרים – מזונות גבוהים יותר, ומצמיד אותם למדד, בעוד שבית הדין הרבני פוסק ברוב המקרים – מזונות נמוכים יותר הצמודים לתוספת היוקר בלבד.

מאמרים נוספים

• בחירת עורך דין
• ידועה בציבור
• עילות לגט
• סטטיסטיקות גירושין בישראל
• איתותי אזהרה לאישה
• טיפים לנשים במקרי גירושין

הפוסט מרוץ הסמכויות הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בדרך כלל, הגירושין נעשים על פי הסכם בו נקבעים כל התנאים של הגירושין לרבות: מזונות אישה, מזונות ילדים, חלוקת רכוש, וכיוצא בזה. יחד עם זאת, כאשר אין בני הזוג יכולים להסכים על התנאים הכספיים והממוניים ולא עולה בידם להגיע להסכם כולל רשאי כל אחד מבני הזוג לפנות לבית הדין הרבני ולבקש לכפות על הצד השני גירושין.

עילות לגירוש אישה

נימוקים אובייקטיביים הינם טענות בדבר מומים באישה והכוונה היא למומים גופניים המונעים ממנה חיי אישות או עקרות. נימוקים נפוצים יותר במקרי גירושין, נובעים מהתנהגות האישה.

עיקר נימוקי גט הנובעים ממעשי האישה הם:

עוברת על דת משה

המדובר באישה המכשילה את בעלה וגורמת לו מתוך כוונה לעבור על איסורי הדת כמו אישה המאכילה את בעלה מאכלים לא כשרים בלא ידיעתו. בעל שלא שומר כשרות לא יוכל לעשות שימוש בעילה זו.

עוברת על דת יהודית

האישה עוברת על מנהגי הצניעות ונוהגת בפריצות, מקללת מעליבה או מכה את הבעל. החיוב בגירושין בגין עילה זו ייעשה רק כאשר מדובר בהתנהגות מתוך כוונה רעה, ואין בכך עילה מספיקה אם מדובר במעשים בודדים או במעשים שיש בידה ליתן להם צידוק. אם הבעל סלח לאישה וחי עמה חיי אישות למרות התנהגותה – אין הוא יכול לעשות שימוש בעילה זו כדי לגרש אותה בעל כורחה.

מעשי כיעור

האישה עושה מעשים שיש בהם כדי להצדיק את החשד שהיא זנתה תחת בעלה אף אם אין עדים לזנות ממש. המדובר במעשים שלפי נסיבות עשייתם מצביעים על מעשה זנות שנעשה על ידי האישה. גם אם מעשי הכיעור הוכחו כדין, זכאי הבעל לגרש את האישה אך אין הוא מחויב לגרשה.

זנתה תחת בעלה

אישה קיימה יחסי אישות עם אחר מרצונה. במקרה זה, אסור לבעל להמשיך ולחיות עם אשתו והוא מחוייב לגרשה. האישה "אסורה על בעלה ועל בועלה" והיא מפסידה בהליך גירושין את כתובתה ואף אינה זכאית למזונות מבעלה.

עילות לגירוש גבר

גבר אלים מאד ואם התעלל בה פיסית, במקרים קיצוניים של אלימות גופנית יכפה בית הדין על גבר לתת לאישה גט בניגוד לרצונו.

אחד החיובים העיקריים של גבר הוא עונתה של אשתו, כלומר חובתו לקיים עמה חיי אישות בתדירות מסוימת. בעל המסרב לקיים יחסי אישות ושאין לו כל מניעה לעשות כן מחמת מחלה ייחשב בעל מורד.

גירושין בהסכמה

גירושין צריכים להיות מבוצעים מרצון ובהסכמה, אחרת מדובר ב "גט מעושה", גט שאינו כשר כי הבעל נתן אותו בניגוד לרצונו. במידה ומופעל לחץ על הבעל לשלם כסף לאישה, תשלום שיהיה פטור ממנו אם יתגרש – זוהי כפייה שעלולה לגרום לגט להיות מעושה, ואזי תוקפו של הגט מוטל בספק.

עילות גירושין נוספות: מחלות מסוכנות ומדבקות של הבעל המונעות ממנו לקיים יחסי אישות עמה, או מחמת מומים הגורמים לה גועל ממנו. יש הבדל בין מקרה בו האישה ידעה על המומים לפני הנישואין לבין מקרה בו הנישואין בוצעו ללא ידיעתה על המום.

גם בעל עקר הינה טענה העשויה לזכות אותה בגט מהבעל, אולם יש צורך להוכיח כי אין הבעל מסוגל פיסית לעבר אותה ואז רק בחלוף עשר שנים תוכל לדרוש את גיטה.

מאמרים מקצועיים נוספים

• ידועים בציבור
• השפעת בגידה על גירושין
• סטטיסטיקות גירושין בישראל
• איתותי אזהרה לאישה
• טיפים לנשים במקרי גירושין
• בחירת עורך דין

הפוסט עילות גירושין וגט הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

הלשכה מרכזית לסטטיסטיקה ביצעה מחקר מקיף על אחוז הגירושין בישראל בהתפלגות על פני שנות נישואין ואת הסיבות הרווחות לפירוק התא המשפחתי. סטטיסטיקות גירושין נמדדות מזה שנים רבות .

הסיבה המרכזית לעליה מתמשכת בכמות הגירושין מאז שנות השבעים היא השינוי באורח חיי המשפחה והעובדה שלא רק הבעלים הם אילו שמפרנסים, אלא גם הנשים יוצאות לעבודה. כיום, התלות של הנשים אשר נשארו בעבר בבית וגידלו ילדים, בבעליהם שפרנסו אותן כבר לא קיימת. עצמאות האישה הינה גורם אשר מהווה סיכוי גבוה יותר למחלוקות במשפחה אשר כבר לא חייה בתבנית ברורה ומוגדרת. המחלוקות גוררות קושי גדול יותר בויתורים ופשרות בין בני הזוג אשר מובילות בסוף לפירוד.

שיפור באורח החיים כגורם לגירושין

סטטיסטיקות מלמדות כי סיבה נוספת היא השיפור באורח החיים הכלכלי אשר מאפשר לבעל להקים משפחה חדשה ועדיין לשלם מזונות למשפחתו הקודמת ומצד שני גם לאישה יש יותר יכולת להסתדר גם במקרה של גירושין. מכאן, שבמקרה של חוסר התאמה בין בני זוג היכולות הכלכליות יכולות להביא את בני הזוג לגירושין.

למרות כל האמור לעיל, אשר הביא להכפלה בכמות הגירושין בישראל עדיין סטטיסטיקת הגירושין נמוכה משמעותית מארצות הברית ואירופה. בארצות הברית כל נישואין שני מסתיים בגירושין בעוד בישראל, על פי סטטיסטיקה של גירושין מדובר ב – 1 מתוך 6 בני זוג. הבדל ניכר זה מלמד כי החברה הישראלית הינה חברה משפחתית בה מספר הלידות למשפחה גבוה יותר מארצות אחרות, מספר הלידות מחוץ לנישואים נמוך וכך גם מספר הגירושין.

מבחינת סטטיסטיקת גירושין, בשנה מתחתנים כ- 40,000 בני זוג בעוד מתגרשים כ- 11,000. מתוך היהודים בלבד עומד היחס בין נישואין לגירושין על שליש. בתוך שלושים שנים עלה היחס בין נישואין לגירושין פי 3.

תופעה נוספת אשר מוסיפה לכמות הגרושים באוכלוסיה היא ירידה משמעותית בכמות הגרושים אשר נישאים בפעם השנייה. בחמש עשרה שנים האחרונות ירד שיעור הנישואין החוזרים בשליש. נתון מעניין הוא כי הגברים נוטים להינשא בשנית יותר מפי שניים מהנשים.

נתונים אלו כוללים אך ורק את הזוגות הנשואים ללא ידועים בציבור שחיים כזוג ללא נישואין. שיעורם באוכלוסיה עומד של 2% ושיעור הגרושים מבניהם הינו רבע.

מהם הגורמים המשפיעים על הסיכוי להתגרש?

• הסיכוי של בני זוג אשר התגרשו בעבר להתגרש בשנית הינו כפול בהשוואה לבני זוג להם אלו הנישואין הראשונים.
• נישואין בגיל צעיר.
• עבר של גירושין במשפחה.

ניתוחים נוספים שבוצעו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה:

• בני זוג אשר הינם בעלי דירה הסיכוי לגירושין אצלם יורד, ככל הנראה בשל הפחד לאבד רכוש ונכסים יקרי ערך.
• נשים וגברים בעלות השכלה גבוהה יתגרשו פחות בצורה משמעותית מאשר בני זוג חסרי השכלה אקדמאית.
• גברים עובדים יתגרשו פחות מאשר גברים ללא עבודה קבועה. הסיבה היא מחויבות הבעלים לתשלום מזונות לילדיהם.
• לבני זוג עולים מברית המועצות סיכוי גבוה להתגרש יחסית לאחוז בשיעור האוכלוסייה הכללי.
• בני זוג מאותו מוצא יתגרשו פחות.
• גיל האישה בנישואין הינו גורם משמעותי, ככל שהאישה מבוגרת יותר כך יפחת הסיכוי לגירושין.

סטטיסטיקות גירושין בישראל יכולות ללמד אותנו הרבה על המציאות בה מתקיים תא משפחתי בארץ.

ביצענו בדיקה של סטטיסטיקת תשלום מזונות הילדים שגברים משלמים – לצפייה (ערוץ 1 – גובה מזונות)

מאמרים נוספים

• עילות לגט
• בחירת עורך דין
• מהו הליך גישור?
• כמה עולה להתגרש?
• גישור עבור גירושין

הפוסט סטטיסטיקה גירושין בישראל הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בני הזוג מעוניינים לבצע תהליך גירושין ועולה השאלה האם לבית הדין הרבני יש סמכות לדון בגין גירושין מאחר והם נישאו בחו"ל נישואין אזרחיים.

על פי הפסיקה, בני זוג יהודים אשר מחליטים להתגרש, הגירושין יכולים להתבצע אך ורק על ידי בית הדין הרבני ורק על פי דין תורה. אין הבדל בין גירושין ליהודים אשר נישאו לפי דין תורה או בנישואין אזרחיים.

לפניות ושאלות מקצועיות בנושא תוכלו ליצור קשר עם עו"ד מומחה לגירושין.

מאמרים נוספים בנושא גירושין:

• התרת נישואין אזרחיים
• בחירת עורך דין
• על מי חל חוק יחסי ממון?
• איזון הרכוש בפקיעת נישואין
• הסכם גירושין

הפוסט גירושין בין כהן וגרושה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בחירת משרד עורכי הדין המתאים ביותר לניהול הליך גירושין, עריכת צוואה, סכסוך ירושה או כל עניין אחר הינה המשימה החשובה ביותר אשר עומדת לפניכם. קיימים שיקולים רבים לבחירת עורך דין מתוך מגוון רב של עורכי דין המצויים בשוק. השיקול החזק מבין כולם הוא בחירתו של מי שיתאים בדיוק עבורך.

פגישת הכרות עם עורכי דין

פגישת הכרות ראשונה עם עורך דין היא המפתח לבחירה הנכונה. תחושת הבטן והתקשורת הנוצרת בין הלקוח לעו"ד היא השיקול המרכזי בבחירתו של זה או זאת שיתאימו בדיוק לך.

התקשורת בין עורך דין למרשו מתבטאת בהבנה של עורך דין לבעיה אשר מוצגת לפניו, יכולתו לנתח את הבעיה ולהציג לפניך את דרך הפתרון המתאימה ביותר, הבנה שלך כלקוח שעורך הדין יעשה כל שביכולתו להשיג עבורך את התוצאות הטובות ביותר ושהכימיה ביניכם טובה. תחושת הבטן בבחירת עורך דין אשר ניתן לסמוך עליו ולקבל ממנו שירות VIP הינה שיקול מנצח.

בחירה עיוורת של עורכי דין

בחירה "עיוורת" של עורך דין על סמך המלצה מחברים אחרים, ללא בדיקה דקדקנית האם מי שהומלץ לך עליו מתאים גם עבורך, עלולה להתברר כטעות. לא תמיד משרד עורכי דין זה אשר נתן מענה טוב בתחום מסוים, מומחה בתחום אשר נוגע בעניינך. תחום עורך דין דיני משפחה הוא תחום רחב ביותר ולא לכל משרדי עורכי דין בתחום זה בעלי מומחיות בכל תת נושא, לדוגמא עיסוק בתיק ירושה אינו דומה כלל לעיסוק בתיק גירושין או עריכת צוואה.

העלות אינה קובעת – השונות בעלויות שכירת שירות בין עורכי דין גדולה מאד ואינה מעידה בהכרח על ההצלחה של עורך דין בעבר או בתיק הספציפי העומד לפניך. במשרדים גדולים עם מספר רב של עובדים ומספר גדול מאד של תיקים, התיק שלך יכול להתנהל על ידי עורך דין לא מנוסה דיו, אשר עלול לעשות טעויות ולהסב נזק לך כלקוח.

לעיתים, בחירת עורך דין בעל משרד קטן ואינטימי המתמחה בתחום מסוים בלבד יכולה לעשות עבורך כלקוח את ההבדל, את ההרגשה הטובה ואת התוצאות המיטביות.

עורך דין דיני משפחה

עו"ד בתחום דיני משפחה משתנה בצורה דינאמית מאד ופסקי דין חדשנים אשר משנים הלכות ישנות הוא מקרה שבשגרה. עורכי דין אשר מתמחים בתחום דיני משפחה בלבד סביר להניח שיוכלו להתעדכן באופן שוטף בפסקי הדין החדשים, עורך דין מהתחום עתיד להשתתף בקורסים ולקרוא ספרות רבה מאשר משרד עורך דין העוסק במגוון נושאים משפטיים.

מאמרים מקצועיים נוספים

• כמה עולה להתגרש?
• ידועה בציבור
• סטטיסטיקות גירושין בישראל
• מרוץ סמכויות
• עילות לגט

הפוסט בחירת עורך דין הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

זוגות רבים בישראל בוחרים כיום להתחתן מחוץ לרבנות. הסיבות לכך הן רבות: ישנם זוגות שפשוט לא יכולים להתחתן ברבנות – אחד מבני הזוג איננו יהודי, הם פסולי חיתון (כהן ואלמנה, למשל), הם בני אותו המין וכדומה. זוגות אחרים מעדיפים מסיבות אידיאולוגיות ואסתטיות שלא להתחתן ברבנות ומעדיפים חתונה אחרת – בין אם הם בוחרים ברב קונסרבטיבי או רפורמי, ובין אם הם בוחרים לערוך טקס חילוני לגמרי. יש גם מי שבוחר להתחתן בחוץ לארץ, בחתונה אזרחית. כך או כך, מדובר במספר גדל והולך של זוגות שאינם נישאים דרך הרבנות.

כדי להקל על הדיון, ניתן לקרוא לכלל הנישואין שמתבצעים מחוץ לרבנות – נישואין אזרחיים. אמנם אין זה שם מדויק – נישואין שעורך רב רפורמי הם נישואין דתיים, למשל – אבל כך מקובל ונוח לקרוא להם. המדינה מכירה בסוגים מסוימים של נישואין אזרחיים – כאלה שנערכו בחוץ לארץ במדינות רבות – גם אם הם לא נערכו ברבנות.

כמו נישואין מסורתיים, גם הנישואין האזרחיים עולים לעיתים על שרטון. כפי שאין ערובה לכך שנישואין כדת משה וישראל יחזיקו לנצח, כך גם נישואין אזרחיים אינם ערובה לאושר-עד-עצם-היום-הזה ולכך שבני הזוג לא יחפשו להם יום אחד עו"ד גירושין. מובן מאליו שהזוגות שבחרו להתחתן מחוץ לרבנות ישמחו – אם ניתן להשתמש במילה הזו כאן – להתגרש מבלי לערב את הרבנות. האם זה אפשרי?

האם ניתן לדבר על גירושים אזרחיים בישראל?

התשובה הקצרה היא: לא, במדינת ישראל אי אפשר להתגרש שלא ברבנות. התשובה הארוכה היא מסובכת יותר – ישנם מקרים שבהם ניתן להתגרש מבלי לערב את הרבנות אבל ברוב המקרים אי אפשר.

נתחיל מהעובדה הפשוטה: לפי החוק הישראלי, הסמכות הבלעדית לעריכת נישואים וגירושים בישראל נתונה לבתי הדין הרבניים. אם בני הזוג שניהם יהודים (או שניהם מאותה דת) הרי שלפי החוק כפי שהם יכולים להתחתן רק ברבנות הרי שהם יכולים להתגרש רק ברבנות.

מתי אפשר בכל זאת להתגרש מחוץ לרבנות?

פשוט מאוד: מי שהתחתן מחוץ לרבנות ואיננו מתכוון להתחתן בפעם הבאה ברבנות, לא צריך להתגרש ברבנות. אפשרות נוספת היא שאם הזוג נישא בחוץ לארץ, ניתן גם להתגרש במדינה שבה הם התחתנו, לפחות בחלק מהמקרים. מדינת ישראל מכירה בגירושין שנערכו בחוץ לארץ אבל לא בכל מדינה. חשוב להתייעץ עם עורך דין גירושין שמכיר את התחום גם כדי לדעת באילו מדינות ניתן להתגרש בחוץ לארץ כך שהמדינה תכיר בגירושים אזרחיים וגם כדי לדעת מה התהליך שאותו צריך לעבור.

מתי חייבים להתגרש ברבנות?

כל מי שרוצה להתחתן דרך הרבנות בניסיון השני שלו, חייב עבור דרך הרבנות גם אם הנישואין שלו היו נישואין אזרחיים. לפי הגישה ההלכתית המקובלת בבית הדין הרבני, נישואין אזרחיים הם ספק נישואין ולכן כדי למנוע בעיית ממזרות – ממזר הוא מי שנולד לאישה נשואה שלא מבעלה – יש להחמיר ולהתגרש גם במקרה שהחתונה לא נערכה לפני רב.

התהליך שאותו עובר זוג שהתחתן בנישואין אזרחיים ומבקש כעת להתגרש תלוי בהשתייכות הדתית של בני הזוג – דהיינו סטאטוס הדת שמופיעה ברישום בתעודת הזהות. בכל מקרה, פונים לבית המשפט לענייני משפחה ומגישים את הבקשה להתרת הנישואין בני הזוג מביאים עימם תצהירים של כל אחד מבני הזוג ושל עד אחד, ואת תעודת הנישואין שלהם. כדאי גם להביא הסכם גירושין כדי לחסוך זמן ותסבוכות.

בהתאם לרשום בתעודת הזהות של בני הזוג, בית המשפט יפעל בצורה הבאה:

אם שני בני הזוג רשומים כחסרי דת, בית המשפט יכול לפסוק על התרת הנישואין ואין צורך לערב את בית הדין הרבני.

אם אחד מבני הזוג רשום כיהודי, בית המשפט צריך לפנות לנציג בית הדין הרבני ולבקש אישור לתהליך – צעד שדורש לעיתים המתנה לא קצרה. כשבית הדין הרבני יאשר את הגירושין, בית המשפט יתיר את הנישואין ועם האישור הזה ניתן לגשת למשרד הפנים ולהודיע על שינוי המצב המשפחתי.

כששני בני הזוג רשומים כיהודים, אין ברירה וצריך לפנות לבית דין רבני כדי לסיים את הנישואין. מדובר בתהליך לא קצר, בהרבה מקרים. לעיתים אישור להתרת נישואין מבית הדין הרבני יינתן רק לאחר בדיקת האפשרות לשלום בית. ישנם מקרים שבהם בית הדין הרבני ידרוש מתן גט לחומרה בהתאם להלכה היהודית כפי היא מפורשת בבית הדין הרבני. משניתן האישור, התהליך נמשך כמו במקרה של זוג מעורב.

חתונה אזרחית היא לפעמים הפתרון למי שרוצה להישאר מחוץ לרבנות אבל היא לא תמיד מבטיחה לכם שלא תסיימו אותה על מדרגות הרבנות. במצב החוקי הקיים במדינת ישראל, הרבנות עדיין מצפה ללא מעט זוגות, גם כאלה שבחרו בחתונה אלטרנטיבית. המצב הזה יוצר סיבוכים חוקיים שונים וייתכן בעתיד החוק יעודכן כדי להקל על הזוגות שבחרו להתחתן בחתונה אזרחית.

הפוסט גירושים אזרחיים הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

הסכם גירושין על פי חוק נדרש להיות מאושר בבית משפט זאת על מנת להבטיח שבני הזוג שערכו הסכם גירושין שלמים איתו והבינו אותו בצורה מלאה. בכך בית המשפט נותן להסכם תוקף של פסק דין. האם למרות מתן תוקף פסק דין ניתן עדיין לבטל הסכם גירושין?במרבית הפסיקות של בתי המשפט התשובה הינה שלילית. הסכם גירושין אשר אושר בבית משפט הינו הסכם חזק יותר מהסכם רגיל בשל היותו מאגד בתוכו את כלל האינטרסים והיחסים בין בני זוג. דרישה לבטלו יכולה להיות רק מטעמים מיוחדים ביותר.

דוגמאות לבקשת ביטול הסכם גירושין:

• במקרה אחד טוען נטען על ידי הבעל כי הסכם גירושין בינו לבין אישתו נעשה אך ורק למראית עין כך שיוכלו להבריח נכס מידי נושים. בית המשפט לענייני משפחה דחה את טענות הבעל מהטעם הפשוט שקבלת תביעתו הופכת את בית המשפט לשותף לעבירה של פגיעה בנושים ובכך למעשה הופך לכלי שרת בידי בני הזוג בביצוע עבירות. כמו כן, במקרה של קבלת התביעה בית המשפט מעודד חתימה על הסכם גירושין פיקטיבי שלאחר מכן ניתן לבטלו ובכך מעודד חתימה על הסכמי גירושין נוספים.
• במקרה אחר טען אחד מבני הזוג כי החתימה על הסכם גירושין בוצעה תוך כדי עושק, הטעיה או טעות, בית המשפט מצפה מהתובע להביא ראיות מוצקות לביצוע העושק במסגרת ביצוע הסכם גירושין בשל מצב בריאותי קשה או מצב כלכלי בעייתי. בית המשפט אינו מסתפק בעדות של בן הזוג עצמו ללא כל ראיה נוספת.
• מקרה מעניין הוא בתביעה של אשה כנגד בן זוגה לביטול הסכם ממון שנערך בין שניהם בארצות הברית. בני הזוג נכנסו להליך גירושין בבית הדין הרבני לאחר שעלו ארצה. בהסכם הממון נקבע כי תהיה הפרדה מלאה ברכוש בין הצדדים וכי ההסכם תקף בכל מקום בו יגורו הצדדים. בית המשפט לענייני משפחה קבע במקרה זה כי על הסכם גירושין זה חלים החוקים של המדינה בה הוא נערך וכי האישה ידעה את העובדות ואת ההשלכות המשפטיות שיש להסכם הממון טרום החתימה עליו. מכאן שלמרות הפער המהותי בנכסים בין שני הצדדים, האישה חתמה על ההסכם מרצונה החופשי ולכן הסכם הממון תקף.

תוקף הסכם גירושין בבית הדין הרבני

בית הדין הרבני מכיר בתוקף של הסכם גירושין אשר קיבל תוקף של פסק דין רק לאחר מועד סידור הגט, אלא אם בהסכם נקבע אחרת. כמו כן למרות הגשת בקשות של הצדדים על ניסיון של שלום בית, עדיין בית הדין אינו מבטל את ההסכם מאחר ובמקרה בו שלום הבית אינו מצליח הנישואים פוקעים והסכם הגירושין נכנס לפועל.

מאמרים מקצועיים נוספים

• ידועים בציבור
• הסכם ממון
• חלוקת הון ורכוש

הפוסט הסכם גירושין הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

"חזקת הגיל הרך" הקבועה בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, קובעת ומעדיפה את משמורת האם, כעניין אוטומטי כמעט, ולפיה עד גיל שש יהיו הילדים אצל האם, למעט אם יש ראיות כי אינה מסוגלת להחזיקם. לעומת החוק האזרחי בהלכה היהודית עדיפות האב ברורה ומודגשת ולאם כמעט ואין עדיפות להחזיק בבן או בבת אפילו כשהם קטנים ביותר. שיקול מכריע נוסף בבתי הדין הרבניים הוא שהבן ראוי יותר שיהיה אצל האב כיוון שהוא שייך לו בענייני חובותיו על חינוכו ולימודו. אולם, אם אצל האב יתקלקל הבן בעיני היהדות ואילו אצל האם יחונך ביהדות ובייחוד בילד בן שש שנים ומעלה בית הדין יכריע לפי מצב ההורים בענייני החיים בכלל ובענייני יהדות בפרט.

אולם למרות האמור לעיל, בבתי הדין נוהגים לפסוק לפי דברי הרמב"ם אשר קובע למעשה את חזקת הגיל הרך בדבריו והנטייה בתי הדין לגבי ילדים מתחת לגיל 6 תהיה למשמורת אם ולאחר גיל 6 הנטייה היא כי הבנות היינה עם האם.

דברי הרמב"ם הם למעשה המכנה המשותף בין ההלכה היהודית לחוק האזרחי. ראה בהלכות אישות פרק כ"א, הלכה יז', המובאים להלן: "שלמו חודשיו וגמלתו, אם רצתה המגורשת שיהיה בנה אצלה, אין מפרישים אותו ממנה עד שיהיה בן שש שנים גמורות. אלא כופין את אביו ונותן לו מזונות והוא אצל אימו. ואחרי שש שנים יש לאב לומר: אם הוא אצלי, אתן לו מזונות ואם הוא אצל אימו, לא אתן לו מזונות. והבת אצל אימה לעולם ואפילו לאחר גיל שש."

דברי הרמב"ם הם המשמשים יסוד להכרעות בתי הדין הרבניים בפסיקותיהם בשאלת החזקת ילדים מתחת לגיל 6, ובהכרעת השאלה בדבר טובת הילד, והם אלו המשמשים בסיס ל"חזקת הגיל הרך" המודרנית, האזרחית – חילונית, המצויה בהוראת סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות כאשר סעיף 25 לחוק אינו מבדיל בן זכר לנקבה כפי שמבדיל הרמב"ם.

בבתי המשפט כיום לרוב סוטים מחזקת הגיל הרך ולרוב אב המעוניין בזמני שהות שווים ומשמורת משותפת יקבל את ילדיו לזמני שהות שווים או כמעט שווים. זאת לאחר קבלת תסקיר פקידת הסעד והמלצותיה בעקבות בדיקתה את ההורים והיחסים במשפחה.

משמורת משותפת של ילדים מתחת לגיל שש שכיחה יותר בבתי המשפט מאשר בבתי הדין הרבניים אולם גם בבתי הדין הרבניים ובייחוד ומדובר באב שהיה אב מטפל פיזי בילדים עוד טרם הגירושין תיתכן פסיקת משמורת משותפת בילדים מתחת לגיל 6.

מאמרים נוספים:

• זכויות ילדים בעת גירושין
• כיצד תקבע משמורת משותפת?
• הסדרי ביקור קטינים
• טובת הקטין

הפוסט עקרונות לקביעת משמורת בבית הדין הרבני ובבית המשפט למשפחה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

ביהמ"ש לענייני משפחה קיבל את התביעה מהטעמים הבאים:

על פי סעיף 3 לחוק השמות, ברירת המחדל ביחס לשם משפחתו של קטין שנולד לאם שאינה נשואה לאביו הינה שיישא את שם משפחתו של אמו, זולת " אם רצתה האם שיקבל שם משפחת האב והאב הסכים לכך", משמע – שהבחירה בידי האם.

טענת אם לפיה הסכמתה בעת הולדת הקטין לרישום שמו של האב בלבד ניתנה מתוך אמונה שהצדדים יוסיפו לחיות יחד כמשפחה לא נסתרה. משהשתנו הנסיבות והמערכת הזוגית בין הצדדים הסתיימה כשהקטין היה בן חודשים ספורים בלבד אין מקום להיאחז בהסכמתה בעת הולדת הקטין ויש לכבד את רצונה הלגיטימי שהקטין המצוי במשמורתה יישא אף את שם משפחתה. העובדה שהסכמת האם ניתנה בשעתו – אין משמעה שהאם איננה רשאית לשנות דעתה, ככל שזו עולה בקנה אחת עם טובת הקטין.

השיקול המנחה את ביהמ"ש בסוגית שינוי שמו של קטין הינו טובת הקטין. האב לא הוכיח שהוספת שם האם אינו עולה בקנה אחד עם טובתו. משעה שהורי הקטין אינם נשואים ואף לא מתגוררים תחת קורת גג אחת, טובתו מחייבת ששמו יביע זיקה לשמות שני הוריו. בנוסף, משעה שהקטין מתגורר עם אמו ואחיו למחצה, הנושאים שניהם את אותו שם המשפחה, ישנה חשיבות מוגברת ליצירת בסיס השתייכות משותף לא רק בין הקטין לאם, אלא אף עם שני אחיו למחצה, שכל אחד מהם נושא שם משפחה אחר.

אכן השם אותו מבקשת האם להוסיף לקטין איננו שם נעוריה אלא השם אותו היא נושאת מאז נישואיה לבעלה המנוח, ולכאורה שם זה נעדר כל קשר שורשי לקטין. עם זאת זהו שמה הרשום של האם בו היא משתמשת כעשור, וזה הפך לחלק אינטגראלי מזהותה כך שהשם הפך ברבות השנים לשם שורשי ומשמעותי עבורה, ובנסיבות אלה לא יהא בהוספת שם נעוריה לקטין משום ביטוי מציאותי של הזיקה בין הקטין להוריו ו/או לשורשיותו, ודווקא הוספת שם משפחתה הנוכחי כשם משפחה שני לקטין ישקף איזון ראוי לפיו שם המשפחה השורשי של האב ימשיך ללוות את הקטין כשם משפחה ראשון ואילו שם משפחתה הנוכחי של האם יתווסף אליו כשם שני.

אשר להמלצות התסקיר, קיימים טעמים כבדי משקל המצדיקים סטייה מהמלצות העו"ס, ועיקרם חריגת העו"ס מהסמכות שהוקנתה לה וכן, למרבה הצער, שגיאותיה בניתוח העובדות וביישום מסקנותיה. ראשית, התסקיר נעדר בחינה עניינית של טובת הקטין ומסקנתו לא התבססה על טובת הקטין כי אם על מציאת פתרון פרקטי לסתירה בעמדות הצדדים ובעיקר להתנגדות הנחרצת שהביע האב להוספת השם; שנית, המלצות התסקיר כוללות המלצות אף ביחס שינוי שמה של האם ולשינוי שמו של קטין אחר (יו) שטובתו כלל לא נבחנה; שלישית, העו"ס גיבשה את "הצעת הפשרה" תוך הסתמכות על מסמכים שקיבלה מהאב ומבלי לברר עם האם מהי עמדתה, מהי זיקתה לשם נעוריה 'ע" והאם היא אכן עושה בו שימוש.

הפוסט שינוי שם קטין לשם אימו הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בית המשפט המחוזי דחה את בקשת הפסילה ופסק: בית המשפט לענייני משפחה הוא שממנה את המומחה ולחשוף את הפגמים בחוות דעתו. כאשר ביהמ"ש ממנה מכון ברשות מומחה בדרגה גבוהה, אין זה מקובל כי ביהמ"ש ייתן הוראות למומחה, כיצד לטפל ב"ניהול הפנימי" של המכון שהוא עומד בראשו. אכן, המומחית בחרה בדרך של "מידור" כל אחד מהמומחים, כדי שיהיה אובייקטיבי, והיא עצמה פעלה כגורם "מתאם" "מתווך" ו"מכריע". בשיטת עבודה זו אין פגם המצדיק פסילת חוות הדעת. גם אם היו פגמים כלשהם בחוות הדעת, לבין התוצאה או ההמלצה שבסיום חוות הדעת. תוצאת חוות הדעת היא פחות או יותר בתחום המקובל, לכן לא נגרם למבקשת נזק זולת תחושה סובייקטיבית שמא ביטוי זה או אחר בחוות הדעת, פגע בה לכאורה. אומנם במקרים בהם מתגלה פגם חמור ויוצא דופן בחוות דעת המומחה חייבת הערכאה הערעורית לבטל את המינוי ואת חוות הדעת, גם אם הדבר יגרום להליך ארוך יותר, אך במקרה זה, חוות הדעת יסודית ואינה חוות דעת חריגה שראוי לפסול אותה.

(תמ"ש 9081-11-16 פלונית נ. פלוני כבוד השופט משה דרורי, 3.3.17)

הפוסט פסילת חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

ביהמ"ש לענייני משפחה פסק:

אין מקום להחלפת האפוטרופוס הנוכחי באפוטרופוס ניטראלי מהטעמים הבאים: ראשית, סוגיית זהות האפוטרופוס נבחנה על ידי שתי פקידות סעד שונות אשר מצאו כי האפוטרופוס הנוכחי הינו ראוי ומתאים לשמש בתפקיד זה ולא נמצא כי הוכחו נימוקים לסטייה מהמלצות פקידת הסעד; שנית, גם מהתרשמותם של גורמים טיפוליים רלוונטיים נוספים ביהמ"ש שוכנע כי האפוטרופוס פועל לטובת החסויה ולמילוי צרכיה השונים; שלישית, לא עלה בידי המבקש להציג ולו התרשמות יחידה מאת גורם אובייקטיבי התומכת בטענתו שהאפוטרופוס אינו ממלא את תפקידו נאמנה; רביעית, עוד קודם שחלה התדרדרות נוספת במצבה הקוגניטיבי של החסויה, החסויה עצמה הביעה עמדתה המפורשת בדבר רצונה במינוי האפוטרופוס הנוכחי. לעניין זה צוין כי החסויה חתמה על תצהיר וייפוי כח בעניין. סעיף 33ב לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, קובע כי מתן ייפוי כח כאמור מקנה למי שניתן לו ייפוי הכח מעמד להגשת בקשה למינויו כאפוטרופוס בעניין אשר לגביו ניתן ייפוי הכח. לפיכך, יש ליתן לרצונה של החסויה משקל נכבד בנסיבות בהן לא הוכח פגם בתפקוד האפוטרופוס; חמישית, גם ביהמ"ש התרשם במפגש עם החסויה, מרגשות של חום ורכות מצד החסויה כלפי המבקש. מובן, כי נוכח מצבה של החסויה כיום בכך לא די, אך הדבר מצטרף ליתר הראיות התומכות בהמשך מינוי האפוטרופוס הנוכחי; שישית, המבקש אינו מעוניין להתמנות בעצמו כאפוטרופוס על החסויה, אלא מבקש למנות תחת האפוטרופוס הנוכחי גורם ניטראלי. אף שהאפוטרופוס הנוכחי אינו קרוב משפחתה של החסויה, ביהמ"ש סבור כי בנסיבות בהן האפוטרופוס מבצע תפקידו נאמנה מוטב שאדם הקרוב לחסויה ישמש כאפוטרופוס עבורה וידאג לענייניה, ולא גורם זר לה; שביעית, לא נמצא ממש בטענותיו הנוספות של המבקש כלפי האפוטרופוס ותפקודו; שמינית, בנוגע לטענה כי האפוטרופוס נגוע בניגוד עניינים ומפר את חובת הנאמנות לאור מגוריו בדירה השייכת לחסויה, מבלי לשלם לה דבר, אכן האפוטרופוס חב לחסויה חובת נאמנות, ומן הראוי לשאוף לכך שהוא לא יימצא במצב של ניגוד עניינים ככל הניתן. עם זאת, עסקינן בטענות בדבר ניגוד עניינים פוטנציאלי אשר הינו נקודתי ונוגע לדירה בה מתגורר האפוטרופוס גרידא, תוך שיתר תפקודו נבדק ונמצא תקין לחלוטין. לפיכך, ביהמ"ש אינו סבור כי הדבר מהווה עילה להחלפת האפוטרופוס, אלא מן הראוי שעניין זה יובא לידיעת האפוטרופוס הכללי האחראי על בדיקת דיווחיו של האפוטרופוס בענייניה הרכושיים של החסויה והאפוטרופוס הכללי הוא שייתן דעתו האם וכיצד יש לנהוג בעניין זה. כן הורה ביהמ"ש כי ככל שהאפוטרופוס יעביר את החסויה למקום אחר, עליו להודיע על כך למבקש, בתוך 3 ימים ממועד המעבר, וכן המבקש רשאי ליצור עם האפוטרופוס קשר בכל עת ולקבל פרטים אודות מצבה הבריאותי של החסויה.

מאידך, עתירת המבקש לאפשר לו לבקר אצל החסויה, ללא צורך במתן הודעה לאפוטרופוס וללא נוכחות גורם שלישי התקבלה. זאת נוכח העובדה כי החסויה שוהה כיום בבית אבות ומונה אפוטרופוס על רכושה, הראיה בדבר הסתת החסויה כנגד האפוטרופוס ואי-שקט מצידה נוגעת לביקור בודד, הואיל ביהמ"ש סבור כי יש ליתן משקל רב לזכות החסויה לקשרים חברתיים, נוכח שמחתה של החסויה בביקורי המבקש ומשרצון המבקש בביקור ללא ההגבלות סביר. עם זאת, הובהר למבקש כי אין מקום להסית את החסויה כנגד האפוטרופוס או כנגד המוסד בו היא שוהה ומצופה ממנו לפעול למען שלוותה הנפשית של החסויה במהלך הביקורים.

(תמ"ש 60794-11-15 ה' נ. ד' כבוד השופטת ורד שביט פינקלשטיין, 24.2.17)

הפוסט אפוטרופסות לחסוי הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

באילו מקרים ניתן לשנות הסכם מזונות ילדים?

על מנת לשנות מזונות ילדים שנקבעו בהסכם גירושין, יש להגיש תביעה להגדלת מזונות. אין מניעה לחזור ולדון בעניין המזונות כשיש שינוי נסיבות והמשך קיומו של פסק הדין או ההסכם עלול להפוך לבלתי צודק. אך, יש צורך קודם כל להראות שינוי נסיבות מהותי יחסית ליום חתימת ההסכם.

כאשר פסיקת המזונות באה בהסכם גירושין, בית המשפט יזדקק למבחן כולל של כל הנקודות שעליהן הוסכם בהסכם הגירושין, מאחר ויש לבחון את ההסכם כשלימות אחת.

בעבר, הייתה ההלכה בבית המשפט, כי מאחר והילדים לא היו צד להסכם ולא נבחנו צרכיהם, אזי יכולים הם להגיש תביעה עצמאית חדשה למזונות קטינים, בהתעלם מההסכם, ואף בלי להוכיח שינוי נסיבות.

הלכה זו שונתה וכיום יש להוכיח שינוי נסיבות מהותי, יחסית ליום חתימת ההסכם, אם רוצים הקטינים להגדיל את סכום המזונות עליו הוסכם בהסכם גירושין.

נסיבות הסכם מזונות

אולם, אם יש סימנים שבית המשפט התעלם מחובתו לבדוק את נסיבות ההסכם לאור טובת הקטינים ושסוגיית מזונות ילדים לא נשקלה עם טובתם, אז יוכלו להגיש תביעה עצמאית חדשה, ללא צורך בהוכחת שינוי נסיבות תחילה.

נסיבות חריגות כאלו הם למשל, אם האם קנתה חירותה על גבם של הקטינים, וברצונה להשיג גיטה במהירות, הסכימה לכל תנאי שהציב לה האב. כלומר, אם יווכח בית המשפט כי המזונות פחותים מהמינימום וכי ההסדר הרכושי מקפח את האישה, יתכן ויראה בתביעת הקטינים, תביעה ראשונית לפסיקת מזונות, ולא יצטרכו להוכיח שינוי נסיבות מאז יום חתימת ההסכם.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• ביטול מזונות ילדים
• קביעת גובה מזונות הילדים
• הפסקת חיוב במזונות
• תרומת השתכרות אישה
• שעור מזונות ילדים
• מזונות לילד סרבן

הפוסט שינוי הסכם מזונות ילדים הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט לענייני משפחה, בוטלו מזונות ילדים של האב בעקבות שינוי מהותי שחל לאחר מתן פסק הדין בנוגע להסכם הגירושין של בני הזוג.

בני הזוג הגיעו להסכמה במסגרת הסכם גירושין כי תתקיים משמורת ילדים משותפת, האב ישלם מזונות וגם אם בעתיד הילדים יעברו להתגורר איתו עדיין המזונות ישולמו.

בפועל לאחר כניסת הגירושין לפועל, אחד הילדים עבר להתגורר באופן קבוע בבית האב ובעקבות כך הגיש האב תביעה לבית המשפט לביטול מזונות ילדים עבור הילד שעבר לשהות אצלו.

בית המשפט קבע כי פסק דין שניתן בנושא מזונות ילדים אינו עובדה מוגמרת אשר לא ניתן לשנותה. בני הזוג יכולים לפנות לבית המשפט בבקשה לשינוי גובה המזונות בעקבות שינוי מהותי בתנאי היסוד לפיהם נקבעו המזונות. השינוי יכול לדוגמא לקרות בעקבות השתכרות שונה של האם או בעיות בהשתכרות האב, שינוי בצרכים של הילדים או שינוי בהסדרי המשמורת של בני הזוג.

כמו כן, בשל הרגישות הרבה של אישור הסכם גירושין בין בני הזוג אשר מהווה למעשה פשרה שבני הזוג ביצעו, בית המשפט בוחן בקפידה רבה האם השינוי בנסיבות הוא אכן דרמטי לפני שהוא מכריע על שינוי במזונות ילדים.

במקרה אשר נדון בפסק הדין, קבע בית המשפט כי מעבר של הילד להתגורר בבית האב הוא שינוי מהותי אותו בני הזוג לא צפו בעת עריכת הסכם הגירושין. במצב זה, בו האב נושא בכל הצרכים של הילד אין זה הגיוני שימשיך לשלם מזונות עבורו.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• שינוי הסכם מזונות ילדים
• קביעת גודל מזונות הילדים
• הפסקת חיוב במזונות
• תרומת השתכרות אישה
• מזונות ילדים והסכם גירושין
• שעור מזונות ילדים

הפוסט ביטול מזונות ילדים הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

האישה המסרבת להתגרש עד להסדרת המחלוקות הרכושיות במסגרת איזון המשאבים.

בית-המשפט לענייני משפחה דחה את תביעת הבעל להפסקת מזונות האישה והקטינה ופסק כי:

אכן בהחלטת בית הדין יש קביעה פוזיטיבית המחייבת את האישה בקבלת גט. אולם, משערערה האישה על ההחלטה וכאשר ההחלטה על החיוב בגט טרם הסתיימה, לא ניתן לעתור להפסקת המזונות.

אם תהפוך החלטת בית הדין לחיוב האישה בגט, סופית, ואם יקבע ממצא פוזיטיבי על סירובה לקבלו, כי אז יבשילו התנאים להפסקת החיוב וגם זאת החל מיום הסירוב.

בנוסף, נדחתה גם התביעה להפסקת מזונות הקטינה. שכן, לאחר שהות של מספר חדשים במרכז החירום, חזרה הקטינה לבית האם. מאז לא התקיים כל דיון בבקשה לשינוי הסדרי משמורת ילדים ולפיכך לא קם גם הצורך לשנות את הסדר תשלום המזונות.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• ביטול מזונות ילדים
• שינוי הסכם מזונות ילדים
• מזונות לילד סרבן
• חיוב אב במזונות ילדיו
• חובת הבעל במזונות אישה

הפוסט הפסקת חיוב במזונות הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

עוד טרם בע"מ 919/15 בית המשפט נטה לקבוע מזונות מופחתים במקצת כאשר היתה משמורת משותפת ונקט בזהירות יתירה ובהתחשב במכלול הנסיבות בכל מקרה ומקרה. אמנם לא התחשבו בהכנסות האם אך בחלק מפסקי הדין כן נתנו דעתם למימוש הנטל בדרך של תשלום ישיר לילדים בזמן שהם אצל האב במקום לשלם לאם.

בע"מ 318/05 השופט וינר מבית המשפט המחוזי דחתה בקשת הגדלת מזונות לקטינה בת 11 מן הטעם שהקטינה נמצאת במשמורת משותפת והאב דואג לצורכי הקטינה באופן מלא לפחות מחצית מהזמן. מטבע הדברים, במקרים בהם נושא האב באופן ישיר בהוצאות ילדיו הקטינים, יוצא הוא ידי חובת מזונותיו כלפיהם. הפועל היוצא הינו שכאשר הקטינים נמצאים במשמורת משותפת של שני הוריהם, על האב לשלם לקטינים במקרה כזה, מזונות מופחתים.

אך בית המשפט המחוזי מדגיש כי יש לבחון את היקף הפחתת דמי המזונות במקרים של משמורת משותפת בצורה זהירה לבל תפגע טובת הקטינים. קיים חשש כי משמורת משותפת תיחשב ל"כדאית" יותר מבחינה כלכלית ובכך יווצר תמריץ לפתיחת חזית סכסוך חדשה בין ההורים בעניין משמורת הילדים,כאשר האב יבקש משמורת משותפת מתוך מטרה להביא להפחתת דמי המזונות.

בתמ"ש 19660/07 נקבע כי בשאלת חלוקת נטל המזונות במקרה של משמורת משותפת שיעור ההפחתה במזונות האב ייעשה בכל מקרה ונסיבותיו תוך איזון ראוי בין מכלול הגורמים. הובהר כי הוצאות המדור החלות על האב אינן פוחתות כשהקטינים נמצאים במשמורת משותפת.

בתמ"ש 28102/05 בפסק דין נדיר מסוגו בתקופה בה ניתן, טרם בע"מ 919/15, לא חויב אב במזונות ילדים אשר היו במשמורת משותפת של ההורים. במקרה זה לכל אחד מההורים היו כספים רבים וניכר היה כי יש ביד כל אחד מהם את מלא הסכומים הדרושים למימון הוצאות הקטינות. בנוסף גיל הקטינות היה 11 ו-17 ולא היה מדובר בקטני קטינים ובשנים ארוכות של קבלת תשלומי מזונות קטינים. כך נקבע כי כל הורה יישא בהוצאות הקטינות במועד בו הן שוהות עימו וכל הוצאות החינוך והבריאות יחולקו בשווה.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מיהם ידועים בציבור?
• קביעת גובה שיעור המזונות
• שעור מזונות ילדים
• קביעת מזונות בבית המשפט
• מזונות ילדים והסכם גירושין
• מזונות מדין צדקה

הפוסט מזונות במשמורת משותפת טרם בע"מ 919/15 הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

עיכוב יציאה מהארץ של אדם הינו דבר חמור ביותר מפני שהוא פוגע בזכויות הבסיסיות של האדם לחופש תנועה.

ישנם שלוש מטרות לבקשת צו עיכוב יציאה מהארץ:

1. מניעת עיגון – צו אשר ימנע מאדם לעזוב את בן זוגו ללא מתן גט
2. הבטחת מזונות– צו שיבטיח כי ישולמו מזונות לאלה הנזקקים לו.
3. מניעת חטיפת ילדים – צו שימנע הברחת ילדים לחוץ לארץ ללא הסכמת שני ההורים.

הצו מתבטל לאחר שנה, אלא אם הוארך על פי בקשת המבקש.

כאשר הצו ניתן ע"י בית המשפט לענייני משפחה, יש לצרף לבקשה ערובה להבטחת הנזק של הנתבע.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מיהם ידועים בציבור?
• חטיפת קטין
• מזונות ילדים והסכם גירושין
• דמי מזונות
• קביעת גובה מזונות הילדים

הפוסט צו עיכוב יציאה מהארץ הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

כאשר הורי הילד עורכים הסכם גירושין ביניהם לא תמיד הם חושבים על טובת הילד אלא לעתים עסוקים הם בעוצמת הסכסוך ובאינטרסים הכלכליים שלהם. לכן בפסיקה קיימת הכרה בזכותו העצמאית של הילד לתבוע מזונות באופן עצמאי ונפרד ובלתי תלוי בהוריו גם אם הוריו אישרו בבית המשפט הסכם גירושין בו קבעו את מזונותיו ומשמורתו.

כמובן שהתביעה העצמאית שתוגש על ידי הקטין מוגשת בפועל על ידי אחד מהוריו וזאת לאחר אישור הסכם הגירושין.

לגבי המשמורת- בעבר בפסיקה לא הכירו בזכותו של הילד כבעל דין נפרד מפני שסברו שהיא שייכת להורים.

בפסיקה בשנים האחרונות יש הפיכה במגמה וכיום יותר ויותר בית המשפט מכיר בזכות הילד כבעל דין עצמאי גם בעניין המשמורת.

בנוסף בהתאם לחוק ולתקנות על השופט לשמוע את הילד טרם מתן החלטה בעניינו. כמובן שאין זה נעשה כדבר שבשגרה בכול תיק אלא רק במקרים קיצוניים כאשר דעות ההורים הפוכות לחלוטין ובעיקר בתביעות משמורת קשות או חטיפת ילדים לפי אמנת האג והגירת ילדים לחו"ל עם אחד ההורים. זכות הילד הקטין לשימוע בבית המשפט בתביעה למזונות ילדים או משמורת מבוצעת בלשכת השופט בנוכחות עובדת סוציאלית מיחידת הסיוע של בית המשפט ללא נוכחות הוריו או עורכי דין על מנת להבטיח חופש דיבור ודעה ואי יכולת ההורים להשפיע על דברי הקטין באותו הרגע וכן על מנת לשמור את דברי הקטין בסודיות אף מפני הוריו אם יבקש כך.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• חיוב אב במזונות ילדיו
• קביעת מזונות בבית המשפט
• קביעת גובה מזונות ילדים
• מזונות ילדים בגירים
• זכויות ילדים בעת גירושין

הפוסט זכותו העצמאית של הילד הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בעת קביעת סכום מזונות ילדים, במסגרת הליך גירושין, בית המשפט בוחן פרמטרים רבים ואחד מהם, הוא גילו של הילד. כאשר מדובר בילד בגיר המשרת בצה"ל, ניתן לתבוע מזונות ילדים בגירים ונקבע כי יקבל שליש מסכום המזונות שקיבל כקטין. מה לגבי בגיר שלומד בכיתה יג' יד'?

בפסיקה, נקבע כי בגיר הלומד בכיתה יג' ויד' חובת המזונות מדין צדקה טרם פקעה, בהיותם תלמידים הסמוכים על שולחן הוריהם ואינם יכולים לעבוד לפרנסתם. מצבו הכלכלי של לומד גרוע משל חייל שכן חייל נהנה מכלכלה ומדור בצבא וכן משכורת צבאית ואילו תלמיד סמוך באופן מוחלט על שולחן הוריו וטרם יצא מהקן המשפחתי.

מזונות ילדים בגירים לאחר שירות צבאי

בעת האחרונה, הועלתה שאלת חבותם של הורים במזונות ילדיהם הבגירים גם לאחר שירותם הצבאי. בפסק דין 9881/05, דן השופט במציאות הישראלית בה הורים לילדים "בגירים" מאפשרים לילדיהם להתגורר בביתם הרבה שנים לאחר שירותם הצבאי בזמן היותם סטודנטים ואף מאוחר יותר.

בפסיקתו, קבע השופט כי ניתן להתחשב במציאות זאת בפסיקת מזונות ובהתקיים מקרים מתאימים לחייב את האב בתשלום מזונות גם לאחר סיום השירות הצבאי. בפסק דין שניתן לאחרונה, בית המשפט חייב את האב בשליש מסכום המזונות שנפסק בהיות התלמיד קטין וכן מחצית מהוצאות רפואיות חריגות.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מיהם ידועים בציבור?
• קביעת גובה מזונות ילדים
• חישוב מזונות ילדים
• זכותו העצמאית של הילד
• דמי מזונות
• קביעת מזונות בבית המשפט

הפוסט מזונות ילדים בגירים הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

דיני אישות החלים על מוסלמים

הדין האישי שחל על מוסלמים בישראל הוא חוק המשפחה העותמאני, לשנת 1917, אשר בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, מקום שיש צורך בפרשנות או השלמה יש לפנות למקורות האיסלאם בכל הקשור לדיני השריעה מאסכולה זו. בהתאם לדין זה, האדם מחויב במזונות עקב נישואין (בעל לאשתו) וקשרי דם (אב לבנו, בן לאביו וכדומה).

מזונות ילדים לפי החוק השרעי

בניגוד למעגלי החיוב במשפט העברי, בדין המוסלמי החיוב הוא ייחודי לאב ואין כל חובה על האם להשתתף עם האב בתשלום מזונות ילדים. הדין השרעי אינו נוקב בגיל הקטין לגביו חלה חובת המזונות של האב, והמבחן במזונות קטין הוא מבחן הנזקקות בלבד. האב ימשיך לחוב במזונות קטין עד הגיעו לגיל שבו קטינים בגילו יכולים לעבוד ולהתפרנס. מקובל כי חובת האב היא עד לגיל 18, ובמידה והבן ממשיך ללמוד מעל גיל 18 ימשיך לזונו, עד לסיום לימודיו.

ביחס לבן הבגיר, במידה והוא נזקק עקב נכות שסובל ממנה הבן שמונעת ממנו האפשרות לפרנס את עצמו, מוטלת החובה על האב. בנוסף, קיים הבדל בין הבן לבין הבת בכל הקשור לחיוב מזונות ילדים. על האב לשלם מזונות לבת הנזקקת עקב מצבה הכלכלי, ללא הגבלת גיל, בהעדר כל רכוש או הכנסה, עד לנישואיה. במידה והבת התגרשה, חובה זו שבה אל אביה.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מיהם ידועים בציבור?
• קביעת גובה מזונות
• חישוב מזונות ילדים
• הסכם מזונות ילדים
• דמי מזונות
• חיוב אב במזונות ילדיו
• חישוב מזונות ילדים

הפוסט מזונות לפי הדין השרעי הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

מזונות ילדים נושא כאוב ורגיש הן לאבות והן לאימהות זה מנסה כמה שפחות וזאת מנסה כמה שיותר ובתווך הילדים.

אם כך מהם הקריטריונים לקביעת סכום המזונות בבית המשפט? איך זה עובד?

לצורך קביעת מזונות בית המשפט יבדוק את צרכי הילדים ואת היכולת הכלכלית של האב ושל האם, ויפסוק מזונות בהתאם לצרכים, לרמת החיים שנהגה והיכולת של ההורים וזמני השהות.

קריטריון צרכי הילדים

צרכי הילדים נחלקים לשניים:

1. צרכים הכרחיים.
2. צרכים מדין צדקה.

הצרכים ההכרחיים הם הצרכים המינימאליים הדרושים לקיום בסיסי: מזון וביגוד.

הסכום של הצרכים ההכרחיים המינימאליים, עומד על 1,400 ₪. גם אב שאינו עובד יצטרך לשלם סכום זה ואב בעל יכולת ישלם יותר מסכום זה.

הצרכים מדין צדקה אלו הצרכים שמעבר לצרכים ההכרחיים ועד לרמת החיים אליה הורגלו הקטינים (חוגים, בגדי מותגים, מסעדות, נופשים, שיעורים פרטיים, קוסמטיקה ועוד)

חובת תשלום המזונות

חובת תשלום המזונות ההכרחיים היא על האב בלבד.

במזונות מדין צדקה לעומת זאת שווים האב והאם והם ישתתפו באופן יחסי להכנסותיהם הפנויות.

האם תשתתף בהוצאות מדין צדקה אך ורק אם ידה משגת ולאחר סיפוק צרכיה שלה.

בנוסף לסכום המזונות יישאו ההורים בחלקים שווים בהוצאות הרפואיות, גן וצהרון.

מזונות בזמן שירות צבאי או שירות לאומי

גובה המזונות בעת שירות צבאי/לאומי יעמוד על שליש מהסכום אשר שולם עד גיל 18.

פסק דין למזונות לעולם אינו סופי

ניתן לפתוח את הנושא ולדון מחדש, בשל שינוי נסיבות מהותי שארע לאחר הגירושין.

דוגמאות לשינוי נסיבות מהותי: אחד מבני הזוג נישא מחדש ונולד ילד נוסף, פיטורין מעבודה, התעשרות פתאומית ועוד. בנסיבות כאלו יכולים אב או אם לפנות לבית המשפט ולבקש לשנות את סכום המזונות.

מזונות קטינים כשהמשמורת משותפת

בהסדר של משמורת משותפת ומני שהות שווים מתחת לגיל 6 עדיין יחוייב האב בתשלום מלוא המזונות ההכרחיים ואמןרה להיות הפחתה בשל זמני השהות וההוצאות שמוציא האב ישירות עבור הקטינים.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מזונות ילדים בגירים
• הסכם מזונות ילדים
• שעור מזונות ילדים
• קביעת מזונות בבית המשפט
• קביעת גובה מזונות ילדים

הפוסט חישוב מזונות ילדים עד גיל 6 הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

ביהמ"ש לענייני משפחה פסק:

הצדדים הינם יהודים וחבות האב במזונות ילדיו הקטינים הינה עפ"י דינו האישי.

הקטין ר': במועד המעבר היה הוא כבן 13. אי לכך חבות הנתבע במזונותיו עד גיל 15, בהתאם לתקנות הרבנות הראשית הינה חבות אבסולוטית וחיוב זה הינו כדי צרכיו ההכרחיים של הקטין. מעבר לצרכים ההכרחיים, חייבים האם והאב באופן שווה במזונות הקטינים מדין צדקה. צרכיו ההכרחיים של קטין הוגדרו בפסיקה ככוללים: מזון, ביגוד והנעלה, מדור, הוצאות החזקת מדור, חינוך ורפואה בסיסיים; כאשר מדובר במזונותיו של קטין, המינימום הנחוץ למחייתו ייפסק לו תמיד על ידי ביהמ"ש גם כאשר לא הובאה לפניו כל ראיה בדבר יכולתו של החייב במזונותיו; משהגיע הקטין ר' לגיל 15 במאי 2015, הרי שממועד זה חבות האב במזונותיו הינה מדין צדקה. בחיוב שכולו מדין צדקה – שווים האב והאם בכל רמות המזונות – ההכרחיים ושמעבר לכך – עד לרמה בה הורגלו הקטינים. עם זאת, חיובה של אם במזונות ילדיה מדין צדקה אינה חובה אבסולוטית שכן על האם לתת זכות קדימה לפרנסת עצמה ורק כאשר ידה של האם משגת מעבר לפרנסת עצמה – ניתן לחייבה כדי מחסורם של הקטינים.

לאחר שנבחנו סך מקורותיהם הכלכליים של הצדדים, ובהתחשב בכך שהאב גידל אף הוא שני ילדים שהיו במשמורתו, ביהמ"ש מוצא לחייב את האב במלוא מזונותיו ההכרחיים (2300 ₪) עד למועד הגיעו לגיל 15. ביתר צרכיו שמעבר לצרכים ההכרחיים, תישא האם ממקורותיה (דמי שכירות, תי"ע, כספים שקיבלה בתביעה רכושית ועוד).

החל מגיל 15 בחינת נסיבות המקרה ובחינת השיקולים המנחים בעניין מרדנות, מביאה את ביהמ"ש למסקנה כי אין להמשיך ולחייב את האב במזונות הקטין מדין צדקה לאחר גיל 15. עד לגיל 15, ביהמ"ש אינו מוצא לפטור את האב מחיובו מדין צדקה שהרי אין "למדוד התנהגותו של ילד בגיל זה בקנה מידה של אדם מבוגר". ואולם, הקטין כיום כבר בן 16. לאור גילו, ניתן לצפות ממנו להבנה ולשיקול דעת עצמאי. עליו לשאת בתוצאות סרבנותו הנמשכת מזה מספר שנים.

עם זאת, היה והקטין יודיע כי מוכן לפגוש את אביו או כי מוכן ליטול חלק בהליך טיפולי של חידוש המפגשים, והמפגשים אכן יחודשו ויתקיימו לפחות ארבע פעמים ברציפות – יחויב האב במזונותיו, בסכום 1,450 ₪ עד להגיעו לגיל 18 או עד לסיום לימודיו התיכוניים וממועד זה יחוב האב בתשלום סך של 800 ₪ עד לסיום שירותו הצבאי. היה ולא יתקיימו התנאים שפורטו לעיל – יהיה פטור האב מתשלום מזונותיו.

הבת י': החל מגיל 16 ועד לבגרותה צרכי הבת הוערכו אף הם על 2300 ₪. לאחר שנבחנו סך מקורותיהם הכלכליים של הצדדים, ובהתחשב בכך שהאב גידל אף הוא שני ילדים שהיו במשמורתו, לגבי הבת, ביהמ"ש אינו מוצא לשנות מהחיוב שנקבע בהחלטה מ-2013, לפיה על האב לשאת במזונותיה בסך 1,450 ₪ לחודש כאשר על האם לכסות ממקורותיה את כל יתר צרכיה.

באשר לתקופה שמיום בגרותה של י' ואילך דומה כי האם עותרת לחיובו של האב במלוא הוצאות לימודיה ונסיעותיה של הבת י'. ביהמ"ש סבור כי לנוכח מרידתה וסירובה המוחלט לחדש את הקשר עם אביה – פטור הנתבע ממזונותיה. בהקשר זה צוין בין היתר כי במקרה של מרדנות בגיר, עשוי האב להיות פטור ממזונותיו ללא הוכחת סייגים הקיימים בילד קטין.

(תמ"ש (ב"ש) 31222-01-11 ע.א. נ. ר.א. כב' הש' שופטת רות אטדגי פריאנטה 23.8.16)

הפוסט בן מרדן הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

צוואה היא הבעת רצון, משאלה של אדם על מה יעשה בענייניו לאחר מותו. הצוואה אינה חייבת לכלול תוקף משפטי אלא יכולה להביע גם אימרות פוליטיות, חברתיות וכו'. העולם המשפטי מעוניין בצוואה שניתן לכפות על ביצועה.

בחוק הירושה, נאמר כי במות אדם עובר עזבונו ליורשיו שהם יורשים על פי דין או במידה וקיימת צוואה היורשים הם על פי הכתוב בצוואה.

כלומר אדם שיש לו ילדים ורוצה לחלק את עזבונו באופן שווה ביניהם, אינו מחוייב לערוך צוואה. אם השאיר צוואה, העזבון יחולק בין הנהנים על פי הצוואה ובהתאם להוראותיה.

אם הצוואה מכילה רק חלק מעיזבונו של אדם, הרי שיתרת העזבון מחולקת בין היורשים על פי דין.

אם כך, צוואה על פי טבעה מהווה חריג לכלל הבסיסי בדבר חלוקת עזבונו של מי שהלך לעולמו על פי הדין, כל מהות קיומה של צוואה הינה להתיר לאדם לצוות את רכושו באופן שנראה לו ולסטות מהדרך המקובלת בחברה.

צוואה משותפת

צוואה משותפת היא צוואה של שניים (או יותר) משתתפים.

כאשר ההסדרים של האחד תלויים בהסדרים של השני, הצוואה המשותפת היא הדדית. דוגמא נפוצה לצוואה משותפת היא של בני זוג.

כאשר בני הזוג קובעים כי באם מת אחד מהם הרכוש עובר לשני ובאם מת השני הרכוש עובר לילדים הופכת הצוואה המשותפת להיות הדדית.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• צורות עריכת צוואה
• פגמים פורמלים בצוואות
• צו ביטול צוואה
• מריבה על צוואה
• ביטול צוואה

הפוסט מהות צוואה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

קטין הוא "אדם שלא מלאו לו 18 שנה". חוק הירושה מטיל מגבלה של גיל מינימלי על המכין צוואה. אחרי גיל 18, אדם יכול לעשות צוואה ולא משנה מה מצבו האישי.

פסול דין הוא אדם אשר "מחמת מחלת נפש או ליקוי בשכלו אינו מסוגל לדאוג לענייניו".

צוואת הקטין ושל פסול הדין פסולה גם אם הוא ידע להבחין בטיבה של צוואה ובכל ההוראות להכנתה. החוק אינו מאפשר זאת על מנת להגן על הקטין ופסול הדין מפני שיקולים מוטעים אשר הוא יכול לקחת על עצמו או בשל השפעה חיצונית שלעיתים הוא אינו מודע לה.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• צו ביטול צוואה
• ירושות על פי דין
• פסילת צוואה
• מהות צוואה
• צורות עריכת צוואה

הפוסט צוואה של קטין ופסול דין הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

ירושות וצוואות – קיום צוואה בעל פה

בחוק הירושה, קיימות מספר דרישות להכנת צוואה בעל פה:

• המצווה חולה מאד (תשוש בכל גופו, אינו יכול להלך) או כאשר רואה עצמו מול פני מוות (סכנת מוות ממשית האורבת לו כגון חולה לב שמרגיש שהתקפת לב מתקרבת או חייל העומד לפני מבצע צבאי מסוכן מאד בו נשקפת סכנה ממשית לחייו).
• הדברים יאמרו בעל פה.
• הדברים יאמרו בפני שני עדים.
• העדים יבינו את שפתו של המצווה.
• הדברים של המצווה עם ציון התאריך והנסיבות ירשמו בזיכרון הדברים.
• זיכרון הדברים ייחתם בידי שני העדים.
• זיכרון הדברים יופקד ע"י שני העדים בבית המשפט.
• הפקדת זיכרון הדברים תבוצע בסמוך למועד קיום הצוואה.

צוואה שעונה על כל הדרישות הללו תקפה למשך חודש ימים. אם המצווה בחיים בתום תקופה זו הצוואה מתבטלת.

קיים קושי רב של בית המשפט בבחינת גמירות הדעת של המצווה. בית המשפט תלוי באמירת פיו של המצווה כפי שנאמרו על ידי העדים בין אם זו כוונתו האמיתית או אמירת סתם.

קיימת הנחיה של בית המשפט העליון לצאת מנקודת הנחה כי אין לקיים צוואה שנערכה בעל פה אלא אם כן הנסיבות סביב עריכת הצוואה משכנעות ללא ספק שמדובר בצוואה אמיתית.

צוואה בעל פה היא החלשה ביותר מכל סוגי הצוואות ולכן נוהג בית המשפט בהקפדה רבה על מילוי כל הדרישות המפורטות בחוק ככתבן וכלשונן.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• צו ביטול צוואה
• מריבה על צוואה
• השפעה בלתי הוגנת בצוואה
• פגמים פורמלים בצוואות

הפוסט קיום צוואה בעל פה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

כאשר אדם אינו מותיר אחריו צוואה, לא ניתן להביע את רצונו אפילו באם הוא היה ידוע לכל, וכל רכושו חולק בין קרוביו בהתאם לסולם העדיפויות הקבוע בחוק הירושה.

ירושות יחולקו לקרובי המוריש והם: מי שהיה במות המוריש בן/בת זוגו/זוגתו, ילדי המוריש וצאצאיהם, הורי המוריש וצאצאיהם, הורי הוריו של המוריש וצאצאיהם.

בסולם העדיפויות, נקבע שלוש מדרגות ירושה. ניתן לרשת רק במדרגה אחת ואין חשיבות למספר היורשים באותה מדרגה. כלומר באם נמצא במדרגה מסוימת יורש אחד, אזי כל העזבון הולך אליו ובאם נמצאים מספר יורשים מבוצעת חלוקה שווה, כאשר שאר היורשים המצויים בשאר המדרגות אינם יורשים דבר.

סדר המדרגות על פי הם נקבעים ירושות לפי סדר העדיפויות:

• מדרגה א – ילדיו, נכדיו וניניו של המוריש.
• מדרגה ב – הוריו, אחיו ואחיותיו ואחיינו של המוריש.
• מדרגה ג – סבו וסבתו ודודו ובני דודו של המוריש.

במעמד חלוקת ירושות, על פי הסדר לעיל מתחילים לבדוק באם קיימים קרובים במדרגה הראשונה.

הבדיקות מבוצעות על פי הסדר הבא:

1. האם יש למוריש ילדים? באם כן העיזבון מתחלק ביניהם באופן שווה.
2. באם לא, מתחלק העיזבון בין הנכדים
3. באם חלק מילדי המוריש נפטרו, אולם יש להם צאצאים אזי חלקם מתחלק באופן שווה בין כל הצאצאים שלהם.
4. באם אין נכדים עוברים למדרגה ב'.
5. באם הורי המוריש בחיים, מתחלק העיזבון ביניהם שווה בשווה.
6. באם הוריו אינם בחיים, מתחלק העיזבון בין האחים והאחיות ובאם האחים אינם בחיים אזי בין האחיינים.
7. אם אחד מההורים נפטר אזי העיזבון מתחלק באופן שווה בין ההורה אשר בחיים לבין ליורשים הקרובים של ההורה שנפטר.
8. באם אף אחד (ההורים, דודים, בני דודים) אינם בחיים אזי עוברים למדרגה ג'.
9. בדומה לענף א' וב' הבדיקה במדרגה זו מבוצעת לגבי סבו, סבתו וצאצאיהם.

במקרים בהם לא קיימים יורשים בשלוש המדרגות לעיל, אזי המדינה מקבלת את ירושות.

החלק של בן הזוג כאמור שונה מהמדרגות הללו וזה חלקו:

• חצי מהירושה במידה ולמוריש יש ילדים או צאצאים או הורם.
• שני שליש באם למוריש יש אחים או צאצאיהם בחיים או סבים וסבתות.
• כל הירושה באם לא קיימים למוריש מישהו מהקרובים הללו.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• התנגדות לצוואה
• מריבה על צוואה
• ביטול צוואה
• צוואה משותפת והדדית
• צו ביטול צוואה

הפוסט ירושות על פי דין הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

השפעה בלתי הוגנת בצוואה

המבקשת לקיים את הצוואה הינה אחייניתה של המנוחה, אשר ירשה את עיקר רכושה. המתנגדים לקיום הצוואה (המשיבים) הינם נכדיה של אחותה של המנוחה, אשר לא נזכרו בצוואה ואשר הינם יורשים עפ"י דין של המנוחה. לטענת המשיבים, המבקשת הפעילה על המנוחה השפעה בלתי הוגנת.

ביהמ"ש קיבל את הבקשה לקיום צוואה וקבע:

'השפעה בלתי הוגנת' תיבדק לגבי טווח זמנים שעד, ובזמן, החתימה על הצוואה. בדרך כלל לא רלוונטיים היחסים במועד שלאחר החתימה על הצוואה, במיוחד כאשר מדובר במצווה בריא וצלול.

הנטל להוכחת השפעה בלתי הוגנת מוטל על הטוען לקיום הצוואה, וכל ספק בעניין זה פועל לטובתו של מבקש הצוואה.

בפסיקה, מצויינים ארבעה מבחנים, אשר בהתקיימם יש להניח כי התקיימה ה'תלות' שבה מדובר:

• תלות ועצמאות.
• תלות וסיוע.
• קשרי המצווה עם אחרים.
• מבחן נסיבות עריכת הצוואה.

המשיבים לא הוכיחו קיומו של אף אחד מהתנאים. במקרה זה, הצוואה הנה לטובת בת משפחה שהייתה בקשר טוב עם המנוחה, והמנוחה הורישה לה את רכושה כאות הוקרה על סוג הקשר הזה.

הפוסט השפעה בלתי הוגנת בצוואה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

ביהמ"ש דחה את הבקשה לקיום הצוואה, קיבל את ההתנגדות וקבע: צוואה הינה הצהרת כוונות של המצווה לגבי מה שיעשה ברכושו אחרי מותו.

צוואה נבחנת עפ"י מבחנים מהותיים וצורניים, הבאים לבחון אם המסמך הנחזה להיות צוואה מקיים את הדרישות הצורניות הקבועות בחוק הירושה לצורך שכלולו כצוואה תקפה, ואם מבחינת תוכנו הוא בא להסדיר את חלוקת רכושו של אדם לעת פטירתו.

מעבר לכך, בכל צוואה, בוודאי בצוואה בעל-פה, יש להוסיף את הדרישה הכללית הקיימת בדיני צוואות – הצורך להשתכנע, בגמירת דעתו של המצווה לצוות כפי שציווה, כתנאי לקיום הצוואה.

כמו כן, על מנת להכשיר את דברי המנוח בצוואה הם צריכים להיאמר בפני שני עדים. הדרישה לקיומם של שני עדים לצורך קיום צוואה בעל פה היא דרישה הכרחית, המהווה סימן היכר בלעדיו אין הצוואה צוואה.

אמנם, אין חובה שדברי המנוח יאמרו בפניו של העד השני באותו מעמד בו הם נאמרו בפני העד האחד, ויכולים הם להיאמר, בעל פה, בפני שני העדים, בשתי הזדמנויות שונות.

עם זאת, חובה ששתי ההזדמנויות תשלמנה זו את זו לכדי הזדמנות אחת, לכדי אמירה אחת, ברורה וודאית, אשר תלמד על כך שהמצווה גמר בדעתו לצוות מה יעשה ואיך יעשה ברכושו לאחר מותו.

במקרה דנן, אין בדברי המנוח, שנאמרו בפני מנהל בית האבות בו שהה ובפני אשתו של המנהל, כדי להוות צוואה.

הפוסט התנגדות לצוואה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

מתי מתאפשר ביטול צו קיום צוואה?

לא אחת, עולה השאלה, מתי מתאפשר ביטול צו קיום צוואה? ככלל, משניתן צו ירושה או צו קיום צוואה הרי שחל הכלל בדבר סופיות הדיון ויש לראות את העניין כעניין שהוכרע. יחד עם זאת, בחוק הירושה הותיר המחוקק פתח לתיקונו או ביטולו של הצו בהתקיים שני תנאים מקדימים ומצטברים:

• קיומה של עובדה שלא הובאה בפני בית המשפט או הרשם טרם מתן הצו.
• אילו הייתה מובאת אותה עובדה מלכתחילה בפני בית המשפט, היה בה כדי להביא למתן צו ירושה או קיום שונה מזה שניתן. העניין נמצא בשיקול הדעת של בית המשפט אשר יחליט לדחות את הבקשה, אם הטענה שבבסיס הבקשה לביטול צו ירושה:
  • ניתן היה להביאה בפני בית המשפט לפני מתן הצו, ולא הובאה.
  • ניתן היה להביאה בפני בית המשפט לאחר מכן, אך המבקש לא עשה כן בהזדמנות הראשונה.
  • כל מקרה ייבחן לגופו, כאשר בית המשפט יתן דעתו, בין היתר, למידת האיחור, הנימוק לאיחור, הקושי שנגרם בגין האיחור, וכן למהותה, טיבה ומשקלה של העובדה או הטענה החדשה.

דיני משפחה – בקשת ביטול צו קיום צוואה

פסק דין 2469/05 של בית המשפט לענייני משפחה דן בבקשה לביטול צו קיום צוואה בשל טענת התובע בדבר כשרותה המשפטית של המנוחה בעת עריכת צוואה. התביעה הוגשה כחצי שנה לאחר שניתן צו קיום צוואה.

בית המשפט קבע כי בקשת הביטול עומדת במבחנים שלעיל שמציב חוק הירושה, שכן, בקשת הביטול הוגשה בהזדמנות הסבירה הראשונה לאחר שנודע להם על צו הקיום. אמנם, זו הוגשה בחלוף חצי שנה ממתן הצו אך מאחר ונודע לתובעים על הפגם שנפל בצוואה (אי צירוף אישור רפואי בדבר כשירותה של המנוחה לערוך צוואה) רק לאחר מספר חודשים, מדובר בפרק זמן סביר הדרוש לשם התארגנות לאיסוף חומר רלוונטי בעניין, פנייה לקבלת יעוץ משפטי, והכנת והגשת בקשת הביטול.

מפסק דין זה, ניתן ללמוד כי במידה וקיימת טענה סבירה בבקשת ביטול צו קיום צוואה והיא הוגשה בזמן, אזי בית המשפט נוטה לאשר את הבקשה ולבדוק את כשרות המנוח או המנוחה לערוך את הצוואה. בכל מקרה של מחלוקת סביב צוואה, כדאי לקבל יעוץ משפטי על ידי עורכי דין הבקיאים בתחום דיני משפחה.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• התנגדות לצוואה
• מריבה על צוואה
• צוואה משותפת והדדית
• השפעה בלתי הוגנת בצוואה

הפוסט צו ביטול צוואה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

המצווה חייב להבין את הצוואה פורמאלית ומהותית. הצוואה אמורה לשקף את שיקול דעתו של המצווה, ואם המצווה אינו יכול להפעיל את שיקול הדעת אין לקיים את הצוואה. זהו צדו השני של עקרון כיבוד רצון המת.

באשר למעורבות בעריכת הצוואה, העילה המבטלת הוראה המזכה את מי ש'לקח באופן אחר חלק בעריכתה' היא גמישה ומטרתה למנוע ממי שהיה עשוי נורמטיבית להשפיע על תוצאות עריכת הצוואה להנות ממנה.

העילה תחול גם על מי שעשה כמה מעשים שבכל אחד מהם אין כדי לבטל את ההוראה, אך במצטבר יש לקבוע כי עבר את הרף המותר.

בימ"ש קמא קיבל את ההתנגדות בקובעו כי המנוחה לא הייתה כשירה לעשות צוואה במועד עריכתה וכי המערער היה מעורב בעריכת הצוואה בצורה שאינה מזכה אותו להנות ממנה.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מריבה על צוואה
• צו ביטול צוואה
• פגמים פורמלים בצוואות
• פסילת צוואה

הפוסט ביטול צוואה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

על פי חוק הירושה, ניתן להבין את כוונת המחוקק כי צוואה שאין לגביה כל פקפוק לא תפסל רק בשל פגם פורמלי שנפל בה או בשל ניסוח של המצווה. כלומר החוק מנחה את בתי המפשט לקיים את דברי המת ולעשות כל מה שניתן על מנת לתת תוקף משפטי לרצונו האחרון.

על פי החוק, קיימים ארבע צורות שונות לעריכת צוואה ובכל צורה קיימים דרישות פורמליות שונות. מטרת הדרישות הם לאפשר לבית המשפט להגיע למסקנה בדבר אמיתות הצוואה וגמירות הדעת של המצווה.

בפסיקה, מגדיר בית המשפט דרישות פרמליות עקרוניות שבלעדיהם לא ניתן לקיים את הצוואה ודרישות מהם רשאי בית המשפט להתעלם מחסרונן או מפגמים שעלולים להיות חלק מהם ולקיים את הצוואה כרצון המת.

לדוגמא בצוואה בכתב יד הדרישות העקרוניות לאמיתות ולגמירות דעתו של המצווה הם: כתב ידו וחתימתו.

לעומת זאת, בצוואה בעדים סימני ההכר שבלעדיהם הצוואה אינה מתקיימת הם הכתב (לאו דווקא כתב היד של המצווה) ושני העדים.

מהפסיקה בשנים האחרונות, עולה כי מידת השכנוע של בית המשפט הנדרשת היא מעל לכל ספק שהוא, ולא די בהעדר ספק סביר באמיתות הצוואה כדי לקיימה. עולה השאלה מי נדרש לשכנע את בית המשפט ולהעניק לו בטחון מלא בדבר אמיתות הצוואה?

מי שמבקש לפסול צוואה שנערכה על פי כל הדרישות הפורמליות עליו נטל ההוכחה והשכנוע שהצוואה אינה מקיימת את הרצון האמיתי של המת. לעומת זאת כאשר קיים פגם בדרישות שקבע המחוקק, נטל ההוכחה עובר למבקש לקיים את הצוואה, לשכנע את בית המשפט שלמרות הפגם הצוואה, היא משקפת את רצון האמיתי של המצווה.

מהפסיקה, עולים שתי גישות פרשנות בסוגיית קיום צוואה למרות פגם פורמלי שנפל בה: הגישה הליברלית והגישה השמרנית.

הגישה הליברלית מעניקה לבית המשפט את הכוח להתעלם כליל מכל הדרישות הפורמליות שנקבעו בחוק באם הוא משוכנע באמיתות הצוואה. הגישה השמרנית גורסת כי קיומו של פגם פורמלי בצוואה מעלה את החשד בדבר אמיתותה של צוואה.

ככל שנתעלם מהפגמים הפורמלים בעצם נקיים את דבר המצווה, אך השאלה היא האם נקיים את דבריו האמיתיים?

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• פסילת צוואה
• ביטול צוואה
• השפעה בלתי הוגנת בצוואה
• מריבה על צוואה
• התנגדות לצוואה

הפוסט פגמים פורמלים בצוואות הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

ירושות וצוואות – פסילת צוואה

ירושה על פי דין

סעיף 35 לחוק ירושה קובע בטלותה של הוראת צוואה, לטובת היורש, שהיה מעורב בעשייתה ו/ או את בן זוגו.

לעשייתה, או שלקח המעורב בעריכת צוואה על פי הסעיף הוא : מי שערך אותה, או מי שהיה עד באופן אחר חלק בעריכתה.

משמעות ההוראה היא כי אם מוכח לבית המשפט כי מי שהייתה לו מעורבות ביצירת הצוואה כאמור בסעיף 35 הוא גם בין הנהנים על פיה (או שבן זוגו נהנה), בטלה ההוראה המזכה מכוח החוק בלא שיש צורך להוכיח כי הופעלה השפעה פסולה, בלתי הוגנת, בפועל, ויותר מכך, מבלי שתינתן האפשרות לנהנה לשכנע את בית המשפט כי לא הייתה השפעה כזו.

אין הסעיף דורש הוכחה של ההשפעה הפסולה אלא מגולם בו הרעיון כי כל יוזמה של מי שנהנה מהצוואה והיה מעורב בה מעלה את החשד של גניבת דעתו של המצווה ולכן אף אם יוכיח הנהנה כי לא השפיע באופן פסול על המצווה לא יהא בכך כדי להועיל לו.

חוק ירושה בישראל

הפסילה היא מחמת חשש שמא האנשים האלה השפיעו על המצווה בדרך בלתי הוגנת או רימוהו.

חוק ירושה אינו נותן לאנשים אלו אפשרות לנקות עצמם מחשד או חשש זה, ושום עדות, אף המהימנה ביותר על בית המשפט המוכיחה שההוראה הייתה מיוזמתו של המצווה ומרצונו החופשי, אין בכוחה להכשיר את ההוראה.

לכאורה מטרת הסעיף, להבטיח ולהגן על רצונו החופשי של המצווה, ללא לחץ או השפעה הנתפסים כבלתי ראויים ובלתי הוגנים, הינה מטרה נעלה ומועילה, אלא שדרכי החיים מביאות לא אחת למצב בו הפעלת ההוראה הנוקשה, גורמת עוול ואי צדק למצווה ולנהנה כאחד, שכן, אך טבעי הוא כי אדם ירצה להישען ולהיוועץ במי שדעתם חשובה בעיניו, כגון בני משפחתו הקרובים, ילדיו ונכדיו, ובמיוחד אם הינו מבוגר או חולה וחלש ונזקק לסיוע בני משפחתו באיתור עורך הדין והסעתו אליו.

זו הוראה קשה שכן מורה היא על בטלות הצוואה או חלקה גם אם אותה מעורבות לא השפיעה כהוא זה על המצווה, וגם אם חרף המעורבות הצוואה עדיין משקפת נאמנה את רצון המצווה.

משום חומרתה זכתה ההוראה לפרשנות מצמצמת בפסיקה ובית המשפט בודק בכל מקרה ומקרה בתיק ירושה את טיב המעורבות ביחס לדרך העריכה של הצוואה.

נבחנת מערכת הנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה, והרצון הוא למנוע ככל האפשר לכידת תמי לב ברשתה של הוראת הסעיף.

בנוסף, לצד הוראה זו עומדת הוראת סעיף 30 (א) לחוק הירושה שעניינה השפעה בלתי הוגנת וכך תמיד יהיה בידי בית המשפט הכוח לפסול צוואה, שנעשתה תחת השפעה ולחץ.

מהי אותה מעורבות, שבשלה תתבטל הצוואה? כדי שצוואה תתבטל צריך שהמעורבות של הזוכה תהיה באחת משלוש:

• הזוכה ערך את הצוואה.
• הזוכה היה עד לעשייתה.
• הזוכה לקח באופן אחר חלק בעריכתה.

מי שערך את הצוואה

הפסיקה קבעה כי עורך הצוואה הוא מי שעסק בניסוחו או בכתיבתו של המסמך. הפעולה הטכנית של הכנת הצוואה, יצירתה מבחינת תוכן, צורה, ניסוח מילולי ולשונה. פעולת העריכה מתחילה עם היכנסות עורך דין ו/או האדם שמנסח אותה לפעולה.

בע"א 196/85 רוזנפלד נ. סלנט הדפיסה אחת הנהנות את טיוטת המבוא לצוואה על מנת זו תימסר לעורך הדין ותשמש חלק מהצוואה שהוא עתיד לערוך.

בית המשפט קבע כי ההקדמה שהודפסה על ידי הנהנית הינה פעולה שולית ובלתי נחשבת ודחה את הטענה בדבר מעורבות, תוך בחינת נסיבות המקרה, שעובדותיו היו קיומן של מספר פגישות בין עורך הדין למנוחה בהן אמרה לו המנוחה מיד שיש לה מילות פתיחה שרוצה היא כי יכניס לצוואה, פגישות שנערכו ביחידות.

בפסק דין אחר נקבע כי שיחות מקדימות וביצוע שליחות מטעם המצווה אשר ביקש כי עורך דין יסור אליו לשם עשיית הצוואה אינה עריכת צוואה וכי מעורבותו של נהנה בכל מה שקדם להליך ההכנה הטכנית של הצוואה וניסוחה המילולי אינו בגדר עריכת צוואה. אך פעילות זו שקדמה לעריכת הצוואה או שנעשתה לאחר תום עריכת הצוואה עשויה להצביע על נטילת חלק "באופן אחר" בעריכת צוואה.

בכך נמתחת פעולת העריכה לשלב המקדים לעריכת הצוואה ועד לאחר סיומה, כולל שלב העריכה עצמה.

עד לעשייתה

הביטוי עד פורש על ידי בית המשפט כמי שהיה מבחינה רשמית עד לצוואה, החותם כעד, להבדיל ממי שנוכח בעת עשיית הצוואה.

כאן ניכרת מגמת בית המשפט לצמצם את תחולת סעיף 35. הנהנה אשר יכול להיות נוכח בעת עשיית הצוואה הינו עד לעשייתה, לאותו שלב סופי ואחרון בו חותם המצווה על הצוואה.

הוראת סעיף 35 דנה בעדים שאישרו בחתימתם על פני הצוואה, כי המצווה הצהיר בפניהם שזו צוואתו וחתם עליה, ולא עד שנוכח במקום עשיית הצוואה והחתימה עליה, אך לא חתם בעצמו על הצוואה.

אולם, נוכחות כזו יכול ותיכנס לגדר הסעיף כמעורבות על ידי "נטילת חלק באופן אחר בעריכתה".

מנגד, מלומדים אחרים סבורים כי יש לכלול נוכחות בעת עשיית הצוואה בגדר הפסול שבסעיף, אך לאור תוצאותיו הקשות של הסעיף עדיין ניכרת בפסיקה מגמת הקלה בפרשנות הסעיף, והגישה הרווחת היא כי יש לראות את הנוכחות כחלק מעובדות ונסיבות רלוונטיות נוספות שאפפו את עשיית הצוואה ואין לתלות בה בלבד את הפסלות.

לקח באופן אחר חלק בעריכתה

עילה זו היא עילה שיורית ומכוונת לכל מי שנטל חלק בעריכה שלא באופן המתואר בשתי העילות הראשונות. עילה זו מותירה כר נרחב לפרשנות ובחינת הנסיבות הכוללות תוך בחינת מידת המעורבות.

למשל, מי שאינו נחשב עד לעשייתה של הצוואה משום שלא חתם עליה כעד, או מי שלא ניסח או כתב את הצוואה, עשוי להיחשב כמי שנטל חלק באופן אחר בעריכה.

למרות המגמה הכללית לנקוט פרשנות מצמצמת מסתמנות בפסיקת בית המשפט שתי מגמות. מגמה מצמצמת ומגמה מרחיבה.

לפי המגמה המרחיבה, מדובר בביטוי גמיש המתמלא תוכן לפי הנסיבות המיוחדות של כל מקרה כשהמבחן הוא מבחן ההיגיון והשכל הישר. המונח "עריכה" פורש כמתחיל עם התגבשות הרעיון במוחו של המצווה ומסתיימת בשלב של ניסוח סופי, וכוללת הכנה ותכנון הצוואה.

ירושה בצוואה – פרשנות

על פי הפרשנות המסורתית, המצמצמת, העריכה הינה הכנתו הטכנית של המסמך. ביחס לשלב בו מתחילה פעולת העריכה, נקבע בפסיקה כי פעולת העריכה אינה מתחילה לפני שעורך הדין או אדם אחר המנסח אותה נכנס לפעולה. המסקנה, שכל פעולה קודמת לכך לא תיחשב כאסורה.

הנהנה יכול למשל, לשוחח עם המצווה על הצוואה, אך ברגע שמתחיל שלב הניסוח ראוי לו לנהנה להדיר מעורבותו ממנה. כך למשל קבע בית המשפט כי אין לומר שאם מצווה חולה שלח שליח לעורך הדין כדי לבקש ממנו שיבוא , ואותו שליח יודע על תוכן הצוואה המוצעת ומוסר תוכנה לעורך הדין, אזי אותו שליח משתתף בעריכת צוואה.

אפילו הנהנה יזם את עריכת הצוואה, דיבר על לב המנוח והוביל אותו לעורך הדין, עדיין לא לקח חלק בעריכתה. מי שלא הכין את המסמך עצמו לא ייחשב כנוטל חלק בעריכה.

ההגיון של פרשנות מצמצמת זו היא, כי אם לא כך, אזי פסולות כל הצוואות לטובת ילדים אשר על אודותן דיברו איתם הוריהם, וצוואות בני זוג אשר שימשו נושא לשיחות ביניהם.

בשיחות אלה אין פסול. לפי פרשנות זו, אף העובדה שהנהנה הסיע את המצווה לעורך הדין שטיפל בעבר בענייניו של הנהנה ואף סייע לו בפרטים שונים לצורך הצוואה, לא יחשבו לנטילת חלק.

על פי הפרשנות המרחיבה, אין לראות את פעולת העריכה כמתחילה בשלב בו מועלית הצוואה על הכתב, אלא מדובר בביטוי גמיש אשר מתמלא תוכן לפי הנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה.

המבחן הוא בסופו של דבר, מבחן ההגיון והשכל הישר (ע"א 851/79, בנדל נ. בנדל). המבחן הוא מידת המעורבות וחומרתה.

גישה זו מקנה לבית המשפט שיקול דעת לקבוע את הפסול בהתאם לטיב ההשתתפות מבלי לייחס חשיבות לתחימת הגבולות של פעולת העריכה, מבחינת תחילתה וסיומה (למרות שגם לפי גישה זו סיום העריכה מגיע עם חתימת העדים על הצוואה).

בהתאם לפרשנות זו, נפסלה צוואה לטובת נהנים אשר פעלו רבות לפני כתיבתה הסופית ונטלו חלק בהכנה ובתכנון של הצוואה.

לעומת זאת, נפסק כי פניית הנהנה אל עורך דין שיבוא לביה"ח ולרופא שיחתום כעד, אינם נטילת חלק. עוד נפסק כי העברת פרטים על ידי הנהנה לעורך הדין, מחייבת בחינה זהירה אם היה בדברים שמסר ביטוי לרצון המצווה אולם אין בכך מעורבות פוסלת.

צוואה

בדרך כלל, לא נחשב השליח כמעורב בעריכת צוואה. כדי ששליח ייחשב כמעורב נדרשות נסיבות המוכיחות כי בפעילותו היו סממנים נוספים של "מעורבות יתר".

למשל: במקרה אחד, הנהנית היא זו שמסרה לעו"ד את תוכן הצוואה על פי מה שנרשם בפתק שכתב אדם מפי המנוח בבית החולים.

בכך בלבד לא הייתה מעורבות, אלא שהנהנית נטלה חירות לעצמה לשנות מהכתוב ולצמצם את זכויות האחרים.

במקרה אחר לעומת זאת, נקבע כי גם אם סילף השליח את דברי המנוח אין בכך מעורבות כל עוד נפגש המנוח ביחידות עם עורך הדין, אשר אינו צד מעוניין בצוואה וחזקה עימו שיברר עם המנוח טרם חתימתו על הצוואה אם הוראותיה הסופיות משקפות את רצונו האמיתי האחרון.

ירושה וצוואה – סיכום

לסיכום, כל מקרה יבחן בנפרד בהתאם לנסיבותיו, כשבית המשפט עומד על היקף המעורבות וטיבה.

אם יגלה בית המשפט כי פעילותו של הנהנה חרגה ממסגרת שליחות גרידא, ופעולה מכנית של העברת רצון המנוח בלבד, וכי קיימת "מעורבות יתר" לטובתו וכנגד זוכים אחרים, יקבע כי נטל חלק בעריכת צוואה, ויפסול את הצוואה כולה או חלקה.

ככל שההתערבות כבדה ועמוקה יותר, תפסל הצוואה גם אם התבצעה בשלבים שחרגו משלבי העריכה הטכנית של הצוואה.

לדוגמא: בנו של המצווה אשר הזמין עורך דין לבקשת אביו, לקח את הצוואה שערך עורך הדין והביא אותה לבית החולים שם שהה האב לשם החתמתו בפני שני עדים, הביא עימו את אחד העדים, נוכח בחדר בעת החתימה על הצוואה, כל אחת מפעילויות אלה כשלעצמה אינה הופכת אותו כמי שנטל חלק בעריכת צוואה, אך הצטברותן מצביעה לכיוון של מעורבות יתר.

במקרה זה, אף הכין הבן מפה אשר צורפה לצוואה כחלק בלתי נפרד הימנה, כך שגם על פי הפרשנות המסורתית המצמצמת מדובר במעורבות בעריכה הטכנית של הצוואה.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• צו ביטול צוואה
• ביטול צוואה
• התנגדות לצוואה
• מריבה על צוואה
• השפעה בלתי הוגנת בצוואה

הפוסט פסילת צוואה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

שתי אחיות מתקוטטות על עיזבון אביהן המנוח. המנוח הותיר צוואה אשר הוראותיה פשוטות וברורות לכאורה – את רכושו המצוי בישראל ציוה לתובעת ואילו את רכושו המצוי באנגליה ציווה לנתבעת .

אלא שקודם לפטירתו נודע למנוח, אשר התגורר וחי בישראל, כי אחיינו שחי באנגליה הלך לעולמו, וכי הוא היורש של שליש מעזבונו (להלן – עיזבון האחיין). רצה הגורל וקודם שחולק עיזבון האחיין – הלך המנוח לעולמו. כעת, טוענת כל אחת מהבנות כי חלקו של המנוח בעיזבון אחיינו שייך לה.

התביעות ההדדיות נדחו: התובעת טוענת כי אביה המנוח ביקש להעביר לה במתנה את הכספים שירש מעיזבון אחיינו. לצורך כך מסר בידיה ייפוי כוח כללי נוטריוני באמצעותו תוכל לטפל בהעברת כספי ירושת האחיין לחשבון הבנק המשותף לה ולו.

המנוח נפטר קודם שהספיקה התובעת להעביר את כספי הירושה בפועל לחשבון הבנק. התובעת טוענת, איפוא, כי אין לראות בחלקו של המנוח בעיזבון אחיינו חלק מעיזבונו של המנוח, כיוון שניתן לה במתנה על ידי המנוח עוד בחייו.

לחלופין, טוענת התובעת, כי אם ייקבע שיש לראות ברכוש זה חלק מעיזבון המנוח, הרי שאז יש לראותו כרכוש המנוח הנמצא בישראל שהיא הזוכה בו על פי צוואה.

התובעת מנמקת טענתה זו הן בשל העובדה שהמנוח חי וגר בישראל כך שכספי הירושה בהם זכה היו מועברים באופן טבעי למקום מגוריו בארץ והן בשל כך שהמנוח עצמו גילה דעתו באופן ברור כי רצונו שכספים אלו יועברו לישראל בכך שהפקיד בידיה ייפוי כוח להעברתם.

עוד טוענת התובעת כי המנוח ביקש להדיר את הנתבעת מלזכות בכל רכוש בשל יחסה אליו. הנתבעת טוענת מאידך, כי כספי עיזבון האחיין בהם זכה המנוח, הינם חלק מעיזבון המנוח ומכיוון שכספים אלו מוחזקים באנגליה, מקום מגוריו ופטירתו של האחיין, הרי שהיא הזוכה בהם ע"פ הוראת צוואת המנוח.

הנתבעת מכחישה טענת התובעת לפיה המנוח העביר לה כספים אלו במתנה וטוענת כי ייפוי הכוח שניתן לתובעת אינו בגדר הסכם מתנה או התחיבות לתת מתנה. הנתבעת אף מכחישה טענות התובעת, באשר ליחסה של אביה המנוח כלפיה.

ביהמ"ש לא שוכנע כלל כי המנוח התכוון ליתן לתובעת את מלוא חלקו בעיזבון אחיינו במתנה, ולמעשה לא הוצגו לפני ביהמ"ש לעניין זה כל ראיות של ממש זולת לטענת התובעת עצמה ובני משפחתה שהינם נוגעים בדבר מעצם טיבם וטיבעם.

מדבריו של עורך דין, אליו פנו המנוח ובתו לצורך עריכת ייפוי הכוח, ניתן ללמוד כי המנוח לא הבהיר אל עורך דין באופן ברור ונחרץ כי הוא מעוניין לתת במתנה לאלתר את כל חלקו בעיזבון אחיינו לבתו, אלא הסתפק באמירה כללית לפיה יש בכוונתו בעתיד ליתן לה מתנה.

היינו, מדובר באמירה כללית שטרם הוגדרה ונתחמה בזמן בכמות ובתוכן, כוונה שטרם התגבשה לכלל גמירות דעת ובוודאי שטרם התגבשה לכלל מעשה.

גם אם כל תכליתו של ייפוי הכוח הכללי הייתה לאפשר לתובעת לפעול להעברת חלקו של המנוח בעיזבון אחיינו לארץ (ויש להטיל ספק בדבר), הרי שגם אז אין בו ללמד על כך שהמנוח נתן רכוש זה במתנה לתובעת אלא לכל היותר על כך שמינה אותה כשליחתו לצורך הבאת הכספים או חלקם – ארצה.

בית-המשפט הבהיר לא אחת, כי דרישת הכתב ע"פ סעיף 5 לחוק המתנה היא מהותית. אכן, מפסיקה עדכנית של בית-המשפט ניתן ללמוד כי חלה התגמשות בכל הקשור לדרישת הכתב כתנאי להוכחת התחיבות ליתן מתנה .

ואולם, הדברים נכונים כאשר ההתחייבות ליתן מתנה הינה ברורה ועולה מנסיבות חיצוניות למסמך הכתוב, מה שאין כן בענייננו.

הדרך בה ילך בית-המשפט בבואו לפרש צוואה אינה אחת ויחידה, ואולם ברי הוא כי מושכל אחד ויחיד מנחה את כולם בכל הקשור לפרשנותה של צוואה – הרצון לעמוד על אומד דעתו של המצווה .

בנדון, פטור ביהמ"ש מלהכניס ראשו בין הרים שכן, לסברתו, בחינה מדוקדקת – הן של לשון הצוואה והן של אומד דעת המצווה כעולה מנסיבות החיצוניות לה, שתיהן גם יחד מביאות למסקנה זהה – חלקו של המנוח בעיזבון אחיינו אינו נכלל כלל בלשון הצוואה ולפיכך, יש לחלקו ע"פ הוראות דיני הירושה הכלליים.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• פסילת צוואה
• צורות עריכת צוואה
• פגמים פורמלים בצוואות
• צו ביטול צוואה
• ביטול צוואה

הפוסט מריבה על צוואה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

צוואה זהו מסמך בו אדם מוריש את כל רכושו לאחר מותו לאנשים אותם בחר.

על פי החוק הישראלי ישנם ארבע צורות שונות לעריכת צוואות:

• בכתב יד.
• בעדים.
• בפני רשות.
• בעל פה.

כבוד השופט ברק עמד על המטרות העיקריות העומדות ביסוד דרישות הצורה של הצוואה: "הוכחתיות" לרצון המצווה, "מזהירות" המעמידות את המצווה על רצינות כוונותיו ו"מגינות" מפני השפעות בלתי הוגנות.

צוואה בכתב יד

הצוואה תיכתב כולה בכתב ידו של המצווה, תכלול תאריך וחתימה. הצורך לחתימה בכתב יד באה לא רק כאמצעי זיהוי אלא משמשת כאמצעי לבחינת גמירת דעתו של המצווה.

נראה שצורת צוואה זו הינה כה חזקה עד כי מהווה את הערובה הטובה ביותר לאמיתות הצוואה ולגמירת דעתו של המצווה.

יחד עם זאת, יש הטוענים כי זו צורת הצוואה "החלשה" ביותר מבחינת גמירת הדעת היות וחסרים בה את כל המנגנונים של שאר הצורות (כגון עדים) האמורים לשמור על הצוואה נטולת השפעות חיצוניות.

צוואה בעדים או צוואה בכתב

החוק אינו מגביל את דרישת הכתב לכתב מודפס או על נייר דווקא כך שתיתכן צוואה בכתב הנכתבת בכתב ידו של מישהו אחר מהמצווה, גם אם אותו אחר משמש כעד לצווואה.

אין גם כל הגבלה על שפת הכותב או סוג הכתב. קיימת דרישה בדומה לצורה הקודמת לציין את התאריך ולחתום בחתימת יד המצווה.

בצוואה זו, נדרשים שני עדים אך אין די בהם כדי להוות ערובה לאמיתות הצוואה ולגמירות הדעת של המצווה ולכן קיימות מספר דרישות פורמאליות נוספות כגון: הצהרת המצווה בפני העדים כי זו צוואה ואישור העדים באותו מעמד בחתימת ידם על הצוואה.

על ההבדלים בין צוואה בעדים וצוואה בכתב, ניתן לקרוא כאן.

צוואה בפני רשות

צוואה בפני רשות יכולה להיעשות באמירת פה של המצווה וצריך שייאמרו בפני רשות. הרשות הינה שופט או רשם של בית משפט או חבר בית-דין דתי.

הצוואה יכולה להיעשות באמירת פה או בהגשת דברי הצוואה בכתב על ידי המצווה עצמו לידי הרשות. אם באמירת פה בחר המצווה יירשמו דבריו על ידי הרשות וייקראו בפניו.

בצוואה זו, אין דרישה לחתימת המצווה או הרשות, בניגוד לצוואה בכתב יד וצוואה בעדים.

סוג זה של צוואה הינו החלש ביותר מבין סוגי הצוואות בכל הנוגע לאמיתות הצוואה ולגמירות הדעת של המצווה. לכן, החוק מחייב צוואה בפני רשות במספר דרישות פורמליות על מנת לחזק את אמרי פיו של המצווה.

צוואה בעל פה

צוואה זו מיועדת אך ורק לאנשים חולים מאד או כאלה הרואים את המוות לנגד עיניהם. מקור הצוואה הוא מהמשפט העברי.

שם נאמר כי באם המצווה הינו בריא ובתנאים רגילים צריך שתלווה על ידי קניין (מסמך כלשהו), שונה המצב כאשר המצווה חולה מאד (תשוש בכל גופו, אינו יכול להלך) או כאשר רואה עצמו מול פני מוות (סכנת מוות ממשית האורבת לו כגון חולה לב שמרגיש שהתקפת לב מתקרבת או חייל העומד לפני מבצע צבאי מסוכן מאד) במקרה אלו תקפה צוואה בעל פה.

בצורת צוואה זו, החוק דורש כי יהיו נוכחים שני עדים השומעים לשונו של המצווה. כמו כן, רישום האמירה על ידי שני העדים כולל ציון התאריך וחתימה של שניהם והפקדת הצוואה בבית משפט סמוך ככל האפשר למועד האמירה.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• צוואה משותפת והדדית

הפוסט צורות עריכת צוואה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

ערעור על פסק דין של ביהמ"ש המחוזי אשר קבע כי על פי צוואתה של אמם המנוחה של הצדדים, המשיב לערעור יורש את רכושה לבדו, בלי שיוטל עליו חיוב לשלם למבקשת הערעור ולבנה.

צוואתה של המנוחה נערכה בו זמנית עם צוואת בעלה, ונקבע בהן הסדר הדדי לפיו במות אחד מבני הזוג יירש אותו בן הזוג האחר ובמקרה של מות שני בני הזוג באותו זמן, תיפול הירושה לבנם המשותף (המשיב לערעור), בכפוף לחיובו לשלם סכום כסף למבקשת הערעור, בתה של המנוחה מנישואים קודמים, ולבנה. הבעל נפטר לפני המנוחה ולפי צוואתו ירשה האישה את רכושו.

ביהמ"ש קיבל את הערעור וקבע:

היות שהבעל נפטר לפני המנוחה, אין תחולה להוראה בצוואה לפיה בן זוגה יירש את כל רכושה. הוראה זו חלה אך ורק לגבי הראשון שנפטר מבין בני הזוג ואין לה תחולה לאחר מותו של בן הזוג השני.

בפירוש צוואות משותפות והדדיות של בני זוג, אין להסתפק בדעתו של אחד המצווים בלבד, ויש להתחשב בדעתם המשותף של שני המצווים.

ביהמ"ש עשוי לתת לצוואה משמעות החורגת מלשון הצוואה רק בהתקיים התנאים הבאים: ראשית, על ביהמ"ש להשתכנע כי דעתו של המצווה אינו ניתן להגשמה מלשונה של הצוואה.

התנאי השני הוא כי מקרה זה נופל לאחד המצבים המיוחדים: השלמת חסר בצוואה, פתרון סתירות, תיקון טעות, ביצוע בקירוב וביצוע ב'תחליף'.

במקרה זה, בהעדר ראיות אודות הנסיבות החיצוניות וכאשר מתוך הצוואות עצמן אין לשלול את האפשרות כי בני הזוג נמנעו במכוון מלהתייחס לחלוקת הרכוש כאשר נפטרו זה אחר זה, אין לקבוע כי הוראות הצוואה נוגדות את דעתה של המצווה.

על כן, תפורש הצוואה על פי לשונה.

הצוואה אינה מסדירה את חלוקת העיזבון של המצווה אם נפטרה לאחר שנפטר בן זוגה. לפיכך, יש לקבל את הערעור ולקבוע כי עיזבונה של המנוחה לא יחולק מכוח צוואתה אלא ליורשיה עפ"י דין.

הפוסט צוואה משותפת והדדית הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בדרישה לקיום צוואה מסוג זה, קיימת דרישה לעשיית הצוואה על ידי המצווה בעצמו בעל פה או בכתב ולא בכל דרך אחרת (לדוגמה על ידי שליחת הצוואה באמצעות שליח).

בצוואה מסוג זה, אין דרישה לחתימת המצווה על הצוואה או של הרשות (הרשות הנה שופט או רשם של בית משפט או חבר בית-דין דתי).

החוק מסתפק באישור של הרשות על אופן ביצוע הצוואה, אישור זה מהווה בטוחה על אמיתות הצוואה וגמירת דעתו של המצווה.

פרוצדורת ביצוע צוואה בפני רשות: נדרשת פנייה בכתב לרשות עם פרוט הבקשה לאמירת הצוואה בכתב או בעל פה.

הצוואה תעשה בפני הרשות ותוכן הצוואה יימסר למצווה כפי שנרשמו על ידי הרשות. הרשות מחויבת לצרף לצוואה את פרוטוקול הדיון אשר יפרט את דרך עשיית הצוואה והצהרת המצווה כי הצוואה בוצעה מרצונו החופשי.

קיימת דרישה שהצוואה תתורגם ללשון המצווה. צוואה שנכתבה בלשון שאינה לשונו של המצווה ולא תורגמה ללשון המצווה מהווה פגם יסודי השולל את עצם קיומה של הצוואה כהבעת רצונו האמיתי של המצווה.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מריבה על צוואה
• ביטול צוואה
• השפעה בלתי הוגנת בצוואה
• פגמים פורמלים בצוואות

הפוסט קיום צוואה בפני רשות הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

לבית המשפט נתון שיקול דעת לקיים צוואה בעדים למרות הפגמים העיקריים הבאים:

• פגם בחתימת המצווה, עד אחד או של שניהם
• פגם בתאריך הצוואה
• אישור שני העדים באותו מעמד
• חתימת שני העדים על אישורם
• פגם בכשרות אחד העדים

בצוואה בעדים או בפני רשות להבדיל מצוואה בכתב יד, ניתן לשכנע את בית המשפט באמיתות הצוואה בדרך של עדויות מהימנות של העדים לצוואה על הפגם בתאריך שבה נערכה הצוואה ועל הפגם בחתימה, דבר שאינו אפשרי בצוואה בכתב יד שהרי המצווה אינו נמצא עוד.

לעניין פגמים באישור העדים על הצוואה, נוכחותם או חתימתם קיימות שתי גישות, האחת גישה ליברלית עליה נמנע השופט ברק אשר טוענת כי בית המשפט רשאי לקיים צוואה שאין לו ספק באמיתותה גם אם יש בה פגם ב"הליכים", והשנייה אשר מקפידה על קיום כל התנאים אשר החוק דורש.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• צוואה בעל פה
• מריבה על צוואה
• ביטול צוואה
• השפעה בלתי הוגנת בצוואה
• פגמים פורמלים בצוואות

הפוסט קיום צוואה בעדים הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

המנוח נפטר בביה"ח ביום 2.8.04 בשעות הערב המאוחרות, כשהוא אלמן ולא הותיר אחריו צאצאים.

לטענת המשיבה היא הייתה ידועה בציבור של המנוח.

ביום 10.8.04, הפקידו המשיבה ובתה במשרד הרשם לענייני ירושה, זיכרון דברים ופתק שהמשיבה טענה כי נכתב עלי ידי בתה ונחתם על ידה ועל ידי המנוח, לפיה הוריש לה המנוח את רכושו.

המשיבה הגישה בקשה לקיום צוואת 'שכיב מרע' של המנוח. המבקשת, אמו של המנוח ויורשתו על פי דין, מתנגדת לבקשה זו.

בית המשפט לענייני משפחה קיבל את התנגדות המבקשת לקיום צוואת המנוח, דחה את בקשת המשיבה לקיום צוואת המנוח, ופסק כי: בפסיקה, פורטו שבע דרישות המופיעות בסעיף 23 לחוק הירושה, העוסק בצוואה בעל פה. על כל אלה יש להוסיף את הדרישה שלשם קיום צוואה יש צורך להראות שהייתה 'גמירת דעת'.

האם היה המצווה 'שכיב מרע' בשעת הציווי? במקרה זה אין ספק שהמנוח ענה לקריטריון זה בזמן עריכת הצוואה.

האם ניתן הציווי בפני שני עדים? היסוד בלעדיו אין בצוואה בעל פה הוא קיומם של שני עדים בפניהם נעשה הציווי. מצד שני, קיים ביהמ"ש צוואת שכיב מרע כאשר אחד העדים שימש עד דרך טלפון. בענייננו, לאור הראיות, לא נתקיים יסוד זה.

האם שמעו העדים את לשונו של המצווה, דהיינו האם דיבר המצווה בפני העדים בשפה המובנת להם? הראיות מצביעות על סתירות בין דברי העדות באשר לשפה בה נאמרו הדברים.

ביסודם של דיני הירושה מצויות שתי מגמות: קיום דברי המת כדי שרצונו האחרון האמיתי יתקיים ויבוצע; לשמור על קיום דרישות מינימאליות, כתנאי בל יעבור בחוק, כדי להיות בטוחים באמיתות הצוואה ובגמירות דעת המצווה.

בימ"ש הדן בצוואת מת, ובעיקר בצוואת שכיב מרע, כל עניינו בקיום רצונו האחרון האמיתי של המת.

משהוברר רצונו האחרון של המת, נותרת שאלת השפה, שבה נאמרו דברי המת, חסרת חשיבות, ובלבד שהעדים שולטים באותה שפה.

לעניין רישום דברי המצווה בזיכרון-דברים, הטעם בכך בסמוך למעמד עריכת הצוואה הינו למנוע סכנה של עדי שקר ושל עדים שאינם מדייקים כשאין אפשרות לסתור דבריהם.

נוסף על רישום דברי העד בדיוק יש לפרט גם את הנסיבות לעשיית הצוואה. אם יש איחור ברישום ובהפקדה, הרי קיימת סכנה גדולה יותר שיש שינוי, ולו כלשהו, בין דברי העדים לדברי המצווה, וכי בינתיים התייעצו בענין, כך שזיכרון-הדברים ועדותם בביהמ"ש אינם ניתנים לביקורת מתאימה.

בענייננו, זיכרון הדברים לא נכתב בסמוך לאירוע אלא 8 ימים לאחר פטירת המנוח. הוכח שזיכרון הדברים לא נכתב ספונטנית על ידי העדות אלא נוסח בדקדקנות על ידי עורך דין.

ההלכה היא כי כשמדובר בדברים ששמעו העדים באותו זמן מן המצווה יש לרושמם כלשונם ובלשונם ואין להיעזר בעורך דין.

דרישת המחוקק כי זיכרון הדברים ייחתם בידי שני העדים ויופקד אצל הרשם לענייני ירושה התקיימה בענייננו. דרישת המחוקק כי רישום, חתימה והפקדה כאמור ייעשו ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם לא התקיימה.

המשיבה הגישה את זיכרון הדברים 8 ימים לאחר מועד הציווי ללא נימוק לסיבת העיכוב ותוך שהספיקה לבקר פעמיים במשרד עורכי דין, ומכאן שלא עשתה כל מאמץ כדי לזרז תיעוד דברי המצווה.

שאלת יכולת המנוח להבין טיבה של צוואה, שאלת גמירות הדעת ושאלת ההשפעה הבלתי הוגנת – קיומה של השפעה בלתי הוגנת או העדרה צריכים להיקבע עפ"י עובדות כל מקרה. על ביהמ"ש לקבוע אותה עפ"י מושגים של מוסר אישי וחברתי, תוך שהוא מכוון לרצונו האמיתי על המצווה.

סוג זה של צוואה הינו הפחות בטוח מכל סוגי הצוואות, בכל הנוגע להבטחת גמירת הדעת של המצווה ולאמיתות הצוואה. לכן פרט המחוקק דרישות פורמליות רבות לחיזוק היסודות החשובים למתן תוקף לצוואה מבחינת כשרותה.

בענייננו, המנוח לא היה צלול בדעתו בשעת הציווי הנטען ולא היה מודע לטיבה של הצוואה, לכן אין צורך לדון בשאלות גמירות הדעת וההשפעה הבלתי הוגנת.

הפוסט צוואה בעל פה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בחוק הירושה תשכ"ה – 1965, הכיר המחוקק בצורות שונות לעריכת צוואה. סעיף 18 קובע כי צוואה תעשה בכתב יד, בעדים, בפני רשות או בעל פה. אתמקד ב-2 צורות צוואה נפוצות:

• בעדים
• בכתב יד.

צורת הצוואה הנפוצה ביותר היא צוואה בעדים. עורך הדין עורך צוואה מדפיס והמצווה חותם עליה בנוכחות 2 עדים כשירים. צורה נוספת היא, צוואה בכתב יד. זו צוואה שיש לערוך את כולה בכתב יד, להוסיף תאריך וחתימה, וגם הם בכתב ידו של המצווה.

מטרת הדרישה הצורנית לצוואה, היא לצורך הוכחה לרצון המצווה, ובנוסף מגינה על המצווה מפני השפעות בלתי הוגנות.

לצוואה בעדים מתלוות דרישות פורמאליות רבות יותר. למשל: הצהרת המצווה בפני העדים שזו צוואתו ואישור העדים באותו מעמד בחתימת ידם שהמצווה הצהיר בפניהם שזו צוואתו וחתם עליה.

דרישות אלו באות להפנות תשומת לב העדים שעליהם לוודא ולדעת במעמד החתימה, שהמצווה מבין שזו צוואתו ורוצה בה.

הפורמאליות לצוואה בכתב יד פחותות מאלו של צוואה בעדים משום שכתב היד והחתימה באות לא רק כאמצעי מצביעים על גמירות דעתו של המצווה ועל אמיתות הצוואה. דרישת התאריך באה לוודא את כושרו של המצווה לצוות. אין דרישה שהמצווה יציין את מקום עריכת הצוואה, אין דרישה למקום החתימה בדף. חשיבות יתרה ניתנה לדרישה כי כל הצוואה תהיה בכתב ידו של המצווה.

צוואה בכתב יד, הינה החלשה ביותר מבחינת גמירות דעת המצווה שכן אין בה את המנגנונים הקיימים בצוואה בעדים, האמורים לשמור על המצווה מפני השפעה בלתי הוגנת.

מומלץ לערוך צוואה בעדים ולא בכתב יד, למרות האפשרות הזולה לעשות צוואה בכתב יד, זאת על מנת למנוע התנגדויות מיותרות לצוואה כגון השפעה בלתי הוגנת, זיוף כתב יד ואולי אף פסילת הצוואה, עקב טעויות של המצווה בצורת עריכת צוואה. כשצוואה נערכת בעדים, וודאי יותר כי הצוואה וכפועל יוצא, רצון המצווה, יקויימו.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• ירושות על פי דין
• פגמים פורמלים בצוואות
• מריבה על צוואה

הפוסט צוואה בכתב יד לעומת בעדים הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

נקבע כי השיפוצים שנעשו בדירה הרשומה ע"ש הבעל, ולא משנה מה גובהם לא נעשו מתוך כספים משותפים, שחסכו הצדדים במהלך נישואיהם. כל שהוכח שהשיפוץ נעשה מכספי המשכנתא שנטלו הצדדים אשר רק חלק קטן ממנה שולם מחשבונם המשותף. בנסיבות אלו, לאור חיי הנישואין הקצרים (8 שנים) והתנהלותם הכלכלית לפיה לא רכשו שום רכוש במשותף בשנים אלו, לא הספיקו עדיין הצדדים ליצור שיתוף המצדיק קביעה שלאישה מחצית בנכס חיצוני השייך לבעל. ברם, על הבעל להחזיר לאישה מחצית מכל תשלומי החזרי המשכנתא ומחצית מתשלומי הביטוח משכנתא בהם נשאה ונושאת האישה.

(תמ"ש 3932-05-14)

הפוסט דירת מגורים שקיבל הבעל בירושה – כוונת שיתוף הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

חלוקת רכוש – חלוקת רכב משפחתי

הרכוש הוא רכב משפחתי:

דוגמא מתוך הפסיקה לחלוקת רכוש בין בני הזוג.

לדינה ויוסי רכב משפחתי שנקנה בזמן הנישואין, ונרשם על שם יוסי בלבד. מה יעשה במכונית, בעת גירושין, טרם מתן הגט?

רישום רכב בבעלות בלעדית של אחד מבני הזוג אינו רישום המכריע את הבעלות, ביחסים בין בני הזוג, ואינו קובע כי הרכב יהיה בבעלותו לאחר גירושין כאשר מחולק הרכוש. אם הרכב נקנה מכספים משותפים, הרי ששוויו יאוזן חצי חצי בין הצדדים. דינה זכאית לקבל צווי עיקול לשמירת זכותה העתידית למחצית הרכב, אולם טרם מתן גט, איננה רשאית לקבל מחצית השווי.

יוסי ניסה להתחכם, ומכר את המכונית מיד כשקיבל את התביעות שהגישה אשתו בבית המשפט לענייני משפחה, טרם הגט. משגילתה זאת דינה, הגישה תביעה נוספת לבית המשפט, שיורה ליוסי לשלם לה מידית מחצית שוויו של הרכב.

יוסי טען בבית המשפט כי ראשית, הרכב שלו ובבעלותו וזכותו למכרו ושנית, כי מאחר וטרם ניתן גט אין לבצע איזון משאבים, ויש לדחות את תשלום המחצית לדינה עד לאחר מתן הגט.

הכרעת הדין

בית המשפט קבע כי מכירת הרכב היא ניסיון להברחתו, ומהווה למעשה, פירוק שיתוף מיידי ברכב שבוצע על ידי יוסי. על כן ניתן כבר עכשיו, טרם מתן גט להורות על תשלום מחצית שווי הרכב לדינה.

עוד נקבע כי רישומו של הבעל כבעלים של המכונית במשרד הרישוי, במישור היחסים שבינו לבין האישה, אינו יוצר בעלות. בן זוג אינו רשאי, ללא הסכמת בן הזוג האחר, להוציא נכס מסויים מכלל נכסי בני הזוג ובכך לסכל את זכותו של בן הזוג האחר לגבי אותו נכס.

על כן ההליך שבפני בית המשפט הוא בכלל, הליך לשמירת זכותה העתידית של דינה במכונית, המהווה חלק מנכסי בני הזוג, על פי סעיף 11לחוק .

יוסי ביצע עוולת גזל בכך שמיהר למכור את הרכב בלי ידיעתה של דינה. על כן, לדינה מגיע פיצוי בשווי מחצית הרכב כבר עתה, בהתאם לפקודת הנזיקין, ועל כן זו סיבה נוספת מדוע אין צורך להמתין למתן הגט.

וכך לא יצא חוטא נשכר, ואילו דינה זכתה לתשלום מוקדם של מחצית שווי הרכב.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• ידועים בציבור
• שיטת חלוקת הרכוש
• הפרשי ריבית בבית דין רבני
• על מי חל חוק יחסי ממון?
• תאריך לאיזון משאבים
• תכולת חוק יחסי ממון

הפוסט חלוקת רכב משפחתי הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

דיני משפחה לא נועדו להגן על צד שלישי לגביו יש חוב של אחד או שני בני הזוג.

הלכת השיתוף בנכסים נועדה להגן על הצד החלש במשפחה והלכת השיתוף בחובות נועדה לעשות צדק בין בני הזוג.

הלכת השיתוף בנושא חובות תקפה אך ורק לגבי חובות שנצברו על ידי אחד מבני הזוג בתקופת השותפות של בני הזוג, כלומר בתקופה שהם מנהלים אורח חיי משפחה תקינים. זאת בניגוד להלכת השיתוף בנכסים אשר עשויה לחול גם לגבי נכסים שצבר בן הזוג בטרם הנישואין.

חוב שהוא בעל אופי אישי מובהק או שנעשה תוך הפרת אמונים אזי מן הצדק לא לחייב את הצד השני בו. דוגמא לחוב מסוג זה הוא הוצאת כסף על פילגש או הפסדיים כספיים בהימורים.

השלב המקדים בהחלטה על שיתוף בחובות הוא בחינת השיתוף בנכסים בין בני הזוג והיקפו. במידה ובשלב זה לא קיים שיתוף בנכסים בין בני הזוג, אזי אין צורך לבדוק את נושא החובות ובמקרה זה הצד השלישי זכאי לפרוע את החוב מהנכסים הרשומים על שם החייב.

במידה ומתקיימת הלכת שיתוף בנכסים, אזי השיתוף בחובות נקבע על פי היקף השיתוף שנקבע בנכסים. במקרה בו השיתוף בנכסים הוא כללי, דהיינו מבוסס על איחוד מלא של כל המשאבים של בני הזוג, האחריות לחובות גם כן חלה על כל החובות שנעשו ברכישת נכסי המשפחה וקיום חיי המשפחה.

במקרה בו השיתוף בנכסים מוגבל רק על סוג מסוים של נכסים, אזי נדרש לפרוע את החובות מאותם נכסים המשותפים לבני הזוג בטרם מבצעים את חלוקת הרכוש בהם.

נטל ההוכחה כי חוב מסוים אינו משותף נתון על בן הזוג הטוען כך.

מקרה מעניין נוסף הוא במידה והחוב גבוה מערכו של הנכס המשותף. לדוגמא: אם נוצר חוב על נכס שנאבד או הושמד, החוב נשאר והנכס איננו או במקרים אחרים בהם הריבית על החוב צמחה מעל ערך הנכס. מקרים אלו בן הזוג אינו יכול לטעון שהוא מוותר על זכויותיו בנכסים משותפים מאחר והחוב גבוה מערך הנכס.

במקרה בו חל על בני הזוג משטר איזון משאבים, שיתוף בן זוג בחובות הצד השני יתקיים במועד גירושין וההתחשבנות תהיה באופן בו בן הזוג יזוכה במחצית ההפרש שבין שווי הנכסים שעל שם כל אחד מבני הזוג בניכוי חובות המגיעים מבן הזוג.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מיהם ידועים בציבור?
• תכולת חוק יחסי ממון
• מוניטין ונכסי קריירה
• זכויות משותפות בדירה
• שיקולים בעת חלוקת רכוש
• תאריך לאיזון משאבים

הפוסט אחריות לחובות בין בני זוג הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

באיזון בין הצדק והתועלת שבצירוף חברה לבין הפגיעה שעלולה להיגרם לחברות, צריך לגבור אינטרס האישה..

מלחמות חורמה על רכוש משפחתי הן עניין שבשגרה במקרי גירושין. ברוב המקרים הנשים הן אלה המנסות לממש את זכותן למחצית מהרכוש שנצבר במהלך תקופת הנישואין ובאופן טבעי ככל שמדובר בסכומים גדולים יותר, כך גדולה יותר המוטיבציה אצל מי שניהל את הרכוש – בדרך כלל הבעל – להסתיר את מימדיו ולהציג מאזן צנוע יותר של נכסי המשפחה.

מקלטים קלאסיים להסתרת רכוש מפני בת זוג חטטנית מידי ועורכי דינה הם חשבונות בנק של בני משפחה – בדרך כלל הורי הבעל – או חברות הנמצאות בשליטתו. במשך שנים רבות היו מקרים כאלה קשים למדי לפיצוח ופסיקת בית המשפט התאפיינה עד כה במגמה ברורה לפיה צירוף צדדים שלישיים שאינם בני משפחה יעשה בצמצום. אולם מספר פסקי דין תקדימיים הופכים את הקערה על פיה ועורכי דין המתמצאים בפסיקה עושים שימוש הולך וגובר באפשרות לדרוש חובת גילוי נאות הן מקרובי משפחה והן מחברות בע"מ שיש חשד כי הפכו ל"מחסן זמני" של מזומנים לבעל השליטה עד לסיום הסדר הגירושין.

זו עדיין לא דרך סלולה, ונשים רבות עדיין אינן ערות לאפשרות שניתנה להן, לצרף את הוריו של הבעל ואת החברות שבשליטתו כנתבעים בתביעתן.

חשוב להדגיש שאם אין תובעים את החברה אי אפשר לעקל רכוש שלה, כגון רכבים, נדל"ן שבבעלותה ומניות, לכן חייבים לתבוע את החברה – או את קרובי הבעל – כבר בשלב הראשון. לגבי הורים – אין צורך אפילו לבקש את רשות בית המשפט, מאחר שהם בני משפחה.

לדוגמא: אישה שבמהלך שנות נישואיה חייתה ברמת חיים גבוהה ביותר, אך לא נרכשו נכסי מקרקעין ולא נחסכו כספים, אלא רק בחשבונות החברה שהייתה בבעלות מלאה של הבעל. כאשר יגיע הזמן לחלק את הרכוש ולפסוק מזונות הציג הבעל מצג של הכנסות מינימום וחוסר כל רכוש וסגר את החברה.

אם לא מצרפים את החברה ולא מעקלים את כספיה מייד בהתחלה, יתכן שלא יישארו כספים שניתן יהיה לעקלם לטובת התובעת, והבעל יצליח להבריח את רוב כספו.

למרות חשיבות העניין לא ממהר בית המשפט למשפחה לצרף חברות ולעקל נכסיהם ועושה כן במשורה. לאחרונה החלה המגמה להשתנות במספר פסקי דין שניתנו, למשל, בר"ע 830/05 א.א נ' א.ו, מחוזי (י-ם), בית המשפט צירף חברה שלבעל בעלות של 50% בה, כדי לשמור על זכויות האישה ברכושה ובכספיה.

יתכן כי כעת, לאור שינוי חוק יחסי ממון יקל בית המשפט את צירוף החברות לסכסוך המשפחתי. הנימוק בעטיו לא צורפו חברות היה כי אין מדובר בזכות קניינית אלא חוזית, ולגבי זוגות שחוק יחסי ממון חל עליהם, עד שאין גט בפועל אין חלוקת רכוש ולא קמה הזכות של האישה למחצית שווי החברה בפועל, אין לצרף את החברה.

תיקון החוק קובע כי לאחר שנה של הגשת תביעה רכושית קמה הזכות לאיזון כל הרכוש בפועל ואין מחכים לגט, כפי שהיה המצב קודם לכן.

מצב זה אמור להקל על הנשים המבקשות לצרף לסכסוך את החברה, על מנת להבטיח כספים שמגיעים להן במסגרת איזון משאבים, אשר קיימים כיום, אך יתכן שיעלמו עד קבלת פסק הדין לאיזון.

הסעיף המרכזי כאן הוא בחוק בית המשפט למשפחה, לפיו: "בית משפט לענייני משפחה רשאי לצרף לתובענה מי שלצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך נדרש שיהיה צד לה, נושא התובענה או שוויה אשר יהא".

בתקופה הנוכחית, כאשר חלק גדול כל כך מהמגזר העסקי מנהל את עסקיו באמצעות חברות בע"מ, עם שותפים או בלעדיהם, צירוף החברות לתיק הגירושין צריך להיות קל וחופשי יותר ובייחוד כאשר לבעל שליטה חלקית בחברה, שכן לא ניתן לשלוט באופן מלא בנעשה בחברות באמצעות צווים אישיים בלבד ועל בית המשפט לעשות כל שלאל ידו כדי לשמור על זכויותיה של האישה ברכוש.

צירוף חברה כנתבעת יאפשר החלת צווים והחלטות ישירות כלפיה, לצורך מניעת שינוי לא מוצדק של ערך מניותיה וכן לצורך בירור מהות הזכויות של האישה בהן. ללא צווים לשמירת זכויותיה, כגון; עיקול, לא תוכל לגבות את סכום הכסף בפסק הדין הסופי, אפילו לבסוף יפסוק בית המשפט לאישה מחצית שווי החברה.

באיזון בין הצדק והתועלת שבצירוף חברה כדי לשמור על זכויות האישה והצורך בבירור מקיף וקבלת מידע בדבר היקף זכויותיה, לבין הפגיעה שעלולה להיגרם לחברות, צריך לגבור אינטרס האישה. יש לזכור כי לחברה יש זכות להגיש בקשה לביטול העיקולים שהטילה האישה, בקשה המתבררת במהירות ויעילות, שם יכולה החברה לשטוח טענותיה ואם יתברר כי העיקול אכן פוגע פגיעה אנושה בפעילות החברה אזי, ניתן לבטלו ולמצוא ערבויות לשמירת הכספים המעוקלים.

המסר שצריך לצאת מבית המשפט הוא שעל כל בעלי מניות שותפים, בחברות בע"מ לדעת, כי כשם שהחברה חשופה לתביעות עסקיות הקשורות למעשי שותפיהם לחברה, כך חשופה היא לתביעות משפחתיות של שותפיהם וכי העלמת רכוש ומידע מבת הזוג לא טובה ולגיטימית יותר, מהפרת חוזה עסקי מצד שותפם ואין הגנה מיוחדת מפניה.

לאישה זכות לקבלת מידע מלא כאילו הייתה היא בעלת המניות וכן זכות למתן צווים ישירות כלפי החברה, כזכותו של כל תובע בתביעה אזרחית רגילה. זו תכלית חוק בית המשפט למשפחה המאפשר שיקול דעת לצירוף צדדים שאינם בני משפחה לדיון בבית המשפט למשפחה.

רקע משפטי – תקדימים:

בר"ע 830/05 א.א נ' א.ו, מחוזי (י-ם), דן בבקשת רשות ערעור של הבעל. הדיון נסב אודות השאלה האם ניתן לצרף להליך בבימ"ש לענייני משפחה צדדים שלישיים שאינם בני משפחה (במקרה הזה חברות בע"מ בשליטת הבעל). בית המשפט קבע כי אפשר לצרף את החברה.

המשיבה הגישה תביעה למתן סעדים על פי סעיף 11 לחוק יחסי ממון במסגרתה ביקשה לצרף שתי נתבעות שהן חברות בע"מ ואשר בעלה, המבקש, הינו בעל מחצית ממניותיהם וכן רשום כמנהל היחיד בהן. המשיבה טענה כי הוא איים עליה כי הוא ירוקן את החברות מתוכן והונן, דבר אשר יפגע בזכויותיה העתידיות. בית המשפט לענייני משפחה נעתר לבקשה וצירף את החברות. המשיבים הגישו בקשת רשות ערעור למחוזי.

השופט בבית המשפט המחוזי קבע כי דעתו כדעת בית המשפט לענייני משפחה בעניין צירוף צד שלישי משני טעמים: 1. בשלב הצירוף לא נגרם כל נזק לצד השלישי, מה גם שניתן להבטיח נזקים צפויים באמצעות ערבויות. 2. יתכנו מצבים בהם בן הזוג ישקיע כספים משותפים בחברה, בין אם הוא בעל מניות ובין אם הוא מנהל בה, למרות שאחזקותיו בה נופלות מ-50%. במקרה כזה עיקול המניות בלבד לא יועיל.

ביהמ"ש קבע כי כדי להקנות לבית המשפט למשפחה את האפשרות להחליט החלטות צודקות, לצד יעילות הדיון, הותקנה תקנה 258ב לתקנות סדר הדין האזרחי המאפשרת לבית משפט לענייני משפחה לפעול בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק. סעיף זה אמור לאפשר דיון הוגן בין היתר גם בהליכים למניעת הברחת רכוש על ידי בן זוג באמצעות שותפים, חברה בע"מ וכו', כל זאת בהתחשב בהוראות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ותוך הגנה על קניינו של צד שלישי שאינו מעורב ישירות בסכסוך.

בנוסף, הסתמך ביהמ"ש על סעיף 6(ו) לחוק בית המשפט למשפחה, הקובע:

"בית משפט לענייני משפחה רשאי לצרף לתובענה מי שלצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך נדרש שיהיה צד לה, נושא התובענה או שוויה אשר יהא".

סעיף 11 לחוק יחסי ממון הקובע:

"עשה אחד מבני הזוג פעולה שיש בה כדי לסכל זכות או זכות עתידה של בן הזוג השני על פי הסכם ממון או על פי הסדר איזון המשאבים, או שקיים חשש סביר שהוא עומד לעשות פעולה כזאת, רשאי בית המשפט או בית הדין, לפי בקשת בן הזוג השני, לנקוט אמצעים לשמירת הזכות האמורה, ובין השאר רשאי הוא לעשות אחת או יותר מאלה:

1. לצוות על מתן ידיעות ועל מתן ערובה;
2. לקבוע פעולות שיהיו טעונות הסכמת שני בני הזוג;
3. לצוות על רישום הערה מתאימה בפנקס המתנהל על פי חוק שרשום בו נכס של אחד מבני הזוג".

פלונית נגד אלמוני, בשא 050814/06 בתמ"ש 024021/05

בית המשפט לענייני משפחה נתן החלטה לצרף 4 חברות כנתבעות נוספות לתובענה העיקרית בתביעה הרכושית שהגישה האישה נגד הבעל. לבעל 51% ממניות חברה אחת ושאר החברות נמצאות בבעלות אותה חברה. האישה טענה כי קיים ערבוב מוחלט בין עיסוקיו עסקיו ונכסיו של הבעל לבין פעילות החברות המצויות בשליטתו או כאלה שיש לו בהן אחזקות.

לטענתה, נוכח הזהות בין נכסיו הפרטיים של משיב 1 לבין נכסי החברות, ניתן יהיה לברר את זכויותיה של המבקשת לאשורן הן בנכסיו הפרטיים והן בנכסי החברות, רק אם החברות יצורפו כנתבעות נוספות. כמו כן, אם החברות לא יצורפו יהיה בלתי אפשרי לקבל נגדן סעדים לשמירת זכויות האישה והבעל יוכל לפעול לסיכולן.

ביהמ"ש ציין כי עד כה פסיקת בימ"ש לענייני משפחה התאפיינה במגמה ברורה לפיה צירוף צדדים שלישיים שאינם בני משפחה ייעשה בצמצום ובמשורה. אולם בעת האחרונה החלה להסתמן מגמה חדשה. השופט איתי כץ מצטט מפסק דין תמ"ש (י-ם) 3342/97 ו. נ' א. של בית משפט לענייני משפחה שאושר בבר"ע 830/05 (פסק הדין הקודם שסקרתי), לפיו צו עיקול על 50% מנכסי החברות (מכיוון שלבעל 50% בעלות בלבד) וצו מניעה אישי כנגד הנתבע האוסר עליו לעשות כל דיספוזיציה בזכויותיו בחברות ו/או לקבל לרשותו סכומי כסף ו/או לממש את נכסי החברות, עשויים לסייע למניעת הברחת נכסים בכל הנוגע לחלקו של הנתבע.

אין להסתפק בצווים אישיים כלפי הנתבע או בצו עיקול על 50% מהנכסים זאת משום שהחברה הינה אישיות משפטית בפני עצמה וביכולתה להתרוקן מנכסיה גם לאחר מתן סעדים אלה אשר אינם מחייבים את השותפים. צירוף החברה הכרחי בשל החשש מהברחת נכסים. רק כך ניתן להגיע ישירות לחברה ולתת תה הוראות שבכוחן לשמור על זכויות התובעת ולברר את היקפן ושוויין.

השופט מסביר כי בפסק דין זה הפסיקה נבעה מכך שלבעל היו 50% בלבד ולכן לא ניתן לשלוט באופן מלא בנעשה בחברות באמצעות צווים אישיים בלבד. במקרה זה לבעל יש 51% שליטה. אולם קיים עוד שותף אחד בלבד שהינו חברו מזה 20 שנה, כך שקיים חשש לשיתוף פעולה בין השניים אשר יביא באופן ישיר או עקיף לירידה בערך המניות.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מיהם ידועים בציבור?
• מוניטין ונכסי קריירה
• אחריות לחובות בין בני זוג
• שיטת חלוקת הרכוש
• חלוקה בין בני זוג
• שיתוף בנכסים חיצוניים

הפוסט צירוף חברה בבעלות הבעל הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

לעניין המזונות, טען הבעל כי אין לחייבו במזונות, ואילו האישה טענה כנגד גובה המזונות.

בית המשפט המחוזי קבע כי לאישה יש מחצית הזכויות בבית המגורים, אולם הזכויות במשק הן של הבעל ושלו בלבד; כן קבע כי חבותו של הבעל בתשלום המזונות לאישה פקעה:

הצדדים נישאו בשנת 1983, וחל עליהם חוק יחסי ממון. הם לא ערכו ביניהם הסכם ממון עם נישואיהם. החוק קובע כי עם פקיעת הנישואין עקב גירושין או עקב מותו של בן זוג, זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין. ואולם, ניתן שתיווצר שותפות בין בני הזוג בנכסים שלא נכללים בסל האיזון. השיתוף בנכס יכול שיקום מכח דינים אחרים, עקב מתנה או הסכמה לשיתוף בין במופרש ובין על פי התנהגות. על בן הזוג הטוען לשיתוף בנכס, שלא רשום על שמו והיה של בן הזוג האחר עוד לפני הנישואין, נטל השכנוע שהצדדים יצרו בנכס שותפות ובחלקים שווים. הפסיקה הבחינה, בדרך כלל, בין נכס שהוא דירת מגורים, לגביה נדרש בן הזוג הטוען לשיתוף להוכחה מעטה, לבין נכס עסקי, שהיה של בן הזוג לפני הנישואין, שלגביו נדרשו הוכחות בעלות משקל לגבי כוונת בעליו לשתף בו את בן זוגו.

נתונים עובדתיים כמו היות הנישואין נישואין ראשונים/שניים, האם יש לבני הזוג ילדים משותפים, אורך הנישואין, אופי היחסים בין הצדדים – הרמוניה ושיתוף, אל מול מריבות ומשברים וכיוצב', יש בהם כדי להצביע על כוונתם הצדדים. באשר לחיי שלום והרמוניה במהלך הנישואין, היו מקרים, שבהם הוכח כי הצדדים ניהלו מערכת יחסים כושלת, לא מנעה קביעה כי הם התכוונו לשיתוף. אולם בנישואין שניים, בית המשפט סבור כי קשה יותר לשכנע, כי הייתה כוונה לשיתוף בלא להוכיח את המשכיותם של הנישואין לאורך שנים והצלחתם.

בענייננו, נישואי בני הזוג היו נישואין שניים לשניהם. המשק נרכש ע'י הבעל עוד בתקופת נישואיו הראשונים. בנסיבות העניין, הנטל להראות כי הבעל הסכים לשיתופה בנכס העסקי, שהוא המשק, וכן בדירת המגורים במשק, מוטל על האישה. בית המשפט סבור, כי לא צלחה דרכה של האישה בהרמת הנטל ככל שהוא מתייחס למשק המשפחתי, וכל מה שהוכיחה האישה הוא שהיא השקיעה ועבדה במשק מתוך מטרה להוציא ממנו פרנסה טובה לה ולבעלה. מכאן ועד להוכחה מספקת, כי הבעל העניק לה במתנה מחצית הזכויות במקרקעי המשק, עדיין יש מרחק. יש לבדוק עד כמה הושבח המשק מאז שהאישה באה להתגורר בו, ויש להעניק לה את מחצית ערך ההשבחה. מנגד, באשר לבית המגורים, הצליחה האישה לשכנע כי הייתה כוונה לשיתוף מלא בו.

אשר לגובה המזונות. הלכה היא, שאין בית המשפט שלערעור מתערב בממצאים העובדתיים שנקבעו ע"י הערכאה הדיונית, קל וחומר בפסיקת שיעור המזונות, אלא אם נפלה בפסיקת בית משפט קמא טעות משמעותית. גם הלכה היא, שיש להביא בחשבון לצורך פסיקת המזונות את כל ההכנסות שעשויות לצמוח לאישה מרכושה. לפיכך, רשאי היה בית המשפט קמא להביא בחשבון את ההכנסות שעשויות להיות לאישה מתקבולי המשק ומרכושה שלה. לעניין המשך תשלום המזונות. האישה סירבה לקבל גט על אף פסק הדין של בת הדין הרבני שחייבה בגט. היא הוזמנה לקבל גטה אולם לא הופיעה, והבעל נאלץ להשליש את גטה. עם אקט משפטי זה, פס מהעולם חיובו של הבעל להמשיך ולשלם לאישה את מזונותיה.

ערעורים על פסק-דין שניתן בית המשפט לענייני משפחה, במסגרתו הורה בית המשפט על איזון הזכויות הרכושיות של הצדדים, בני זוג נשואים, שחל קרע ביחסיהם. עיקר המחלוקת היא לעניין הזכויות במשק חקלאי, שעובד על ידם, ובו אף נמצא בית המגורים שלהם.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• איזון הרכוש בפקיעת נישואין
• צירוף חברה בבעלות הבעל
• שיקולים בעת חלוקת רכוש
• חזקת השיתוף של נכס

הפוסט שיתוף בנכסים הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

חלוקת רכוש – מוניטין ונכסי קריירה

האם ניתן לחלק מוניטין?

מוניטין הוא שמו הטוב של האדם או העסק, יתרון שיש לו על מתחריו, ומבחינה כלכלית אומדן הרווחים העתידיים מעל לשיעור הרווח הריאלי. זהו קניין רוחני הנרכש ומהווה ערך מוסף לעסק / חברה. הוא מורכב משלל תכונות הקשורות באדם/בעסק/בחברה, המצדיק הערכת שווי מעבר לשווי הריאלי.

נכסי קריירה – נכסים לא מוחשיים שנצברו בתקופת הנישואין. מוניטין אישי, רישיון מקצועי, תואר, תעודה, דרגה, התוצאה – השתכרות גבוהה.

מוניטין הוכר בפסיקה כנכס וזכות קניינית.

המוניטין הוא זכות קניינית ככל זכות, ניתן להורישו (ע"א 280/73 פלאימפורט נ. ציבה פ"ד כט (1) 597, 605), ניתן למכרו (ע"א 276/69 הילקוביץ נ. אלויס פ"ד כד (1)85, 90) וניתן לשעבדו בהתאם לחוק החברות.

על כן הן הלכת השיתוף והן חוק יחסי ממון חלים עליו. הכלל הגדול בשיטת המשפט בישראל הוא הכרה בשיתוף בן הזוג במחצית הרכוש שנצבר במהלך הנישואין והוא חלק מחלוקת רכוש בין בני הזוג.

בנישואין, כמו בכל שותפות, מתקיימת חלוקת תפקידים בין חבריה. לעיתים, בן זוג אחד נוטל את עול מלאכות הבית ואינו מתפנה לפתח את כושר השתכרותו, ובן הזוג השני פנוי לפתח קריירה ולצבור נכסי קריירה לפרנסת המשפחה.

אבחנה בין מוניטין אישי ומוניטין עסקי

מוניטין עסקי

ככל שהעסק גדול יותר, כך גדל המוניטין העסקי וככל שקטן, גדלה השפעתו של האדם ותכונותיו האישיות. אך, ייתכנו גם עסקים קטנים בהם השפעת האדם קטנה, כגון: בעל חנות לממכר מוצרי חשמל, אשר קהל לקוחותיו יקנה ללא קשר למוכר.

מוניטין אישי של בעלי מקצוע חופשי

כאן בוודאות מגיעים הלקוחות עקב תכונותיו האישיות של האדם בלבד, למשל: רואה חשבון, עורך דין ורופא, הם נולדו עם כשרון מסוים. על כשרון זה עם הזמן, מתווספים ונרכשים כישורים נוספים. למשל: זמר מתחיל שהתפרסם, רופא שלמד והשתלם וצבר ניסיון רפואי רב.

הערכת שווי המוניטין עסקי

מעריכים שווי עסק ומפחיתים את שווי הציוד, המלאי וכו' ומה שנשאר זה המוניטין. או הרווח שעסק מסוים יכול להניב.

בתחילת הדרך, הבחין בית המשפט בין מוניטין עסקיים הניתנים לחלוקה, ובין מוניטין אישי שאינו ניתן לחלוקה. מוניטין אישי סווג ככושר השתכרות. כאן, לדעתי נתפס בית המשפט לכלל טעות, שכן גם כושר השתכרות הוא נכס לא מוחשי הניתן לחלוקה בדיוק כשם שניתן הוא לכימות ופיצוי בעקבות תאונה, במסגרת תביעת נזיקין. בן הזוג שתרם חלקו לצבירת כושר ההשתכרות והמוניטין זכאי למחציתו.

פסק הדין הראשון בו הוכרו מוניטין כנכס בר שיתוף הוא בפרשת גרינר (ע"א 663/87 נתן נ. גרינר פ"ד מה (1) 104. שם קיבלה אישה מחצית המוניטין של בית מרקחת. בית המשפט הכיר בזכות אישה למחצית מרפאה שהפעיל בעלה כולל המוניטין העסקיים אך לא האישיים.

מוניטין אישי ונכסי קריירה

"אם מוכח כי האפשרות ליצירת המוניטין זומנה לבן הזוג על ידי כך שבת הזוג לקחה על עצמה חלק מן המטלות המשפחתיות ואפשרה לו בכך להתפנות לעבודתו, יש לתת משקל רב להלכת השיתוף גם ביחס למוניטין של עסק שנוצר בתקופת השיתוף". ה"פ ת"א 162/93אבירם נ. אבירם.

על מנת שיהיה שיתוף צריך זיקה בן חיי הנישואין לצבירת המוניטין – כגון קבלת תעודה לפני הנישואין – אין היא ברת שיתוף, אך המאמץ לשמר את אותה תעודה השתלמויות לימודים וכו', נעשה בזמן הנישואין, אזי יש זיקה. הבעיה – תנובת פרי מאוחרת יחסית למועד יצירתם.

הבעיות המתעוררות

להבדיל מנכסים אחרים העומדים בפני עצמם, מוניטין אינו נכס עצמאי אלא נלווה לנכס מוחשי אחר.

האם זכאי בן הזוג למוניטין עד לקרע או גם לאחריו?

אין מדובר בנכס סטטי מאחר והמוניטין יכול להתפתח או לאבד מערכו, הכל בהתאם לפעילות בעל המוניטין. הוא יכול לרכוש ידע נוסף, לנקוט פעולות שיאדירו שמו ברבים או בפעולות העלולות להוציא עליו שם רע, ואף קלון. המוניטין תלוי במידת ההשקעה. בעל מוניטין עצלן לא יפיק ממנו כלום.

האם בעל מוניטין משתעבד וחייב לעבוד על מנת לשלם על המוניטין האישי או שיכול להפסיק לעבוד?

טענות בעל המוניטין ונכס הקריירה יהיו: שיעבודו לבן זוגו , קושי בהערכה, קושי לבודד את החלק שנצבר בנישואין ומה שקשור לכישורים מולדים.

טענות בן הזוג השני

אינטרס הציפיות וההסתמכות – לו היה יודע כי יפרדו היה רוכש לעצמו נכס קריירה. אין אדם מעוניין להפסיד רכוש.

זהו נכס ככל נכס והוא בר איזון. עיקרון הצדק החלוקתי – כל אחד מבני הזוג תורמים במידה שווה לרווחת המשפחה כל אחד בדרכו. אין משמעות הצדק החלוקתי חצי – חצי, כי אם שוויון בחלוקה.

המגמות בפסיקת בית משפט ע"א 5460/94 הלכת חסל

האם זכאית האישה לעץ ופירותיו עד לפרידה או גם לפירות העתידיים?

אם ההשקעה העיקרית נעשתה בזמן הנישואין נחלק גם פירות עתידיים, אם לא, לא תקבל פירות. ערך נוכחי של עסק מביא בחשבון את הצפי העתידי ורווחיו ועל כן ממילא מקבל בן הזוג מרכיב של רווח צפוי.

ע"מ 5870/04 פלוני נ' פלונית

שופט בית המשפט העליון א רובינשטיין חיווה דעתו באמרת אגב כי מוניטין אישיים שנצברו במהלך הנישואין נכס בר חלוקה.

"בעולם דהאידנא נקל לחשוב על בעלי מקצועות שונים ששמם יצא לפניהם בחוגי המקצוע ובקרב הלקוחות … כי ניתן להביא לאומדן כלכלי של פוטנציאל זה. זאת גם אם אין מדובר ב פתרון מחשב אלא באומדנה… כדברי סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון… כחלק מיסודות הצדק."

השופט רובינטשטיין אינו מסכים עם דעת השופט קלינג בגוזנר, כי המשמעות הוא השתעבדות לבן הזוג. השיתוף דוקא יקדם הגינות והרמוניה. לדעתו בית המשפט העליון בגוזנר לא נדרש כלל לשאלה אם מוניטין אישי הוא נכס בר שיתוף. ולכן אין הלכה פסוקה.

ואכן קושי בהערכת נכס אינו צריך לרפות את ידו של בית המשפט.

בתמ"ש (ת"א) 37181/97 ט' נ. ט', קבע בית המשפט כי יש לחלק נכס קריירה של הבעל שהיה רואה חשבון: "קיים פער גדול בין הכנסות שני הצדדים, כאשר הנתבע הוא רואה חשבון עצמאי והאישה יועצת חינוכית.

לפער זה לא היה כל משמעות במהלך החיים המשותפים הואיל וכל ההכנסות נועדו לשימוש כל בני המשפחה ולמקסם את נכסי המשפחה. כושר ההשתכרות הגבוה הושג עקב מאמץ משותף של שני בני הזוג. היא שיחררה את הנתבע מדאגה למשק הבית ולגידול הילדים ואיפשרה לו לפתח קריירה שלו כרואה חשבון.

נקבע כי השיתוף חל גם על מוניטין אישי ולא רק עסקי. עקרון הצדק החלוקתי מחייב. בית המשפט קבע תשלום עיתי. הערעור נדחה. העליון – טרם הוכרע.

הפתרונות המוצעים

פיצויים – חיוב לשלם לבן הזוג פיצויים. מזונות מוגדלים-הקושי תלות המזונות בנסיבות המשתנות. השבה – תשלום שווי נוכחי ופירות עתידיים – בהתאם לדיני עשיית עושר ולא במשפט.

חלוקה א-סימטרית של נכסים. תשלום עיתי – חיוב זה יחייב גם את עיזבון הבעל. בן הזוג שלו הכנסה גבוהה יותר ישלם לבן זוגו תשלום עיתי על מנת שיוכל לשמור על אותה רמת חיים שהייתה לבן הזוג בזמן הנישואין.

עם שינוי המצב הכלכלי של הבעל, יכול בית המשפט להתערב ולשנות גודל התשלום העיתי – דיני היושר.

הדין הזר

ביהמ"ש ברוב מדינות ארה"ב, בין אלה אשר בהן משטר רכושי של שיתוף נכסים ובין אלה אשר בהן משטר רכושי של חלוקה אקוויטבילית, על פי שיקול דעת שיפוטי, הכירו במוניטין כנכס בר חלוקה או בר איזון. הכרה זו משתרעת גם על נסיבות שבהן המוניטין הם אישיים וקשורים לאדם כבעל מקצוע, ולאו דווקא צמודים לעסק.

לכן, לצורך קביעת נכסי השיתוף בין בני זוג לא הפרידו ביהמ"ש ברוב מדינות ארה"ב בין מוניטין המגלמים ערך עצמאי של פירמה לבין מוניטין המבוססים על מיומנות מקצועית. לדעת פרופ' א' רוזן-צבי, על בתי המשפט בישראל לאמץ את הגישה הנוהגת ברוב מדינות ארה"ב ולקבוע, כי מוניטין הינו נכס בר שיתוף.

בארצות הברית – ניו יורק הלכת אובריין – נקבע כי תואר ורשיון מהווים נכסים בני איזון. ההלכה הורחבה גם על פוטנציאל ההשתכרות. במקרה זה, נישואין של 9 שנים האישה הקריבה עצמה ועברה עם הבעל למדינה אחרת כדי שיוכל ללמוד רפואה ושסיים התגרשו. נקבע כי תרומת האישה מהווה השקעה בשותפות הכלכלית של הנישואין והתוצר של מאמציהם המשותפים של בני הזוג, הרשיון המקצועי, צריך להיחשב נכס בר חלוקה.

עקרון הצדק החלוקתי מניח אינטרס של כל שותף בנכסי השותפות, והיקף האינטרס מבוסס על היקף התרומה. תרומה כלכלית או שאינה כלכלית.

השיקולים שצריך לשקול הם:

• משך הנישואין.
• גיל כל אחד מבני הזוג, מצב רפואי פיזי ונפשי.
• רכוש שכל בן זוג הביא עימו לנישואין.
• רמת החיים בנישואין.
• נסיבות כלכליות של כל צד בזמן חלוקת רכוש.
• הכנסה שוטפת ויכולת השתכרות של כל אחד.
• משך היעדרות משוק העבודה, משמורן, הוצאות הכשרה לקראת חיים עצמאיים.
• תרומת בן הזוג להשכלתו נסיונו או יכולת הכנסתו של בן הזוג.
• תרומת כל אחד בצבירה, צריכה, בזבוז של נכסים, השבחת הנכסים, תרומת בן הזוג שטיפל בענייני הבית פנימה.
• היבטי מיסוי וחבות מס עקב חלוקת נכסים.
• שווי נוכחי של כלל הנכסים.
• מצבת חובות והתחייבות כל אחד מבני הזוג.

ויודגש כי הרישיון או התואר לא יחשבו בנפרד מהפרקטיקה עצמה. למשל רואה חשבון המפעיל משרד רואי חשבון. אך אם רו"ח בעל רישיון עריכת פטנטים, אזי רישיון זה אינו מתמזג בפרקטיקה ויחושב בנפרד.

לסיכום כיום, בית המשפט העליון מבחין בין מה שניתן למכירה לבין תכונותיו האישיות של בעל העסק. אני מאמינה שכל סוגי הנכסים ברי חלוקה, גם ההון האנושי, ויש להגיע לתוצאה ראויה אם כי לאו דווקא שווה – שבן הזוג אשר לא רכש נכסי קריירה והקריבם על מנת לשמש בתפקידו במשפחה, יצא לא מקופח, ויקבל פיצוי על היחלשותו כתוצאה מתפקידו במשפחה.

כלומר פיצוי על אובדן כושר עבודה, בדומה לפיצוי הניתן לנפגעי תאונות דרכים בהתאם לדיני הנזיקין. ההבדל הוא שכאן ניזוק בן הזוג כתוצאה מהתפקיד שמילא במשפחה והנזק נמדד יחסית לבן הזוג החופשי יותר מבחינת שעות וגמישותן.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• ידועים בציבור
• צירוף חברה בבעלות הבעל
• אחריות לחובות בין בני זוג
• חלוקה בין בני זוג
• שיתוף בנכסים חיצוניים
• איזון הרכוש בפקיעת נישואין

הפוסט מוניטין ונכסי קריירה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

ביהמ"ש דחה את התביעה ברובה וקבע:

דירת המגורים הינה נכס שהיה לנתבעת ערב נישואיה עם התובע .משנישאו בני הזוג חל עליהם הסדר איזון המשאבים, הקובע כי נכסים שהיו לבני הזוג ערב הנישואין אינם נכללים במסת הנכסים עליה חל איזון המשאבים, זכויות הנתבעת בדירת המגורים אינן נכללות בגדר הנכסים ברי האיזון.

עם זאת, בפסיקה נקבע כי אין מניעה שבן זוג אחד יטען מכוח דין כללי כלשהו, כי בידיו זכויות בדירת מגורים הרשומה על שם בן הזוג האחר ושהייתה בבעלותו ערב הנישואין. בהקשר לקביעת הבעלות על רכוש של בני זוג, ראוי לתת פרשנות על התא המשפחתי שבו מצוי הרכוש של בני הזוג וזאת במיוחד לגבי דירת המגורים.

עם זאת, נקבע כי אין די בעצם קיומם של חיי נישואין משותפים, אף שהיו ממושכים כדי לקבוע שיתוף בדירת מגורים, ועל מנת שתוכרנה זכויות בדירת מגורים הרשומה על שם בן הזוג האחד לבן הזוג השני, על האחרון להראות נסיבות עובדתיות, בנוסף לעצם קיום הנישואין, מהן ניתן להסיק מכוח הדין הכללי – הקניית זכויות בדירת המגורים.

במקרה זה, התובע לא עמד בנטל המוטל עליו, להצביע על תשתית עובדתית המקנה לו, זכויות בדירת המגורים. הנטל להוכיח הקנייה הינו קשה ויש להצביע על פעולות שביצע בן הזוג האחר, כגון השקעה כספית מצדו בהשבחתה של דירת המגורים. במקרה דנן, לא ניתן להצביע על השקעה כספית כלשהי של התובע בדירת המגורים לבד מהשקעה כספית מזערית, ביחס לשנים הרבות בהן התגוררו בדירה.

משלא הובאה הוכחה כלשהי להקניית זכויות לתובע בדירה, לבד מן החיים המשותפים הממושכים וגידול הילדים המשותפים בה, יש לדחות את התביעה בקשר לדירת המגורים.

הפוסט זכויות משותפות בדירה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

תביעה רכושית בין בני זוג הנשואים מזה 36 שנה, לפיה יש לתת בידי התובעת (להלן 'האישה') פסק דין הצהרתי על פיו היא זכאית להירשם כבעלת מחצית מהזכויות הרשומות על שם הנתבע.

לנתבע מספר נכסים הרשומים על שמו. המחלוקת בין הצדדים הינה על הזכויות בדירה הרשומה על שם הנתבע ובחנות. לטענת האישה, דירה זו נרכשה אמנם מכספי מכירת דירה אחרת שנרכשה לפני נישואיהם, אולם, מאחר ומחצית מדמי המכירה הועברו לגרושתו של האיש, והיתרה, ממקורות משותפים. באשר לחנות, טוענת האישה, כי למרות שנרכשה טרם הנישואין הרי שהיא שופצה במהלך הנישואין והיא שייכת לתא המשפחתי.

בית המשפט קיבל את העתירה בחלקה ופסק:

במקרה זה, חלה הלכת השיתוף שכן התנאים המקדמיים להחלת חזקת השיתוף מתקיימים. בני הזוג נשואים משנת 69,היינו לפני 1974. וכן, מתקיים תנאי המאמץ המשותף' (חיים משותפים תחת קורת גג אחת ללא קרע או פרוד). סתירת התנאי מוטל על מי שמתנגד להחלתה.

התובעת זכאית להירשם כבעלת מחצית הזכויות בדירה. שכן, הנתבע לא הוכיח טענתו כי הדירה נרכשה מכספי מכירת דירה מלפני הנישואין והיתרה מכספים אישיים שלו.

התביעה באשר לזכויות בחנות נדחית. שכן, החנות נרכשה לפני הנישואין על ידי הנתבע ורשומה על שמו.

טענת התובעת, כי החנות שופצה במהלך הנישואין ובני הזוג ראו אותה כנכס משפחתי – לא הוכחה. רכישת נכס לפני הנישואין אינה שוללת לכשעצמה את חזקת השיתוף אולם יש להחילה רק אם מוכחות נסיבות המלמדות כי לכך התכוונו בני הזוג, יש צורך להוכיח כוונה משתמעת מהתנהגותם הכללית בענייני כספים.

במקרה דנן, מדובר בנכס עסקי, אין מדובר בנישואין ראשונים, לנתבע 7 ילדים מנישואיו הראשונים. הנתבע שמר לאורך כל הנישואין על הפרדה רכושית, רשם רכוש על שמו וניהל חשבון בנק לבד. בנסיבות אלו לא ניתן לייחס לנתבע כוונת שיתוף לגבי נכס זה שנרכש לפני הנישואין.

התובעת זכאית למחצית מזכויות הפנסיה של הנתבע – אין מחלוקת בין הצדדים על כך.

הפוסט חזקת השיתוף של נכס הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

פסק דין של כבוד השופט צבי ויצמן הדן בהלכת השיתוף של שני צדדים. מפסק הדין ניתן ללמוד על המגמות הקיימות היום בתחום זה:

בין הצדדים התגלע קרע בגינו הגישו הם תביעות רכושיות הדדיות. התובעת עתרה למתן פס"ד הצהרתי המורה כי היא זכאית, מכוח הלכת השיתוף, למחצית מהזכויות והנכסים הרשומים ע"ש הנתבע לרבות נכסים חיצוניים שנצברו אצלו קודם לנישואיהם ונכסים בהם זכה בירושה, כן עתרה להורות לנתבע להשיב לה מחצית מהכספים והזכויות אשר הוברחו על ידו.

הנתבע הגיש תביעה רכושית בה עתר למתן פס"ד הצהרתי בו יקבע כי אין להחיל את חזקת השיתוף על נכסים שאינם רשומים במשותף ע"ש בני הזוג וכן אין להחילה על נכסים שנצברו קודם לנישואי הצדדים וכספי ירושה בהם זכה בשל פטירת אימו. עוד עתר לפירוק השיתוף בדירת המגורים של הצדדים.

בית-המשפט לענייני משפחה קיבל את התביעות בחלקן ופסק כי:

עיקרה של הלכת השיתוף הינו כי חזקה החלה על בני זוג המנהלים אורח חיים תקין ושהתנהגותם מגלה מאמץ משותף כי הרכוש בבעלותם המשותפת.

התנאים אותם קבעה הפסיקה להחלת חזקת השיתוף הם אורח חיים תקין – מינימום של חיים משותפים תחת קורת גג אחת ללא קרע או פירוד ממשי ומאמץ משותף – גם אם אחד מבני הזוג אינו עובד או מפרנס אך הוא משקיע ממרצו בטיפוח משק הבית ובגידול הילדים, יש לראות בפעולתו 'מאמץ משותף' התורם לתא המשפחתי.

המבקש לסתור את החזקה עליו הנטל להוכחת כוונה של ממש לכך שרכוש נתון לא יהיה משותף. נכסים שנרכשו קודם לנישואין או התקבלו בירושה אינם בהכרח נכסים הנמצאים מחוץ לגבולותיה של חזקת השיתוף והקביעה האם נכס ספציפי אכן נטמע ברכוש המשותף תיגזר מתוך נסיבות המקרה.

בענייננו, עולה מהעדויות כי שני בני הזוג תרמו במשותף לקופה המשפחתית ולטיפוח התא המשפחתי. מהלך הדברים מלמד על שיתופיות בין הצדדים בכל הקשור לנכסיהם. חלה שיתופיות מוחלטת וגמורה בין הצדדים ומעולם לא הוסכם בניהם על הפרדה רכושית חלקית.

לפיכך, יש להחיל את הלכת השיתוף על יחסי הצדדים ויש להורות כי שיתופיות זו תחול בין לגבי נכסים הרשומים ע"ש שניהם ובין על נכסים הרשומים ע"ש מי מהם בנפרד. את סופה של השיתופיות של הצדדים יש לקבוע ביום הקרע כפי שהוסכם ע"י הצדדים.

ביהמ"ש קבע כי:

הצדדים יחלקו באופן שווה בכספי קופות הגמל וקרנות ההשתלמות שצברו במהלך חייהם המשותפים אף אם מדובר בנכסים הרשומים ע"ש אחד מהם בלבד שכן הרישום הינו טכני ולא מתוך כוונה להפרדת הנכסים.

הילכת השיתוף פורשת כנפיה אף על זכויות הפנסיה וכספי פיצויים של הצדדים. אין לחלק בין פנסיה צוברת לפנסיה תקציבית ואף במקרה שהפנסיה נבנית על הפרשות שהמעביד מפריש עבור העובד יש להחיל את הלכת השיתוף.

לתובעת זכויות בתגמולי פנסיית הנכות והפנסיה המוקדמת המשולמת ע'י המעביד לנתבע. הפנסיה הרגילה והפנסיה המוקדמת הם נכסי עתודה כלכלית של המשפחה וברי חלוקה בין בני זוג. הם חלק מהרכוש המשותף של בני הזוג.

רנטה מגרמניה, גמלת האוצר המשולמת לנרדפי הנאצים וכספי פיצויים מגרמניה שהתקבלו קודם לנישואין להן זכאי הנתבע – הורתם של התגמולים במצבו האישי של הנתבע ואין הם פירות מעשה ידיו, הרי שיש לראות את התגמולים המשולמים ממועד הקרע ואילך ככספים השייכים לו בלבד.

מאידך, כספי הפיצויים מגרמניה ששולמו לנתבע קודם למועד הקרע והופקדו בחשבונות הבנק של מי מהצדדים נבלעו בכספי הצדדים ויש לחלק את הכספים שנצברו בהם באופן שווה.

החזרי מס – בני זוג חולקים בהחזרי המס המגיעים להם מכל סיבה שהיא כל עוד חלה בניהם שותפות. לפיכך באם התקבלו החזרי מס בגין השנים הקודמות למועד הפירוד הרי שהם מהווים כספים משותפים לצדדים.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• איזון הרכוש בפקיעת נישואין
• שיקולים בעת חלוקת רכוש
• חלוקה בין בני זוג
• חזקת השיתוף

הפוסט מגמות בהלכת השיתוף הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

חלוקת רכוש – תאריך לאיזון משאבים

איזון משאבים בין בני זוג – קביעת תאריך

חוק יחסי ממון ניזון מן הקשר שבין איש לאשתו, על כן באופן כללי ברירת המחדל בקביעת התאריך הקובע לאיזון משאבים הוא במועד סידור הגט. אלא שיש חריגים היוצאים מן הכלל, נדרש לבחון את טיבו של הקרע בין בני הזוג, בטרם מתן קביעות בנושא חלוקת רכוש.

האם הניוון בקשר הזוגי הוא סופני ולא ניתן לריפוי והקרע אינו ניתן לאיחוי? במקרים כאלו, בית הדין שוקל האם להקדים את מועד הקרע טרם מועד סידור הגט, ללא קביעת מסמרות במועד מסוים. כל עניין נידון בפני עצמו ומתקבלת לגביו החלטה.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• ידועים בציבור
• חזקת השיתוף
• תוקפה של חזקת השיתוף
• שיטת חלוקת הרכוש
• תכולת חוק יחסי ממון
• איזון משאבים ופרוק שיתוף

הפוסט תאריך לאיזון משאבים הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

חלוקת רכוש – חזקת שיתוף

בטרם חוק יחסי ממון נכנס לתוקף, ההלכה הנהוגה הייתה של חזקת השיתוף. חזקת שיתוף נוצרה על מנת לתת מענה למצבים בהם בני זוג נפרדו ויש לחלק את הרכוש ובדרך כלל האישה נותרת ללא כל משום שהרכוש רשום על שם הבעל למרות שהוא נצבר במהלך חיי נישואיהם.

במרבית המקרים, במהלך חיי הנישואין בני הזוג אינם מבדילים בין הכנסות שכל אחד מקבל ממקורות שונים ואין הסכם בין בני הזוג אשר מסדיר את הבעלות שלהם בנכסים שהם רוכשים במהלך הנישואין. על פי חזקת השיתוף, נקבע כי במהלך החיים המשותפים של בני הזוג קיימת שותפות בכל הרכוש שנצבר והוא שייך לשני בני הזוג באופן שווה אפילו שהוא רשום על שם אחד מבני הזוג.

ההנחה העומדת מאחורי הלכת חזקת השיתוף היא כי לרוב בני הזוג מתחתנים על מנת לנהל משק בית משותף וחיי משפחה. המאמץ המשותף שבני הזוג משקיעים בעבודה, בגידול הילדים ובניהול משק הבית הינם לטובת שני בני הזוג כיחידים וגם לטובת המשפחה כולה.

במקרים מסוימים בני הזוג, מתייחסים לרכוש שהיה לאחד מבני הזוג לפני הנישואין או מתנות וירושות שאחד מבני הזוג קיבל במהלך חייהם המשותפים נכללים במאגר המשותף.

בית המשפט העליון הסדיר את חזקת השיתוף מתוך הבנה שדיני הקניין הרגילים אשר משאירים את הנכסים בידי בן הזוג שהנכסים רשומים על שמו מהווה אי צדק ואינו הגיוני. לכן נקבע כי במקרה שבני זוג אשר מקיימים חיי משפחה תקינים ומשק בית משותף יחלקו ברכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים באופן שווה וכי בן הזוג הטוען כי נכס מסויים אינו נכלל במאגר הנכסים המשותף, עליו הנטל להוכיח זאת.

בית המשפט במקרה זה נדרש לבחון מהו מועד רכישת הנכס, מה היו המקורות לרכישתו, הסיבה שהנכס נרשם על שם אחד מבני הזוג מה היו היחסים בין בני הזוג בזמן הזה ועוד.

איזון משאבים

הסדר איזון המשאבים נקבע בחוק יחסי ממון, נכנס לתוקפו בתאריך 1.1.74 והחליף את הלכת חזקת השיתוף. איזון המשאבים למעשה הביא לכך שחזקת השיתוף אינה רלוונטית משום שאין כעת משמעות על שם מי מבני הזוג רשום הנכס.

כלומר אין צורך לדון בשאלת קיום שיתוף בנכסים או חזקת השיתוף בנכסים בשל רישומם על שם אחד מבני הזוג בלבד, משטר איזון המשאבים קבע כי נכסי כל אחד מבני הזוג יכללו בנכסי האיזון ויערך אומדן לשווים. באם יהיה הפרש לטובת אחד מבני הזוג כלומר נכסיו של אחד מבני הזוג יהיו שווים יותר מאלו של בן הזוג השני, ההפרש יחולק בין בני הזוג.

על פי הסדר איזון המשאבים, במהלך הנישואין חלה הפרדה רכושית, אך עם פקיעת הנישואין במקרה של גירושין או מוות, לבני הזוג זכות לקבל מחצית מהרכוש שנצבר במהלך הנישואין ללא צורך בהוכחת השיתוף.

הסדר איזון המשאבים אינו מקנה זכות קניינית בנכס, אלא זכות לתבוע זכות בעת פקיעת הנישואין.

בני זוג שנישאו לאחר 1.1.74 עם כניסתו לתוקף של חוק יחסי ממון, בוטלה לגביהם חזקת השיתוף בנכסים. חזקת השיתוף חל על מי שלא תקף לגביו חוק יחסי ממון: מי שנישא לפני תאריך 1.1.74 ועל ידועים בציבור.

לזוגות אשר נישאו לאחר 1.1.74, ישנם אפשרות לחתום ביניהם ולאשר בבית משפט הסכם ממון אשר מגדיר את חלוקת הרכוש ביניהם על פי רצונם. באם לא עשו זאת, במקרה בו הגירושין פוקעים יערך בינהם איזון משאבים.

כל הנכסים אשר נצברו במהלך הנישואין נכללים במאגר האיזון למעט חריגים המצויינים בחוק. יחס החלוקה באיזון הוא שוויוני, אולם ניתנת לבית המשפט שיקול דעת לסטות ממנו ולשנות את בסיס האיזון או להוציא/להכליל נכסים במאגר האיזון.

לרוב, בית המשפט מפעיל את שיקול דעתו כאשר אחד הצדדים מנסה לנשל מבן הזוג השני מנכסים המגיעים לו על פי הסדר איזון המשאבים. החוק קובע כמו כן כי כל עוד לא פקעו הנישואין, לא ניתן לשעבד או לעקל את זכותו של בן הזוג לאיזון.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• איזון משאבים ופרוק שיתוף
• זכויות משותפות בדירה
• חזקת השיתוף של נכס
• מגמות בהלכת השיתוף
• תכולת חוק יחסי ממון

הפוסט חזקת שיתוף הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

הצדדים אשר נישאו בשנת 1976, חל עליהם המשטר הרכושי הקבוע בחוק יחסי ממון. על פי הסכמת הצדדים ניתן לבצע את איזון המשאבים טרם פקיעת הנישואין, במקרה זה נקבע כי איזון משאבים יבוצע במועד הגשת התביעה לבית המשפט.

נכסים הנכללים בגדר איזון

זכותו של כל אחד מבני הזוג למחצית מן הזכויות שנצברו על ידי בן זוגו החל מיום נישואין ועד למועד הקובע, ובכלל זה זכותו למחצית זכויות סוציאליות ממקום העבודה. הזכות ניתנת למימוש רק בעת הבשלתה. כלומר נקבע כי כל צד זכאי למחצית שווי הזכויות הפיננסיות של משנהו: קופות גמל, קרנות השתלמות וחסכונות שנצברו על ידו מיום נישואיהם ועד ליום הגשת תביעת גירושין.

בית המשפט ציין, כי בהתאם לפסיקה אין להוציא את קרן ההשתלמות של התובעת מתכלות הנכסים ברי האיזון, וזאת, בין אם התובעת מעוניינת לעשות שימוש בכספי קרן ההשתלמות לקיומה בשנת השבתון על פי בחירתה ובין אם מדובר בקרן השתלמות המוגבלת לניצול לשנת שבתון בלבד.

נכסים ברי איזון מוגדרים ככאלה שרשומים על שם אחד מבני הזוג. כאשר קיים חשבון בנק משותף אשר נמצא בזכות או בחוב אזי זהו נס בר-שיתוף בניגוד לבר-איזון, בהיותו רשום על שם שני הצדדים.

טענת זכאות לכספי חיסכון

טענת הנתבע בנוגע לזכאותו לכאורה להחזר כספי חיסכון הדיור לרווקים וכספי ירושת אימו, נדחו. שכן, בהתאם להלכה הפסוקה, כאשר בני זוג רושמים נכס בבעלות משותפת, ההנחה היא שהתכוונו לאיזון ולשוויון, וכל תרומת יתר של צד אחד היא בגדר ויתור או מתנה של צד אחד לצד אחר.

כן נדחתה דרישת הנתבע לאיזון כספים שקיבלה התובעת במתנה מדודה בצרפת, העומדים על סך של $10,000. הדרישה נמצאת בניגוד לחוק יחסי ממון לפיה מתנות שקיבל אחד מבני הזוג בתקופת הנישואין אינן נכללות במסת הנכסים ברי האיזון.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• חלוקה בין בני זוג
• איזון הרכוש בפקיעת נישואין
• תאריך לאיזון משאבים
• איזון משאבים ופרוק שיתוף
• חזקת השיתוף בין בני זוג

הפוסט יחסי ממון בין בני זוג הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בני זוג נשואים

חוק יחסי ממון קובע כיצד יחולק הרכוש בין בני הזוג בעת הגירושין: חוק יחסי ממון תקף לגבי גבר ואשה אשר נישואיהם תקפים על פי דיני המדינה. הסכם ממון יאושר בבית המשפט לענייני משפחה, באם בני הזוג רשומים במרשם האוכלוסין זאת אף אם נישואיהם נערכו בחו"ל.

ידועים בציבור

על פי הפסיקה, חוק יחסי ממון אינו חל על ידועים בציבור, אך הפסיקה קבעה כי חלה לגביהם חזקת שיתוף. כאשר ידועים בציבור מבקשים לאשר הסכם ממון בבית המשפט הרי שהם אינם נשענים על חוק יחסי ממון, אלא על חוק בית משפט לענייני משפחה הקובע כי לבית המשפט סמכות לתת להסכם תוקף של פסק דין.

ישנם שני קריטריונים אשר בהתקיימם תחשב אישה ידועה בציבור של אדם וניתן לקבוע כי מערכת היחסים ביניהם היא כמו של בני זוג נשואים:

• חיי משפחה
• ניהול משק בית משותף.

הפסיקה קובעת כי על בני זוג ידועים בציבור יכולה לחול חזקת השיתוף. נטל ההוכחה להראות כי קיימת חזקה משותפת בנכסים יחול על התובע.

במקרה בו נקבע כי הידועים בציבור נמנעו מנישואים מרצונם ולא עקב מגבלות כלשהם, מידת ההוכחה שהתובע נדרש לה גדולה במקרה זה מאשר מידת ההוכחה הנדרשת עבור בני זוג נשואים. התובע נדרש להציג כוונות אמיתיות וראיות מוצקות לרצון השיתוף של בן הזוג זאת לגבי נכסים אשר נצברו במהלך החיים המשותפים ולגבי הנכסים שהביא כל צד למערכת הנישואין.

בני זוג מאותו המין

נישואים בין בני זוג מאותו המין אינם מוסדרים בישראל. על כן מערכות היחסיים החד-מיניים מוגדרים כיחסי ידועים בציבור. כאמור בסעיף הקודם חוק יחסי ממון אינו חל על מערכת יחסים זו אלא חלה חזקת השיתוף.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מיהם ידועים בציבור?
• יחסי ממון בין בני זוג
• מגמות בהלכת השיתוף
• איזון משאבים ופרוק שיתוף
• חזקת השיתוף של נכס
• תכולת חוק יחסי ממון

הפוסט על מי חל חוק יחסי ממון? הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

חלוקת רכוש – איזון הרכוש בפקיעת נישואין

על פי חוק יחסי ממון

כל הנכסים המרכיבים את הרכוש, מתחלקים באופן שווה בין בני הזוג למעט הנכסים הבאים:

1. נכסים שהיו לבני הזוג לפני הנישואין.
2. מתנות וירושות שבן זוג קיבל במהלך הנישואין.
3. גימלה המשולמת מהמוסד לביטוח לאומי או פיצוי בשל נזק גוף או מוות המשולמת לאחד מבני הזוג.
4. נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב שלא יאוזנו.

מועד פקיעת הנישואין הוא מועד מתן הגט. החוק קובע כמו כן כי בית המשפט או בית הדין בנסיבות מיוחדות רשאי לעשות את הדברים הבאים:

1. לקבוע נכסים נוספים ששווים לא יאוזן בין בני הזוג.
2. לקבוע יחס אחר לאיזון שווי הנכסים.
3. לקבוע ששווי הנכסים לא יהיה על פי ערכם בזמן פקיעת הנישואין, אלא לפי שווים במועד מוקדם יותר.
4. לקבוע שאיזון הנכסים יבוצע לא על הנכסים שהיו לבני הזוג בזמן פקיעת הנישואין אלא במועד מוקדם יותר.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מי הם ידועים בציבור?
• שיטת חלוקת הרכוש
• תאריך לאיזון משאבים
• שיקולים בעת חלוקת רכוש
• איזון משאבים ופרוק שיתוף
• אחריות לחובות בין בני זוג

הפוסט איזון הרכוש בפקיעת נישואין הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

האם הזכות הנוצרת מכח חזקת השיתוף היא זכות קניינית?

זוגות שנישאו לפני 1.1.1974, דהיינו, לפני מועד כניסתו לתוקף של חוק יחסי ממון, על-פי הוראת סעיף 14 לחוק יחסי ממון, אינם כפופים להסדר איזון משאבים הקבוע בחוק זה, החל על זוגות שנישאו לאחר 1.1.1974. נוכח זאת, על הזוגות האלו אשר מצויים בהליכי גירושין חלה חזקת השיתוף בנכסים בין בני זוג.

חזקה זו, יציר פסיקתו של בית משפט זה, הושתתה במקורה על ההנחה כי בני זוג המקיימים אורח חיים תקין, מסכימים מכללא ליצור שיתוף בנכסיהם, באין כוונה אחרת הנלמדת מן הנסיבות. זאת, אף אם אין בין בני הזוג הסכם מפורש בעניין, ואף אם הנכסים רשומים על-שם אחד מבני הזוג בלבד.

היבטיה השונים של חזקה זו התפתחו בפסיקה משך השנים, תוך מגמה להרחיב ולחזק את הלכת השיתוף, "על ידי הקלה בהוכחת התנאים הדרושים לקיומה, מחד גיסא, ועל ידי החמרת התנאים הנדרשים לסתירתה, מאידך גיסא". חלו התפתחויות גם בהתייחסות לבסיס העיוני-משפטי שביסוד ההלכה, מהותן של הזכויות הצומחות ממנה, והיקף הנכסים הנכללים בה.

בפסקי הדין הנוגעים לעניין, אשר יצאו מתחת ידו של בית משפט, חלה במשך השנים התפתחות. בתחילת הדרך, התייחסה הפסיקה לזכות הצומחת מכוח הלכת השיתוף כאל זכות שביושר, בעלת גוון "קנייני". נקבע אז, כי אם יוכיח אדם כי כוונתם המשותפת שלו ושל בן זוגו הייתה ליתן לו אינטרס קנייני בנכס מסוים, "יהיה מן הדין להכיר באותו קניין שביושר ולתת לו תוקף".

תוקפה הקנייני של זכות הקמה מכח הלכת השיתוף

ואולם גם באותה עת, הפסיקה נמנעה מלייחס לזכות הקמה מכוח הלכת השיתוף תוקף קנייני מלא. בפסק דין חיימי הביע השופט שרשבסקי את דעתו כי "אם בהסכם ההוא הצהיר הבעל שכל נכסי דלא ניידי שירכוש בעתיד יירשמו מיד על שמו ועל שם אשתו בחלקים שווים, אין זאת, ביחסים הפנימיים ביניהם, אלא הענקת זכות קניינית לנכסים כאלה, יותר נכון הענקת זכות לרכישת זכויות קנייניות כאלה, לטובתה בחלקים שווים עמו. זכויות אלה אמנם אינן חפציות בעצמן, אך המשיבה זכאית על-פיהן לדרוש ממנו להעניק לה זכויות חפציות, במילים אחרות היא זכאית כלפיו לביצוע-בעין של ההסכם".

הכרסום באופיה הקנייני של חזקת השיתוף

הכרסום העיקרי באופייה הקנייני של חזקת השיתוף בא לידי ביטוי בהלכות המיוחדות אשר פותחו על-ידי בית המשפט בהקשר להשפעת השיתוף על צדדים שלישיים, אשר לא כולן עולות בקנה אחד עם הגדרתה של הזכות כזכות קניינית.

אכן, בהיות התחולה כלפי כולי-עלמא חלק מאותה מסה קריטית שבלעדיה אין זכות הקניין באה לעולם כלל ועיקר, צמצום פועלה של הזכות כלפי צדדים שלישיים פוגע באופייה הקנייני. בעניין זה ניתן בפסיקה משקל נכבד לעניינם של צדדים שלישיים ולמניעת הפגיעה בהם.

הטעם העיקרי שביסוד מגמה זו היה הרצון למנוע פגיעה בחיי המסחר ובשכלולן של עסקאות בשוק, תוך כרסום באמינותו של מרשם המקרקעין והגדלת הוצאות העסקה המוטלות על הקונה, הכרוכות בבירור מצבו המשפחתי של המתקשר.

זכות ייחודית, כדברי השופט י. כהן

בהמשך, סווגה הזכות הקמה מכוח הלכת השיתוף כזכות ייחודית, כדבריו של השופט י. כהן:

"…אותה זכות של בן-זוג שנולדה מפסיקתו של בית-משפט זה אין לראות בה קניין שביושר במובנו הרגיל כמו למשל ביחסים שבין קונה ומוכר, אלא זאת היא זכות מסוג מיוחד, שנוצרה על-ידי פסיקה ובאותה פסיקה גם נקבעו הגבלותיה, ובמיוחד ההגבלות במקרה של התנגשות עם זכויות צד שלישי" (ע"א 388/76 כבשני נ. מנהל מס שבח מקרקעין, פ"ד לא(3) 253, 258".

גישתו של רוזן – צבי

ההגדרה האחרונה מלמדת, על-פי גישתו של רוזן-צבי, שהכוונה היא "לזכות מעורבת, בעלת סממנים אובליגטוריים לצרכים מסוימים וסממנים קנייניים לצרכים אחרים, הכל בהתאם לקביעתו של בית המשפט, שהוא מקור תוקפה של ההלכה". להשקפתו, "אי הצמידות לבסיס משפטי כלשהו מקל על פיתוח ההלכה בהתאם לצרכים התואמים את המדיניות המשפטית, מחד גיסא, ומקשה על האפשרות לצפותה מראש, מאידך גיסא" (רוזן-צבי, בעמוד 265).

הנשיא ברק בפסק דין בן-צבי נגד סיטין

פסקי דין מאוחרים נמנעים מלקבוע מסמרות בדבר סיווגה של הזכות כזכות קניינית או זכות אובליגטורית. כך מציין הנשיא ברק בפסק דינו בע"א 3002/93 בן-צבי נגד סיטין, פ"ד מט(3) 5, בהתייחסו לסוגיה זו כאל סוגיה שטרם הוכרעה בפסיקה:

"מה אופייה של זכות האישה בנכס שעליו חלה חזקת שיתוף הנכסים? האם היא בעלת קניין בו? האם היא בעלת מעין קניין (הילכתי)? האם זכותה כזכות נהנה על-פי חוק הנאמנות, תשל"ט-1979? או שמא זכותה היא כזכות הנושה על-פי התחייבות לעסקה במקרקעין? ואולי היא זכות מיוחדת במינה (sui generis) שאינה ניתנת לשיבוץ במשבצות הרגילות? התשובות לשאלות אלה קשות הן. … אין לנו צורך להכריע בהן …" (עמוד 23 לפסק הדין).

השופט א. ריבלין בפסק דין עצמוד נגד רפ

בדומה קבע השופט א. ריבלין בע"א 4374/98 עצמון נגד רפ, פ"ד נז(3) 433, 451:

"בעבר, אכן הועלו בפסיקה ספקות באשר לקטגוריה המשפטית שבה יש לשבץ זכויות אלו, והוצעו כמה גישות, ובהן הגישה החפצית, הגישה התולה את השיתוף בדיני החיובים והעמדה הרואה בזכויות מכוח הילכת השיתוף מעין זכויות Sui generis אשר אינן ניתנות לסיווג במשבצות הרגילות. במקרה הנדון, אין אנו נדרשים לבוא במפתנה של שאלת הקלסיפיקציה המשפטית של זכויות מכוח הילכת השיתוף …".

עמדת הפסיקה על פי המלומד דויטש

המלומד דויטש סיכם בספרו את עמדת הפסיקה בנושא זה כדלקמן:

"למרות הוותק הרב של הלכת השיתוף בשיטתנו, טרם הוכרעה באורח מובהק אחת השאלות הבסיסיות, והיא אם הלכת השיתוף מקנה לבן הזוג הזכאי זכות אובליגטורית בלבד, או שמא זכות קניינית. … כפי שהזכרנו לעיל, הפסיקה נוטה, מבלי להכריע בדבר, להעדיף את ההנחה בדבר היות הזכות של בן-הזוג זכות אובליגטורית בלבד, כשאין שוללים את האפשרות לקיומה של נאמנות" ( בעמוד 646).&

בין המלומדים שדנו בסוגיה זו, יש הסוברים שראוי לסווג את הזכות הקמה מכוח הלכת השיתוף כזכות אובליגטורית. פרופסור י. ויסמן סבור, מאידך, שאין קושי ביישום הגישה הקניינית לגבי נכסים שדי בהסכמה כדי להעביר בהם בעלות. לגבי נכסים אחרים, הוא סבור שיש לאמץ את הגישה האובליגטורית, או לחלופין, את עקרון הנאמנות הרואה בבן הזוג הרשום כמחזיק בחלק מהנכס בנאמנות עבור בן-הזוג האחר (י. ויסמן דיני קניין – בעלות ושיתוף (תשנ"ז) 198-184.

גם פרופסור רוזן-צבי סבור שלא ניתן לאמץ את הגישה הקניינית בכל הנוגע לנכסי מקרקעין לאחר תחילת תוקפו של חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 ( רוזן-צבי, בעמוד 267-262; א. רוזן-צבי "יחסי ממון בין בני-זוג: צדק בין הצדדים ותיקון חיי המשפחה" עיוני משפט ג (תשל"ג) 302, 310-305).

חזקת השיתוף – צדדים שלישיים

בהתייחס לשיתוף בין בני הזוג בחובות ובזכויות, עולה השאלה האם השיתוף פועל גם כלפי צדדים שלישיים. משמדובר בחובות, עולה השאלה אליה התייחס המלומד דויטש בספרו, כ"שאלה קשה שטרם נפתרה" והיא "אם השיתוף בחובות, יש בו כדי לחדש חידוש באשר לשאלת היריבות כלפי הנושה. דהיינו, האם הנושה של בן-הזוג אשר התחייב כלפיו ישירות, רוכש עילה גם כלפי בן הזוג האחר, או שמא המדובר רק בזכות של בן הזוג שהתחייב, להשבה מבן-הזוג האחר?" (דויטש, בעמוד 645).

שיתוף זכויות בין בני זוג

שאלה דומה עולה באשר לשיתוף בזכויות: האם שיתופו של בן הזוג בזכות מקים לו זכות ישירה כלפי החייב, שמלכתחילה התחייב כלפי בן הזוג האחר בלבד גם במקרה של גירושין. בכפוף להבדל בין העברת חיוב (הדורש, לפי חוק המחאת חיובים, התשכ"ט-1969, הסכמת הנושה) לבין העברת זכות (שאינה דורשת לפי החוק הסכמת החייב), הדעת נותנת שבכל הנוגע ליחסים כלפי צדדים שלישיים, הפתרון יהא פתרון אחיד לגבי חובות וזכויות כאחד.

בפסק הדין שניתן לאחרונה ברע"א 8791/00 שלם נגד טווינקו בע"מ (טרם פורסם) פסק הנשיא ברק, בלא להתייחס ישירות לשאלת אופייה הקנייני או האובליגטורי של הלכת השיתוף והזכויות הצומחות מכוחה, שהקמת הזכות או החובה לבן הזוג האחר מכוח הלכת השיתוף מתבצעת בדרך של המחאה זכויות או חיובים לפי חוק המחאת חיובים, ובשני המקרים קמה יריבות ישירה בין בן הזוג הנעבר לבין הצד השלישי.

באשר לשיתוף בזכות נפסק כי "מכוח ההמחאה תעמוד לבן הזוג האחר זכות (ישירה) כלפי החייב" (סעיף 22 לפסק הדין). באשר לחובות נקבע ש"השיתוף בחובות מקים יריבות ישירה בין שני בני הזוג לבין הנושה" (סעיף 35 לפסק הדין). לעניין זה, ציין הנשיא ברק בפסק דינו, קיים הבדל בין המחאת חוב, אשר מותנית על-פי החוק בהסכמת הנושה, לבין המחאת זכות שאינה דורשת הסכמת החייב.

העברת הזכות לבן הזוג האחר מכוח הלכת השיתוף מתרחשת, נקבע בעניין טווינקו, עם גיבוש השיתוף. השאלה העיקרית בה דן בית המשפט באותו עניין, הייתה מתי מתגבש השיתוף בין בני הזוג. לעניין זה נקבע שיש להבחין בן נכסים משפחתיים מובהקים לבין נכסים אחרים. אשר לנכסים משפחתיים מובהקים, ובראשם דירת בני הזוג, נקבע שהשיתוף מתגבש עם תחילת אורח החיים התקין והמאמץ המשותף. ייתכן, נקבע בפסק הדין, כי "דין דומה יחול על נכסים מרכזיים אחרים של בני הזוג, שיש להם השלכות משמעותיות, כלכליות ורגשיות, על נישואין ועל כל בן זוג".

לגבי כלל הזכויות והחובות (למעט הנכסים המשפחתיים), נקבע שהשיתוף הוא שיתוף קנייני דחוי, המתגבש רק כאשר מתרחש אירוע קריטי המביא למשבר ביחסי בני הזוג או לסיום חיי השיתוף, כמו מות אחד מבני הזוג, גירושין או אירוע אחר המעמיד את היחסים בין בני הזוג בסכנה משמעותית.

ומה לגבי זכות לפנסיה, האם ניתן להעביר פנסיה ישירות מהקרן לבן הזוג לאחר גירושין? אם הזכות לגימלה לא הועברה לאישה אלא מלכתחילה הייתה קניינה, סעיף 62 לחוק הגימלאות לא יעמוד לאישה למכשול. אולם, כיצד הפכה הזכות לגימלה לקניינה של האישה? הרי מדובר בזכות סטטוטורית שעל-פי החוק עומדת לזכותם של הזכאים הנקובים בחוק, שהאישה אינה נמנית עליהם.

מקור זכותה של האישה, אינו בחוק הגימלאות אלא בהלכת השיתוף. כיצד הפכה הזכות לקניינה של האישה מכוח הלכת השיתוף? התשובה לשאלה זו תיגזר מהתשובה לשאלה – האם הלכת השיתוף מבוססת על קונסטרוקציה של העברת זכויות מבן הזוג האחד (הרשום או המחזיק בזכות) לבן הזוג האחר, או שהיא מבוססת על הקניית הזכות, מעת יצירת השיתוף (או ממועד אחר) לשני בני הזוג.

הגישה האחרת יסודה ברעיון המייחס לבני הזוג כוונה לרכישת נכסים משותפים. גישה זו מבוססת, ככל שמדובר ביחסים בין בני הזוג, על הסכמה מכללא לביצוע עסקה משותפת. ביחסים עם צד שלישי (מוכר הזכות), גישה זו יכול שתבוסס על קיומה של שליחות, לפיה בן הזוג אשר מבצע בפועל את העסקה, משמש כשלוחו של בן הזוג.

בגישה זו תמך גם פרופסור רוזן-צבי, אף שהוא הסתייג מקונסטרוקציית המתנה, והעדיף על פניה את הגישה של הרכישה המשותפת, שגם היא לגישתו אינה נקייה מקשיים. לדעתו, "קיים קושי רב יותר בייחוס כוונה להקניית מתנה – לגבי נכסים המוקנים כבר לבן-זוג אחד, לפי אורח חיי הנישואין של בני-הזוג, מאשר לייחס להם כוונה לרכישת נכסים במשותף על בסיס עקרון המאמץ המשותף" (רוזן-צבי, בעמוד 249-250).

ככל שהלכת השיתוף מבוססת על קונסטרוקציה של העברת זכויות מבן הזוג האחד (הרשום או המחזיק) לבין הזוג האחר במקרה של גירושין, שהיא הגישה הנוהגת כיום בפסיקה, העברת הזכות או החיוב מתבצעת מכוח חוק המחאת חיובים:

"בהתגבש השיתוף מכוחו של הסכם השיתוף, עוברות הזכויות והחובות לבן הזוג האחר. העברה זו נעשית על פי הוראות חוק המחאת חיובים, תשכ"ט-1969" (סעיף 22 לפסק הדין בעניין טווינקו).

אולם סעיף 1 לחוק המחאת חיובים, אינו מאפשר העברת זכות שעבירותה נשללה או הוגבלה לפי דין. התייחס לכך הנשיא ברק בעניין טווינקו:

"לעניין זה, יש להבחין בין המחאת הזכות לבין המחאת החבות. לעניין המחאת הזכות, זו מתבצעת בהתאם לאמור בסעיף 1 לחוק המחאת חיובים. המחאת הזכות בין בני הזוג אפשרית זולת אם נשללה או הוגבלה עבירותה לפי דין, לפי מהות הזכות או לפי הסכם בין החייב לבין הנושה (סעיף 1(א) לחוק)".

מכאן, שלאור שלילת עבירות הזכות לגימלה מכוח סעיף 62 לחוק הגימלאות, לא ניתן להעביר את הזכות מכוח הלכת השיתוף, שכן חוק המחאת חיובים מכוחו מתבצעת ההעברה לפי הלכת השיתוף אינו מאפשר ההעברה כזאת.

אכן, בעוד שבמקורה נתפסה הלכת השיתוף כמושתתת על בסיס חוזי של הסכמה משתמעת, כיום, יש הרואים בה דין כמעט קוגנטי, מדיני המשפחה. כדברי השופט טל בפסק דינו בע"א 1915/91 יעקובי נגד יעקובי, פ"ד מט(3) 529:

"אם בתחילת דרכה הייתה חזקת השיתוף שייכת לתחומי החוזים, הרי שכיום היא דין מדיני המשפחה" (עמוד 580 לפסק הדין. ההדגשות במקור).

לאור פסק הדין בעניין טווינקו נראה שלמרות ההיבט הנורמטיבי שביסוד הלכת השיתוף, הגשה הרווחת בפסיקה היא ש"בין בני הזוג קיים הסכם (מפורש או משתמע) לשיתוף …. (מכוחו) זכות או חובה הנתונה על פי הדין הכללי בידי בן זוג אחד – כגון שהוא קנה מצד שלישי מקרקעין, מיטלטלין או זכויות – מועברת במחציתה לבן הזוג השני" (שם, סעיף 20 לפסק הדין).

ביסוס הלכת השיתוף על יסוד נורמטיבי

אולם, נפסק כי גם ביסוס הלכת השיתוף על יסוד נורמטיבי המעוגן במדיניות המשפטית הראויה בעיני בית המשפט, לא יוכל לגבור על האיסור על עבירותה של הזכות לפי סעיף 62 לחוק הגימלאות ועל כן אין מחייבים את קרן הפנסיה לשלם ישירות לבן הזוג את הגימלה.

בעבר נעשה בפסיקה שימוש ברעיון זה, הרואה בהלכת השיתוף כהלכה המשקפת את המדיניות המשפטית הראויה בעיני בית המשפט, כדי להתגבר על דרישת הכתב שבסעיף 8 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן – חוק המקרקעין), אשר קובע כי "התחייבות לעשות עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב". כך ציין הנשיא שמגר בחווות דעתו (אליה לא הצטרפו, בעניין זה, שופטי ההרכב האחרים) בפסק הדין בעניין הדרי:

"אוסיף כי אין צורך לתור אחרי הסכם בכתב כדי להשתית עליו את חזקת השיתוף. כל הרבותא בחזקה היא שאינה נזקקת לרישום וחולפת מעליו. דרישת הכתב חלה לגבי עיסקה במקרקעין שהיא כל הקניה של בעלות או של זכות אחרת במקרקעין לפי רצון המקנה… הלכת השיתוף אינה מבוססת על כוונה ספציפית – קונקרטית של בני זוג, אלא היא ביטוי למדיניות משפטית בנוגע לרצוי ולמקובל בין בני זוג בדרך כלל במציאות החיים המודרניים בישראל…" (עמוד 694 לפסק הדין).

לסיכום, חזקת השיתוף היא יציר פסיקה אשר התפתחה במהלך השנים, מקורה בעשיית דין צדק לבני זוג בהליך גירושין, ומהות הזכות וגישת בית המשפט למהות הזכות, ביחסים בן בני הזוג וביחס לצד שלישי, משתלבת גם בדין הכלל.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מיהם ידועים בציבור?
• יחסי ממון בין בני זוג
• מגמות בהלכת השיתוף
• שיקולים בעת חלוקת רכוש
• חזקת השיתוף בין בני זוג
• חזקת השיתוף של נכס

הפוסט תוקפה של חזקת השיתוף הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

חלוקת רכוש – הפרשי ריבית בבית דין רבני

היבטי ריביות בבית הדין הרבני

התורה אוסרת על אדם לגבות (וכן לשלם) ריבית בעבור הלוואת כספו לזולת. במשפט העברי, חוששים מפסיקת ריבית והצמדה שכן העיקרון המנחה בדיני ריבית כפי שהובא בתלמוד הבבלי בשם האמורא רב נחמן: "הכלל בדיני ריבית: כל תשלום בעבור האפשרות להחזיק בכסף ("לשמור") – אסור" (בבא מציעא סג ע"ב). התורה אוסרת על אדם לגבות (וכן לשלם) ריבית בעבור הלוואת כספו לזולת – אך מה אם הזולת מחזיק בכספים בניגוד לרצון בעליהם? אז ניתן לומר כי התמונה שונה.

באופן טבעי, בתביעות גירושין כפופים בתי הדין הרבניים לאיסורים הקבועים בדין הדתי בבואם לחלק את הרכוש בין בני הזוג.

ברם בתי הדין מחויבים לעשיית צדק – כך לפי דין תורה: "מצות עשה לשפוט השופט בצדק" (רמב"ם הלכות סנהדרין כא, א; אם כי הפסוק נדרש בעיקרו לצדק פרוצדורלי – ראו: ח' שיין, הצדק במשפט העברי (תשנ"ד) 64-57); כך לפי המשפט הישראלי בסעיף 10 לחוק הדיינים, תשט"ו- 1955:

"מי שנתמנה דיין חייב, בטרם ישב בדין, להצהיר בפני נשיא המדינה ובמעמד הרבנים הראשיים לישראל, הצהרה זו: "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל, לשפוט את העם משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים"

אין ספק כי במקרים רבים הימנעות מפסיקת הפרשים: ריבית או הצמדה – יכולה לעלות כדי אי צדק.

דומה שלא יהיה מי שיחלוק על כך שבנסיבות מסוימות, לא מעטות ובוודאי בעידנים מסוימים, השבה נומינלית אינה עשיית צדק. זאת גם אם בתקופות "רגועות" יחסית מבחינה אינפלציונית, מדברים בתחשיבים "נומינליים" להבדיל מ-"ריאליים" בתחומים כלכליים משמעותיים. לעובדת חיים פשוטה זו ביטוי גם בדין תורה.

תשלומי הצמדה בתביעות הנידונות בבית דין רבני

לגבי חיוב תשלומי הצמדה (הפרשים) השתרש בחברה המודרנית, עד שגם במשפט העברי, הזהיר בפסיקת פיצוי בגין מניעת רווח ("המבטל כיסו של חברו"), וחושש לכל תשלום שיש בו אבק ריבית, קונה שביתה הדעה, כי חיוב הצמדה אינו תוספת על סכום החוב, אלא זהו חובו בערכו הנכון להיום.

לגבי ריבית האסורה לפי דין תורה, יש להבחין בן ריבית על הלוואה לבן ריבית על כספים שעוכבו בידי אחר ללא רשות, ונמנע ממנו רווח והאחר אף הרויח בעצמו רווח מהחזקת הכספים, אז כן ניתן לומר כי פסיקת ריבית תהיה צודקת.

המדובר בדיונים הלכתיים סבוכים – חזקה על בתי הדין שבמידת הצורך יבורו את הכלים ההלכתיים המתאימים לעשיית צדק במקרה שלפניהם. לסיכום, לגבי פסיקת הצמדה ישנה תשתית הלכתית מקיפה – שיכולה לאפשר פסיקת הצמדה במקרים מתאימים.

תשתית מסוימת קיימת גם לגבי פסיקת ריבית בגין חוב שנוצר שלא על דרך הלוואה, כגון בנזיקין או במקרה של עיכוב כספים שלא בהסכמת בעליהם. מדין תורה אסורה רק "ריבית קצוצה" – קרי "הלוואה שבה המלווה קוצב מראש בשעת ההלוואה שיעור של ריבית שתיתוסף לקרן" (א' וינרוט, ריבית (תשנ"ח) 233; רמב"ם, הלכות לוה ומלוה ד, ג; שולחן ערוך, יורה דעה קסא, ה). ככלל, בחוב שנוצר שלא על דרך הלוואה אין איסור תורה חל – ובנסיבות מסוימות, לא חל איסור כלל. הדיונים ההלכתיים בסוגיה זו ענפים, מעמיקים ומורכבים.

לסוגיות אלו, חשיבות רבה בכל הנוגע למעמד המשפטי בתביעות הנידונות בבתי דין רבניים. מומלץ להתייעץ בכל מקרה של ספק עם עורכי דין גירושין בנושא.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מיהם ידועים בציבור?
• שיטת חלוקת הרכוש
• תוקפה של חזקת השיתוף
• חזקת השיתוף בין בני זוג
• איזון הרכוש בפקיעת נישואין
• על מי חל חוק יחסי ממון?

הפוסט הפרשי ריבית בבית דין רבני הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בני זוג שנפרדים אינם מחליטים על מועד פקיעת הנישואין על פי המועד בו "נכון" מבחינת שווי המניות, לחלק את מניות החברה, שבבעלות משותפת להם, אלא מועד זה נכפה עליהם והוא מועד הקרע ביניהם. בזה דומה הסיטואציה של בני זוג מתגרשים לסיטואציה של "הצעת רכש מלאה" על פי סעיף 338(א) לחוק החברות .

הצעת רכש מלאה היא מנגנון בו נרכשות כל מניותיה של חברה ציבורית בידי גורם אחד, בדרך כלל בעל השליטה בחברה, עד שהחברה הופכת להיות חברה פרטית. הניצעים הם בעלי מניות המיעוט, יכולים בהתאם לחוק החברות, לפנות לבית המשפט למתן סעד להערכת שווי מניות, במסגרתו מוסמך בית המשפט לקבוע כי התמורה שניתנה בעבור המניות הייתה פחותה משוויין ההוגן ולהורות לשלם את השווי ההוגן כפי שיקבע בית המשפט.

בגירושין, הצד שנשאר עם החברה והמניות, רוכש את מחצית המניות שבבעלות בן זוגו, באופן שפקיעת הנישואין היא למעשה הצעת רכש.

דיני המשפחה ואף חוק החברות אינו מסדיר מצב כזה בו בעל חברה מתגרש ועליו לרכוש את חלקו של בן הזוג השני, בשווי הוגן. במקרה בו חלוקת חברה עומדת על הפרק, ממונה רו"ח מטעם בית המשפט לענייני משפחה, אשר מעריך את שווי המניות נכון ליום הקרע.

מהי השיטה שעל רואה החשבון, הממונה כמומחה מטעם בית המשפט, לפעול על פיה, לצורך חישוב שווי הוגן של ערך המניות, באופן שבן הזוג המוכר את מניותיו ויוצא מן החברה, לא יפגע. לדוגמא – אם ביום הקרע טרם הבשילה עסקה שצפויה להניב רווחים גדולים לחברה, אשר יעלו את ערך מניותיה בשיעור ניכר.

חוק יחסי ממון אינו נותן מענה לקביעת שווי נכס במועד מאוחר יותר למועד הקרע. סעיף 8 לחוק יחסי ממון, המאפשר לבית המשפט להפעיל סמכויות מיוחדות, אינו מאפשר הערכת שווי במועד מאוחר למועד הקרע אלא רק הערכת שווי למועד מוקדם למועד הקרע (במטרה למנוע הבאת החברה לקריסה, על ידי בן הזוג השולט בחברה, בכוונה תחילה עקב הגירושין). הפתרון, ימצא בתחום דיני החברות הקובע את שיטת החישוב של השווי ההוגן של מניה. שיטה זו לוקחת בחשבון עסקאות עתידיות צפויות, אשר מעלות את ערך המניה מעל ערך השוק שלה בנקודת זמן. לקיחה בחשבון של עסקאות עתידיות, הצפויות כבר במועד הקרע איננה הערכה למועד מאוחר למועד הקרע, אלא הערכה על פי הידע הקיים במועד הקרע, אף אם הרווח הוא עתידי.

מהי אם כן, השיטה על פי דיני החברות, להערכת השווי ההוגן של המניות. האם לפי שווי שוק, דהיינו, לפי ערכן בבורסה במקרה של חברה ציבורית, האם לפי השווי הנכסי של החברה, מה השיטה שתשקף את הערך הגבוה ביותר וההוגן ביותר של מניות החברה.

בפסק דין רע"א 779/06 קיטאל החזקות נ' שאול ממן, ובע"א 10406/06 דן עצמון נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם בנבו, 28/12/09), התוו העקרונות המרכזיים המנחים את בית המשפט בדונו בבקשת ניצע לקביעת שוויין ההוגן של מניות חברה בהצעת רכש מלאה, על פי חוק החברות.

נקבע כי שיטת ה-DCF , היא השיטה אלא אם כן, הנתונים והמאפיינים של המקרה שלפניו מצדיקים יישום שיטת הערכה אחרת. נטל ההוכחה בדבר היעדר התאמה של שיטה זו למאפייניה של חברה ספציפית והצורך להעריכה בשיטה אחרת מוטל על המציע, הרוכש.

שיטת DCF מעריכה את שווי החברה על פי תזרים המזומנים המהוון של נכסיה הנוכחיים ושל הזדמנויות ההשקעה העתידיות שלה, כלומר, כוללת גם תזרים מזומנים מהוון, שהיו מייצרות הזדמנויות ההשקעה של החברה בעתיד. במסגרת הערכה זו יש להביא בחשבון מידע המצוי אצל בעל השליטה ביחס לאפשרויות ההשקעה העתידיות בחברה כפי שהן ידועות לו במועד הרכישה וכך ניתן יהיה לאיין את יתרון המידע שלו למול בעלי מניות המיעוט ולשתפם ברווחים, שהיו נהנים מהם אלמלא הרכישה המוכתבת. שיטה זו אינה נסמכת רק על העבר אלא צופה פני עתיד.

בהתאם לשיטת DCF, ערכו של נכס מוערך על פי הרווחים הצומחים ממנו לבעליו. נכס שהוא מניה, הערך שלו הוא הוא תזרים הדיבידנדים, הצפוי לו בתקופת הבעלות בתוספת הערך הנוכחי של המחיר שיקבל בעת מכירתה.

הבעייתיות בשיטה זו היא שאין מדובר במרשם קסמים אלא השאלה האמיתית היא מה נתונים החזויים המוכנסים למודל. יש הסבורים כי שיטה זו מושפעת ממידה בלתי מבוטלת של ספקולציות וניחושים. קיים פתח נרחב לשיקול דעתו של המעריך, היכול להטות את תוצאות הערכה על פי אינטרסיי הצדדים, משך ההיסטוריה הרלוונטית להערכת רווחי החברה בעתיד, בחירה מניפולטיבית של קבוצת החברות הדומות לצורך קביעת המכפיל, פרשנות מניפולטיבית למציאות לאחר מועד הרכישה, וכן הסתמכות על מומחים הופכת למרכז ההליך השיפוטי.

אולם, זוהי השיטה ההוגנת ביותר, כאשר שיטות הערכה אחרות אינן משקפות את השווי ההוגן של המניה. הערכה זו מגלמת בתוכה את העקרונות המקובלים בתורת המימון, שהם עיקרון הערכת החברה לפי שוויה הפנימי, לפי שוויה כעסק חי ולפי שווי המניות נכון למועד הצעת הרכש ולא לאחריו מבלי לכלול בה את הרווחים הצפויים בעקבות הרכישה עצמה.

בתי המשפט של דלוור ארה"ב קבעו עקרונות באשר לקביעת שווי הוגן ועיקרון העל הוא לקחת בחשבון כל הגורמים הרלוונטיים. בין היתר-מחיר שוק, ערך נכסים, דיבידנדים, רווחים צפויים, טבע החברה וכיוצ"ב.

עיקרון הערכה על פי שוויה הפנימי של מניה

מדובר בשווי אותנטי, הנובע ישירות מן החברה ואשר בעלי המניות היו נהנים ממנו אם החברה הייתה ממשיכה להתקיים כמקודם. מקורות אלו כוללים את נכסי החברה וההכנסות מהם וכן הכנסות עתידיות. המשמעות היא שערך החברה לא יקבע לבדו על פי מדד חיצוני לחברה כמו שווי המניות בבורסה. או שווי התחליפי של חברה בעסקה עם הצד השלישי.

עיקרון הערכה על פי שווי חברה כעסק חי

פעולת הערכה של חברה תעשה על פי שוויה כעסק חי. הגיון עיקרון זה הוא בתפיסה כי שווי חברה חיה ונושמת עולה על סך נכסיה הקיימים. מעניקה תמורה כספית שוות ערך לרווחים שיכלו להיות מנת חלקם אילו מניותיהם לא היו נלקחות מהם. מכאן המסקנה כי שווי המניות לא ייגזר משווי נכסי חברה בפירוק.

אין ציפייה מרוכש שיפרק את החברה אלא שישיא רווחים. כך אין לצפות מבן זוג, שהינו בעל מניות בחברה כי יפרק את החברה עקב הגירושין, אלא להיפך-עליו להתאמץ יותר על מנת לשמור את רמת הכנסתו ורמת חייו, שכן משק בית אחד מתפצל לשניים, והוצאותיו האישיות יגדלו.

אימוץ עיקרון זה דוחה את שיטת השווי הנכסי-שווי נכסי חברה בניכוי התחייבויותיה.

לסיכום, הערכה על פי עקרונות אלו: מתחשבת בסביבה העסקית הדינאמית בה מצויה חברה ובפוטנציאל הרווח הטמון בה, והחורג מסך נכסיה.

מגבלות הערכה על פי שווי שוק

לכאורה, שיטת הערכת המניות על פי שוויים בבורסה נראית במבט ראשון נכונה, פשוטה ושובת לב, אך היא איננה מספקת. שיטת הערכת השוק היא שיטה המסתמכת על ממוצע מחירי השוק בטווח זמן מוגדר. מבוססת על ההנחה כי יעילות שוק ההון גורמת לכך כי מחיר המניה מגלם את כל הרכיבים המשפיעים על שוויה. אולם לעמדה זו תומכים מעטים בספרות המשפטית, הסבורה כי מדובר בהערכת חסר.

הפער בן שווי השוק למחיר הפנימי של המניה האמיתי, נובע מיכולתו של בעל השליטה לנצל את מעמדו בקביעת תנאי ההצעה ובקביעת עיתויה. סכנה משמעותית היא ניצול יתרון המידע של בעל השליטה ושליטתו בעיתוי העסקה על מנת להכתיב תנאים לא הוגנים. בהינתן הנגישות למידע לא פומבי, קיים חשש כי בעל השליטה יקבע את עיתוי העסקה ותנאיה תוך ניצול יתרון זה, וירכוש את המניות במחיר נמוך משוויין האמיתי.

אין כל ספק כי לבן הזוג אשר מנהל את החברה, יש אינטרס מובהק בהוזלת מחיר הרכישה ויש לו יכולת להשפיע על שווי השוק של החברה באמצעות פעולות מקדימות לפירוד. על כן, אין ספק שעלולים להיגרם עיוותים בהערכת שווי של חברה לפי שווי שוק. מינוי מומחה על ידי בית המשפט אשר יעריך את שווי החברה אף הוא אינו פתרון המבטיח שווי הוגן שכן המומחה מקבל לידיו נתונים אותם מוסר לו בן הזוג השולט בחברה ואף עובד בה, הרוכש את מחצית החברה מבן זוגו.

ייתכנו מקרים בהם דווקא לבן הזוג שאינו מנהל החברה, המוכר, יש מידע פנים אותו קיבל ממקור ראשון, מבן הזוג הרוכש, שסיפר כל סודותיו למוכר. כך שיש לנטרל גורם זה של יתרון מידע ועיתוי הפירוד, מהערכת שווי חברה.

האפשרות של בעל שליטה לנצל את יתרון המידע לשם רכישה מוזלת של מניות המיעוט עלולה להשפיע לרעה גם על אופן ניהול חברת המטרה הפוטנציאלית עובר להצעת הרכש. הוא עלול לפעול באופן אסטרטגי כדי להפחית את המחיר. לדוגמא בעל שליטה המתכנן לרכוש את מניות המיעוט עלול לעכב את ההחלטה על הוצאתו לפועל של פרויקט רווחי עד לאחר הצעת הרכש. כך גם בן זוג עלול להמתין עם פרויקט רווחי עד לאחר הגירושין.

בעיה שנייה היא, שקיימים מאפיינים כלליים אובייקטיביים, המשליכים על מידת אמינותה של הערכת השוק. שווי בורסאי משתנה חדשות לבקרים לעיתים מגורמים חיצוניים וממגמות כלליות ולאו דווקא מנתוני החברה.

חוק החברות מסדיר את הסוגיה של רכישת מניות המיעוט על ידי בעל השליטה בחברה, ומתערב מקום בו השוק נכשל. החוק מגן על בעלי מניות המיעוט.

הצד החלש, אשר מוכר את מניותיו לבן הזוג המעורב בחברה, אינו צריך להיות מופסד מכך, שמועד הקרע בנישואין, חל במועד הספציפי הזה דווקא, ואינו אמור להפסיד מהעיתוי של הגירושין, את צמיחתה הצפויה נכון למועד הקרע, של שווי החברה, אלא יש לדאוג לו כי יקבל את הערך הגבוה ביותר של מניותיו, לאו דווקא בנקודת זמן זו אלא בזמן המתאים ביותר, הידוע בעת מועד הקרע. עניין זה הוגן גם לרוכש המניות, שכן ייתכן שדווקא במועד הקרע ערך המניות הוא הגבוה ביותר, ואז הצד הרוכש את המניות, צריך לרכשם בשווי הוגן המגלם את ירידת ערך המניות הצפויה, ולאו דווקא ערכן ביום הקרע. אולם, אין כל ספק כי במקרה אחרון זה, כל המידע בנוגע לירידת ערך המניות יהיה זמין וינתן על ידיי, הרוכש, בעל השליטה בחברה.

כשמגיע מומחה ו/או בית המשפט להעריך שווי חברה בעת גירושין, אל לו להעלים עין מהאפשרות כי הצד השולט בחברה עלול לנצל הזדמנות זו על מנת להתעשר על חשבון בן זוגו או להיפך-יתכן והצד שאינו שולט בחברה מנצל עיתוי מסויים ונקודתי בו ערך החברה הוא הגבוה ביותר, ואינו משקף שווי הוגן. את ערכה של החברה יש לבחון כעסק חי לפי שווי פנימי של מניה בהתאם לשיטת DCF .

הפוסט הערכת שווי מניות הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

ביהמ"ש המחוזי העלה את סכום המזונות שעל האב המערער לשלם לכלכלת שני ילדיו הקטינים, בין השאר בשל כך שעזב את בית המשפחה מרצונו בשל קשריו עם אישה אחרת.

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בחלקו ופסק כי:

בהערכת מזונות שעל אב לשלם לילדיו יש לקחת בחשבון את צרכי הילדים וכן את גובה הכנסת האב ויכולתו הכלכלית. ממילא נלקחת בחשבון בהקשר זה גם יכולתה הכלכלית של האם שבמשמורתה מוחזקים הילדים. פסיקת המזונות נעשית על דרך איזון כולל של הכנסת המשפחה מכל המקורות תוך התחשבות בכלל היכולות מול הצרכים וקביעה בהתאם לכך את שיעורם הסביר של המזונות.

התנהגות בן זוג ככל שהיא עומדת לביקורת כזו או אחרת במישור המוסרי אינה מצדיקה את 'הענשתו' על דרך התעלמות מצרכיו הוא אם כך בחר לחיות. קיימת לבעל זכות אישית לקבוע את דרך חייו ובלבד שיעמוד בחובתו לספק את צרכיהם של ילדיו כדרך יכולתו הכלכלית הסבירה. לפיכך במסגרת האיזון ההולם בהערכת גובה המזונות שעל אב לשלם לילדיו (מעבר לצרכיהם ההכרחיים), יש ליתן משקל ליכולתו הכלכלית ולצרכיו שלו.

נקבע כי בנסיבות העניין הגדלת שיעור המזונות שהוטלו על האב אינה מאזנת כראוי בין צרכי הילדים יכולתו הכלכלית של האב ויכולתה הכלכלית של האם. לפיכך נקבע כי יופחת שיעורם.

יש לזכור כי זהו ערעור מלפני ההלכה החדשה בדבר מזונות קטינים וכיום בקביעת המזונות לוקחים בחשבון גם את זמני השהות של ההורים עם ילדיהם.

הפוסט השפעת בגידת אב על שעור מזונות ילדים הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

זכויות אישיות ורכוש שנצבר לפני הנישואין יכולים להפוך למשותפים, אם בני הזוג מכוונים לכך. במקרה דנן, הרכוש האישי עורבב בכלל הזכויות שצברו במשותף, לכן השיתוף ביניהם חל על כלל הנכסים. המשמעות היא שהתובעים זכאים למחצית הכספים שהיו בחשבונות המנוחים ביום פטירת בן הזוג הראשון.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מיהם ידועים בציבור?
• שיתוף בנכסים חיצוניים
• שיקולים בעת חלוקת רכוש
• חלוקה בין בני זוג
• כיצד תקבע משמורת משותפת?
• משמורת ילדים

הפוסט חזקת השיתוף בין בני זוג הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בני זוג היו נשואים מספר שנים, ובמהלך נישואיהן נולדו להם שתי בנות ולימים החליטו להתגרש. מאז אותו הליך גירושין, מנהלת האישה אורח חיים חילוני והבעל מנהל אורח חיים דתי. האישה מבקשת להורות כי הקטינות תשולבנה במסגרת החינוך הממלכתי ואילו הבעל מבקש לרשום אותן למסגרת החינוך הממלכתי – דתי, כפי שקבע בית הדין הרבני.

סוגיית חינוך ילדים בתביעת גירושין

בג"ץ בדרך כלל אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בתי הדין הרבניים בין אם הן מקובלות עליו מבחינת העקרונות או התוצאה ובין אם לאוו, אלא במקרים חריגים של חריגה מסמכות ופגיעה בעקרונות הצדק הטבעי.

סמכות בית הדין הרבני לדון בחינוך הקטינות מבוצע בדרך של כריכת סוגיית החינוך בתביעת הגירושין שמוגשת אליו על ידי אחד הצדדים או מכוח הסכמת הצדדים להעניק סמכות שיפוט ייחודית. במקרה זה האישה הסכימה בהסכם הגירושין כי בית הדין הרבני יהיה מוסמך לדון בשאלה זו ולא העלתה כל טענה באשר להעדר סמכותו ומכאן גם הסכמת הקטינות מתוקף היות האם האופוטרופסית שלהן.

עקרון טובת הילד לגבי מקום לימודים

בדיון באשר לסוגיית חינוך הילד, על בית הדין הרבני להכריע לפי טובת הקטין המסוים העומד בפניו, ולאו דווקא על יסוד התשובה לשאלה האם חינוך זה תואם את עמדת הדין הדתי. בענייננו, טובת הקטינות מחייבת את שילובן במסגרת החינוך הממלכתי, תוך שבמקביל הן ילמדו שיעורי יהדות והסדרי הראייה של האב יורחבו, מאחר שכיום, מבחינת משמורת ילדים, נמצאות הקטינות במשמורת האם, המנהלת אורח חיים חילוני וכך אף הן.

כמו כן, הקטינות התחנכו עד כה רק במוסדות חינוך חילוניים. שמירת היציבות בחיי הקטינות מחייבת הלימה בין אורח החיים אותו הן חוות בביתן, לזה אליו הן מחונכות במסגרות החינוך בהן הן נמצאות, ולא נראה כי המשך לימודי הקטינות במסגרת החינוך הממלכתי תפגע באיכות הקשר עם האב.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מחלוקת על מקום הלימודים
• טובת הילד
• חובת התייעצות בין הורים
• טובת הקטין

הפוסט מסגרת חינוך לילדים הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

מה קורה כאשר ישנה מחלוקת בין הורים גרושים באשר למוסד החינוכי בו ילמדו ילדיהם? האם רשאי בית המשפט לקבוע אם הילד יתחנך בזרם החילוני או הדתי, בניגוד להשקפת עולמו של אחד מבני הזוג?

בפסק דין של השופט כהן, נקבע כי בנם של בני הזוג שהתגרשו, ילמד בזרם החילוני למרות התנגדותה של האם. במקרה זה, דובר על בני זוג אשר בעת נישואיהם היו חילונים וניהלו אורח חיים חילוני. תוך כדי הנישואים חזרה האם בתשובה. הבן למד בבית ספר חרדי אך עם הגיעו לגיל בגרות, האב דרש לרשום את הבן לחטיבת ביניים של הזרם החילוני. האם התנגדה ללימודי בנה בבית ספר חילוני בטענה כי הדבר נוגד את השקפת עולמה. כתוצאה מכך, הבן לא ביקר בבית הספר מספר חודשים והוא מתגורר אצל האב והקשר בינו לבין האם הינו מינימלי.

בית המשפט בחן את טובת הקטין, וכן את רצונו של הקטין. בתסקיר שהוגש ע"י פקידת הסעד, הומלץ לאפשר לבן ללמוד בזרם החילוני, כפי בקשתו ולהפסיק מיידית את המצב בו אין הוא לומד בבית ספר. בית המשפט קבע כי סמכותו לקבוע היכן יתחנך הילד, נשאבת מחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב 1962, לפיו רשאי הוא לנקוט אמצעים הנראים לו לשמירת ענייניו של קטין, וכן רשאי בית המשפט לעשות אם הקטין פנה אליו בעצמו. לפיכך, החליט כי רואה בתביעה זו, פניה שנעשתה על ידי הקטין עצמו, כאשר האב שימש אך אמצעי להבאת רצונו של הקטין בפני בית המשפט.

בית המשפט קבע כי היעדרותו הממושכת של הקטין מביה"ס הינה חמורה ביותר, פוגעת בהתפתחותו ומאיימת על עתידו ועל הקטין לשוב למסגרת לימודית ללא כל דיחוי. בנוסף, נתן משקל רב לרצונו של הקטין בהתאם למידת בגרותו. הקטין הדגיש כי הרעיון לעבור בית ספר הוא שלו בלבד ולא של אביו וכי הוא מעדיף להתרחק בשלב זה מאמו מאחר והיא מפעילה עליו לחצים בעניין בית הספר.

לפיכך, נקבע כי הקטין מגלה בגרות במידה המחייבת להביא בחשבון את השקפתו ואת רצונותיו, וכי רצונו לשנות את אורח חייו ואת המוסד בו ילמד, הינו בוגר ונחוש. מגמת האמנה בדבר זכויות הילד (1989), ומגמת הדין בישראל הינה להבטיח לילד המסוגל לחוות דעה משלו את הזכות להביע דעה כזו בחופשיות בכל עניין הנוגע לו, תוך מתן משקל ראוי לדעותיו.

בפסק דין אחר, התקבל ערעור (השופטת צפת), על החלטת בית המשפט לענייני משפחה, הקובעת כי הילדים ילמדו במוסדות חינוך דתיים. דובר על ילדים בני 4 ו- 6. בני הזוג הינם בנים למשפחות חסדי גור, אשר במהלך הנישואין ניהלו אורח חיים חרדי. בהסכם הגירושין התחייבו כי חינוך הילדים יהא מושתת על קיום תורה ומצוות, וכי מוסדות הלימוד יהיו במסגרות מוסדות חינוך כדוגמת בי"ס חב"ד. אלא שהאם הפכה לחילונית ואילו האב ממשיך לקיים אורח חיים חרדי. הצדדים התגרשו ב 2008 ולאחר גירושיהם הילדים המשיכו ללמוד במוסדות חינוך דתיים למשך זמן קצר, ומזה כשנה וחצי, הילדים לומדים במסגרת חינוך חילונית.

בית המשפט התייחס להסכם הגירושין של בני הזוג והדגיש כי קטינים אינם כבולים לתוכן ההסכמים שנערכו בעניינם במסגרת הליך גירושין שבין ההורים. יש להבטיח כי עניינו של הקטין לא יישחק במסגרת ניגודי האינטרסים, המאבקים והלחצים בהם נתונים הוריו בהליך הגירושין, כאשר עיקר מעייניהם של ההורים נתון לסידור ענייניהם האישיים והם עלולים שלא להקפיד על טובת ילדיהם. במצב דברים זה, אין בהסכם כדי לכבול את הקטינים ויש להבטיח כי תישמר לילדים זכות עצמאית לתבוע בעניינים הקשורים לטובתם ורווחתם.

בית המשפט קבע כי יש לבחון את טובת הילדים בסוגיית החינוך באופן ראשוני ועצמאי שכן לא ניתן לומר שנתקיימה זהות אינטרסים מלאה בין ההורים לבין הקטינים בנוגע למסגרות החינוך שנקבעו בהסכם הגירושין. מדובר כאמור בהורים שהתגרשו על רקע תהליך הדרגתי של שינוי באורחות חייה של האם – ממסגרת חרדית בה גודלה ועד למעבר לאורח חיים חילוני לחלוטין. ונראה שהסדר מסגרות החינוך נעשה על רקע רצון בני הזוג לסיים את הליכי הגירושין ביניהם בהסכם, ולאו דווקא בדרך של בחינת שאלת טובתם של הילדים כנושא העומד בפני עצמו.

אשר על כן, ההכרעה בדבר טובת הילד בכלל ובהקשר לחינוכו בפרט, צריכה להיעשות על ידי באמצעות מומחה שימונה על ידי בימ"ש, בטרם טלטולם ממסגרת חינוך בעלת אופי אחד למסגרת חינוך בעלת אופי שונה לחלוטין, בעיקר כאשר הם כבר נמצאים במוסדות חינוך חילוניות מזה כשנה וחצי, אין מקום לערוך שינויים בחופזה. וכך, התיק הוחזר לבית משפט לענייני משפחה לבחינה מעמיקה של טובת הילדים באשר למסגרת חינוכם.

פסק דין של השופט שוחט דחה תביעתה של אם, לשינוי המסגרת החינוכית בה התחנכו בנותיהם של בני הזוג משום שיהא זה פגיעה בקשר של הבנות עם אביהן. במקרה זה, אורח החיים שניהלו ההורים בביתם היה אורח חיים חילוני. עם גירושיהם, הצדדים חתמו על הסכם ובו נקבע מפורשות כי הבנות תתחנכנה בבית ספר יסודי דתי וכי תמשכנה להתחנך בבתי ספר השייכים לזרם החינוך הממלכתי דתי. הבנות החלו ללמוד בבית הספר היסודי רשב"י שהינו ממלכתי דתי. לאחר מכן, החלה האם לפעול להעברת הבנות למסגרת חינוך חרדית. חרף סירובו של האב רשמה האם את הבנות, על דעת עצמה, לבית ספר בית יעקב החרדי.

בית המשפט קבע כי העובדה שרק הורה אחד מחזיק בקטין אין בה כדי לפגוע בזכותו של ההורה השני להתערב ולקחת חלק בכל הקשור למסגרת החינוכית בה הוא לומד. שני ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים על ילדיהם הקטינים. הענקת משמורת ילדים לאחד מן ההורים אין בה כדי לשלול מההורה האחר את מעורבותו בכל העניינים האחרים הנתונים לאפוטרופוסותו. אכן, ישנם עניינים הנחשבים כ'טפלים' ומשניים לזכות (והחובה) להחזיק בקטין והם מסורים לשיקול דעתו של ההורה המשמורן. עם זאת חינוכו של הקטין אינו נחשב ככזה.

השיקול המרכזי בשאלת מעבר של קטין מזרם חינוכי אחד לזרם חינוכי אחר, צריך שיהיה בהיבט הנפשי של הקטין, והאם כתוצאה מהמעבר ייגרם לו נזק נפשי כלשהו.

בית המשפט בחן את רצונן של הבנות. בשיחה שקיים עם הבנות, הן את רצונן הברור, לעבור לבית ספר החרדי תוך שהן מנמקות את רצונן בלשון שנשמעה גם מפי האם. אך נקבע כי רצון הבנות לא עולה בקנה אחד עם טובתן בהתאם לגילן, 8 ו-9.

בית המשפט קבע כי ישנו חשש ממשי מפני פגיעה בקשר בין האב לבנותיו , אם תעבורנה לבית ספר חרדי ויש למנוע היווצרותו של מצב שיהא בו כדי לסכן את הקשר האמור. שכן בית הספר החרדי, בו מבקשת האם כי הבנות תתחנכנה, הוא בי"ס סגור החוסם כל אפשרות של מגע עם ילדים אחרים מאוכלוסיות אחרות. אפילו עם ילדים בעלי זיקה לדת כמו "כיפות סרוגות". מתקבלים לשם רק ילדים הבאים ממשפחות חרדיות. צביון זה תואם את אורח החיים שהאם מבקשת להקנות לבנותיה, אורח חיים המתקיים ממילא בבית בו הן מתגוררות ומשרת את מטרתה – להעמיק את הקשר של הבנות עם הדת תוך מניעת קשר שלהן עם אוכלוסיה אחרת.

בבית ספר זה, החילונים נתפסים כחריגים. האב שהינו חילוני, נתפס גם כך כחריג, בוודאי בעיני האם וגם בעיני הבנות, וחריגותו רק תלך ותגבר. בהיותן ילדות לאב חריג תיתפסנה גם הבנות כחריגות. כדי שלא תיתפסנה כחריגות יצטרך האב להיעלם מהנוף של בית הספר. חריגותו של האב רק תלך ותגבר עם העברת הבנות לבית ספר חרדי המשדר להן מסר ברור – לחילוניים, לדתיים שאינם כמונו, אין שיג ושיחה עם החרדים. מסר כזה יביא לכרסום במעמדו של האב – החריג, לפיחות במעמדו ובחשיבותו בעיני הבנות ולפגיעה בקשר של הבנות עמו, ובהכרח לפגיעה בטובת הבנות. לפיכך, בית המשפט קבע כי הבנות תמשכנה להתחנך בבית הספר הממלכתי דתי.

פסק דין נוסף של, השופט גרמן דחה תביעה לשינוי המסגרת החינוכית בה קטינה בת 12 לומדת, ממסגרת ממלכתית דתית למסגרת ממלכתית חילונית. במקרה זה, בטרם התגרשו בני הזוג, הם נמנו על חסידי חב"ד. האם חזרה בשאלה וביקשה להעביר את הבת לבית ספר חילוני, למרות התנגדותו של האב. בפסק דינו בית המשפט מנתח את השאלה העקרונית למי משני ההורים, במקרה של מחלוקת, נתונה הרשות לקבוע מהו הזרם החינוכי בו תלמד הקטינה.

ע"פ המשפט העברי, האב מחוייב לחנך את בנו לתורה ומצוות ולמעשה האישה הוצאה מכלל חיוב במצוות אלה ועל כן, מצוות חינוך הוטל במפורש על האב.

ע"פ המחוקק הישראלי, המתבונן בעד משקפי האפוטרופסות, מעמד הוריו של הקטין שווה. ולפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים. החובה לדאוג לחינוכו וללימודיו של קטין נמנית על תפקידיו של ההורה והיא חלק מהאפוטרופסות של ההורים על הקטין. לפיכך, העובדה שרק אחד מהם מחזיק בקטינה, אין בה כדי לפגוע בזכותו של השני להתערב בכל מה שקשור לחינוכו של הילד, כגון בכיוון חינוכו, דתי או חילוני.

במצב בו ההורים נתונים במחלוקת בדבר קביעת המסגרת החינוכית של הקטינים, והם אינם פועלים במשותף, על בית המשפט להכריע במחלוקת זו, ע"פ העיקרון של טובת הקטינים. עיקרון טובת הילד צמחה מן התפיסה כי אין להתייחס אל הילד כקניינו של הוריו אלא יש לכבד את אישיותו העצמאית. מכאן נבעה הגישה שיש להקנות לילד מידה של עצמאות וזכויות משלו.

משיחה שקיים בית המשפט עם הקטינה, התרשם שהקטינה מעוניינת בקשר עם אביה. היא אף אמרה שבבואה לבית המשפט ואף בפגישותיה עמו היא מתלבשת בצורה מתאימה לכבודו. היא לא העלתה חשש מאיבוד הקשר בינה לבין אביה. אפשר שלא הפנימה שאם היא תמסד חיים חילוניים, לרבות במסגרת המוסד החינוכי והחברה, יביא הדבר לניתוק חוליה דומיננטית ביותר בקשר שבינה לבין האב.

יחד עם זאת, אמר האב שהוא חרד לקשר עם בתו, אם תשנה את מסגרת חינוכה למסגרת חילונית. ניתוקה של הבת ממסגרת החינוך הממלכתי דתי עלול להביא לאיבוד מוחלט של הקשר עם האב, שכן הריחוק יהיה כמעט בלתי נמנע, לאור אורח החיים של האב.

השיקולים המרכזיים העומדים לנגד בית המשפט הם הצורך לשמור על יציבות הן נפשית והן חינוכית. במקרה זה, הבת מצויה עתה בשלב של חוסר יציבות הנובעת מעצם מהותו של גיל ההתבגרות בראשיתו היא מצויה. וכן מהליך גירושי הוריה. המעבר לבית ספר חילוני יגביר את הבלבול בנפשה של הקטינה. בית המשפט סבר כי היא עדיין צעירה מכדי להבין את משמעות הצעד שהיא מבקשת לעשות ודחה את הבקשה

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מסגרת חינוך לילדים
• זכויות ילדים בעת גירושין
• טובת הקטין
• טובת הילד
• חובת התייעצות בין הורים

הפוסט מחלוקת על מקום הלימודים הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

תביעה לצורך הבהרת פסק דין, בו נפסקו מזונות לילדה ונקבע, בין היתר, כי אבי הילדה יישא בכל הוצאות החינוך, לפי דרישת ביה"ס, לרבות דמי שכלול, טיולים, חוגים, פעולות העשרה ושיעורים פרטיים. האב טען כי ההשתתפות הילדה בחוגים אינה לפי דרישת ביה"ס ולכן הוא פטור מלהשתתף בהוצאות אלו.

ביהמ"ש קבע: המשמעות הנכונה של הסעיף בפסה"ד היא כי על האב לשלם עבור כל הוצאות החינוך שידרוש ביה"ס וכל תשלום אחר אשר ידרוש ביה"ס במסגרת זו, וכן לשאת בדמי שכלול, טיולים, חוגים, פעולות העשרה ושעורים פרטיים של הקטינה, אשר לגביהם אין צורך בדרישה של ביה"ס בכתב או בעל פה.

על פי החוק, האב אינו צריך לחשוש כי ייחשף להוצאות בלתי מוגבלות משום שלאיש מההורים אין סמכות בלתי מוגבלת ובלעדית לקבוע איזה פעולות תעשה הילדה, באיזה טיולים תשתתף ובאיזה חוגים, פעולות העשרה ושיעורים פרטיים היא תהיה מעורבת. עניינים אלה נשארו בסמכות האב במידה שווה לסמכות האם למרות משמורת הילדה אצל האם. האב מוסמך, אם ירצה, להודיע לאם מה רמת ההתייעצות שהוא דורש, ומה הפעילויות המקובלות עליו, הן מבחינת ההיקף והן מבחינת העלות.

הפוסט חובת התייעצות בין הורים הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

עד לאחרונה, הסדר של משמורת משותפת לא היה נפוץ בישראל. בתי המשפט העדיפו לקבוע משמורת ילדים אצל האם, והסדרי ראייה אצל האב. ואולם, בית המשפט לענייני משפחה, בשורת פסקי דין, החל לקבוע יותר ויותר הסדרי משמורת משותפת ובמקרים מסוימים אף לקטינים בני שנה וחצי ושנתיים.

משמורת משותפת תקבע כאשר יהיה זה לטובת הילדים. על מנת שתישקל האפשרות הזאת, חייב בית המשפט להשתכנע כי קיימים מספר תנאים מוקדמים: מסוגלות הורית טובה של שני ההורים, רמה טובה של שיתוף פעולה בין ההורים, תפיסת הילדים את שני הבתים כמרכזים בחייהם, מרחק גיאוגרפי קטן בין בתי ההורים, והערכה הדדית.

בתמ"ש 19660/07, השופט גרינברג קבע משמורת משותפת על שני ילדים מתחת לגיל 6, בפסק דין זה הופחתו המזונות של קטינים מתחת לגיל 6 מ 4,000 ₪ ל 2,500 ₪. ביחס לחזקת הגיל הרך, השופט הדגיש כי הלכה פסוקה היא ששיקול זה הוא רק אחד מהשיקולים אשר יש לקחת בחשבון ביחס לקביעה בידי מי יוחזקו הקטינים, והיא אינה שיקול בלעדי. כמו כן, הבהיר כי נחיצות החזקה מוטלת בספק כיום וממילא אין המדובר בהענקת המשמורת לאב בלבד, תוך פסיקה בניגוד לחזקה, אלא המדובר בהמלצה למשמורת משותפת, וספק אם יש להסיק באופן גורף כי משמורת משותפת וחזקת הגיל הרך אכן סותרות זה את זו.

בתמ"ש 10440/07, השופטת לוי קבעה כי עקרונות השוויון בתפקוד ובאחריות ההורית, אשר חלחלו בדיני משפחה בשנים אחרונות מחייבים את בתי המשפט לענייני משפחה, להתייחסות שוויונית בין אב לאם, בכל הקשור לתפקיד ההורי המוטל עליהם. התייחסות שוויונית זו, משקפת גם את טובת הקטינים, אשר יזכו בקשר שוטף ורצוף עם שני ההורים למרות שאלה בחרו להיפרד זה מזו. לפיכך, על הטוען כי מן הראוי שלא לאפשר משמורת משותפת כאשר מתקיימים תקשורת תקינה וקירבה פיזית בין ההורים, עליו הנטל להוכיח זאת.

בתמ"ש 17120/07, השופט סלימן קבע משמורת משותפת על קטינות בנות ארבע. עוד קבע כי כאשר ישנם מסוגלות הורית, חלוקה שווה של נטל הגידול והטיפול בילדים בין ההורים, וכן רצון להמשיך ולחלוק בעול הטיפול, הסדר המשמורת המשותפת הוא הראוי, ועל מי שטוען נגדו, נטל הראיה. כלומר, נקודת המוצא, כאשר מתקיימים התנאים לעיל, היא קיום משמורת משותפת. בנוסף, נקבע כי קיומה של תקשורת אופטימלית בין ההורים, אינה תנאי לקיומה של משמורת משותפת.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• חובת התייעצות בין הורים
• טובת הילד
• מסגרת חינוך לילדים
• מזונות במשמורת משותפת

הפוסט כיצד תקבע משמורת משותפת? הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בית המשפט למשפחה פסק כי מרגע שניתן צו לפירוק שיתוף בתובענה שהגיש אחד מבני הזוג, אין תחולה למנגנון זכות הקדימה הקבוע בסעיף 101 לחוק המקרקעין ועל בן זוג המעוניין לרכוש את הנכס ליטול חלק בהליך ההתמחרות ככל משתתף אחר. גישה לפיה יש לבן הזוג זכות להשוות להצעה הגבוהה ביותר ללא התמחרות אינה הוגנת ואינה ממלאה אחר התכלית של השאת התמורה עבור הנכס.

סעיף 101 לחוק המקרקעין מורה כי: "מקרקעין שהם בבעלות משותפת של בני זוג, והם משק חקלאי או בית עסק המתנהלים על ידיהם במשותף או דירה המשמשת להם מגורים, לא יהיה בן זוג זכאי להעביר חלקו לאחר אלא אם הציע אותו תחילה לבן זוגו". מעיון בפסיקה עולה כי החלת סעיף 101 לחוק המקרקעין תיעשה במשורה ועל דרך הצמצום מרגע שניתן צו לפירוק שיתוף בתובענה שהגיש אחד מבני הזוג, אין תחולה למנגנון הקבוע בסעיף 101 לחוק המקרקעין. מימוש הנכס צריך להיעשות תוך התחשבות בזכות הקניינית של הבעלים הנוספים לממשו בתמורה הגבוהה ביותר שניתן. עריכת התמחרות היא דרישה לגיטימית של בן הזוג, המבקש להשיא לא רק את חלקו בנכס אלא גם את חלקו של בן זוגו. גישה לפיה יש לבן הזוג זכות להשוות להצעה הגבוהה ביותר ללא התמחרות עם המציע (ועם הבעלים הנוסף, ככל שהוא מעוניין בכך) אינה הוגנת ואינה ממלאה אחר התכלית של השאת התמורה עבור הנכס. מנגד, שמירת זכותו של בן הזוג להשוות להצעה הגבוהה ביותר במהלך התמחרות כשהוא משתתף בהתמחרות היא הוגנת וממלאה אחר המטרה, שכן היא מממשת את זכות הקדימה של בן הזוג אך עדיין מעמידה בפני האחרים אפשרות להעלות את הצעתם, כשזכותו של בן הזוג להשוות להצעה המשופרת ממשיכה ועומדת. איזון בין זכות הקניין של הבעלים הנוספים המבקשים להשיא את מחיר הנכס לבין זכותו הקניינית של המבקש לשמור על הנכס, וזאת על ידי השוואת מחיר הנכס להצעה הגבוהה ביותר, תושג אך ורק במסגרת התמחרות. מלבד התחשבות בבעלי הזכויות בנכס, יש להתחשב גם בצפיות יתר המשתתפים בהתמחרות לקיומו של הליך הוגן ולא הליך למראית עין. בהקשר זה נקבע עוד כי אין לראות בעין יפה הגשת בקשה על ידי כונס נכסים, שתכליתה מכירת זכויות שלא במחיר הגבוה ביותר שניתן לקבל בעבור הנכס. בעשותו כן, כונס הנכסים פועל, הלכה למעשה, בכובע של ב"כ ולא בכובע של כונס נכסים, ועם התנהלות זו, לא ניתן להסכין.

(תמ"ש 12712-07-16 פלוני נ' אלמונית)

הפוסט פירוק שיתוף בבית באמצעות כונס הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

ביהמ"ש לענייני משפחה דחה התביעה מהטעמים הבאים:

עיון בהסכם מלמד, כי הצדדים הסדירו לחוד את ענייני הרכוש שלהם ולחוד את ענייני המזונות. אמת הדבר כי המזונות נקבעו בשיעור של מחצית תקבולי הפנסיה, אך אין בכך כדי לקבוע שאלו תשלומי פנסיה.

משבחרו הצדדים לסווג את החלוקה כמזונות ולא כחלוקת רכוש, יש לדבר משמעות ואי אפשר כעת "לשלוף" חבות זו מתוך החוזה ולשנות את סיווגה, לאחר שהאישה נהנתה מהיתרון הכרוך בכך שנים רבות. זאת ועוד, הסכם הגירושין כלל הסדרים רכושיים והתחייבויות נוספות וכידוע, אי אפשר לבודד רק את שאלת "הפנסיה" ולהפרידה מיתר החבויות שבהסכם.

למעשה, מבקשת התובעת את שינויו של ההסכם שבין הצדדים שקיבל תוקף של פסק דין, באופן שבמקום החיוב במזונות, יהיה מעתה שימוש בהוראת החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג. ביהמ"ש סבור, שחקיקת חוק חדש, אינה סיבה לשינוי (למעשה ביטולו או ביטולו החלקי) של הסכם שקיבל תוקף של פסק דין.

בנוסף ואפילו הייתה מתקבלת עמדת האישה שיש בין הצדדים חלוקת חיסכון פנסיוני (חרף החובה "במזונות"), לא נתקיימו התנאים הנדרשים בחוק, שכן לא נקבע בהסכם שהאישה זכאית לחלק מהחיסכון הפנסיוני של הבעל: לא נקבע בפסק הדין מועד הפירוד בין הצדדים, (והצדדים חלוקים ביניהם גם בשאלה זו); לא נקבע בפסק הדין מהו השיעור – לו תהא זכאית התובעת. בהקשר זה נקבע בפסיקה, כי ההסדרים המהותיים הקבועים בחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני הינם הסדרים מחייבים, מהם ניתן לסטות רק בהסכמת שני בני הזוג וביהמ"ש אינו יכול לבחור שלא להיזקק להם. בנוסף, אם תתקבל התביעה תפגענה זכויותיה של רעייתו הנוכחית של הנתבע.

תמ"ש (ת"א) 2206-02-16 א. נ' מ. (כבוד השופטת שפרה גליק, 21.2.17)

הפוסט חוק חלוקת חיסכון פנסיוני הקריטריונים הנדרשים ושינוי הסכם גירושין הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

נקבע כי השיפוצים שנעשו בדירה הרשומה ע"ש הבעל, ולא משנה מה גובהם לא נעשו מתוך כספים משותפים, שחסכו הצדדים במהלך נישואיהם. כל שהוכח שהשיפוץ נעשה מכספי המשכנתא שנטלו הצדדים אשר רק חלק קטן ממנה שולם מחשבונם המשותף. בנסיבות אלו, לאור חיי הנישואין הקצרים (8 שנים) והתנהלותם הכלכלית לפיה לא רכשו שום רכוש במשותף בשנים אלו, לא הספיקו עדיין הצדדים ליצור שיתוף המצדיק קביעה שלאישה מחצית בנכס חיצוני השייך לבעל. ברם, על הבעל להחזיר לאישה מחצית מכל תשלומי החזרי המשכנתא ומחצית מתשלומי הביטוח משכנתא בהם נשאה ונושאת האישה.

(תמ"ש 3932-05-14 ק. נ' א. כבוד ה שופטת אסתר ז'יטניצקי (רקובר), 14.11.16)

הפוסט שיתוף בדירת מגורים שקיבל הבעל בירושה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

ביהמ"ש לענייני משפחה קיבל את הבקשה, בין היתר מהטעמים הבאים:

מוטב שחוות הדעת תהא ערוכה באופן מלא וממצה תכלול את מלוא הנתונים הרלוונטיים לצורך עריכת איזון המשאבים בין הצדדים על פני הגשתה במועד מוקדם יותר. בפרט שכלל לא ברור האם אכן תוארך מלאכת הכנת חוות הדעת כטענת הבעל.

תכליתה של הבקשה אינה להרחיב את "מועדי הקרע" האפשריים, אלא לבחון האם יש הכנסות אשר התקבלו לאחר מועדים אלו ואותן יש לייחס לתקופת השיתוף בין הצדדים.

במתן צו לגילוי מסמכים, ביהמ"ש אינו מוגבל ל-"מועדי הקרע" האפשריים להם הסכימו הצדדים, ואין כל מניעה לכך שהצו יינתן גם בהתייחס למועדים נוספים, ובלבד שהדבר נדרש לשם חקר האמת ובירור המחלוקות שבין הצדדים. בענייננו, כאמור, הרחבת הצו כפי המבוקש נחוצה על מנת שניתן יהא להתחקות אחר מצבת הרכוש אותה יש לייחס לתקופת השיתוף בין הצדדים.

בכל הנוגע לטענת הבעל בדבר פגיעה בפרטיותו

טענה זו אינה יכולה להתקבל בכל הקשור לתקופה הקובעת וממילא אף לגישת הנתבע המסמכים ממילא מצויים כבר בחזקת התובעת וניתן להעבירם לידי המומחה, ועל כן טענתו בדבר פגיעה פוטנציאלית בפרטיותו אינה רלוונטית עבור תקופה זו.

יתר על כן, גם בהתייחס לתקופה שלאחר "מועדי הקרע" האפשריים טענה זו אינה מצדיקה את דחיית הבקשה, שכן המדובר בבקשת מומחה מטעם ביהמ"ש, אשר הינו גורם אובייקטיבי המהווה שלוחו של ביהמ"ש ולא אחד מהניצים לסכסוך. לפיכך, חזקה על המומחה כי ידע לפעול באופן אשר יצמצם ככל הניתן את הפגיעה הפוטנציאלית לה טוען הבעל. לא זו אף זו, הוזכר, כי המדובר בהליך המתנהל בדלתיים סגורות בביהמ"ש לענייני משפחה, כך שמטבע הדברים הפגיעה בפרטיותם של הצדדים פחותה.

בשלב זה, עסקינן בבקשה לגילוי מסמכים בלבד, כאשר הגישה הנהוגה היא כי: "ככלל, על ביהמ"ש, ובפרט ביהמ"ש לענייני משפחה, להיות ליבראלי בבואו לבחון בקשה שמטרתה גילוי מידע, לאור הרצון לרדת לחקר האמת ולקיים את ההליך ב'קלפים פתוחים'.".

הפוסט גילוי מידע פיננסי במועד שלאחר הקרע הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

סעיף 101 לחוק המקרקעין מורה כי: "מקרקעין שהם בבעלות משותפת של בני זוג, והם משק חקלאי או בית עסק המתנהלים על ידיהם במשותף או דירה המשמשת להם מגורים, לא יהיה בן זוג זכאי להעביר חלקו לאחר אלא אם הציע אותו תחילה לבן זוגו". מעיון בפסיקה עולה כי החלת סעיף 101 לחוק המקרקעין תיעשה במשורה ועל דרך הצמצום מרגע שניתן צו לפירוק שיתוף בתובענה שהגיש אחד מבני הזוג, אין תחולה למנגנון הקבוע בסעיף 101 לחוק המקרקעין. מימוש הנכס צריך להיעשות תוך התחשבות בזכות הקניינית של הבעלים הנוספים לממשו בתמורה הגבוהה ביותר שניתן. עריכת התמחרות היא דרישה לגיטימית של בן הזוג, המבקש להשיא לא רק את חלקו בנכס אלא גם את חלקו של בן זוגו. גישה לפיה יש לבן הזוג זכות להשוות להצעה הגבוהה ביותר ללא התמחרות עם המציע (ועם הבעלים הנוסף, ככל שהוא מעוניין בכך) אינה הוגנת ואינה ממלאה אחר התכלית של השאת התמורה עבור הנכס. מנגד, שמירת זכותו של בן הזוג להשוות להצעה הגבוהה ביותר במהלך התמחרות כשהוא משתתף בהתמחרות היא הוגנת וממלאה אחר המטרה, שכן היא מממשת את זכות הקדימה של בן הזוג אך עדיין מעמידה בפני האחרים אפשרות להעלות את הצעתם, כשזכותו של בן הזוג להשוות להצעה המשופרת ממשיכה ועומדת. איזון בין זכות הקניין של הבעלים הנוספים המבקשים להשיא את מחיר הנכס לבין זכותו הקניינית של המבקש לשמור על הנכס, וזאת על ידי השוואת מחיר הנכס להצעה הגבוהה ביותר, תושג אך ורק במסגרת התמחרות. מלבד התחשבות בבעלי הזכויות בנכס, יש להתחשב גם בצפיות יתר המשתתפים בהתמחרות לקיומו של הליך הוגן ולא הליך למראית עין. בהקשר זה נקבע עוד כי אין לראות בעין יפה הגשת בקשה על ידי כונס נכסים, שתכליתה מכירת זכויות שלא במחיר הגבוה ביותר שניתן לקבל בעבור הנכס. בעשותו כן, כונס הנכסים פועל, הלכה למעשה, בכובע של ב"כ ולא בכובע של כונס נכסים, ועם התנהלות זו, לא ניתן להסכין.

(תמ"ש 12712-07-16 פלוני נ' אלמונית כבוד השופט יהורם שקד, 2.2.17)

הפוסט פרוק שיתוף בבית באמצעות כונס וזכות הקדימה לבן הזוג הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

רקע : איזון משאבים מכוח חוק יחסי ממון

המערערת והמשיב, בני העדה הנוצרית-קתולית, נישאו בשנת 1980. עם נישואיהם, עברה המערערת להתגורר בדירה בה התגורר המשיב. לזוג נולדו שלושה ילדים. במהלך נישואיהם, ביצעו המערערת והמשיב שיפוצים מקיפים בדירתם. לאחר שהתערער המצב בין בני הזוג, הגישה האישה תביעת גירושין ותשלום מזונות לבית הדין הפטריאכלי הלטיני (להלן: בית הדין).

בית הדין הצהיר בפסק דינו על גירושין בין בני הזוג. כמו כן הגישה האישה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה ובה תבעה מחצית מהזכויות בדירה.

בית המשפט לענייני משפחה דחה את תביעתה של המערערת בכל הקשור לדירה וקבע כי לאישה זכאית למחצית מעלויות השבחת הנכס כתוצאה מהשיפוץ. האישה ערערה לביהמ"ש המחוזי ואף ערעור זה נדחה מאחר והבעל התגורר בדירה עוד לפני נישואי הזוג ומכיוון שהזכויות בדירה הועברו לידיו בירושה.

בערעור הנוכחי לבית המשפט העליון, התמקדה המערערת בטענותיה כי קיים חוסר בחוק יחסי ממון, אשר מונע את החלת הסדר איזון משאבים על חברי העדה הנוצרית – קתולית.

לטענתה, יש להחיל בעניינה את הסדר איזון המשאבים מכוח חוק יחסי ממון או לחלופין, היא מבקשת להצהיר על מחצית חלקה בזכויות המשיב בנכס מכוח דיני החוזים, הנאמנות, עשיית עושר ותום לב.

בית-המשפט העליון קיבל את הערעור וקבע:

חוק יחסי ממון חל על בני כל העדות והדתות. על בית דין דתי לנהוג על פיו. הפעלתו של החוק על כל בני העדות והדתות צריכה להיעשות באופן שוויוני. אין לפרש את החוק באופן המפלה עדה או דת.

חוק יחסי ממון הניח קיומם של שני מצבים המפעילים את הסדר איזון המשאבים שבחוק. המצב האחד הוא גירושין והשני הוא מוות של בן זוג. אין לפרש את החוק באופן שלגבי בני העדה הנוצרית – קתולית קיים רק מצב אחד (מוות) המפעיל את הסדר האיזון.

במקרה זה, הצדדים לערעור פרודים מכוח צו פירוד שנתן בית הדין הפטריארכלי הלטיני. בית המשפט לענייני משפחה לא בחן מהו מהותו של הצו האם הוא קבוע או זמני. יש להחזיר התיק לבית המשפט לענייני משפחה. יהא עליו לבחון אם קיים בין הצדדים צו פירוד קבוע , ובאם כך יינתן פסק הדין בעניינם של הצדדים, תוך שיבחנו מחדש כל שאר ההיבטים הקשורים לעניין.

הפוסט תחולת חוק יחסי ממון הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

תביעה של אשה כנגד בעלה למתן פסק-דין הצהרתי לאיזון משאבים ולפירוק שיתוף בנכסים. השאלה שעלתה היא קביעת החלוקה הרכושית והסדר איזון המשאבים בין בני הזוג, שנשוי מזה כ- 20 שנים. ביהמ"ש קיבל את התביעה בחלקה ופסק כי:

יש לבני זוג כאלו אפשרות לבקש סעד הצהרתי קודם לפקיעת הנישואין. אין בכריתת הנישואין או בקיומם כשלעצמם כדי לפגוע בקניינם של בני הזוג, להקנות לאחד מהם זכויות בנכסי השני או להטיל עליו אחריות לחובות השני.

ניתן להוכיח כוונה ספציפית של הצדדים לשיתוף בנכס מסוים גם לפני גירושין, ולא תהיה כל מניעה להצהיר על זכויות הצדדים באותו נכס, והכול בהתאם לכוונה שהוכחה. במקרה כזה, ניתן יהיה לפרק את השיתוף בו לאלתר ולא יהיה צורך להמתין לפקיעת הנישואין. כאשר בוחנים את כוונת השיתוף בנכס ספציפי נטל הראיה הינו של הצד הטוען לקיום השיתוף, ועליו להביא בפני ביהמ"ש ראיות על נסיבות שניתן להסיק מהן אותה כוונת לשיתוף בנכסים.

הקריטריונים שבית המשפט בודק בהקשר זה הם:

• האם אלה הם נישואיהם הראשונים של בני הזוג.
• אורח החיים של בני הזוג.
• משך הנישואים.
• נטילת חלק במאמץ המשותף.
• קיום חשבונות בנק ונכסים אחרים משותפים.
• טיב הנכסים שבמחלוקת.
• האם הושבח הנכס במהלך קשר הנישואין.

כאשר בוחנים את שווי המוניטין שנצבר בתקופת הנישואין, יש להביא בחשבון גם מרכיבים ביצירת המוניטין שבאו לעולם עוד לפני הנישואין, כדוגמת כישרונות אישיים שאדם נולד עמהם; אופיו האישי של אדם שמועיל לו בעסקיו; כישרונו הטבעי לתקשר עם בני אדם, ועוד. כל אלה לא השביחו את המוניטין בתקופת הנישואין, ואין הם בבחינת 'נכס' שנרכש בתקופת הנישואין, ולכאורה ראוי לגרוע אותם משווי המוניטין העומד לחלוקה.

יש להבדיל בין מקרים שבהם אחד מבני הזוג רכש את כל מקצועו וכושר השתכרותו במהלך החיים המשותפים, על חשבון הקופה המשותפת של בני הזוג, ובן הזוג האחר סייע לו כלכלית, מוראלית ונפשית לרכוש אותו מקצוע; לבין המקרה זה שבו לא השתתפה התובעת ביצירת הבסיס למוניטין ואף לא תמכה בנתבע לאורך הקריירה שלו, אלא להפך. כמו-כן, מדובר באדם שפרש או העומד לפרוש מעבודתו, בתוך תקופה קצרה והן פוטנציאל השתכרותו מהמשרד והן המוניטין העיסקי שלו, רובם ככולם מומשו זה מכבר, בתקופת החיים המשותפים של בני הזוג.

מתן פסק דין הצהרתי בטרם פקיעת הנישואין אינו ניתן באופן שיגרתי, אך כאשר הבקשה לפסק דין הצהרתי הינה משותפת, ושני הצדדים מבקשים כי ביהמ"ש יקבע את זכויותיהם לפחות בנכסים הקיימים, אין מניעה לכך. אין גם כל מניעה שבן זוג יקבל פרטים ביחס לרכוש אשר לגביו נטען, כי הוא משותף,וזאת על מנת שעד למועד פקיעת הנישואין יחלוף זמן רב, והרכוש יכלה או יוברח.

בנסיבות העניין, ביהמ"ש נותן צו לפירוק השיתוף בבית המגורים ; כמו-כן, זכאית התובעת למחצית הרכוש המצוי בבית המגורים. מאידך, הדרישה לגבי הזכויות במבנה המשרד ובמוניטין העסקי – נדחית. כל אחד מבני הזוג יהיה זכאי בעת פקיעת הנישואין למחצית מכל זכות שתהיה לבן הזוג השני בחשבונות בנק וכל זכות סוציאלית שהצטברה במהלך הנישואין.

הפוסט איזון משאבים ופרוק שיתוף הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

חלוקת רכוש – פירוק שיתוף

העיקרון שנקבע בפסיקת בית המשפט הוא שכל רכוש מכל סוג אשר נצבר במהלך חיי הנישואין שייך לשני הצדדים בלא חשיבות על שם מי הוא רשום.

דירת המגורים של בני זוג היא בדרך כלל הנכס העיקרי של התא המשפחתי. כאשר אין הסכם ממון מגיש צד מעוניין תביעה לפירוק שיתוף, כלומר תביעה למכירת הנכס וחלוקת התמורה בין בני הזוג.

כל אדם שהינו בעלים של מקרקעין בשותפות עם אחר, יכול ורשאי בכל עת, לפנות לבית המשפט ולדרוש את מכירתו של הנכס. הסייג לכך, הוא החובה להבטיח את מדור הילדים.

לבית המשפט סמכות לקבוע כי חלק ממחיר הדירה יישמר בנאמנות אצל צד שלישי על מנת להבטיח את מדורם של הילדים, או לדחות את המכירה למשך מספר שנים בהתקיים תנאים מסוימים אולם בית משפט אינו יכול למנוע מימוש הרכוש.

בית המשפט יורה על איזון כלל הרכוש, ויתחשב ברכוש המשותף האחר. ניקח דוגמא פשוטה: לבני זוג דירת מגורים ששווה 150,000$. הגבר מעוניין לבצע גירושין והגיש תביעה לפירוק שיתוף בדירה. הוא עומד בפני פרישה ויקבל פיצויי פרישה, בסכום של 600,000 ₪. יציעו לבני הזוג לאזן את הרכוש המשותף, כך שהאישה תישאר עם כל הדירה ואילו הבעל יישאר עם כל הזכויות שלו – וכך ייעשה איזון כולל בלא צורך במכירת הדירה.

מדור ספיציפי

מדור ספציפי הינו סעד לאישה בלבד, אשר רק בית הדין הרבני יכול לתת אישה המקדימה את בעלה ומגישה תביעה למדור ספציפי בבית הדין הרבני לפני שבעלה הגיש תביעה לפירוק שיתוף בבית המשפט לענייני משפחה.

האישה יכולה למנוע מכירת הבית. סעד זה ניתן לאישה כאשר הבעל עזב את הבית בלא סיבה מוצדקת או למען אישה אחרת, או כאשר תביעת הגירושין של הבעל נמצאה כבלתי מוצדקת ונדחתה. חסרונה היחידי הוא כי האישה אינה יכולה לתבוע בו זמנית מזונות בבית המשפט וקבלת מדור ספציפי בבית הדין.

חלוקת רכוש – חזקת השיתוף וחוק יחסי ממון

שיטת חלוקת רכוש תלויה במועד נישואי בני הזוג. אם נישאו לפני ה- 1.1.1974 (מועד כניסתו לתוקף של חוק יחסי ממון) חלה על בני הזוג הלכת השיתוף, הקובעת כי כל מה שנרכש במהלך הנישואין ללא קשר לרישום שייך לשני בני הזוג עקב המאמץ המשותף.

מדובר בשיתוף קנייני מיידי. לבן הזוג קמה במהלך הנישואין זכות קניינית בנכס עצמו, ולכן הוא יכול לדרוש את חלקו בכל עת. חזקת השיתוף חלה על כל זכות לרבות נכסים עסקיים.

אם נישאו לאחר 1.1.74, חל חוק יחסי ממון לפיו חל איזון משאבים דחוי, דהיינו, רק במקרה של פקיעת הנישואין עקב גירושין או מוות, קמה הזכות של בן הזוג לחלקו ברכוש המשותף.

כל הרכוש אשר נצבר במהלך הנישואין מתחלק בין בני הזוג בחלקים שווים. כל רכוש שמקורו לפני הנישואין, גימלה המשתלמת כתוצאה של נזקי גוף ורכוש שהתקבל במתנה או בירושה, שייך לבן הזוג אשר הביאו, או קיבל אותו, אלא אם הוסכם אחרת.

כאמור בהתאם לחוק יחסי ממון, הבעלות על הרכוש בטרם הנישואין – לבן הזוג שהביאו. אולם, מסתמן שינוי בכלל זה. בתחילה, התבטא השינוי בהשבחה של אותו נכס. למשל, שיפוץ בכספים משותפים, או משכנתא מכספים משותפים.

בתי המשפט קבעו שיש לפצות את בן הזוג בכל הכספים שתרם להשבחה או מימון הנכס, ואפילו, במקרי השתתפות מהותית, שמדובר בנכס משותף.

לאחרונה, במספר פסקי דין החילו את חזקת השיתוף במקביל לחוק יחסי ממון קרי, בית המשפט לומד על כוונת שיתוף בנכסים שהוצאו מאיזון המשאבים (שנרכשו לפני הנישואין), באמצעות הבאת ראיות שכוונת הצדדים הייתה לראותו כנכס משותף.

נכון להיום, ההלכה המקובלת היא כי חזקת השיתוף וחוק יחסי ממון אינם חלים במקביל, כלומר אין להוכיח כוונת שיתוף, בנכסים שהוצאו מאיזון המשאבים בחוק.

רישום רכוש על שם אחד מבני הזוג

אין בעובדה שכל הרכוש רשום על שם אחד מבני הזוג בכדי לשלול את בעלות בן הזוג השני במחצית מאותו רכוש. יחד עם זאת, בן הזוג שהרכוש לא רשום על שמו חייב לבקש סעדים זמניים בדמות עיקולים, שכן היכולת של בן הזוג הרשום כבעלים למכור את הרכוש בלא ידיעת בן הזוג, גדולה.

קופות גמל, קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים, מוניטין וכיו"ב. שווי נכסים אלו מחולק בין שני בני הזוג, ללא הבחנה בין מי שצבר אותן בפועל לבין מי שתרם תרומתו בדרך אחרת לחיי המשפחה.

כושר ההשתכרות היא עתידית, ההון האנושי, אינו נחשב כנכס משותף הניתן לחלוקה.

בעל מקצוע חופשי, הגם שלמד במהלך הנישואין, נכון להיום, אינו חייב לחלוק עם בן זוגו את כושר השתכרותו בעתיד. קיימת ביקורת על הלכה זו, לפיה יש לחתור לחלוקה שוויונית, לרבות ההון האנושי.

יש לזכור כי הרכוש היחיד המתחלק הוא הרכוש הידוע. העסקת חוקר פרטי לצורך חקירה כלכלית בכל מקרה של חשד מומלצת. גם דרישה כי בן הזוג יפרט בתצהיר את כל הרכוש שבידו, וכי התצהיר יהיה חלק מהסכם גירושין יקנה את הזכות לתבוע מחצית מכל רכוש שיתגלה בעתיד, ואינו מצוין בתצהיר.

חובות

חובות שנבעו ממהלך החיים המשותפים, או מרכישת נכס משותף וקשורים לנכס המשותף, הם משותפים. אם אחד מבני הזוג חייב סכום מסוים לצד שלישי, הרי שבני הזוג נושאים בחוב זה בחלקים שווים במערכת היחסים הפנימית שביניהם, מבלי שהדבר יקנה לצד השלישי זכות תביעה כנגד בן הזוג השני.

למשל, אם הבעל נטל הלוואה מבנק, הבנק לא יוכל לתבוע את האישה, שכן חזקת השיתוף חלה רק במישור הפנימי בין בני הזוג, ולא נועדה להקנות זכות לנושה חיצוני. חוב שאינו משותף הוא חוב שנוצר לאחר הפירוד בין בני הזוג, או מהטעם שבן הזוג לא היה צד ליצירת החוב (כגון: העלמת מס).

חלוקת רכוש – חלוקה בין בני זוג

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מיהם ידועים בציבור?
• שיטת חלוקת הרכוש
• חזקת השיתוף בין בני זוג
• מגמות בהלכת השיתוף
• חזקת השיתוף של נכס
• יחסי ממון בין בני זוג

הפוסט חלוקה בין בני זוג הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

חלוקת רכוש – שיקולים בעת חלוקת רכוש

שיקולים בהסדרי ממון

כאשר במסגרת הליך גירושין, על בית המשפט לפסוק בנושא חלוקת רכוש בין בני הזוג, פסיקתו תתבסס על מגוון שיקולים. על שיקולים אלו, ניתן למנות את הביטחון הכלכלי והפסיכולוגי של כל אחד מהצדדים, את זכויותיהם הכלכליות, את חובותיהם לצד ג' ואת מידת האשמה שיש לייחס לכל אחד מהם בגין כישלון הנישואין.

חלוקת רכוש – ביטחון כלכלי ופסיכולוגי

הסדר רכוש חייב לקחת בחשבון את התרומה הצפויה שלו לחיי משפחה תקינים ויציבים. חיי נישואין מושתתים על שיתוף כלכלי של בני הזוג, בין אם אחד מבני הזוג מצוי בקריירה משגשגת, או בין אם הוא עסוק בניהול משק הבית וגידול ילדים.

הביטחון של בני הזוג בנישואין אינו חייב להיבנות על שיתוף כלל הנכסים של בני הזוג לפני הנישואין או במהלך הנישואין. הביטחון בחיי הנישואין יכול להיבנות על ידי החלטה על חלוקת הרכוש במקרה של פקיעת הנישואין והביטחון הכלכלי של בני הזוג, במקרה בו הם מחליטים מסיבה כלשהי להיפרד.

כמו כן, החלטה על מגבלות במהלך הנישואין של רכוש בני הזוג, אשר צפוי להיכלל בשיתוף הנכסים ביניהם יכול לתרום לביטחון הנישואין. דוגמא לכך היא החלטה משותפת כיצד לרשום את הנכסים שהם רוכשים במהלך הנישואין או מה עושים עם נכסים שיעברו דרך ירושה.

לסיכום, השיקול של הביטחון הכלכלי נועד לא רק להגן על המשפחה כישות אחת, אלא גם על כל אחד ממרכיביה לאחר פירוק הקשר. הביטחון הינו ביטחון כלכלי גם אם אחד מבני הזוג אינו מצוי בקריירה אישית ומקדיש את זמנו לגידול הילדים וניהול משק הבית. הסכם ממון יכול להסדיר את הביטחון הכלכלי ללא צורך להסתמך על החלטות ומאבקים בבתי דין ובבתי משפט.

חלוקת רכוש תוך התחשבות בזכויות כלכליות

חלוקת הרכוש בין בני הזוג בעת פקיעת הנישואין אינה עומדת בפני עצמה, ללא קביעת הסדר מזונות ביניהם: מזונות אישה ו-מזונות ילדים. הסדר רכושי חייב לקחת בחשבון את שני האספקטים מאחר ולעיתים החוק אינו מאפשר לבית המשפט לקחת בחשבון את כל מגוון האלמנטים המשפיעים על פסיקת מזונות.

לדוגמא, במקרה בו אחד מבני הזוג מפרנס את המשפחה בעוד השני עסוק בלימודים והכשרות ואינו מפרנס, אזי בדיוק במועד פקיעת הנישואין מצבם הכלכלי יכול להתהפך ויש להתחשב בכך בהסדר המזונות בין בני הזוג.

השפעה על צדדים שלישיים כשיקול בחלוקת רכוש

הסדר הרכוש של בני הזוג חייב לקחת בחשבון חובות או עסקאות שיש לאחד מבני הזוג כלפי צד שלישי. הסדר בין בני הזוג חייב לקחת בחשבון פגיעה מינימאלית או אי פגיעה בכלל באינטרסים של צד שלישי.

בדרך כלל, יש התאמה בין השיתוף בנכסים בין בני הזוג לבין השיתוף באחריות לחובות. כאשר מתקיים שיתוף מלא בנכסים, אזי קיים גם שיתוף מלא בחובות. צריך לקחת בחשבון חובות שנלקחו טרום הנישואין וחובות שנוצרו במהלך הנישואין.

האשמה בכישלון הנישואין כשיקול בהסדר ממון

האשמה של אחד מבני הזוג בפרוק הקשר יכולה להיות אלמנט מכריע בהסדר הרכוש של בני הזוג. האשמה יכולה לשמש כאמצעי סחיטה בין בני הזוג בהגעה לחלוקת הרכוש והמזונות, במיוחד בדיונים בבית הדין הרבני.

המגמה ההולכת וגוברת היום היא הורדת קרנו של רעיון האשמה ומעבר לעקרון של שבר בנישואין. הוכחת האשם בכישלון הנישואין מחריפה באופן משמעותי את מערכת היחסים של בני הזוג תוך כדי הנישואין ובהליכי הגירושין ביניהם.

גורם זה מכניס אמוציות רבות אשר אינן תורמות למשא ומתן בין בני הזוג בנוגע לחלוקת הרכוש, משמורת ילדים ומזונות. עיסוק באשמה הינו עיסוק בעבר ואינו תורם לסיום פרק הנישואין בין בני הזוג והסתכלות לעבר שיקום החיים שלהם ושל ילדיהם בעתיד.

העיסוק בכך מכניס אלמנטים פסיכולוגים וסוציולוגים אשר לבית המשפט אין את הכלים המתאימים כדי לפסוק מי הוא הצד האשם. כמו כן, ברוב המקרים האשמה אינה נמצאת אך ורק בצד אחד והינה משותפת במידה מסוימת בשני הצדדים.

מאידך, לא ניתן להתעלם מעקרון האשמה לחלוטין, מאחר ובמקרים מסוימים בהם בולטת היוזמה של אחד הצדדים בפרוק הנישואין, הדבר צריך להתבטא בהסדר הגירושין. דוגמא לכך יכולה להיות במקרה בו האישה נשארת לעסוק בניהול משק הבית בעוד הבעל אשר עסוק בקריירה אישית, אינו ממלא אחר מחויבותו לבת זוגתו על ידי בגידה או אי העברת כספים להוצאות הבית.

מין העבר השני, ניתן לציין דוגמא של אישה אשר מחליטה לסיים את פרק הנישואין זמן קצר לאחר התחלתם, בדיוק לאחר שהבעל הצליח לממש את כישוריו ולהפוך לעשיר. דיני משפחה הנם תחום משפטי מורכב ומטרתו של בית המשפט היא ליצור איזון ולדאוג לרווחתם של שני הצדדים. על מנת לוודא כי רווחתכם לא תפגע, כדאי לקבל ייעוץ משפטי וליווי על ידי עורכי דין המתמחים בתחום גירושין ודיני משפחה.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מיהם ידועים בציבור?
• שיטת חלוקת הרכוש
• איזון הרכוש בפקיעת נישואין
• תכולת חוק יחסי ממון
• חזקת השיתוף של נכס
• מגמות בהלכת השיתוף

הפוסט שיקולים בעת חלוקת רכוש הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

לצורך חוק הירושה, גבר ואשה נחשבים "ידועים בציבור" כאשר מתקיימים התנאים הבאים: חיי משפחה, משק בית משותף ובזמן מות אחד מהם בן הזוג השני לא היה נשוי.

אורך התקופה בה צריכים להתקיים חיי משפחה ומשק בית משותף משתנה ממקרה למקרה, אך לרוב בית המשפט מכיר בתקופות שמעל לשלוש-ארבע שנים כתקופה מספקת.

בנוגע למבחן חיי משפחה, הכוונה ליחסים כמו בין בעל לאשה בהיבט המסירות, אהבה, נאמנות. הכוונה במבחן משק בית משותף הוא כי החיים המשותפים לא נובעים מנוחות כלכלית או אישית אלא כתוצאה טבעית של חיי המשפחה.

הדרישה לחיי משפחה ומשק בית משותף נדרשת לכל אורך הזמן המשותף שלהם ביחד. באם מספר שבועות לפני מות אחד מבני הזוג הקשר בהם התערער אזי חוק הירושה אינו חל.

בית המשפט נדרש להחליט באם המנוח היה כותב צוואה אזי הוא היה מוריש את נכסיו לבן זוגו.

באם כל אחד מבני הזוג מחזיק בדירה משלו והם מתגוררים לסירוגין בשתי הדירות, עובדה זו אינה מעידה שהם אינם מקיימים את התנאים של "ידועים בציבור". המבחן הוא היחסים בין בני הזוג ובאם המגורים בשתי דירות נפרדות נובע מסיבה הגיונית.

משק בית משותף אינו מגדיר גם צורך בשיתוף נכסים בין בני הזוג אלא רק בנוגע לשיתוף כלכלי בכל הנדרש לחיי המשפחה – לינה, אוכל, ביגוד ועוד.

קביעת בית הדין הרבני כי ידוע בציבור לא זכאי לירושה לפי דין תורה אינה מונעת ממנו להגיש תביעה בבית המשפט המחוזי על פי חוק הירושה.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• ירושות על פי דין
• פסילת צוואה
• השפעה בלתי הוגנת בצוואה
• ביטול צוואה
• מריבה על צוואה

הפוסט ירושה של ידועים בציבור הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

"נכסים חיצוניים" מוגדרים ככאלו שלא נצברו במהלך חיי הנישואין או שבאו במתנה או בירושה במהלך הנישואין. הכתוב להלן נוגע להתייחסות לנכסים חיצוניים על פי הלכת השיתוף:

הפסיקה בנוגע להלכת השיתוף אינה אחידה והובעו דעות שונות של בית המשפט העליון בנושא והקביעה היא בכל מקרה לגופו. נטל ההוכחה על החלת שיתוף על הנכסים החיצוניים היא על הטוען, שרוצה לשתף אותו בנכסים החיצוניים של בן הזוג.

בית המשפט נדרש לשקול לגבי נכסים שהיו לבן הזוג לפני הנישואין האם לפגוע בזכויות הקניין שלו או להעדיף את שיקולי בן הזוג השני לנשיאה בעול תפקידי המשפחה האחרים. ככל שמשך הנישואין ארוך יותר וככל שטיב היחסים במהלך הנישואין היה טוב יותר, בית המשפט נוטה להכניס את הנכסים החיצוניים למסגרת המשפחתית.

כאשר מדובר על נכס שהתקבל במתנה במהלך הנישואין, בית המשפט נדרש להכניס למסגרת השיקולים גם את כיבוד רצונו של נותן המתנה.

באופן דומה, בית המשפט נדרש לשקול במקרה של נכס שעבר בירושה את כיבוד רצון המוריש (במקרה זה, לא ניתן לברר זאת עם המוריש עצמו, בניגוד למעניק המתנה).

שיקול נוסף נוגע לטיב הנכס החיצוני האם הוא נכס ששימש את המשפחה או שהוא נוגע לעסק של בן הזוג.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מי הם הידועים בציבור?
• שיקולים בעת חלוקת רכוש
• חזקת השיתוף של נכס
• איזון משאבים ופרוק שיתוף
• חזקת השיתוף בין בני זוג
• זכויות משותפות בדירה

הפוסט שיתוף בנכסים חיצוניים הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

גירושין – הקשר בין בגידה וגירושין

כיצד לפעול במקרים בהם בגידה היא הסיבה לגירושין?ראשית עליכם לחשוב היטב האם ניתן לשקם את היחסים שלכם בטרם אתם פונים אל הליך גירושין. ישנם זוגות אשר לאחר הבגידה מצליחים לפתור את הבעיות ביחסים ביניהם ולפתוח דף חדש מוצלח וקיימים מקרים בהם הבגידה נובעת ממניעים שאינם ברי תיקון וגירושין זו האופציה העדיפה כדי להיפרד ולהתחיל חיים חדשים.

כיצד בגידה משפיעה על הליך הגירושין?

• השפעה על מזונות אשה – במקרה בו הבעל מצליח להוכיח כי אשתו בגדה בו, בית הדין הרבני שולל את מזונות האישה וגם בית המשפט לענייני משפחה אינו נוטה להעניק לאשה מזונות.
• השפעה על מזונות ילדים – אין כל השפעה על גובה מזונות ילדים.
• השפעה על הכתובה – במידה ומוכחת הבגידה מהצד של האישה אזי בבית הדין הרבני לא ניתן לדון בכתובה.
• השפעה על משמורת ילדים – בית המשפט ובית הדין קובע את משמורת הילדים על פי טובת הילדים ולכן לרוב, הבגידה של האישה או הבעל אינה משפיעה על החלטת המשמורת והסדרי הראיה, אם כי בבית הדין הרבני, יעבור הבוגד דרך קשה להגעה לתוצאה הרצויה.
• השפעת הבגידה על חלוקת רכוש – בבית המשפט לענייני משפחה אין כל השפעה של בגידה מצד אחד מבני הזוג על חלוקת הרכוש בין בני הזוג. כמובן שאם קיימים חובות הנובעים מהבגידה עצמה מצד הבעל או האישה אזי הם אינם משותפים.

בית הדין הרבני לעיתים נוטה להחליט במקרה של בגידה על פי הדין העברי ולא על פי החוק, דהיינו אם הבגידה היא מצד האישה אזי היא מאבדת את חלקה ברכוש המשותף ואם הבגידה היא מצד הבעל החלוקה היא שווה. אולם, לעיתים בדרכים עקיפות גם הגבר נענש בבית הדין, וייתכן כי בהכרעה בעניינים בתחום האפור יכריעו לרעתו. כן, הוא יכול להיות מחוייב בפיצויים על פירוק המשפחה.

במקרה שהחלטתם להתגרש, חשוב שתפנו לייעוץ משפטי בטרם אתם נוקטים בצעד כלשהו על מנת שתכירו את זכויותיכם ותבחרו באסטרטגיה המתאימה ביותר בשבילכם.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

• אישה ידוע בציבור
• מרוץ סמכויות
• אישה מורדת
• כתובה והסכם ממון
• עילות לגט
• טיפים לנשים במקרי גירושין

הפוסט השפעת בגידה על גירושין הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

פסק דין של בית דין רבני בתביעה של אישה כנגד בעלה על מזונות, כתובה ותביעת פיצויים על בגידה מתמשכת של למעלה מארבע שנים, בהן עזב הבעל את האישה ולא שילם לה כלל מזונות. הבעל מצידו, הגיש בקשה בבית דין רבני לשלום בית.

בית דין רבני חייב את הבעל לתת לאישה גט וכמו כן לפצות את האישה בגין אי תשלום מזונות, בגידה ועלות הכתובה אשר סוכמה בין הצדדים על סך 1 מליון ₪. בית דין רבני לא קיבל את בקשת הבעל לערוך שלום בית מאחר ולא הייתה כנה.

הסכם ממון בין בני זוג

בני הזוג חתמו על הסכם ממון בו הסכימו בני הזוג כי הבעל יוותר על מחצית מהדירה בעוד האישה תוותר על הכתובה. בשל הסכם ממון אשר הוצג, החליט בית דין רבני כי האישה לא תקבל את הכתובה בצורה ישירה אך תקבל פיצוי בשווי הכתובה בוויתור הבעל על מחצית מהדירה והשלמת הסכום עד לערך הכתובה.

בית דין רבני במקרה זה אמר כמו כן כי באם לבעל היו יותר אמצעים, בית הדין היה מחייבו בתשלומים גבוהים יותר.

פסיקות בג"צ בנושא פיצויים על בגידה

לעומת בית דין רבני, בג"צ קבע בצורה גורפת כי במקרה של בגידה לא ניתן לגזול מהבוגד חלקי רכוש משותף של בני הזוג. חלקו של הבוגד באיזון המשאבים או מתוך הלכת השיתוף בתלות במועד קיום הליך גירושין, אינה נפגעת אפילו אם הוכחה אשמתו בגירושין אשר נבעה מבגידתו.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• השפעת בגידה על גירושין
• מרוץ סמכויות
• אישה מורדת
• כתובה והסכם ממון
• טיפים לנשים במקרי גירושין

הפוסט פיצויים על בגידה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

הפסיקה טרם החליטה בעניין סוגיית המאהבת. ההכרה המשפטית במאהבת כידועה בציבור, עשויה לגרום לאי נוחות מסוימת מבחינה חברתית ויכולה להיות מנוגדת לתקנת הציבור. פעמים רבות הקשר שהנרקם בין הגבר למאהבת מתאפיין באהבה גדולה במשך שנים. ישנם מקרים קיצונים בהם הגבר מנהל רומן של שנים עם מאהבתו, אשר במהלכו הם מבלים יחד, נוסעים לחו"ל, מרעיפים מתנות זה על זו, לנים יחד ומקיימים יחסי אישות ואף מתגוררים יחד לסירוגין. במקרים בהם הצדדים לא התגוררו יחד ולא ניהלו משק בית משותף, ישנו קושי להוכיח כי הייתה כוונת שיתוף בין הצדדים וכוונה ליצירת מערכת משפחתית. נראה כי בית המשפט בוחן כל מקרה ומקרה לגופו ובודק את הנסיבות האובייקטיביות של המקרה כמו גם את הנסיבות הסובייקטיביות.

בפסק דין מסוים, בית המשפט דחה תביעתה של אישה להכרתה כידועה בציבור , על אף שניהלה מערכת יחסים עם בן זוגה במשך 18 שנה. במקרה זה, הגבר היה נשוי והתגורר עם אשתו, והאישה ידעה על כך. בית המשפט הותיר את האישה בהגדרת מאהבת, וקבע כי לא הוכיחה שהיה הייתה ידועה בציבור, לא לפי הגישה המצמצמת ולא לפי הגישה המרחיבה.

לעומת זאת, בפסק דין אחר, בית הדין לעבודה הכיר באישה שבן זוגה חלק את זמנו בשני בתים. האחד עם אשתו והשני עמה. במקרה זה, האישה התגוררה עם המנוח כשנה לפני מותו, כשהמנוח התגורר במקביל גם עם אשתו החוקית. כאשר המנוח חלה, האישה אף טיפלה בו, בבית אשתו. נקבע כי גם אם הייתה הפסקה במגורים המשותפים, אין בה כדי לנתק את הקשר הקבוע בין הצדדים.

ולסיכום, השופט ברנזון עמד על ההבחנה בין המאהבת לידועה בציבור: ״יש כאן שני יסודות: חיי אישות כבעל ואישה וניהול משק בית משותף. היסוד הראשון מורכב מחיים אינטימיים כמו בין בעל ואשתו המושתתים על אותו יחם של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות, המראה שהם קשרו את גורלם זה בזה. בכד נבדל הקשר הזה מחיי פילגשות, למשל, שבהם הגבר מקיים מאהבת או ידידה ועושה זאת בעיקר להשגת סיפוק מיני בחיק אישה, ואולי גם כמקום מקלט למתן פורקן לנפשו מחיי נישואין בלתי-מוצלחים ומדכאים; והאישה, הפילגש — אצלה תופס בדרך כלל מקום נכבד מצבו החומרי ומעמדו החברתי של האיש המשמש לה פטרון וגומל חסדים, ותמורת זאת היא מעניקה לו את חסדיה הגופניים".

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מוסד הידועים בציבור
• פיצויים על בגידה
• השפעת בגידה על גירושין
• מיהם ידועים בציבור?
• מזונות ידועה בציבור

הפוסט הכרה משפטית במאהבת הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

עצם העובדה כי החיים המשותפים אינם מעוגנים באקט פורמאלי של נישואין, יש בה כדי להצביע בנסיבות מתאימות על ארעיות הקשר שבין בני הזוג ועל העדר גמירת דעת באשר לשיתוף בזכויות, בעיקר ככל הנוגע לידועים בציבור שנישואין לא מנועים מהם בשל הדין האישי.

במקרה דנן, שוכנע ביהמ"ש שבני הזוג חיו יחדיו כידועים בציבור.

הנטל הרובץ על ידוע בציבור הטוען לזכות לשיתוף בנכסי בן זוגו הוא כבד יותר מן הנטל הרובץ בנסיבות דומות על בן זוג נשוי.

הסכם ידועים בציבור אינו טעון אישור בימ"ש, והוא משתכלל עם חתימתו. המבחן של גריעות תנאי החוזה, לעניין עילת עושק – הוא מבחן אובייקטיבי.

במקרה דנן, לא הוכחו פגמים בכריתת ההסכם בין הצדדים. אף בהתעלם מההסכם, הוכח שהצדדים נהגו בקנאות בהפרדה רכושית. לפיכך, מרבית התביעות, דינן להידחות.

התובעת זכאית לקבל כספים שהשקיעה בשיפורים בדירת הנתבע.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מוסד הידועים בציבור
• הגדרת ידועים בציבור
• זכאות למזונות
• רכוש ידועים בציבור
• התפתחויות וחידושים בתחום

הפוסט יחסי ממון ידועים בציבור הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

ידועים בציבור הינו מוסד משפטי מכובד שזכה להכרה בחוקים רבים בישראל אשר מעניקים לו זכויות משפטיות חשובות ביותר בתחומי הרכוש והממון.

הידועה בציבור היא חלק מתא משפחתי מוכר, מוסד דמוי נישואין שכלולים בו כמעט כל היתרונות והחסרונות של מוסד הנישואין, והוא לגיטימי גם כששני בני הזוג נשואים לאחרים.

מוסד הידועים בציבור חייב להיענות לדרישת המונוגמיה ואין בן זוג יכול להיות ידוע בציבור של שני בני זוג.

על פי הפסיקה, כדי שבני זוג יחשבו לידועים בציבור, עליהם לקיים מספר דרישות:

• יחסי אישות.
• ניהול משק בית משותף.
• שיתוף במגורים.

אין כל הגדרת זמן או תקופת מינימום לפיה יחשבו בני הזוג לידועים בציבור, ויתכן שבני זוג שחיו שלושה חודשים בלבד יחשבו ידועים בציבור ואילו בני זוג שחיו יחד שנה לא יחשבו לידועים בציבור.

למוסד הידועים בציבור, השלכות על זכויות משפטיות רכושיות, למשל: השיתוף בדירת המגורים.

על ידועים בציבור חלה חזקת השיתוף, לפיה, קיימת הנחה, שבני זוג שחיים יחד מתכוונים לשתף אחד את השני ברכוש ובכל הכספים הנצברים במהלך הקשר, גם אם הוא רשום רק על שם אחד מהם.

התנאים לקיומה של חזקת השיתוף בנכסים בין בני זוג לא נשואים הם שניים: בני הזוג קיימו אורח חיים תקין והשקיעו מאמץ משותף. ויודגש, להוכחת אורח חיים תקין די בקיומם של חיים משותפים, אפילו לא שררה הרמוניה מלאה ביניהם.

מאמץ משותף יכול לבוא לידי ביטוי בניהול משק בית משותף ולא בהכרח בתרומה כספית למשק הבית.

בהתקיים שני התנאים לעיל, מתקיימת החזקה כי כל רכוש שנצבר, בלא כל קשר לשאלה על שם מי הוא רשום, הינו רכוש משותף. מי שרוצה לסתור חזקה זו – עליו הנטל.

כמובן שכל מקרה נבחן לגופו. נבחנת השאלה האם העובדה שבני הזוג לא נישאו מלמדת על ארעיות הקשר, או שמא מדובר על תקופת ניסיון לפני נישואין. כן בודק בית המשפט האם הייתה כוונת שיתוף.

הפסיקה דורשת ראיות בעלות משקל כבד להוכחת הכוונה שהרכוש יהיה משותף.

מזונות לידועה בציבור

חוק הירושה קובע לידועה בציבור, זכות למזונות מן העיזבון, אך ככל שמדובר במזונות בעקבות פרידה, אין זכר לזכות זו בדין האישי (בהלכה) או בחוק האזרחי בישראל.

הגישה אשר שלטה בפסיקה לפיה בהעדר הסכם ממון בכתב אין הידועה בציבור זכאית למזונות שונתה במספר פסקי דין חדישים, לפיהם נפסקו מזונות לידועה בציבור לאחר הפרידה.

בית המשפט קיבל את האפשרות לפסוק מזונות משקמים לידועה בציבור שנפגעה מהפרידה, זאת לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, כאשר ערכי ההגינות, השוויון והצדק מחייבים זאת. הביסוס לזכות המזונות נובע מכך שיש לאפשר תקופת זמן סבירה להליכי פירוד בין בני זוג, מעין זמן התאוששות.

הסכם ממון, בו קבועים חובותיהם וזכויותיהם של הידועים בציבור במקרה של פרידה, איזה רכוש שייך למי מבני הזוג, וקביעת סכום מזונות לאישה, מונע תביעות עתידיות ושומר על רכושו של כל צד.

יש לזכור כי בת הזוג הידועה בציבור יורשת ככל אישה חוקית מחצית מרכושו של בן זוגה. הסכם ממון קובע איך יתחלק הרכוש בזמן פרידה, בעוד בני הזוג חיים, אולם אם ברצון הצדדים להבטיח רכושם לילדיהם, לאחר מותם, עליהם לערוך בנוסף להסכם ממון, צוואה.

הסיבה היא שרק צוואה יכולה לקבוע זכויות רכושיות וממוניות, לאחר המוות. מומלץ לאשר הסכם ממון בין בני זוג ידועים בציבור בבית המשפט לענייני משפחה.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מיהם ידועים בציבור?
• התפתחויות וחידושים בתחום
• זכאות למזונות
• הגדרת ידועים בציבור

הפוסט מוסד ידועים בציבור הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

על הידועים בציבור חלה הלכת השיתוף בין בני זוג. התנאים לתחולתה של הלכת השיתוף בנכסים בין בני זוג לא נשואים הם שניים:

• קיום אורח חיים תקין,
• מאמץ משותף.

מאמץ משותף יכול לבוא לידי ביטוי בניהול משק בית משותף ובגידול הילדים ולא בהכרח בתרומה כספית למשק הבית.

בהתקיים שני התנאים לעיל, מתקיימת החזקה כי כל רכוש שנצבר, בלא כל קשר לשאלה על שם מי הוא רשום, הינו רכוש משותף. מי שרוצה לסתור חזקה זו – עליו הנטל.

נטל ההוכחה רובץ על ידוע בציבור הטוען לשיתוף ברכוש והוא כבד יותר מנטל ההוכחה כשמדובר בבני זוג נשואים. עם זאת, במרבית המקרים בהם בני זוג חיים יחד תחת קורת גג אחת כזוג אף שלא נישאו מעולם, ויחסים אלו נשמרים למשך שנים, תתקיים החזקה לפחות לגבי נכסים ששימשו את המשפחה ביום-יום (כמו דירת המגורים) ובאין ראיות סותרות – תהיה המסקנה כי בין בני הזוג מתקיים שיתוף בנכסים. יחד עם זאת, קיימים מקרים בהם תיסתר תחולתה של החזקה בקשר לנכס אחד או לכלל הנכסים.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• שיתוף בנכסים חיצוניים
• יחסי ממון ידועים בציבור
• ירושה של ידועים בציבור
• שיקולים בעת חלוקת רכוש
• חלוקה בין בני זוג

הפוסט רכוש ידועים בציבור הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

הדרישות הבסיסיות להגדרת ידועים בציבור הם: ניהול חיי משפחה וניהול משק בית משותף. דרישות אלו אינן עומדות בפני עצמן והן מצטברות. בפסיקה, קיימות מספר גישות שונות לגמישות הגדרת מעמדם של ידועים בציבור, בעיקר בנוגע למשך הזמן בו התקיימו חיים משותפים.

הפסיקה הרווחת היא כי נדרשת תקופה מינימאלית של שלוש שנים, אך קיימים גם פסיקות נוספות המגדירות חיים משותפים גם כתקופות קצרות מכך. הכוונה בקיום משק בית משותף דומה לנהוג אצל בעל ואישה, כאשר כל אחד תורם למשק הבית המשותף, כפי יכולתו. הקביעה לוקחת בחשבון כיצד ראו בני הזוג את עצמם ואת מערכת היחסים ביניהם וכן, כיצד ראה הציבור את מערכת היחסים בין הצדדים.

פסק דין בנושא ידועים בציבור

פסק דין 4520/05 של בית המשפט לענייני משפחה מאת כבוד השופטת שפרה גליק דן בתביעה כספית של בני זוג האחד כנגד השני לאחר חיים משותפים של שנתיים וחצי. במקרה זה, בית המשפט קבע כי הצדדים היו ידועים בציבור. הצדדים התגוררו יחד כבני זוג, תקופה של כשנתיים, הוכח כי הם קיימו משק בית משותף. בנוסף, נראה מהעדויות כי על פי תפיסתם של הצדדים, מערכת היחסים ביניהם הייתה של ידועים בציבור וכך גם תפסו זאת מכריהם.

קביעה זו של בית המשפט באה למרות מספר קשיים, ביניהם העובדה שהאישה נתנה לגבר הלוואות שונות, דבר שמהווה חריג בהתנהגותם של בני זוג הנוהגים כבני משפחה, וכן העובדה שמגוריו של הגבר אצל האישה היו 'סידור נוח' בלשון הפסיקה. אולם בהתחשב בגילם הלא צעיר, צניעותם הכלכלית, העובדה שהמדובר אצל שניהם ב'פרק ב', והעובדה ששניהם חיפשו אהבה (הכירו דרך אתר 'קופידון'), מלמדת שחברים אלא חיו כבני זוג ידועים בציבור.

קשר של ידועים בציבור כראיה לרכוש משותף

על אף הקביעה כי הם ידועים בציבור, נדחו התביעות הכספיות של שני הצדדים, מאחר ועל פי ההלכה המשפטית אין העובדה שקיים בין צדדים קשר של ידועים בציבור בפני עצמה ראיה לקיום שיתוף רכוש. הנטל הרובץ על ידוע בציבור, הטוען לשיתוף בנכסי בן זוגו, הוא כבד יותר מן הנטל הרובץ בנסיבות דומות על בן זוג נשוי במסגרת הליך גירושין, במיוחד כאשר אין מדובר בנכס משפחתי מובהק.

במקרה זה, היחסים בין בני הזוג היו בעלי אופי של הפרדה מוחלטת בין העסקים לחיי המשפחה: ההלוואות הכספיות שנתנו על ידי בת הזוג לבן זוגה, היעדר חשבון בנק משותף. הפרדה זו מצביעה על העדר כוונת שיתוף כלכלי בין הצדדים.

במקרה זה, לבת הזוג היה עסק עצמאי והיא העסיקה בשכר את בן זוגה כמקדם מכירות. בית המשפט קבע כי לא נקשר כל הסכם שותפות לגבי העסק של בת הזוג בין הצדדים, ולפיכך נדחתה תביעתו הכספית של בן הזוג לשותפות בעסק.

בן הזוג הועסק על מנת להגדיל ולפתח את עסקיה של בת הזוג, ולכן על עצם הרחבת העסק וגדילתו במהלך הזמן בו הם היו ידועים בציבור, הוא קיבל שכר. בנוסף המוניטין של בת הזוג, הוא פרי כישרונה, והיא זו אשר צברה את המוניטין שלה, יזמה את הקמת עסקה, היא יצרה אותו והיא הפעילה אותו הרבה לפני שהכירה את התובע, ולא סביר כי לאחר שנתיים וחצי בהן העסיקה את בן הזוג כמקדם מכירות, היא צריכה להתחלק עימו ברווחים או במוניטין שלה.

תחום זה של תביעות כספיות, הנו תחום מורכב ורבים האנשים שאינם מודעים למלוא זכויותיהם. בכל מקרה של פרידה לאחר חיים משותפים לאורך זמן, כדאי להתייעץ עם עורכי דין הבקיאים בתחום זה של תביעות כספיות. ייעוץ משפטי מקצועי יסייע לכם למצות את זכויותיכם.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• רכוש ידועים בציבור
• מוסד הידועים בציבור
• יחסי ממון ידועים בציבור
• התפתחויות וחידושים בתחום
• מיהם ידועים בציבור?

הפוסט הגדרת ידועים בציבור הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

האם בית המשפט יצמצם או יבטל תשלום מזונות בגין ילד המסרב לקיים קשר עם האב?

בית המשפט העליון קבע כי מבחינה משפטית ניתן לצמצם את חובת המזונות כאשר מדובר בילד מורד, המסרב לקיים קשר עם האב.

פגיעה במזונות ילד שהינו סרבן קשר תעשה בזהירות יתירה ותוך בחינת כל מקרה לגופו. בית המשפט יבדוק מי האשם בסרבנותו של הילד לקשר עם האב, ויבדוק את הסיבה להיווצרות היחסים הבלתי תקינים בין הילד להורה. ביטול המזונות יעשה רק במקרה קיצוני ביותר כאשר עיקרו של האשם מוטל על הילד הסרבן. בחינת התנהגותו של הילד תעשה בקנה מידה שונה מזה החל על בחינת התנהגותו של המבוגר.

בנוסף, בית המשפט עלול לראות בעין לא יפה את ניסיונו של האב לצמצם את חיובו במזונות ילדו שכן שימוש באמצעי המעניש את הילד על ידי צמצום באמצעיו הכלכליים יביא לנתק חמור עוד יותר בין האב לילד. גם כאשר מדובר במקרה של ילד מורד, מבהיר בית המשפט שיש לנהוג באיפוק מרבי.

נראה כי למרות האפשרות המשפטית/טכנית בדבר צמצום או ביטול מזונות בן מרדן, הפסקת המזונות אינה תכלית בפני עצמה, והיא למעשה סנקציה או אמצעי לחץ כדי להביא לידי שינוי התנהגות מצד הילדים. בית המשפט יבחן את טובת הילד כאשר אין חולק כי שלילה או הפחתה של מזונות, אינה יכולה להיות "הקו הראשון" של התמודדות עם ילדים המסרבים לשמור על קשר עם הוריהם.

דוגמאות מהפסיקה לקבלת טענת בן מרדן וביטול המזונות

באחד מפסקי הדין, השהה בית המשפט את גביית המזונות מבלי לבטל את החיוב. בית המשפט איפשר לילדים לפנות אליו ולהחיות את החיוב, אם תשתנה התנהגותם ואם יחודש הקשר עם האב. גישה זו, יושמה גם בפסק דין אחר בה בית המשפט הקפיא את החיוב במזונות עד שהילדים יכנסו למערכת טיפולית מתאימה שתיצור את הרקע לחידוש הקשר.

בפסק דין נוסף, ביהמ"ש קבע הקפאת תשלום המזונות לאחר שקיבל את טענת האב בדבר מרדנות ילדיו. בפרשה זו, דובר על ילדים כמעט בגירים ונקבע כי הבן הוא על סף בגרות, ולכן נתבעת ממנו מידה של תבונה שאינה שונה, ודאי לא באופן משמעותי, מזו של בגיר. לפיכך, עליו להבין את החשיבות שבחידוש הקשר עם אביו. עוד נקבע כי אין מדובר באב המתעלם מילדיו, שכן הוא הוכיח את רצונו האמיתי להיפגש עם ילדיו.

במקרה של ילדה בת 17 וילד בן 13, בית המשפט הפחית משמעותית מזונות, בקובעו כי "יחסם אל התובע אביהם לא השתנה, לא השתפר, הם עומדים בניכורם וסירובם להיפגש עמו, וכן מסרבים לפנות לטיפול וסיוע פסיכולוגי על מנת לסייע לקירוב ביניהם … בנסיבות אלה, בהם הבת הגדולה עצמאית להחליט בדבר התנהלותה, מסרבת בעקשנות לכל טיפול בעניין, הרי שנוכח גילה בת למעלה מ- 17 כאשר החיוב למזונותיה הוא "מדין צדקה" ונוכח התנהגותה הסרבנית לקיום קשר כלשהו עם אביה, יש לבטל חיוב התובע במזונותיה. אשר לבן בן ה- 13, אכן אף הבן ממשיך בסירובו לפגוש באב, עם זאת נוכח גילו ניתן לומר שדעתו עדיין לא עצמאית לגמרי, הוא נתון להשפעת האם – הנתבעת. משכך לא יבוטל החיוב, דמי מזונות עבור הבן יעמדו על 750 ש"ח לחודש".

דוגמאות מהפסיקה לשלילת טענת בן מרדן

התקבל ערעורן של בנות נגד פסק דינו של ביהמ"ש למשפחה אשר פטר את אביהן מתשלום מזונותיהן משום שהן מסרבות לקיים עימו כל קשר. נקבע כי אין במתן הפטור שום תועלת וכי ביהמ"ש קמא לא בדק את השפעת הפסקת המזונות על מצבה הכלכלי של המשפחה.

בפסק דין אחר, נקבע כי דווקא יחס סובלני וסלחני מצד האב יביא בעתיד להתחדשות הקשר, עם התבגרות הילד.

בפסק דין נוסף, הבהיר בית המשפט כי הילד אינו יכול להשתחרר מחובתו לנהוג באביו במידת הכבוד המקובלת ובכללה חובתו לקיים קשר עם הוריו. יחד עם זאת, יש לנהוג ב"זהירות ובריסון" קודם להסקת מסקנה כי דחיית הקשר על ידי הבן מצדיקה את הפחתת מזונותיו. בית המשפט מגדיר את קיצוץ המזונות כסנקציה חמורה וכאמצעי קיצוני שאין לאחוז בו אלא במקרים של מרדנות בעלת ביטויים בולטים גסים ועולבים.

ציטוטים מתוך פסקי דין בנושא

בע"א 1741/93: "אין לשכוח שהמרירות ויחסי הניכור נובעים בראש ובראשונה מן הטורא שגבהה בין ההורים… הילד לא הרס את בית ההורים אלא הם שעשו זאת, ואל להם לכן להתפלא אם הנזק הוא בעל השלכות על גישתו של הקטין שגדל באווירה בלתי נורמלית".

בתמ"ש 49073/98: "אין מבטלים מזונות של ילד מורד לחלוטין ניתן להורות על צמצומם. החובה לספק את מזונותיו ההכרחיים שרירה וקיימת. לא דנים אותו לחרפת רעב. בוודאי כאשר אין לתלות את האשם בקטין".

על עיקרון טובת הילד, נאמר ברעא 3761/10: "יש חובה ליתן משקל לעקרון-העל של טובת הילד, בטרם ננקטים צעדים לרעתו. תחולתו של עיקרון זה מחייבת לבחון האם הפסקת המזונות תפעל – בסופו של יום – לטובת הילד ולטובת הקשר עם הוריו. במקרים חריגים וקיצוניים יותר, בהם מדובר בהתנהגות מחפירה, בקשר שלא נראית תקווה לשקמו ובמצב דברים בו אין זה הוגן לחייב את האב לפרנס את בנו תוך התעלמות מהיחס המוענק לו – מחייב עקרון טובת הילד לוודא, לפחות, שאין פגיעה בצרכיו הבסיסיים".

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• ידועים בציבור
• גובה קביעת מזונות ילדים
• זכותו העצמאית של הילד
• חישוב מזונות ילדים
• הפסקת חיוב במזונות
• מזונות ילדים והסכם גירושין
• חיוב אב במזונות ילדיו

הפוסט מזונות לילד סרבן הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

עד גיל 6 יסתכל בית המשפט ויבחין בין צרכים הכרחיים לצרכים מדין צדקה ומעל גיל 6 כול הצרכים הם מדין צדקה.

בתוך הצרכים יש לאבחן עוד בין צרכי ילדים שהם צרכים תלויי שהות כגון מזון, טואלטיקה וכו' וצרכים שאינם תלויי שהות כגון ביגוד, תספורת, נייד וכו' וכן הוצאות משתנות ולא צפויות כגון שיעורים פרטיים, רפואה וחינוך.

מתחת לגיל 6 צרכי הילדים נחלקים לשניים: צרכים הכרחים וצרכים מדין צדקה.

1. צרכים הכרחיים – הצרכים המינימאליים הדרושים לקיום: מזון, ביגוד, הנעלה. בית המשפט קבע את סכום המזונות המינימליים על 1,500 ₪ לחודש. זהו סכום שלא צריך להביא ראיות כדי להוכיח אותו. לסכום זה נוסף המדור – הוצאות הבית ארנונה, מים חשמל, כבלים או שכירות או החזרי משכנתא, 30% מהם לילד אחד, 40% לשני ילדים.
2. צרכים מדין צדקה – אלו הם הצרכים מעבר לצרכים ההכרחיים ועד לרמת החיים בה הורגלו הקטינים. למשל: חוגים, ביגוד יוקרתי, מותגים, מסעדות, נופשים, רכב ונסיעות, דיור ברמה גבוהה-בוילה, למשל, שכירות או משכנתא גבוהה ועוד.

מזונות הכרחיים

במזונות ההכרחיים הרלוונטיים לילדים מתחת לגיל 6 חובת התשלום היא רק על האב.

מזונות מדין צדקה

במזונות מדין צדקה – שווים האם והאב וישתתפו באופן יחסי להכנסות הפנויות מכלל המקורות. עד להלכת המזונות החדשה מאת בית המשפט העליון נהוג היה כי החל מגיל 15 כל טווח המזונות הוא מדין צדקה (החל מההכרחיים ועד לרמת החיים בה הורגלו הקטינים). זאת אומרת חלוקה שוויונית בין ההורים. כיום לאחר הלכת בע"מ 919/15 החדשה החל מגיל 6 כול טווח המזונות הוא מדין צדקה.

בילדים מעל גיל 6, מתוך כלל הצרכים (אשר כולם נחשבים מדין צדקה) תעשה אבחנה: 1. צרכים שהם תלויי שהות יערך חישוב דו שלבי: תחילה חלק ההורה לפי יחס ההכנסות ולאחר מכן חלקו כפי שהוא נושא בו בפועל לפי זמני השהות והפער בין השניים הוא סכום המזונות שצריך הורה אחד להעביר לשני. 2. צרכים שאינם תלויי שהות-ישולמו לפי יחס ההכנסות הפנויות של ההורים 3. ההוצאות המשתנות- יחלקו בהם ההורים לפי היחס בין הכנסותיהם.

בהוצאות רפואיות והוצאות עבור גן וצהרון עבור ילדים מתחת לגיל 6 יחלקו האב והאם באופן שווה (ולילד מעל גיל 6 יחלקו כפי יחס שיעור הכנסותיהם).

מתי מתחילה הבעיה? כאשר האמהות רוצות לקבל כמה שיותר והאבות רוצים לשלם כמה שפחות יש מלחמת חורמה. בית המשפט בבואו לקבוע מזונות ילדים בודק היטב את שיעור היכולות הכלכליות של ההורים מכול המקורות והיחסיות בין הכנסות ההורים את רמת החיים שנהגה וצרכי הילדים ואת זמני השהות בפועל.

בית המשפט לעולם רואה את טובת הילד ומאזן בין שני ההורים. ניתן לשנות מזונות אשר נקבעו בפסק דין או בהסכם גירושין אם קורה שינוי נסיבות מהותי לאחר ההסכם או פסק הדין.

מה זה שינוי נסיבות מהותי? חלילה מחלת אב שלא מאפשרת הכנסה, עלייה משמעותית ביכולת הכלכלית של האב, זכייה בלוטו ועוד.

המלצתה של עו”ד טלי אויזרוביץ: ניתן לשנות מזונות שנקבעו בפסק דין או בהסכם גירושין כשיש שינוי נסיבות מהותי לכן אל תמהרו לחתום בהסכם גירושין על ויתור לתביעת הגדלה או הפחתת מזונות וספק אם ויתור כזה יחזיק מעמד תחת ביקורת בית המשפט.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• חישוב מזונות ילדים
• קביעת גובה מזונות ילדים
• שעור מזונות ילדים
• הסכם מזונות ילדים
• מזונות ילדים והסכם גירושין

הפוסט איך נקבעים מזונות בבית המשפט? הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

• חובת הצדקה מוטלת על אמיד.
• חובת הצדקה היא כלפי נצרך.
• היקף חובת הצדקה "כדי מחסורו" של הנצרך.

אמיד מהו?

המונח אמיד אין פירושו עשיר ממש אלא מי שיש בכוחו הכלכלי לזון עצמו על פי צרכיו ועדיין נותרת בידו יכולת כלכלית כלומר: אם אינו עני. כלומר מצבו הכלכלי שפיר מעבר לפרנסת עצמו.

נצרך מהו?

אדם שאין בכוחו הכלכלי לדאוג לצרכיו.

כדי מחסורו

הגדרת המנוח פירושה: בהתאם לרמת החיים שחי בה וכפי שהורגל בה. מדובר על סכומי כסף מעבר לצרכים ההכרחיים עד לרמה בה הורגלו הקטינים. ההפרש העודף בין המזונות ההכרחיים לבין הרמה לה הורגלו ואשר לה הם ראויים – זו חובת המזונות מדין צדקה. מזונות אלו הם פונקציה של יכולת ההורים. הצרכים ההכרחיים עומדים כיום על כ- 1,400 ש"ח.

צריך לזכות שמגיל שמעל גיל 6 חובת המזונות כולה היא מדין צדקה ומתפרסת על כל רמות המזונות – ההכרחית ושמעבר לכך עד הרמה בה הורגלו הקטינים.

בחובה מדין צדקה – האם (אמא) שווה לאב וחיובה תלוי ביכולתה לתת צדקה.

עד גיל 6 במישור הבסיסי – בצרכים ההכרחיים יישא האב לבדו ובמישור השני, מדין צדקה – עד לרמה בה הורגלו הקטינים תחוייב גם האם על פי בחינת יכולתה.

כלפי קטינים מעל גיל 6 כל החובה היא מדין צדקה. האב וגם האם יחוייבו הן במישור של הבסיס של צרכם הכרחיים והן במישור השני – עד לרמה שבה הורגלו כלומר החל מהשקל הראשון של ההוצאות. על מנת שבית המשפט יוכל הגיע למסקנה נכונה בדבר שיעור המזונות שיש לפסוק, עליו לתת את הדעת לעובדות המלמדות על הצרכים ההכרחיים, רמת החיים לה הורגלו הקטינים, יכולת ההשתכרות של האב והאם וההכנסה הפנויה מכול המקורות והיחסיות בין הכנסותיהם הפנויות וכן זמני השהות. בית המשפט יתחשב בכך שצריך להשאיר בידי ההורים אמצעים כספיים לצורך כיסוי צרכיהם הם.

אין מדובר בחלוקה שווה בין האם לאב אלא בחלוקה שוויונית. כלומר יבחנו הכנסות שני ההורים מכלל המקורות והחלוקה תהיה באופן יחסי ליכולת.

לסיכום, מזונות מדין צדקה בהם חבים שני ההורים חלים בכל אורך תקופת הקטינות של הילדים עד גיל 6– רק ברמה מעבר לצרכים ההכרחיים, ומעל גיל 6– בכל רמות המזונות-החל במזונות "ההכרחיים" ועד לרמה בה הורגלו הקטינים אשר היא מעבר למזונות ההכרחיים.

היקף החיוב

היקף החיוב מגיל 6 ועד בגירות כולו מדין צדקה. בתקופה עד גיל 6 חלים בכפיפה אחת מזונות מן הדין בצרכים ההכרחיים ומזונות מדין צדקה העולים על המזונות ההכרחיים עד לרמה בה הורגלו הקטינים. מחייבים את האב בצרכים ההכרחיים ואת שני ההורים במזונות מדין צדקה כשיש בידם האפשרות להשלים מזונותיו.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• קביעת מזונות בבית המשפט
• קביעת גובה מזונות ילדים
• חישוב מזונות ילדים
• שעור מזונות ילדים
• הסכם מזונות ילדים

הפוסט מזונות מדין צדקה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

ידועים בציבור הינו מוסד משפטי מכובד שזכה להכרה בחוקים רבים בישראל אשר מעניקים לו זכויות משפטיות חשובות ביותר בתחומי הרכוש והממון. הדרישות להגדרת בני זוג כידועים בציבור הם: יחסי אישות, ניהול משק בית משותף ושיתוף במגורים.

מוסד דמוי נישואין זה לגיטימי גם כששני בני הזוג נשואים לאחרים. הוא מתפתח ומתקדם עם התקדמות הזמן ומתאים עצמו להלכי הרוח המשתנים של החברה.

מזונות לאישה הידועה בציבור

למזונות לידועה בציבור בעקבות פרידה אין זכר בחוק האזרחי בישראל. יתרה מכך על פי הדין האישי של הגבר (ההלכה היהודית) אין הוא חב ברגיל במזונות הידועה בציבור. הגישה אשר שלטה בפסיקה לפיה בהעדר הסכם ממון בכתב אין הידועה בציבור זכאית למזונות שונתה במספר פסקי דין חדישים לפיהם נפסקו מזונות לידועה בציבור לאחר הפרידה.

בית המשפט ביסס את הזכות למזונות גם לאחר הפירוד על הסכם משתמע בעל פה, אשר תוכנו משתנה, כמובן, על-פי הנסיבות. למשל אשה שמסולקת מהבית המשותף בפתאומיות תוך הפרת הסכם משתמע לפיו יש לתת תקופת זמן סבירה להליכי פירוד זמן להתאוששות. כלומר בית המשפט קיבל את האפשרות לפסוק מזונות משקמים לידועה בציבור שנפגעה מהפרידה זאת לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו כאשר ערכי ההגינות, השוויון והצדק מחייבים זאת. העיקרון המשפטי המופעל הוא עיקרון תום הלב.

עקרון תום הלב קובע כי ההתנהגות שלהם זה כלפי זו "צריכה להיות ביושר ומתוך הגינות על-פי תחושת הצדק של החברה בישראל… אדם לאדם – לא זאב, ולא מלאך; אדם לאדם – אדם". שיקולים אלה יפים במיוחד בתחום מערך היחסים בין בני זוג. במסגרת מערך יחסים זה יש צורך לייחס חשיבות לשיקולים הנוגעים להגנה על צדדים חלשים במשפחה, שיקולי הוגנות, שוויון, דאגה לילדים הגדלים בתא המשפחתי ועוד. כל אלה ניתנים למימוש באמצעות כלי תום הלב.

חזקת השיתוף ברכוש

על ידועים בציבור חלה חזקת השיתוף לפיה קיימת הנחה שבני זוג שחיים יחד מתכוונים לשתף אחד את השני ברכוש ובכל הכספים הנצברים במהלך הקשר גם אם הוא רשום רק על שם אחד מהם. הרחבה של החזקה היא גם על רכוש מלפני תחילת הקשר ורכוש עסקי שאינו קשור קשר ישיר לזוגיות.

התנאים להוכחת היות בני הזוג ידועים בציבור הם שניים: קיום אורח חיים תקין והשקעת מאמץ משותף. להוכחת אורח חיים תקין די בקיומם של חיים משותפים אפילו לא שררה הרמוניה מלאה. מאמץ משותף פירושו ניהול משק בית משותף ולא בהכרח בתרומה כספית. בהתקיים שני התנאים לעיל בני הזוג הינם ידועים בציבור וחלה עליהם חזקת השיתוף חזקה הניתנת לסתירה. החזקה חלה על הרכוש אשר רכשו בני הזוג יחד במהלך החיים המשותפים והרכוש בו השתמשו הצדדים בחיי היום יום כגון: דירה ומטלטלין. לגבי רכוש אחר שלא שימש לחיי היום יום כגון חברה בע"מ, מניות וכו' יש צורך להוכיח כי היתה כוונת שיתוף בו.

בע"א 4385/91 סלם נ' כרמי פ"ד נא(1) 337, 347 נקבע:

"חזקת שיתוף, שלא הובאו ראיות לסתירתה-עשויה להעיד רק על שיתוף בנכסים המשמשים את בני הזוג בחיים היומיומיים או שנרכשו על ידם במשותף. להחלת דין שיתוף על נכסים אחרים של מי מהם ולו גם כאלה שנצברו על ידיו בתקופת החיים המשותפים תידרש ראיה נוספת כלשהי שתעיד(לפחות באורח נסיבתי) על כוונת שיתוף בנכס המסויים (או בכלל נכסיו) של בן הזוג".

כמובן שכל מקרה נבחן לגופו. בית המשפט בודק האם הייתה כוונת שיתוף ודורש ראיות בעלות משקל כבד להוכחת הכוונה שהרכוש יהיה משותף.

הסכם ממון בו קבועים חובותיהם וזכויותיהם של הידועים בציבור במקרה של פרידה- ברכוש ובמזונות, מונע תביעות עתידיות ושומר בוודאות על רכושו של כל צד. יש לזכור כי בת/בן הזוג הידוע בציבור יורש מחצית מרכושו של בן הזוג הנפטר גם כשיש הסכם ממון ולכן יש לערוך צוואה בנוסף להסכם הממון. ההסכם קובע איך מתחלק הרכוש בעוד שני בני הזוג חיים אך לא יכול למנוע ירושת מחצית מהרכוש השייך לנפטר. רק צוואה יכולה למנוע זאת ולקבוע זכויות ברכוש לאחר הפטירה.

אף שאין חובה חוקית לאישור הסכם ממון שבין ידועים בציבור בבית המשפט,מומלץ לאשר את ההסכם בבית המשפט.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מיהם ידועים בציבור?
• יחסי ממון ידועים בציבור
• זכאות למזונות
• ירושה של ידועים בציבור

הפוסט מזונות הידועה בציבור וחזקת השיתוף הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

במקרים של זוג נשוי המחויבות של בעל להעניק מזונות לאשתו נובעת מהלכה ומהוראה משפטית זאת בניגוד למקרים של ידועים בציבור בהם אין כל הלכה או הוראה משפטית המחייבת גבר למזונות בת זוגתו אלא היא יציר פסיקה. לפי הפסיקה  במקרים אלו של ידועה בציבור תקפים חוקים אזרחיים רגילים כגון חוק החוזים ותום הלב ואז במקרים מסויימים של מצב כלכלי קשה ייפסקו מזונות אישה משקמים לידועה בציבור.

בית המשפט פוסק מזונות לאחר הפירוד בהתאם לעקרונות צדק, הגינות ושוויון.

במקרה בו בן הזוג נפטר והוריש את כל רכושו לאנשים אחרים ולא לבת זוגתו, הידועה בציבור, הרי על פי חוק הירושה מגיע לידועה בציבור לקבל מזונות מתוך העיזבון של בן זוגה במקרה של נזקקות האישה לכספים וכשאין לה מקורות הכנסה אחרים.

יש לציין כי חוק הירושה אינו חל במקרים בו בני הזוג הידועים בציבור היו נשואים לבני זוג אחרים בזמן הפטירה. בקביעת סכום המזונות בית המשפט לוקח בחשבון את רמת החיים של בני הזוג לפני הפטירה ואת היקף העיזבון.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• התפתחויות וחידושים בתחום
• קביעת מזונות בבית המשפט
• קביעת גובה מזונות ילדים
• מזונות לילד סרבן
• דמי מזונות

הפוסט זכאות למזונות הידועה בציבור הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

אישור של הסכם ממון בבית משפט נועד על מנת להבטיח את גמירות הדעת של שני הצדדים.

האישור נועד למנוע מקרים בלתי רצוניים אשר מביאים את הצדדים לחתום על הסכם שאינו מגיע מהסכמה מלאה.

אישור ההסכם צריך להתבצע בנוכחות שני הצדדים, אולם באם צד אחד נאלץ להיעדר בשל סיבה מוצדקת (שהייה בחו"ל, מחלה ועוד) ניתן יהיה לאשר את הסכם במעמד צד אחד.

הצורך בנוכחות שני הצדדים היא על מנת שבית המשפט יסביר לשני הצדדים את משמעות הוראות ההסכם, ויבדוק שהייתה הסכמה מלאה לגביו.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• בני זוג ידועים בציבור
• הסכם ממון בין בני זוג
• פרשנות להסכם ממון
• ביטול הסכם ממון וגירושין
• התחייבות בהסכם ממון
• חשיבות אישור ההסכם

הפוסט כיצד מתבצע אישור הסכם? הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

משמעותה המחייבת של כתובה אינה ידועה לזוגות רבים. אומנם יש לה תוקף משפטי, אך אין לראותה כבעלת תוקף של הסכם ממון בין בני הזוג. החוק שומר על זכויות האישה לפי הכתוב בכתובה, אך הוא אינו מקנה לכתובה מעמד יותר גבוה מהסדר על פי החוק. כמו כן, בני הזוג אינם יכולים לקבוע במסגרת הכתובה הסדרים ממוניים מעבר לתכולה הסטנדרטית שלה.

הכתובה נועדה על פי חוק להגן על זכויות האישה ולקבוע את הזכויות והחובות של בני הזוג אחד לשני. הכתובה הנה שטר התחייבות של הבעל לאשה. מאחר וכך לא ניתן להשתמש בכתובה כתחליף או כמסמך עוקף הסכם ממון. באם בני הזוג רוצים להחיל עליהם את הדין העברי בהליך גירושין, אזי הם יכולים לשלב את ההתחייבות בכתובה במסגרת הסכם הממון אשר הם עורכים ביניהם ומאשרים על ידי רשם הנישואין. אפשרות נוספת, היא לאמץ את הכתובה עצמה כהסכם ממון על פי חוק. במקרה זה נדרש אישור הסכם ממון על ידי רשם הנישואין.

כדאי ומומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום הסכמי ממון.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• זוג ידועים בציבור
• סוגי הסכמי ממון
• הסכם ממון בין בני זוג
• פרשנות להסכם ממון
• ביטול הסכם ממון וגירושין
• התחייבות בהסכם ממון

הפוסט כתובה והסכם ממון הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

ערעור כנגד החלטת ביהמ"ש לענייני משפחה לתת תוקף של פסק-דין להסכם ממון בין הצדדים. לטענת המערער, הליך אישור ההסכם היה פגום שכן לא הובהרו לו הוראות ההסכם, משמעותו ותוצאותיו.

ביהמ"ש המחוזי קיבל את הערעור ופסק כי: ביהמ"ש שנדרש לתת תוקף להסכם ממון נדרש לא רק לבחון את זהות הצדדים ורצונם החופשי, אלא גם את הבנת כל אחד מבני הזוג, את משמעות ההסכם ואת תוצאותיו.

זוהי דרישה מהותית וברור שאם ביהמ"ש אישר הסכם ממון שלא בדרך האמורה, ניתן לערער על ההחלטה.

התערבות ערכאת הערעור תוך קביעה כי נפל פגם בהליך השיפוטי, תעשה במקרים חריגים ויוצאים מהכלל ולא כדבר שבשגרה.

עצם הצהרה של בני הזוג כי אכן הבינו משמעותו ותוצאותיו לא תמיד יהיה די בה. במיוחד, מן הראוי כי ביהמ"ש יסביר לכל אחד מבני הזוג, את התנאים לחלות תנאים אלו ואחרים, ובמיוחד ששאלה זו היא מהותית ביחס להסכם ספציפי זה או אחר.

כן ראוי כי אותו הסבר ספציפי ימצא את ביטויו אף בפרוטוקול הדיון. ככלל, על בימ"ש המתבקש לאשר הסכם ממון ו/או ליתן תוקף של פס'ד להסכם הכולל אף הסכם ממון, לבחון, בחון היטב מדוע אכן נמנע אחד מהצדדים להיוועץ עם גורם חיצוני.

עצם סירוב שכזה, חייב להדליק 'נורה אדומה' בפני ביהמ"ש, שאינו 'חותמת גומי' לאישורי הסכמים. לעיתים, באים צדדים לפני ביהמ"ש ומבקשים לאשר הסכם, אולם לאחר בחינה מדוקדקת, נוכח ביהמ"ש כי אין תוכנו כברו.

לא בכדי קבע המחוקק הליך משפטי מיוחד לאישור הסכמי ממון, ועל בתי המשפט לא להתעלם מדרישות המחוקק על כל המשתמע מהן, גם אם אכן יכול ויהא כרוך הדבר בזמן שיפוטי זה או אחר.

הפוסט הסכם ממון בין בני זוג הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

הסכם המסדיר את יחסי הממון בין בני זוג נשואים, טעון אישור בית המשפט, בהתאם לחוק יחסי ממון. האישור נעשה במעמד שני בני הזוג, ובית המשפט מסביר להם בשפה ברורה ופשוטה את משמעות ההסכם ומברר אם עשוהו מרצון חופשי.

מה דינו של הסכם ממון שלא אושר? האם בטל הוא?

חוק יחסי ממון אינו קובע מה דינו של הסכם שלא אושר, כפי שקובעים חוקים אחרים כגון:

• חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב-1962, בסעיף 24, קובע כי הסכם בין הורים לעניין משמורת קטינים טעון אישור בית משפט, ומשאושר, דינו כדין החלטת בית משפט.
• החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט–1959, בסעיף 12(א), קובע כי הסכם בדבר מזונות קטין או ויתור על מזונות כאלה אינו קושר את הקטין כל עוד לא אושר על ידי בית המשפט.

אישור הסכם ממון אינו נותן תוקף של פסק דין להסכם, אלא אם ביקשו זאת הצדדים וקבע בית המשפט במפורש כי הוא נותן לו תוקף של פסק דין. ההבדל הוא, שפסק דין ניתן לבצע מיידית בלשכת הוצאה לפועל והסכם מאושר מצריך הגשת תביעה חדשה.

בפסיקה, שתי גישות בדבר נפקות אישור הסכם ממון.

• על פי מגמה אחת, אישור ההסכם מהווה תנאי לתוקפו וללא אישור בית המשפט, אין לו תוקף והוא אינו מחייב.
• הדעה השנייה רואה באישור, מעין דבר מה נוסף, שחוק יחסי ממון קובע, ובלעדיו, עדיין נותר הגרעין החוזי. כלומר, ללא אישור בית המשפט, מדובר בהסכם רגיל, ככל הסכם. הערך המוסף שמעניק האישור הוא מניעת טענות כגון העדר גמירות דעת מלאה, היעדר הסכמה ועילות נוספות לביטול ההסכם בשל פגם בכריתתו. כן מעניק האישור את הסעדים הקבועים בחוק יחסי ממון.

בית המשפט קבע כי הכלל להכרה בהסכם הוא אישור שופט, והחריג הוא, הכרה בו מכח עיקרון תום הלב. התנהגות הצדדים לאחר חתימת ההסכם ועד אישורו (אם בכלל) תקבע את תוקף ההסכם, תוך שימוש בדוקטרינת תום הלב או המניעות.

במקרה אחד, בו החלו הצדדים בביצוע התחייבותם על פי הסכם גירושין שלא אושר, בית המשפט קבע כי לאור התנהגות הצדדים, ותחילת ביצוע ההסכם, ההסכם תקף, ואין לתת לאחד הצדדים להתחמק מהתחייבות חוזית רק בטענה שהסכם הממון לא אושר בבית המשפט.

נראה כי האישור הוא תנאי לתוקפו של הסכם הממון, אולם לכלל חריג, המופעל בהתאם לנסיבות המקרה והתנהגות הצדדים, ואז עשוי להינתן תוקף להסכם שלא אושר בבית משפט מכל דוקטרינת תום הלב או המניעות.

למשל: אם הצדדים כבר פעלו על פי החוזה. ככל שההתחרטות על חתימת ההסכם מוקדמת או שעקב החרטה לא אושר כלל ההסכם, ייטה בית המשפט לבטלו. ככל שהחרטה מאוחרת, ולאחר שנהגו הצדדים בהתאם להסכם, ייטה בית המשפט ליתן להסכם תוקף מחייב מכח דיני החוזים.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מיהם ידועים בציבור?
• חשיבות אישור ההסכם
• הסכם ממון בין בני זוג
• פרשנות להסכם ממון
• הסכם ממון מהווה גם צוואה?
• כיצד מתבצע אישור הסכם?

הפוסט אישור הסכם ממון בבית משפט הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

במקרים בהם בני זוג עורכים הסכם ממון ואינם מאשרים אותו בבית המשפט או שבבואם לאשר את ההסכם בבית המשפט אחד מבני הזוג חוזר בו, בית המשפט אינו מכיר בתוקפו של ההסכם.

אישור ההסכם נעשה במעמד בני הזוג. בית המשפט מסביר לבני הזוג את משמעות ההסכם ובודק בטרם האישור באם עשו זאת תוך בהסכמה חופשית.

אישור ההסכם נותן להסכם תוקף של פסק דין. כלומר בן זוג שנפגע כתוצאה מהפרת ההסכם זכאי לתרופות – אכיפה, פיצויים או ביטול.

הסכמי ממון שנכרת לפני הנישואין יכול להיות מאומת על ידי נוטריון או על ידי רשם נישואין במקום להיות מאושר בבית המשפט או בבית הדין. זאת מאחר וטרום הנישואין אין חשש להשפעה בלתי הוגנת של אחד כלפי השני.

במקרים בהם בני הזוג לא אישרו את הסכם הממון בבית המשפט אך התנהגו על פי המוסכם ביניהם. במקרים חריגים אלו על פי עקרון תום הלב בית המשפט, עשוי לתת תוקף להסכם הממון גם ללא אישור של בית המשפט.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מיהם ידועים בציבור?
• אישור הסכם ממון בבימ"ש
• הסכם ממון בין בני זוג
• פרשנות להסכם ממון
• הסכם ממון מהווה גם צוואה?
• סוגי הסכמי ממון

הפוסט חשיבות אישור ההסכם הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

הסכם ממון שאושר על ידי בית המשפט הינו בעל מעמד מיוחד. שכן, ביהמ"ש מאשר הסכם ממון, רק לאחר ששוכנע שההסכם נעשה מתוך רצון חופשי, ללא לחץ, וששני הצדדים הבינו בדיוק במה המדובר ומהן התוצאות האפשרויות של חתימתם על אותו הסכם. התשובה לשאלה האם על בני זוג חלה חובת גילוי בעת המשא ומתן לקראת החתימה על ההסכם, משתנה ממקרה למקרה בהתאם לנסיבות.

בפרשת ולנטין, שעסקה בגילוי עובדות באשר ליחסים אישיים בין בני זוג, השופט זמיר, השאיר את העניין פתוח, אך קבע כי חובת הגילוי משתנה לפי מהות היחסים שבין הצדדים ולפי שאלת הנסיבות של כל מקרה. "מקום שקיימים יחסי אמון מיוחדים בין הצדדים, שם גם קיימת חובת גילוי מיוחדת: חובה מקיפה ועמוקה במיוחד יחסי הנישואין בנויים באופן עקרוני על אמון הדדי בדרגה גבוהה. השאלה, אם נגזרת מיחסים אלה חובה משפטית על בן-זוג אחד לגלות לבן הזוג השני כל עובדה חשובה, צריכה להשתנות לפי הנסיבות".

מנגד, השופטת שטרסברג כהן שללה לחלוטין את טענת אי הגילוי בין בני זוג שכן סיום הנישואין מביא לקריסת מערכת האמון בין בני הזוג: "סיום חיי נישואין בגירושין הוא קצה קרחון שמתחתיו מערכת יחסים בין-אישית שקרסה, ועמה קורסים כל אותם יסודות שמערכת כזו בנויה עליהם, כמו אהבה, נאמנות, מחויבות ועוד. לפיכך, משכשלו חיי הנישואין והגיעו כדי גירושין, אין זה רציני לטעון כי הסדר רכושי שנעשה בין בני הזוג בטל, משום שאחד מכל אותם יסודות שעליהם נבנו הנישואין כשל ובן הזוג לא ידע זאת והסכים כפי שהסכים מחמת טעות, הטעיה או אי-גילוי".

כמו כן, בעניין אי גילוי עובדות שברכוש, בית המשפט לענייני משפחה קבע במספר פסקי דין כי במו"מ בין בני זוג לקראת כריתתו של הסכם גירושין, קיימת חובת גילוי וחובה לקיים מו"מ בתום לב, באשר לפרטי הרכוש ולמצבו הכלכלי של כל אחד מבני הזוג. כך נקבע כי הימנעותו המכוונת של הבעל מלמסור את כל הפרטים על נכסיו וכספיו, כאשר הפרטים האלה בשליטתו ובידיעתו הבלעדית, יכולים להקנות לאישה עילה לבקש את ביטולו של ההסכם אם יתברר שהבעל העלים פרטים מהותיים בקשר למצבו הכלכלי ולנכסיו.

השופט גרינברגר קבע לעניין חובת הגילוי וחובת תום הלב, כי במקרה בו הבעל לא פרש בפני האישה את מלוא העובדות אודות רכושו שהיו ידועות לו טרם המו"מ, תוך כדי המו"מ, ובעת החתימה על ההסכם ישנה עילה לביטול ההסכם. צויין כי הפרת חובת הנאמנות מצדיקה את הסעד המבוקש, כך שזכויותיה של האישה לא תיפגענה מהפרה זו. השופט הדגיש כי בהתנהגותו זו פעל הבעל בחוסר תום לב ובניגוד לחובתו על פי סעיף 12 לחוק החוזים, המחייב התנהגות בדרך מקובלת ובתום לב בניהול משא ומתן לקראת חתימת חוזה. חובה זו מקבלת משנה תוקף ככל שמדובר בצדדים קרובים, ובענייננו, בעל ואישה, ובמיוחד כאשר פעל הבעל כשליחה של האישה וחלה עליו חובת נאמנות כלפיה.

השופטת גליק קבעה כי במקרה שבו חתמה בהסכם כי היא יודעת שהבעל צבר סכומי כסף גבוהים, והיא מוותרת ביודעין עליהם, לא הוכח כי חלה חובת גילוי על הבעל לפרט מהם אותם סכומים. במקרה זה, הסתבר כי לבעל היה סכום של מיליון ₪. האישה טענה להטעייה, אולם השופטת קבעה כי לא הייתה חובת גילוי קודם החתימה על ההסכם אשר על פי הדין, הנוהג או הנסיבות, הייתה חובה על הצדדים לגלות זה לזה.

מנגד, בפסק דין אחר בית המשפט הורה על ביטול הסכם גירושין בגין עילת הטעיה. בפרשה זו, בניגוד לפרשת ולנטין, הוכח כי האישה בגדה בבעלה קודם חתימת ההסכם והעלימה ממנו על אף שטרח לברר זאת וייחס חשיבות רבה לכך. העובדה שהוא מיהר להודיע על ביטול עם גילוי הדברים, מחזקת את טענתו כי ייחס לבגידה חשיבות, ולו ידע הדברים היה נוהג אחרת.

בפני ביהמ"ש הוכח כי האישה נהגה בתרמית ונקבע כי אלמלא ההטעיה (שהאישה הצהירה בפניו כי לא בגדה בו), סביר להניח שהבעל לא היה מתקשר בהסכם. יחד עם זאת, התייחס השופט טימור גם לפרשת ולנטין: "אף שנקבע בפסה"ד כי קשה לקבוע מה מידת הנאמנות או חובת הגילוי שיש לצפות לה בהסכם הנערך על רקע של גירושין, עדיין חקר ובדק ביהמ"ש את השאלה אם הוכח כי האישה בגדה בבעלה וקיימה יחסים אינטימיים עם אחר וגם חקר בשאלה אם הטעות או ההטעיה היו גורמים לבעל להימנע מלהתחייב בהסכם, לו ידע אודותם. מכאן שלא הייתה בכוונת ביהמ"ש לקבוע כי הצדדים במקרה של גירושין פטורים באופן גורף מחובת גילוי או נאמנות, או קיום משא ומתן בתום לב. עולה מפסה"ד כי אין להחמיר בחובות המוטלות על הצדדים בהסכם מעין זה בנסיבות מיוחדות ורגישות שכאלה".

בפסק דין אחר דחה ביהמ"ש את טענת האישה לקיומה של טעות. במקרה זה, האישה חתמה על הסכם לפיו היא מקבלת את המשק ביחד עם כל החובות. לאחר מספר חודשים, גילתה כי הוא מסובך בחובות של עשרות אלפי שקלים, וטענה לטעות. בית המשפט דחה את תביעתה לביטול ההסכם וקבע כי היה באפשרותה של האישה לברר את מצב החובות של המשק לפני שחתמה על ההסכם, ושמחובתה היה לעשות כן. אם לא דאגה להשגת המידע הדרוש והישהתה את הגשת בקשתה לביטול ההסכם בשמונה חודשים, תקופה בה תפח החוב במידה ניכרת, הרי אין עליה אלא להלין על עצמה.

במקרה נוסף, בני הזוג ערכו הסכם גירושין שבו הסכימו בין היתר על מכירת דירתם וחלוקת התמורה באופן שהבעל יקבל 40% והאישה 60%. לאחר מספר ניסיונות כושלים למכור את הדירה, נחתם הסכם, לפיו מכר הבעל את זכויותיו בדירה למשיבה בסך 40,000 דולר כאשר ההנחה הייתה ששווי הדירה היא 100,000 דולר. ימים ספורים לאחר מכן גילה הבעל, כי האישה מכרה את הדירה לקונים זרים במחיר של 135,000 דולר. למרות שמדובר בטעות בכדאיות העסקה, ביהמ"ש קבע כי האישה נהגה בחוסר תום לב בכך שניהלה מו"מ למכירת הדירה במחתרת וללא ידיעת הבעל וקבע כי האישה הפרה את חובת הגילוי כלפי בעלה לגבי העסקה עם הקונים, שהרי אין ספק, שלו היה הבעל יודע על העסקה עמם, הוא לא היה מתקשר עם האישה בהסכם למכירת חלקו בדירה על בסיס מחיר לא מייצג.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• ידועים בציבור
• הסכם ממון בין בני זוג
• פרשנות להסכם ממון
• ביטול הסכם ממון וגירושין
• התחייבות בהסכם ממון
• סוגי הסכמי ממון

הפוסט תום לב בהסכם ממון הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

תביעה לביטול הסכם ממון בין הצדדים, בעל ואישה, שקיבל תוקף של פסק-דין בביהמ"ש המחוזי. על-פי ההסכם, מתחייב הבעל להעביר את כל הכנסותיו, לרבות זכויות הפנסיה שלו, לחשבון הבנק של האישה.

לטענת הבעל, ההסכם עמד בתוקפו רק כל עוד שרר בין הצדדים שלום בית, וכי כעת, כאשר הצדדים חיים בנפרד והאישה חוייבה במתן גט, אין לו תוקף.

האישה טענה כי הסכם הממון נותר בתוקף וכי יש לראות בהסכמת הבעל – מתנה.

ביהמ"ש לענייני משפחה קיבל את התביעה ופסק כי: מערכת כללי הפרשנות רחבה היא ויש להתייחס אל הניסוח הכולל ואל המילים שנבחרו למתן הביטוי לכוונת המתקשרים בו בראיה כוללת ומעמיקה, החודרת אל מטרת ההסכם והתכלית שביקש להשיג.

במקרים מתאימים, מותר וגם ראוי לתת לכתב פירוש ליברלי, אפילו הוא עומד לכאורה בניגוד למילים המפורשות שנכתבו בהסכם, על מנת להגיע לאותה משמעות הגיונית ואמיתית שאליה התכוונו המתקשרים בהסכם.

בנסיבות העניין, הן סעיפי ההסכם והן המסמכים הנלווים מלמדים כי ההסכם נועד להשבת שלום הבית בין הצדדים, ולהמשך קיומו ושמירתו בעת שהצדדים חיים יחדיו, מגדלים את ילדיהם ומקיימים משק בית משותף.

ההסכם אינו בגדר הסכם יחסי ממון בין בני זוג, באשר אינו צופה כלל ועיקר פני פקיעת הנישואין, ואף לא עבר הליך של אישור הסכם ממון.

כל ניסיון לטעון כי הבעל הסכים כביכול כי כלל הכנסותיו תועברנה לאשתו 'במתנה' גם במקרה והיא תחדל לקיים אותו ואת ילדיו, וגם במקרה והצדדים יפרדו זה מזו, הינו אבסורדי, חסר הגיון ומחמיץ את המשמעות האמיתית של הדברים.

אין להעלות על הדעת כי הבעל הסכים למכור עצמו לעבדות נצחית לרעייתו.

בנסיבות העניין, משהסתיים שלום הבית בין הצדדים, נמוג הצדק להמשך קיומו של ההסכם; גם אם הייתה התחייבות למתן מתנה, בטלה היא.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• הסכם שלא אושר בבימ"ש
• כתובה והסכם ממון
• הסכם ממון בין בני זוג
• ביטול הסכם ממון וגירושין
• הסכם ממון מהווה גם צוואה?

הפוסט פרשנות להסכם ממון הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

האם ניתן תוקף להתחייבויות בהסכם ממון שלא אושר בביהמ"ש?

פסק דין 2290/06 של בית המשפט לענייני משפחה מאת כבוד השופט אספרנצה הדן בתוקף של התחייבות שלקח הבעל במסגרת הסכם ממון של בני זוג.

בני זוג חיו באושר במשך כעשרים שנה ובעקבות התדרדרות בעסקי הבעל הגישה האישה תביעת מזונות ופירוק שיתוף לבית המשפט. במהלך הזמן בו הבעל היה בקשיים כספיים, האישה העבירה אליו כספי פיצויים שלה על מנת לכסות את חובותיו. הבעל מצידו התחייב בהסכם ממון כתוב כי במקרה של פירוד הוא יעביר את חלקו בדירה לאישה.

בית המשפט דן בתוקף של התחייבות הבעל ובבירור גובה השכר של הבעל, אשר הינו עצמאי לצורף קביעת מזונות. הסכם ממון, בהתאם לחוק, תקף רק אם מתקיימות שתי הדרישות הבאות:

• קיים הסכם כתוב
• אישור ההסכם בבית המשפט או בבית דין הרבני

החריג לדרישות אלו הוא עיקרון תום הלב. כמו כן, החוק מציין כי בני הזוג יכולים לערוך הסכם כללי כתוב אשר אינו מצריך אישור של בית משפט. ההבדל בין הסכם ממון והסכם כללי הוא הכללת נושא חלוקת רכוש בין הצדדים במקרה של גירושין. באם ההסכם מכיל אלמנט כזה הרי שמדובר בהסכם ממון ונדרש אישור של בית המשפט על מנת שיקבל תוקף.

במקרה של פסק הדין הזה, ניתן ללמוד מההסכם בין הצדדים כי התחייבות הבעל תכנס לתוקף רק במקרה של גירושין ולכן ההסכם הוא הסכם ממון. ההסכם לא אושר בבית משפט ולכן לכאורה אין לו תוקף.

עיקרון תום הלב בהסכמי ממון

אולם, בית המשפט הפעיל את עיקרון תום הלב וקבע כי הבעל נהנה לאורך זמן מהרווחים שבהתחייבות שלקח ולכן הוא אינו יכול לטעון כי ההסכם אינו תקף. בנוסף, הבעל לא הוכיח כי ההסכם נכפה עליו והאישה הטעתה אותו והוא אף לא ביקש לבטל את ההסכם עד למועד בו האישה הגישה תביעת גירושין. מכאן, בית המשפט ביטל את טענות הבעל לבטלות ההסכם וקיבל את תביעת האישה לפירוק שיתוף.

בית המשפט קבע בנוגע לעניין מזונות ילדים, כי הבעל מחויב לספק את הצרכים ההכרחיים של שני הילדים הקטינים של בני הזוג, את שאר הצרכים שלהם בני הזוג ישלימו שווה בשווה על פי השתכרותם. ילדים קטינים על פי תקנת הרבנות הראשית נחשבים ילדים עד גיל 15. לגבי שני הילדים הבגירים של בני הזוג (גילאים 18, 20) המזונות הם מדין צדקה. פסיקת גובה המזונות נעשית מצד אחד על ידי בדיקת כלל מקורות ההכנסה של בני הזוג, ומצד שני מהם הצרכים של הילדים.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• חשיבות אישור ההסכם
• הסכם ממון מהווה גם צוואה?
• כיצד מתבצע אישור הסכם?
• הסכם ממון בין בני זוג
• פרשנות להסכם ממון

הפוסט התחייבות בהסכם ממון הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

ביהמ"ש לענייני משפחה דחה את התביעה ופסק כי: על הסכם גירושין, ככל הסכם, פרושות הוראות חוק החוזים וניתן לבטלו, בהוכחת אחת העילות הקבועות בחוק החוזים, כעילות לביטול חוזה. הסכם גירושין אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין, שלובות בו תכונות החוזה מחד ותכונות של פסק הדין המאשר את ההסכמה והמעיד על סיום ההתדיינות בנושא שלגביו גובשה ההסכמה, מאידך. לפיכך, הסכמים שקיבלו תוקף של פסק דין ניתנים לביטול אם נפל פגם בכריתתם. עם זאת, הסכם גירושין איננו ככל הסכם, הוא קושר בין ההסכמות אל גירושין, הוא כולל ויתורים הנראים לעיתים מבחינה אובייקטיבית גרועים, אך מחישים את הפירוד ואת הגירושין. לצד האינטרס של היחיד לסיים את ההתדיינות קיים האינטרס הציבורי בדבר סופיות הדיון וההכרה, כי הסכמים ממין זה, לא ניתן לבטלם על נקלה.

שאלת הטעות או ההטעיה, היא שאלה שבעובדה ועל הטוען לבסס את עילת תביעתו בעובדות. הנטל להוכיח את הטעות או ההטעיה ואת הקשר הסיבתי שבין הטעות או ההטעיה לבין ההתקשרות בהסכם מוטל לפיכך, על שכם התובעת. בנסיבות העניין, לא הוכח כי התובעת התקשרה בהסכם עקב פגם בכריתתו. כמו-כן, לא זה המקרה בו יבוטל הסכם גירושין מטעמי צדק. ביהמ"ש לא ישתמש בשיקול דעתו כדי לבטל הסכם, אלא אם מדובר בטעות חמורה ביותר.

הסעד ההצהרתי, מקורו בדיני היושר, על כן, על העותר לבוא לבית המשפט בידיים נקיות. במקרה דנן, התובעת פעלה בחוסר תום לב ובחוסר ניקיון כפיים, וגם מטעם זה אין להיענות לבקשתה.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• הסכם שלא אושר בבימ"ש
• כיצד מתבצע אישור הסכם?
• עילות לגט
• פרשנות להסכם ממון
• תום לב בהסכם ממון

הפוסט ביטול הסכם ממון וגירושין הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

מדוע חשוב לערוך הסכם ממון לפני הנישואין?

קראו בסיפור המקרה הבא:

ארנון ורינת נישאו לפני 15 שנה. לפני הנישואין לרינת היתה דירה רשומה על שמה.

רינת, אשר לא רצתה אי נעימות עם בעלה לעתיד לפני החתונה, לא חתמה איתו על הסכם ממון מאחר ועל פי חוק יחסי ממון, הדירה אשר קיבלה במתנה מהוריה לפני הנישואין אמורה להישאר ברשותה על פי חוק גם במקרה גירושין או מוות חס וחלילה.

במהלך שנות נישואיהם, בני הזוג התגוררו בדירה זו וגידלו בה את שלושת ילדיהם. ארנון ורינת עשו מספר שיפוצים בדירה לאורך השנים שכללו הוספת חדר, חידוש המטבח ושיפוץ חדרי האמבטיה.

אחרי 15 שנים, היחסים ביניהם עלו על שרטון והם החליטו להיפרד. ארנון הגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לקבל לידיו מחצית משווי הדירה. רינת אשר הייתה בטוחה, לאור חוק יחסי ממון, כי הדירה תישאר בבעלותה הופתעה לגלות כי בית המשפט החליט לחלק את הדירה בינה לבין ארנון.

מדוע החליט בית המשפט לחלק את הדירה בניגוד לחוק יחסי ממון?

בשנים האחרונות, מתרבות הפסיקות של בית המשפט בדבר שיתוף בין בני זוג אשר לא חתמו על הסכם ממון. בית המשפט קבע כי מאחר ובני הזוג התגוררו בדירה לאורך שנים רבות ואף שיפצו אותה מכספם המשותף הרי שהדירה משותפת בחלקים שווים בין שניהם אפילו שהיא נרכשה לפני הנישואין ורשומה על שמה של רינת.

בית המשפט קובע כי בני זוג אשר אינם רוצים לשתף נכס אשר נרכש לפני הנישואין צריכים להגיד זאת במפורש לבן הזוג.

הסכם ממון הינו הדרך הבטוחה להסדיר במפורש את הבעלות הבלעדית של אחד מבני הזוג על הנכס מלפני הנישואין.

הפוסט שיתוף דירה בעת גירושין הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

האם הסכם ממון מהווה גם צוואה בעת פקיעת הנישואין עקב מותו של אחד מבני הזוג? התשובה היא לא, חוק הירושה אינו מכיר בהסכמי ירושה שעושים בני זוג ביניהם. הסכם ממון אשר הינו הסדר בין בני זוג בנוגע לרכושם בעת פקיעת נישואין, הינו הסכם וולונטרי ואינו הסכם מחייב בין בני זוג.

לכן, לא סביר כי בני זוג אשר בחרו להסדיר את רכושם בהסכם ממון יהיו מופלים לרעה לעומת בני זוג שבחרו לא לעשות כן. חוק הירושה הינו הוראה כללית ומכאן לא יכול להיות הסדר בין בני זוג אשר סותר את החוק.

קביעת הרשם לענייני ירושה, בנושא הסכמי ממון

לאחרונה, קבע הרשם לענייני ירושה כי הסכם ממון בין בני זוג על פי חוק יחסי ממון אינו מהווה צוואה. בית המשפט דן באישור הסכם ממון בין בני זוג אשר קבעו כי כל רכושו של אבי בן הזוג, במקרה של פטירתו יועבר לבנם וזאת על פי רצונו של אביו של בן הזוג. בית המשפט קבע על פי ההנחיות של רשם הירושות כי לא ניתן לקיים את הסכם הממון כצוואה אשר מפרה למעשה את חוק הירושה.

כלומר בני זוג אינם יכולים לעשות ביניהם דרך הסכם ממון, צוואה אשר מסדירה את רכושם בעת פטירתו של אחד או שני בני הזוג. הדרך הנכונה היא להפריד בין הסכם המסדיר את רכוש בני הזוג בעת מועד פקיעת הנישואין, לבין הסכם המסדיר חלוקת רכוש במקרה של פטירה. ההסכם הראשון יהיה הסכם ממון, ההסכם השני הינו צוואה.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• בני זוג ידועים בציבור
• התחייבות בהסכם ממון
• הסכם ממון בין בני זוג
• פרשנות להסכם ממון
• ביטול הסכם ממון וגירושין
• אישור הסכם ממון בבימ"ש

הפוסט הסכם ממון מהווה גם צוואה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בית המשפט קבע כי התקיימה עוולת הרשלנות שכן כאשר נמנעים מפגשים בין הורה לילדו הקטין עלול הדבר לפגוע בקשר ההורי ואף להוביל לניתוקו. כאשר מניעת הקשר זדונית קל וחומר שיש לצפות את התרחשות הנזק.

הזיקה בין הורים, נשואים או לא, יוצרת חובת זהירות בנוגע לעניינים הנוגעים לילדם. כן קיימת חובת זהירות קונקרטית. התובע והנתבעת הביאו לעולם את הקטינה ובהעדר סיבה מוצדקת על האם הנתבעת לאפשר קשר נורמטיבי בין האב לבתו.

האם נוהגת בקטינה כברכושה הפרטי, היא הוזהרה שהתנהגותה פוגעת באב התובע, אך היא בחרה לעצום עיניה. בגדר מעשה או מחדל רשלני יכול לבוא אף מעשה רצוני או זדוני שאינו סביר בקנה מידה אובייקטיבי. נקבע כי יש עילה לתביעה נזיקית כאשר מדובר בניתוק בת מאביה. הוכח שמעשי הנתבעת הביאו לניתוק הקשר בין האב לבתו דבר שהסב לתובע עגמת נפש ובכך נגרם לו נזק.

כמו כן בית המשפט קבע שהנתבעת הפרה חובה חקוקה בכך שפעלה בניגוד להחלטת בית המשפט אשר קבע את זמני השהות  ובמעשיה ובמחדלה מנעה האם קשר בין הקטינה לאב והדבר גרם לנזק בקשר ביניהם. בנוסף נזק זה הוא מסוג הנזק אליו התכוון המחוק, והנזק שנתבקש בימ"ש למנוע הוא אי קיום קשר בין האב לקטינה.

טענת האם שכל פסיקת פיצויים לאב תהווה הקטנת המזונות וכי הילדה תסבול מכך באופן ישיר, נדחתה.

תופעת מניעת קשר בין הורה לילדו היא רעה חולה שיש לעקור מן השורש. לעיתים הפגיעה בכיסו של ההורה המנכר היא הדרך היחידה בה ניתן להתמודד עם בעיה זו; כך בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את האם לשלם לאב פיצויים.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• כיצד תקבע משמורת משותפת?
• משמורת ילדים
• חובת התייעצות בין הורים
• טובת הילד

הפוסט תביעת נזיקין ופיצויים בשל מניעת זמני שהות עם האב הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

מאת: עורך דין גירושין טלי אויזרוביץ

בנותיו הקטינות של האב התובע מסרבות להיפגש עמו על אף זמני שהות שנקבעו בהחלטות ביהמ"ש ובהמלצות הגורמים הטיפוליים השונים ועל אף התחייבות ההורים בהסכם הגירושין.

האב סבור כי סירוב זה נובע מהסתה מתמשכת של אימן כלפיו. מכאן עתירתו לאכוף על המשיבה בקנס או במאסר לציית להחלטת ביהמ"ש כלומר להוראות הסכם הגירושין אשר קיבלו תוקף של פסק דין.

בית המשפט לענייני משפחה פסק כי הקטינות מושפעות ומוסתות ע"י אימן נגד אביהן. האם עשתה בכל הקשור לזמני השהות ככל העולה על רוחה כמו גם בהחלטות ביהמ"ש. האם מציבה בחזית את בנותיה וטוענת כי לא היא הגורמת להפרת הסדרי הראיה אלא שהבנות מסרבות לפוגשו. האב אוהב את בנותיו מאוד ועושה מאמצים רבים לזכות באהדתן וחיבתן ובלבד שיפגשו עימו באופן סדיר.

פקודת בזיון בית המשפט מסמיכה את בימ"ש לכוף אדם המפר את צוויו בקנס או במאסר. בית המשפט יתחיל באכיפת פסק דינו בכלי המתון יותר הוא הקנס. את הטלת הקנס יש לבחון באופן זהיר שכן כל פגיעה כלכלית באם תגרום לפגיעה בקטינות.

'טובת הילד' הינו מושג ערכי המשתנה לפי זהות מקבל ההחלטה ומושפע מתפישות חברתיות ערכיות כמו גם ממחקרים וידע מקצועי הנרכש בתחום מדעי ההתנהגות. למרות זאת מושג זה מהווה שיקול מוביל ומכריע בסוגיות הנוגעות לקטינים. כך קובעת אף אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד אך היא שמה את 'אינטרס הילד' כשיקול ראשוני ולא כשיקול בלבדי.

גישה זו מביאה בחשבון את הצורך בעריכת איזונים כאשר ביהמ"ש בא לבחור בין חלופות שונות שיש בהן משום התנגשות בין זכויות – זו של הקטין או אלה של הוריו או מי מהם.

לרוב שקילת טובת ילד שהוריו נפרדו הינה תפיסת הרע במיעוטו זאת מכיוון שטובת הילד מחייבת כי יגדלו במחיצת שני ההורים. לפיכך על ביהמ"ש לקבוע הסדר משמורת המגשים במידה המרבית האפשרית את אינטרס הילד ליהנות ממסגרת יציבה במשמורתו של ההורה שנמצא מתאים יותר ויחד עם זאת לשמור קשר בין הילד להורה האחר.

לשם כך על ביהמ"ש לערוך בחינה מדוקדקת של מכלול ההיבטים של כל אחת מהאפשרויות הקיימות לרבות השפעתה על ההורים ככל שהדבר עשוי להשפיע על יחסם אל הילד.

באשר ל'רצונו של הקטין', הוא רק אחד השיקולים מתוך מכלול גורמים שמטרתם להכריע מה באמת ראוי מבחינת טובת הקטין. רצונו של קטין אינו מתיישב לעולם עם טובתו. טובתו של קטין מחייבת ראיה נרחבת של טובתו בנסיבותיו המיוחדות, וזאת להבדיל מרצון, גם אם הוא כן, שעשוי להיות זמני, סובייקטיבי ואפילו אימפולסיבי.

העדפת הילד איננה משקפת בהכרח את טובתו. ביתר שאת בא לידי ביטוי הפער בין רצונו של קטין לטובתו, עת רצונו הוא פרי הסתה של אחד מהוריו ואינו נובע מבחירתו החופשית.

באיזון בין רצונו של קטין לטובתו נדחה רצון הילד מפני טובתו. בענייננו, 'רצון' הקטינות אינו רצונן הטהור. יש לדאוג לטובת הבנות ולבריאותן הנפשית על ידי טיפול פסיכולוגי מתאים להן ולמשיבה שבמהלכו תלמדנה להפנים את החשיבות והצורך במפגשים עם האב. על מנת שהאם תכבד החלטה זו יש להטיל עליה סנקציה משמעותית שיהיה בה כדי לאלץ אותה להקפיד על שיתוף הפעולה עם הגורמים הטיפוליים.

חכמי ההלכה היהודית שאלו עצמם האם ניתן לכוף ילד לקיים מצוות כיבוד הורים והשיבו כי מצוות כיבוד הורים הינה מצוות עשה אשר אין בית דין כופה עליה שכן התורה עצמה קבעה בצד המצווה את שכרה ובאם אין אדם מעוניין בשכר המצווה הנקוב מפורשות אין לכפותו לקיימה. ואולם היה מי שהורה לכוף על מצוות כבוד הורים וזאת לאור קיומן של מספר דרגות כפיה. מאחר שמצוות כיבוד הורים הינה מצות עשה ששכרה בצידה, ניתן לבצע כפיה ברמתה הנמוכה, דהיינו: בהטלת סנקציות שאינן פוגעות בגופו של אדם.

כאשר בוחן ביהמ"ש את הסנקציה אותה הוא מטיל על פי הוראות פקודת בזיון בית המשפט עליו 'לתפור' את הסנקציה בזהירות הראויה בהתחשב בנסיבות. הסנקציה צריכה להיות סבירה ומידתית. בחינת הסנקציה הכספית בעניין דנן מחייבת בחינה במשנה זהירות כי הפגיעה בבנות ובמזונותיהן לא תהא חמורה יתר על המידה ומאידך שתהא זו סנקציה יעילה שתביא לכפייתה של האם לביצוע הסכם הגירושין שקיבל תוקף של פסק דין.

איזון ראוי של כל האינטרסים הקיימים בנדון יבוא על פתרונו בהפניית האם ובנותיה לגורמים טיפוליים. במקביל ולצורך הבטחת קיום זמני השהות יוטל על האמא קנס כספי בסך של 750 ש"ח בגין כל מניעת מפגש של האב עם בנותיו.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• הפרת הסדרי ראייה
• טובת הקטין
• כפיית קשר על קטין
• משמורת ילדים
• כיצד תקבע משמורת משותפת?

הפוסט הסתת ילדים ומניעת זמני שהות תוך הפרת הוראות הסכם גירושין הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בית המשפט דחה את התביעה וקבע כי ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם. בית המשפט מעניק להורים, שהם בעלי משמורת ילדים מלאה, שיקול דעת עצמאי להחליט לטובת ילדיהם ולרווחתם, מלבד בעניינים שהוגבלו בחוק.

כאשר ההורים ממלאים את חובתם כלפי ילדים וכל עוד לא נלקח מהם מעמד האפוטרופסות, רק ההורים יכולים לקבל החלטות בנוגע לילדיהם. הזכות הזו לא ניתנת להורים רק במקרים חריגים בהם מת אחד ההורים, ובית המשפט סבור כי טובת הילד מצדיקה חיוב המשך הקשר בין הנכדים להורי הנפטר.

במקרה זה שבו שני ההורים מגדלים יחד את ביתם, דואגים לשלומה ולרווחתה, ממלאים את חובותיהם כלפיה, ובשל סכסוך משפחתי עם הסבים מונעים את הקשר בין הסבים לבתם אזי אין לבית המשפט סמכות לחייב את ההורים לקיים הסדרי ראיה בין הסבים לבין נכדתם.

בכל מחלוקת בתחום דיני משפחה, מומלץ להתייעץ עם עורכי דין המתמחים בתחום גירושין. מדובר בתחום משפטי מורכב וסיוע של עורך דין מקצועי יעזור לכם לפתור כל מחלוקת בצורה הטובה ביותר.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• הסדרי ביקור קטינים
• הפרת הסדרי ראייה
• כפיית קשר על קטין

הפוסט הסדרי ראיה של סבא וסבתא הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בניגוד לשופט, המגשר אינו מחליט או כופה פתרון על הצדדים אלא משמש כמסייע נייטרלי לקידום האינטרסים של השותפים להליך. האלמנטים של הבנה, השלמה ותקשורת מהווים את המפתח לניסוח הסכם יעיל ומועיל בטווח הקצר ובטווח הארוך, בסיום אקט גישור.

במהלך גישור, מקיימים מספר פגישות, עם המגשר, במשרדו, באווירה נינוחה, בהן נפגש הוא עם שני הצדדים יחד סביב שולחן אחד ואף מקיים פגישות נפרדות, לפי הצורך.

בגישור, עוברים הצדדים תהליך של שינוי, ועוברים ממחלוקת וסכסוך, להסכמה. בסיום מהלך גישור, מנוסח הסכם הגישור, אשר מאושר על ידי בית המשפט ומקבל תוקף של פסק דין.

צדדים המעוניינים לפנות ישירות למגשר, עוד טרם פנה מי מהם מבית המשפט יכולים לעשות כן, ולחסוך בכך הליכים משפטיים מיותרים, טרחה, זמן וכסף רב.

מאמרים נוספים

• גישור עבור גירושין
• יתרונות הליך הגישור
• תפקיד המגשר

הפוסט מהו הליך גישור? הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

מאמרים נוספים

• גישור עבור גירושין
• תפקיד המגשר
• מהו הליך גישור?

הפוסט יתרונות הליך הגישור הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

הגישור עוזר לבני הזוג לפתור בעיות פיננסיות ומשמורת כמכלול. בני זוג שרוצים להיפרד אבל לא החליטו על גירושין עדיין, יכולים להימנע מתשלום כבד לעורכי דין על ידי גישור והסכם תמיכה זמני מבחינה כספית והפחתת המתח מהילדים.

גישור ניתן לקיים גם לאחר הליך גירושין ממגוון סיבות: שינוי המשמורת, צרכיהם המשתנים והמתפתחים של הילדים או שינוי משמעותי בנסיבות חייו של ההורה כמו מעבר דירה או נישואין בשנית.

מרבית המגשרים המשפחתיים מתחילים את המפגש הראשון בתיאור תהליך הגישור, משוחחים על החוקים והעקרונות של הליך הגישור, קובעים בקצרה את מצבו ונכונותו של הלקוח לגשר, ועונים על שאלות. הצדדים מחליטים על הגישור וחותמים על הסכם לפני התחלת התהליך. בהסכם מודגש במיוחד האופי הוולונטרי והחשאי של ההליך. חלק מהמגשרים מכניסים להסכם גם סעיף המפרט כללי התנהגות במהלך הגישור.

לאחר שהצדדים המסוכסכים יסכימו להשתתף בהליך גישור, מתחיל שלב איסוף המידע. המגשר סוקר את נושאי המחלוקת ואת נקודת ההשקפה של כל צד על הסכסוך. הוא מזהה אזורים של הסכמה ומבודד את הנושאים הפרטניים שאותם צריך לפתור. אם צריכים מידע נוסף כדי להבהיר ולחדד נושא מסויים, המגשר עוזר לצדדים להחליט איך ניתן להשיג מידע זה כדי ששני הצדדים יוכלו לסמוך על המידע שהושג.

כאשר צדדים בגישור צברו רכוש במהלך הנישואין, שלב איסוף המידע הזה יכול להיות נרחב ומפורט. הם בדרך כלל צריכים לאסוף מסמכים תומכים לפני שהם נכנסים לשלב המשא ומתן (מו"מ).

בשלב המו"מ, המגשר מזהה את האינטרסים של שני הצדדים, ומציג את הנושאים בצורה כזו שניתן יהיה לנהל משא ומתן עליהם. ישנם מגשרים הלוקחים על עצמם את תפקיד ניהול הקונפליקט כשהאינטראקציה בין הצדדים היא ברמה גבוהה של קונפליקט ומפריעה להתקדמות ההליך.

המגשר עוזר לצדדים לשקול ולבחון מעשיותן של אופציות שונות. הוא מחפש עם הצדדים פתרון שיהיה מקובל על שניהם וכשהם מתחילים לנוע לכיוונו של פתרון, המגשר מאחד את האלמנטים השונים להסכם. הוא כותב מסמך הבנות המתאר את ההסכם שהושג ואת יישומו. בהליך גישור לצורך גירושין ההסכם הכתוב מפורט ומורכב במיוחד.

מאמרים נוספים

• יתרונות הליך הגישור
• תפקיד המגשר
• מהו הליך גישור?

הפוסט גישור עבור גירושין הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

הסכם זה הוא בשליטתם המלאה, דבר התורם להגברת רצון הצדדים להתחייב לתנאיו. תוצאה זו, של הגברת הרצון להתחייב לתנאי ההסכם, רצויה במיוחד בתחום סכסוכי המשפחה, בהם לעתים קשה הכפייה ומלווה בהיזקקות להליכים משפטיים נוספים, למשל בקיום הסדרי ראייה ותשלום המזונות.

חתימה בסופו של דבר על הסכם, יש בה כדי להבטיח כי ההסכם יעמוד במבחן הזמן ואם יתעוררו מחלוקות נוספות יהיו בידי הצדדים הכלים להתמודד איתן: לנהל מו"מ ישיר או לפנות לבצע גישור בשנית.

על המגשר חלה חובת חיסיון כלפי כל שנאמר בגישור ואינו יכול להעיד בבית המשפט בכל הנוגע לסכסוך. המגשר אף אם הינו עורך דין, אינו מייעץ לצדדים בעניינים משפטיים והצדדים מופנים אל עורך דין לפני החתימה על ההסכם לצורך ייעוץ משפטי.

כאמור חיסיון גישור הינו חיסיון מוחלט, לפיו אין לבית המשפט שיקול דעת להורות על גילוי מידע שנמסר במהלך הגישור וקבלתו כראיה.

מאמרים נוספים

• גישור עבור גירושין
• יתרונות הליך הגישור
• מהו הליך גישור?

הפוסט תפקיד המגשר הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

רשימת זכויות היסוד של ילדים העומדים בפני גירושין של הוריהם:

• שמירת קשר עם שני ההורים.
• המשכיות בדאגה ובהכוונה מצד שני ההורים.
• לא להיות מקור לוויכוחים בין ההורים.
• לקבל תשובות כנות לגבי השינויים בכל הקשרים הבין-משפחתיים.
• לא לעמוד כמוקד להסתה של הורה אחד בשני.
• ידיעה בביטחון כי החלטת ההורים להתגרש לא נפלה בגללו.
• לדעת ולהעריך את הטוב שבכל אחד מההורים, מבלי שההורים יזלזלו זה בזה.
• להביע בחופשיות אהבה, רגש וכבוד לכל אחד מההורים מבלי לחשוש מביקורת של ההורה השני.
• לחוות מגע סדיר ועקבי עם שני ההורים ולקבל הסבר על ביטול תוכניות או שינויים.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• טובת הקטין
• משמורת ילדים
• טובת הילד
• מחלוקת על מקום הלימודים
• הסדרי ביקור קטינים

הפוסט זכויות ילדים בעת גירושין הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

שיטת חלוקת רכוש תלויה במועד נישואי בני הזוג. אם נישאו לפני ה- 1.1.1974 (מועד כניסתו לתוקף של חוק יחסי ממון) חלה על בני הזוג הלכת השיתוף, הקובעת כי כל מה שנרכש במהלך הנישואין ללא קשר לרישום שייך לשני בני הזוג עקב המאמץ המשותף.

מדובר בשיתוף קנייני מיידי. לבן הזוג קמה במהלך הנישואין זכות קניינית בנכס עצמו, ולכן הוא יכול לדרוש את חלקו בכל עת. חזקת השיתוף חלה על כל זכות לרבות נכסים עסקיים. אם נישאו לאחר 1.1.74, חל חוק יחסי ממון לפיו חל איזון משאבים דחוי, דהיינו, רק במקרה של פקיעת הנישואין עקב גירושין או מוות, קמה הזכות של בן הזוג לחלקו ברכוש המשותף. כל הרכוש אשר נצבר במהלך הנישואין מתחלק בין בני הזוג בחלקים שווים. כל רכוש שמקורו לפני הנישואין, גימלה המשתלמת כתוצאה של נזקי גוף ורכוש שהתקבל במתנה או בירושה, שייך לבן הזוג אשר הביאו, או קיבל אותו, אלא אם הוסכם אחרת.

כאמור בהתאם לחוק יחסי ממון, הבעלות על הרכוש בטרם הנישואין – לבן הזוג שהביאו. אולם, מסתמן שינוי בכלל זה. בתחילה, התבטא השינוי בהשבחה של אותו נכס. למשל, שיפוץ בכספים משותפים, או משכנתא מכספים משותפים.

בתי המשפט קבעו שיש לפצות את בן הזוג בכל הכספים שתרם להשבחה או מימון הנכס, ואפילו, במקרי השתתפות מהותית, שמדובר בנכס משותף.

לאחרונה, במספר פסקי דין החילו את חזקת השיתוף במקביל לחוק יחסי ממון, קרי, בית המשפט לומד על כוונת שיתוף בנכסים שהוצאו מאיזון המשאבים (שנרכשו לפני הנישואין), באמצעות הבאת ראיות שכוונת הצדדים הייתה לראותו כנכס משותף.

נכון ליום זה, ההלכה המקובלת היא כי חזקת השיתוף וחוק יחסי ממון אינם חלים במקביל, כלומר אין להוכיח כוונת שיתוף, בנכסים שהוצאו מאיזון המשאבים בחוק.

חוק יחסי ממון קובע כי לצורך איזון המשאבים יש לרשום את הנכסים של כל אחד מבני הזוג, להוציא הנכסים שאין לאזנם, משווי כל נכס יש לנכות את סכום החובות. לאחר חלוקת רכוש אם קיים הפרש בנכסים לטובת אחד מבני הזוג הרי שבעל היתרה נדרש לתת לצד השני את מחצית ההפרש. התשלום יכול להיות בכסף או בשווה – כסף או בהעברת נכסים פיזיים.

לבית המשפט או לבית הדין, קיימת זכות החלטה כאשר אין הסכמה בין בני הזוג לגבי הנכסים העוברים מאחד לשני או כיצד יבוצע האיזון. בית המשפט או בית הדין מתחשב במצבו הכלכלי של כל אחד מבני הזוג ודואג ככל האפשר למניעת אובדן מקור פרנסה לאחד מבני הזוג, פגיעה בהמשך תפקודו התקין של תאגיד או בזכויות הסוציאליות של אחד מבני הזוג.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מי הם הידועים בציבור?
• שיקולים בעת חלוקת רכוש
• חלוקה בין בני זוג
• חזקת השיתוף של נכס
• תכולת חוק יחסי ממון
• איזון הרכוש בפקיעת נישואין

הפוסט שיטת חלוקת הרכוש הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בית המשפט קובע 3 פרמטרים לצורך קביעת המזונות: הכנסות ההורים והיחסיות ביניהם, צרכי הילדים, זמני השהות וגיל הילדים.

קביעת הכנסה

ההכנסה אצל שכיר תחושב על פי תלוש השכר – שכר ברוטו בניכוי מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות, בתוספת הטבות: ארוחות, רכב. אצל עצמאי לפי רווחיו בחברה ותלוש השכר.

בית המשפט מתחשב בכושר ההשתכרות הפוטנציאלי של האב/אם ולא רק בהשתכרות בפועל. כלומר, בודק האם ההורה מיצה את האפשרויות להגדיל הכנסותיו על פי מקצועו וכישוריו.

בית המשפט יבדוק את יחסיות הכנסות ההורים מכלל המקורות ויפחית את הוצאות המדור הראוי של ההורה על מנת להגיע להכנסה פנויה. לאחר מכן יקבע את אחוז זמני השהות עם הילדים ולפי נתונים אלו וגובה צרכי הילדים יקבע את גובה המזונות. לילדים מתחת לגיל 6 יתחשב בית המשפט בזמני השהות בלבד מאחר וחובת המזונות בגיל זה היא על האב בלבד וההתחשבות היא רק בכספים שהאב מוציא ישירות לילדיו כשהם אצלו בעת זמני השהות עימו. מעבר לכך יישאו ההורים בהתאם ליחס ההכנסות הפנויות בהוצאות החינוך והרפואה.

קביעת שיעור הצרכים

תביעת מזונות היא תביעה כספית וככול תביעה כספית יש להביא ראיות על צרכי הילדים. הראיות הן חוזה שכירות, משכנתא, קבלות ופרוט כרטיס אשראי שם ניתן לראות מה הם צרכי הילדים.

סכום המזונות המינימלי לילד אחד הינו 1,500 ש"ח וזהו סכום שאינו צריך הוכחה. יש לציין כי עבור הילד השני לא מכפילים בשתיים אלא התוספת הולכת ופוחתת.

בהעדר ראיות על צרכי קטינים רשאי השופט לאמוד את צורכיהם לפי ניסיון החיים שלו, כשופט היושב בתוך עמו. בגין ילד מחונן – למשל: כישרון מוזיקלי מיוחד – לימוד המחייב הוצאה גבוהה.

מעל גיל 6 יש לקבוע כמה הם הצרכים תלויי השהות אשר יחולקו לפי יחס ההכנסות ובהתאם ליחס זמני השהות וכן יקבעו בנפרד הצרכים שאינם תלויי שהות אשר יחולקו בין ההורים בהתאם ליחס ההכנסות בלבד.

דמי מזונות ביחס למספר הילדים

דמי מזונות למספר ילדים אינם מכפלה של סכום המזונות של ילד אחד. אם מעריכים צרכי קטין אחד ב- 1,500 ₪ לחודש אין זאת אומרת שכלפי 3 קטינים יחוייב בסכום של 4,500 ₪. הטעם נעוץ בכך שאבות מזונות כמו מדור (כבלים, שכירות, ועד בית) – המדור לא קטן בשליש כשילד אחד מפסיק להשתמש בו, הם חופפים בין הקטינים ואינם מצטברים. "נר אחד מספיק לילד אחד וגם לשבעה ילדים".

שיעור המזונות ההכרחיים המינימליים עומד כיום על פי הפסיקה בסכום של 1,500 ₪ ללא הוצאות מדור וגן. מדובר ברף תחתון למזונות קטינים. אין צורך בראיות כדי להוכיח צרכים אלו משום שהם בידיעה השיפוטית. הסכום מתייחס לקטין שאביו מובטל ושהיה חסר כל רכוש.

צרכי הילדים מורכבים מ:

• מזון
• הלבשה והנעלה
• חינוך: הוצאות חינוך בבית ספר הכוללים אגרת חינוך וסל תרבות, טיולים וכן גן וצהרון. מתחלק בין ההורים או בהתאם ליחסיות שיעור הכנסותיהם. לפני תשלום וחלוקת ההוצאה בין ההורים מקזזים את גימלת החינוך מהביטוח הלאומי שאם חד הורית מקבלת בתחילת כול שנה.
• חוגים כנ"ל
• בריאות: הוצאות רפואיות מעבר למה שקופ"ח מממנת יחולו בין ההורים בהתאם ליחסיות שיעור הכנסותיהם. למשל: טיפולי שיניים, אורטודנט, משקפיים, פסיכולוג, הוראה מתקנת. בית המשפט יכול להגביל את התעריף, לתעריף של קופת חולים.
• קוסמטיקה כנ"ל כגון: מספרה, איפור. למשל: בית המשפט חייב אם לשלם מחצית מטיפולי אפילציה לבת בגיל 15.
• בילויים, חופשות, ספרים, צעצועים, הצגות
• נייד, אינטרנט
• נסיעות
• מדור: מדובר בשכירות או במשכנתא או השתתפות בהוצאות הבית ארנונה, חשמל, מים, גז, כבלים וכו'. אין מדובר בגם שכירות וגם הוצאות בית אולם אין עקביות בפסיקת בית המשפט וניתן למצוא שופטים המוסיפים על החיוב בדמי שכירות גם את הוצאות המדור. השיעור משתנה על פי מספר הילדים. עבור קטין אחד יחוייב האב לשאת בשליש מהוצאות מדור עבור שני קטינים 40% עבור שלושה 50%.
• בהתאם לבע"מ 919/15 כאשר זמני השהות שווים והילדים מעל גיל 6 לא יהיו תשלומי מדור כלל שכן כול צד נושא בהוצאות המדור באופן ישיר כאשר הילד אצלו. יש המפרשים את בע"מ 919/15 בצורה שונה ואומרים כי דווקא מדובר במדור כפול שיחושב לפי יחסיות ההכנסות ותשלום הפער בין תוצאה זו לבין המדור שההורה נושא בו בפועל.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• חישוב מזונות ילדים
• הסכם מזונות ילדים
• שעור מזונות ילדים
• קביעת מזונות בבית המשפט
• מזונות ילדים בגירים

הפוסט איך נקבעים מזונות ילדים? הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בהתאם לדין העברי כפי שמפרש אותו בית המשפט העליון בבע"מ 919/15 שניתן בסוף שנת 2017, עד לגיל 6 שנים חב האב חבות מוחלטת במזונות ההכרחיים של ילדיו הקטינים.

מעבר לגיל 6 שנים חל דין צדקה על שני ההורים ושניהם חייבים לשאת במזונות הילדים בהתאם לשיעור היחסיות שבין הכנסותיהם מכול המקורות ובהתחשב בזמני השהות.

הפסיקה נוטה לראות בחיובו של האב בסיפוק צרכים בסיסיים בתחום המזון, ביגוד, הנעלה, תקשורת ונסיעות – בבחינת צרכים הכרחיים ובהוצאות חינוך ורפואה צרכים בהם נושאים ההורים במשותף ("מחציות").

לגבי מדור במקרה של זמני שהות שווים או כמעט שווים, נושא כול הורה בעצמו ואין העברת סכומים בגינו. בכול מקרה אחר ישולם סך של 30 אחוז בגין מדור עבור ילד אחד 40 אחוז עבור ילד שני וכן הלאה.

בכל הנוגע לפסיקת מזונות זמניים קבעה הפסיקה כי מזונות זמניים הם סוג מיוחד של סעד זמני, מעין צו עשה במטרה להבטיח את קיומם של הזכאים למזונות עד לבירור המשפט. בעובדה זו יש כדי להצדיק קביעת תנאים דווקניים לנתינתו או לכל הפחות להורות כי על השופט לקבוע בזהירות רבה את יכולתו הכספית של הנתבע ואת צרכי הקטין תוך שימת דגש על העובדה כי מדובר בסעד זמני המתבסס על ראיות לכאורה בלבד.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• קביעת גובה מזונות ילדים
• חישוב מזונות ילדים
• מזונות לילד סרבן
• מזונות ילדים בגירים
• הסכם מזונות ילדים

הפוסט חובת האב והאם במזונות ילדיהם הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

הערה: מדובר בכתבה משנת 2008 ומאז חלו שינויים.

סרטים הוליוודיים עמוסים בעורכי-דין לענייני גירושים. בסתר ליבם הם אולי כמהים למערכת יחסים מאושרת ויציבה, אך בינתיים שמחים כי הסטטיסטיקה של הגירושים נמצאת בעליה ומאפשרת להם לגבות מאות אלפי דולרים מכל זוג שמחליט להיפרד.

בישראל, (לא במציאות ולא בסרטים) עוד לא נתקלנו אמנם בעורכי-דין שרמנטיים כמו ג'ורג' קלוני או פירס ברוסנן שכיכבו בשנים האחרונות בסרטי גירושים פופולריים, אבל זה לא אומר שהתעשייה לא משגשגת גם כאן. בכל שנה, מתגרשים בישראל כ-10,000 זוגות, והמספרים נמצאים בעליה מתמדת זה כמה עשורים. כל מי שנכנס לתהליך של גירושים מבין שמדובר לא רק בהחלטה רגשית, אלא גם בהחלטה כלכלית בעלת השפעה קריטית על העתיד.

אם בכל המקרים בני הזוג היו מסכימים להיפרד ברוח טובה ולחלק ביניהם את כל הרכוש, לא הייתה פרנסה למאות עורכי-הדין העוסקים בדיני משפחה בישראל. עורכי-הדין הוותיקים בתחום זה מעידים כי בתקופה האחרונה מזהים עורכי-דין צעירים רבים את הנישה ה"חמה" בעקבות העליה המתמשכת במספר המתגרשים, ומנסים לשבור את השוק. יכול להיות שהיום זול יותר להתגרש?

בגידה זולה

אכן, היום אפשר להתגרש יותר בזול מאשר פעם, רק לא בטוח שתהיו מרוצים מהתוצאות. עורך-דין ותיק ומוכר בתחום יגבה כ-10,000 דולר על טיפול בתיק ועוד כ-500-300 דולר תמורת כל הופעה בדיון. לעלות זו צריך להוסיף עוד כמה אלפי שקלים עבור אגרות שונות בבית-משפט, החל באגרת תביעת רכוש בגובה 2,600 שקל, תביעת מזונות בגובה 300 שקל ועוד מגוון של אגרות שנעות סביב 500 שקל. עורכי-הדין המוכרים פחות, שמנסים להיכנס לתחום ענייני המשפחה, יהיו מוכנים להסתפק גם ב-3,000 דולר וגם יקחו פחות עבור כל הופעה בבית משפט.

עם זאת, מי שמשלם מעט להתכונן לאפשרות שדווקא בעתיד הוא יצטרך לשלם דמי מזונות גבוהים יותר לגרושתו, בעיקר אם היא השקיעה והביאה עורך-דין מנוסה יותר ומפולפל יותר.

ואולם לא רק בהיבט הזה הפכו גירושים לתהליך זול יותר, עו"ד זאב ולנר, ממשרד ולנר ושות', אחד המומחים המוכרים בישראל לענייני גירושים, טוען כי גם לאירוע קשה כמו בגידה יש היום מחיר כלכלי נמוך יותר מאשר פעם.

בעבר, אישה שבגדה בבעלה לא הייתה זכאית למזונות, וגם בחלוקת הרכוש הזכויות שלה נפגעו בצורה דרמטית. היום לבגידה יש השלכות כלכליות מצומצמות יותר. "בעבר שלט הקונספט שהבוגד הוא האשם בגירושים, ובמקרה כזה כל חלוקת הרכוש הייתה לטובת הנבגד", אומר ולנר, "עם הזמן המחיר יורד ותורת האשם שולטת רק בבתי-הדין הרבניים ולא באזרחיים. לדבריו, "בתי-הדין האזרחיים עדיין לא יכולים להתעלם לחלוטין מהלכה, אך לעתים קרובות עוצמים עין. כך למשל, גם אם עולה טענת בגידה, לא מאפשרים לנסות להוכיח אותה, ולכן האישה שנחשדת לכאורה בבגידה יכולה להמשיך לקבל מזונות".

בתהליך גירושים, אישה זכאית לקבל מזונות מבעלה עד לקביעת אופן חלוקת הרכוש ועל כן מדובר בכספים בעלי חשיבות מכרעת, בעיקר עבור נשים שאינן עובדות. משך כל תביעת גירושים שונה מאוד ויכול לנוע בין חודשים בודדים במקרים הפשוטים ולהגיע גם לשלוש שנים במקרים המורכבים יותר, בהם בני הזוג לא מעוניינים בחלוקה שווה של כל נכסיהם.

אבא, תשלם

על-פי החוק היבש, כל הרכוש הנצבר במשך החיים המשותפים אמור להתחלק באופן שווה בין בני הזוג. רכוש זה כולל לא רק דירה או בית, אלא גם כל תוכניות החיסכון, תיקי ניירות והפנסיה של בני הזוג. גם אם לאחד מבני הזוג יש קופת גמל הרשומה על שמו וקשורה לחשבון הבנק האישי שלו בלבד, הוא יהיה חייב להתחלק שווה בשווה בכספי הקופה עם בן הזוג השני.

עם זאת, קיים פער עצום בין בתי-המשפט האזרחיים לבין בתי-הדין הרבניים שעדיין רואים בבוגד את האשם בפירוק התא המשפחתי ובהתאם לכך גם קובעים את חלוקת הרכוש. עו"ד גירושין טלי אויזרוביץ' ממשרד טלי אויזרוביץ', המתמחה בדיני משפחה, מתארת כי אחת הפסיקות האחרונות שמסעירה את התחום, היא החלטת בית-הדין הרבני לבטל זכויותיה של אישה שבגדה בפנסיה של בעלה. בבית-משפט רגיל סביר להניח כי זכויותיה של אותה אישה בפנסיה לא היו נגזלות.

לצד הוזלה של תהליך הגירושים ו"עלויות" נמוכות יותר לאירועים קשים כגון בגידות, מתחילה להתפתח בישראל גם תעשייה של ניסיון להרוויח מגירושים. לדברי עו"ד רן רייכמן, מומחה לענייני גירושים ממשרד רן רייכמן, נושא פירוק המשפחה וגירושים מגיע גם לתביעות נזיקין. כך למשל, כבר קיימת פסיקה חדשה הקובעת כי אבות ישלמו פיצויים לילדיהם על כך שנטשו אותם בעקבות גירושים וגרמו להם נזק נפשי.

בנוסף, קיימים גם מקרים של תשלום פיצויים לאישה, ורייכמן מזכיר מקרה שבו קיבלה אישה נבגדת סכום מרשים של 700 אלף שקל עבור הנזק הנפשי. להערכתו של רייכמן, לא רחוק היום שבו אישה נבגדת תוכל לתבוע פיצוי כספי מהמאהבת של בעלה.

גם אויזרוביץ מציינת כי דיני משפחה מתחילים לגלוש לכיוון של דיני נזיקין, אם כי בינתיים היא עוד לא ראתה תביעה שהצליחה. על כן גירושים זהו תהליך שבעיקר עולה לכם כסף, ולא תהליך שאפשר להתעשר ממנו, אלא אם כן מתגרשים מדונלד טרמפ או מאלי פפושדו, סוג של גרסתו הישראלית.

מאמרים נוספים

• ידועים בציבור
• סטטיסטיקות גירושין בישראל
• בחירת עורך דין
• הסכם גירושין
• גישור עבור גירושין
• מהו הליך גישור?

הפוסט כמה עולה להתגרש?מתוך כתבה בידיעות אחרונות בהשתתפות עו"ד אויזרוביץ משנת 2008 הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

האם למרות מתן תוקף פסק דין ניתן עדיין לבטל הסכם גירושין?

במרבית הפסיקות של בתי המשפט, התשובה הינה שלילית. הסכם גירושין אשר אושר בבית משפט הינו הסכם חזק יותר מהסכם רגיל בשל היותו מאגד בתוכו את כלל האינטרסים והיחסים בין בני זוג. דרישה לבטלו יכולה להיות רק מטעמים מיוחדים ביותר.

דוגמאות לבקשת ביטול הסכם גירושין:

• במקרה אחד, טוען נטען על ידי הבעל כי הסכם גירושין בינו לבין אישתו נעשה אך ורק למראית עין כך שיוכלו להבריח נכס מידי נושים. בית המשפט לענייני משפחה דחה את טענות הבעל מהטעם הפשוט שקבלת תביעתו הופכת את בית המשפט לשותף לעבירה של פגיעה בנושים ובכך למעשה הופך לכלי שרת בידי בני הזוג בביצוע עבירות. כמו כן, במקרה של קבלת התביעה בית המשפט מעודד חתימה על הסכם גירושין פיקטיבי שלאחר מכן ניתן לבטלו ובכך מעודד חתימה על הסכמי גירושין נוספים.
• במקרה אחר, טען אחד מבני הזוג כי החתימה על הסכם גירושין בוצעה תוך כדי עושק, הטעיה או טעות, בית המשפט מצפה מהתובע להביא ראיות מוצקות לביצוע העושק במסגרת ביצוע הסכם גירושין בשל מצב בריאותי קשה או מצב כלכלי בעייתי. בית המשפט אינו מסתפק בעדות של בן הזוג עצמו ללא כל ראיה נוספת.
• מקרה מעניין הוא בתביעה של אישה כנגד בן זוגה לביטול הסכם ממון שנערך בין שניהם בארצות הברית. בני הזוג נכנסו להליך גירושין בבית הדין הרבני לאחר שעלו ארצה. בהסכם הממון, נקבע כי תהיה הפרדה מלאה ברכוש בין הצדדים וכי ההסכם תקף בכל מקום בו יגורו הצדדים. בית המשפט לענייני משפחה קבע במקרה זה כי על הסכם גירושין זה חלים החוקים של המדינה בה הוא נערך וכי האישה ידעה את העובדות ואת ההשלכות המשפטיות שיש להסכם הממון טרום החתימה עליו. מכאן, שלמרות הפער המהותי בנכסים בין שני הצדדים, האישה חתמה על ההסכם מרצונה החופשי ולכן הסכם הממון תקף.

תוקף הסכם גירושין בבית הדין הרבני

בית הדין הרבני מכיר בתוקף של הסכם גירושין אשר קיבל תוקף של פסק דין רק לאחר מועד סידור הגט, אלא אם בהסכם נקבע אחרת. כמו כן למרות הגשת בקשות של הצדדים על ניסיון של שלום בית, עדיין בית הדין אינו מבטל את ההסכם מאחר ובמקרה בו שלום הבית אינו מצליח הנישואים פוקעים והסכם הגירושין נכנס לפועל.

מאמרים נוספים

• כמה עולה להתגרש?
• חיוב אב במזונות ילדיו
• קביעת גובה מזונות ילדים
• שיטת חלוקת הרכוש
• זכויות ילדים בעת גירושין

הפוסט אישור הסכם גירושין הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

הגישור מתבצע ביחידות הסיוע הפועלות ליד בית המשפט לענייני משפחה על ידי עובדות סוציאליות של יחידת הסיוע. הצדדים מוזמנים לעד ארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום (מהו"ת), וניתנים להם 45 ימים לקיים הליך גישור במסגרת יחידת הסיוע ללא כל תשלום. בפגישה הראשונה, עורכי הדין מטעמם אינם יכולים להשתתף. לאחר הפגישה הראשונה, הופכות הפגישות הבאות לפגישות גישור או ניהול מו"מ ובהן רשאים עורכי הדין של הצדדים להשתתף. אם הליך הגישור מצליח, יערכו עורכי הדין הסכם גירושין ואם הגישור נכשל הצד שהגיש תחילה את הבקשה יכול להגיש ראשון תביעה לבית המשפט. במהלך הליך גישור חובה ניתן להגיש סעדים זמניים דחופים בעניין מזונות ובעניין משמורת ילדים וכן עיקול ועיכוב יציאה מהארץ.

במידה וצד אחד אינו מעוניין בהליך גישור חובה, עליו להתייצב לפגישת הגישור הראשונה ולחתום על טופס סירוב להליך גישור חובה. הטופס יועבר לשופט והדרך בדרך כלל תהיה פנויה להגשת תביעות.

הצדדים רשאים להעביר את הליך הגישור למגשר פרטי בתשלום. היתרון של הליך גישור ברור וחד. במקום להיגרר למלחמת התשה יקרה, שתימשך שנים המגשר עוזר לצדדים להגיע לפתרון הסכסוך בעצמם. אין מדובר בבוררות, שמסתיימת בפסיקה מחייבת. גישור הוא הליך בו הצדדים עובדים תהליך של ראיית האחר, הבהרת האינטרסים ומציאת פתרון שיתאים לשני הצדדים, פתרון שעולה מרעיונותיהם שלהם. הליך גישור מסיים את הסכסוך בין הצדדים בצורה מהירה בהוצאות נמוכות יחסית להליך משפטי ובצורה טובה יותר. זאת בניגוד לתביעה בבית המשפט שם הצדדים נאבקים עד לניצחון צד על משנהו כאשר השני מפסיד. בגישור יוצר המגשר דיאלוג בין הצדדים אשר מאפשר ראיית אינטרסים משותפים והגעה באמצעות כך להסכם. חשוב להדגיש כי הליך הגישור הוא חסוי וכל מה שנאמר בו אינו יכול לצאת ולהגיע לבית המשפט.

לפני שנכנסים להליך גישור, חשוב לבחור מגשר בעל תעודת גישור משפחתית שהוא עורך דין גירושין מומחה הבקיא בדיני משפחה עם ניסיון בפרקטיקה הנוהגת בבתי המשפט אשר יודע מהו אינטרס מציאותי ומהו רק פנטזיה או נקמה אשר מעכבים את הצדדים מלהגיע להסכם גירושין הוגן. עליו להכיר את החוקים והפסיקה המתחדשת כל העת בתחום זה ואת הפרקטיקה הנוהגת בבתי המשפט וזאת על מנת להגיע להסכם התואם את המציאות המשפטית והעובדתית. מגשר מקצועי ובקיא יהיה בעל יכולת להציע לצדדים יסודות הסכם גירושין אשר חסרים אצלם והם כלל לא חשבו עליהם קודם. כמובן שגישור מוצלח מצריך הקשבה, הכלה של סערות הנפש של שני הצדדים ומציאת האינטרס המשותף סביבו יכולים הצדדים להתגייס.

בכל הליך גישור המסתיים בהסכם גירושין, חשוב כי עורך דין גירושין המייצג בבתי משפט יערוך את ההסכם וזאת על מנת להביא את ההסכמות שהושגו לידי ביטוי מעשי בהסכם גירושין שכן מגשר שאינו מיומן בעריכת הסכמים ואינו מופיע בבתי משפט ויודע אילו בעיות מעוררים סעיפים עמומים עלול להכין הסכם הנתון לפרשנויות שונות או הסכם שאינו בר ביצוע ואז יאלצו הצדדים להגיע להתדיין בבתי המשפט לענייני משפחה בעוד שתכלית של הסכם גירושין טוב למנוע תביעות בנוגע למוסכם בהסכם הגירושין. חשוב עוד כי הצדדים יתייעצו לפני החתימה כל אחד עם עורך דין גירושין מומחה מטעמו (שאינו המגשר).

דברים אלו יבטיחו הסכם טוב שמסיים אחת ולתמיד את הסכסוך המשפחתי ואשר יתרום לרווחת המשפחה כולה ובעיקר לילדים. הליך גישור חשוב כפל כפליים כאשר מדובר במשפחה בה הנכסים נמשכים למרות הפירוד בשל הילדים/נכדים, שמחות ואירועים.

פירוד במסגרת הליך גישור משאיר טעם טוב ומאפשר המשך יחסים תקינים במשפחה.

הפוסט בקשה ליישוב סכסוך (גישור חובה) הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

מרכז הארץ המיושב וצפיפות האוכלוסין, קצב מהירות החיים הטרופה והלחצים הנפשיים הנלווים לכך בכל יום ויום, מביאים זוגות ושותפים לחיים, לנקודות קיצון, שעלולות לא אחת אף לפגוע ביקיריהם, לרוב מדובר בילדים המשותפים. עורך דין לענייני גירושין בתל אביב הינו בדרך כלל בעל ניסיון וידע רב מעמיתיו בשאר חלקי הארץ שכן כמות האנשים בתל אביב והסביבה היא גדולה יחסית לשאר הערים וכך גם כמות התיקים והגירושין. הדבר נכון בייחוד אם גם בית המשפט בו יתנהל התיק הוא באזור תל אביב אז וודאי שכדאי לבחור עורך דין לענייני גירושין בתל אביב, עורך דין אשר מופיע חזור ושנה בפני שופטים בבתי המשפט בתל אביב ומכיר את הפרקטיקה הנוהגת ולא רק את התאוריה.

כל המערכת הסבוכה הזו, דורשת ליווי משפטי הולם, דבר שאנשים לא מעטים נוטים להזניח מתוך מחשבה שהם יוכלו להסתדר לבד ולהשיג את אשר הם חפצים בו. אך, המציאות טופחת על פניהם, ולא פעם אנו עדים ללא מעט זוגות או יחידים שעשו את טעויות חייהם מתוך אי הבנה או בלבול הדעת, וחסכו מעצמם את מה שהיה כל כך נחוץ להם בימים שכאלו – עורך דין לענייני גירושין בתל אביב, בירת מרכז הארץ וגוש דן, אשר מכיר לאשורו את המצב העדין של האוכלוסייה המגיעה לדיונים בתחום המשפחה בישראל, את שופטי בתי המשפט בתל אביב והמרכז ואת הסיכוי הנכון לתיק המשפטי המתנהל.

עורך דין לענייני גירושין בתל אביב – היתרון המתבקש

עורך דין לענייני גירושין בתל אביב אומנם יקר יותר מעורך דין גירושין במקום אחר, אולם כידוע שכל הליך גירושין או הליך גישור כזה או אחר, עולה לא מעט כסף, והתוספת השולית שתידרש לשלם לעורך דין לענייני גירושין בתל אביב דווקא תשתלם לבסוף בחיסכון בסכום המזונות, בחלוקה צודקת של הרכוש ועוד. כל זה במקביל לחיסכון בעלויות הנפשיות הנלוות ממילא לכל המצב הרגיש.

פגישת ייעוץ עם עורך דין לענייני גירושין בתל אביב יכול להגיע עד לסכומים של למעלה משל 1500 ₪ בצירוף מע"מ, והמחירים יכולים להיות נמוכים יותר כאשר מדובר בעו"ד מתחילים יחסית וללא ניסיון קודם בתחום, אולם כאמור אז נופל היתרון של בחירת עורך דין לענייני גירושין בתל אביב דווקא.

תחום דיני משפחה תופס נתח גדול בתחום המשפטי, וכולל בתוכו תתי סעיפים רבים, אך לרוב מיוחס לענייני הגירושין, דמי מזונות ומשמורת הילדים וחלוקת הרכוש. למעשה כל דיני המשפחה במשפט הישראלי, ובכלל בפסיקה המודרנית, מקורה באופן רחב למדי בפסיקה הדתית ובייחוד היהודית, אשר מרבה לפרט את הזכויות והחובות של שני בני הזוג מתחילת חייהם המשותפים ועד למצב שבו הם מעוניינים להיפרד זה מזו או זו מזה, מהם דרכי הנישואין והגירושין ומה הם תנאי החיים היום יומיים שצריכים לשרות בביתם.

צרו קשר עם עורך דין גירושין בתל אביב מומחה וותק בתחום

עם כל זאת, אין בכל הנ"ל לכסות מבחינה סוציאלית ומשפטית את כל המורכבויות המשקפות את צורת התנהגותם ואופן חייהם של הזוגות והמשפחות כיום, ועם התפתחות השנים, כל מערכת המשפט, בתי משפט, למדו את הצרכים והתביעות השונות בדבר הליכי הנישואין והגירושין, וכיום נדרשת מומחיות וניסיון רב שנים בתחום המשפחה על נמת לייצג נאמנה כל צד באופן הצודק והראוי על מנת לאפשר הזדמנות חדשה לחיים טובים יותר.

במקרים בהם נדרש ייעוץ משפטי מקצועי ומעמיק של עורך דין לענייני משפחה בתל אביב לתושבי גוש דן והסביבה, ניתנת האפשרות לא להתפשר על פחות מהטוב ביותר, ולבחור לגשת לתהליך, מורכב כלל שיהיה, בליווי של עו"ד מומחה וותיק בתחום המשפחה.

עורך דין גירושין בתל אביב – בחירה מומלצת

לחץ החיים במרכז הארץ בכלל ובגוש דן בפרט, מכניס אותנו לא מעט פעמים למציבים של מטח ולבטים רבים. עובדה זו מעמידה את מערכת המשפט בפניי מספר גדל והולך של תביעות גירושין ותביעות מזונות, ושאר דינים בתחום המשפחה. איך בוחרים עורך דין גירושין בתל אביב, מתי צריך בכלל לגשת לאחד כזה, ואילו שירותים ניתן למצוא דווקא אצלנו.

כאשר הגעתם למצב שהבנתם שחייכם המשותפים עלו על סרטון ואינכם יכולים להמשיך לחיות ביחד, עדיף לפנות לעורך דין גירושין מומחה שילווה אתכם בתהליך, שאם תנסו לעשות אותו לבד, הוא עלול להיות מאוד כואב, ולהשאיר פצע לתקופה ארוכה.

ימים שכאלו הם זמנים מלאי סערת רגשות, וכל אחד מהצדדים עלול להיגרר מעשים ודיבורים שבוודאי הוא יצטער עליהם אחר כך. הדרך הטובה ביותר לעבור את התקופה והמשימה הלא פשוטה הניצבת בפניכם, היא לעשות את הדרך הזו עם מי שכבר יודע ומכיר, וימצא בקלות את הדרך להוביל את כל אחד מהצדדים למקום בטוח, גם כלכלית, משפחתית וחברתית.

עורך דין גירושין היא בחירה מומלצת, קרוב למקום מגורכם, וכזה שיעמוד לצדכם לכל אורך הדרך.

עו"ד טלי אויזרוביץ היא מומחית בתחומה ובעלת הצלחות רבות. טלי מכירה מאוד מקרוב את כל נושא הגירושין במערכת המשפטית, ותוכל לסייע לכם רבות להשיג את העתיד המבטיח שאתם כל כך מייחלים לו.

עורך דין גירושין בתל אביב: להגיע להסכמות ביעילות

עורך דין גירושין בתל אביב ילווה אתכם באחת התקופות הסוערות בחייכם. כאשר זוג נשוי מחליט להתגרש, הוא נכנס לסערת רגשות עצומה אשר יכולה להשפיע רבות על טיב הסכם הגירושין. בשלב זה, נכנס משרד עורכי דין קורן-אויזרוביץ. עו"ד טלי קורן אויזרוביץ תדע להבדיל בין העיקר לטפל, לייעץ לכם לגבי מגוון השאלות החשובות ביותר – עד לרגע החתימה על הסכם גירושין.

פרידה והרצון להתגרש מובילה לתקופה סוערת למדי; תקופה בה האמוציות מתפרצות – עד לכדי סכסוכים, רצון לנקום לצד מעשים קשים ביותר. בטרם תפלו למדרון חלקלק ממנו יהיה קשה להתרומם, מומלץ לפנות אל עורך דין המתמחה בהליכי גירושין. לאורך פגישת הייעוץ, תדונו על מספר נקודות חשובות:

• איזה צד בזוגיות יזם את הפרידה? כך או כך, עורך הדין ישוחח אתכם על ההתלבטויות השונות לקראת סיום זוגיות זו, עיבוד ההלם – ואיסוף המידע על הצד השני כך שידכם תהיה על העליונה.
• בסיומו של תהליך איסוף המידע, בו תמצאו שלל מסמכים, עדויות ותמונות חשובות, תוכלו להתקדם בהליך הגירושין. חושדים שהצד השני בוגד? חוששים שמא בן או בת הזוג מתכננים לחטוף את הילדים? בזכות העדויות השונות שמצאתם, כאשר תגישו את תביעתכם בהליך הגירושין, בית המשפט ישקול את התיק לטובתכם.
• הליך הגירושין הוא איננו קל, שכן הוא כולל הסכמה על מספר נושאים חשובים. החל מחלוקת ההון והרכוש ועד הסכם משמורת הילדים, ככל שתגיעו להסכמות ברצון טוב ובמהרה – כך תוכלו לסגור פרק זה ולהתקדם בחייכם.

עורך דין גירושין בתל אביב – סיוע בהיבט המשפטי והפיננסי

פתיחה בהליכי גירושין היא משימה קשה, במיוחד בעיר כמו תל אביב – בה הגירויים והאטרקציות סובבים אותנו. כדי להגיע להבנות כראוי, יש לפנות אל משרד עורכת הדין קורן-אויזרוביץ טלי. משרד זה, הפועל לאורך ה-20 שנים האחרונות, מחזיק בידע ובניסיון רב בדיני משפחה. נשמח לסייע לכם בהיבט המשפטי הכולל היבטים פיננסיים.

הפוסט עורך דין גירושין בתל אביב הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

מתי ינתן היתר הגירה בניגוד לחוות דעת פסיכולוגית?

בית המשפט הינו הסמכות העליונה והסופית לקביעה האם לאפשר הגירה של קטין עם ההורה המשמורן לחו"ל זאת אפילו בניגוד לחוות דעת של פסיכולוגים בנושא.

לדוגמא: פסק דין של בית המשפט העליון הדן בעתירה של אמו של הקטין שהינה נוצריhה לשוב לגרמניה עם בנה בשעה שאבי הקטין שהינו יהודי נשאר להתגורר בארץ.

חוות הדעת של הפסיכולוגים התנגדה להגירה מחשש לקשיים בהתאקלמות הקטין בגרמניה ובשל הריחוק מאביו.

בית המשפט אשר דן בנושא הניח מספר הנחות יסוד בינן: נקבעה בעבר משמורת הקטין לטובת האם, האב אינו מסוגל לגדל את הקטין לבדו והזיקה היחידה והחזקה של האם למקום מגוריה הקודם גרמניה.

ההחלטה של בית המשפט בנושא ההגירה נובעת מטובת הקטין בלבד.

על מנת להחליט בנושא בית המשפט מתחשב בגורמים הבאים:

• דעת הילד (במקרים בו הילד מספיק גדול להביע את דעתו בנושא).
• איכות הקשר שלו עם כל אחד מהוריו.
• איכות הקשר שישמר בין הקטין להורה הלא משמורן.
• היכולת של הילד להיקלט בצורה טובה בארץ החדשה אליו יגיע.
• הקושי של ההורה המשמורן להישאר בארץ וההשפעה שתהיה על הקטין בשל כך.

במקרה הספציפי אשר נדון בפסק דין המובא בדוגמא, לאם לא הייתה כל זיקה לארץ מלבד בנה אשר נולד בישראל.

בית המשפט החליט שלאחר הליך גירושין זכותה של האם לבחור לחיות את המשך חייה בארץ ממנה הגיעה ומניעת חזרתה לגרמניה בסופו של דבר תתנקם בילד אשר יפגע מהקשיים של אמו. כמו כן, נלקח בשיקול מצבה הכלכלי הקשה של האם בארץ דבר שיכול לגרום לאם לעזוב את בנה בארץ ולנסוע לגרמניה בלעדיו.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• חטיפת קטין
• מקום מגורים של ילדים
• כפיית קשר על קטין
• חוק אמנת האג

הפוסט הגירה בניגוד לחוות דעת הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

המטרה הראשית של אמנת האג היא ליצור הליך מהיר של החזרת ילדים למקום מגוריהם המקורי ללא צורך בהליך משפטי מורכב. בבסיס האמנה, עומד עקרון טובת הילד אשר נפגע כתוצאה ממקרים של חטיפת ילדים.

אמנה האג נולדה בשנות השבעים בהם החלה עליה משמעותית במקרים של חטיפת ילדים בין מדינות. בשנים אלו עלה מספרם של מקרי גירושין, מעברי מדינות של אנשים וכן התחבורה התקדמה בצורה משמעותית.

הקהילה הבינלאומית החליטה לקבוע מנגנון אשר ימזער את התופעה. ככל שהאמנה תאומץ על ידי מספר רב של מדינות כך ניתן יהיה לאכוף אותה בצורה אפקטיבית. ואכן, האמנה התקבלה על ידי מספר רב של מדינות כולל כמעט כל מדינות אירופה ואמריקה ומספר נמוך של מדינות אסיה ואפריקה כולל ישראל.

כיצד פועלת אמנת האג?

כל מדינה הקימה גוף אשר אחראי לעקוב אחר חטיפות הילדים במדינה, לדווח עליהם ולהחזירם למדינתם.

התנאים להחזרת ילדים חטופים למדינתם הם:

• החטיפה הינה הפרה של משמורת ילדים, גם אם לא נקבעה משמורת רק אצל הורה מסוים ושני ההורים מתחלקים במשמורת הילד.
• הגורם אשר דורש להחזיר את הילד הינו ההורה השני אשר חולק עם ההורה החוטף במשמורת הילד.
• כאשר הילד החטוף עובר ממדינה חברה באמנת האג למדינה אחרת שגם כן חברה באמנה.
• הילד החטוף בן פחות מ 16 שנים.

החריגים להחזרת הילד הינם:

• הילד בוגר ומסרב לחזור למקום מגוריו המקורי.
• ההורה המשמורן ויתר על ההחזרה.
• החזרת הילד תעמיד אותו במצב בעייתי מאד בהיבט פסיכולוגי, נפשי.

סוגיה מורכבת אשר נידונה רבות בפסיקה הינה האם בוצעה הפרה של זכויות המשמורת. מקרה פשוט הוא כאשר נחטף הילד מידי ההורה בעל משמורת הילדים, המקרים המורכים הינם כאשר החטיפה בוצעה על ידי ההורה בעל המשמורת או במקרים בהם לא נקבע משמורת לאחד ההורים.

כיצד מבוצעת הפנייה להחזרת ילד חטוף?

כאמור, מטרתה של אמנת האג הנה השבת ילדים חטופים להוריהם. לשם כך, נדרש לפנות לגוף במדינה בה התגורר הילד אשר אחראי על נושא חטיפת ילדים ולהעביר אליו כל מידע אשר יסייע לו באיתור הילד: גיל, מידע על ההורה החוטף, מידע על מיקום הימצאו המשוער, החלטות הנודעות לנושאי משמורת הילדים ועוד.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• חטיפת קטין
• ילדים חטופים והחזרתם
• מקום מגורים של ילדים
• כפיית קשר על קטין
• הגירה בניגוד לחוות דעת

הפוסט חוק אמנת האג הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

מקום מגורים של ילדים אחרי הליך גירושין

החוק בישראל קובע כי שני ההורים של הילדים הם האפוטרופוסים הטבעיים של הילדים שלהם. מכאן חובתם וזכותם לדאוג לכל צורכיהם ובפרט לדאוג למקום המגורים של הילדים.

בנסיבות של גירושין של בני הזוג, קובעים בני הזוג בהסכם גירושין או שבית המשפט קובע משמורת ילדים והסדרי ראייה. במידה וההכרעה הינה של בית המשפט אזי הפסיקה תהיה על פי טובת הילד.

העתקת מקום מגורים

בעיה שכיחה בתחום זה היא העתקת המגורים של אחד מבני הזוג לאחר שהגירושין נכנסים לתוקף. העתקת המגורים יכולה להיות של ההורה המשמורן או של ההורה השני אשר מבקש לקחת את הילדים איתו כדי להתחיל דף חדש וחיים חדשים לילדיו.

העתקת מגורים יכולה להיעשות בתוך מדינת ישראל או למדינה אחרת. במידה והעתקת המגורים הינה בתוך המדינה אזי הבעיה פחות חמורה מאחר שניתן לגשר על המרחקים הלא גדולים במדינתנו. הבעיה החמורה היא במקרים של הגירה ומעבר למדינה אחרת בדרך כלל בשל רצון לכרות ברית נישואין מחדש עם בן או בת זוג ממדינה אחרת או בשל מציאת עבודה בחו"ל.

שינוי אזור המחייה עבור הילדים הינו לרוב לפחות בראשית הדרך טראומטי עבור ילדים אשר עוזבים את הסביבה אליה הם היו רגילים מאז שנולדו, נפרדים מההורה השני לפרקי זמן מאד ממושכים, נפרדים מהחברים ומהמשפחה הקרובה. על פי החוק, ההורה אשר מבקש להעתיק את מקום המגורים חייב לקבל הסכמה מההורה השני מאחר ושניהם מוגדרים ביחד אפוטרופוסים של ילדיהם.

אישורי הגירה

במידה ואין הסכמה בין ההורים, אזי הנושא נפתר בין כותלי בית המשפט אשר בכל הנוגע למקום מגורים של הילדים פוסק על פי טובת הילד. החוק אינו מגדיר קריטריונים ברורים להכרעה בנוגע לאישור ההגירה ולכן הפסיקה מבוצעת בכל מקרה לגופו. כמו כן, ישנם החלטות שונות של שופטים במקרים דומים. מקרה נפוץ נוסף הוא לקיחת החוק לידיים של אחד מבני הזוג וביצוע חטיפת ילדים לחו"ל.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• כפיית קשר על קטין
• חטיפת קטין
• חוק אמנת האג
• הגירה בניגוד לחוות דעת

הפוסט מקום מגורים של ילדים הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

החוק לגבי ילדים חטופים, לפי דיני משפחה הוא שבמקום בו נמצא כי במקרה של חטיפת קטין, יש להורות על החזרתו, אלא אם עולה בידי ההורה החוטף להוכיח קיומו של נזק קיצוני הצפוי עם השבתו של הקטין. במקרה דנן, אין לומר כי הנזק הצפוי לו עם השבתו לבלגיה, הנו כה קיצוני עד כי מצדיק הוא סטייה מן הכלל.

התובע הנו אזרח בלגי המתגורר בבריסל. הנתבעת הנה אזרחית ישראל. הצדדים הכירו בבלגיה ונישאו בצרפת. בתביעת גירושין בין בני הזוג, בית המשפט לערעורים בבלגיה קבע כי מקום מגוריו העיקרי של הקטין יהא אצל אביו בבלגיה. ערעור שהוגש ע"י האם לבית המשפט בצרפת, לקבלת משמורת על הבן, נדחה.

כחודשיים לפני מתן פסק הדין בצרפת, הגיעה האם עם בנה הקטין לישראל. 11 חודשים לאחר מכן, הגיש התובע תביעתו להורות על החזרתו של הקטין לבלגיה, על פי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים). בית המשפט לענייני משפחה קיבל את התביעה והורה על העברתו של הקטין לידי אביו בבלגיה.

ערעורה של הנתבעת נדחה, אולם בבקשת רשות הערעור שהוגשה לבית המשפט העליון נקבע, כי התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי לשם מינוי מומחה מטעמו והכרעה האם הקטין הגיע לגיל ולרמת בגרות שבהם מן הראוי להביא בחשבון את השקפותיו.

בית המשפט המחוזי דחה את טענת הנתבעת בקובעו, כי הראיות החדשות שהוגשו במהלך הערעור, דהיינו עדות הקטין ועדות המומחה, מחזקות את המסקנה לפיה לא ראוי להחיל את ההתנגדות להחזרת הילד.

אולם, בית המשפט המחוזי החליט להחזיר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה לשם בחינה חוזרת, האם קיים חשש חמור שהחזרתו של הילד תחשוף אותו לנזק פיסי, או פסיכולוגי, או תעמיד את הילד בדרך אחרת במצב בלתי נסבל?

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• כפיית קשר על קטין
• מקום מגורים של ילדים
• חוק אמנת האג
• הגירה בניגוד לחוות דעת

הפוסט חטיפת קטין הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

החזרת ילדים חטופים להורים בעלי המשמורת

אמנת האג מגדירה כי ילד שנחטף שלא כדין על ידי אחד מהוריו מארצו, יש לפעול באופן מיידי לצורך החזרת ילדים חטופים להורה בעל משמורת וכי לבית המשפט אין שיקול דעת בעניין, בכפוף לחריגים מסוימים, השמורים למצבים נדירים וקיצוניים.

חריגים במקרים של חטיפת קטין

החריג לאמנה, הוא חשש חמור שהחזרת הילד תחשוף אותו לנזק פיסי או פסיכולוגי, או תעמיד אותו בדרך אחרת במצב בלתי נסבל. חריג זה נועד לשרת את טובת הקטין ויש להגבילו למקרים יוצאי דופן מבחינת המצב הבלתי נסבל וחומרת החשש, להיווצרותו כתוצאה מההחזרה. החריג בדרך כלל מתקיים כאשר הילד הגיע לגיל ולרמת בגרות שבהם מן הראוי להביא בחשבון את השקפותיו והוא מתנגד להחזרתו.

פרוש החריגים באמנה מבוצע בצורה מצמצמת מאחר ואחרת האמנה תתרוקן מתוכן. הנטל להוכחת תחולת החריג מוטל על הטוען לו והוא כבד מאוד. כישלון בשכנוע חריגות לאמנה, מטיל על בית המשפט חובה קטיגורית להורות על החזרת הקטין החטוף למדינת המוצא, מהר ככל הניתן, ללא כל שיקול דעת.

בפסק דין של בית המשפט העליון 1855/08 בעניין חטיפת ילד ע"י אימו מבלגיה לישראל. הילד חי בבלגיה במשמורת אביו. בית המשפט אשר לקח בחשבון את טובת הילד, החליט כי מתקיימים התנאים הבסיסיים המחייבים החזרת הילד לאלתר לבלגיה.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• חטיפת קטין
• מקום מגורים של ילדים
• כפיית קשר על קטין
• חוק אמנת האג
• הגירה בניגוד לחוות דעת

הפוסט ילדים חטופים והחזרתם הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בית המשפט המתיר את ההגירה קובע הסדרי ראיה עם ההורה הנשאר בארץ לדוגמא – הבאת הילדים שלוש פעמים בשנה לארץ וכן בטחונות להבטחת הסדרי הראיה עם ההורה הנשאר בארץ.

הפוסט שיקולים בתביעת הגירה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

ביהמ"ש לענייני משפחה דחה את התביעה ופסק כי:

אין להתחשב בפוטנציאל ההשתכרות של אישה ולקזז כנגד מזונותיה באופן אוטומטי אלא יש לבחון כל מקרה לנסיבותיו תוך הטלת נטל השכנוע על הבעל בדבר קיומו של פוטנציאל השתכרות בר מימוש מבחינת שוק העבודה באותו מקצוע בו עבדה האישה ככל שיש לה מקצוע או בעבודות אחרות להן הוא מכוון. בבוחנו קיומן של הנסיבות המיוחדות המצדיקות התחשבות בפוטנציאל ההשתכרות של האישה על ביהמ"ש לשקול בין השאר את:

• גילה של האישה ומצבה הבריאותי.
• כישוריה המקצועיים.
• יכולתה למצוא עבודה בשוק העבודה הרלוונטי.
• האם האישה עבדה בעבר.
• מה סיכוייה למימוש פוטנציאל ההשתכרות שמבקשים לייחס לה.
• מה היו נסיבותיה של הפסקת עבודתה, גם במישור היחסים בין בני הזוג.
• משך הנישואין,
• פרק הזמן שעבר מאז הנישואין ועד לפרוץ המשבר בינה לבין בעלה והגשת תביעת המזונות.
• קיומם של ילדים: גילם, מצבם הבריאותי, שאלת המשמורת.
• מערכת היחסים בין בני הזוג.
• מגוריהם המשותפים או בנפרד.
• עמדתם באשר לסיום הסכסוך ביניהם.

במקרה דנן דין התובענה להידחות הן משום שלא הוכח פוטנציאל בר מימוש ובוודאי לא הוכח שיעורה של ההשתכרות הפוטנציאלית.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מרכיבי מזונות אישה
• קביעת גובה מזונות ילדים
• חישוב מזונות ילדים
• שינוי הסכם מזונות ילדים
• חיוב אב במזונות ילדיו

הפוסט האם מקזזים פוטנציאל השתכרות אישה ממזונות אישה? הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בעלך מנסה לסחוט ממך הסכם גירושין שמקפח את מזונות הילדים? חתמת על הסכם מקפח?

הליכי גירושין רבים נמשכים זמן רב בגלל מאבקים שמנהלים בני הזוג בבית המשפט בעיקר בכל הנוגע לחלוקת רכוש.

אחד הנושאים המהותיים שאותו בני הזוג צריכים להסדיר בטרם יתגרשו הוא מזונות ילדים. כאשר סכסוך גירושין מגיע לבית המשפט מקובל שהאישה מגישה לבית המשפט תביעת מזונות בשם ילדיה הסכום שיקבע על ידי השופט יהיה תקף עד לגיל 18 כשהסכום נותר קבוע כל השנים ומופחת ב-2/3 עם גיוסו של הילד.

במקרים בהם מזונות ילדים נקבעו על ידי בית המשפט בעקבות תביעת מזונות ילדים עצמאית שהגישה האישה בשם ילדיה, הדרך היחידה לשנותם היא על ידי הגשת תביעה להגדלת מזונות בה צריך להוכיח שינוי מהותי בנסיבות, בין אם שינוי משמעותי במשכורתו של הגרוש או צרכים מיוחדים וקבועים שנוספו לילדים.

בני זוג יכולים להגיע להסדר ביניהם באמצעות הסכם גירושין ללא הגשת תביעות עצמאיות או לפני שמתקבל פסק דין כלשהו בתביעות שהוגשו. במקרים אלה קורה לא פעם שנשים מסכימות להתפשר על סכום נמוך של מזונות ילדים בגלל הרצון להגיע אל הסכם גירושין מהר ככל האפשר ולקבל את הגט המיוחל.

הסכם כזה אינו לוקח בחשבון את טובת הילדים.

באותם מקרים שבהם מזונות הילדים נקבעו על ידי בני הזוג עצמם בהסכם גירושין הילדים אשר אינם נחשבים צד לחוזה יוכלו להגיש תביעה עצמאית להגדלת סכום המזונות מבלי להוכיח כל שינוי בנסיבות.

אולם במרבית המקרים לא תסווג תביעה לשינוי מזונות כתביעת הילדים העצמאית ובית המשפט ידרוש הוכחת שינוי נסיבות.

לעומת זאת אם הבעל החתום על ההסכם ירצה להפחית את דמי המזונות יהיה עליו תמיד להגיש תביעה להקטנת מזונות ולהוכיח שינוי נסיבות מהותי כגון ירידה משמעותית בשכר הולדת ילדים נוספים אשר השפיעה לרעה על מצבו הכלכלי ומחלה חו"ח.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• קביעה של גודל מזונות ילדים
• חיוב אב במזונות ילדיו
• חישוב מזונות ילדים
• שעור מזונות ילדים
• הסכם מזונות ילדים
• דמי מזונות

הפוסט מזונות ילדים והסכם גירושין מקפח הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

קיימים מבחנים לקביעה האם בני זוג הינם בגדר ידועים בציבור מבחינה משפטית:

1. יסוד אמוציונלי.
2. קיום יחסי אישות.
3. משק בית משותף.
4. מגורים משותפים.

בבסיסם של מבחנים אלה, עומדים שני יסודות- חיי אישות כבעל ואישה, ומשק בית משותף.

הגישה המצמצמת את ההכרה בבני זוג כידועים בציבור, דורשת הקפדה מלאה על כל אותם המבחנים שנקבעו בפסיקה. גישה זו, מבקשת ראיות של שיתוף במגורים ומשק הבית, וכן שבני הזוג התכוונו לקשר תמידי שיש בו מסימני ההיכר של תא משפחתי. כך, על הטוען לידועים בציבור, להוכיח כי מערכת הזוגית בין בני הזוג הייתה קרובה והדוקה עד כדי כוונה לקיים משפחה.

לאחרונה, הפסיקה החלה להרחיב את ההכרה בידועים בציבור. נקבע כי אין לחפש קריטריונים אובייקטיביים נוקשים לקביעת חיי משפחה ומשק בית משותף וראוי ליתן משקל נכבד למערכת היחסים הסובייקטיבית שבין בני הזוג ולנסיבות המקרה הספציפי. כך למשל, העובדה כי בני הזוג לא קיימו יחסי אישות, מפאת בעיה בריאותית, אין בה כדי לשלול את הגדרתם כידועים בציבור.

לאחרונה, אף נקבע כי בני זוג שניהלו מערכת יחסים במשך שנים, אך ללא לינה משותפת, תוך שהם התגוררו בשתי דירות נפרדות, יכולים להיחשב כידועים בציבור. נפסק כי לא ניתן לגבש הגדרה אחת וקריטריונים מדויקים למונח "חיי משפחה" ולמונח "ניהול משק בית משותף" ראוי שקיומם של תנאים אלה יבחנו על פי קריטריונים סובייקטיביים, דהיינו, כיצד ראו בני הזוג עצמם את מערכת היחסים ביניהם.

כך גם נקבע בפסק דין כי בני זוג שניהלו מערכת יחסים במשך 5 שנים, והתגוררו יחד לסירוגין על פני 3 שנים, הינם ידועים בציבור. במקרה זה הוכח כי הצדדים קיימו יחסי אישות, יצאו לבילויים משותפים, נסעו לחו"ל יחד, הגיעו לאירועים משפחתיים ביחד וכן השתתפו בכלכלת הבית.

מנגד, בפסק דין אחר נקבע כי בני הזוג לא היו ידועים בציבור. במקרה זה, הצדדים ניהלו מערכת יחסים של שנה, בה לנו ביחד לסירוגין, נסעו לחו"ל במימונו של הגבר, לאחר שעבר תאונה האישה טיפלה בו ובישלה לו. נקבע כי בני הזוג לא ניהלו משק בית משותף, ואין בעובדה כי קיימו יחסי אישות, וקנו מתנות זה לזו, כדי לקבוע היותם ידועים בציבור. בערעור שהיה על פסק הדין, נקבע כי מתן הכרה משפטית בבני זוג כידועים בציבור, משמעה – קביעה כי בני הזוג ביקשו, בין במפורש ובין במשתמע, להחיל על מערכת היחסים ביניהם את מכלול החובות והזכויות של דיני הנישואין והגירושין. לשם כך, יש צורך בהתחקות אחר כוונותיהם ואומד דעתם על פי הראיות ונסיבות העניין. עוצמת הראיות הנדרשת במקרים אלה, לצורך בחינת מעמדם והיותם 'שותפות זוגית', תלויה בנסיבות אשר הניעו את בני הזוג לחיות ביחד ללא נישואין. אולם במקרה הזה, המערערת לא הוכיחה כי התקיימה שותפות זוגית בין הצדדים ולכל היותר נראה כי הצדדים היו זוג חברים.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• רכוש ידועים בציבור
• התפתחויות וחידושים בתחום
• הגדרת ידועים בציבור
• זכאות למזונות
• ירושה של ידועים בציבור

הפוסט מיהם ידועים בציבור? הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

חובת מזונות של הבעל כלפי האישה מגיעה מהמשפט העברי כחלק ממערך כולל של חובות וזכויות הדדיות שבין הבעל לאשתו. חובת מזונות מהאישה לבעל תיתכן, אך רק במישור של דיני צדקה ולא במישור החובות שנוצרות עם קשר הנישואין.

חובת מזונות אישה נוצרת אוטומטית עם אקט הנישואין. החובה יכולה לנבוע גם מהסכם בין בני הזוג.

הפסיקה קבעה כללים על אופן עבודת הבעל שממנו יגזרו מזונות לאישה. כל עוד לא הוכחו נסיבות המונעות מהבעל להשתכר, לא יוכל הבעל לטעון טענות שונות על מנת לפטור את עצמו מלפרנס את אשתו. חלה חובה על הבעל לעבוד במשרה מלאה ואף בשעות נוספות באם הנסיבות מחייבות.

נסיבות המונעות מהבעל להשתכר יכולות להיות בשל היותו חולה ולכן במצב שאינו יכול לעבוד והוא זקוק לתמיכה, בזמן היותו מובטל ובעת היות הבעל מרצה עונש מאסר.

בכל המצבים האלו, הבעל אינו פטור ממזונות ולכן ברגע שהוא מבריא או מוצא עבודה או משתחרר ממאסר הוא נדרש בתשלום מזונות.

חובת מזונות של הבעל לא קשורה למצבה הכלכלי של האישה. באם לאישה יש רכוש רב, אין היא חייבת למכור את רכושה על מנת להתפרנס ממנו.

הבעל יהיה פטור מתשלום מזונות אישה במקרה בו יוכח בתביעה כי האשם בהתערערות היחסים בין בני הזוג הוא של האישה.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מרכיבי מזונות אישה
• מזונות אישה בנישואין אזרחיים
• היקף המזונות
• מזונות ידועה בציבור
• דמי מזונות

הפוסט חובת הבעל במזונות אישה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

האישה נדרשת בתביעת מזונות לבית המשפט להוכיח את קיום והיקף כל מרכיבי המזונות שהיא מבקשת, כולל ראיות ומסמכים מתאימים.

רשימה של מזונות אישה בהם מכירה הפסיקה:

1. עזרה וטיפול – תחום זה מכיל הוצאות הנובעות ממחלת האישה אשר בגינה היא זקוקה לטיפול ועזרה כלשהי ועזרה בניקיון, טיפול בילדים בהתאם לרמת החיים אליה הייתה רגילה האישה לפני פרוץ הסכסוך.
2. ביגוד והנעלה – על פי ההלכה הבעל נדרש לספק לאישה את הרמה המינימלית של הכסות והמנעל אשר נהוגה על פי מנהג המקום ועל פי הכנסות הבעל, הגבוה מבינהם. על פי הפסיקה הבעל נדרש להמשיך ולספק לאישה את אותה רמת הביגוד וההנעלה אליה הורגלה במהלך חיי הנישואין. עורך דין מטעם האישה עשוי להקפיד בנקודה זאת.
3. הוצאות רפואיות – הפסיקה מכירה לרוב בהוצאות לטובת: תרופות, משקפיים וטיפולי שיניים.
4. הוצאות רכב – באם לבני הזוג היה רכב משפחתי אחד, אזי האישה זכאית להנות מהרכב כמו שהבעל נהנה ממנו. על אחת כמה וכמה, כאשר לאישה היה רכב לשימושה, זכאית היא להמשיך להנות ממנו.
5. הוצאות משפטיות – בפסיקה קיימת הכרה בזכות האישה להוצאות משפט בתביעה הנוכחית ובתביעות עתידיות שיהיו לאישה לצורך ניהול הליכים כנגד הבעל. בית המשפט העליון קבע את השיקולים אליו בית המשפט נדרש בשעה שהוא בוחן האם להעניק לאישה הוצאות משפטיות: מצבה הכלכלי של האישה, האם נדרשת היוזמה של האישה בתביעת מזונות והאם האישה תובעת את צרכייה האמיתיים?
6. קוסמטיקה ותכשיטים – במשפט העברי נקבע כי חובת הבעל לספק לאשתו קוסמטיקה ותכשיטים בדומה לחובתו לספק לה ביגוד, כלים לבית, מגורים ועוד.
7. דמי כיס – דמי הכיס גם הם נקבעו כחובת הבעל עוד במשפט העברי בו הבעל היה נותן לאישה דמי כיס ובתמורה האישה הייתה חייבת לתת לבעלה את הכספים שהיא מרוויחה מעבר למשכורתה ואת המאמץ והעבודה הרבה שהיא משקיעה בבית. כאשר בית המשפט פוסק כי לאישה לא מגיע מזונות בגלל משכורתה אזי היא לא מקבלת גם דמי כיס.
8. הנאות בשעות הפנאי כגון: טיסות לחו"ל, נופשים, חוגים, חופשות, ספרים ועוד. בית המשפט יפסוק לאישה תשלום מזונות בגין הנאות רק לאחר שיוכח בבית המשפט מה היה אורח החיים הקבוע בו נהגה האישה במהלך הנישואים.
9. תיקונים בבית – בדומה לתשלום מזונות בגין רכישת מוצרים לבית כן הנוהג בתשלום עבור תיקונים. התשלום יכול להתבצע במסגרת המזונות הכלליים או במסגרת בקשה ספציפית לתיקון בגין קלקול שקרה באחד מהמוצרים בבית (תיקון המקרר, מכונת הכביסה, סתימה ועוד).
10. ביטוח הדירה והמכשירים בבית בדומה לתיקונים ולרכש המוצרים, באם הבעל הפעיל פוליסת ביטוח דירה או פוליסת ביטוח אחרת למוצרים במהלך חיי הנישואים, האישה זכאית לקבל סכום כסף לביטוח במסגרת המזונות.
11. הוצאות אחזקת הבית – טלפון, ארנונה, מים, חשמל, גז, ועד בית בית המשפט קובע סכום אחד לכלל הוצאות אחזקת הבית ולא מפריד זאת לסכומים נפרדים. לגבי תשלום הטלפון בית המשפט מגביל את מספר פעימות מונה לשימוש האישה.
12. לימודים – בית המשפט אינו מכיר בלימודי האישה כמרכיב במזונות שהבעל נדרש לשלם. זאת אומרת שאישה הרוצה להתחיל לימודי תואר תאלץ לממן זאת בעצמה.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• חובת הבעל במזונות אישה
• מזונות אישה בנישואין אזרחיים
• היקף המזונות
• מזונות ידועה בציבור
• דמי מזונות

הפוסט מרכיבי מזונות אישה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

במזונות אישה מתחשבים בעושרו, מעמדו החברתי של הבעל ובמעמד האישה לעומת מזונות הילדים שהם "כדי צורכם " בלבד.

על פי ההלכה, קיימים שלושה כלליים מצטברים לקביעת היקף המזונות לאישה:

1. צרכים ממוצעים על פי מנהג החברה והמקום שבו חיים בני הזוג.
2. על פי מצבו הכלכלי של הבעל: אם מצבו הכלכלי של הבעל גבוה ממנהג המקום, הבעל מחויב לספק מזונות ברמה גבוהה, על פי מצבו הכללי, אם הבעל עני, הוא חייב לספק לאשתו מזונות על פי הממוצע הנהוג במקום, על אף היותו במצב כלכלי נמוך ממנהג המקום.
3. סיפוק הצרכים שהאישה הייתה רגילה להם בבית משפחתה טרם נישואיה.

בית המשפט העליון הציב כלל נוסף: הבעל חייב לספק לאשתו מזונות בהתאם לרמת החיים שבה חיו שניהם יחד טרם יחסיהם עלו על שרטון והם בהליך גירושין. כלומר באם לבעל היו הכנסות גבוהות אך הוא חי עם אשתו ברמת חיים נמוכה אזי מה שיקבע את היקף המזונות יהיה רמת החיים בפועל ולא רמת ההשתכרות.

אם לאחר הפירוד רמת החיים של הבעל עולה הוא חייב לספק לאשתו מזונות לפי רמת חיים שבה הוא נוהג כעת.

במקרה בו רמת החיים שהורגלו בני הזוג נבעו מכספים שקיבלו מהורי הבעל רמת החיים הזו לא תשמש לקביעת היקף המזונות שהאישה זכאית לקבל מהבעל.

כיצד קובעים את רמת החיים?

1. רמת המדור – סוג הבית שבו חיים בני הזוג: וילה, בריכה וכו'.
2. העסקת עוזרת בית קבועה, אופר, נני.
3. חסכונות והשקעות.
4. חיי החברה, הבילויים ורמת מקומות הבילוי אליהם היו מורגלים – מסעדות, הצגות, קאנטרי קלאב ועוד.
5. מספר הרכבים וסוגם.
6. נופשים ונסיעות לחו"ל.
7. רכישות ציודים שונים לבית – מכשירי חשמל ממותגים, תכשיטים, יהלומים, חפצי אומנות, תמונות ועוד.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• חובת הבעל במזונות אישה
• תרומת השתכרות אישה
• מרכיבי מזונות אישה
• מזונות ידועה בציבור
• הסכם מזונות ילדים

הפוסט כיצד נקבעים מזונות אישה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בעלי ואני החלטנו להתגרש ויש לנו ילד בן 6 שמתחיל השנה ללמוד בבית הספר. זמני השהות אינם שווים והילד נמצא אצלי במרבית ימי החודש. מה גובה המזונות שאקבל ? האם יש סכום מינימום שעליו לשלם? אילו עוד הוצאות יש לקחת בחשבון?

תשובה:

הסכום המינמלי למזונות לילד עומד על 1500 ש"ח לא כולל מדור. זה הרף התחתון של מזונות קטינים ומדובר בצרכים בסיסיים שאין צורך להוכיחם.

לסכום זה יש להוסיף את המדור. המדור הוא כל הוצאות הבית, כגון ארנונה, חשמל, כבלים, טלפון, ועד בית ועוד, או שכירות ומשכנתא. האב מחוייב לשלם לילד אחד30% מהוצאות המדור.

בנוסף לסכומים אלו ההורים נושאים בהתאם ליחס ההכנסות שלהם בהוצאות חינוך, אגרות, ספרים וכן מחצית גן וצהרון, אם יש. אימהות חד הוריות מקבלות גימלה חד פעמית מהביטוח הלאומי לצורך סל חינוך-ספרים ואגרות ואת הסכום זה מקזזים כמובן טרם חלוקת הסכום בין ההורים.

חשוב לציין שככל שהאב בעל יכולת כלכלית גבוהה והכנסתו ורכושו רבים יותר כך יעלה סכום המזונות  והכל תוך בחינת צרכי הילד. למשל: אם האב משתכר 30,000 ש"ח נטו לחודש, הוא יחוייב בסכום הרבה יותר גבוה מהמינימום המוזכר.

יצויין כי גם אב שלא עובד כלל ולא הוכיח נסיבות אובייקטיביות המונעות ממנו לעבוד לא יוכל לפטור עצמו מחובת פירנוס ילדיו בסכום המינימלי.

הפסיקה קבעה כי על האב להתאמץ עד קצה גבול יכולתו ואף להשכיר עצמו כפועל פשוט כדי שיוכל להזין את ילדיו.

צרו קשר עם משרדנו לייעוץ מקצועי בענייני משפחה וגירושין.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מיהם ידועים בציבור?
• מהו גובה מזונות ילדים?
• חישוב מזונות ילדים
• חיוב אב במזונות ילדיו
• מזונות ילדים בגירים
• מרכיבי מזונות אישה
• היקף המזונות

הפוסט שאלה בנוגע לדמי מזונות קטין הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בארץ, לא ניתן עדיין להינשא נישואין אזרחיים אלא רק בנישואין כדת משה וישראל. המעוניינים להינשא נישואין אזרחיים יכולים לעשות זאת או בחו"ל, נישואי קפריסין למשל, או בהליך בו בן זוג אחד נשאר בארץ והאחר טס לפרגוואי, על מנת לסדר את הנישואין, ונעזר בעו"ד בישראל לצורך סידור המסמכים.

3 סוגים של נישואין אזרחיים:

• כאלה שאינם מעוניינים כי כללי ההלכה היהודית יחולו על המערכת הזוגית בינהם.
• זוגות המנועים להינשא כדת משה וישראל, למשל: פסולי חיתון, כהן וגרושה וכדומה.
• זוגות מעורבים – יהודי ובן דת אחרת.

על זוגות שנישאו נישואין אזרחיים, חלים חיובים שונים מאלו החלים על זוגות שנישאו על פי ההלכה. אישה הנשואה על פי ההלכה זכאית לקבל מבעלה מזונות כל עוד הם נשואים והחובה של הבעל הינה לפרנס את אשתו לפי מעמדו ולפי כבודו, בהתאם ליכולתו ובהתחשב ברמת החיים לה הורגלה במהלך חיי הנישואין.

עד לאחרונה, הייתה ההלכה כי לאישה שנישאה נישואין אזרחיים אין זכות אוטומטית לתבוע שבעלה יפרנסה אולם בפסיקה חדשנית של בית המשפט העליון נפסק כי ניתן לחייב את הגבר במזונות אישה מכח דיני החוזים, גם ללא קביעה בשאלת הסטטוס של בני הזוג.

נישואים אזרחיים

שוני נוסף בא לידי ביטוי בעת ה"גירושין". זוגות שנישאו בסוג הראשון של נישואין אזרחיים, נישואין שנעשו מתוך בחירה ורצון להינשא שלא כדת משה וישראל, למרות שבני הזוג יכולים להינשא כדת וכדין, נחשבים כנשואים בניגוד להלכה. בני זוג כאלה מצהירים כי אינם חפצים ב"קדושת" הנישואין. כל חפצם הוא רק בקבלת הגושפנקא האזרחית בלבד. על כן, במקרה זה, אין צורך בגט הניתן מיד הבעל לאישה.

ניתן להתיר הנישואין על ידי מתן פסק דין למען גירושין. כלומר, אפשרות להיפרד ללא גט, ללא צורך בהסכמת שני בני הזוג, אלא על ידי פסק דין רבני. העילות למען גירושין אינן העילות על פי ההלכה ובית הדין מסתפק באבחון המצב וחוסר הסיכוי לשלום בית. המשמעות של התרת הנישואין היא גירושין לכל דבר ללא צורך בשימוש בגט פיטורין.

מקרים נוספים של נישואים אזרחיים

זוגות מן הסוג השני, אשר נערכו מתוך אילוץ, כאשר אין אפשרות לעריכת נישואין דתיים, בגין חוקי ההלכה, נחשבים כ"נישואין לחומרא", מבחינה הלכתית. משמעות הדברים היא, כי למרות שלא נערכו הנישואין כדת משה וישראל, יש להניח כי הצדדים ראו עצמם נשואים לפי ההלכה, שרצו להינשא כדת וכדין, אולם בצוק העיתים נמנע מהם הדבר. במידה ואחד הצדדים מבקש לסיים את הנישואין יש צורך בגט לחומרא.

קיימת אפשרות להקל יותר בפירודם, במקרים קיצוניים, כאשר אין אפשרות לסידור גט, עקב העלמו של אחד הצדדים, או סרבנות בלתי מוצדקת לגט, אז יכול בית הדין, לשקול את התרת הנישואין ללא גט, לאחר בדיקה מדוקדקת, של הדרך בה נערכו הנישואין האזרחיים.

לגבי זוגות מן הסוג השלישי, יש צורך בפרוצדורה של התרת נישואין אזרחיים על ידי פנייה לבית המשפט העליון על מנת שיכריע איזה בית דין דתי או אזרחי יבצע את התרת הנישואין. לאחר מכן פונים לאותו בית דין ושם מתנהלת התרת הנישואין בפועל.

מאמרים נוספים

• זכאות למזונות
• ידועים בציבור
• רכוש ידועים בציבור
• שיטת חלוקת הרכוש
• איזון הרכוש בפקיעת נישואין
• מזונות ילדים

הפוסט התרת נישואין אזרחיים בישראל הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

כאשר ידועה בציבור תובעת את מזונותיה מן הגבר עמו, היא חיה יש שני מצבים:

• מזונות לתקופה בה חיים הצדדים יחד ו.. מזונות לאחר הפירוד.
• לגבי מזונות לתקופה בה חיים הצדדים יחד, קבעה הפסיקה כי ניתן להחיל על הידועה בציבור חובת מזונות.

בהתאם לפסק דין חדשני של השופט ברק, חייב הגבר במזונות הידועה בציבור גם לאחר הפירוד ביניהם – "מזונות שיקום" – זאת מכח הסכם מכללא הקיים ביניהם, כאשר ערכי ההגינות, השוויון והצדק מחייבים זאת. הביסוס לזכותה נובעת מהפרת תניה חוזית משתמעת לפיה יש לאפשר תקופת זמן סבירה להליכי פירוד בין בני זוג.

כלפי האישה על פי הסכם מכללא הנלמד מעצם החיים המשותפים יחד. בית המשפט קבע כי סביר שאישה לא תסכים לחיות עם גבר יחד ולמלא את תפקידיה וחובותיה בלי שתהנה מהזכויות המוקנות לאישה, וביניהן הזכות לכלכלתה ולפרנסתה.

מזונות ידועה בציבור זכויות נוספות

ידועה בציבור זכאית למזונות מעזבונו של בן זוגה שנפטר וכן זכאית היא לפיצויי נזיקין אם נפטר בנסיבות המזכות בפיצויים (תאונת דרכים, תאונת עבודה ועוד) במידה והיא תוכר כתלויה בו על פי פקודת הנזיקין.

ידועה בציבור יורשת חלק מעזבונו של בן זוגה המנוח, במידה ולא הייתה נשואה לאחר בעת פטירתו, ובמידה והמנוח לא הותיר אחריו צוואה.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מיהם ידועים בציבור?
• מרכיבי מזונות אישה
• חובת הבעל במזונות אישה
• היקף המזונות
• מזונות ילדים והסכם גירושין

הפוסט מזונות ידועה בציבור הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

חובת המזונות של בני זוג שנישאו בנישואין אזרחיים הינם על פי מקום מושבם של בני הזוג, ואם אין להם מושב משותף, המזונות נקבעים על פי מקום מושבו של החייב.

השאלה הראשונה הנשאלת טרום שאלת החיוב במזונות היא תקפות הנישואין. הפסיקה בנושא זה חלוקה לגמרי: נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק קבע את העיקרון כי יש לפצל את הדיון לשתי שאלות – שאלת תקפות הנישואין אשר תידון על פי המשפט הבין-לאומי הפרטי ושאלת החיוב במזונות שתיקבע על פי הדין האישי (דין הדתי – דין התורה). כלומר במקרה שבני זוג יהודיים שחיים בישראל נסעו למדינה אחרת והתחתנו שם, אזי דין מקום עריכת הטקס הוא הקובע.

על פי שיטה זו, נדרש לבחון את תקפות כושרם של הצדדים להינשא על פי דין מקום מושבם הקבוע של בני הזוג ואת צורת עריכת הטקס על פי הדין החל במקום ובזמן עריכתם. במקרה זה בני זוג יהודיים החיים בישראל ונישאו לדוגמה בקפריסין יוכר נישואיהם על ידי בית המשפט האזרחי הבא לדון במזונות אישה.

גישה אחרת הקיימת בפסיקה מגדירה את מקום מושבם של בני הזוג כמקום המושב הנוכחי של בני הזוג דהיינו לא מקום עריכת הטקס ולכן הדין עליו נדרש לקבוע הינו הדין במדינת ישראל – הדין האישי. על פי גישה זו דין התורה אינו מכיר בתקפותם של נישואים אזרחיים ולכן הבעל אינו חייב במזונות לאשתו מאחר והם אינם נשואים כדת משה וישראל.

גישה זו מובלת על ידי ההנחה כי אין הגיון בכך שישראלים יכולים על ידי נסיעה קצרה לחו"ל לבטל את היותם יהודים ואת הדין החל עליהם. בנוסף אין הגיון בכך שעל פי בית המשפט האזרחי בני הזוג יהיו נשואים ועל פי בית הדין הרבני פנויים.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מזונות ידועה בציבור
• התרת נישואין אזרחיים
• דמי מזונות
• היקף המזונות
• מרכיבי מזונות אישה

הפוסט מזונות אישה בנישואין אזרחיים הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

אין ספק שבכדי להגיע למצב שיהיה אופטימלי לכל הצדדים, נדרש לפנות לעו"ד מנוסה ויצירתי, שידע לדאוג לעתיד שלכם, לעתיד טוב יותר, ולמזער ככל שניתן את החוויה הוודאי לא נעימה של תהליך גירושין.

על מנת ליעל את כל התהליך מבחינה לוגיסטית, וכדי לא להערים עוד קשיים מיותרים, עדיף לבחור עורך דין גירושין שהוא גם בעל ניסיון, וגם נגיש עם משרד קרוב, כך שיהיה ניתן להגיע בקלות, מכל סיבה שתהיה, מצב שהוא הכרחי במציאות שיש ילדים קטנים ברקע.

אחת הנקודות המצערות היא שאחוז הגירושין באזור המרכז הוא יחסית גבוה, מה שמעורר את הצורך בשירות של עורך דין גירושין במרכז שיוכל לתת מענה מקצועי ומהיר, עורך דין שמבין לליבם של הזוגות המתגרשים, ולילדים – במקרים בהם הם מצויים.

עו"ד טלי אויזרביץ הספיקה במשך השנים לצבור מספר רב של הצלחות, ושל זוגות שבעזרתה עשו את כל המהלך באופן מושכל, שפתח בפני כל אחד מהם חלון הזדמנויות אמיתי לחיים חדשים ומשמעותיים יותר.

אתם מוזמנים לפנות בכל שאלה בכל הקשור, עורך דין גירושין במרכז.

הפוסט עורך דין גירושין במרכז הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

אימוץ ילדים – תנאים למתן צו אימוץ

על פי חוק האימוץ, קיימים מספר דרישות אשר בני הזוג חייבים לעמוד בהם לצורך אישור בקשת אימוץ ילדים. תנאים למתן צו אימוץ מפורטים להלן: ביצוע אימוץ – אימוץ יבוצע אך ורק על ידי צו של בית המשפט על פי בקשת המאמץ. לא מתאפשר ביצוע אימוץ בצורה פרטית. בית המשפט המוסמך לדון בבקשה הוא בית המשפט המחוזי. השופט נדרש בראש ובראשונה לשקול האם צו האימוץ הינו לטובת המאומץ. לבית המשפט סמכויות נרחבות מאד להחלטה, לדוגמא: האם להעניק צו אימוץ גם ללא הסכמת ההורים, להעביר את המועמד לאימוץ לרשות המאמץ עד להכרעה, לבדוק את פער הגילים בין המאמץ למאומץ. הסכמת מאומץ – נדרשת הסכמת המאומץ והוריו. באם הילד מסוגל להבין ולדבר, בית המשפט מחוייב להיות משוכנע כי המאומץ אכן מעוניין באימוץ ע"י המאמץ הספציפי שהגיש את הבקשה. לא מספיקה הסכמה כללית לאימוץ אלא הסכמה למאמץ ספציפי. במקרים מיוחדים בלבד, יכול בית המשפט להחליט על האימוץ ללא הסכמת המאומץ או ידיעתו זאת באם מתקיימים שלושת התנאים הבאים: המאומץ אינו יודע כי המאמץ אינו ההורה שלו, כל הסימנים מעידים על כך שהמאומץ מעוניין בהמשך הקשר עם המאמץ ושטובת המאומץ דורשת שלא לגלות לו את דבר האימוץ.

צו אימוץ – צו אימוץ ניתן לאשר לילד שלא מלאו לו 18 שנה. מטרת האימוץ היא להעניק לילד אווירה משפחתית חמה בבית ההורים ולכן מעל גיל 18 אין עוד צורך בכך. בית המשפט במקרים חריגים סוטה מהוראה זו.

תקופת מבחן – חייבת להיות תקופת מבחן של לפחות ששה חודשים בו המאומץ יהיה בביתו של המאמץ לפני מתן צו האימוץ.

חוק אימוץ – החוק מורה כי בדרך כלל האימוץ יהיה רק ע"י בני זוג נשואים. סטייה מכלל זו מותרת כאשר אחד מבני הזוג המאמצים הוא ההורה הביולוגי של הילד ובמקרה זה ניתן צו האימוץ למאמץ יחיד וכאשר אחד מבני הזוג נפטר.

אימוץ ופער גיל – פער גילים המינימלי בין המאמץ למאומץ יהיה 18 שנה.

אימוץ ודת – המאמץ והמאומץ נדרשים להיות בני אותה דת. מהוראה זו החוק לא מאפשר לסטות.

אימוץ – השרות למען הילד.

בנוסף לדרישות אלו, קיימים דרישות נוספות הנדרשות על ידי השירות למען הילד:

1. זמן ההמתנה הממוצע לביצוע אימוץ הוא שש שנים. ניתן לאמץ ילד שני ובתנאי שהזמן העובר בין האימוצים הוא לפחות שנה וחצי.
2. גיל המאמצים מוגבל בבקשה לאימוץ תינוק: גיל האישה לא למעלה מ 40 וגיל הגבר לא למעלה מ 46.
3. לזוג ההורים אסור שיהיה ילד ביולוגי משותף.
4. בני הזוג המאמצים צריכים להיות בעלי השכלה של לפחות שמונה שנים.
5. בני הזוג צריכים להוכיח שיש להם הכנסה קבועה.
6. בני הזוג צריכים להיות בריאים בנפשם ואינם חולים במחלות מסוימות שמונעות ביצוע האימוץ.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• פרסום מקרה פונדקאות
• תנאים למתן צו אימוץ

הפוסט תנאים למתן צו אימוץ הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

סוגי האימוצים הנהוגים בישראל מתחלקים לאימוץ של ילדים שאינם קרובי משפחה ואימוץ ילדי קרובים:

אימוץ של ילדים שאינם קרובי משפחה:

• אימוץ תינוק: סוג האימוץ הנפוץ ביותר הוא אימוץ תינוק (עד גיל שנתיים).
• אימוץ ילדים מעל גיל שנתיים בעלי צרכים מיוחדים: הכוונה לילד שעבר חוויות קשות אשר השאירו את חותמם עליו, על התנהגותו ועל התפתחותו. ההנחה היא כי לשנותיו הראשונות של הילד יש חשיבות מכרעת בהתפתחות הילדים ולכן ילד שלא טופל כראוי בתקופה זו יהיה בעל צרכים מיוחדים לאורך שנות חייו.
• אימוץ ילדים מתחת לגיל שנתיים הסובלים מבעיה בריאותית: פקיד סעד עם אישור של בית משפט יכול למסור ילד לאימוץ גם ללא הסכמת ההורים. שיקול דעתו של הפקיד הוא כי העניין אינו סובל דיחוי והנסיבות מחייבות מסירת הילד לאימוץ. במקרים אלו הילד עובר באופן מיידי למשפחה המאמצת ובמקביל מבוצעות בדיקות וחקירות של המצב אשר בסיומם בית המשפט מחליט האם הילד יוחזר להוריו הביולוגיים או יימסר לאימוץ.
• אימוץ ילדים הלוקים בתסמונת דאון או בעלי מום כלשהו.

אימוץ ילדים קרובים

הכוונה לקירבת דם. במקרה זה קיימים שלוש קבוצות עיקריות ונבדלות אחת מהשנייה לגבי מקרי האימוץ:

• אימוץ ילד על ידי בן זוגו של ההורה: מדובר בדרך כלל במקרה בו הורה הילד מתחתן עם בן/בת זוגו/זוגתו ובן/בת הזוג מבקש לאמץ את הילד על מנת ליצור מסגרת משפחת נורמלית. המחוקק מבחין בין המצבים הבאים:
  • אם שילדה ילד מחוץ לנישואין, והיא נישאת לאיש אשר רוצה לאמץ את הילד. הבעיה במצב זה שלצורך אימוץ נדרשת הסכמת האב הביולוגי וברוב המקרים האם טוענת כי זהות האב אינה ידועה.
  • ההורה הוא אלמן/אלמנה אשר מתחתן/מתחתנת עם בת/בן זוג אשר רוצה לאמץ את הילד. במקרה זה בשל היות הילד אלמן לא נדרשת כמובן הסכמה של ההורה השני.
  • ההורים הביולוגים התגרשו וההורה המחזיק את הילד מתחתן עם בן/בת זוג אשר רוצה לאמץ את הילד.
• במקרה זה, זהות ההורה השני ידועה ולכן נדרשת הסכמת ההורה השני לאימוץ, אלא אם בית המשפט מחליט אחרת.
• אימוץ ילד ע"י קרובים מתוך סולידריות משפחתית: סוג אימוץ זה מתקיים כאשר הילד מתייתם משני הוריו או מאחד מהם או כאשר האם ילדה ילד מחוץ לנישואים והיא מבקשת למסור אותו לאימוץ להורים שלה או לקרובים שלה.
• אימוץ ילדים ע"י קרובים חשוכי ילדים: בסוג אימוץ זה, ההורים אשר בדרך כלל הם משפחה מרובת ילדים מוכנים למסור את ילדם לאימוץ לקרובים שלא יכולים להביא לעולם ילדים מתוך סולדריות משפחתית או בשל מצב כלכלי קשה.

בתי המשפט מאשרים מקרי אימוץ מסוג זה רק במקרים ספורים בשל הוצאת הילד מחיק המשפחה לא בשל נימוק של דאגה לשלום הילד.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• פרסום מקרה פונדקאות
• סוגי אימוץ בישראל

הפוסט סוגי אימוץ בישראל הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

מאידך, המדינה מתנגדת לפרסום בשל עקרון טובת הילד – הזכות לכבודו ולפרטיותו של הקטין, והגנה על צנעת חייו מעיני הציבור; שמירה על יציבות תהליך הפונדקאות באמצעות הכלל של איסור פרסום.

בית-המשפט לענייני משפחה התיר את הפרסום, בכפוף להגבלות מסוימות מן הטעמים הבאים:

הצדדים להליך הפונדקאות רשאים על פי חוק לגלות לסביבתם הקרובה את העובדה שילדם נולד בהליך פונדקאות. איסור פרסום פרטים מזהים אודות תהליך הפונדקאות אינו איסור גורף. יחד עם זאת, איסור הפרסום הינו הכלל והתרת הפרסום הינה החריג לכלל. בית המשפט יתיר פרסום רק בחלק קטן של המקרים ורק בהתקיימן של נסיבות מיוחדות המצדיקות סטייה מהכלל הקבוע בחוק.

במקרה זה, הצדדים חושפים את עובדת לידת הקטין בהליך הפונדקאות, סביבתם הקרובה של הצדדים, יודעת על תהליך הפונדקאות וכי ידיעה זו רק תלך ותתרחב. התרת פרסום במגבלות, לא תרחיב באופן משמעותי, אם בכלל, את מעגל האנשים שיתוודעו לנסיבות הולדתו של הקטין וזיהויו בעקבות זאת. זאת ועוד, טרם התפרסמו מחקרים בעניין השפעת הפרסום במקרים כגון זה על הילד, ייתכן שדווקא הפרסום ברבים ייטיב עם הקטין ועם ההתמודדות מול גילויי הסביבה אל מול השונות שלו.

בית המשפט התיר הפרסום לאחר שקילת כל ההיבטים החל מטובת הקטין, לזכויות ההורים ועניין הציבור, תוך התייחסות למציאות המשפטית. הוטלו מגבלות מסוימות: טשטוש פני הקטין; ציון שמותיהם הפרטיים בלבד של ההורים והאם הנושאת; אי ציון כל פרט העשוי להביא לזיהויים של ההורים והאם הנושאת.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• תנאים למתן צו אימוץ
• סוגי אימוץ בישראל

הפוסט פרסום מקרה פונדקאות הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בקשת אב למנוע העברת בתו לאימוץ לאור החלטת בימ"ש המחוזי שדחה את ערעורו והחליט כי הבת היא בת-אימוץ לאור חוסר מסוגלות המבקש והאם, הסובלים מסכיזופרניה כרונית.

ביהמ"ש העליון דחה את הבקשה ופסק כי: קיימות בעניין זה שאלות המסוגלות וטובת הקטינה, ועמדתם של כל הנוגעים בדבר כמעט פה אחד לטובת ההכרזה על הקטינה כבת אימוץ.

מאידך גיסא, האב אוהב את בתו. בסופו של יום אין זו מעשית אופציה שאינה הכרזת בר אימוץ, כאימוץ 'סגור', שכן 'אימוץ פתוח', דהיינו: המשך קיום הקשר בין האב לקטינה, אינו בגדרי טובת הקטינה.

מבחן המסוגלות הוא אובייקטיבי והשאלה היא האם ההורה מסוגל לכך. שלבים אלה נבחנו ע"י בתי המשפט הקודמים ביסודיות ואין בהם פגם. המדובר בחוסר מסוגלות שאין סיכוי לשינוי בה בעתיד הנראה לעין.

האב אינו מסוגל לדאוג כראוי לקטינה, עקב מצבו, ואין סיכוי של ממש לשינוי בכך.

אין לקשור זאת דווקא ב'תוית הסכיזופרן', ואולם, מצבו הנמשך של האב לאורך השנים אינו מאפשר לקבוע מסוגלות לגידול הקטינה, ובמיוחד כשהמדובר בקטינה שלגביה ישנם חששות מסוגים שונים, וצורך דחוף במציאת המסגרת המשפחתית הקבועה וההולמת בעבורה.

זכויותיהם של אנשים בעלי מוגבלויות הן נושא שיש להידרש אליו ברגישות והמחוקק נתן על כך דעתו.

בענייננו, אין מחלוקת באשר להיעדר יכולת לגידול הקטינה על ידי האב בעצמו, ומצב הקטינה אינו מאפשר תהליך ציפייה נוסף, ובכך מוכרע עניין המסוגלות.

באשר לטובת הקטינה, הרי שעיקרו הוא הצורך במשפחה יציבה שתעניק לה טיפול הורי יומיומי.

היחסים עם האב במצבו לא הבשילו למצב שבו ניתן יהא לומר שטובתה היא עמו. 'אימוץ פתוח' במקרה דנן איננו אפשרי, שכן אינטרס – העל הוא טובת הקטינה.

במכלול מכריעה כף המאזניים הנוגדת לאימוץ הפתוח במקרה דנן. הטעם לכך קשור בטובת הקטינה.

השיקול העיקרי בעד בדיקתו של קשר נמשך בין האב לבתו היה אהבתו לה והיותה חלק חשוב מעולמו, וההמשכיות הטבעית שאדם רוצה בה.

ואולם השיקולים שכנגד היו הסיכון הגנטי שבו מצויה הקטינה, המוערך ב- 40%, והרצון למנוע ממנה היקרעות בין שתי זהויות, שגם לאדם ללא מטען כזה וחששות כאלה אינה עניין פשוט.

כל אלה מטילים על בימ"ש אחריות כבדה במיוחד למנוע ממנה ככל הניתן זעזועים בעתיד.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• משמורת ילדים
• טובת הקטין
• ביטול חזקת הגיל הרך
• טובת הילד

הפוסט אימוץ פתוח ואימוץ סגור הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

עתירה לקביעת מסגרת חינוכית מתאימה לילד שהוריו התגרשו ואשר מקיימים אורח חיים שונה.

במסגרת הסכם גירושין של בני זוג חוזרים בתשובה הוסכם כי הילד יוותר במשמורת האם ויקבל חינוך חרדי-דתי. זמן מה לאחר הסכם גירושין האם חזרה בשאלה והיא מבקשת כי המסגרת החינוכית של הילד המצוי במשמורתה תותאם לאורח חייה זה ותהיה אף היא חילונית.

בית הדין הרבני האזורי קבע כי האם 'הפרה באופן בוטה', את הסכם הגירושין בו התחייבה שהילד יקבל חינוך 'חרדי-דתי'. האם ערערה על פסק הדין לבית הדין הרבני הגדול וזה קבע כי יש לקבל את הצעת הפשרה של האב ולרשום את הילד לאחד משלושה המוסדות הדתיים שאותם הציע.

בג'ץ פסק: בית הדין הרבני הגדול צדק בקביעתו כי השיקול המרכזי והראשון במעלה הצריך להנחותו בכל הנוגע לסוגיית שיבוצו של הקטין למוסד חינוכי הינו – טובת הילד. במקרים מעין אלו לא ניתן לקבוע את המוסד החינוכי המתאים ביותר על סמך חוות דעת מקצועיות או מניסיון העבר אלא יש להסתמך על חוות דעת מקצועית במקרה הספציפי הזה.

במקרה זה נקבע כי הילד ישתלב בגן ממלכתי דתי ובצהרון כפי שהמליצה פקידת הסעד.

הפוסט יישום עיקרון טובת הילד בפסק דין בעניין חינוכו הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

אהבתו של יעקב לבניו שתחילתה בעשיית כותנת פסים ליוסף והמשכה בסירובו למסור את בנימין לאחיו שיורידוהו מצרימה פן "ועזב את אביו ומת אביו מצרתו", שימשה אסמכתא בהלכה היהודית להעדפת משמורת ילדים של האב על בניו. בניגוד ל"חזקת הגיל הרך", המעדיפה את משמורת האם כעניין אוטומטי כמעט, וקובעת כי עד גיל שש יהיו הילדים אצל האם, למעט אם יש חומר ראיות כי אינה מסוגלת להחזיקם, הרי בהלכה היהודית עדיפות האב ברורה ומודגשת, ולאם כמעט ואין עדיפות להחזיק בבן או בבת אפילו כשהם קטנים ביותר.

המכנה המשותף בין ההלכה היהודית לחוק האזרחי, נמצא בדברי הרמב"ם, בהלכות אישות פרק כ"א, הלכה יז', המובאים להלן: "שלמו חודשיו וגמלתו, אם רצתה המגורשת שיהיה בנה אצלה, אין מפרישים אותו ממנה עד שיהיה בן שש שנים גמורות. אלא כופין את אביו ונותן לו מזונות והוא אצל אימו. ואחרי שש שנים יש לאב לומר: אם הוא אצלי, אתן לו מזונות ואם הוא אצל אימו, לא אתן לו מזונות. והבת אצל אימה לעולם ואפילו לאחר גיל שש."

דברי הרמב"ם הם המשמשים יסוד להכרעות בתי הדין הרבניים בפסיקותיהם בשאלת החזקת ילדים, ובהכרעת השאלה בדבר טובת הילד והם אלו המשמשים בסיס ל"חזקת הגיל הרך" המודרנית, האזרחית – חילונית, המצויה בהוראת סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.

על פי הגישות האזרחית וההלכתית יש לסטות מחזקת הגיל הרך כאשר יש ראיות שהאם אינה מסוגלת להחזיק בילדיה. כן, אין קורלציה בן זכות הילד למזונותיו לבין משמורתו. הילד זכאי למזונותיו מאביו גם אם אינו גר עימו, ואין האב יכול להתנות תשלום מזונות בכך שהבן יהיה אצלו.

יש להדגיש כי סעיף 25 לחוק, אינו מבדיל בן בן לבת כפי שמבדיל הרמב"ם.

לעניין משמורת האב על הבת, פורשו הדברים בהלכה שהעדפת האם היא רק במאבק מול אחרים (כשאין אב), אולם במאבק מול האב אין לאם עדיפות על האב וזכותו להחזיק בביתו ברורה.

שיקול מכריע נוסף בבתי הדין הרבניים הוא שהבן ראוי יותר שיהיה אצל האב כיוון שהוא שייך לו בענייני חובותיו על חינוכו ולימודו, אבל אם אצל האב יתקלקל הבן בעיני היהדות ואילו אצל האם יחונך ביהדות ובייחוד בילד בן שש שנים ומעלה בית הדין יכריע לפי מצב ההורים בענייני החיים בכלל ובענייני יהדות בפרט.

מידי פעם  עולה הצעת חוק לביטול או להורדת חזקת הגיל הרך המצויה בסעיף 25 לחוק מגיל שש לגיל שלוש שנים.

הצעה זו מתבססת על הדרישה לשוויון בן המינים שלפיה הזכות למשמורת על ילדים קטנים צריכה להיות שווה לאב ולאם משום שאין הבדל ביכולת ובכשרות של מי מההורים.

הפחתת גיל חזקת הגיל הרך תגרום לכך שבכל מקרה שבו אין הסכמה בן ההורים, יקבע בית המשפט מי יקבל לחזקתו את הילדים.

המתנגדים להצעה טוענים כי טענת השוויון מחטיאה את המטרה שכן בישראל בעיות של מעמד אישי מתנהלות גם בבתי הדין הרבניים. הגט ניתן בהסכמת הגבר ולכן נפוצה התופעה של סחיטת הנשים כחלק מקבלת ההסכמה הזאת. לא אחת נדרשת אישה הנחותה כלכלית בדרך כלל לוותר על חלק ממזונותיה והרכוש המגיע לה הנמצא בשליטת הגבר כתנאי להסכמת הבעל לתת לה גט. הפחתת גיל החזקה יכניס גם את נושא המשמורת למחלוקות וישמש כגורם לסחיטה. על כן דרישת השוויון הרשמי וויתור על היתרון היחידי לכאורה שיש לאישה תפגע בשוויון.

מן הצד השני, טוענים המבקשים להפחית את גיל החזקה כי במדינה מתוקנת ושוויונית אין זה ראוי לפעול בהתאם לחזקות אוטומטיות ויש לאפשר לכל אב המבקש לגדל את ילדיו והבטוח ביכולתו לספק לילדיו את צרכיהם הנפשיים את ההזדמנות להביא רצונו זה בפני בית משפט אשר יבחן את מסוגלותו שייתכן ומתאימה יותר ממסוגלות האם.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• זכויות ילדים בעת גירושין
• כיצד תקבע משמורת משותפת?
• הסדרי ביקור קטינים
• טובת הקטין

הפוסט ביטול חזקת הגיל הרך? הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

חזקת הגיל הרך הקבועה בחור הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובעת כי ילד עד גיל 6 יהיה במשמורת אימו.

בעבר באם אין הסכם בין ההורים המתגרשים לעניין משמורת ילדים קבע בית המשפט את זמני השהות על פי החוק: "כפי שייראה לו לטובת הקטין ובלבד שילדים עד גיל שש יהיו אצל אמם, אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת".

אולם כיום השתנתה המגמה ויותר ויותר אבות אשר מעוניינים במשמורת משותפת יקבלו משמורת משותפת. בית המשפט יפנה את הצדדים לפקידת הסעד לסדרי דין אשר תערוך תסקיר עם המלצותיה לאחר פגישות שתקיים עם ההורים ותצפה באינטרקציה בין ההורים והילדים. לעיתים פסיכולוג מומחה מטעם בית המשפט הוא אשר יערוך חוות דעת ולא פקידת הסעד בהתאם לנסיבות התיק.

מגמה זו של בתי המשפט מסתמכת על מחקרים בפסיכולוגיה של הילד אשר מראים כי הקשר בין ילדים קטנים לאב בעת גירושין חשוב מאין כמוהו להתפתחותם התקינה.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• זכויות ילדים בעת גירושין
• טובת הילד
• הסדרי ביקור קטינים
• כפיית קשר על קטין

הפוסט משמורת משותפת בילדים עד גיל 6 הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

המונח משמורת ילדים או חזקה מתייחס לאחריות יומיומית לגידולו ולהתפתחותו הנפשית והגופנית של ילד, להתוויית דרך חינוכו, ולדאגה לעתידו.

עקרון "טובת הילד" הוא השיקול המרכזי בקביעה מי מבני הזוג יחזיק בילדים. משמעותו של עיקרון זה היא שמירה על בריאותו הגופנית, הנפשית, וסיפוק צרכיו הגופניים, החומריים והנפשיים של הילד.

החוק מציב הנחה מקדמית לפיה ייטב לילד/ה להיות בחזקת אמו לפחות עד הגיעו לגיל שש. בגיל זה, זקוקים הילדים לטיפול ולהשגחה צמודים ועל כן מקומם הטבעי הוא אצל האם.

כיום, יותר מאשר בעבר נתקלים אנו באבות אשר מגדלים את ילדיהם למופת, בעוד האם ויתרה עליהם כדי לפתוח בחיים חדשים, או שניתן פסק דין המעדיף את משמורתם אצל האב בשל הימצאותו ראוי יותר לכך. עדיין המקרים אינם רבים.

במקרה בו בית המשפט אינו יכול להכריע בין שני הורים, עוברים ההורים מבחני מסוגלות הורית, ובאמצעות מבדקים נקבע מיהו ההורה המשמורן הראוי יותר.

כאשר סוטים מהעיקרון שעל הילד להיות במשמורת אמו, נובע הדבר ממצב בו טובת הילד מחייבת זאת.

התחשבות ברצון הילד יכולה לבוא בין השיקולים שבית המשפט ישקול בקובעו מי יהיה ההורה המשמורן אולם התחשבות בדעתו תעשה לגבי ילד בגילאים 13-14 ואילך.

בגיל נמוך יותר, ניתן משקל כמעט אפסי לרצונו של הילד. מדובר בשיחה בלתי פורמלית, המתרחשת בלשכתו של השופט, לעיתים קרובות ללא נוכחות ההורים. בשיחה, בוחן השופט את רצון הילד, מהי מידת השכנוע שלו, והאם הופעלה על הילד השפעה לא הוגנת, אשר הובילה אותו לרצון האמור.

המשקל שייחס השופט לרצון הילד יהיה שונה אם לילד יש העדפה "סתם" לאחד ההורים, לעומת מצב שלילד יש התנגדות נחרצת, המחייבת שבירת רצונו, כדי שיישאר אצל ההורה, שאין הוא רוצה להיות במחיצתו. בין היתר, ילקח בחשבון גיל הילד, כושר האבחנה והשיפוט שלו, נסיבות אובייקטיביות אחרות, ומידת ההשפעה החיצונית המופעלת עליו. ככל שהילד מבוגר יותר, כך גוברת הנטייה לתת משקל לרצונו.

התעלמות מרצונו או דעתו, מוצדקת בעיקר כאשר הילד רוצה בדבר שהוא על פניו לרעתו, או כשיש בסיס להניח שדבריו אינם משקפים את רצונו האמיתי.

הסכמים בין הורים בנוגע להחזקת הילדים – משמורת

נושא משמורת ילדים לעולם אינו נושא סגור, ופסק דין לעולם אינו סופי, וניתן לפתוח אותו מחדש בכל עת, עם היווצר שינוי נסיבות המצדיק בחינה מחדש של טובת הילד.

הסכמים בין הורים בנוגע לסדרי ראיית הילדים ובמיוחד בנוגע למשמורתם אינם מחייבים את הילדים, ובית המשפט יכול לבחון ולבדוק באמצעות אנשי מקצוע ומומחים האם ההסכם שעשו ההורים הינו לטובת הילדים.

משמורת משותפת

בארץ, לא מקובל הסדר זה. במרבית המקרים, תקבל האם את המשמורת אלא אם נמצאה לא ראויה מחמת מחלת נפש או במקרה בו אבחון פסיכודיאגנוסטי קבע כי האב הינו הורה משמורן טוב יותר.

הסדרי ראיה

להורה השני שאינו ההורה המשמורן, הזכות לבקר את הילדים ולפגשם. אופן סדרי הראייה יכול להיקבע על ידי הצדדים עצמם או על ידי בית המשפט או בית הדין, אם הצדדים אינם מסוגלים להגיע להבנה בנושא זה ביניהם.

מקובל מאוד שעובדת סוציאלית נכנסת לתמונה כאשר יש ויכוח על משמורת או על סדרי ראייה, והמפגשים נקבעים בהתאם להמלצותיה המוגשות בתסקיר סעד.

במקרים מסוימים, מבקש בית המשפט ביוזמתו, או על פי בקשת אחד הצדדים, חוות דעת של פסיכולוג מומחה גם לנושא המפגשים.

הסדרי הראיה המקובלים הם ביקור עד שני ביקורים באמצע השבוע – בשעות אחר הצהרים, בימים ובשעות קבועות, ובתנאי שהילד נלקח מהבית ומוחזר לבית לא יאוחר משעה 21:00, אם למחרת על הילד ללכת לבית הספר.

שבתות – אחת לשבועיים. בדרך כלל הילד נלקח טרם כניסת השבת ומוחזר במוצאי שבת. חגים – נהוג לחלק את החגים בצורה מחזורית, כך שבמחזור של שנתיים יבלה הילד כל חג עם אחד מהוריו.

חו"ל – רצוי להסדיר כי הוצאת ילד לחו"ל תהא טעונה הסכמה מראש ובכתב של ההורה השני. הזוגות המחמירים דורשים ערבויות להשבת הילדים לארץ, ואף מוציאים, בהסכמה, צו עיכוב יציאה מן הארץ לילדים, על מנת למנוע הברחתם לחו"ל.

סרבנות קשר – או תסמונת הניכור ההורי

"תסמונת הניכור ההורי" (Parental Alienation Syndrome) או "סרבנות קשר" עוצבה על ידי ריצ'רד גרדנר, פסיכיאטר אמריקני.

המדובר במקרים קיצוניים ביותר של הסתה קשה מצד האם, הגורמת לנתוק הקשר עם האב, ואז הופכים הילדים להיות "סרבני קשר" או "בנים מורדים".

הורה המונע קשר כזה אינו מודע לצרכי הילד ואינו רגיש להם ועדיף לילד לגדול אצל הורה שיאפשר קשר עם שני ההורים ולא ימנע קשר בינו לבין הורהו האחר.

לינה אצל ההורה שאינו משמורן

אין קביעה שיפוטית חד משמעית, לגבי לינה אצל ההורה שאינו משמורן, כאשר מדובר בילד בגיל צעיר מאד.

ישנם שופטים הסבורים שמגיל חצי שנה עד שנה יכול ילד לבלות לילה בבית ההורה השני, וישנם שופטים הסבורים כי ילד יכול לבלות עם ההורה האחר ששי שבת רצוף, כולל לינה, רק בהגיעו גיל שנתיים או שלוש.

גם הפסיכולוגים העוסקים בנושא חלוקים ביניהם בסוגיה זו וכל מקרה הוא לגופו. על פי הפסיקה חשוב מאד שילד יהיה בקשר עם שני הוריו ויש משמעות רבה לסדרי ראייה קבועים, רצופים ומסודרים בין הילד לבין ההורה שאינו משמורן.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• טובת הילד
• כיצד תקבע משמורת משותפת?
• מזונות במשמורת משותפת
• מסגרת חינוך לילדים
• זכויות ילדים בעת גירושין

הפוסט משמורת ילדים וטובת הילד הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בפסק דין 1407/02 של בית המשפט לענייני משפחה הוחלט לא לאפשר בדיקת רקמות לקטינים מחשש לממזרות. במקרה זה הקטינים נולדו במהלך הנישואים של התובע (בן הזוג) לאימם של הקטינים. התובע מבקש לבצע את בדיקת הרקמות לשלושת הילדים למרות שהוא משמש להם כאב, גם לאחר גירושיו מהאם, וזאת על מנת להביא לביטול מזונות ילדים, אותם נדרש לשלם.

הוכחת אבהות – טובת הקטינים אל מול חקר האמת

תביעת האב נדחתה בשל החשש כי הבדיקה תעלה כי התובע אינו אבי הקטינים והם יישארו ללא דמות אב (מבחינת הילדים התובע שימש להם כאב מיום היוולדם) וללא מזונות. קיים חשש נוסף שהבדיקה תביא למצב של הפרדה בין האחים, אם יתברר שרק חלק מהם הינם ילדיו. בנוסף לא הייתה תביעת אבהות מצד אדם אחר ולכן קיים חשש ממשי בו הילדים יישארו במקום דמות אב עם חלל ריק.

לסיכום, בכל הנוגע אל דיני משפחה, טובת הקטינים נמצאת מעל הרצון להגיע לחקר האמת ולכן במידה וקיים חשש כזה בית המשפט נוטה לדחות בקשה לבדיקת רקמות. יחד עם זאת, בכל הליך גירושין ישנם מקרים חריגים וייחודיים וכדאי להתייעץ עם עורכי דין בכל מצב של מחלוקת.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• קביעת אבהות
• מסירת משטח מרירית הפה
• כפיית קשר על קטין

הפוסט הוכחת אבהות הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בית המשפט הורה, מטעמים של טובת הקטין, על כפיית הקשר, תוך קביעת סנקציות כספיות על האם, במידה והקטין לא יגיע למפגשים ו/או לא ישתף בהם פעולה. זאת למרות שהקטין, כבן 13, הביע את רצונו שלא לקיים קשר עם אביו במהלך ראיון עם השופטת.

השופטת מרינה לוי נדרשה לבחון האם זוהי גם טובתו. ככלל אין כופין קשרים משפחתיים. כך ברמת העיקרון, בשל חירותו של כל אדם לבחור עם מי להיות בקשר ועם מי לא, וכך במישור הפרקטי: במבחן התוצאה, הכפייה אינה מוכיחה את עצמה. ולמרות זאת, במקרה בו מדובר בנפש רכה של ילד בן 13, אשר חשוף לדעותיה של אמו, לניסיונות הסתה נגד האב, וכן לפרטי ההליך המשפטי, ניכר כי נגרם נזק פסיכולוגי כבד לילד, ואולי אף בלתי הפיך, כתוצאה מהניתוק הממושך בינו לבין אביו.

בית המשפט ציין כי מחובות של ההורה המשמורן להבטיח קשר רצוף ושוטף בין הקטין להורה השני, זאת גם כאשר היחסים האישיים בין ההורים משובשים. בית המשפט קבע כי משאין דרך אחרת, וגורמי הרווחה כבר הרימו ידיים, אין מנוס מלהטיל סנקציה כספית על האם, בתקווה שזו תרתיע את האם מלהמשיך ולהסית את הקטין כנגד האב ותביא לחידוש הקשר עימו. כך באם לא יגיע הקטין למרכז הקשר לצורך הסדרי הראייה ו/או יגיע ויסרב להשתתף במפגש עם האב, תחויב האם בפיצוי בסך של 500 ₪ בגין כל מפגש אשר לא יתקיים כאמור.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• טובת הקטין
• זכויות ילדים בעת גירושין
• חטיפת קטין
• משמורת ילדים
• מסגרת חינוך לילדים

הפוסט כפיית קשר על קטין הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

ביהמ"ש המחוזי קיבל את הערעור ופסק כי: ההתפתחות המדעית לכשעצמה אינה פוגעת בעיקרון לפיו חיוב אדם לערוך בדיקה בגופו, פגיעה היא, אפילו והבדיקה פשוטה, כבמקרה דנן.

התפתחות מדעית לכשעצמה אינה מכתיבה תוצאה משפטית, בייחוד כשמדובר בזכות יסוד.

מכאן שמתן צו מביהמ"ש לחייב אדם לעבור בדיקה זו, בניגוד לרצונו, הינה פגיעה בזכות יסוד לשמירה על גופו, ורק המחוקק מוסמך להתיר פגיעה זו.

בהיעדר הוראת חוק מפורשת המאפשרת לחייב נתבע בתביעת אבהות לעבור בדיקת רקמות בניגוד לרצונו, לא ניתן להורות כן.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• הוכחת אבהות
• כפיית קשר על קטין
• קביעת אבהות
• נישואין בגיל 16

הפוסט מסירת משטח מרירית הפה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

ביהמ'ש המחוזי דחה את הערעור בקובעו:

הלכה ידועה ומושרשת היא, שערכאת הערעור אינה מתערבת בממצאי בית המשפט קמא ביחס למהימנות העדים שהעידו לפניו, ובהעדפתו עדותו של עד אחד על פני אחרים אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. במקרה זה, אין כל נסיבות המצדיקות התערבות בקביעת ביהמ"ש קמא.

ביהמ"ש המחוזי סבור, כי קביעת האבהות בביהמ"ש קמא נעשתה על בסיס ראייתי מוצק ואיתן, ועיקרו הן הראיות המדעיות שהיו לפניו והתנהגותו המתחמקת והפתלתלה של המערער. בהתייחס לטענתו העיקרית של המערער, ביחס לפגמים שנפלו בבדיקת הרקמות עקב כך שלמעשה פוצלה לשני חלקים, הרי שגם אם מקובל ונהוג לזהות את הנבדקים במעמד אחד, וליטול מהם את הדגימות לבדיקה באותו מעמד, הרי נסיבות המקרה דנא הכתיבו סטייה מהנוהג המקובל, מה עוד שהדבר נעשה בהסכמתו.

אשר למזונות. אין מקום להתערב בממצאיו העובדתיים של ביהמ"ש קמא בנושא מזונות, וכן אין מקום להתערב בסכום המזונות שנפסק.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מסירת משטח מרירית הפה
• כפיית קשר על קטין
• הוכחת אבהות

הפוסט קביעת אבהות הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בית המשפט המחוזי פסק כלהלן:

אכן ברגיל, כששאלת האבהות על קטין או קטינה עומדת על הפרק, אין מקום לפסוק מזונות, ולו אף זמניים, טרם הכרעה בשאלה זו. יחד עם זאת, אין מדובר "בכלל ברזל", וכל מקרה צריך להיפסק על פי נסיבותיו.

בנסיבות המיוחדות של מקרה זה, האב מתנהג כאב של קטינה מאז לידתה, ואף נושא, לדבריו, בפועל בהוצאותיה, וכשקיימת סבירות לכאורית (שיכולה להיסתר באמצעות הבדיקה הגנטית), להיותו האב של קטינה, יש מקום לחייבו בפסיקת מזונות זמניים לקטינה, עוד טרם קבלת פסק דין לעניין אבהותו.

(רמ"ש (חי) 12274-02-17 פלונית נ. פלוני כבוד השופט חננאל שרעבי, 15.3.17)

הפוסט אבהות ומזונות זמניים הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ