כתב תביעה לאיזון משאבים ופרוק שיתוף בבית עם משכנתא

מהות התביעה: איזון משאבים של בני זוג אשר בבעלותם בית עם משכנתא

כתב תביעה מאט עורך דין גירושים טלי אויזרוביץ

1. התובע והנתבעת נישאו זל"ז כדמו"י ביום 22/2/06, ומנישואיהם נולדו לבני הזוג שלושת הבנות: _____ בת 6.5, ___ כבת 4.5 ___ כבת 3.
2. האב מבקש משמורת משותפת ויש לו אחריות הורית שווה לזו של האם. האם מסרבת למשמורת משותפת, ללא סיבה ובניגוד למצב ששרר בפועל הן בחיי הנישואין והן בשנה ורבע האחרונות בה היו הצדדים פרודים.
3. המדובר באישה בעלת קריירה מרשימה בתחום הבנקאות, המשתכרת בהתאם לתלוש השכר שהציגה 17,500 ₪ נטו. בנוסף לוקחת לעצמה את כל דמי השכירות מיחידת הדיור של הצדדים בסך 3,600 ₪ ועל כן הכנסתה היתה 21,000 ₪ נטו. מצ"ב תלושי שכר שצירפה האישה, מסומן כנספח א'.
4. יחסי הצדדים עלו על שרטון לפני כשנה, עת התובע עזב את בית המגורים, ביום 17/11/13, לדרישת האישה, קללות וגידופים מצידה. מאז לא חזר לגור בבית מעולם. היו שלושה ניסיונות חזרה שארכו יומיים כל אחד, בסופם סילקה אותו האישה. מועד הפירוד לעיל הוא מועד הקרע בין הצדדים.
5. הצדדים גרו יחד בבית פרטי בשכונת גורדון בראשון לציון, ובו יחידת דיור אותה הם משכירים וממנה מתקבל סך של כ- 3,600 ₪ אשר מופקדים בחשבון על שם האישה. מצ"ב תדפיס חשבון בנק של האישה בו נראית הכנסה משכירות, מסומן ב'.
6. מחצית מסכום השכירות מגיע לבעל אך האישה לא מעבירה לו את הכסף. מאז הפירוד עברו 14 חודשים, ויוצא כי האישה חייבת לו עד עכשיו, סך של 25,200 ש"ח. מבוקש לחייבה לשלם לבעל סכום זה. בנוסף מבוקש להורות לאישה להעביר לבעל, כל חודש מחצית מסכום השכירות שיתקבל מעתה והלאה ושניתן לקזז סכום זה מסכום המזונות שיקבעו.
7. הצדדים התנהלו באמצעות שני חשבונות בנק, באמצעותם ניהלו את משק הבית. חשבון אחד על שם האישה בלבד, לחשבון זה נכנסת משכורתה של האישה ושכר הדירה מיחידת הדיור המשותפת, וממנו שולמו, הגן הצהרון והחוג. חשבון שני, על שם שני הצדדים, שנוהל על ידי הבעל, אליו הופקדה משכורת הבעל וממנו ירדה המשכנתא במלואה, וכל יתר הוצאות המדור והמשפחה, כגון מזון, ביגוד ועוד.
8. על הבית מוטלת משכנתא בהחזר חודשי של 3,600 ₪ לחודש, אשר משולמת מאז הפירוד, מהחשבון אליו מופקדת משכורתו של הבעל. מצ"ב תדפיסי עו"ש של חשבון הבנק, הרשום על שם שני הצדדים, לתקופה מיום 6/13 ועד 9/14, מסומן כנספח ג'. בתדפיסים אלו ניתן לראות את הורדת המשכנתא מידי חודש.
9. מאז עזיבת הבית המשותף ביום 17/11/13 ועד יום הגשת תביעה זו, למרות שהבעל התגורר מחוץ לבית ואילו האישה המשיכה להתגורר בבית המשותף, ניהלו הצדדים את הוצאות משק הבית באופן שהבעל המשיך לממן את כל הוצאות המדור והבית, לרבות מזון ותשלום מלוא המשכנתא והאישה שילמה מהחשבון הרשום על שמה, את תשלומי הגן והחוגים, כשהשכירות נכנסת במלואה, לחשבון שרשום על שמה. מצ"ב תדפיסי אשראי של הבעל, מסומן כנספח ד'.
10. בעוד האישה מתגוררת בבית הצדדים עם הקטינות, הבעל בתחילה, נע ונד בין מלוניות, לבית אימו ובית חברו, עד שבאוגוסט 2014 שכר דירה. הבעל משלם שכירות בסך 3,050 ₪. מצ"ב הסכם שכירות, מסומן כנספח ה'.
11. על האישה היה לשאת בהוצאת המשכנתא כולה שכן היא זו שגרה לבד בבית הצדדים. מבוקש לחייבה להשיב לבעל את התשלומים ששילם ממשכורתו בגין מלוא המשכנתא, סך של 50,400 ש"ח למשך 14 חודשי הפירוד, וכן לחייבה לשאת בכל תשלום עתידי עד ליום מכירת הבית ופירעון המשכנתא. האישה תבעה מזונות רק בחודש יולי 2014, כאשר הבעל לפני כן ואחרי כן,  רכש מזון לבית, ביגוד, ועוד וזאת עד לחודש ינואר 2015. הוא גם שילם את כל הוצאות הבית, למרות שחייב רק ברבע מהם, ובכך יצא חובת תשלום מדור ועל האישה להשיב לו תשלומי המשכנתא ששילם במקומה, המהווים דמי שכירות ראויים.
12. במצב של פירוד, הקיים כיום הבעל משלם שכירות לדירה שהוא שוכר בסך 3,050 ₪, ומממן משכנתא לבית בו גרה האישה לבדה בסך 3,600 ₪, לא מקבל 1,800 ₪ הכנסת שכירות מהבית המשותף, באופן שהאישה עושה עושר ולא במשפט על גבו של הבעל.
13. לצדדים הוצאת משכנתא של 3,600 ₪ לחודש, ומנגד מקבלים שכירות של יחידת דיור בביתם, בסך 3,600 ₪. אולם, במצב של פירוד, אין האחד מקזז את השני, אלא האישה קיבלה את כל הכסף והאיש הוציא את כל הוצאת המשכנתא. המשכנתא יורדת מהחשבון בו הבעל מפקיד את משכורתו ואילו הכנסות משכירות נכנסות לחשבון שעל שם האישה, ועל כן בתקופת פירוד, יוצא שהבעל גם משלם את ההוצאה של המשכנתא במלואה, וגם לא מקבל את מחצית ההכנסה מהשכירות שמגיעה לו. למעשה האב משלם פי ארבע-האב גר מחוץ לבית ומשלם שכירות 3,050 ₪, האישה שגרה בבית צריכה לשאת במלוא המשכנתא ולא הבעל, כשכירות, כן עליה ליתן לבעל מחצית מההכנסה מהשכירות. מנגד האב צריך לשלם לבנות 25% מהמשכנתא או מהוצאות המדור, כמדור ילדיו (50% מדור לשלוש בנות ומתוך זה 50% הפחתה בגין משמורת משותפת), החל מיום הגשת התביעה למזונות. הבעל שילם מלוא הוצאות המדור והמשכנתא. יש להורות להשיב לו את תשלומי המשכנתא ששילם.

זכויות סוציאליות, חסכונות, חובות

14. לאישה קריירה מצליחה בתחום הבנקאות והיא מורשית חתימה, בבנק —. האישה משתכרת, לפי תלושי השכר שצירפה, 17,500 ₪ נטו בממוצע לחודש, וצוברת זכויות סוציאליות מרשימות. ראה תלושי שכר של האישה, נספח א'. הבעל הוא שאפשר לאישה לעבוד, בכך שטיפל בבית ובבנות, טיפל בבנות יומיים בשבוע עד הלילה עת שבה מעבודתה, וכן היה מתעורר בלילות לטפל בקטינות כאשר האישה מעולם לא עשתה כן, לאחר הגיע התינוקות לגיל 3 חודשים. האישה עומדת בפני קידום בעבודתה.
15. הבעל עובד כמנהל מחלקה בחברת — ומשתכר 13,500 ₪ נטו לחודש וכן מקבל רכב ממקום עבודתו. בשנתיים האחרונות נרכשה החברה על ידי חברה אמריקאית, אשר חילקה בונוסים כך ששכרו הממוצע בשנה החולפת, עמד על 18,000 ₪ נטו, אולם מדובר בשנה יוצאת דופן ואין זה שכרו הרגיל. בשנה שעברה למשל, קיבל בונוס אחד של כ- 15,000 ₪, באופן חד פעמי. יתרה מכך, לאחרונה בוצעו פיטורים המוניים בחברה ויתכן כי היא תיסגר והוא יפוטר. מצ"ב תלושי שכר של הבעל ל- 12 החודשים האחרונים, מסומן כנספח ו' וכן מצ"ב פירסום לגבי פיטורין בחרת —, מסומן כנספח ז'.
16. לאישה חסכונות פנסיוניים, קופות וקרנות בשווי כספי גבוה, אשר צברה בזמן הנישואין וכן אופציות שקיבלה מהבנק, הטבות רבות ממעבידה, משכורת 13, בונוסים, הטבות ברכישה ברשתות השיווק, הנחות על בידור לילדים. לבעל מגיע מחצית מזכויות אלו שנצברו בזמן הנישואין בניכוי הזכויות שהוא צבר, שנותרו ביום הקרע.
17. כן חסכה האישה בחשבון הרשום על שמה חסכונות ניכרים, אשר אותם היא מסתירה מן הבעל. מדובר בחשבון משותף לצדדים על אף רישומו על שם האישה, שכן לשם הופקדה משכורתה מעבודה וכן שולמו חלק מהוצאות המשפחה. מחצית מהיתרה שהיתה בחשבון ביום הקרע שייכת לבעל. במידה ויתגלה כי האישה הבריחה כספים מחשבון זה טרם מועד הקרע מתבקש כב' בית המשפט להורות לה להחזיר את הכספים הללו. הבעל יבקש צווים לקבלת תדפיס תנועות העו"ש ואישורי יתרות בחשבון זה.
18. לאישה צריך להיות חיסכון כספי של כ-500,000 ₪ לפחות, בחשבון הבנק הרשום על שמה, השייך לשני הצדדים, ולא בכדי היא לא חשפה את אישורי היתרות בחשבונה ולא תדפיסי חשבון החל משנה טרם הפירוד ועד היום.
19. יצויין כי הבעל לעומתה פדה את מרבית חסכונותיו הסוציאליים, לשם בניית הבית המשותף.
20. בחשבון הרשום על שני הצדדים קיימת יתרת חוב בסך 233,329 ₪ נכון לחודש ינואר 2015 (ו- 202,000 ₪ נכון ליום הפירוד). מצ"ב אישורי יתרות בנק משותף, סומן כנספח ח'. ההחזר החודשי עומד על 4,700 ₪. מצ"ב לוח סילוקין של הלוואות בחשבון המשותף, מסומן כנספח ט'.
21. בחשבון על שם האישה הלוואה, שיתרתה 115,000 ₪ וההחזר החודשי 1,500 ₪.
22. על הצדדים לשאת במשותף בחובות אלו ולהחזירן מתמורת מכירת הבית ו/או כל מקור אחר, לפי ערכם ביום הפירוד.

רמת החיים

23. רמת החיים היתה ממוצעת ומטה. כל חייהם גרו בדירת חדר וחצי או שני חדרים, וכשעברו כבר לבית שבנו, אך לפני כשנה וחצי, נכנסו לחובות בבנקים בסך 350,000 ₪ ועוד משכנתא של 800,000 ₪. ראה נספח ח' לעיל ואישור הלוואה שצירפה האישה לתביעתה על סך 115,000 ₪.
24. הצדדים גרו עד לפני כשנתיים, בדירה קטנה בת שני חדרים השייכת לאביה של האישה, ללא הוצאת שכירות או משכנתא. לפני כן, גרו הצדדים ביחידת דיור של חדר וחצי במשך 6 שנים, כשהוריי האישה מימנו את שכר הדירה שעמד על כ- 2,300 ₪. בשנת 2007, בסמוך לנישואין קיבל הבעל במתנה מגרש קטן מסבתו, ששוויו אז לא עלה על 60,000 דולר.
25. באמצע שנת 2012 החלו הצדדים לבנות בית על מגרש זה, כאשר מימון הבניה, היה מכספיי פיצויי פיטורין מ-, בסך 100,000 ₪, פידיון קרן השתלמות של הבעל בסך 130,000 ₪, 400,000 ₪ מתנה מאם הבעל, כ-70,000 ₪ מחיסכון שהיה בחשבון הבעל, 80,000 ₪ מתנה מאבי האישה, משכנתא בסך 800,000 ₪ ועוד כ- 100,000 ₪ הלוואה מחשבון על שם האישה. כן היו הוצאות נוספות ששולמו מהחשבון אליו הופקדה משכורת הבעל הרשום על שם שני הצדדים. סה"כ עלתה הבניה כמיליון ושבע מאות אלף ₪. הבניה הסתיימה לקראת אמצע שנת 2013, מספר חודשים טרם זרקה וגירשה האישה את הבעל מן הבית.
26. במהלך הדיון לאחר קבלת כל המסמכים מהבנקים, אם יתברר כי האישה הבריחה כספים מהבעל, או הוציאה כספים שלא לצרכי המשפחה, יבקש הבעל כי מחצית מכספים שהוברחו, יושבו לו. כן יבקש שבמידה ויתברר כי הוצאו כספים שלא לצרכי המשפחה, מחשבון הבנק על שם האישה, כי האיזון יהיה לא שוויוני באופן שחלקו ברכוש יהיה גדול יותר, תוך עשיית שימוש בסעיף 8 לחוק יחסי ממון.
27. כאמור לצדדים זכויות סוציאליות, חסכונות פנסיה וקופות גמל הרשומות על שמם במשותף ובנפרד, אשר יש לאזן ביניהם בהתאם לחוק יחסי ממון, החל מיום הנישואין ועד ליום הקרע. יבוקש כי ימונה אקטואר לצורך הערכת שווי החלק המגיע למי מהצדדים מכל הזכויות הסוציאליות לרבות הפנסיוניות.
28. בין היתר, רכשו בני הזוג את הנכסים ו/או הכספים הבאים, שחלקם רשומים על שם הבעל ו/או האישה, אם כי נכסים אלה שייכים לשניהם בחלקים שווים:

• א. כספים, חסכונות וזכויות ע"ש האישה ועל שם הבעל בקופת גמל וקרנות השתלמות.
• ב. כספים, חסכונות וזכויות לרבות כספות, ע"ש האישה בבנק אוצר החייל-הנהלה ראשית.
• ג. כספים, חסכונות וזכויות לרבות כספות, ע"ש האישה בבנק הבינלאומי-הנהלה ראשית.
• ד. כספים, חסכונות וזכויות לרבות כספות, בבנק הפועלים-הנהלה ראשית.
• ה. בית ברח' שבטי ישראל 10 בראשון לציון הרשום על שם שני הצדדים.
• ו. רכב מסוג ___ שנת 2003.
• ז. מטלטלין ותכולת בית.

29. היה ברור ומובן מאליו לשני בני הזוג כי הם שותפים שווי זכויות לכל הרכוש שנצבר ובבית, ללא יוצא מן הכלל.
30. התובע יטען כי הוא זכאי לכך שיינתנו צווים לשם מניעת עשיית כל דיספוזיציה ברכוש הנ"ל, בלא חשיבות לעובדה שהרכוש רשום על שם האישה בלבד, וזאת כדי לשמור על זכויותיו על פי הדין ברכוש זה.
31. התובע יטען כי את השיתוף בין בני הזוג ניתן גם להסיק ממכלול היחסים ביניהם והמאמץ המשותף לקיום המשפחה.
32. לתובע קמה הזכות על פי הדין לאיזון משאבים על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג 1973 והוא מבקש לאזן משאבי בני הזוג במיידי. התובע זכאית לכך שזכויותיו תישמרנה עד שייערך איזון משאבים כולל בינו לבין הנתבעת.
33. התובע זכאי על פי הדין לסעדים המבוקשים על ידו, ובין היתר לקבלת צווים מבית המשפט לשם שמירה על זכויותיו ברכוש הנ"ל, ובית המשפט מתבקש לנקוט כל הצעדים הדרושים לשם שמירת זכויות התובע כאמור ועל פי סעיף 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג.
34. לבית משפט נכבד זה הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעת התובעת, לאור הקירבה בין הצדדים ולאור מקום מגוריהם המשותף.

35. אשר על כן, מתבקש כבוד בית המשפט להזמין את הנתבעת לדין ולהורות כדלקמן:

• א. לפסוק ולהצהיר כי על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, זכאי התובע למחצית זכויותיה של הנתבעת בנכסים המפורטים לעיל להלן ו/או למחצית שוויים ולאלה שיתגלו במהלך המשפט וההליכים.
• ב. למנות באופן דחוף אקטואר אשר יעריך את שווי הזכויות הסוציאליות של הצדדים, לרבות פנסיה, לערוך איזון וליתן פסיקתא לרישום הזכויות בקרן הפנסיה והקופות.
• ג. לנקוט באמצעים לשמירת זכויות התובע בכלל הרכוש והנכסים כפי המפורט ולבצע את איזון המשאבים במיידי .
• ד. להורות לנתבעת לשאת במלוא החזרי המשכנתא הרובצת על הבית, מידיי חודש בחודשו, כל עוד היא מתגוררת בבית הצדדים, וכן להשיב לבעל סך של 50,400 ש"ח בגין תשלומי העבר ששילם במקומה החל מיום גירושו מהבית ועד יום הגשת התביעה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל מיום התשלום ועד יום הפירעון.
• ה. להורות לאישה להעביר לבעל כל חודש מחצית מדמי השכירות המתקבלים בגין יחידת הדיור של הצדדים הצמודה לבית, סך של 1,800 ש"ח לחודש, וכן להשיב לו מחצית מההכנסות שקיבלה בגין השכירות החל מיום 17/11/13 ועד יום הגשת תביעה זו, סך של 25,200 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל מיום הגשת התביעה ועד יום הפירעון.
• ו. להורות כי הצדדים יישאו בחלקים שווים בהלוואות והתחייבויות אשר היו בחשבונות הבנק בערכם נכון ליום הפירוד. האישה תעביר לבעל מחצית יתרת החוב בחשבון על שם שניהם, שהיתה נכון ליום הפירוד והבעל יעביר לאישה מחצית יתרת ההלוואה, אשר בחשבון על שם האישה, נכון ליום הפירוד.
• ז. להורות כי האישה תעביר לבעל מחצית מהחסכונות והזכויות מכל מן וסוג, אשר היו בחשבון הרשום על שמה, נכון ליום הפירוד. כן שתעביר לבעל כל נכס שיתגלה, כגון אופציות.
• ח. להורות לנתבעת למסור דו"ח מלא ומפורט, המאומת בתצהיר והמלווה באישורים שוטפים מוסמכים מתאימים, על כל הנכסים והזכויות שנרכשו על ידה/או שנרשמו על שמה ו/או ע"ש אחרים מטעמה, על מועד רכישתם, אופן רישומם והצטברותם ומצבם וערכם הנוכחי. וכן לצוות על הנתבעת להמציא ערובות מתאימות להבטחת הזכויות הללו, ככל שיידרש בנסיבות העניין.
• ט. לקבוע שכל פעולה בנכסים ובזכויות כאמור לעיל טעונה הסכמת הצדדים לתביעה זו.
• י. ליתן את כל הסעדים והצווים הזמניים שיידרשו לשם הבטחת ושמירת זכויות התובע על מנת להסיר חשש להברחת נכסים והזכויות (לרבות ההכנסות והרווחים המופקים מהם) ו/או העלמתם ו/או שיעבודם ו/או העברתם לידי צד ג' ללא ידיעתו וללא הסכמתו של התובע.
• יא. להורות על השבת הכספים והנכסים או שוויים, שהוברחו כבר, אם יתגלה שהנתבעת הבריחה כספים.
• יב. לפרק שיתוף במטלטלין אשר בבית הצדדים וברכב המשפחתי.
• יג. התובע שומר לעצמו את הזכות לבקש את כל הסעדים שביקש בתביעה זו, גם לגבי נכסים נוספים וכספים נוספים, אשר יתגלו עקב תביעה זו. כן שומר על זכותו לצרף מסמכים נוספים אשר טרם הספיק לאסוף ולהנפיק.
• יד. במידה והאישה תתבע נכס קריירה מהבעל ו/או תבקש לקזזו, אזי מבוקש להעריך גם את שווי נכס הקריירה שלה ולהעביר לבעל חלקו כפי שיקבע על ידי האקטואר.
• טו. להורות על חלוקה לא שוויונית תוך שימוש בסעיף 8 לחוק יחסי ממון, אם יסתבר כי האישה הוציאה כספים במהלך הנישואין, שלא לצרכי המשפחה.
• טז. לאשר את הצווים הזמניים אשר יינתנו במסגרת תביעה זו.

לאור האמור לעיל מתבקש כב' בית המשפט:

• א. להזמין את הנתבעת לדין.
• ב. ליתן את כל הסעדים המגיעים לתובע מכח נישואיו לנתבעת ומכח זכאותו לשמירת זכויות ולאיזון משאבים, כמבוקש על ידו לעיל.
• ג. לחייב את הנתבעת בהוצאות המשפט ובשכ"ט עו"ד.

טלי אויזרוביץ, עו"ד

ב"כ התובע