תביעת משמורת מטעם האב לקטינים

מהות התביעה: משמורת וזמניי שהות

כתב תביעה מאת עורכי דין דיני משפחה קורן – אויזרוביץ

1. התובע והנתבעת היו בני זוג ידועים בציבור, החל משנת 2004 ומקשר זה נולדו לבני הזוג שתי הבנות: בת 8 ובת 5.5.
2. יחסי הצדדים עלו על שרטון לפני כשנה וחצי, עת הסכימו הצדדים באמצע חודש אוגוסט 2014, כי דרכיהם ייפרדו, והנתבעת עזבה את בית המגורים.
3. טרם הפירוד הצדדים גרו יחד ב– בדירה בת 3 חדרים בדמי שכירות בסך 4,000 ₪ לחודש. האישה עברה להתגורר באותו איזור, בדירת 4 חדרים בדמי שכירות
4. הטיפול בבנות בזמן הנישואין, היה טיפול משותף, כאשר האב הוא זה שנשא בעיקר הטיפול בבנות ואילו האם פיתחה קריירה מחוץ לבית.
5. האם הינה אשת קריירה בתחום השיווק ועבדה כמנהלת מכירות לשוק הפרטי בחברת –, והשתכרה כ- 20,000 ₪ נטו והאב עבד כבודק תוכנות והשתכר כ- 10,000 ₪ נטו. כעת פתחה האם עסק עצמאי וודאי שמשתכרת יותר מעבודתה כשכירה, אחרת היתה שבה לעבוד כשכירה.
6. מדובר באב מסור אשר הינו מטפל פיזי בבנות יותר מהאם. הוא מקלח, מאכיל, משכיב לישון, לוקח לחברים ולרופאים, מבשל ומאכיל. הוא קשוב לצרכי הבנות, מחנך, מלמד, ודואג לקיום שגרת יומם ויציבות בחייהן.
7. לאחר לידת הבת הראשונה ומשהגיעה לגיל 5 חודשים, חזרה האם לעבודתה ואילו האב עבד במשמרות ערב ב—, על מנת לטפל בתינוקת בשעות הבוקר. כשעבד בערב נהגה האישה להחליף את האב בחלק מהימים ובחלקם האחר סבתא טיפלה בתינוקת. כך עד התחלת הגן בגיל שנה, אז חזר האב לעבודת בוקר וערב במשמרות ועדיין חזר מוקדם לפחות 3 פעמים בשבוע על מנת לטפל בילדה, כשהאם חוזרת מהעבודה בשעות הלילה בין 20:00 ל- 19:00.
8. לאחר לידת הבת השניה והגיעה לגיל 5 חודשים, עת חזרה האם לעבוד, התפטר האב מעבודתו וטיפל בתינוקת עד גיל שנה מבלי שעבד כלל, כאשר פיצויי הפיטורין שקיבל משמשמים למחייתם ביחד עם השתכרות האישה. האם היתה מגיעה בשעה 21:00 בערב, כשאת כל הטיפול בתינוקת ופעוטה השניה, עשה האב. הוא הביא לגן בבוקר, טיפל בתינוקת בשאר היום, הוציא מהגן וטיפל בשתיהן עד לכתן לישון.
9. גם לאחר כניסת הבנות לגן, האב הוציא את הבנות מהגן שלוש פעמים בשבוע (אימו עזרה פעם בשבוע והחליפה אותו) והאם יומיים.
10. מטבע הדברים, לאחר הפירוד, המצב שנהג בפועל הוא משמורת משותפת מלאה. הבנות שוהות אצל האב בימים ג', ד' ו-ה' לרבות לינה ובשבוע שלאחריו בימים ג', ד' שישי ושבת ועד יום א' בבוקר ישירות למסגרות החינוכיות.
11. האם משתמשת בשפה אלימה ובוטה כלפיי האב, ואיומים לא רק בתביעות אלא גם בהוצאת דיבה, והפסקת המשמורת המשותפת. המדאיג הוא שלחלק מדבריה אין קשר למציאות, או שמדובר בעיוות של המציאות ופרשנות קשה כנגד האב.
12. הנתבעת עוברת תוך זמן קצר, מקצה לקצה. מאלימות והתפרצות זעם, להתנהגות של נופת צופים, כאילו נשכח מזכרונה ההתפרצות האלימה. באותו ערב בו נהגה באלימות קשה כנגד האב כפי שיפורט בהמשך, היא כתבה לו שהיא רוצה הסכם ופיוס למראית עין. פתאום, לאחר התפרצותה האלימה, היתה מוכנה לקחת את הרכב לשימושה הבלעדי ולשלם את הוצאותיו לבדה.
13. לאחרונה אף תקפה את האב בחמת טירוף, כשהילדה הקטנה עומדת ליד רגליה, ואז רצה וברחה כשהיא משאירה את הילדה עומדת לבד, ואת הילדה השניה ברכב מונע ברחוב. לאחר מכן, דרסה את האב, כשנסעה לאחור עם דלת נוסע קדמית פתוחה, שפגעה באב, מול הילדות, ונסעה מהמקום, במהירות ועצבים, שהשתלטו על הגיונה, כשהילדות לא חגורות.
14. נראה כי הנתבעת אינה יציבה נפשית ובהתקפיי זעם, מאבדת את שיקול דעתה, באופן המסכן את הסובבים אותה ובפרט הבנות חסרות הישע מולה.
15. אשר על כן, יבקש האב מינוי מומחה, אשר יבדוק את הצדדים ויערוך בדיקת מסוגלות הורית לרבות בדיקות פסיכו דיאגנוסטיות.
16. עוד יסופר כי לאחר הפרידה, הצדדים החלו הליך של גישור, בו הגיעו להסכמות בנוגע למשמורת המשותפת ומזונות הבנות ואף לענייני הרכוש. אולם הגישור לא הסתיים בהסכם בכתב, מאחר והנתבעת סירבה לחתום על הסכם מחייב, וביקשה שיסתדרו בלי הסכם חתום, על סמך הסכמותיהם בגישור. האב ביקש כל הזמן כי יהיה הסכם מסודר ומחייב על מנת לא לאפשר לנתבעת להתחמק מהסכמותיה בהתאם למצב רוחה. הצדדים התנהלו, בהתאם להסכמותיהם בעל פה, באופן שכל צד משלם את הוצאות הבנות, כשהן אצלו וכי יחלקו בהוצאות הצהרון, חוגים והוצאות רפואיות. כך הסכימו, כי הנתבעת תשלם את תשלומי קופת החולים והאב ישלם את הביטוח הרפואי הפרטי לבנות. בנוסף, חלקו את השימוש ברכב כאשר את הוצאותיו שילמו שנה מראש עד 1/9/15.
17. לאחר מספר חודשים, החלה האם לדרוש כי האב ישלם את מחצית קופת החולים מכבי וכי אין צורך בביטוח רפואי פרטי ואפשר לבטלו ואם האב הוא שרוצה בביטוח רפואי פרטי לבנות אז שישלם.
18. היא לא רכשה כלל ביגוד והנעלה לבנות וכל הביגוד וההנעלה נרכשו על ידי האב. האם איימה באמצע השנה מעת לעת, שהיא תוציא את הבנות מהצהרון ושתפסיק לשלם מבלי לחשוב על טובת הבנות ויציבותן.
19. הנתבעת סרבה להשתתף במחצית הוצאת רופא שיניים ואמרה כי היא פשוט תשלם את הפעם הבאה שיהיה רופא שיניים והתחילה לדרוש תשלום מזונות גבוה, למרות שבהסכם הגישור- אליו ביקשה לחזור, לאחר שקיבלה טיוטת הסכם, שכן כוללת סכום מזונות ובנוסף חלוקה רכושית- כל צד משלם הוצאות הבנות כשהן אצלו.
20. היא המשיכה לדרוש תשלום מזונות מופרז ואיימה שאם לא ישלם לה האב את הסכום בו נקבה, היא תפסיק את הסדרי המשמורת המשותפת, קרי, תיקח לו את הבנות.
21. יצויין כי לאחר שסירבה לחתום על הסכם בסיום הגישור, למרות שהגיעו להסכמות ביניהם, על פיהן נהגו בפועל, פנה האב אליה בניסיון למו"מ עוד בחודש פברואר 2015, אולם היא לא שיתפה פעולה. במאי 2015 הסכימה האישה לנהל מו"מ להסכם, ואז שלח לה האב טיוטת הסכם באמצעות ב"כ. האישה סירבה לקחת ייצוג של עו"ד וייצגה עצמה. היא ביקשה לחזור להסכמות של הגישור, ומשקיבלה טיוטה חדשה על סמך הסכמות הגישור, לא ענתה לה. בשורה התחתונה, לא הגיעו הצדדים לכדי כל שיח והתחושה היתה משיכת זמן מצד האישה, התחזות למנהלת מו"מ, כאשר מאחוריה אי נכונות להגיע להסכם מחייב בכתב.
22. לאחר ארוע האלימות הקשה מצידה, בו פגעה באב עם דלת הרכב, הודיעה, כי הסדר המשמורת המשותפת אשר נהג בין הצדדים במשך השנה האחרונה, בטל ומבוטל מבחינתה. כן איימה, כי אם לא יתחיל לשלם לה מזונות בסכום אותו נקבה, היא תפסיק את המשמורת המשותפת.
23. ברור שכל הדיבורים על הסכם הינם אשליה, שכן כל פעם שקרא לה האב להסכם היא התחמקה ומשכה זמן עד להתמוססות המו"מ. בכל מגע איתה מדובר בהצבת תנאים ודרישות ולא מו"מ. גם בסיום הגישור סירבה לחתום על הסכם. האם פשוט משתמשת בבנות ככלי ניגוח ואיום בניסיון לכפות את רצונה על האב. כל זאת מבלי לראות כלל את טובת הבנות.
24. האישה משתמשת בזכותה כמשמורנית משותפת לרעה, ומפרשת זאת ככח המצוי בידיה, ולא כזכות שיש לעשות בה שימוש זהיר, ועל כך יש לשלול ממנה את הגדרת המשמורת ולהעבירה לאב אשר ישתמש בזכות זו באופן הראוי לה.
25. אין ספק שאם תהיה משמורת הבנות באופן בלעדי אצל האישה ינותק הקשר בו האב לילדותיו, עקב הסתה נוראית שמטרתה ניתוק ו"מחיקת" האב, הסתה שכבר החלה וכרגע מתבטאת בשליטה בזמני השהות של האב עם הקטינות, וניסיונות חוזרים ונשנים לשלול את אבהותו.
26. האישה אינה מהווה דוגמא ודמות חינוכית ראויה לקטינה, לעומתה, האב חם, אוהב, שקול ואחראי, דואג לצרכי ילדותיו. לאב נהירה חשיבות דמות שני הורים בחיי הקטינות, וכמשמורן הוא יאפשר קשר והסדרי ראיה נרחבים עם האם, ואף יסכים למשמורת משותפת או לאי קביעת משמורת כלל אלא רק זמני שהות שווים.
27. יש להביא בחשבון כי בשנים האחרונות התפתחה והתגבשה גישה חדשה אשר מבקשת לדחוק את התפיסה המשפטית העוסקת בהחזקת קטינים ובקביעת הורה משמורן ובמקומה להנחיל עקרונות משפטיים חדשים אשר מתבססים על מודל של אחריות הורית, על רקע שאיפה לאחריות הורית משותפת המביאה לידי ביטוי את האפוטרופסות המשותפת שנקבעה בחוק הישראלי.
28. מודל זה מתבסס על ממצאי מחקרים שהצביעו על חשיבות תפקידם של שני ההורים בהתפתחות ילדיהם. חשיבות שהופכת למשמעותית עוד יותר כאשר ההורים מתגרשים. מסקנותיהם של אותם מחקרים היו שככל שאבות היו מעורבים בחיי ילדיהם וניתנה להם הזדמנות להעניק לילדים תמיכה רגשית ובטחון והם סייעו במתן מענה לצרכיהם הלימודיים, התפקודיים והחברתיים, אותם קטינים תפקדו ברמה חברתית טובה יותר והסתגלו למצב שנוצר בעקבות הגירושין, טוב יותר מאלו שלא זכו בשני הורים תומכים ושותפים לגידולם.
29. עוד נמצא שמתן עדיפות להורה אחד על פני האחר על ידי קביעתו כהורה המשמורן מעניקה לאותו הורה יתרונות ביכולת ההשפעה על הילדים, ביחס שלהם כלפי ההורה האחר עד כדי יצירת ניכור בין הילדים להורה האחר. ראה תמ"ש (ראשל"צ) 53472-12-11 ש.א ואח' נ' א.א (פורסם פורסם בנבו).
30. נקודת השיא של התפתחות המחשבה של החוק הישראלי, בענין מושגי ההורות, התגבשה, בעת שפורסמו מסקנות וועדת שניט. כן ראה פסק הדין של כב' השופטת חני שירה בתמ"ש 29024/06 (ראשל"צ) ט. ל. נ' א.ל.

31. המלצות ועדת שניט טרם הפכו לחוק מחייב והנן כאמור בגדר המלצות, אך לאמור בהן ראוי כי יינתן משקל רב.
32. ראה גם במאמרו של ד"ר יואב מזא"ה, "משמורת ילדים" מושג מהותי או מושג חלול? (פורסם במאגרים האלקטרוניים) ניתן להסיק אמנם כי לא זו בלבד שהמונח "משמורת" הוא בעצם מונח חלול, אלא שהמאבק על קבלת ה"משמורת" גורם נזק לילדים נשוא המאבק. הלכה למעשה, המונח "משמורת", ריק מתוכן בעוד שה"אפוטרופסות" הוא המושג המרכזי המגדיר את האחריות ההורית. האפוטרופסות היא המעניקה להורה את הזכות להחליט בנוגע לטיפול הרפואי בילד, החובה והזכות לדאוג לצרכים שונים, כמו גם לנכסיו של הילד, להחליט על מוסדות הלימוד שלו, על קביעת החינוך שלו וכן הלאה (ראה בג"צ 181/68 פלורסהיים פד"י כ"ב(2) 723, 1968).
33. ד"ר מזא"ה מדגיש אף הוא כי נקודת המוצא של מאמרו היא כי הדין המסדיר את יחסי הורים לאחר גירושיהם צריך לשים את טובת הילד במרכז ולבנות את ההסדרים המשפטיים סביב טובה זו, כאשר מחקרים רבים מצאו שוב ושוב, שטובת הילד דורשת כי חרף גירושי ההורים הוא יוכל להיות בקשר יומיומי עם שניהם.
34. ראה פסק דין שניתן לאחרונה בתמש (י-ם) 19660/07 שניתן ביום 3/9/08 מאת כב' השופט בן ציון גרינברגר(פורסם בנבו), בו נפסקה משמורת משותפת לשני ההורים.
35. העברת המשמורת לאב או קביעת זמניי שהות זהים ואחריות הורית שווה לאב ולאם, אם תחת הגדרת משמורת משותפת ואם בלי לקבוע משמורת כלל, לאף אחד מן ההורים, עומדת בקנה אחד עם טובת הקטינות, אשר קשורות אליו מרגע לידתן. המדובר באב קשוב, משקיע, שהבנות הן כל עולמו. לעומת האם, האב ידע כיצד לא לנתק את האם מהבנות ויאפשר קשר טוב ואיכותי עימה.
36. האם משתמשת בזכויות הוריות, ומנצלת אותם על מנת להפעיל עליו לחץ על מנת לכפות את רצונה.
37. האב מעוניין באחריות הורית שווה, להיות מעורב בחיי ילדותיו באופן מלא, ולהוות בית מרכזי עבורן, אולם אם הדבר לא יתאפשר מפאת אישיותה של הנתבעת או חוסר מסוגלותה ההורית, אז יבקש להעביר את המשמורת המלאה אליו.
38. טובת הקטינות, במידה והאם תמשיך להדיר את האב, מחייבת מתן המשמורת לאביהן ואם תקבל הנתבעת את הורותו השווה של האב, ויימצא כי אינה מפעילה אלימות כנגד הבנות, אזיי טובתן היא משמורת משותפת ואחריות הורית שווה לשני ההורים.
39. לבית משפט נכבד זה הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעת התובע, לאור הקירבה בין הצדדים ולאור מקום המגורים המשותף האחרון.
40. אשר על כן יתבקש כב' בית המשפט כדלקמן:
    • א. להזמין את הנתבעת לדין.
    • ב. להורות כי החזקה בקטינות תימסר לידי אביהן, לקבוע הסדרי ביקור מתאימים לאם בהתחשב בטובת הילדות. עד להעברת החזקה לקבוע זמניי שהות שווים.
    • ג. לחילופין, ואם טובת הקטינות תצריך זאת, יתבקש כבוד בית המשפט לקבוע משמורת משותפת לשני הצדדים.
    • ד. לקבוע כי חינוכן של הקטינות יימסר לידי אביהן.
    • ה. להורות על בדיקת מסוגלות הורית על ידי מומחה בתחום הפסיכיאטריה, לרבות בדיקות פסיכודיאגנוסטיות לנתבעת, לשם מתן חוות דעת והמלצות באשר להחזקת הקטינות, הסדרי ראייתן וחינוכן, הכל תוך התחשבות בעיקרון טובתן.
    • ו. להורות על בדיקת הבנות על ידי מומחה בתחום אלימות כנגד ילדים, על מנת שיחווה דעתו באם הבנות עוברות התעללות פיזית ו/או נפשית.
    • ז. להורות על כל בדיקה של כל גורם, פקידת הסעד, יחידת הסיוע, או שמיעת הקטינות ישירות על ידי כב' בית המשפט, בהתאם לשיקול דעת בית המשפט, כפי הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, תקנה 258לג2-לג4, במידת הצורך.
    • ח. לחייב את הנתבעת בהוצאות המשפט ובשכ"ט עו"ד.

טלי אויזרוביץ, עו"ד