הסכם ממון טרום נישואין
בהסכם ממון, נקבעים הסדרי ממון מפורטים לגביי נכסים שנצברו לפני הנישואין ונכסים שיצברו במהלך הנישואין. ללא הסכמי ממון, חל הדין הישראלי, הכולל את חוק יחסי ממון ואת פסיקת בתי המשפט. לעיתים, פסיקת בית המשפט, הפוכה לקבוע בחוק יחסי ממון. לדוגמא: החוק קובע כי רכוש הנצבר במהלך הנישואין משותף ואילו רכוש מלפני הנישואין ורכוש שהתקבל במתנה או בירושה, איננו משותף. בניגוד לחוק, פסיקת בתי המשפט קבעה, בנוגע לדירת מגורים, כי בנסיבות מסוימות, ובהיעדר הסכם ממון הקובע במפורש אחרת, ניתן לשתף את בן הזוג, גם אם מדובר בדירה שנרכשה לפני הנישואין.
הסכם ממון אין פירושו שלא תאהבו את בן הזוג לנצח אלא פירושו הבנה מעשית כי ההיבטים הקשורים לאהבה ולרכוש עשויים להיות מסובכים, וכי ברצונכם להגן על נכסיכם ולמנוע סכסוך משפטי קשה, באם הנישואין יעלו על שירטון.
הסדר רכוש חייב לתרום לוודאות ולביטחון של כל צד במהלך הנישואין, כאשר כל צד יודע, מה צפוי לו מבחינה כלכלית, במקרה של גירושין. הסכם ממון הוגן, חייב לצאת מנקודת המוצא כי חיי נישואין מושתתים על שיתוף כלכלי בין בני הזוג בין אם אחד מבני הזוג, מצוי בקריירה משגשגת ואילו השני עסוק בניהול משק הבית וגידול ילדים.
יחד עם זאת, הביטחון של בני הזוג בנישואין אינו חייב להיבנות על שיתוף כלל הנכסים דווקא, אלא יכול להיבנות על ידי ההחלטה איך תהיה חלוקת הרכוש במקרה של פקיעת הנישואין. חלוקה, המושתתת על השגת ביטחון כלכלי, לכל צד, בנקודת היציאה מחיי הנישואין.
הסכם טרום נישואין, יש לאשר אצל נוטריון או רשם נישואין או בבית המשפט לענייני משפחה. הסכם ממון שנערך לאחר הנישואין, חייב להיות מאושר בבית המשפט לענייני משפחה בלבד.
הליך אישור ההסכם בפני בית משפט לענייני משפחה, הינו הליך פשוט ומהיר. שני בני הזוג מתייצבים בבית המשפט למשפחה בפני השופט. השופט מקריא את ההסכם לצדדים, מברר אם בני הזוג מבינים את ההסכם ואם חתמו עליו ברצון חופשי. לאחר שנחה דעתו, מאשר השופט את ההסכם בהתאם להוראות חוק יחסי ממון. מדובר בהליך חשוב, בלעדיו אין תוקף להסכם הממון. ההליך נועד למנוע טענות עתידיות כנגד ההסכם במטרה לבטלו, טענות כגון, עושק, לחץ וכפייה.
חשיבות עריכת צוואה בנוסף להסכם ממון
חוק הירושה, הוא החוק שחל לאחר פטירה. חוק יחסי ממון או הסכם הממון קובע את השתייכות הרכוש למי מבני הזוג בעודו בחיים. חוק הירושה קובע איך יחולק אותו הרכוש שהיה שייך למנוח בחייו, מיד לאחר פטירתו. חוק הירושה קובע כי בן הזוג יורש את רכושו של בן הזוג המנוח יחד עם הוריי הנפטר כשאין למנוח ילדים או יורש יחד עם ילדיי הנפטר כאשר נולדו לבני הזוג ילדים. אם בן הזוג מעוניין בהסדר שונה מהקבוע בחוק הירושה, עליו לערוך צוואה בה יצווה את רכושו כראות עיניו לאחר פטירתו. החלוקה האמורה בצוואה גוברת על החלוקה שקובע חוק הירושה.
