בקשה לצו מניעה זו מאת משרד עורכי דין גירושין קורן-אויזרוביץ.

כב' בית המשפט מתבקש בזאת להיעתר לבקשת המבקש וליתן צו מניעה על מחצית מכלל הזכויות ו/או הנכסים המפורטים להלן (להלן:"הנכסים"), לרבות הפירות והרווחים המופקים מהם –אשר רשומים על שם המשיבה לבדה, או ביחד עם אחר, וזאת מכח חזקת השיתוף החלה על בני הזוג הידועים בציבור.

וכן להורות כי שום פעולה לא תעשה בנכסים הנ"ל בלא הסכמתו המוקדמת של המבקש ולחייב את המשיבה בהוצאות הבקשה ובשכ"ט עו"ד.

ואלה נימוקי הבקשה:

1. הצדדים היו בני זוג וניהלו משק בית משותף, החל מתחילת שנת 1997. הם מעולם לא נישאו כדמו"י כדין המדינה. הצדדים ערכו טקס נישואין פרטי, לא דרך הרבנות, מאחר והנתבעת שהיתה אלמנת צה"ל, מזה חמש עשרה שנים בתחילת הקשר, לא רצתה לאבד את קצבתה. התובע שהינו אדם דתי, דרש לחיות עם אישה על פי ההלכה היהודית.
2. אשר על כן, חוק יחסי ממון אינו חל על הצדדים אלא חזקת השיתוף החלה אצל בני זוג ידועים בציבור והדין הכללי, כגון דיני עשיית עושר.
3. בין הצדדים שררה הפרדה כלכלית בכל נכסיהם, למעט בנכסים בהם השתמשו במשותף, הם דירת המגורים, בה גרו כחמש עשרה שנים, המטלטלין והרכב.
4. התובע הוא בן 60 כיום והנתבעת בת 69. לנתבעת שלוש בנות בגירות, ואילו התובע גרוש ולו שישה ילדים מהם היו בעת תחילת הקשר שלוש קטינות. כיום הקטנה ביותר היא חיילת, שהתובע מכלכל כמו גם בת נוספת.
5. התובע המשיך לתמוך בגרושתו וילדיו, מהכספים שבחשבונו הפרטי, לרבות תשלום משכנתא וכן מתן זכות מגורים במחצית דירתו, לגרושה, עד שהקטנה ביותר תהיה בת 18.
6. מאחר וגרושתו של התובע, סובלת ממחלת נפש, לאור מצבה הקשה, נותן לה התובע זכות מגורים בחלקו בדירה לכל ימי חייה, לרבות לביתו, שהינה חיילת וגרה עדיין עם האם.
7. הנתבעת, סרבה להתחתן עם התובע, מאחר והדבר היה גורר הפסד קצבת אלמנת צה"ל שקיבלה בסך של כ- _____ ₪ כסכומה היום, כפי הודאת הנתבעת בכתב תביעתה. ייתכן שאף למעלה מכך. כל השנים חסכה הנתבעת את קיצבתה זו.
8. הצדדים הכירו לפני כארבע עשרה וחצי שנים, מתוכם חיו יחד שתיים עשרה שנים, שכן נפרדו באמצע שנת 2007, למשך שנתיים וחצי. בזמן הזה היתה לתובע אישה אחרת עימה חי יחד חיי משפחה.
9. ביום 1/1/10 חזרו בני הזוג לחיות יחד ונפרדו שוב בסוף יולי 2010, עת האישה לקחה את מפתחות התובע בעת שהיה בבית הכנסת ולא נתנה לו להיכנס הביתה. האישה בשרירותיות רבה, סרבה לתת לתובע את בגדיו, ספרי הקודש שלו, חפציו האישיים וגם שעון יקר ערך בשווי 10,000 ₪ מוחזק בן ערובה אצלה. התובע יצא ובגדיו לגופו ונאלץ לרכוש לעצמו, ספרי קודש ובגדים ונגרמה לו הוצאה גדולה בשל כך.

הכנסות הצדדים

1. התובע, אינו עובד החל מחודש ______, כשפרש לאחר ___ שנות עבודה כ_____ -. כשעבד השתכר בסביבות ______ נטו. כיום התובע אינו מקבל פנסיה חודשית כלל מאחר וקיבל פיצויי פרישה בסכום אחד. החודש הוא מסיים לקבל דמי אבטלה בסך של כ-_____ ₪ לחודש ונותר ללא הכנסות. התובע מחפש עבודה כבר חצי שנה, בכל תחום, אך לא מצליח לעבור ולו ראיון אחד.
2. הכנסות הנתבעת כיום הם כ-_____ ₪ לכל הפחות. הנתבעת מעולם לא עבדה בזמן החיים המשותפים, וקיבלה קיצבת אלמנת צה"ל. כיום הנתבעת מקבלת קיצבה זו בסך של כ-_____ ₪ וגם קיצבת זיקנה מביטוח לאומי בסך של כ- ______ ₪ לחודש.

מטלטלין ורכב

1. התובע גם מימן רכישת ריהוט לבית ומוצרי חשמל. מבוקש להצהיר כי המטלטלין בבית משותפים וכי על הנתבעת להשיב לתובע מחצית מהמטלטלין ו/או מחצית שוויו.
2. בשנת 2007 רכשה האישה רכב מסוג – מס' שילדה ____, במימון של התובע בסך _____₪, באמצעות הלוואה שלקח על עצמו ושאר הכספים מהנתבעת. הרכב שרשום על שם הנתבעת, שימש את שני הצדדים והנתבעת אף מודה בכך בכתב תביעתה. רכב זה משותף לשני הצדדים ויש להצהיר כי הרכב בבעלות משותפת לצדדים ועל האישה להעביר לבעל מחצית שווי הרכב כערכו ביום הפרידה.
3. כן יבקש כי יוחזרו לו בגדיו, ספריו ותשמישי קדושה וכן שעונו, שלבדו שווה כ-_____ ₪.

שיתוף בדירת המגורים

1. התובע זכאי למחצית מזכויות הבעלות בדירת המגורים בה גרו הצדדים במשך כל שנותיהם יחד,היא נכס משפחתי מובהק.
2. הצדדים שיפצו יחד את המטבח, והיתה על דירה זו משכנתא בסך של כ-400 ₪ לחודש.
3. הדירה בה גרו הצדדים, הידועה כגוש _, חלקה _, תת חלקה _ (להלן:"הדירה"), נרכשה על ידי האישה בשנת _____, שש שנים לאחר שהתאלמנה ולפני תחילת הקשר, אך מאחר ומדובר בנכס משפחתי מובהק, ובני הזוג הם ידועים בציבור חלה חזקת השיתוף בנכסים בהם השתמשו בחיי היום יום וגולת הכותרת היא דירת המגורים.

כספים ונכסים פיננסיים

1. המבקש אמנם טוען להפרדה רכושית בכספים, אולם היה ויוחלט כי יש שיתוף בכספים, הרי שלתובע מגיע מחצית מכל החסכונות שחסכה הנתבעת בחשבונותיה כל השנים המשותפות ועל כן יש למנוע שינוי המצב, שלא יישאר מול שוקת שבורה במצב כזה.
2. המבקש חושש כי עם הגשת התביעה המשיבה תעלים את כספיה ותשעבד את הדירה כנגד הלוואות פיקטיביות, או יזומות או העברתו לצד ג' באופן שייגרם נזק בלתי הפיך בעתיד, ולא יהיה לו מהיכן לגבות את פסק הדין.
3. אשר על כן, מבוקש להורות על מתן צו מניעה כמבוקש בכותרת בקשה זו.

טלי אויזרוביץ, עו"ד

ב"כ המבקשת

הפוסט דוגמא בקשה לצו מניעה אצל בני זוג ידועים בציבור הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

כתב תביעה מאת עורך דין גירושין טלי אויזרוביץ

1. התובע והנתבעת בני זוג ידועים בציבור מזה כעשר שנים, החל משנת 2002. במהלך חייהם המשותפים, נולד לבני הזוג ילד ביום 11/10/08, כיום בן ארבע שנים.
2. לנתבעת בת מנישואיה הקודמים, שהינה כיום כבת 12 והייתה כבת שנה וחצי בתחילת הקשר.
3. בנה"ז הכירו לפני כעשר שנים, התאהבו, והפכו מייד לזוג. הם חיו חיי שיתוף מלאים וניהלו משק בית משותף ואף הביאו יחד ילד לעולם.
4. לאחר שניהל את ההליך בבית הדין הרבני, שלהלן, ולאחר שהשיג פסק דין המתיר להם להינשא, סירבה הנתבעת להתחתן ברבנות. לטענתה, הם פגעו בכבודה והיא אמרה לתובע שהיא לא מוכנה להתקרב לשם. הצדדים לא נישאו מאחר והנתבעת מאסה ברבנות.
5. מרבית שנותיהם יחד השתכר התובע יותר מהנתבעת. בשנתיים האחרונות החלה הנתבעת להשתכר יותר מהתובע, ומאז חל שינוי בהתנהגותה כלפיו. היא זלזלה בו ובעבודתו, אמרה לו שהוא לא מתקדם בעבודה, שמשכורתו לא עולה, ושלמרות שיש לו השכלה כבוגר טכניון והיא מנהלת חשבונות, היא מרויחה הרבה יותר ממנו.
6. בסמוך לפני פסח בשנת 2012, הנתבעת הציעה טיפול זוגי, אך מייד לאחר מכן, ביקשה כי התובע יעזוב את הבית, והתובע יצא מן הבית לבקשתה. התובע היה סבור כי ימשיכו לנסות ולעבוד על הזוגיות, אולם הנתבעת סירבה לדבר איתו מאז.
7. הצדדים הינם בעלי זכות בעלות, רשומה בחלקים שווים, בדירה אשר ברח' _________, הידועה כחלקה _ בגוש _   תת חלקה _ (להלן:"הדירה").
8. על הדירה רובצת משכנתא שיתרתה כ- 700,000 ₪, בהחזר חודשי של 3,800 ₪.
9. חיי בנה"ז נקלעו למשבר קשה וממושך באשמת של הנתבעת והקרע שנוצר אינו ניתן עוד לאיחוי.
10. כל נסיונותיו של התובע להגיע להסדר עם הנתבעת ביחס לפירוק השיתוף בזכויות בדירה עלו בתוהו.
11. בנסיבות העניין קיים הכרח חיוני ומיידי להתערבותו של בית משפט זה לצורך מתן צו לפירוק שיתוף בזכויות בדירה ומתן כל הסעדים והצווים הנלווים להבטחת פירוק השיתוף.
12. התובע מבקשת לממש את זכויותיו בדירה, ולפרק את השיתוף בה, כפנויה מכל אדם, באמצעות מכירתה וחלוקת התמורה שתתקבל מהמכירה.
13. הזכויות בדירה אינן ניתנות לחלוקה בעין או בדרך אחרת, אלא רק בדרך של מכירה וחלוקת התמורה.
14. בדירה מתגוררים כעת הנתבעת בנם הקטין של בני הזוג וביתה הקטינה של הנתבעת, בת ה-12.
15. לבית משפט נכבד זה הסמכות המקומית והעניינית לדון בתביעה, לאור מהותה ו/או לאור מקום המגורים ו/או לאור מקום הימצא הדירה.
16. אשר על כן, מתבקש כבוד בית המשפט להזמין את הנתבע לדין ולהורות כדלקמן:

• א. לצוות על פירוק השיתוף בזכויות בדירה שברח' ________, הידועה כחלקה _ בגוש _ תת חלקה _ בדרך של מכירתה כפנויה מכל אדם וחלוקת התמורה שתתקבל מהמכירה – לאחר ניכוי הוצאות המכירה – בין הצדדים בחלקים שווים.
• ב. ליתן צו האוסר על הנתבעת לבצע כל דיספוזיסציה בזכויותיו בדירה, מאחר והדבר עלול לסכל את ביצוע פירוק השיתוף.
• ג. ליתן כל סעד או צו שיידרש בנסיבות העניין ביחס לניהול הדירה ו/או השימוש בה ו/או מכירת הזכויות, כאמור לעיל.
• ד. למנות את ב"כ התובע ככונסת נכסים לשם ביצוע מכירת הזכויות בדירה כפנויה וחלוקת התמורה כאמור, אם מינוי שכזה יידרש בנסיבות העניין.
• ה. בסמוך הצו לפירוק השיתוף, לדון ולפסוק, במקרה הצורך, בשאלת מדורם החלופי הכספי של הנתבעת והקטינים, לפי שיקול דעת בית המשפט ובהתאם לקריטריונים שבדין, כאשר מוצהר כי דמי השכירות הראויים בגין הדירה המגורים באותה רמת דיור, הינם בסך של 3,000 ₪ לחודש.
• ו. לחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ כדין.

טלי אויזרוביץ, עו"ד

ב"כ התובע

הפוסט כתב תביעה מטעם ידוע בציבור לפרוק שיתוף בבית עם משכנתא הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

כתב תביעה מאת עורך דין משפחה מומלץ טלי אויזרוביץ

1. הצדדים היו בני זוג ידועים בציבור, וניהלו משק בית משותף תחת קורת גג אחת, במשך 10 שנים, החל משנת 2004 ועד 8/14. מקשר זה נולדו לבני הזוג שתי בנות: __ בת 8 ___ בת 5.5.
2. על הצדדים חלה חזקת השיתוף. בין הצדדים שרר שיתוף כלכלי בכל הנוגע לחשבונות בנק, משכורת והשתכרות, צבירת זכויות סוציאליות מכל סוג, מטלטלין ורכב.
3. יחסי הצדדים עלו על שרטון לפני כשנה וחצי, עת הסכימו הצדדים באמצע חודש אוגוסט 2014, כי דרכיהם ייפרדו, והנתבעת עזבה את בית המגורים, ביום 12/9/14.
4. טרם הפירוד הצדדים גרו יחד בגבעתיים בדירה בת 3 חדרים בדמי שכירות בסך 4,000 ₪ לחודש. האישה עברה להתגורר באותו איזור, בדירת 4 חדרים בדמי שכירות של 4,600 ₪ לחודש.
5. הצדדים חילקו את הכספים אשר בחשבון הבנק המשותף (חיסכון על סך 41,000 ₪), והתובע יצא מהחשבון, כן חילקו את המטלטלין ביניהם, אולם הרכב נשאר לשימוש משותף, והא שרשום על שם התובע לבדו. כעת נותר להצהיר כי כל הזכויות הסוציאליות אשר צברה האישה בזמן הקשר שייכים לתובע בקיזוז הזכויות שצבר התובע.
6. הטיפול בבנות בזמן הנישואין, היה טיפול משותף, כאשר האב הוא זה שנשא בעיקר הטיפול בבנות ואילו האם פיתחה קריירה מחוץ לבית. גם בשנה האחרונה בה היו הצדדים פרודים נהגו בהסדר של משמורת משותפת מטבע הדברים. הבנות שוהות אצל האב בימים ג', ד' ו-ה' לרבות לינה ובשבוע שלאחריו בימים ג', ד' שישי ושבת ועד יום א' בבוקר ישירות למסגרות החינוכיות.
7. האם הינה אשת קריירה בתחום השיווק ועבדה כמנהלת מכירות לשוק הפרטי בחברת —, והשתכרה בממוצע כ- 20,000 ₪ נטו והאב עבד כבודק תוכנות והשתכר בממוצע כ- 10,000 ₪ נטו.
8. לאחר שפוטרה מחברת — וחתמה אבטלה במשך כחצי שנה, פתחה האם עסק עצמאי והיא משתכרת מעל 20,000 ₪ נטו, למיטב ידיעת התובע. מצ"ב הסכם עבודה עם לקוח אחד בלבד שם השתכרותה 12,000 ₪ נטו, מסומן כנספח ד'. כן ניתן לראות כי הופקדו לחשבון הבנק עוד בתקופת קבלתה דמי אבטלה, שיקים על סך של כ- 7,000 ₪.
9. לאחר הפרידה, הצדדים החלו הליך של גישור, בו הגיעו להסכמות בנוגע למשמורת המשותפת ומזונות הבנות ואף לענייני הרכוש. אולם הגישור לא הסתיים בהסכם בכתב, מאחר והנתבעת סירבה לחתום על הסכם מחייב, וביקשה שיסתדרו בלי הסכם חתום, על סמך הסכמותיהם בגישור. האב ביקש כל הזמן כי יהיה הסכם מסודר ומחייב על מנת לא לאפשר לנתבעת להתחמק מהסכמותיה בהתאם למצב רוחה. הצדדים התנהלו, בהתאם להסכמותיהם בעל פה, באופן שכל צד משלם את הוצאות הבנות, כשהן אצלו וחלקו בהוצאות הצהרון, חוגים והוצאות רפואיות. כך הסכימו, כי הנתבעת תשלם את תשלומי קופת החולים והאב ישלם את הביטוח הרפואי הפרטי לבנות. בנוסף, חלקו את השימוש ברכב כאשר את הוצאותיו שילמו שנה מראש עד 1/9/15.
10. הרכב רשום על שם התובע, אך שייך לשני הצדדים והא שימש את המשפחה בחיי היום יום. הרכב נרכש באמצעות הלוואה מהבנק על סך 30,000 ₪ עוד חסכונות משותפים וכן הלוואה מאם הנתבעת לצדדים, על סך 20,000 ₪. 10,000 ₪ מתוכם הוחזרו לאם האישה ואם האישה ויתרה על 10,000 ₪ נוספים ומעולם לא ביקשה חזרה. יתרה מכך, גם הנתבעת עצמה, כאשר חילקו ביניהם את הכספים שנחסכו בחשבון העו"ש המשותף, לא ביקשה כספים חזרה.
11. הצדדים חלקו את השימוש ברכב בשנה שלאחר הפירוד. הנתבעת הבטיחה לקחת את הרכב לטיפול שנתי וטיפול בבלמים, אולם לא נקפה אצבע בכיוון, עד אשר בשל תקלה במצבר נאלצה לקחת את הרכב למוסך. כן הבטיחה להשתתף בהוצאות הרכב לשנה הבאה שמתחילה ב- 1/9/15, אולם לא שילמה אגורה, ואף סירבה להשתתף בהוצאות תיקון מראת צד לרכב.
12. מדובר באב מסור אשר הינו מטפל פיזי בבנות יותר מהאם ואפשר לאישה לצאת לעבוד ולפתח קריירה מצליחה. הוא מקלח, משכיב לישון, לוקח לחברים ולרופאים, מבשל ומאכיל. הוא קשוב לצרכי הבנות, מחנך, מלמד, ודואג לקיום שגרת יומם ויציבות בחייהן.
13. בזכות הטיפול של האב בבנות יכלה האם להתפנות לפיתוח הקריירה. האם צברה זכויות סוציאליות מעבודתה, לרבות פנסיה, קופות גמל וקרנות אשר משותפים לשני הצדדים. האב צבר אף הוא זכויות סוציאליות אשר אף הן משותפות לצדדים.
14. האב תרם לצבירת הזכויות בכך שטיפל בבית ובבנות ואפשר לאם לעבוד שעות ארוכות ולהשתכר שכר גבוה ולצבור זכויות בהתאם.
15. למשל, לאחר לידת הבת הראשונה ומשהגיעה לגיל 5 חודשים, חזרה האם לעבודתה ואילו האב עבד במשמרות ערב ב–, על מנת לטפל בתינוקת בשעות הבוקר. כשעבד בערב נהגה האישה להחליף את האב בחלק מהימים ובחלקם האחר סבתא טיפלה בתינוקת. כך עד התחלת הגן בגיל שנה, אז חזר האב לעבודת בוקר וערב במשמרות ועדיין חזר מוקדם לפחות 3 פעמים בשבוע על מנת לטפל בילדה, כשהאם חוזרת מהעבודה בשעות הלילה בין 20:00 ל- 19:00.
16. לאחר לידת הבת השנייה והגיעה לגיל 5 חודשים, עת חזרה האם לעבוד, התפטר האב מתפקידו –, וטיפל בתינוקת עד גיל שנה מבלי שעבד כלל, כאשר פיצויי הפיטורין שקיבל משמשים למחייתם ביחד עם השתכרות האישה. האם הייתה מגיעה בשעה 21:00 בערב, כשאת כל הטיפול בתינוקת ופעוטה השנייה, עשה האב. הוא הביא את ______ לגן בבוקר, טיפל בתינוקת בשאר היום, הוציא את ______ מהגן וטיפל בשתיהן עד לכתן לישון.
17. גם לאחר כניסת הבנות לגן, האב הוציא את הבנות מהגן שלוש פעמים בשבוע (אימו עזרה פעם בשבוע והחליפה אותו) והאם יומיים.
18. כשנה וחצי טרם הפרידה פוטרה הנתבעת מעבודתה והפיצויים שצברה וקיבלה לאחר פיטוריה, נכנסו לחשבון המשותף. היא חתמה אבטלה למשך חצי שנה וחצי שנה נוספת השתמשו הצדדים בכספיי הפיצויים למחייה ומה שנשאר חולק ביניהם בעת יציאת התובע מהחשבון.
19. לאחר מספר חודשים מהפסקת הגישור, החלה האם לדרוש כי האב ישלם את מחצית קופת החולים מכבי ואמרה כי אין צורך בביטוח רפואי פרטי ואפשר לבטלו ואם האב הוא שרוצה בביטוח רפואי פרטי לבנות אז שישלם לבדו.
20. הנתבעת לא רכשה כלל ביגוד והנעלה לבנות וכל הביגוד וההנעלה נרכשו על ידי האב. הנתבעת אף איימה באמצע השנה, מעת לעת, כי תוציא את הבנות מהצהרון וכי תפסיק לשלם את הצהרון, מבלי לחשוב על טובת הבנות ויציבותן.
21. הנתבעת סרבה להשתתף במחצית הוצאת רופא שיניים ואמרה כי היא פשוט תשלם את הפעם הבאה, שיהיה רופא שיניים.
22. לאחר שסירבה לחתום על הסכם בסיום הגישור, למרות שהגיעו להסכמות ביניהם, על פיהן נהגו בפועל, פנה האב אליה בניסיון למו"מ עוד בחודש פברואר 2015, אולם היא לא שיתפה פעולה. במאי — הסכימה האישה לנהל מו"מ להסכם, ואז שלח לה האב טיוטת הסכם באמצעות ב"כ. האישה סירבה לקחת ייצוג של עו"ד וייצגה עצמה. היא ביקשה לחזור להסכמות של הגישור, ומשקיבלה טיוטה חדשה על סמך הסכמות הגישור, לא ענתה לה. בשורה התחתונה, לא הגיעו הצדדים לכדי כל שיח והתחושה היתה משיכת זמן מצד האישה, התחזות למנהלת מו"מ, כאשר מאחוריה אי נכונות להגיע להסכם מחייב בכתב.
23. הנתבעת החלה לדרוש תשלום מזונות גבוה ומופרז, למרות שבמקביל לכך דרשה לחזור להסכמות הגישור, שם הוסכם כי כל צד משלם את הוצאות הבנות כשהן אצלו, וזאת עשתה לאחר, שקיבלה טיוטת הסכם מאת ב"כ התובע, ששונה מהסכמות הגישור, לאור השינוי בדרישותיה של הנתבעת בעניין המזונות. היא המשיכה לדרוש תשלום מזונות מופרז ואיימה שאם לא ישלם לה האב את הסכום בו נקבה, היא תפסיק את הסדרי המשמורת המשותפת, קרי, תיקח לו את הבנות.
24. שיטת פעולתה של הנתבעת היא: הנתבעת מגיעה להסכמות לאחר מכן חוזרת בה מהסכמותיה ואז מבקשת לשבת למו"מ, כך במעגל שחוזר על עצמו. שיטת פעולתה זו אינה מאפשרת הידברות עימה. וגרוע מכך-היא משתמשת בשפה אלימה וכוחנית ובאיומים על מנת לכפות את רצונה ולאחרונה נקטה באלימות פיזית ממש כנגד התובע, כאשר דרסה אותו ופגעה בו עם דלת הרכב וחטפה ושברה לו את הטלפון הנייד.
25. הנתבעת משתמשת בשפה אלימה ובוטה כלפיי האב, ואיומים לא רק בתביעות אלא גם בהוצאת דיבה, והפסקת המשמורת המשותפת. המדאיג הוא שלחלק מדבריה אין קשר למציאות, או שמדובר בעיוות של המציאות ופרשנות קשה כנגד האב, דבר המעורר חשד לגביי מצבה הנפשי.
26. הנתבעת עוברת תוך זמן קצר, מקצה לקצה. מאלימות והתפרצות זעם, להתנהגות של נופת צופים, כאילו נשכח מזכרונה ההתפרצות האלימה. באותו ערב בו נהגה באלימות קשה כנגד האב כפי שיפורט בהמשך, היא כתבה לו שהיא רוצה הסכם ופיוס למראית עין. פתאום, לאחר התפרצותה האלימה, היתה מוכנה לקחת את הרכב לשימושה הבלעדי ולשלם את הוצאותיו לבדה.
27. ניתן לראות את השימוש במילים פוגעניות ודורסניות לרבות מאיימות כנגד התובע, שאין להם קשר למציאות, במיילים ובהודעות הטקסט, שצורפו לתביעה. מילים כנגד האב כגון: " מעשים גובלים בפלילים, בריונות, פוגענות, תוקפנות, כוחנות, חוצפה, ניצול ציני, פגיעתך בילדות, אי עמידתך בחוק של מדינת ישראל, להתנער מתשלום, איומים, אטימות, הסתה של הבנות כנגדי, לקיחה בסתר של מסמכים, הפרת כל קוד אתי" ועוד מילים המבטאות שימוש בשפה אלימה כלפיי האב, כאשר האב מהווה אך מראה עבורה, לאופן התנהלותה שלה עצמה.
28. האב חושש כי האם משתמשת באלימות כלפיי הקטינות. חששו החל כאשר לפני כשבוע ימים, בעת ארוע חברתי מטעם העבודה של האב, שמע את ביתו הבכורה, מספרת לקולגה שלו מהעבודה, כי אמא שלה צרחה עליה מאוד ואפילו קרעה לה את החולצה. האב נותר המום, ומאז חושש מאוד כי הבנות נתונות לאלימות מצד אימם.
29. לעניין זה נוסף אזלת יד והזנחה מצד האם, של הטיפול בבנות. לדוגמא-היא לא מטפלת בהן כשיש להן כינים, לא גוזרת להן ציפורניים, לא לוקחת לרופא כשיש בעיה רפואית ומשאירה את הבעיה להסתדר מעצמה, כשהילדה חולה האב הוא זה שמוציא מהגן והיא לא מעורבת בבית הספר ולימודיה של ______ כלל וכלל-לא במצב שיעוריה והמטלות השונות מבית הספר ולא בשגרה שתתמוך בלימודיה.
30. לאחרונה אף תקפה את האב בחמת טירוף, כשהבת הקטנה עומדת ליד רגליה, ואז רצה וברחה כשהיא משאירה את הקטינה עומדת לבד, ואת הבת השניה ברכב מונע ברחוב. לאחר מכן, דרסה את האב, כשנסעה לאחור עם דלת נוסע קדמית פתוחה, שפגעה באב, מול הילדות, ונסעה מהמקום, במהירות ועצבים, שהשתלטו על הגיונה, כשהילדות לא חגורות.
31. נראה כי הנתבעת אינה יציבה נפשית ובהתקפיי זעם, מאבדת את שיקול דעתה, באופן המסכן את הסובבים אותה ובפרט הבנות חסרות הישע מולה.
32. עוד נודע לאב שהאם בשנה האחרונה נתנה לבת הקטנה, שהיתה בת שבע בלבד, לטייל בחוץ לבד עם הכלב, ללא השגחה שלה. כשפנה אליה השיבה שזה לא עניינו.
33. במהלך חודש אוגוסט 2015, לאחר שלא חלה כל התקדמות ולא נעשה כל מעשה מצד הנתבעת להשתתפות בהוצאות הרכב לשנה הבאה, האב ביקש לפרק את השימוש המשותף ברכב אשר רשום על שמו, ולמכרו, אולם הנתבעת לא נתנה תשובה חד משמעית. באחד המסרונים ששלחה, השיבה שאינה מעוניינת לרכוש את הרכב וביקשה שהתובע ימצא קונה בעצמו, אך לא שיתפה פעולה כשביקש לדעת מתי ניתן יהיה להראות את הרכב כשהוא אצלה. לאחר מכן, החלה הנתבעת להציב תנאים ולהעלות דרישות כיד הדמיון.
34. לאחר שהבין התובע כי האישה לא תתרום למהלך של פירוק השיתוף ברכב, וכי היא ממשיכה לנסות לכפות עליו שימוש משותף ברכב, ולאחר שהודיע לה על כך מראש, ומיצה כל ניסיון למכור את הרכב ביחד איתה או לנתבעת עצמה,  הודיע התובע לנתבעת כי הרכב, אשר רשום על שמו, יושבת החל מיום 1/9/15, מאחר ואין לו כל כוונה לתחזק רכב במשותף איתה. ביום 30/8/15 כשהחזיר את הבנות עם הרכב לבית האם, הוציא את מסמכי הרכב, שתוקפם עומד לפוג בלאו הכי, והם רשומים על שמו. כן הודיע לאישה כי אין ביטוח לרכב וכי לא תשתמש בו.
35. הנתבעת הגיע לבית האב תוך חצי שעה, עם שתי הבנות, דפקה בדלת בפראות כש________ לידה ו______ הושארה ברכב המונע. היא פתחה בצרחות והאשמות לפיהן האב לוקח לה את הרכב לכאורה, נוהג בבריונות לכאורה, ואמרה שתישאר במקום, עד שתקבל את המסמכים, למרות שאין לה מה לעשות עם מסמכים, שהם על שם האב ותוקפם יפוג בתוך יממה. תוך כדי צרחותיה החל האב לצלם אותה בעזרת הנייד שלו, שהיה בידו. פתאום משום מקום התנפלה האם על האב ונתנה מכה חזקה על ידו של האב ועל הפלאפון, תוך כדי כך שברה את המסך של הנייד, וחטפה את הפלאפון, כשהיא מתחילה לרוץ ברחוב ומשאירה את הבת הקטנה. האב רץ אחריה והוציא את הפלאפון שלו מידיה. לאחר מכן חזר לכיוון הרכב שם ישבה ______, יחד עם ________ שהגיעה בריצה לחבק אותו, התכופף לתוך הרכב להכניס את ________ ולהרגיע את ______ שבכתה. בעודו מתכופף לתוך הרכב עם דלת הנוסע הקדמית פתוחה, האישה שבה לרכב המונע, ונסעה לאחור, תוך שהיא מסננת "אמא לא סופרת את אבא", ופגעה באב עם דלת הרכב והוא קיבל מכה ומעד. לאחר שהתייצב קם סגר את הדלת והאם נסעה בפראות משם כשהבנות לא חגורות.
36. באותו הערב של האירוע המזעזע הזה, החלה האישה שוב לבקש לשבת להסכם לדבר, כאילו כלום לא קרה. כן ביקשה לומר לבנות שאבא ואימא השלימו ולנהוג בנעימים אחד עם השני לפני הבנות. כמה אירוני. כן החלה להאשים את האב באלימות וציינה שהבנות מפוחדות ונפגעו מהאלימות שלו לכאורה.
37. לאחר אירוע האלימות הקשה מצידה, הודיעה, כי הסדר המשמורת המשותפת אשר נהג בין הצדדים במשך השנה האחרונה, בטל ומבוטל מבחינתה. כן איימה, כי אם לא יתחיל לשלם לה מזונות בסכום אותו נקבה, היא תפסיק את המשמורת המשותפת.
38. ביום 6/9/15 שלחה מכתב רשמי במייל לב"כ האב, כי החל מיום 13/9/15, ראש השנה, היא מפסיקה את הסדרי השהייה, שנהגו בשנה האחרונה, והציעה לאב הסכם חדש בו הבנות ישהו אצלו פעמיים בשבוע ללא לינה, ואם לא יענה לה, היא תתבע בבית משפט.

משטר כלכלי

39. על הצדדים חלה חזקת השיתוף. ראה ע"א 4385/91 סלם נ' כרמי פ"ד נא(1) 337, 347. משקמה החזקה, הנטל לסתירת השיתוף מוטל על מי שטוען לשלילתו.
40. בין היתר, צברו בני הזוג את הנכסים ו/או הכספים הבאים, שחלקם רשומים על שם התובע ו/או התובעת, אם כי נכסים אלה שייכים לשניהם בחלקים שווים:

• א. כספים, חסכונות וזכויות סוציאליות מכל מין וסוג ע"ש הצדדים בקופות גמל וקרנות השתלמות ופנסיה, שנצברו בזמן הקשר.
• ב. רכב מסוג סוזוקי שנת –.

41. היה ברור ומובן מאליו לשני בני הזוג כי הם שותפים שווי זכויות לכל הרכוש הנ"ל שנצבר.
42. האישה פדתה פיצויים מקרן פנסיה, שצברה בעבודתה והפקידה אותם בחשבון המשותף. כך גם התובע. בכך גילו כי הזכויות הסוציאליות מכל מין וסוג משותפות לשניהם. ניתן לראות את הפקדת הזכויות הסוציאליות, בחשבון הבנק המשותף. בנוסף, מצ"ב מסמכי משיכת קרן פנסיה מיטבית של האיש והפקדתה בחשבון הבנק המשותף, מסומן כנספח ח' ומסמכי משיכת פיצויים מקרן הפנסיה של האישה, מסומן כנספח ט'.
43. לאור האמור לעיל, אין כל ספק שהצדדים ראו את הצבירה של זכויות פנסיוניות, גמל והשתלמות וכל זכות סוציאלית אחרת כתוצאה מעבודה, כמשותפת לשניהם והראיה-בעת הצורך פדו זכויות אלו לשימוש משותף ולחשבון משותף. אין ספק כי המשטר הכלכלי ששרר בין בני הזוג היה משטר של שיתוף.
44. התובע הקריב את הקריירה שלו, למען הטיפול בילדות, ולמען האישה שפיתחה קריירה והשתכרה יותר ממנו וכך צברה זכויות גבוהות משלו. הוא עשה כן, למען המשפחה, ביודעו שגם הזכויות שצוברת האישה מעבודתה, שייכים לשניהם. כך הוסכם בין הצדדים וכך נהגו בפועל, עת פדו זכויות מעבודה כאמור לעיל. על כן, יש לראות בכלל הצבירה של הזכויות הסוציאליות, צבירה משותפת לצדדים.
45. התובע יטען כי את השיתוף בין בני הזוג ניתן גם להסיק ממכלול היחסים ביניהם והמאמץ המשותף לקיום המשפחה.
46. מבוקש למנות מומחה בתחום האקטואריה מטעם בית המשפט אשר יקבע את שווי הזכויות אשר צבר כל צד בזמן הקשר לרבות פנסיה, ויקבע את אחוז חלקו של התובע בפנסיה של האישה ואת שווי חלקו בזכויות הסוציאליות מכל מין וסוג הרשומות על שם האישה נכון ליום 1/8/14.
47. מבוקש כי כבוד בית המשפט יצהיר כי לתובע מגיע מחצית מהזכויות הסוציאליות מכל מין וסוג שנצברו בזמן הקשר, לרבות פנסיה, בקיזוז מחצית הזכויות הסוציאליות שצבר התובע בזמן הקשר.
48. כן מבוקש כי יצהיר כבוד בית המשפט מה אחוז חלקו של התובע בפנסיה על שם האישה לרבות תקופת הצבירה המשותפת, על מנת שיוכל התובע לרשום את חלקו ישירות בגוף הפנסיוני.
49. כן מבוקש להצהיר כי הרכב מסוג סוזוקי שייך לשני הצדדים וכי התובע רשאי למכרו ותמורת מכירתו בקיזוז הוצאות המכירה לרבות ביטוח וטסט ותיקונים נדרשים, תחולק בין הצדדים מחצה במחצה.
50. לבית משפט נכבד זה הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעת התובעת, לאור הקירבה בין הצדדים ולאור מקום מגוריהם המשותף האחרון.
51. אשר על כן מתבקש כבוד בית המשפט כדלקמן:
    • א. להצהיר כי לתובע מגיע מחצית מהזכויות הסוציאליות מכל מין וסוג שנצברו בזמן הקשר, לרבות פנסיה, בקיזוז מחצית הזכויות הסוציאליות שצבר התובע בזמן הקשר.
    • ב. למנות מומחה בתחום האקטואריה אשר יקבע את שווי הזכויות אשר צבר כל צד בזמן הקשר לרבות פנסיה, ויקבע את אחוז חלקו של התובע בפנסיה של האישה ואת שווי חלקו בזכויות הסוציאליות מכל מין וסוג הרשומות על שם האישה נכון ליום 1/8/14.
    • ג. להצהיר מה אחוז חלקו של התובע בפנסיה על שם האישה לרבות מהי תקופת הצבירה המשותפת, על מנת שיוכל התובע לרשום את חלקו ישירות בגוף הפנסיוני.
    • ד. כן מבוקש להצהיר כי הרכב מסוג — שייך לשני הצדדים וכי התובע רשאי למכרו ותמורת מכירתו בקיזוז הוצאות המכירה מכ למין וסוג, לרבות ביטוח וטסט ותיקונים נדרשים, תחולק בין הצדדים מחצה במחצה.
    • ה. ליתן את כל הסעדים והצווים הזמניים שיידרשו לשם הבטחת ושמירת זכויות התובע על מנת להסיר חשש להברחת נכסים והזכויות (לרבות ההכנסות והרווחים המופקים מהם) ו/או העלמתם ו/או שעבודם ו/או העברתם לידי צד ג' ללא ידיעתו וללא הסכמתו של התובע.
    • ו. להורות על השבת הכספים והנכסים או שוויים, שהוברחו כבר, אם יתגלה שהנתבעת הבריחה כספים.
    • ז. התובע שומר לעצמו את הזכות לבקש את כל הסעדים שביקש בתביעה זו, גם לגבי נכסים נוספים וכספים נוספים, אשר יתגלו עקב תביעה זו. כן שומר על זכותו לצרף מסמכים נוספים אשר טרם הספיק לאסוף ולהנפיק.
    • ח. לאשר את הצווים הזמניים אשר יינתנו במסגרת תביעה זו.
    • ט. לחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות המשפט ובשכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ כדין.

טלי אויזרוביץ, עו"ד

ב"כ התובע

הפוסט כתב תביעה לחלוקת רכוש של ידועים בציבור הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

כתב תביעה מאת משרד עורכי דין דיני משפחה טלי אויזרוביץ

1. הצדדים הינם בני זוג, שהיו ידועים בציבור, במשך כ- 13 שנים, החל מחודש אוגוסט 2001. לאם הקטינה בן מנישואין קודמים, שהינו בגיר, אשר התגורר עימם, עד לשירותו הסדיר ולאבי הקטינה שלושה ילדים מנישואיו הקודמים כאשר בת אחת התגוררה עם הצדדים במשך כשנתיים.
2. לצדדים בת משותפת, הקטינה -ילידת 14.1.03, בת אחת עשרה וחצי.
3. יחסיהם של הצדדים מעולם לא התנהלו על מי מנוחות, והאישה סבלה מהתעללות נפשית קשה. בתקופה האחרונה התדרדרה התנהגותו של הנתבע, עוד יותר, הוא החל לחזור שתוי בכל יום חמישי לאחר בילוי לילי שיצא אליו לבדו, והתפרצויותיו החלו להגיח, לעיתים קרובות יותר. האישה סבלה מדיכאון עקב התעללות זו כאשר נוסף לה ארוע משפחתי אישי קשה.
4. הנתבע מאז הפירוד, התנער לגמריי מאחריותו למשפחתו ואינו משלם שקל למזונות הקטינה ואף לא משתתף בחובות של הבית שנמצאים בחשבון בבנק —. הוא התנער לגמריי מחובתו לזון את הקטינה ומחובותיו המשותפים והשאיר את האישה להתמודד לבדה עם חובות עצומים, עם ילדה קטנה ועם הבנק שנושף בערפה, להסדיר את החובות על מנת שיוכל להמשיך להעסיקה, באופן שחרב תלויה מעל צווארה בכל הנוגע להמשך תעסוקתה.
5. המשפחה התגוררה יחד בבית פרטי שכור, בעלות של 7,500 ₪ לחודש. כיום מתגוררת הקטינה עם אימה בדירה בשכירות של 4,500 ₪ לחודש, דירת חמישה חדרים, והאב שכר וילה אחרת באותו איזור ובאותה רמת חיים. מצ"ב הסכם שכירות מיום 1/4/14 מסומן כנספח א'.
6. הצדדים נפרדו בחודש מרץ 2013, אך הנתבע סרב לצאת מהבית ועל כן נאלצה התובעת לעזוב את הבית יחד עם ביתם, לדירה שכורה וזאת החל מאפריל 2014. הנתבע וביתו מנישואיו נשארו לגור בבית. באוגוסט 2014, עבר גם הנתבע לגור בשכירות בוילה אחרת ב-.
7. כיום מתגורר הנתבע בוילה ב- ונוהג ברכב ספורט ששייך לבוס שלו, לרבות הוצאות דלק שמשולמות על ידיי המעביד. הנתבע אינו משלם מאומה למזונות ביתו והוא תוך התנערות מאחריותו כאב לזון אותה.
8. למרות שהנתבע המשיך להתגורר במשך ארבעה חודשים בבית המגורים, לבדו עם ביתו מנישואיו הראשונים, הוא לא שילם חשמל וחובות מים וגרם לכך כי ערבות בסך 15,000 ₪ שהיתה מופקדת בחשבון בבנק —, חולטו מתוכה 10,000 ₪ אשר שימשו ברובם למימון הוצאות מגוריי האב עצמו וביתו מנישואיו הראשונים, במשך ארבעת החודשים הללו, כך יצא שלא רק שאינו משלם שקל למזונות ביתו, אלא שהוא גורע ממנה למזונות לעצמו. זאת ועוד, גם את הארנונה עבור תקופת מגוריו לבדו, לא שילם, וכך התובעת חייבת מחצית החוב למועצה ולרשויות, כלומר בתשלום מזונותיו שלו ושל ביתו.
9. מבוקש להורות לנתבע להשיב לתובעת סך של 5,000 ש"ח בגין מחצית הערבות שחולטה עבור חובותיו הפרטיים, בצירוף הצמדה וריבית מיום החילוט ועד יום התשלום בפועל. כן להורות לו להשיב לתובעת כל סכום שתיאלץ לשלם בגין חובותיו עבור הבית השכור המשותף שנוצרו החל מיום עזיבתה את הבית, בתוספת ריבית והצמדה מיום התשלום.

השתכרות

11. הכנסותיו הכספיות של הנתבע מכל מקורותיו הינן למעלה מ 20,000 ₪. הנתבע הינו איש עסקים ויזם, היה עד לסוף שנת 2008 בעלים של ארבע חברות בתחום יבוא תוכנות למחשבים, וגילגל סכומיי עתק כיבואן של מוצרים, אולם עקב אי תשלום של לקוח גדול, צבר חוב של 700,000 ₪ לבנק –, אשר מתוכו שילם 200,000 ₪ מהחשבון על שם הוריו ושאר החוב בסך חצי מיליון ₪, נמחק בהסדר עם בנק –, אך נרשמה הערה שהוא לקוח  "טעון בדיקה" ובנק — לא מאפשר לו לפתוח חשבון אצלו. מאז סוף 2008, במשך למעלה משנתיים לא עבד, אולם המשיך להכניס כספים למשק הבית המשותף מהחשבון על שם הוריו, סך של כ-20,000 ₪ בממוצע לחודש (כ-250,000 ₪ בשנה סה"כ). ראה תדפיסי חשבון בנק וטבלת אקסל מסכמת לכל שנה.
12. רמת החיים שנהגה בבית היתה על הצד הגבוה. כרטיסי האשראי של הצדדים וסך ההוצאות מחשבון הבנק, מהווים ראיה לכך. בשנת 2013 הוציאו הצדדים סך של 25,000 ₪ לחודש בממוצע בכרטיסי אשראי, וסך הוצאותיהם מחשבון הבנק בבנק –, כולל כרטיסי האשראי הגיע לכ-40,000 ₪ בממוצע לחודש. הנתבע החזיק בכרטיס אשראי, שירד מהחשבון בבנק —, הרשום על שם התובעת.
13. מזה כשנתיים (החל מסביבות 2011) הנתבע עובד כשכיר ומשתכר מעבודתו כ-12,000 ₪ נטו (כולל הפרשות סוציאליות) על פי הידוע לתובעת, אולם יש לו מקורות כספיים קבועים נוספים וכאמור הנתבע הכניס סה"כ בממוצע סך של כ- 20,000 ₪ נטו לחודש לחשבון הבנק, בבנק –. בנוסף, הוא מקבל מהחברה בה הוא עובד, רכב ספורט ודלק על חשבון המעביד. שווי הרכב והדלק כהכנסה רעיונית של 3,000 ₪ נוספים. יצויין כי אין לנתבע תשלום לחברת ליסינג, אלא הרכב בעיקר משמשו לעיסוקיו הפרטיים ועל כן מהווה הכנסה רעיונית.
14. הורי הנתבע הקשישים, הינם אנשים אמידים בפני עצמם ועתירי נכסים, אביו היה משנה בכיר למנכ"ל בנק —, ובבעלותם בן השאר, משק במושב גנות בשווי 15 מיליון ₪, מתגוררים במיני פנטהאוז בבניין מפואר ברמת גן בו יש בבעלותם שתי דירות נוספות, דירה נוספת בתל אביב, קרקעות מפוזרות בארץ ועוד.
15. לפחות דירה אחת מהדירות שעל שם הוריו שייכת לנתבע בפועל אך הוריו נמנעו מלרשום על שמו לאור הסיכון בעסקיו. לעומתו, לאחותו הועברו כבר במתנה שתי דירות.
16. התובעת עבדה כמנהלת סניף בבנק – ב—, אולם הועברה מתפקיד מנהלת הסניף, לצינון בסניף –חיפה בתפקיד זוטר, ואין לדעת מה יהיה גורל המשך הקריירה שלה בבנק אם בכלל. כל זאת, בעקבות דיכאון בו היתה שרויה בשנת 2009, והעובדה כי ניהלה את החשבון שלה בבנק — בשותפות עם הנתבע, שהיה רשום בבנק זה כאסור בניהול חשבון, עקב מחיקת החוב שבנק — איפשר לנתבע בהסדר, מחיקת חוב בסך של כחצי מיליון ₪. כאמור הנתבע היה שותף בפועל בחשבון הרשום על שם התובעת-הנתבע הכניס כספים לחשבון והשתמש בכרטיס אשראי שירד מהחשבון הזה.
17. בעקבות הנסיעות היומיומיות מ- ל- נוספו לתובעת הוצאות רכב וליסינג בסך של 6,000 ₪ נטו בממוצע לחודש, אשר כלולים בשכרה אך מוצאים בפועל לצורך עבודתה. על כן יש להפחית סך של 6,000 ₪ משכרה הממוצע נטו לחודש, כפי המופיע בתלוש.

18. שכרה הממוצע בשנה האחרונה, בניכוי תשלומיי החזר בגין רכב דלק וליסינג הינו 10,900 ₪, נטו לחודש בממוצע לאחר הפחתת החזרים על הוצאות רכב.
19. יצויין כי, בשנת 2013 היו בבית ארבע נפשות שכן הבן החייל של התובעת שירת רחוק מהבית והגיע אך מספר פעמים בודדות בחודש לביקור. בנה של התובעת בעת שירותו הסדיר, היה מקבל דמי כיס מהצדדים בסך 1,000 ₪ לחודש וביתו של הנתבע התגוררה עימם באותה עת, והוצאותיה מומנו על ידי הצדדים. כן היה הנתבע משלם מזונות ילד אחד מנישואיו הקודמים בסך 1,750 ₪ לחודש(טרם הצמדה), באותה תקופה, זאת מהחשבון על שם הוריו. במשך הקשר שילם מזונות כל ילדיו לכל ילד 1750 ₪ טרם הצמדה למדד ובנוסף מדור מהוון שולם מראש. הסכומים הללו שולמו מהחשבון הרשום על שם הוריו, גם בתקופות שלא עבד כלל. כך בעוד התובעת מכניסה סכום מזונות בסך 2,000 ₪ עבור בנה מאביו, הנתבע הוציא ושילם סכומי מזונות עבור ילדיו.
20. לנתבע מקור הכנסות קבוע ויציב בנוסף להשתכרותו, והראיה הכספים שהעביר כל חודש באמצעות החשבון על שם הוריו והוא יורש של ממון רב. כאמור חלק מהרכוש הרשום על שם הוריו לרבות כספים שייכים בפועל לנתבע אך מפאת החשש מנושים עקב הסתבכותו בעסקים, לא נרשמו על שמו.

הצטברות החובות

20. במשך שנים רבות התנהל משק הבית כמשק גרעוני קבוע, כך חיו, כאשר ההלוואות שנלקחו היו לטובת תשלום השכירות. מנגד הנתבע לבדו היה מכניס לחשבון סכומים בשיעור ממוצע של כ- 230,000 ₪ לשנה (החל משנת 2009 ועד 2012 כולל) כאשר בשנה האחרונה לקשר וליחסים, שנת 2013, הוא הפחית בכוונה תחילה את הפקדותיו לחשבון והכניס מכספים המצויים בחשבון הרשום על שם הוריו יחד עם משכורתיו רק 180,000 ₪, למרות שיכל להכניס את הסכום הרגיל, שהכניס גם בשנים שלא עבד, דבר שתרם להצטברות החובות. ראה טבלאות אקסל של הכנסות והוצאות מחשבון הבנק ודפי החשבון המצורפים. כך תרם הנתבע להצטברות הלוואות והתחייבויות, שכן רמת החיים בבית המשיכה להיות כפי שהיתה.
21. ביום 1/4/14 סך ההלוואות הגיע לכדי 360,000 ₪ (כ- 250,000 ₪ הלוואות מבנק — כ- 70,000 ₪ הלוואות בכרטיסי אשראי וכ- 25,000 ₪ הלוואה נוספת מחברת ביטוח). ראה נספח ט'.
22. הנתבע כבר תיכנן בשנה האחרונה לקשר לעשות "אקזיט" כלכלי מוצלח מהקשר-לשיטתו החובות הרשומים על שם האישה הם רק של האישה בעוד הוא שומר את כספיו המצויים בחשבון הרשום על שם הוריו לעצמו כחיסכון, כשכל הוצאותיו הם מהחשבון הרשום על שם האישה, והוא אף משתמש בכרטיס אשראי שיורד מחשבון זה, למימון כל צרכיו גם אלו האישיים לרבות הוצאות ביתו מנישואיו הראשונים. כך, הוא אינו מוכן להשתתף בהחזר מחצית ההלוואות וההתחייבויות שהצטברו בזמן הקשר והוא טוען כי על האישה לשאת בהם לבדה.

המשטר הרכושי וצבירת החובות המשותפים

28. הצדדים ניהלו משטר של הפרדה רכושית למעט הרכוש שהשתמשו בו לחיי היום יום, הוא המטלטלין והחשבון בבנק — הרשום על שם האישה, לרבות הלוואותיו וחיוביו. זה החשבון ששימש כחשבון משותף בפועל במשך ששת השנים האחרונות לקשר. חשבון זה שימש לניהול הוצאות משק הבית המשותף, אליו הכניס הנתבע כספים וכן החזיק בכרטיס אשראי שחיוביו ירדו מחשבון זה.
29. ראיה להפרדה רכושית זו, היא בן היתר העובדה שלנתבע היו כארבע חברות, שנוהלו על ידו והיו שלו ובבעלותו והתובעת לא היתה מעורבת בהן ואף ההכנסות וההוצאות נוהלו מחשבונותיו הנפרדים של הנתבע. אף שסגר את עסקיו בשנת 2008, החזיר את החוב מהכספים אשר בחשבון שעל שם הוריו והגיע להסדר עם בנק, והתובעת לא היתה מעורבת בזה כלל וכלל. מעולם במשך 13 שנים של קשר זוגי, לא רכשו יחד רכוש משותף ולא רשמו רכוש כמשותף.
30. מאז סגירת חשבון הבנק שהיה על שם הנתבע לבדו, עוד בשנת 2009, במסגרת ההסדר עם בנק, אשר מחק לו חוב של כחצי מיליון ₪, הצטרף הנתבע כשותף בפועל שאינו רשום, לחשבון הבנק בבנק, שעל שם התובעת לבדה, ורק לאחר ההחלטה על הפרידה במרץ 2014 פתח הנתבע חשבון משלו בבנק אחר.
31. הנתבע לא עבד במשך כשנתיים תמימות משנת 2008 ועד שנת 2010, אך המשיך להזרים כספים מהחשבון על שם הוריו לחשבון שעל שם התובעת וכן ירדו כל הוצאותיו המשותפות והאישיות, מחשבון זה.
32. עד לשנת 2009, הוצאות ניהול הבית והמשפחה היו משולמות, מתוך שלושה חשבונות-החשבון על שם האישה, החשבון על שם הנתבע והחשבון על שם הוריו. במשך ששת השנים האחרונות, החל משנת 2009, סגר הנתבע את החשבון שהיה רשום על שמו והחל להשתמש בחשבון שעל שם האישה, כחשבון שלו בפועל. לנתבע לא היו חשבונות על שמו כלל וכלל אלא רק שני חשבונות הרשומים על שם אחר-החשבון על שם האישה והחשבון שרשום על שם הוריו.
33. הנתבע הכניס לחשבון, כספים רבים למחיית כל המשפחה שכללה חמש נפשות (ביתו, בנה של התובעת, הבת המשותפת ושני הצדדים). החל משנת 2009, החלו כל הוצאות המשפחה במלואם, להיות מועמסים אך ורק מהחשבון הזה כשהנתבע מכניס כספים מתוך החשבון שעל שם הוריו, גם בתקופות שלא עבד ובנוסף את משכורתו בתקופות שעבד.
34. לאור רמת החיים הגבוהה והעובדה שהנתבע הפחית את הכנסותיו יחסית לשנים קודמות, בשנה האחרונה ליחסים כאשר היחסים היו מתוחים ומעורערים, צברו הצדדים חובות, באמצעות הלוואות שנטלה התובעת הן מחברות כרטיסי האשראי והן מהבנק עצמו, אשר עומדים על סך מצטבר של כ- 360,000 ₪ נכון ליום הפירוד. הנתבע התנער מחובתו להשתתף בחובות אלו שנוצרו בחשבון המשותף, והלוואות מחברות אשראי, ששימשו לצרכי המשפחה, והתובעת היא שמשלמת כל חודש החזר של 4,000 ₪ בגין הלוואות אלו לבדה, והנתבע מסרב להשתתף בתשלום.
35. יצויין כי הנתבע יכול בהינד עפעף לכסות את חלקו בחובות המשותפים, ולשלם את מזונות ביתו, אך הוא מתחמק מכל אחריות. יש לו כספים רבים המצויים בחשבון על שם הוריו ונכסים שלו הרשומים על שם הוריו כאמור לעיל. כאמור וכפי המוכח בתדפיסי חשבון בנק וטבלת האקסל, הנתבע הכניס מזומנים רבים לחשבון הבנק, באמצעות העברה בנקאית במזומן או דרך האינטרנט, מהחשבון על שם הוריו, והדבר מהווה מקור הכנסה קבוע של הנתבע, בסך של 20,000 ₪ מזומן נטו לחודש. גם כשלא עבד בשנים 2009 ו- 2010 הכניס מזומנים רבים לחשבון בסך זהה בקירוב.

זכויות סוציאליות

31. לאור היות הצדדים ידועים בציבור והמשטר של הפרדה כלכלית ששרר, אין הזכויות הסוציאליות שנצברו משותפות לצדדים. כל צד ידע שהרכוש שעל שמו נשאר שלו, למעט חשבון הבנק בו השתמש הנתבע.
32. ראה ע"א 4385/91 סלם נ' כרמי פ"ד נא(1) 337, 347:

"חזקת שיתוף, שלא הובאו ראיות לסתירתה-עשויה להעיד רק על שיתוף בנכסים המשמשים את בני הזוג בחיים היומיומיים, או שנרכשו על ידם במשותף. להחלת דין שיתוף על נכסים אחרים של מי מהם, ולו גם כאלה שנצברו על ידיו בתקופת החיים המשותפים, תידרש ראיה נוספת כלשהי, שתעיד(לפחות באורח נסיבתי) על כוונת שיתוף בנכס המסויים (או בכלל נכסיו) של בן הזוג".

33. כלומר, נטל ההוכחה לשיתוף אם בכלל יחול על בן הזוג. יש צורך בראיה נוספת כלשהיא ואין די בחזקת השיתוף לבדה-היינו חזקת שיתוף במקרה של ידועים בציבור חלשה יחסית לחזקת השיתוף העוסקת בבני זוג נשואים. ראה תמ"ש (ת"א) 26821/01 צ.ר נ' א.פ, מאת השופטת צ. צפת שקבעה את הנ"ל על סמך פרשת סלם נ. כרמי ושחר נ. פרידמן.
34. בנוסף ולחילופין, למיטב ידיעת התובעת, הנתבע כמעט ולא צבר זכויות סוציאליות בעצמו. בתקופות שהיה עצמאי לא דאג לחסכונות פנסיוניים וגם בתקופות שלא עבד לא הפריש כספים, למרות שיכל לעשות כן, מאחר וכבר יש לו כספים רבים צבורים בחשבון על שם הוריו. הוא לא עשה כן, מאחר ועתידו מובטח כבר ממילא, בעושר והון רב, מירושת הוריו העתידית, ואין לו כל צורך לחסוך זכויות סוציאליות להבטחת עתידו, כעת. על כן הוא מנוע מלבקש מחצית מהזכויות שחסכה בת הזוג, שכן בכך שלא חסך חיסכון סוציאלי, בעצמו לעצמו, גילה דעתו שאין הוא זקוק כלל לחסכונות סוציאליים, קל וחומר, שאינו זקוק לחסכונות של האישה, שזה כל מה שיש לה, והוא מנוע מלקחת את המחצית שלה. ויודגש חיסכון סוציאלי אינו חיסכון רגיל, אלא מעבר לו, מטרתו להגן ולהבטיח את עתידו של החוסך, בתקופות בהן לא יוכל לעבוד. הנתבע הוכיח כי אינו זקוק ולא רוצה בהגנה זו ואינו יכול כעת לדרוש אותה בדיעבד מבת זוגו ובכך לפגוע בהגנה שסיפקה לעצמה תוך הסתמכות על מצגו של הנתבע.

מטלטלין

35. לבני הזוג ישנם מטלטלין רבים שהיו בבית, התובעת זכאית למחצית שווי תכולת הבית ו/או מחצית לאחר חלוקה בעין.
36. לפי חוק המטלטלין, תשל"א-1971, ולאור הזכויות הקנייניות ו/או המעיין קנייניות שיש לתובעת במטלטלין ורצונה לפירוק השיתוף, זכאית התובעת לצו המורה על פירוק השיתוף במטלטלין.

37. הנתבע נטל את כל המטלטלין שהיו בבית הצדדים למעט ציוד אישי של הקטינה והאם. מדובר במוצרי חשמל חדשים ויקרים וריהוט. האם נאלצה לרכוש ריהוט ומוצרי חשמל מחדש שעלותם נראית בכרטיסי האשראי וכן בקבלות המצ"ב ומסומן כנספח יא'.
38. אשר על כן מתבקש כבוד בית המשפט כדלקמן:

• א. להצהיר כי הצדדים הינם ידועים בציבור וכי על הנתבע לשאת במחצית כל החובות וההלוואות שהצטברו בזמן הקשר, מכל מין וסוג, לרבות בחשבון אשר בבנק, לחברות כרטיסי אשראי וחברת הביטוח, נכון ליום 1/4/14, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
• ב. להורות כי על הנתבע לשלם לתובעת סך של 5,000 ₪ בתוספת הצמדה וריבית מיום 1/9/14 ועד יום התשלום בפועל בגין מחצית מכספים משותפים, שהופקדו בעירבון ושחולטו עבור תשלום חובותיו של הנתבע, שנוצרו לאחר הפירוד.
• ג. להצהיר כי על הנתבע להשיב לתובעת מלוא כל תשלום שתחוייב בגין הוצאות מגוריו של הנתבע לבדו בבית המגורים המשותף השכור, שברח' ב-, שנצבר החל מחודש 1/4/14 ועד בכלל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
• ד. להצהיר כי התובעת היא הבעלים של מחצית מהמטלטלין שהיו בבית המגורים המשותף ולחייב את האיש להשיב לתובעת מחצית מהמטלטלין ו/או מחצית משווי המטלטלין שהיו בבית כפי שווי רכישת המטלטלין החדשים שנאלצה התובעת לרכוש.
• ה. להורות כי הזכויות הסוציאליות מכל מין וסוג, שצברה האישה הן רק בבעלות האישה. לחילופין בלבד, אם יוחלט כי היה שיתוף בזכויות הסוציאליות, אזי להורות על זכאותה של התובעת למחצית מהכספים והזכויות שצבר הנתבע מכל מין וסוג, מתחילת הקשר ועד ליום הפירוד, לרבות בחשבון הרשום על שם הוריו ו/או אחר וכל רכוש מכל מין וסוג אשר יתגלה במהלך המשפט, שנצברו במהלך הקשר.
• ו. לחייב את הנתבע בתשלום הוצאות המשפט ובשכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ כדין.

טלי אויזרוביץ, עו"ד

ב"כ התובעת

הפוסט דוגמא לכתב תביעה לפירוק שיתוף בחובות ובנכסים הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

כתב תביעה

1. הצדדים היו בני זוג וניהלו משק בית משותף, החל מתחילת שנת 1997. הם מעולם לא נישאו כדמו"י כדין המדינה. הצדדים ערכו טקס נישואין פרטי, לא דרך הרבנות, מאחר והנתבעת שהיתה אלמנת צה"ל, מזה חמש עשרה שנים בתחילת הקשר, לא רצתה לאבד את קצבתה. התובע שהינו אדם דתי, דרש לחיות עם אישה על פי ההלכה היהודית.
2. אשר על כן, חוק יחסי ממון אינו חל על הצדדים אלא חזקת השיתוף החלה אצל בני זוג ידועים בציבור והדין הכללי, כגון דיני עשיית עושר.
3. בין הצדדים שררה הפרדה כלכלית בכל נכסיהם, למעט בנכסים בהם השתמשו במשותף, הם דירת המגורים, בה גרו כחמש עשרה שנים, המטלטלין והרכב.
4. התובע הוא בן 60 כיום והנתבעת בת 69. לנתבעת שלוש בנות בגירות, ואילו התובע גרוש ולו שישה ילדים מהם היו בעת תחילת הקשר שלוש קטינות. כיום הקטנה ביותר היא חיילת, שהתובע מכלכל כמו גם בת נוספת.
5. התובע המשיך לתמוך בגרושתו וילדיו, מהכספים שבחשבונו הפרטי, לרבות תשלום משכנתא וכן מתן זכות מגורים במחצית דירתו, לגרושה, עד שהקטנה ביתר תיהיה בת 18.
6. מאחר וגרושתו של התובע, סובלת ממחלת נפש, לאור מצבה הקשה, נותן לה התובע זכות מגורים בחלקו בדירה לכל ימי חייה, לרבות לביתו, שהינה חיילת וגרה עדיין עם האם.
7. הנתבעת, סרבה להתחתן עם התובע, מאחר והדבר היה גורר הפסד קצבת אלמנת צה"ל שקיבלה בסך של כ- 6,400 ₪ כסכומה היום, כפי הודאת הנתבעת בכתב תביעתה. ייתכן שאף למעלה מכך. כל השנים חסכה הנתבעת את קיצבתה זו.
8. הצדדים הכירו לפני כארבע עשרה וחצי שנים, מתוכם חיו יחד שתיים עשרה שנים, שכן נפרדו באמצע שנת 2007, למשך שנתיים וחצי. בזמן הזה היתה לתובע אישה אחרת עימה חי יחד חיי משפחה.
9. ביום 1/1/10 חזרו בני הזוג לחיות יחד ונפרדו שוב בסוף יולי 2010, עת האישה לקחה את מפתחות התובע בעת שהיה בבית הכנסת ולא נתנה לו להיכנס הביתה. האישה בשרירותיות רבה, סרבה לתת לתובע את בגדיו, ספרי הקודש שלו, חפציו האישיים וגם שעון יקר ערך בשווי 10,000 ₪ מוחזק בן ערובה אצלה. התובע יצא ובגדיו לגופו ונאלץ לרכוש לעצמו, ספרי קודש ובגדים ונגרמה לו הוצאה גדולה בשל כך.

הכנסות הצדדים

1. התובע, אינו עובד החל מחודש פברואר 2011, כשפרש לאחר 37 שנות עבודה כפקיד בבנק. כשעבד השתכר בסביבות 12,000 ₪ נטו. כיום התובע אינו מקבל פנסיה חודשית כלל מאחר וקיבל פיצויי פרישה בסכום אחד. החודש הוא מסיים לקבל דמי אבטלה בסך של כ-4,000 ₪ לחודש ונותר ללא הכנסות. התובע מחפש עבודה כבר חצי שנה, בכל תחום,  אך לא מצליח לעבור ולו ראיון אחד.
2. הכנסות הנתבעת כיום הם כ-8,200 ₪ לכל הפחות. הנתבעת מעולם לא עבדה בזמן החיים המשותפים, וקיבלה קיצבת אלמנת צה"ל. כיום הנתבעת מקבלת קיצבה זו בסך של כ-6,400 ₪ וגם קיצבת זיקנה מביטוח לאומי בסך של כ- 1,800 ₪ לחודש.
3. הנתבעת אמורה לקבל מענק אלמנות צה"ל בסך 100,000 ₪, שצה"ל מעניק לכל מי שהיתה אלמנה כבר בשנת 1999. כלומר, בגין התקופה שהיתה כבר בקשר זוגי עם התובע.

משטר כלכלי

1. חזקת השיתוף לה טוען התובע קמה רק בנכסים ששימשו את בני הזוג בחיי היום יום במשותף, כגון דירת המגורים, המכונית והמטלטלין ולא בחשבונות בנק, לא בחסכונות ולא בזכויות הסוציאליות.
2. ראה ע"א 4385/91 סלם נ' כרמי פ"ד נא(1) 337, 347:

"חזקת שיתוף, שלא הובאו ראיות לסתירתה-עשויה להעיד רק על שיתוף בנכסים המשמשים את בני הזוג בחיים היומיומיים, או שנרכשו על ידם במשותף. להחלת דין שיתוף על נכסים אחרים של מי מהם, ולו גם כאלה שנצברו על ידיו בתקופת החיים המשותפים, תידרש ראיה נוספת כלשהי, שתעיד(לפחות באורח נסיבתי) על כוונת שיתוף בנכס המסויים (או בכלל נכסיו) של בן הזוג".

1. כלומר, הפסיקה קובעת כי כאשר מדובר בנכסים שלא משמשים לחיי היום יום, של ידועים בציבור יש צורך בראיה נוספת כלשהיא ואין די בחזקת השיתוף לבדה-היינו חזקת שיתוף במקרה של ידועים בציבור חלשה יחסית לחזקת השיתוף העוסקת בבני זוג נשואים. ראה תמ"ש (ת"א) 26821/01 צ.ר נ' א.פ, מאת השופטת צ. צפת שקבעה את הנ"ל על סמך פרשת סלם נ. כרמי ושחר נ. פרידמן.

נכסים פיננסיים, חסכונות, חשבונות בנק וזכויות סוציאליות

1. בנכסים הכספיים, משכורות והכנסות ובזכויות הסוציאליות, שררה הפרדה רכושית, ולא היה להם אפילו חשבון בנק משותף לניהול הוצאות הבית. בני הזוג נהגו בהפרדה מוחלטת בכל החשבונות הפרטיים ושמרו על עצמאותם הכלכלית-כל אחד לעצמו. כל אחד שלט שליטה מלאה ברכושו הנפרד.
2. היו לתובעת חשבונות בנק  על שמה בלבד בבנק אוצר החייל, בנק הפועלים ובנק המזרחי. שם הפקידה את קצבת אלמנת צה"ל, שקיבלה שלא כדין, בגלל שהסתירה מהמדינה את העובדה שיש לה בן זוג.
3. התובע ניהל חשבון פרטי משלו, לשם הפקיד את משכורתו מעבודתו כפקיד בבנק –.
4. מחשבון זה, התובע המשיך כל הזמן לתמוך כלכלית בביתו הקטינה שגרה עם אימה וגם בגרושתו שהינה אישה חולה.
5. הנתבעת, מנגד מימנה גם את הוצאות בנותיה מחשבונותיה.
6. הצדדים התחשבנו רק על ההוצאות המשותפות להם והחליטו מי יממן מה כל פעם והיו חופשיים לעשות ככל העולה על רוחם בהכנסותיהם. התובע העביר 5,000 ₪ לחודש להשתתפות בהוצאות הבית והמזון המשותפים. התובע שילם על כל נסיעות בני הזוג לחו"ל ושילם עבור כל הבילויים משותפים.
7. האישה חסכה בחשבונותיה כספים והתובע צבר לעצמו זכויות סוציאליות מעבודתו. לצדדים היה ברור, שהאישה חוסכת את קיצבת אלמנות צה"ל והתובע חוסך את זכויותיו הסוציאליות לעצמו.
8. הנתבעת מודה בהפרדה במשכורות, הכנסות ונכסים פיננסיים, בתביעתה לאיזון משאבים, בסעיף 11 לתביעה. שם הצהירה כי היא נאלצה ליטול מידיי פעם הלוואות למימון הוצאות הבית ולחיות על חשבון הכספים אשר בחשבונותיה, מאחר והתובע שמר את כספיו לעצמו ועזר לפרקים לכאורה בפרנסת הבית.
9. ויובהר כי הכספים אשר בחשבונותיה, אינם כספי ירושת אימה אלא חסכונות שחסכה במהלך החיים המשותפים. הנתבעת לא הביאה בדל הוכחה לכך כי מדובר בכספי ירושה ולא צירפה לתביעתה אפילו תדפיס חשבון בנק, ולא בכדי. מכל מקום, לא נשמרה כל הפרדה בין כספי ירושה לכאורה לבין כספיי הכנסותיה.

1. במהלך שמונה חודשים לאחר שהתובע קיבל את זכויותיו, לא דרשה הנתבעת כספים אלו. גם בזמן שעוד חיו יחד וגם שלושה חודשים לאחר הפרידה. זה לבדו ראיה לכך כי היה לה ברור שאלו זכויות ששייכות לתובע בלבד. גם בעת הפרידה שארכה שנתיים וחצי לא באה בדרישות כספיות.
2. התובע שינה המצב, בשל העובדה שהסתמך על הסכמת הצדדים להפרדה בכספים ובנכסים שאינם משמשים אותם במשותף, רכש דירה במשותף עם בנו, שם הוא גר, ולא נותרו בידיו כספי הפרישה, לאחר תשלום הוצאות והתחייבויות ורכישת הדירה. מה שהיה איננו עוד כי התובע השתמש בכספים אלו. התובע בהסתמכו על ההפרדה בנכסים פיננסיים והשיתוף בדירת המגורים, לא חסך לעצמו כספים בזמן הקשר, הוציא ביד חופשית על טיולים לחו"ל ובתי מלון בארץ עם האישה, ועכשיו כשנפרדו, אין לו חסכונות, בזכויותיו הסוציאליות רכש קורת גג לראשו, אין לו הכנסה והקריירה שלו הסתיימה.
3. כרגע אין בידיו חסכונות או כספים, ואין לו עבודה ומצבו הכלכלי קשה, יש לו רק את מחצית הדירה שרכש, קורת הגג לראשו. הנתבעת, לעומתו, יש קורת גג ובנוסף מקבלת כ-8,200 ₪ כל חודש, עתידה מובטח, יש לה רכב יקר, מקבלת מענק גדול בסך 100,000 ₪ ויש לה חסכונות גדולים בבנק.

מטלטלין ורכב

1. התובע גם מימן רכישת ריהוט לבית ומוצרי חשמל. מבוקש להצהיר כי המטלטלין בבית משותפים וכי על הנתבעת להשיב לתובע מחצית מהמטלטלין ו/או מחצית שוויו.
2. בשנת — רכשה האישה רכב מסוג גולף מס' שילדה, במימון של התובע בסך 50,000 ₪, באמצעות הלוואה שלקח על עצמו ושאר הכספים מהנתבעת. הרכב שרשום על שם הנתבעת, שימש את שני הצדדים והנתבעת אף מודה בכך בכתב תביעתה. רכב זה משותף לשני הצדדים ויש להצהיר כי הרכב בבעלות משותפת לצדדים ועל האישה להעביר לבעל מחצית שווי הרכב כערכו ביום הפרידה.
3. כן יבקש כי יוחזרו לו בגדיו, ספריו ותשמישי קדושה וכן שעונו, שלבדו שווה כ-10,000 ₪.

שיתוף בדירת המגורים

1. התובע זכאי למחצית מזכויות הבעלות בדירת המגורים בה גרו הצדדים במשך כל שנותיהם יחד.
2. הצדדים שיפצו יחד את המטבח, והיתה על דירה זו משכנתא בסך של כ-400 ₪ לחודש.
3. הדירה בה גרו הצדדים, הידועה – (להלן:"הדירה"), נרכשה על ידי האישה בשנת 1988, שש שנים לאחר שהתאלמנה ולפני תחילת הקשר, אך מאחר ומדובר בנכס משפחתי מובהק, ובני הזוג הם ידועים בציבור חלה חזקת השיתוף בנכסים בהם השתמשו בחיי היום יום וגולת הכותרת היא דירת המגורים.
4. משקמה החזקה, הנטל לסתירת השיתוף מוטל על מי שטוען לשלילתו.
5. ראה ה"פ (ת"א) 1106-04 קריסטין הורש נ' בנק הפועלים, שם עלתה השאלה לגבי דירת מגורים שתחילתה ברכישת זכויות במגרש מקרקעין (נכס עסקי) אשר הפך לנכס משפחתי מובהק (השלמת בניית דירת המגורים) ושם צוטט פסק דין של בית המשפט העליון בעניין הצדדים לתיק לפיה, נעשתה הבחנה בין נכס עסקי-המגרש, אשר עליו לא חלה חזקת השיתוף והדירה, לאחר שהנכס העסקי הפך לנכס משפחתי, עליו כן חלה חזקת השיתוף, אשר גוברת על זכותו של הבנק לפי שטר משכנתא. בית המשפט העליון קבע כי המועד בו הפכה הדירה לנכס משפחתי מובהק, הוא הקובע לשיתוף, אף שהנכס העסקי נרכש לפני תחילת הקשר.
6. אשר על כן מבוקש להצהיר כי התובע הוא הבעלים של מחצית מזכות הבעלות בדירה.
7. לחילופין, היה ויוחלט כי היה שיתוף כלכלי בין הצדדים, הרי שלתובע מגיע מחצית מכל החסכונות שחסכה הנתבעת בחשבונותיה כל השנים המשותפות וכן מחצית מהמענק שהתקבל הנתבעת בסמוך לאחר הפרידה בגין תקופת החיים המשותפים.
8. לחילופין, במקרה שיוחלט כי הנתבעת זכאית למחצית ממה שנותר מזכויותיו הסוציאליות שנצברו במהלך 12 שנים שחיו יחד (מאחר והתובע פרש בפברואר 2011, כחצי שנה טרם הפרידה, תקופת הצבירה של זכויותיו הסוציאליות היא 11.5 שנים, מתוך 37 שנות עבודה), הרי שיש לקחת בחשבון את החובות וכספים שנצרכו על ידי הצדדים יחד או לחוד עד לפרידה.
9. התובע קיבל את זכויותיו הסוציאליות בסכום אחד, ביום 20/2/11, עוד טרם הפרידה. הצדדים נפרדו רק בסוף יולי 2011 והתביעות הוגשו באוקטובר 2011. במהלך תקופה זו נצרכו מוצרים שמומנו מכספיי הזכויות שהתקבלו. למשל: כספים והוצאות לצורך חיי היומיום נצרכו כ-50,000 ₪, בכ- 40,000 ₪ נוספים, כוסה חוב שהיה לתובע בבנק, 15,000 ₪ נוספים התחייבות בכרטיסי אשראי בגין טיולים לחו"ל שנסעו הצדדים יחד. יש להפחית את הוצאות הצריכה והחובות שהיו לתובע, מהחלק המשותף לכאורה, שנצבר בזמן הקשר הוצאות, שהובאו ראיות בגינן כעת ואלו שיוכחו בזמן דיון ההוכחות. יש להתחשב בכך כי מה שהיה איננו עוד וכי התובע השתמש בכספים אלו.

שיקולי צדק

1. גם הצדק מחייב, שלא לחלק את זכויותיו הכספיות של התובע עם האישה. אישה שזכתה בקצבה של כ-6,400 ₪ במשך 15 שנים, שלא היתה כלל זכאית לה, תסתפק בכספים אלו שקיבלה ולא תתעשר פעמיים-פעם במרמה מהמדינה ופעם שנייה מבן הזוג, הסמוי מעיניי המדינה, כאילו היתה נשואה לשני גברים במקביל.
2. ויובהר, התובע לא נהנה כלל ממרמה זו, שכן הוא לא ראה שקל מכספיה של הנתבעת, אלא להיפך-הוא זה ששילם עבור חלקו בהוצאות ועוד שילם את כל הבילויים, מתנות ריהוט ומוצריי חשמל ואיפשר לאישה לחסוך את קיצבתה הלא חוקית. התובע הוא זה שכן היה מעוניין בנישואין על פי ההלכה, שכן הינו אדם דתי והנתבעת מנעה זאת ממנו, חסכה את כספי קיצבתה ועכשיו תובעת את כבשת הרש שלו.
3. גם שיקולי צדק כלכליים מחייבים זאת. התובע בהסתמכו על ההפרדה בנכסים פיננסיים והשיתוף בדירת המגורים, לא חסך לעצמו כספים בזמן הקשר, הוציא ביד חופשית על טיולים לחו"ל ובתי מלון בארץ עם האישה, ועכשיו כשנפרדו, אין לו חסכונות, בזכויותיו הסוציאליות רכש קורת גג לראשו, אין לו הכנסה והקריירה שלו הסתיימה. לנתבעת לעומתו יש גם קורת גג, גם הכנסה קבועה של 8,200 ₪ וגם חסכונות עצומים שצברה בזמן הקשר.
4. לא רק שאין בידיו חסכונות או כספים, גם אין לו עבודה ומצבו הכלכלי קשה, וגם הבריאותי-נפשי, שכן הוא סובל מחרדות.
5. אשר על כן מתבקש כבוד בית המשפט כדלקמן:

• א. להצהיר כי התובע הוא בעל מחצית הזכויות בדירת המגורים אשר רשומה על שם האישה, הידועה -(להלן:"הדירה").
• ב. להורות על מתן צו לויתור סודיות כלפי כל גוף כלכלי בארץ ובחו"ל למסירת מידע כלכלי בנוגע לזכויות האישה, לרבות נדל"ן.
• ג. להצהיר כי התובע הוא הבעלים של מחצית מהמטלטלין בדירה והבעלים של מחצית מהרכב מסוג גולף ולחילופין לחייב את האישה להשיב לתובע מחצית מערך המטלטלין בדירה.
• ד. להורות לנתבעת להשיב לתובע את חפציו האישיים, בגדיו, תשמישי הקדושה ושעונו, אשר נשארו בדירת המגורים.
• ה. לחילופין בלבד, אם יוחלט כי היה שיתוף בזכויותיו הסוציאליות, אזי להורות על זכאותו למחצית מהכספים והזכויות של הנתבעת מכל מין וסוג, עד ליום הפירוד.
• ו. לחייב את התובעת בתשלום הוצאות המשפט ובשכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ כדין.

טלי אויזרוביץ, עו"ד

ב"כ התובע

הפוסט כתב תביעה לסעד הצהרתי לבני זוג ידועים בציבור הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

הפסיקה טרם החליטה בעניין סוגיית המאהבת. ההכרה המשפטית במאהבת כידועה בציבור, עשויה לגרום לאי נוחות מסוימת מבחינה חברתית ויכולה להיות מנוגדת לתקנת הציבור. פעמים רבות הקשר שהנרקם בין הגבר למאהבת מתאפיין באהבה גדולה במשך שנים. ישנם מקרים קיצונים בהם הגבר מנהל רומן של שנים עם מאהבתו, אשר במהלכו הם מבלים יחד, נוסעים לחו"ל, מרעיפים מתנות זה על זו, לנים יחד ומקיימים יחסי אישות ואף מתגוררים יחד לסירוגין. במקרים בהם הצדדים לא התגוררו יחד ולא ניהלו משק בית משותף, ישנו קושי להוכיח כי הייתה כוונת שיתוף בין הצדדים וכוונה ליצירת מערכת משפחתית. נראה כי בית המשפט בוחן כל מקרה ומקרה לגופו ובודק את הנסיבות האובייקטיביות של המקרה כמו גם את הנסיבות הסובייקטיביות.

בפסק דין מסוים, בית המשפט דחה תביעתה של אישה להכרתה כידועה בציבור , על אף שניהלה מערכת יחסים עם בן זוגה במשך 18 שנה. במקרה זה, הגבר היה נשוי והתגורר עם אשתו, והאישה ידעה על כך. בית המשפט הותיר את האישה בהגדרת מאהבת, וקבע כי לא הוכיחה שהיה הייתה ידועה בציבור, לא לפי הגישה המצמצמת ולא לפי הגישה המרחיבה.

לעומת זאת, בפסק דין אחר, בית הדין לעבודה הכיר באישה שבן זוגה חלק את זמנו בשני בתים. האחד עם אשתו והשני עמה. במקרה זה, האישה התגוררה עם המנוח כשנה לפני מותו, כשהמנוח התגורר במקביל גם עם אשתו החוקית. כאשר המנוח חלה, האישה אף טיפלה בו, בבית אשתו. נקבע כי גם אם הייתה הפסקה במגורים המשותפים, אין בה כדי לנתק את הקשר הקבוע בין הצדדים.

ולסיכום, השופט ברנזון עמד על ההבחנה בין המאהבת לידועה בציבור: ״יש כאן שני יסודות: חיי אישות כבעל ואישה וניהול משק בית משותף. היסוד הראשון מורכב מחיים אינטימיים כמו בין בעל ואשתו המושתתים על אותו יחם של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות, המראה שהם קשרו את גורלם זה בזה. בכד נבדל הקשר הזה מחיי פילגשות, למשל, שבהם הגבר מקיים מאהבת או ידידה ועושה זאת בעיקר להשגת סיפוק מיני בחיק אישה, ואולי גם כמקום מקלט למתן פורקן לנפשו מחיי נישואין בלתי-מוצלחים ומדכאים; והאישה, הפילגש — אצלה תופס בדרך כלל מקום נכבד מצבו החומרי ומעמדו החברתי של האיש המשמש לה פטרון וגומל חסדים, ותמורת זאת היא מעניקה לו את חסדיה הגופניים".

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מוסד הידועים בציבור
• פיצויים על בגידה
• השפעת בגידה על גירושין
• מיהם ידועים בציבור?
• מזונות ידועה בציבור

הפוסט הכרה משפטית במאהבת הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

ידועים בציבור הינו מוסד משפטי מכובד שזכה להכרה בחוקים רבים בישראל אשר מעניקים לו זכויות משפטיות חשובות ביותר בתחומי הרכוש והממון.

הידועה בציבור היא חלק מתא משפחתי מוכר, מוסד דמוי נישואין שכלולים בו כמעט כל היתרונות והחסרונות של מוסד הנישואין, והוא לגיטימי גם כששני בני הזוג נשואים לאחרים.

מוסד הידועים בציבור חייב להיענות לדרישת המונוגמיה ואין בן זוג יכול להיות ידוע בציבור של שני בני זוג.

על פי הפסיקה, כדי שבני זוג יחשבו לידועים בציבור, עליהם לקיים מספר דרישות:

• יחסי אישות.
• ניהול משק בית משותף.
• שיתוף במגורים.

אין כל הגדרת זמן או תקופת מינימום לפיה יחשבו בני הזוג לידועים בציבור, ויתכן שבני זוג שחיו שלושה חודשים בלבד יחשבו ידועים בציבור ואילו בני זוג שחיו יחד שנה לא יחשבו לידועים בציבור.

למוסד הידועים בציבור, השלכות על זכויות משפטיות רכושיות, למשל: השיתוף בדירת המגורים.

על ידועים בציבור חלה חזקת השיתוף, לפיה, קיימת הנחה, שבני זוג שחיים יחד מתכוונים לשתף אחד את השני ברכוש ובכל הכספים הנצברים במהלך הקשר, גם אם הוא רשום רק על שם אחד מהם.

התנאים לקיומה של חזקת השיתוף בנכסים בין בני זוג לא נשואים הם שניים: בני הזוג קיימו אורח חיים תקין והשקיעו מאמץ משותף. ויודגש, להוכחת אורח חיים תקין די בקיומם של חיים משותפים, אפילו לא שררה הרמוניה מלאה ביניהם.

מאמץ משותף יכול לבוא לידי ביטוי בניהול משק בית משותף ולא בהכרח בתרומה כספית למשק הבית.

בהתקיים שני התנאים לעיל, מתקיימת החזקה כי כל רכוש שנצבר, בלא כל קשר לשאלה על שם מי הוא רשום, הינו רכוש משותף. מי שרוצה לסתור חזקה זו – עליו הנטל.

כמובן שכל מקרה נבחן לגופו. נבחנת השאלה האם העובדה שבני הזוג לא נישאו מלמדת על ארעיות הקשר, או שמא מדובר על תקופת ניסיון לפני נישואין. כן בודק בית המשפט האם הייתה כוונת שיתוף.

הפסיקה דורשת ראיות בעלות משקל כבד להוכחת הכוונה שהרכוש יהיה משותף.

מזונות לידועה בציבור

חוק הירושה קובע לידועה בציבור, זכות למזונות מן העיזבון, אך ככל שמדובר במזונות בעקבות פרידה, אין זכר לזכות זו בדין האישי (בהלכה) או בחוק האזרחי בישראל.

הגישה אשר שלטה בפסיקה לפיה בהעדר הסכם ממון בכתב אין הידועה בציבור זכאית למזונות שונתה במספר פסקי דין חדישים, לפיהם נפסקו מזונות לידועה בציבור לאחר הפרידה.

בית המשפט קיבל את האפשרות לפסוק מזונות משקמים לידועה בציבור שנפגעה מהפרידה, זאת לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, כאשר ערכי ההגינות, השוויון והצדק מחייבים זאת. הביסוס לזכות המזונות נובע מכך שיש לאפשר תקופת זמן סבירה להליכי פירוד בין בני זוג, מעין זמן התאוששות.

הסכם ממון, בו קבועים חובותיהם וזכויותיהם של הידועים בציבור במקרה של פרידה, איזה רכוש שייך למי מבני הזוג, וקביעת סכום מזונות לאישה, מונע תביעות עתידיות ושומר על רכושו של כל צד.

יש לזכור כי בת הזוג הידועה בציבור יורשת ככל אישה חוקית מחצית מרכושו של בן זוגה. הסכם ממון קובע איך יתחלק הרכוש בזמן פרידה, בעוד בני הזוג חיים, אולם אם ברצון הצדדים להבטיח רכושם לילדיהם, לאחר מותם, עליהם לערוך בנוסף להסכם ממון, צוואה.

הסיבה היא שרק צוואה יכולה לקבוע זכויות רכושיות וממוניות, לאחר המוות. מומלץ לאשר הסכם ממון בין בני זוג ידועים בציבור בבית המשפט לענייני משפחה.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מיהם ידועים בציבור?
• התפתחויות וחידושים בתחום
• זכאות למזונות
• הגדרת ידועים בציבור

הפוסט מוסד ידועים בציבור הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

על הידועים בציבור חלה הלכת השיתוף בין בני זוג. התנאים לתחולתה של הלכת השיתוף בנכסים בין בני זוג לא נשואים הם שניים:

• קיום אורח חיים תקין,
• מאמץ משותף.

מאמץ משותף יכול לבוא לידי ביטוי בניהול משק בית משותף ובגידול הילדים ולא בהכרח בתרומה כספית למשק הבית.

בהתקיים שני התנאים לעיל, מתקיימת החזקה כי כל רכוש שנצבר, בלא כל קשר לשאלה על שם מי הוא רשום, הינו רכוש משותף. מי שרוצה לסתור חזקה זו – עליו הנטל.

נטל ההוכחה רובץ על ידוע בציבור הטוען לשיתוף ברכוש והוא כבד יותר מנטל ההוכחה כשמדובר בבני זוג נשואים. עם זאת, במרבית המקרים בהם בני זוג חיים יחד תחת קורת גג אחת כזוג אף שלא נישאו מעולם, ויחסים אלו נשמרים למשך שנים, תתקיים החזקה לפחות לגבי נכסים ששימשו את המשפחה ביום-יום (כמו דירת המגורים) ובאין ראיות סותרות – תהיה המסקנה כי בין בני הזוג מתקיים שיתוף בנכסים. יחד עם זאת, קיימים מקרים בהם תיסתר תחולתה של החזקה בקשר לנכס אחד או לכלל הנכסים.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• שיתוף בנכסים חיצוניים
• יחסי ממון ידועים בציבור
• ירושה של ידועים בציבור
• שיקולים בעת חלוקת רכוש
• חלוקה בין בני זוג

הפוסט רכוש ידועים בציבור הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

הדרישות הבסיסיות להגדרת ידועים בציבור הם: ניהול חיי משפחה וניהול משק בית משותף. דרישות אלו אינן עומדות בפני עצמן והן מצטברות. בפסיקה, קיימות מספר גישות שונות לגמישות הגדרת מעמדם של ידועים בציבור, בעיקר בנוגע למשך הזמן בו התקיימו חיים משותפים.

הפסיקה הרווחת היא כי נדרשת תקופה מינימאלית של שלוש שנים, אך קיימים גם פסיקות נוספות המגדירות חיים משותפים גם כתקופות קצרות מכך. הכוונה בקיום משק בית משותף דומה לנהוג אצל בעל ואישה, כאשר כל אחד תורם למשק הבית המשותף, כפי יכולתו. הקביעה לוקחת בחשבון כיצד ראו בני הזוג את עצמם ואת מערכת היחסים ביניהם וכן, כיצד ראה הציבור את מערכת היחסים בין הצדדים.

פסק דין בנושא ידועים בציבור

פסק דין 4520/05 של בית המשפט לענייני משפחה מאת כבוד השופטת שפרה גליק דן בתביעה כספית של בני זוג האחד כנגד השני לאחר חיים משותפים של שנתיים וחצי. במקרה זה, בית המשפט קבע כי הצדדים היו ידועים בציבור. הצדדים התגוררו יחד כבני זוג, תקופה של כשנתיים, הוכח כי הם קיימו משק בית משותף. בנוסף, נראה מהעדויות כי על פי תפיסתם של הצדדים, מערכת היחסים ביניהם הייתה של ידועים בציבור וכך גם תפסו זאת מכריהם.

קביעה זו של בית המשפט באה למרות מספר קשיים, ביניהם העובדה שהאישה נתנה לגבר הלוואות שונות, דבר שמהווה חריג בהתנהגותם של בני זוג הנוהגים כבני משפחה, וכן העובדה שמגוריו של הגבר אצל האישה היו 'סידור נוח' בלשון הפסיקה. אולם בהתחשב בגילם הלא צעיר, צניעותם הכלכלית, העובדה שהמדובר אצל שניהם ב'פרק ב', והעובדה ששניהם חיפשו אהבה (הכירו דרך אתר 'קופידון'), מלמדת שחברים אלא חיו כבני זוג ידועים בציבור.

קשר של ידועים בציבור כראיה לרכוש משותף

על אף הקביעה כי הם ידועים בציבור, נדחו התביעות הכספיות של שני הצדדים, מאחר ועל פי ההלכה המשפטית אין העובדה שקיים בין צדדים קשר של ידועים בציבור בפני עצמה ראיה לקיום שיתוף רכוש. הנטל הרובץ על ידוע בציבור, הטוען לשיתוף בנכסי בן זוגו, הוא כבד יותר מן הנטל הרובץ בנסיבות דומות על בן זוג נשוי במסגרת הליך גירושין, במיוחד כאשר אין מדובר בנכס משפחתי מובהק.

במקרה זה, היחסים בין בני הזוג היו בעלי אופי של הפרדה מוחלטת בין העסקים לחיי המשפחה: ההלוואות הכספיות שנתנו על ידי בת הזוג לבן זוגה, היעדר חשבון בנק משותף. הפרדה זו מצביעה על העדר כוונת שיתוף כלכלי בין הצדדים.

במקרה זה, לבת הזוג היה עסק עצמאי והיא העסיקה בשכר את בן זוגה כמקדם מכירות. בית המשפט קבע כי לא נקשר כל הסכם שותפות לגבי העסק של בת הזוג בין הצדדים, ולפיכך נדחתה תביעתו הכספית של בן הזוג לשותפות בעסק.

בן הזוג הועסק על מנת להגדיל ולפתח את עסקיה של בת הזוג, ולכן על עצם הרחבת העסק וגדילתו במהלך הזמן בו הם היו ידועים בציבור, הוא קיבל שכר. בנוסף המוניטין של בת הזוג, הוא פרי כישרונה, והיא זו אשר צברה את המוניטין שלה, יזמה את הקמת עסקה, היא יצרה אותו והיא הפעילה אותו הרבה לפני שהכירה את התובע, ולא סביר כי לאחר שנתיים וחצי בהן העסיקה את בן הזוג כמקדם מכירות, היא צריכה להתחלק עימו ברווחים או במוניטין שלה.

תחום זה של תביעות כספיות, הנו תחום מורכב ורבים האנשים שאינם מודעים למלוא זכויותיהם. בכל מקרה של פרידה לאחר חיים משותפים לאורך זמן, כדאי להתייעץ עם עורכי דין הבקיאים בתחום זה של תביעות כספיות. ייעוץ משפטי מקצועי יסייע לכם למצות את זכויותיכם.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• רכוש ידועים בציבור
• מוסד הידועים בציבור
• יחסי ממון ידועים בציבור
• התפתחויות וחידושים בתחום
• מיהם ידועים בציבור?

הפוסט הגדרת ידועים בציבור הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

ידועים בציבור הינו מוסד משפטי מכובד שזכה להכרה בחוקים רבים בישראל אשר מעניקים לו זכויות משפטיות חשובות ביותר בתחומי הרכוש והממון. הדרישות להגדרת בני זוג כידועים בציבור הם: יחסי אישות, ניהול משק בית משותף ושיתוף במגורים.

מוסד דמוי נישואין זה לגיטימי גם כששני בני הזוג נשואים לאחרים. הוא מתפתח ומתקדם עם התקדמות הזמן ומתאים עצמו להלכי הרוח המשתנים של החברה.

מזונות לאישה הידועה בציבור

למזונות לידועה בציבור בעקבות פרידה אין זכר בחוק האזרחי בישראל. יתרה מכך על פי הדין האישי של הגבר (ההלכה היהודית) אין הוא חב ברגיל במזונות הידועה בציבור. הגישה אשר שלטה בפסיקה לפיה בהעדר הסכם ממון בכתב אין הידועה בציבור זכאית למזונות שונתה במספר פסקי דין חדישים לפיהם נפסקו מזונות לידועה בציבור לאחר הפרידה.

בית המשפט ביסס את הזכות למזונות גם לאחר הפירוד על הסכם משתמע בעל פה, אשר תוכנו משתנה, כמובן, על-פי הנסיבות. למשל אשה שמסולקת מהבית המשותף בפתאומיות תוך הפרת הסכם משתמע לפיו יש לתת תקופת זמן סבירה להליכי פירוד זמן להתאוששות. כלומר בית המשפט קיבל את האפשרות לפסוק מזונות משקמים לידועה בציבור שנפגעה מהפרידה זאת לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו כאשר ערכי ההגינות, השוויון והצדק מחייבים זאת. העיקרון המשפטי המופעל הוא עיקרון תום הלב.

עקרון תום הלב קובע כי ההתנהגות שלהם זה כלפי זו "צריכה להיות ביושר ומתוך הגינות על-פי תחושת הצדק של החברה בישראל… אדם לאדם – לא זאב, ולא מלאך; אדם לאדם – אדם". שיקולים אלה יפים במיוחד בתחום מערך היחסים בין בני זוג. במסגרת מערך יחסים זה יש צורך לייחס חשיבות לשיקולים הנוגעים להגנה על צדדים חלשים במשפחה, שיקולי הוגנות, שוויון, דאגה לילדים הגדלים בתא המשפחתי ועוד. כל אלה ניתנים למימוש באמצעות כלי תום הלב.

חזקת השיתוף ברכוש

על ידועים בציבור חלה חזקת השיתוף לפיה קיימת הנחה שבני זוג שחיים יחד מתכוונים לשתף אחד את השני ברכוש ובכל הכספים הנצברים במהלך הקשר גם אם הוא רשום רק על שם אחד מהם. הרחבה של החזקה היא גם על רכוש מלפני תחילת הקשר ורכוש עסקי שאינו קשור קשר ישיר לזוגיות.

התנאים להוכחת היות בני הזוג ידועים בציבור הם שניים: קיום אורח חיים תקין והשקעת מאמץ משותף. להוכחת אורח חיים תקין די בקיומם של חיים משותפים אפילו לא שררה הרמוניה מלאה. מאמץ משותף פירושו ניהול משק בית משותף ולא בהכרח בתרומה כספית. בהתקיים שני התנאים לעיל בני הזוג הינם ידועים בציבור וחלה עליהם חזקת השיתוף חזקה הניתנת לסתירה. החזקה חלה על הרכוש אשר רכשו בני הזוג יחד במהלך החיים המשותפים והרכוש בו השתמשו הצדדים בחיי היום יום כגון: דירה ומטלטלין. לגבי רכוש אחר שלא שימש לחיי היום יום כגון חברה בע"מ, מניות וכו' יש צורך להוכיח כי היתה כוונת שיתוף בו.

בע"א 4385/91 סלם נ' כרמי פ"ד נא(1) 337, 347 נקבע:

"חזקת שיתוף, שלא הובאו ראיות לסתירתה-עשויה להעיד רק על שיתוף בנכסים המשמשים את בני הזוג בחיים היומיומיים או שנרכשו על ידם במשותף. להחלת דין שיתוף על נכסים אחרים של מי מהם ולו גם כאלה שנצברו על ידיו בתקופת החיים המשותפים תידרש ראיה נוספת כלשהי שתעיד(לפחות באורח נסיבתי) על כוונת שיתוף בנכס המסויים (או בכלל נכסיו) של בן הזוג".

כמובן שכל מקרה נבחן לגופו. בית המשפט בודק האם הייתה כוונת שיתוף ודורש ראיות בעלות משקל כבד להוכחת הכוונה שהרכוש יהיה משותף.

הסכם ממון בו קבועים חובותיהם וזכויותיהם של הידועים בציבור במקרה של פרידה- ברכוש ובמזונות, מונע תביעות עתידיות ושומר בוודאות על רכושו של כל צד. יש לזכור כי בת/בן הזוג הידוע בציבור יורש מחצית מרכושו של בן הזוג הנפטר גם כשיש הסכם ממון ולכן יש לערוך צוואה בנוסף להסכם הממון. ההסכם קובע איך מתחלק הרכוש בעוד שני בני הזוג חיים אך לא יכול למנוע ירושת מחצית מהרכוש השייך לנפטר. רק צוואה יכולה למנוע זאת ולקבוע זכויות ברכוש לאחר הפטירה.

אף שאין חובה חוקית לאישור הסכם ממון שבין ידועים בציבור בבית המשפט,מומלץ לאשר את ההסכם בבית המשפט.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מיהם ידועים בציבור?
• יחסי ממון ידועים בציבור
• זכאות למזונות
• ירושה של ידועים בציבור

הפוסט מזונות הידועה בציבור וחזקת השיתוף הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

במקרים של זוג נשוי המחויבות של בעל להעניק מזונות לאשתו נובעת מהלכה ומהוראה משפטית זאת בניגוד למקרים של ידועים בציבור בהם אין כל הלכה או הוראה משפטית המחייבת גבר למזונות בת זוגתו אלא היא יציר פסיקה. לפי הפסיקה  במקרים אלו של ידועה בציבור תקפים חוקים אזרחיים רגילים כגון חוק החוזים ותום הלב ואז במקרים מסויימים של מצב כלכלי קשה ייפסקו מזונות אישה משקמים לידועה בציבור.

בית המשפט פוסק מזונות לאחר הפירוד בהתאם לעקרונות צדק, הגינות ושוויון.

במקרה בו בן הזוג נפטר והוריש את כל רכושו לאנשים אחרים ולא לבת זוגתו, הידועה בציבור, הרי על פי חוק הירושה מגיע לידועה בציבור לקבל מזונות מתוך העיזבון של בן זוגה במקרה של נזקקות האישה לכספים וכשאין לה מקורות הכנסה אחרים.

יש לציין כי חוק הירושה אינו חל במקרים בו בני הזוג הידועים בציבור היו נשואים לבני זוג אחרים בזמן הפטירה. בקביעת סכום המזונות בית המשפט לוקח בחשבון את רמת החיים של בני הזוג לפני הפטירה ואת היקף העיזבון.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• התפתחויות וחידושים בתחום
• קביעת מזונות בבית המשפט
• קביעת גובה מזונות ילדים
• מזונות לילד סרבן
• דמי מזונות

הפוסט זכאות למזונות הידועה בציבור הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

קיימים מבחנים לקביעה האם בני זוג הינם בגדר ידועים בציבור מבחינה משפטית:

1. יסוד אמוציונלי.
2. קיום יחסי אישות.
3. משק בית משותף.
4. מגורים משותפים.

בבסיסם של מבחנים אלה, עומדים שני יסודות- חיי אישות כבעל ואישה, ומשק בית משותף.

הגישה המצמצמת את ההכרה בבני זוג כידועים בציבור, דורשת הקפדה מלאה על כל אותם המבחנים שנקבעו בפסיקה. גישה זו, מבקשת ראיות של שיתוף במגורים ומשק הבית, וכן שבני הזוג התכוונו לקשר תמידי שיש בו מסימני ההיכר של תא משפחתי. כך, על הטוען לידועים בציבור, להוכיח כי מערכת הזוגית בין בני הזוג הייתה קרובה והדוקה עד כדי כוונה לקיים משפחה.

לאחרונה, הפסיקה החלה להרחיב את ההכרה בידועים בציבור. נקבע כי אין לחפש קריטריונים אובייקטיביים נוקשים לקביעת חיי משפחה ומשק בית משותף וראוי ליתן משקל נכבד למערכת היחסים הסובייקטיבית שבין בני הזוג ולנסיבות המקרה הספציפי. כך למשל, העובדה כי בני הזוג לא קיימו יחסי אישות, מפאת בעיה בריאותית, אין בה כדי לשלול את הגדרתם כידועים בציבור.

לאחרונה, אף נקבע כי בני זוג שניהלו מערכת יחסים במשך שנים, אך ללא לינה משותפת, תוך שהם התגוררו בשתי דירות נפרדות, יכולים להיחשב כידועים בציבור. נפסק כי לא ניתן לגבש הגדרה אחת וקריטריונים מדויקים למונח "חיי משפחה" ולמונח "ניהול משק בית משותף" ראוי שקיומם של תנאים אלה יבחנו על פי קריטריונים סובייקטיביים, דהיינו, כיצד ראו בני הזוג עצמם את מערכת היחסים ביניהם.

כך גם נקבע בפסק דין כי בני זוג שניהלו מערכת יחסים במשך 5 שנים, והתגוררו יחד לסירוגין על פני 3 שנים, הינם ידועים בציבור. במקרה זה הוכח כי הצדדים קיימו יחסי אישות, יצאו לבילויים משותפים, נסעו לחו"ל יחד, הגיעו לאירועים משפחתיים ביחד וכן השתתפו בכלכלת הבית.

מנגד, בפסק דין אחר נקבע כי בני הזוג לא היו ידועים בציבור. במקרה זה, הצדדים ניהלו מערכת יחסים של שנה, בה לנו ביחד לסירוגין, נסעו לחו"ל במימונו של הגבר, לאחר שעבר תאונה האישה טיפלה בו ובישלה לו. נקבע כי בני הזוג לא ניהלו משק בית משותף, ואין בעובדה כי קיימו יחסי אישות, וקנו מתנות זה לזו, כדי לקבוע היותם ידועים בציבור. בערעור שהיה על פסק הדין, נקבע כי מתן הכרה משפטית בבני זוג כידועים בציבור, משמעה – קביעה כי בני הזוג ביקשו, בין במפורש ובין במשתמע, להחיל על מערכת היחסים ביניהם את מכלול החובות והזכויות של דיני הנישואין והגירושין. לשם כך, יש צורך בהתחקות אחר כוונותיהם ואומד דעתם על פי הראיות ונסיבות העניין. עוצמת הראיות הנדרשת במקרים אלה, לצורך בחינת מעמדם והיותם 'שותפות זוגית', תלויה בנסיבות אשר הניעו את בני הזוג לחיות ביחד ללא נישואין. אולם במקרה הזה, המערערת לא הוכיחה כי התקיימה שותפות זוגית בין הצדדים ולכל היותר נראה כי הצדדים היו זוג חברים.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• רכוש ידועים בציבור
• התפתחויות וחידושים בתחום
• הגדרת ידועים בציבור
• זכאות למזונות
• ירושה של ידועים בציבור

הפוסט מיהם ידועים בציבור? הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ