סמכות רבני לדון במזונות
פסק הדין דן בערעור של אשה יהודיה אשר אינה תושבת ישראל כנגד בעלה היהודי, אשר גם הוא אינו תושב המדינה, על החלטת בית דין רבני שלא לדון בתביעת מזונות אשה שהוגשה על ידה. בית הדין הרבני הגדול קיבל את הערעור ופסק כי יש סמכות לדון בתביעת מזונות זו, זאת בעצם כנגד פסק דין של בג"ץ בפרשה אחרת אשר בדעת רוב פסל את סמכות בית דין רבני.
בית הדין מסכים עם בג"ץ בעניין סמכות הדיון בסוגיית מזונות של בני זוג אשר אינם תושבי המדינה מאחר ואין מקום אחר בעולם אשר יכול לדון בעניין זה בין שני יהודים אך אינו מסכים עם בג"ץ בעניין הדיון בתביעת מזונות באותה שעה בה ברור כי האישה מעוניינת בהליך גירושין.
קביעת בית הדין הרבני במחלוקת סביב מזונות אישה
בית דין רבני קובע כי זו זכות בסיסית ומהותית של האישה לתבוע מזונות על פי הדין העברי ואין לראות את מעשה זה כמעשה סחטנות כנגד הבעל לחייבו להעניק לה גט.
כמו כן, החוק קובע כי כל עוד לא הוגשה תביעת גירושין אשר כרוכה במזונות בבית המשפט או בבית דין רבני אזי זכותה להגיש תביעה למזונות בבית דין רבני. לסיכום, בית הדין הרבני חלוק עם בג"ץ האם המזונות הם כלי בידי האישה לסחטנות או שהוא זכות מהותית של האישה אשר אינה תלויה בדבר.
דיני משפחה הוא נושא מורכב ומסובך מכיוון שהחוק מעניק סמכויות חופפות לשני מוסדות, בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה. בכל מקרה של תביעות דיני משפחה או תביעת מזונות אשה בפרט מומלץ לקבל יעוץ מקצועי של עורכי דין על מנת להקל ולפשט את התהליך.
אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:
מתעניינים בייעוץ לגבי משמורת משותפת, מזונות, חלוקת הרכוש, הסכמי ממון או ירושה?
השאירו את הפרטים הבאים וניצור אתכם קשר בהקדם
