הסדרי ראיה

להורה השני שאינו ההורה המשמורן, הזכות לבקר את הילדים ולפגשם. אופן הסדרי הראייה יכול להיקבע על ידי הצדדים עצמם או על ידי בית המשפט או בית הדין, אם הצדדים אינם מסוגלים להגיע להבנה בנושא זה ביניהם לא באמצעות גישור ולא על ידי עורך דין גירושין.

מקובל מאוד שעובדת סוציאלית נכנסת לתמונה כאשר יש ויכוח על משמורת או על הסדרי הראייה, והמפגשים נקבעים בהתאם להמלצותיה המוגשות בתסקיר סעד.

במקרים מסוימים, מבקש בית המשפט ביוזמתו, או על פי בקשת אחד הצדדים, חוות דעת של פסיכולוג מומחה גם לנושא המפגשים.

הסדרי הראיה המקובלים הם ביקור עד שני ביקורים באמצע השבוע – בשעות אחר הצהרים, בימים ובשעות קבועות, ובתנאי שהילד נלקח מהבית ומוחזר לבית לא יאוחר משעה 21:00, אם למחרת על הילד ללכת לבית הספר.

שבתות –

אחת לשבועיים. בדרך כלל הילד נלקח טרם כניסת השבת ומוחזר במוצאי שבת. חגים – נהוג לחלק את החגים בצורה מחזורית, כך שבמחזור של שנתיים יבלה הילד כל חג עם אחד מהוריו.

חו"ל –

רצוי להסדיר כי הוצאת ילד לחו"ל תהא טעונה הסכמה מראש ובכתב של ההורה השני. הזוגות המחמירים דורשים ערבויות להשבת הילדים לארץ, ואף מוציאים, בהסכמה, צו עיכוב יציאה מן הארץ לילדים, על מנת למנוע הברחתם לחו"ל.