תגובה מטעם אם לבקשה למשמורת משותפת בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב

תגובה לבקשה לצו משמורת משותפת אשר הוגשה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב

בהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד, המשיבה מתכבדת ליתן תגובתה לבקשה שהוגשה במעמד צד אחד.

ואלה נימוקי התגובה מאת עורכי דין לענייני משפחה:

האם מתנגדת לבקשת האב. המדובר בבקשה שמניעיה זרים ונועדו אך ורק להפעיל לחץ על המשיבה ולהשיג יתרונות בתביעת המזונות.
מדובר בבקשה מוקדמת, שיש לדחותה. למבקש אין מקום מגורים משלו והוא עדיין גר בחיק המשפחה. לפי המסתמן הוא עומד לגור בחיפה עם בת זוגו ובקרבת הוריו שגרים בקריות. בשבתות הוא לוקח את הילדים למשפחתו בצפון. בתנאי מרחק כאלו בלתי אפשרי שתיהיה משמורת משותפת.
כרגע אין "מצב קיים", שאפשר לתת לו גושפנקא אלא לכל היותר מצב זמני, לא טבעי, שיצר האב, בו יש לבעל מאהבת אליה הוא רוצה להעביר את מרכז חייו ובכל זאת, לא עוזב את הבית אך ורק בשל טקטיקה משפטית. למרות שישי לו בת זוג חדשה קבועה, המבקש מתגורר בבית אחד עם האם והילדים. אין שום "הסדרי ראיה" נוהגים ואין להקיש מהמצב בו הוא גר בבית אחד עם הילדים והאישה, למצב בו הוא יתגורר בנפרד מהם.
אין לדון במשמורת משותפת כל עוד מקום מגוריו של האב נתון בחוסר וודאות.
כל עוד אין לאב מקום מגוריי קבע לא ניתן לקבוע הסדרים של קבע ובוודאי שלא משמורת משותפת, כשהבעל עומד לגור בחיפה.
המבקש חסר תום לב ואינו בוחל בשקרים בבקשתו ורק בשל כך יש לדחות את בקשתו.
בנוסף, האב לא הגיש תביעה למשמורת, ולא שילם אגרה כנדרש. אין לדון בבקשתו שהוגשה במסגרת תביעת משמורת של המשיבה. בשל כך בלבד יש לדחות את הבקשה שלא הוגשה כראוי ולא שולמה אגרה כנדרש על פי התקנות.
למען הזהירות בלבד תשיב המשיבה לבקשה.

לגופה של תגובה

משמורת משותפת במקרה הנדון תיהיה טלטלה אדירה בחיי הילדים. המצב הקיים הוא זה שהאם נושאת באחריות לגידולם של הילדים. החל בטיפול פיזי, חינוך, הכנת שיעורים, הסעה לחוגים, קשר עם מורות וגננות, קשר עם פסיכולוגית ובילוי בזמני איכות. האם היא הדמות המעורבת והדומיננטית בחיי הילדים. אם תהיה משמורת משותפת הילדים יעברו משבר נוסף. יעברו לחיות עם אב שמעולם לא היה מעורב בגידולם. ילדים שכבר עוברים משבר כואב ומטלטל, כשאביהם מבלה מרבית ימיו עם אישה זרה, עוזב את הבית והעיר בגלל צרכיו ולא מתחשב כלל בנפשם, תוך שהוא מהלל ומשבח בפניהם את האישה הזרה ומכפיש את אימם בפניהם.
האב מעולם לא שימש הורה פיזי לילדים אלא להיפך. במהלך החיים המשותפים עבד משעות הבוקר המוקדמות ועד לשעות הלילה המאוחרות ולא היה מעורב בגידול ילדיו, והאם שימשה כאם וכאב. האם היא זו שלקחה לגנים ולבתי הספר וחזרה. האם מסיימת עבודתה בשעה ארבע אחר הצהריים ואילו האב עובד עד הלילה.
רק עם פרוץ המשבר שהחליט לבלות באופן מלאכותי עם ילדיו, למרות שהוא חוזר ולן בבית אחד איתם ופוגש אותם בבוקר, אירגן לעצמו בימים שני ורביעי להיות לבד עם הקטינים ודרש מהאם לא להגיע הביתה בימים אלו. האם נשארה בעבודה לבקשתו הוא, ועל מנת להרגיע הרוחות בבית. עכשיו הוא מנצל זאת באופן מניפולטיבי וטוען שהאם מגיעה מאוחר לכאורה. אין לראות במצב המלאכותי שיצר, מצב קיים, אלא להיפך-מצב זמני ומלאכותי ביותר.
עד לפני פרוץ המשבר, האב היה אומר שהוא לא מסוגל להיות יותר משעתיים עם הילדים. אפילו כשהאם נסעה לטיול בר מצווה רק עם בנה הבכור היא נאלצה לשכור מטפלת לשני הילדים שנותרו בבית, מטפלת שישנה איתם בלילה.
האב מעולם לא רחץ את הילדים. מעולם לא סיפר סיפור, מעולם לא בילה עם ילדיו זמן איכות. מעולם לא נשאר בבית עם ילד חולה. רק מאז שהתאהב באישה אחרת והחליט לפרק המשפחה מנסה לקנות את הילדים בקניות מותגים ומסעדות ומגיע פעמיים בשבוע להיות איתם, אך זאת רק לצרכי התביעה, כדי לנסות וליצור מצב קיים, כטקטיקה משפטית ולא יותר. כשיגור בחיפה אין לדעת אם יגיע פעמיים בשבוע.
זאת ועוד, מאז שהרזה, החל לבלות בלילות עד השעות הקטנות של הלילה ואין מעייניו נתונים לבית ולמשפחה והוא שם את טובתו מעל טובת הקטינים. הוא מתנהג כמו פרפר חופשי. האב משתתף בחוג ספינינג 3 פעמים בשבוע בשעות הערב (זמן ארוחת הערב והכנת הילדים לשינה).
האב חסר אחריות ומסכן את הקטינים כשלנגד עיניו עומדת טובתו שלו בלבד ואושרו. על כך יעיד המקרה בו בשבת ה-15.1.12, לקח את הילדים לסוף שבוע לאחיו המתגורר בצפון והשאיר את שלושת הקטינים לבד יחד עם בן דודם בן ה 10 ויצא לאישה החדשה הגרה בחיפה. בשעה 20:45 הבן הבכור צלצל לאימו וסיפר שהילד הקטן בוכה בכי קורע לב ומבקש את אימא ושהבן בן ה 10 ברח ויצא לרחובות בגלל ריב בין הילדים. האב, ששהה מרחק 20 דקות נסיעה לא הסכים לבוא ולטפל במצב שקרה. האם, יצאה מתל אביב בשעה 21:00 עם אביה לחלץ את הילדים והחזירה הביתה את הילד הקטן. הוזמנה משטרה שרשמה תלונה לאב על הפקרת ילדיו.
בנוסף היחסים בין בני הזוג קשים ביותר. האב חובר לאישה האחרת- ושניהם מנהלים מלחמה רגשית נגד האם ומסיתים את הילדים נגדה. אין תקשורת בין בני הזוג והאב מערב את הבן הבכור בסכסוך. האב אמר לאם בנוכחות ילדיו: " את כבר לא קיימת"!
האישה הזרה, מעליבה את האם ותוקפת אותה בהודעות אס. אמ. אס. האב מספר בגלוי לילדיו על אהובתו, מהלל אותה ומכפיש את אימם ומנסה לפתות אותם להכיר אותה ולגור עימו.
האב אינו דמות חינוכית כפי טענתו. האב מספר לילדים על אהובתו, ושואל אותם אם הם לא רוצים שהוא יהיה מאושר, כאשר הילדים עצמם כואבים את עזיבתו ולא מאושרים מכך, בלשון המעטה. הוא אומר להם כמה האישה הזרה תיהיה מקסימה אליהם יותר מאימא ומפרסם בפייסבוק תמונות שלו ושהוא חופשי לבילויים.
הבן האמצעי טופל בטיפול פסיכולוגי שהבסיס למצוקה היה הזנחת האב אותו ומתן כל תשומת הלב לכדורגל של הבן הבכור.
האב נהג בתוקפנות וצעקות תוך השלטת רצונו אך ורק באמצעות אלימות מילולית וילדיו פוחדים ממנו. האם, בשקט שלה, בדרכה החינוכית החיובית היא הדמות אליה פונים בכל נושא, מתייעצים, מבלים שעות ארוכות ומקבלים את דעתה. האם חסרת אונים מול ה"טרור" החינוכי המופעל כלפי ילדיה.
חזקת הגיל הרך עדיין קיימת ושרירה והאב לא סתר חזקה זו. טובתו של הקטין להיות במשמורת אימו וכך של אחיו. כאמור האב מעולם אפילו לא רחץ אותו.
לפני פרוץ המשבר, רק האם הסיעה הלוך ושוב לחוגים. האב, לעיתים היה מחזיר את הבן הבכור מאימון כדורגל. האב מעולם לא היה בבית בשעות אחר הצהרים.
רק בשנה האחרונה ורק לעיתים, במסגרת חלוקת התפקידים, האב בישל. את הכלים הוא משאיר לאישה לרחוץ. מאז שהאב השיל 52 ק"ג ממשקל גופו בניתוח, נושא האוכל חשוב לו ולכן החל לבשל, למען תזונה שנדרש לה. האם בישלה ומבשלת לילדיה. המבקש אינו אומר אמת גם בנוגע לעבודות הבית, על אף שאין זה רלוונטי לבקשתו זו. האם במהלך כל חייהם המשותפים ועדיין נושאת בכל עבודות הבית, ניקיון יום יומי, בישול, אפיה, כלים, כביסה, טיפול בבגדים, קניות וניקוי החצרות.
האם מכירה בחשיבות הקשר של האב עם ילדיו ותשמח להסדרי ראייה כאשר ואם האב יעזוב את הבית, שכן ייתכן שלא יעזוב כלל והצדדים יחזרו לשלום בית. יצויין כי האישה הגישה תביעה לשלום בית. במקרה כזה תתייתר בקשתו.
אם ייפרדו הצדדים, אזיי יקבעו הסדרי ראיה עם האב, בהינתן מקום מגוריו וסידור מקום ראוי לביקוריי הקטינים. למשמורת משותפת האם מתנגדת מכל הסיבות האמורות לעיל בתגובתה זו.
בשלב זה אין מקום לבדיקת מסוגלות הורית ובייחוד כשהאב לא הגיש תביעה למשמורת ולא בקשה למינוי מומחה.
מבוקש על כן, לדחות את הבקשה ולחייב המבקש בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.