שינוי שם קטין לשם אימו

איזה שם משפחה יישא קטין שהוריו לא נישאו וחיים בנפרד? רקע: לאחר לידת הקטין חתמו הצדדים על "טופס הכרה באבהות על ילד שנולד לאשה פנויה" ובמסגרתו ביקשו הם שהקטין ירשם במרשם האוכלוסין בשם משפחתו של האב. הצדדים נפרדו עת מלאו לקטין כשבעה חודשים וממועד זה, מצוי הוא – הלכה למעשה – במשמורת האם ומתגורר עמה ועם בנה מנישואיה לבעלה המנוח. האם עתרה לשינוי שם משפחתו של הקטין, כך שלצד שם משפחתו של האב יתווסף שם משפחתה מנישואיה השניים והוא ייקרא XXX. תסקיר העו"ס ממליץ להוסיף לקטין, את השם X, הוא שם נעוריה של האם.

ביהמ"ש לענייני משפחה קיבל את התביעה מהטעמים הבאים:

על פי סעיף 3 לחוק השמות, ברירת המחדל ביחס לשם משפחתו של קטין שנולד לאם שאינה נשואה לאביו הינה שיישא את שם משפחתו של אמו, זולת " אם רצתה האם שיקבל שם משפחת האב והאב הסכים לכך", משמע – שהבחירה בידי האם.

טענת אם לפיה הסכמתה בעת הולדת הקטין לרישום שמו של האב בלבד ניתנה מתוך אמונה שהצדדים יוסיפו לחיות יחד כמשפחה לא נסתרה. משהשתנו הנסיבות והמערכת הזוגית בין הצדדים הסתיימה כשהקטין היה בן חודשים ספורים בלבד אין מקום להיאחז בהסכמתה בעת הולדת הקטין ויש לכבד את רצונה הלגיטימי שהקטין המצוי במשמורתה יישא אף את שם משפחתה. העובדה שהסכמת האם ניתנה בשעתו – אין משמעה שהאם איננה רשאית לשנות דעתה, ככל שזו עולה בקנה אחת עם טובת הקטין.

השיקול המנחה את ביהמ"ש בסוגית שינוי שמו של קטין הינו טובת הקטין. האב לא הוכיח שהוספת שם האם אינו עולה בקנה אחד עם טובתו. משעה שהורי הקטין אינם נשואים ואף לא מתגוררים תחת קורת גג אחת, טובתו מחייבת ששמו יביע זיקה לשמות שני הוריו. בנוסף, משעה שהקטין מתגורר עם אמו ואחיו למחצה, הנושאים שניהם את אותו שם המשפחה, ישנה חשיבות מוגברת ליצירת בסיס השתייכות משותף לא רק בין הקטין לאם, אלא אף עם שני אחיו למחצה, שכל אחד מהם נושא שם משפחה אחר.

אכן השם אותו מבקשת האם להוסיף לקטין איננו שם נעוריה אלא השם אותו היא נושאת מאז נישואיה לבעלה המנוח, ולכאורה שם זה נעדר כל קשר שורשי לקטין. עם זאת זהו שמה הרשום של האם בו היא משתמשת כעשור, וזה הפך לחלק אינטגראלי מזהותה כך שהשם הפך ברבות השנים לשם שורשי ומשמעותי עבורה, ובנסיבות אלה לא יהא בהוספת שם נעוריה לקטין משום ביטוי מציאותי של הזיקה בין הקטין להוריו ו/או לשורשיותו, ודווקא הוספת שם משפחתה הנוכחי כשם משפחה שני לקטין ישקף איזון ראוי לפיו שם המשפחה השורשי של האב ימשיך ללוות את הקטין כשם משפחה ראשון ואילו שם משפחתה הנוכחי של האם יתווסף אליו כשם שני.

אשר להמלצות התסקיר, קיימים טעמים כבדי משקל המצדיקים סטייה מהמלצות העו"ס, ועיקרם חריגת העו"ס מהסמכות שהוקנתה לה וכן, למרבה הצער, שגיאותיה בניתוח העובדות וביישום מסקנותיה. ראשית, התסקיר נעדר בחינה עניינית של טובת הקטין ומסקנתו לא התבססה על טובת הקטין כי אם על מציאת פתרון פרקטי לסתירה בעמדות הצדדים ובעיקר להתנגדות הנחרצת שהביע האב להוספת השם; שנית, המלצות התסקיר כוללות המלצות אף ביחס שינוי שמה של האם ולשינוי שמו של קטין אחר (יו) שטובתו כלל לא נבחנה; שלישית, העו"ס גיבשה את "הצעת הפשרה" תוך הסתמכות על מסמכים שקיבלה מהאב ומבלי לברר עם האם מהי עמדתה, מהי זיקתה לשם נעוריה 'ע" והאם היא אכן עושה בו שימוש.