מזונות הידועה בציבור וחזקת השיתוף

מאת: עו"ד טלי אויזרוביץ

ידועים בציבור הינו מוסד משפטי מכובד שזכה להכרה בחוקים רבים בישראל אשר מעניקים לו זכויות משפטיות חשובות ביותר בתחומי הרכוש והממון. הדרישות להגדרת בני זוג כידועים בציבור הם: יחסי אישות, ניהול משק בית משותף ושיתוף במגורים.

מוסד דמוי נישואין זה לגיטימי גם כששני בני הזוג נשואים לאחרים. הוא מתפתח ומתקדם עם התקדמות הזמן ומתאים עצמו להלכי הרוח המשתנים של החברה.

מזונות לאישה הידועה בציבור

למזונות לידועה בציבור בעקבות פרידה אין זכר בחוק האזרחי בישראל. יתרה מכך על פי הדין האישי של הגבר (ההלכה היהודית) אין הוא חב ברגיל במזונות הידועה בציבור. הגישה אשר שלטה בפסיקה לפיה בהעדר הסכם ממון בכתב אין הידועה בציבור זכאית למזונות שונתה במספר פסקי דין חדישים לפיהם נפסקו מזונות לידועה בציבור לאחר הפרידה.

בית המשפט ביסס את הזכות למזונות גם לאחר הפירוד על הסכם משתמע בעל פה, אשר תוכנו משתנה, כמובן, על-פי הנסיבות. למשל אשה שמסולקת מהבית המשותף בפתאומיות תוך הפרת הסכם משתמע לפיו יש לתת תקופת זמן סבירה להליכי פירוד זמן להתאוששות. כלומר בית המשפט קיבל את האפשרות לפסוק מזונות משקמים לידועה בציבור שנפגעה מהפרידה זאת לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו כאשר ערכי ההגינות, השוויון והצדק מחייבים זאת. העיקרון המשפטי המופעל הוא עיקרון תום הלב.

עקרון תום הלב קובע כי ההתנהגות שלהם זה כלפי זו "צריכה להיות ביושר ומתוך הגינות על-פי תחושת הצדק של החברה בישראל… אדם לאדם – לא זאב, ולא מלאך; אדם לאדם – אדם". שיקולים אלה יפים במיוחד בתחום מערך היחסים בין בני זוג. במסגרת מערך יחסים זה יש צורך לייחס חשיבות לשיקולים הנוגעים להגנה על צדדים חלשים במשפחה, שיקולי הוגנות, שוויון, דאגה לילדים הגדלים בתא המשפחתי ועוד. כל אלה ניתנים למימוש באמצעות כלי תום הלב.

חזקת השיתוף ברכוש

על ידועים בציבור חלה חזקת השיתוף לפיה קיימת הנחה שבני זוג שחיים יחד מתכוונים לשתף אחד את השני ברכוש ובכל הכספים הנצברים במהלך הקשר גם אם הוא רשום רק על שם אחד מהם. הרחבה של החזקה היא גם על רכוש מלפני תחילת הקשר ורכוש עסקי שאינו קשור קשר ישיר לזוגיות.

התנאים להוכחת היות בני הזוג ידועים בציבור הם שניים: קיום אורח חיים תקין והשקעת מאמץ משותף. להוכחת אורח חיים תקין די בקיומם של חיים משותפים אפילו לא שררה הרמוניה מלאה. מאמץ משותף פירושו ניהול משק בית משותף ולא בהכרח בתרומה כספית. בהתקיים שני התנאים לעיל בני הזוג הינם ידועים בציבור וחלה עליהם חזקת השיתוף חזקה הניתנת לסתירה. החזקה חלה על הרכוש אשר רכשו בני הזוג יחד במהלך החיים המשותפים והרכוש בו השתמשו הצדדים בחיי היום יום כגון: דירה ומטלטלין. לגבי רכוש אחר שלא שימש לחיי היום יום כגון חברה בע"מ, מניות וכו' יש צורך להוכיח כי היתה כוונת שיתוף בו.

בע"א 4385/91 סלם נ' כרמי פ"ד נא(1) 337, 347 נקבע:

"חזקת שיתוף, שלא הובאו ראיות לסתירתה-עשויה להעיד רק על שיתוף בנכסים המשמשים את בני הזוג בחיים היומיומיים או שנרכשו על ידם במשותף. להחלת דין שיתוף על נכסים אחרים של מי מהם ולו גם כאלה שנצברו על ידיו בתקופת החיים המשותפים תידרש ראיה נוספת כלשהי שתעיד(לפחות באורח נסיבתי) על כוונת שיתוף בנכס המסויים (או בכלל נכסיו) של בן הזוג".

כמובן שכל מקרה נבחן לגופו. בית המשפט בודק האם הייתה כוונת שיתוף ודורש ראיות בעלות משקל כבד להוכחת הכוונה שהרכוש יהיה משותף.

הסכם ממון בו קבועים חובותיהם וזכויותיהם של הידועים בציבור במקרה של פרידה- ברכוש ובמזונות, מונע תביעות עתידיות ושומר בוודאות על רכושו של כל צד. יש לזכור כי בת/בן הזוג הידוע בציבור יורש מחצית מרכושו של בן הזוג הנפטר גם כשיש הסכם ממון ולכן יש לערוך צוואה בנוסף להסכם הממון. ההסכם קובע איך מתחלק הרכוש בעוד שני בני הזוג חיים אך לא יכול למנוע ירושת מחצית מהרכוש השייך לנפטר. רק צוואה יכולה למנוע זאת ולקבוע זכויות ברכוש לאחר הפטירה.

אף שאין חובה חוקית לאישור הסכם ממון שבין ידועים בציבור בבית המשפט,מומלץ לאשר את ההסכם בבית המשפט.