צורות עריכת צוואה
מאת: עו"ד טלי אויזרוביץ
צוואה זהו מסמך בו אדם מוריש את כל רכושו לאחר מותו לאנשים אותם בחר.
על פי החוק הישראלי ישנם ארבע צורות שונות לעריכת צוואות:
- בכתב יד.
- בעדים.
- בפני רשות.
- בעל פה.
כבוד השופט ברק עמד על המטרות העיקריות העומדות ביסוד דרישות הצורה של הצוואה: "הוכחתיות" לרצון המצווה, "מזהירות" המעמידות את המצווה על רצינות כוונותיו ו"מגינות" מפני השפעות בלתי הוגנות.
צוואה בכתב יד
הצוואה תיכתב כולה בכתב ידו של המצווה, תכלול תאריך וחתימה. הצורך לחתימה בכתב יד באה לא רק כאמצעי זיהוי אלא משמשת כאמצעי לבחינת גמירת דעתו של המצווה.
נראה שצורת צוואה זו הינה כה חזקה עד כי מהווה את הערובה הטובה ביותר לאמיתות הצוואה ולגמירת דעתו של המצווה.
יחד עם זאת, יש הטוענים כי זו צורת הצוואה "החלשה" ביותר מבחינת גמירת הדעת היות וחסרים בה את כל המנגנונים של שאר הצורות (כגון עדים) האמורים לשמור על הצוואה נטולת השפעות חיצוניות.
צוואה בעדים או צוואה בכתב
החוק אינו מגביל את דרישת הכתב לכתב מודפס או על נייר דווקא כך שתיתכן צוואה בכתב הנכתבת בכתב ידו של מישהו אחר מהמצווה, גם אם אותו אחר משמש כעד לצווואה.
אין גם כל הגבלה על שפת הכותב או סוג הכתב. קיימת דרישה בדומה לצורה הקודמת לציין את התאריך ולחתום בחתימת יד המצווה.
בצוואה זו, נדרשים שני עדים אך אין די בהם כדי להוות ערובה לאמיתות הצוואה ולגמירות הדעת של המצווה ולכן קיימות מספר דרישות פורמאליות נוספות כגון: הצהרת המצווה בפני העדים כי זו צוואה ואישור העדים באותו מעמד בחתימת ידם על הצוואה.
על ההבדלים בין צוואה בעדים וצוואה בכתב, ניתן לקרוא כאן.
צוואה בפני רשות
צוואה בפני רשות יכולה להיעשות באמירת פה של המצווה וצריך שייאמרו בפני רשות. הרשות הינה שופט או רשם של בית משפט או חבר בית-דין דתי.
הצוואה יכולה להיעשות באמירת פה או בהגשת דברי הצוואה בכתב על ידי המצווה עצמו לידי הרשות. אם באמירת פה בחר המצווה יירשמו דבריו על ידי הרשות וייקראו בפניו.
בצוואה זו, אין דרישה לחתימת המצווה או הרשות, בניגוד לצוואה בכתב יד וצוואה בעדים.
סוג זה של צוואה הינו החלש ביותר מבין סוגי הצוואות בכל הנוגע לאמיתות הצוואה ולגמירות הדעת של המצווה. לכן, החוק מחייב צוואה בפני רשות במספר דרישות פורמליות על מנת לחזק את אמרי פיו של המצווה.
צוואה בעל פה
צוואה זו מיועדת אך ורק לאנשים חולים מאד או כאלה הרואים את המוות לנגד עיניהם. מקור הצוואה הוא מהמשפט העברי.
שם נאמר כי באם המצווה הינו בריא ובתנאים רגילים צריך שתלווה על ידי קניין (מסמך כלשהו), שונה המצב כאשר המצווה חולה מאד (תשוש בכל גופו, אינו יכול להלך) או כאשר רואה עצמו מול פני מוות (סכנת מוות ממשית האורבת לו כגון חולה לב שמרגיש שהתקפת לב מתקרבת או חייל העומד לפני מבצע צבאי מסוכן מאד) במקרה אלו תקפה צוואה בעל פה.
בצורת צוואה זו, החוק דורש כי יהיו נוכחים שני עדים השומעים לשונו של המצווה. כמו כן, רישום האמירה על ידי שני העדים כולל ציון התאריך וחתימה של שניהם והפקדת הצוואה בבית משפט סמוך ככל האפשר למועד האמירה.
אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:
מתעניינים בייעוץ לגבי משמורת משותפת, מזונות, חלוקת הרכוש, הסכמי ממון או ירושה?
השאירו את הפרטים הבאים וניצור אתכם קשר בהקדם
