בהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד, המשיבה מתכבדת ליתן תגובתה לבקשה שהוגשה במעמד צד אחד.

ואלה נימוקי התגובה מאת עורכי דין לענייני משפחה:

1. האם מתנגדת לבקשת האב. המדובר בבקשה שמניעיה זרים ונועדו אך ורק להפעיל לחץ על המשיבה ולהשיג יתרונות בתביעת המזונות.
2. מדובר בבקשה מוקדמת, שיש לדחותה. למבקש אין מקום מגורים משלו והוא עדיין גר בחיק המשפחה. לפי המסתמן הוא עומד לגור בחיפה עם בת זוגו ובקרבת הוריו שגרים בקריות. בשבתות הוא לוקח את הילדים למשפחתו בצפון. בתנאי מרחק כאלו בלתי אפשרי שתיהיה משמורת משותפת.
3. כרגע אין "מצב קיים", שאפשר לתת לו גושפנקא אלא לכל היותר מצב זמני, לא טבעי, שיצר האב, בו יש לבעל מאהבת אליה הוא רוצה להעביר את מרכז חייו ובכל זאת, לא עוזב את הבית אך ורק בשל טקטיקה משפטית. למרות שישי לו בת זוג חדשה קבועה, המבקש מתגורר בבית אחד עם האם והילדים. אין שום "הסדרי ראיה" נוהגים ואין להקיש מהמצב בו הוא גר בבית אחד עם הילדים והאישה, למצב בו הוא יתגורר בנפרד מהם.
4. אין לדון במשמורת משותפת כל עוד מקום מגוריו של האב נתון בחוסר וודאות.
5. כל עוד אין לאב מקום מגוריי קבע לא ניתן לקבוע הסדרים של קבע ובוודאי שלא משמורת משותפת, כשהבעל עומד לגור בחיפה.
6. המבקש חסר תום לב ואינו בוחל בשקרים בבקשתו ורק בשל כך יש לדחות את בקשתו.
7. בנוסף, האב לא הגיש תביעה למשמורת, ולא שילם אגרה כנדרש. אין לדון בבקשתו שהוגשה במסגרת תביעת משמורת של המשיבה. בשל כך בלבד יש לדחות את הבקשה שלא הוגשה כראוי ולא שולמה אגרה כנדרש על פי התקנות.
8. למען הזהירות בלבד תשיב המשיבה לבקשה.

לגופה של תגובה

9. משמורת משותפת במקרה הנדון תיהיה טלטלה אדירה בחיי הילדים. המצב הקיים הוא זה שהאם נושאת באחריות לגידולם של הילדים. החל בטיפול פיזי, חינוך, הכנת שיעורים, הסעה לחוגים, קשר עם מורות וגננות, קשר עם פסיכולוגית ובילוי בזמני איכות. האם היא הדמות המעורבת והדומיננטית בחיי הילדים. אם תהיה משמורת משותפת הילדים יעברו משבר נוסף. יעברו לחיות עם אב שמעולם לא היה מעורב בגידולם. ילדים שכבר עוברים משבר כואב ומטלטל, כשאביהם מבלה מרבית ימיו עם אישה זרה, עוזב את הבית והעיר בגלל צרכיו ולא מתחשב כלל בנפשם, תוך שהוא מהלל ומשבח בפניהם את האישה הזרה ומכפיש את אימם בפניהם.
10. האב מעולם לא שימש הורה פיזי לילדים אלא להיפך. במהלך החיים המשותפים עבד משעות הבוקר המוקדמות ועד לשעות הלילה המאוחרות ולא היה מעורב בגידול ילדיו, והאם שימשה כאם וכאב. האם היא זו שלקחה לגנים ולבתי הספר וחזרה. האם מסיימת עבודתה בשעה ארבע אחר הצהריים ואילו האב עובד עד הלילה.
11. רק עם פרוץ המשבר שהחליט לבלות באופן מלאכותי עם ילדיו, למרות שהוא חוזר ולן בבית אחד איתם ופוגש אותם בבוקר, אירגן לעצמו בימים שני ורביעי להיות לבד עם הקטינים ודרש מהאם לא להגיע הביתה בימים אלו. האם נשארה בעבודה לבקשתו הוא, ועל מנת להרגיע הרוחות בבית. עכשיו הוא מנצל זאת באופן מניפולטיבי וטוען שהאם מגיעה מאוחר לכאורה. אין לראות במצב המלאכותי שיצר, מצב קיים, אלא להיפך-מצב זמני ומלאכותי ביותר.
12. עד לפני פרוץ המשבר, האב היה אומר שהוא לא מסוגל להיות יותר משעתיים עם הילדים. אפילו כשהאם נסעה לטיול בר מצווה רק עם בנה הבכור היא נאלצה לשכור מטפלת לשני הילדים שנותרו בבית, מטפלת שישנה איתם בלילה.
13. האב מעולם לא רחץ את הילדים. מעולם לא סיפר סיפור, מעולם לא בילה עם ילדיו זמן איכות. מעולם לא נשאר בבית עם ילד חולה. רק מאז שהתאהב באישה אחרת והחליט לפרק המשפחה מנסה לקנות את הילדים בקניות מותגים ומסעדות ומגיע פעמיים בשבוע להיות איתם, אך זאת רק לצרכי התביעה, כדי לנסות וליצור מצב קיים, כטקטיקה משפטית ולא יותר. כשיגור בחיפה אין לדעת אם יגיע פעמיים בשבוע.
14. זאת ועוד, מאז שהרזה, החל לבלות בלילות עד השעות הקטנות של הלילה ואין מעייניו נתונים לבית ולמשפחה והוא שם את טובתו מעל טובת הקטינים. הוא מתנהג כמו פרפר חופשי. האב משתתף בחוג ספינינג 3 פעמים בשבוע בשעות הערב (זמן ארוחת הערב והכנת הילדים לשינה).
15. האב חסר אחריות ומסכן את הקטינים כשלנגד עיניו עומדת טובתו שלו בלבד ואושרו. על כך יעיד המקרה בו בשבת ה-15.1.12, לקח את הילדים לסוף שבוע לאחיו המתגורר בצפון והשאיר את שלושת הקטינים לבד יחד עם בן דודם בן ה 10 ויצא לאישה החדשה הגרה בחיפה. בשעה 20:45 הבן הבכור צלצל לאימו וסיפר שהילד הקטן בוכה בכי קורע לב ומבקש את אימא ושהבן בן ה 10 ברח ויצא לרחובות בגלל ריב בין הילדים. האב, ששהה מרחק 20 דקות נסיעה לא הסכים לבוא ולטפל במצב שקרה. האם, יצאה מתל אביב בשעה 21:00 עם אביה לחלץ את הילדים והחזירה הביתה את הילד הקטן. הוזמנה משטרה שרשמה תלונה לאב על הפקרת ילדיו.
16. בנוסף היחסים בין בני הזוג קשים ביותר. האב חובר לאישה האחרת- ושניהם מנהלים מלחמה רגשית נגד האם ומסיתים את הילדים נגדה. אין תקשורת בין בני הזוג והאב מערב את הבן הבכור בסכסוך. האב אמר לאם בנוכחות ילדיו: " את כבר לא קיימת"!
17. האישה הזרה, מעליבה את האם ותוקפת אותה בהודעות אס. אמ. אס. האב מספר בגלוי לילדיו על אהובתו, מהלל אותה ומכפיש את אימם ומנסה לפתות אותם להכיר אותה ולגור עימו.
18. האב אינו דמות חינוכית כפי טענתו. האב מספר לילדים על אהובתו, ושואל אותם אם הם לא רוצים שהוא יהיה מאושר, כאשר הילדים עצמם כואבים את עזיבתו ולא מאושרים מכך, בלשון המעטה. הוא אומר להם כמה האישה הזרה תיהיה מקסימה אליהם יותר מאימא ומפרסם בפייסבוק תמונות שלו ושהוא חופשי לבילויים.
19. הבן האמצעי טופל בטיפול פסיכולוגי שהבסיס למצוקה היה הזנחת האב אותו ומתן כל תשומת הלב לכדורגל של הבן הבכור.
20. האב נהג בתוקפנות וצעקות תוך השלטת רצונו אך ורק באמצעות אלימות מילולית וילדיו פוחדים ממנו. האם, בשקט שלה, בדרכה החינוכית החיובית היא הדמות אליה פונים בכל נושא, מתייעצים, מבלים שעות ארוכות ומקבלים את דעתה. האם חסרת אונים מול ה"טרור" החינוכי המופעל כלפי ילדיה.
21. חזקת הגיל הרך עדיין קיימת ושרירה והאב לא סתר חזקה זו. טובתו של הקטין להיות במשמורת אימו וכך של אחיו. כאמור האב מעולם אפילו לא רחץ אותו.
22. לפני פרוץ המשבר, רק האם הסיעה הלוך ושוב לחוגים. האב, לעיתים היה מחזיר את הבן הבכור מאימון כדורגל. האב מעולם לא היה בבית בשעות אחר הצהרים.
23. רק בשנה האחרונה ורק לעיתים, במסגרת חלוקת התפקידים, האב בישל. את הכלים הוא משאיר לאישה לרחוץ. מאז שהאב השיל 52 ק"ג ממשקל גופו בניתוח, נושא האוכל חשוב לו ולכן החל לבשל, למען תזונה שנדרש לה. האם בישלה ומבשלת לילדיה. המבקש אינו אומר אמת גם בנוגע לעבודות הבית, על אף שאין זה רלוונטי לבקשתו זו. האם במהלך כל חייהם המשותפים ועדיין נושאת בכל עבודות הבית, ניקיון יום יומי, בישול, אפיה, כלים, כביסה, טיפול בבגדים, קניות וניקוי החצרות.
24. האם מכירה בחשיבות הקשר של האב עם ילדיו ותשמח להסדרי ראייה כאשר ואם האב יעזוב את הבית, שכן ייתכן שלא יעזוב כלל והצדדים יחזרו לשלום בית. יצויין כי האישה הגישה תביעה לשלום בית. במקרה כזה תתייתר בקשתו.
25. אם ייפרדו הצדדים, אזיי יקבעו הסדרי ראיה עם האב, בהינתן מקום מגוריו וסידור מקום ראוי לביקוריי הקטינים. למשמורת משותפת האם מתנגדת מכל הסיבות האמורות לעיל בתגובתה זו.
26. בשלב זה אין מקום לבדיקת מסוגלות הורית ובייחוד כשהאב לא הגיש תביעה למשמורת ולא בקשה למינוי מומחה.
27. מבוקש על כן, לדחות את הבקשה ולחייב המבקש בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

טלי אויזרוביץ, עו"ד לענייני משפחה

הפוסט תגובה מטעם אם לבקשה למשמורת משותפת בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

כבוד בית המשפט מתבקש בזאת להורות לאישה לקיים את החלטת כבוד בית המשפט לענייני משפחה מיום 9/8/15 שהתקבלה בהסכמת הצדדים, לפיה עליה לדאוג לשיחת טלפון אחת ביום בין הקטין לאביו. כן מבוקש למנות את פקידת הסעד שבמקום מגוריי הקטין לשם מתן תסקיר בעניין הצדדים ולשם תיאום הורי. בנוסף מבוקש להורות למשיבה להפסיק את ההסתה של הקטין כנגד אביו. מבוקש לחייב את המשיבה בהוצאות הבקשה.

ואלה נימוקי הבקשה שהוגשה לבית המשפט לענייני משפחה:

1. התובע והנתבעת נישאו זל"ז כדמו"י בחודש נובמבר בשנת 2004, ומנישואיהם נולד הקטין, בן ה- 4. יחסי המשפחה עלו על שרטון, כפי שפורט בכתב התביעה, וביום 12/7/15 נאלץ הבעל לעזוב את דירת המגורים ולעבור להתגורר בדירת אימו.
2. המצב בפועל טרם הפירוד, היה מצב בו האב פעמיים בשבוע היה מוציא את הילד מן הגן ונמצא איתו עד הלילה וכל הלילה, כשהאם יוצאת לבלות בימים אלו עד השעות הקטנות של הלילה. כן האב הוא זה שלקח אותו כל בוקר לגן.
3. בעקבות בקשה לקביעת הסדרי ראיה מידיים, שהגיש האב, הגיעו הצדדים באמצעות באי כוחם להסכמות ביום 27/7/15, אשר קיבלו תוקף של החלטה ביום 9/8/15, לפיהם זמניי השהות עם הקטין נחלקים בין האב לאם באופן שוויוני וכן התחייבה האם לדאוג לשיחת טלפון אחת ביום עם הקטין. מצ"ב ההחלטה מיום 9/8/15.

רקע

4. המצב בבית הגיע לתוהו ובוהו, כאשר כל הצעצועים והבגדים בחדרו של הילד היו על השטיח ועל המיטה באופן שלילד אין מקום לישון. האם התייחסה לאב כאל כספומט (הפסיקה להכניס משכורת במשך חצי שנה, וחיה על חשבון האב, כשהיא חוסכת את משכורתה בחשבון נפרד), התנהגות המתאימה לנערה בת שש עשרה אל מול הוריה, שמסירה אחריות, ופורקת כל עול. האם יצאה לבלות בערבים, יצאה מוקדם בבקרים, ממומנת על ידי הבעל, לא נוקפת אצבע לנשיאה בעול ההוצאות, לא לסידור וניקיון הבית ולמעשה חיה כילדה מתבגרת.
5. המשיבה החלה בהסתת הילד עוד כשגרו יחדיו. משפטים כגון:"אבא אני לא רוצה אותך","אתה שונא אותי", "אתה עוזב אותי" ו"אמא בוא נכבה לאבא את המים החמים", היו נשמעים מפי הילד. התנהגותה הסלימה והחריפה כשהיא החלה להעלם עם הילד כל שבת, מבלי ליתן לאב אפשרות להיות איתו. כשהיתה צריכה לבלות בלילות השאירה את הילד לטיפול האב, אך בשבתות מרחיקה אותו מן האב. כן החלה לגייס את משפחתה המורחבת לשם איומים על הבעל, וכך הגיעו כל דודיה לדירתם הפרטית והתנחלו שם על מנת לגרש את הבעל.
6. המבקש הגיש תביעה למשמורת משותפת בשל התנהגותה של המשיבה ואז הסתבר לו כי המשיבה הגישה תביעה נגדו יומיים קודם, מבלי למסור לו את כתבי הטענות.

המצב היום

7. זמניי השהות של האב עם הקטין מתקיימים מאז כסדרם, אולם האם לא רק שאינה דואגת לשיחת טלפון בין הקטין לאב, אלא שהיא אף מסכלת את שיחות הטלפון, ומונעת שיחות אלו בין האב לקטין, בתירוצים שקריים, כגון זה, שהקטין כבר נרדם בשעה 17:30, או שהיא מתעלמת טוטלית מבקשת האב לדבר עם הקטין ופשוט לא עונה להודעת הטקסט שלו, או שהיא בפרוש אומרת ש"הילד לא רוצה לדבר עם האב והיא לא תכריח אותו." משפט זה שגור בפי אימהות מסיתות או חסרות מסוגלות הורית.
8. מדובר בהפרה גסה של ההסכם וביזיון החלטת בית המשפט.
9. ויודגש כי האם מעולם לא ניסתה ליצור קשר טלפוני עם הקטין, בזמן שהוא אצל האב. לא מתקשרת לדבר איתו, לא מסמסת ולא יוצרת כל קשר.
10. בכל התקופה מאז ההסכם שקיבל תוקף של החלטה, דיבר האב עם הקטין רק 3 פעמים-פעם אחת האם הפתיע אותו באמצע משחק ודחפה לו את הטלפון בלי להסביר לו מי על הקו, והקטין פשוט שתק, ופעם שניה, הקטין ענה לטלפון ואמר: "אמא אמרה לי להגיד שאני עייף ולא רוצה לדבר איתך. אני לא רוצה אותך. רוצה רק את אימא." פעם שלישית אמר הקטין-משעמם לי לדבר איתך.
11. זאת ועוד. האם מסיתה את הקטין נגד האב וגורמת לקטין נזק גדול שמתבטא בחרדות ופחדים.
12. האב שומע מהקטין בן הארבע, משפטים כגון:"אני לא רוצה לנסוע איתך. שונא את סבתא צילה ואוהב רק את סבתא מריים" לאחר מכן הקטין נהנה אצל האב ומחבק אותו ושמח במחיצתו.
13. כן נאמרים מצד הקטין משפטים כגון: "אמא אמרה לי שהיא לא אוהבת אותך, בגלל שאתה מכוער, מסריח, מעצבן וחוצפן". ביום 23/7/15 אמר הקטין לסבתא:"אני אוהב את אבא. הוא מניאק גם ומנוול גם". שפה כמובן שאינה שגורה בפי הקטין.
14. ב 9/8/15 אמר הקטין לאב:"אמא אמרה שאתה תיהיה בכלא ויאכלו אותך הכלבים. אמרתי לה שאני לא רוצה שהכלבים יאכלו אותך." שוב משפט מזעזע לומר לקטין, שאין כל ספק שאינו שגור במוחם של ילדים בני 4.
15. ב 30/7/15 כשהאב לקח אותו, צעק הקטין: "אני שונא את אבא אני לא אוהב את אבא בגלל שהוא לא לוקח אותי לגן." הילד החזיר לסבתא את כל המוצרים והמתנות שנתנה לו ואמר לה-"אסור לי לקחת מסבתא צילה."
16. ב 4/8/15 שאלה אותו סבתו כשהגיע הביתה, מה הוא מספר ובתשובה ענה:"אני לא יכול לספר". תיתן חיבוק ונשיקה לסבתא, שוב ענה שהוא לא יכול. כן היה עצבני מאוד ואמר שרוצה רק את אימא. למחרת בבוקר בכה שהוא לא רוצה ללכת לגן ורוצה להישאר רק עם אבא או אמא. האב התקשר לאם שתדבר איתו. כשנכנסו לגן בכה הילד: "אבא אל תעזוב אותי פה לבד."
17. החרדות המתוארות לעיל, זהו בדיוק הנזק שהאם גורמת לקטין בדברה סרה על האב. חרדת נטישה איומה והרגשה שהאב עוזב אותו למרות שהאב שם בשבילו כל הזמן ומבקש לשוחח עימו בימים בהם הם לא נפגשים. על כן יש צורך במינוי פקידת סעד אשר תבדוק את מסוגלותה ההורית ותיתן המלצותיה בעניין המשמורת ובמידת הצורך, ואם טובת הקטין מחייבת זאת, יש להעביר המשמורת לאב.
18. הקטין אומר משפטים, שהם למעשה, ציטוטים מפיה של האם, משפטים שילד קטן לא יכול לחשוב עליהם לבד.
19. ב- 13/8/15 אמר הקטין :"אבא, אמא אמרה לי שאתה הרבצת לי ואתה מרביץ לי." ב- 18/8/15 אמר:"אמא אמרה שלא להתקשר לאבא".
20. יצויין כי בשאר הזמן כשהקטין אצל האב, ולמעט המשפטים שהוא זורק ולעיתים לאחר כשעה שהאב נאלץ לספוג את כעסו ותסכוליו של הקטין, הקטין נעשה שמח ורגוע. האב לוקח את הקטין לפעילויות ובילויים כגון: ים, בריכה וסרטים והילד מחבק את האב ואומר שכייף לו. הוא אוכל וישן טוב ורגוע איתו.
21. האם מגלה סימנים של חוסר מסוגלות הורית באי הבנתה את חשיבות הקשר בין הילד לאביו ואת הנזק הבל יתואר שהיא גורמת לו בהתנהגות חסרת אחריות, של דיבורי סרה על האב, קללות, מניעת קשר טלפוני בין הקטין לאביו והריסת הדימוי העצמי של הילד הרך בשנים.
22. האם אינה מתקשרת עם האב, לא מרשה לו להתקשר אליה עבור הקטין, או לשוחח לגביי הקטין, וכמעט כל הודעת טקסט מהאב נענית בתשובה שזו הטרדה והיא תפנה למשטרה. על כן האב נמנע מלהתקשר אליה ומקפיד שלא לשלוח לה הודעות למעלה מאחת ביום, אולם היא בכלל לא שולחת לו הודעות בקשר לילד אלא רק בקשר לכסף שהיא רוצה לקבל ממנו.
23. יצויין כי ההסתה התרחבה אף להוריי חבריי הקטין בגן הילדים, אשר מסרבים להיפגש עם הקטין בימים שהוא אצל האב. האב ניסה לתאם מפגש אך באופן מפתיע לא ענתה לו אימו של החבר הטוב ביותר של הקטין לטלפונים. לאחר מכן, האב קיבל הודעה מהמשיבה לפיה אם הוא רוצה להיפגש עם ילד, אסור לו לתאם ישירות עם ההורה אלא עליו לשלוח הודעה למשיבה והיא תתאם עבורו מפגש. עד לשם ההסתה והנקמנות הילדותית שולחת זרועותיה.
24. מבוקש להורות לה לקיים את ההסכם וההחלטה ולאפשר שיחת טלפון אחת ביום עם הקטין, ללא הסתות וללא התחכמויות. כן להורות לה להפסיק עם ההסתה ודיבורי הסרה על האב בפני הקטין וכי תעדכן את האב בכל הקשור לקטין בתחום החינוכי והבריאותי בעת שנודע לה על כך ולא בדקה התשעים, כפי שעשתה בתחילת שנת הלימודים, הודיעה לאב רק מספר ימים קודם שהגן הוא עד עשר בבוקר.
25. כן מבוקש להורות לה לחדול מלשון הרע בגן הילדים כנגד המבקש, והמבקש שומר על זכותו למצות זכויותיו על פי דין כנגדה.
26. בשלב זה האישה פוגעת קשות ואנושות, בקשר בן האב והקטין ואין לה מסוגלות הורית ועל כך בלבד, יש להעביר לאב את המשמורת במלואה.
27. האם מאפשרת את זמניי השהות בסתירה להתנהגותה ודברי הבלע שלה על האב, אך ורק ממניעים אנוכיים של "שחרור וחופש" לעצמה וזמן פנוי עבורה להמשיך ולבלות בלילות.
28. ויצויין כי האב אינו מדבר סרה על האם בפני הקטין, להיפך, משבח אותה ומתקשר אליה כשיש צורך, כמו באותה פעם בגן שהקטין בכה. בכך מגלה הוא מסוגלות הורית ואחריות לשלום הקטין. בנוסף, האב מעוניין בהוספת יום לזמניי השהות עם הקטין, והוא יום ב' בשבוע שהקטין לא שוהה אצל האב בסוף אותו השבוע.
29. יש לשקול העברת המשמורת לאב במידה והאם תימצא לא מסוגלת בגין ההסתות הבלתי פוסקות וגרימת נזק לקטין או קביעת זמניי שהות זהים ואחריות הורית שווה לאב ולאם, אם תחת הגדרת משמורת משותפת ואם בלי לקבוע משמורת כלל, לאף אחד מן ההורים, עומדת בקנה אחד עם טובת הקטין, אשר קשור אליו מרגע לידתו. המדובר באב קשוב, משקיע, שהבן הוא כל עולמו. לעומת האם, האב ידע כיצד לא לנתק את האם מהילד ויאפשר קשר טוב ואיכותי עימה.
30. אשר על כן, מבוקש כדלקמן:

• א. להורות למשיבה לקיים את החלטת כבוד בית המשפט מיום 9/8/15 בדבר קיום שיחת טלפון אחת ביום עם הקטין, ללא התחכמויות והתחמקויות. שיחת טלפון נורמלית, בלי שהיא מדריכה את הקטין מה לומר, ובלי שהיא עומדת לידו, ולא רק לצאת לידי חובה, כגון: להתקשר בזמן שהקטין לא זמין או עם תקשורת לא מילולית מצידה, של "עצבים", שאחריה הקטין לא רוצה לדבר ושותק.
• ב. להורות לאם להפסיק את הסתת הקטין כנגד האב והכפשת האב ומשפחת האב, בפני הקטין, ולהעביר את המשמורת המלאה לאב במידה וההסתה לא תיפסק לאלתר.
• ג. להוסיף את יום ב' כיום נוסף אצל האב, וזאת בשבוע שבסופו, הקטין אינו שוהה אצל האב בסוף השבוע.
• ד. למנות את פקידת הסעד אשר במקום מגוריי הקטין על מנת ליתן תסקיר לכבוד בית המשפט בעניין המשמורת, זמניי השהות, ועל מנת לבצע תיאום הורי בין הצדדים, ככל שיהיה צורך. יצויין כי דיון קדם המשפט קבוע לחודש דצמבר ועל כן מינוי פקידת הסעד כעת, יתרום וייעל את זמן ההליך המשפטי.

31. אשר על כן יתבקש כב' בית המשפט להורות כמבוקש בבקשה זו, ולחייב המשיבה בשכ"ט עו"ד ומע"מ.

טלי אויזרוביץ, עו"ד לענייני משפחה

הפוסט בקשה אשר הוגשה בבית משפט לענייני משפחה מטעם האב למינוי פקידת סעד הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

ואלה נימוקי הבקשה:

1. הצדדים נישאו זה לזו כדד משה וישראל ביולי 2011. מנישואיהם נולדה הקטינה, המבקשת 2, והיא בת כמעט שנה.
2. הצדדים התגוררו יחד בדירה ששכרו, אך יחסי הצדדים עלו על שרטון, והאב עזב את דירת המגורים המשותפת לפני מספר ימים זאת במפתיע ללא התראה מוקדמת.
3. הוריה של המשיבה, האם מתגוררים במקסיקו וקיים סיכון כי המשיבה תיקח את הקטינה בלי ידיעתו של האב ותיסע למקסיקו. המשיבה לא עובדת ועל כן אין כל מחוייבות שקושרת אותה דווקא לארץ, דבר שמגביר את הסיכון כי תיעלם עם הקטינה במקסיקו.
4. יצויין כי הוריה של האישה אשר גרים במקסיקו נמצאים כעת בחופשה בארץ ותומכים במשיבה והם עתידים לשוב למקסיקו בתוך זמן קצר.
5. לאב חשש כבד כי לאור הפירוד בין בני הזוג ולאור העובדה כי למשיבה אין דבר אשר יקשור אותה לישראל ומנגד הוריה, התומכים בה, גרים במקסיקו, תבצע המשיבה מעשה דרסטי ותוציא את ביתם מהארץ לזמן לא ידוע .
6. כמו כן, מבוקש לדון בבקשה במעמד צד אחד, שכן אם יוודע למשיבה דבר הגשת הבקשה עלולה היא להקדים ולברוח מן הארץ עם הקטינה.
7. באם לא ינתן הצו הזמני בדחיפות ובמעמד צד אחד עשוי להיגרם למבקש נזק שלא יהיה ניתן לתיקון בעתיד. מדובר בקטינה כבת שנה, שכל נתק מאביה עלול לחבל בקשר איתו והאב עלול לאבד זמן יקר איתה. כן מדובר בנזק כספי כבד לאיתור הילדה והוצאות משפטיות להחזרתה, אותו מבוקש למנוע באמצעות צו זה.
8. מאידך ושום נזק לא יגרם למשיבה באם יינתן הצו המבוקש ויישמר המצב הקיים עד לדיון בפני בית המשפט, באם יהיה צורך להוציא את הקטינה מן הארץ.

טלי אויזרוביץ, עו"ד

ב"כ המבקשת

הפוסט דוגמא בקשה לצו עיכוב יציאה כנגד קטינה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

פסק דין מאת כבוד השופטת שלי אייזנברג (חיפה, תלה"מ 39625-06-17)

העובדות:

המשמורת היא לאם וזמני השהות עם האב מצומצמים לפעמיים בשבוע אחר הצהריים וכן כול סוף שבוע שני. בפעם הראשונה שהאם רצתה לעבור הוגש תסקיר פקידת סעד נגד המעבר. האם בהריון מבן זוג חדש ורצתה לעבור לידו כמו גם האב מצפה לילד חדש. לאור השינויים בחיי הקטין ששני הוריו עומדים להיות הורים לילד נוסף המליצה פקידת הסעד שלא להתיר את העתקת מקום המגורים של הקטין. בפעם השנייה ביקשה האם לעבור למקום אחר אשר קרוב לבית הוריה של האם אשר יהוו סביבה תומכת ועוזרת לאם.

האם טענה כי המעבר ייטיב עמה ביחס לקשיים עימם היא מתמודדת: תהיה לה תמיכה רגשית ובטחון בשל הימצאותה בקרבת בני משפחתה. תהיה לה אפשרות להעזר בבני משפחה לצורך שמירה על הקטין בשעות העבודה שלה. כן המלצות התסקיר האחרון מבטיחות קיום זמני שהות דומים לזמני השהות הנוהגים ואף היא מוכנה לשאת בנטל הנסיעות שהוטל עליה בסך 4 הסעות בחודש לבית האב וחזרה. פקידת הסעד תמכה במעבר זה אך כבוד השופטת אייזנברג דחתה את המלצות התסקיר ובקשת האם נדחתה למרות התסקיר התומך שכן המעבר מנוגד לטובת הילד.

האב טען כי במהלך השנה האחרונה נישא מחדש והוא אב לתינוקת בת חמישה חודשים.   זמני השהות רחבים ממה שנקבע בהסכם בתיאום בין ההורים. הקטין נוהג לישון אצלו באמצע השבוע ולעיתים גם בסוף השבוע שמתחיל ביום חמישי במקום ביום שישי. בהתאם להסכם הגירושין עברה האם להתגורר בדירה בסמוך לאב וכך מתגוררים הצדדים בסמיכות גיאוגרפית במשך שנים כאשר הקטין רשאי לבקר את אביו בכל עת שהוא חפץ. האב מסיע את הקטין לבית הספר ומשתתף באירועים של הקטין בבית הספר. השינוי שמבקשת האם הנו שינוי מטלטל בחייו של הקטין הוא מעמיד בסכנה את הקשר המשמעותי שלו עם אביו.

נימוקי פסק הדין של כבוד השופטת שלי אייזנברג אשר דחתה את בקשת האם למעבר למקום מגורים אחר

בהתאם לסעיפים 15 ו- 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב-1962  על ההורים להידבר ולהגיע להסכמות בעניינים מסוג זה ואם לא יצליחו להגיע להסכמה יוכרע העניין ע"י בית המשפט, שישקול את שיקול טובת הקטין על יסוד עיקרון טובת הילד הספציפי. על בית המשפט לקבוע הסדר המגשים במידה המרבית את זכות הקטין ליהנות ממסגרת יציבה כמו גם שמירה על קשר עם ההורה האחר. על בית המשפט לבחון האם צורכי הקטין מצדיקים את העתקת מקום המגורים, אם יש בהעתקת המגורים כדי לפגוע במערכת היחסים בין האב לקטין ואם הפגיעה תהיה בדרגת חומרה שתביא לכך כי טובת הקטין תועדף על פני רצונה של האמא לשקם את חייה על ידי העתקת מקום מגוריה.

בעניין זה המעבר יפגע באופן ברור בקשר של האב והקטין. המעבר לא יאפשר לאב להמשיך ולמלא את תפקידו ולהיות נוכח באופן משמעותי בעולמו של הקטין. קיום זמני שהות בקניון לא יאפשר זמן משפחתי מיטיב ובראייה לעתיד ככל שהקטין יגדל ועיסוקיו יהיו אחרים ומרובים, לא יהיה זה ריאלי לקיים מפגש אחד סתמי בקניון במקום שני מפגשים שבועיים בסביבת מגוריו הטבעית של הקטין בסמוך לעולמו החברתי. ברור כי שהות בבית האב מפגש עם אחותו הצעירה והכנת שיעורי בית בצוותא, סעודת ערב משפחתית ואף לינה משמעותיים לעין ערוך ממפגש בקניון. זמני השהות במתכונת זו יפגעו באיכות הקשר ואף עלולים לגרום לריחוק.

הביקורת של כב' השופטת שלי אייזנברג על התסקיר שנתנה פקידת הסעד

"מצאתי כי הוא בלתי מעמיק, מבוסס על התרשמות אישית ונעדר בדיקות וממצאים מבוססים. לכן אין בדעתי לאמצו".

העו"ס לסדרי דין ציינה בתסקירה כי להערכתה המקצועית יש זכות בסיסית לכל הורה להיטיב את תנאיי חייו כאשר שיקום זה של האם יתרום גם לרווחת הבן הקטין שיצא נשכר מהמעבר לסביבה משפחתית מוכרת והאם תחוש שביעות רצון ורווחה אישית. להתרשמותה זו של העו"ס לא הונחו אדנים. העו"ס לא שאלה את האם היכן היא מתכוונת לעבוד, היכן היא תתגורר, האם בדקה מסגרת חינוכית מתאימה והאם תוכל לקחת חלק פעיל בחלוקת נטל ההסעות לצורך ביצוע זמני השהות.

העו"ס ציינה כי שיקום האם יתרום לקטין מבלי שבחנה איזה שיקום צופן המעבר לאם.  כאמור בית המשפט לא שוכנע כי המעבר למושב אחר טומן בחובו שיקום של ממש לאם כפי שטענה שעה שאין מדובר במעבר מגורים לצורך קריירה לימודים או זוגיות שניה אלא לצורך נוחות בלבד: הרצון להתגורר בקרבת הוריה של האם. נראה כי חיוני יותר לקטין להתגורר בקרבת שני הוריו מאשר בקרבה לבני משפחתה של האם. צרכיו ההתפתחותיים של הקטין מחייבים נוכחות של שני ההורים ולאו דווקא של בני משפחה מורחבת.

הפוסט דחיית בקשת אם למעבר מקום מגורים בישראל עם קטין בן 11 הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בהתאם להלכה החדשה של בית המשפט העליון, בע"מ 919/15, מזונות לגילאים 6-18 יקבעו בהתאם ליחס הכנסות שני ההורים תוך לקיחה בחשבון של יחס חלוקת זמני השהות והשארת מרחב שיקול דעת לשופט בהתאם לנסיבות המקרה.

חשוב לדעת כי בזמני השהות הדומים או השווים, אין מדובר אך ורק בזמני השהות הטכניים בהם הילד שוהה בבית ההורה השני אלא גם מי הוא ההורה אשר עושה עם הילד פעילויות כגון לקיחה לחוגים, רופאים, הסעות לחברים, לוקח חופש כשהילד חולה, השתתפות באירועים וימי הורים בבית הספר, לקיחה לפסיכולוג, לשיעורים פרטיים וכו'.

לצורך קביעת מזונות ילדים מעל גיל 6  ראשית קובעים את יחס ההכנסות הפנויות ואת יחס זמני השהות. לאחר מכן יש לקבוע מהם ההוצאות תלויות השהות, כגון: מזון, טואלטיקה וכו' והוצאות שאינן תלויות שהות כגון: פלאפון, תספורת ביגוד והנעלה.

לגבי ההוצאות שאינן תלויות שהות הן תחולקנה לפי יחס ההכנסות של ההורים. כך גם ההוצאות החריגות (חינוך, רפואה, שיעורים פרטיים) וזאת החל מהשקל הראשון וללא קשר לחלוקת זמני השהות שכן אינם קשורים לזמני השהות.

לגבי הוצאות תלויות שהות בשלב הראשון קובעים מה הסכום שצריך כול הורה לשאת מתוך סך הצרכים תלויי השהות לפי יחס ההכנסות. בשלב השני בודקים וקובעים כמה נושא כול הורה בפועל מהצרכים תלויי השהות בהתאם ליחס זמני השהות. הפער בין מה שההורה צריך לשאת לפי יחס ההכנסות לבין מה שהוא נושא בפועל בשל זמני השהות הוא המזונות שיש להעביר לאותו הורה או שעליו להעביר להורה השני.

למעשה זהו חישוב המתאים לסעיף 3א' לחוק לתיקון דיני מזונות בהתאם למתווה של כב' השופט שנלר.

כאן המקום לציין כי בתי הדין הרבניים אינם פוסקים לפי מתווה זה אלא בהתאם לדין הקודם כפי פסיקת מזונות ילדים עד גיל 6.

הפוסט קביעת מזונות ילדים מגיל 6 עד גיל 18 הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

"חזקת הגיל הרך" הקבועה בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, קובעת ומעדיפה את משמורת האם, כעניין אוטומטי כמעט, ולפיה עד גיל שש יהיו הילדים אצל האם, למעט אם יש ראיות כי אינה מסוגלת להחזיקם. לעומת החוק האזרחי בהלכה היהודית עדיפות האב ברורה ומודגשת ולאם כמעט ואין עדיפות להחזיק בבן או בבת אפילו כשהם קטנים ביותר. שיקול מכריע נוסף בבתי הדין הרבניים הוא שהבן ראוי יותר שיהיה אצל האב כיוון שהוא שייך לו בענייני חובותיו על חינוכו ולימודו. אולם, אם אצל האב יתקלקל הבן בעיני היהדות ואילו אצל האם יחונך ביהדות ובייחוד בילד בן שש שנים ומעלה בית הדין יכריע לפי מצב ההורים בענייני החיים בכלל ובענייני יהדות בפרט.

אולם למרות האמור לעיל, בבתי הדין נוהגים לפסוק לפי דברי הרמב"ם אשר קובע למעשה את חזקת הגיל הרך בדבריו והנטייה בתי הדין לגבי ילדים מתחת לגיל 6 תהיה למשמורת אם ולאחר גיל 6 הנטייה היא כי הבנות היינה עם האם.

דברי הרמב"ם הם למעשה המכנה המשותף בין ההלכה היהודית לחוק האזרחי. ראה בהלכות אישות פרק כ"א, הלכה יז', המובאים להלן: "שלמו חודשיו וגמלתו, אם רצתה המגורשת שיהיה בנה אצלה, אין מפרישים אותו ממנה עד שיהיה בן שש שנים גמורות. אלא כופין את אביו ונותן לו מזונות והוא אצל אימו. ואחרי שש שנים יש לאב לומר: אם הוא אצלי, אתן לו מזונות ואם הוא אצל אימו, לא אתן לו מזונות. והבת אצל אימה לעולם ואפילו לאחר גיל שש."

דברי הרמב"ם הם המשמשים יסוד להכרעות בתי הדין הרבניים בפסיקותיהם בשאלת החזקת ילדים מתחת לגיל 6, ובהכרעת השאלה בדבר טובת הילד, והם אלו המשמשים בסיס ל"חזקת הגיל הרך" המודרנית, האזרחית – חילונית, המצויה בהוראת סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות כאשר סעיף 25 לחוק אינו מבדיל בן זכר לנקבה כפי שמבדיל הרמב"ם.

בבתי המשפט כיום לרוב סוטים מחזקת הגיל הרך ולרוב אב המעוניין בזמני שהות שווים ומשמורת משותפת יקבל את ילדיו לזמני שהות שווים או כמעט שווים. זאת לאחר קבלת תסקיר פקידת הסעד והמלצותיה בעקבות בדיקתה את ההורים והיחסים במשפחה.

משמורת משותפת של ילדים מתחת לגיל שש שכיחה יותר בבתי המשפט מאשר בבתי הדין הרבניים אולם גם בבתי הדין הרבניים ובייחוד ומדובר באב שהיה אב מטפל פיזי בילדים עוד טרם הגירושין תיתכן פסיקת משמורת משותפת בילדים מתחת לגיל 6.

מאמרים נוספים:

• זכויות ילדים בעת גירושין
• כיצד תקבע משמורת משותפת?
• הסדרי ביקור קטינים
• טובת הקטין

הפוסט עקרונות לקביעת משמורת בבית הדין הרבני ובבית המשפט למשפחה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

כאשר הורי הילד עורכים הסכם גירושין ביניהם לא תמיד הם חושבים על טובת הילד אלא לעתים עסוקים הם בעוצמת הסכסוך ובאינטרסים הכלכליים שלהם. לכן בפסיקה קיימת הכרה בזכותו העצמאית של הילד לתבוע מזונות באופן עצמאי ונפרד ובלתי תלוי בהוריו גם אם הוריו אישרו בבית המשפט הסכם גירושין בו קבעו את מזונותיו ומשמורתו.

כמובן שהתביעה העצמאית שתוגש על ידי הקטין מוגשת בפועל על ידי אחד מהוריו וזאת לאחר אישור הסכם הגירושין.

לגבי המשמורת- בעבר בפסיקה לא הכירו בזכותו של הילד כבעל דין נפרד מפני שסברו שהיא שייכת להורים.

בפסיקה בשנים האחרונות יש הפיכה במגמה וכיום יותר ויותר בית המשפט מכיר בזכות הילד כבעל דין עצמאי גם בעניין המשמורת.

בנוסף בהתאם לחוק ולתקנות על השופט לשמוע את הילד טרם מתן החלטה בעניינו. כמובן שאין זה נעשה כדבר שבשגרה בכול תיק אלא רק במקרים קיצוניים כאשר דעות ההורים הפוכות לחלוטין ובעיקר בתביעות משמורת קשות או חטיפת ילדים לפי אמנת האג והגירת ילדים לחו"ל עם אחד ההורים. זכות הילד הקטין לשימוע בבית המשפט בתביעה למזונות ילדים או משמורת מבוצעת בלשכת השופט בנוכחות עובדת סוציאלית מיחידת הסיוע של בית המשפט ללא נוכחות הוריו או עורכי דין על מנת להבטיח חופש דיבור ודעה ואי יכולת ההורים להשפיע על דברי הקטין באותו הרגע וכן על מנת לשמור את דברי הקטין בסודיות אף מפני הוריו אם יבקש כך.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• חיוב אב במזונות ילדיו
• קביעת מזונות בבית המשפט
• קביעת גובה מזונות ילדים
• מזונות ילדים בגירים
• זכויות ילדים בעת גירושין

הפוסט זכותו העצמאית של הילד הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בית המשפט קבע כי התקיימה עוולת הרשלנות שכן כאשר נמנעים מפגשים בין הורה לילדו הקטין עלול הדבר לפגוע בקשר ההורי ואף להוביל לניתוקו. כאשר מניעת הקשר זדונית קל וחומר שיש לצפות את התרחשות הנזק.

הזיקה בין הורים, נשואים או לא, יוצרת חובת זהירות בנוגע לעניינים הנוגעים לילדם. כן קיימת חובת זהירות קונקרטית. התובע והנתבעת הביאו לעולם את הקטינה ובהעדר סיבה מוצדקת על האם הנתבעת לאפשר קשר נורמטיבי בין האב לבתו.

האם נוהגת בקטינה כברכושה הפרטי, היא הוזהרה שהתנהגותה פוגעת באב התובע, אך היא בחרה לעצום עיניה. בגדר מעשה או מחדל רשלני יכול לבוא אף מעשה רצוני או זדוני שאינו סביר בקנה מידה אובייקטיבי. נקבע כי יש עילה לתביעה נזיקית כאשר מדובר בניתוק בת מאביה. הוכח שמעשי הנתבעת הביאו לניתוק הקשר בין האב לבתו דבר שהסב לתובע עגמת נפש ובכך נגרם לו נזק.

כמו כן בית המשפט קבע שהנתבעת הפרה חובה חקוקה בכך שפעלה בניגוד להחלטת בית המשפט אשר קבע את זמני השהות  ובמעשיה ובמחדלה מנעה האם קשר בין הקטינה לאב והדבר גרם לנזק בקשר ביניהם. בנוסף נזק זה הוא מסוג הנזק אליו התכוון המחוק, והנזק שנתבקש בימ"ש למנוע הוא אי קיום קשר בין האב לקטינה.

טענת האם שכל פסיקת פיצויים לאב תהווה הקטנת המזונות וכי הילדה תסבול מכך באופן ישיר, נדחתה.

תופעת מניעת קשר בין הורה לילדו היא רעה חולה שיש לעקור מן השורש. לעיתים הפגיעה בכיסו של ההורה המנכר היא הדרך היחידה בה ניתן להתמודד עם בעיה זו; כך בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את האם לשלם לאב פיצויים.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• כיצד תקבע משמורת משותפת?
• משמורת ילדים
• חובת התייעצות בין הורים
• טובת הילד

הפוסט תביעת נזיקין ופיצויים בשל מניעת זמני שהות עם האב הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

מאת: עורך דין גירושין טלי אויזרוביץ

בנותיו הקטינות של האב התובע מסרבות להיפגש עמו על אף זמני שהות שנקבעו בהחלטות ביהמ"ש ובהמלצות הגורמים הטיפוליים השונים ועל אף התחייבות ההורים בהסכם הגירושין.

האב סבור כי סירוב זה נובע מהסתה מתמשכת של אימן כלפיו. מכאן עתירתו לאכוף על המשיבה בקנס או במאסר לציית להחלטת ביהמ"ש כלומר להוראות הסכם הגירושין אשר קיבלו תוקף של פסק דין.

בית המשפט לענייני משפחה פסק כי הקטינות מושפעות ומוסתות ע"י אימן נגד אביהן. האם עשתה בכל הקשור לזמני השהות ככל העולה על רוחה כמו גם בהחלטות ביהמ"ש. האם מציבה בחזית את בנותיה וטוענת כי לא היא הגורמת להפרת הסדרי הראיה אלא שהבנות מסרבות לפוגשו. האב אוהב את בנותיו מאוד ועושה מאמצים רבים לזכות באהדתן וחיבתן ובלבד שיפגשו עימו באופן סדיר.

פקודת בזיון בית המשפט מסמיכה את בימ"ש לכוף אדם המפר את צוויו בקנס או במאסר. בית המשפט יתחיל באכיפת פסק דינו בכלי המתון יותר הוא הקנס. את הטלת הקנס יש לבחון באופן זהיר שכן כל פגיעה כלכלית באם תגרום לפגיעה בקטינות.

'טובת הילד' הינו מושג ערכי המשתנה לפי זהות מקבל ההחלטה ומושפע מתפישות חברתיות ערכיות כמו גם ממחקרים וידע מקצועי הנרכש בתחום מדעי ההתנהגות. למרות זאת מושג זה מהווה שיקול מוביל ומכריע בסוגיות הנוגעות לקטינים. כך קובעת אף אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד אך היא שמה את 'אינטרס הילד' כשיקול ראשוני ולא כשיקול בלבדי.

גישה זו מביאה בחשבון את הצורך בעריכת איזונים כאשר ביהמ"ש בא לבחור בין חלופות שונות שיש בהן משום התנגשות בין זכויות – זו של הקטין או אלה של הוריו או מי מהם.

לרוב שקילת טובת ילד שהוריו נפרדו הינה תפיסת הרע במיעוטו זאת מכיוון שטובת הילד מחייבת כי יגדלו במחיצת שני ההורים. לפיכך על ביהמ"ש לקבוע הסדר משמורת המגשים במידה המרבית האפשרית את אינטרס הילד ליהנות ממסגרת יציבה במשמורתו של ההורה שנמצא מתאים יותר ויחד עם זאת לשמור קשר בין הילד להורה האחר.

לשם כך על ביהמ"ש לערוך בחינה מדוקדקת של מכלול ההיבטים של כל אחת מהאפשרויות הקיימות לרבות השפעתה על ההורים ככל שהדבר עשוי להשפיע על יחסם אל הילד.

באשר ל'רצונו של הקטין', הוא רק אחד השיקולים מתוך מכלול גורמים שמטרתם להכריע מה באמת ראוי מבחינת טובת הקטין. רצונו של קטין אינו מתיישב לעולם עם טובתו. טובתו של קטין מחייבת ראיה נרחבת של טובתו בנסיבותיו המיוחדות, וזאת להבדיל מרצון, גם אם הוא כן, שעשוי להיות זמני, סובייקטיבי ואפילו אימפולסיבי.

העדפת הילד איננה משקפת בהכרח את טובתו. ביתר שאת בא לידי ביטוי הפער בין רצונו של קטין לטובתו, עת רצונו הוא פרי הסתה של אחד מהוריו ואינו נובע מבחירתו החופשית.

באיזון בין רצונו של קטין לטובתו נדחה רצון הילד מפני טובתו. בענייננו, 'רצון' הקטינות אינו רצונן הטהור. יש לדאוג לטובת הבנות ולבריאותן הנפשית על ידי טיפול פסיכולוגי מתאים להן ולמשיבה שבמהלכו תלמדנה להפנים את החשיבות והצורך במפגשים עם האב. על מנת שהאם תכבד החלטה זו יש להטיל עליה סנקציה משמעותית שיהיה בה כדי לאלץ אותה להקפיד על שיתוף הפעולה עם הגורמים הטיפוליים.

חכמי ההלכה היהודית שאלו עצמם האם ניתן לכוף ילד לקיים מצוות כיבוד הורים והשיבו כי מצוות כיבוד הורים הינה מצוות עשה אשר אין בית דין כופה עליה שכן התורה עצמה קבעה בצד המצווה את שכרה ובאם אין אדם מעוניין בשכר המצווה הנקוב מפורשות אין לכפותו לקיימה. ואולם היה מי שהורה לכוף על מצוות כבוד הורים וזאת לאור קיומן של מספר דרגות כפיה. מאחר שמצוות כיבוד הורים הינה מצות עשה ששכרה בצידה, ניתן לבצע כפיה ברמתה הנמוכה, דהיינו: בהטלת סנקציות שאינן פוגעות בגופו של אדם.

כאשר בוחן ביהמ"ש את הסנקציה אותה הוא מטיל על פי הוראות פקודת בזיון בית המשפט עליו 'לתפור' את הסנקציה בזהירות הראויה בהתחשב בנסיבות. הסנקציה צריכה להיות סבירה ומידתית. בחינת הסנקציה הכספית בעניין דנן מחייבת בחינה במשנה זהירות כי הפגיעה בבנות ובמזונותיהן לא תהא חמורה יתר על המידה ומאידך שתהא זו סנקציה יעילה שתביא לכפייתה של האם לביצוע הסכם הגירושין שקיבל תוקף של פסק דין.

איזון ראוי של כל האינטרסים הקיימים בנדון יבוא על פתרונו בהפניית האם ובנותיה לגורמים טיפוליים. במקביל ולצורך הבטחת קיום זמני השהות יוטל על האמא קנס כספי בסך של 750 ש"ח בגין כל מניעת מפגש של האב עם בנותיו.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• הפרת הסדרי ראייה
• טובת הקטין
• כפיית קשר על קטין
• משמורת ילדים
• כיצד תקבע משמורת משותפת?

הפוסט הסתת ילדים ומניעת זמני שהות תוך הפרת הוראות הסכם גירושין הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בית המשפט דחה את התביעה וקבע כי ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם. בית המשפט מעניק להורים, שהם בעלי משמורת ילדים מלאה, שיקול דעת עצמאי להחליט לטובת ילדיהם ולרווחתם, מלבד בעניינים שהוגבלו בחוק.

כאשר ההורים ממלאים את חובתם כלפי ילדים וכל עוד לא נלקח מהם מעמד האפוטרופסות, רק ההורים יכולים לקבל החלטות בנוגע לילדיהם. הזכות הזו לא ניתנת להורים רק במקרים חריגים בהם מת אחד ההורים, ובית המשפט סבור כי טובת הילד מצדיקה חיוב המשך הקשר בין הנכדים להורי הנפטר.

במקרה זה שבו שני ההורים מגדלים יחד את ביתם, דואגים לשלומה ולרווחתה, ממלאים את חובותיהם כלפיה, ובשל סכסוך משפחתי עם הסבים מונעים את הקשר בין הסבים לבתם אזי אין לבית המשפט סמכות לחייב את ההורים לקיים הסדרי ראיה בין הסבים לבין נכדתם.

בכל מחלוקת בתחום דיני משפחה, מומלץ להתייעץ עם עורכי דין המתמחים בתחום גירושין. מדובר בתחום משפטי מורכב וסיוע של עורך דין מקצועי יעזור לכם לפתור כל מחלוקת בצורה הטובה ביותר.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• הסדרי ביקור קטינים
• הפרת הסדרי ראייה
• כפיית קשר על קטין

הפוסט הסדרי ראיה של סבא וסבתא הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

אהבתו של יעקב לבניו שתחילתה בעשיית כותנת פסים ליוסף והמשכה בסירובו למסור את בנימין לאחיו שיורידוהו מצרימה פן "ועזב את אביו ומת אביו מצרתו", שימשה אסמכתא בהלכה היהודית להעדפת משמורת ילדים של האב על בניו. בניגוד ל"חזקת הגיל הרך", המעדיפה את משמורת האם כעניין אוטומטי כמעט, וקובעת כי עד גיל שש יהיו הילדים אצל האם, למעט אם יש חומר ראיות כי אינה מסוגלת להחזיקם, הרי בהלכה היהודית עדיפות האב ברורה ומודגשת, ולאם כמעט ואין עדיפות להחזיק בבן או בבת אפילו כשהם קטנים ביותר.

המכנה המשותף בין ההלכה היהודית לחוק האזרחי, נמצא בדברי הרמב"ם, בהלכות אישות פרק כ"א, הלכה יז', המובאים להלן: "שלמו חודשיו וגמלתו, אם רצתה המגורשת שיהיה בנה אצלה, אין מפרישים אותו ממנה עד שיהיה בן שש שנים גמורות. אלא כופין את אביו ונותן לו מזונות והוא אצל אימו. ואחרי שש שנים יש לאב לומר: אם הוא אצלי, אתן לו מזונות ואם הוא אצל אימו, לא אתן לו מזונות. והבת אצל אימה לעולם ואפילו לאחר גיל שש."

דברי הרמב"ם הם המשמשים יסוד להכרעות בתי הדין הרבניים בפסיקותיהם בשאלת החזקת ילדים, ובהכרעת השאלה בדבר טובת הילד והם אלו המשמשים בסיס ל"חזקת הגיל הרך" המודרנית, האזרחית – חילונית, המצויה בהוראת סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.

על פי הגישות האזרחית וההלכתית יש לסטות מחזקת הגיל הרך כאשר יש ראיות שהאם אינה מסוגלת להחזיק בילדיה. כן, אין קורלציה בן זכות הילד למזונותיו לבין משמורתו. הילד זכאי למזונותיו מאביו גם אם אינו גר עימו, ואין האב יכול להתנות תשלום מזונות בכך שהבן יהיה אצלו.

יש להדגיש כי סעיף 25 לחוק, אינו מבדיל בן בן לבת כפי שמבדיל הרמב"ם.

לעניין משמורת האב על הבת, פורשו הדברים בהלכה שהעדפת האם היא רק במאבק מול אחרים (כשאין אב), אולם במאבק מול האב אין לאם עדיפות על האב וזכותו להחזיק בביתו ברורה.

שיקול מכריע נוסף בבתי הדין הרבניים הוא שהבן ראוי יותר שיהיה אצל האב כיוון שהוא שייך לו בענייני חובותיו על חינוכו ולימודו, אבל אם אצל האב יתקלקל הבן בעיני היהדות ואילו אצל האם יחונך ביהדות ובייחוד בילד בן שש שנים ומעלה בית הדין יכריע לפי מצב ההורים בענייני החיים בכלל ובענייני יהדות בפרט.

מידי פעם  עולה הצעת חוק לביטול או להורדת חזקת הגיל הרך המצויה בסעיף 25 לחוק מגיל שש לגיל שלוש שנים.

הצעה זו מתבססת על הדרישה לשוויון בן המינים שלפיה הזכות למשמורת על ילדים קטנים צריכה להיות שווה לאב ולאם משום שאין הבדל ביכולת ובכשרות של מי מההורים.

הפחתת גיל חזקת הגיל הרך תגרום לכך שבכל מקרה שבו אין הסכמה בן ההורים, יקבע בית המשפט מי יקבל לחזקתו את הילדים.

המתנגדים להצעה טוענים כי טענת השוויון מחטיאה את המטרה שכן בישראל בעיות של מעמד אישי מתנהלות גם בבתי הדין הרבניים. הגט ניתן בהסכמת הגבר ולכן נפוצה התופעה של סחיטת הנשים כחלק מקבלת ההסכמה הזאת. לא אחת נדרשת אישה הנחותה כלכלית בדרך כלל לוותר על חלק ממזונותיה והרכוש המגיע לה הנמצא בשליטת הגבר כתנאי להסכמת הבעל לתת לה גט. הפחתת גיל החזקה יכניס גם את נושא המשמורת למחלוקות וישמש כגורם לסחיטה. על כן דרישת השוויון הרשמי וויתור על היתרון היחידי לכאורה שיש לאישה תפגע בשוויון.

מן הצד השני, טוענים המבקשים להפחית את גיל החזקה כי במדינה מתוקנת ושוויונית אין זה ראוי לפעול בהתאם לחזקות אוטומטיות ויש לאפשר לכל אב המבקש לגדל את ילדיו והבטוח ביכולתו לספק לילדיו את צרכיהם הנפשיים את ההזדמנות להביא רצונו זה בפני בית משפט אשר יבחן את מסוגלותו שייתכן ומתאימה יותר ממסוגלות האם.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• זכויות ילדים בעת גירושין
• כיצד תקבע משמורת משותפת?
• הסדרי ביקור קטינים
• טובת הקטין

הפוסט ביטול חזקת הגיל הרך? הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ