בקשה להתנגדות לצוואה בסכסוך ירושה על נחלה

מוגשת בזאת התנגדות לקיום צוואת המנוחה בסכסוך ירושה על נחלה.

ואלה נימוקי ההתנגדות:

עיקרי העובדות

1. למנוחה ובעלה ז"ל נולדו 3 ילדים הם המבקשת, המתנגדת ומתנגד נוסף המתגורר בסיאטל. המנוחים התגוררו בנחלה כארבעים שנה וירדו מן הארץ ויחד איתם ירדה מן הארץ המבקשת עצמה.
2. המנוחה נפטרה בארה"ב והמנוח נפטר אחריה בארה"ב.
3. המנוחים ערכו צוואה הדדית המאוחרת לצוואה משנת נשוא תיק זה. בצוואה המאוחרת ביטלה המנוחה במפורש כול צוואה קודמת שעשתה. על כן הצוואה היא צוואה מבוטלת.
4. הצוואה המאוחרת אפילו קוימה בארה"ב לאחר שהוגשה לקיום בארה"ב והמבקשת לא התנגדה לצוואה זו מעולם. עכשיו בחוסר תום לב היא מגישה לקיום צוואה קודמת ומבוטלת!
5. הצוואה המאוחרת משנת, הגם שקוימה רק בארה"ב (ובקשה לקיומה הוגשה לאחרונה גם לרשם הירושה בישראל) מתייחסת לכול רכושה בכול מקום שהוא בעולם, ולכן כוללת גם את הנחלה בישראל. נרשם בצוואתה ובצוואת בעלה שנפטר אחריה: "שאר רכושי בכול מקום שנמצא" מתחלק בין ילדיה שווה בשווה.
6. רק לאחר הגשת הצוואה התקפה והמאוחרת, המבקשת "נזכרה" להגיש בחוסר תום לב את צוואת 2001 המבוטלת לקיום לרשם לענייני ירושה וזאת רק על מנת ליצור הליך סרק ולאלץ את המתנגדת להגיש התנגדות. מדובר בעוולת נגישה ממש והמתנגדת שומרת על זכותה להגיש תביעת נזיקין כנגד המבקשת.
7. לאור הגשת צוואה מבוטלת וקודמת לקיום מבוקש לחייב את המבקשת בהוצאות משפט לדוגמא על הצד הגבוה ביותר בשל גרימת הליכי סרק נדונים לכישלון מראש והכול על מנת להתעמר באחותה המתנגדת ולגרום לה לשלם שכר טרחת עורכי דין.
8. זאת ועוד לצוואה הישנה והבטלה אין שום תוקף לא רק בשל צוואה המאוחרת הקובעת במפורש כי צוואה קודמת היא מבוטלת אלא גם בשל העובדה כי בעלה של המנוחה שנפטר אחריה, הוא היורש הבלעדי של הנחלה נשוא הצוואה הראשונה, על פי הסכם החכירה עם המנהל סעיף 13 א' ורק צוואתו של הבעל שנותר בחיים אחרי מות המנוחה, קובעת לעניין הורשת הנחלה.
9. המבקשת הגישה צוואה מבוטלת וקודמת לקיום כחלק מניסיונותיה האחרונים של המבקשת להשתלט על הנחלה ולנכס אותה לעצמה בלבד וזאת באמצעות פעולות משפטיות חסרות תוחלת כגון צו מניעה ופינוי במעמד צד אחד של בנה של המתנגדת, אשר גר בנחלה, צו שבוטל מייד על ידי כבוד בית המשפט לאחר קיום דיון בבקשה.
10. המבקשת חיה בתוך בועה של ילדה קטנה ומתכחשת למציאות שהוריה ראו בה בת שווה בין שווים בין כול ילדיהם ולא בת מועדפת על שאר ילדיהם, הם אחותה ואחיה, שגם להם יש קיום בעולם למרות שהמבקשת מסרבת לראות דבר מלבד את עצמה. היא אפילו לא הזכירה בכול בקשתה לקיום את קיומו של צאצא נוסף למנוחה, הוא האח השלישי, כאילו שאינו קיים בעולם.
11. יצויין כי לאחר פטירת האב המנוח עלתה המבקשת ונכנסה לגור ללא רשות, בבית הנוסף שבנוי במשק. האב המנוח, שנותר בחיים לאחר פטירת המנוחה, הוא הבעלים הבלעדי של הנחלה מאחר ולאחר פטירת אשתו הוא היה היורש היחידי הן על פי הצוואה המאוחרת והן על פי הסכם החכירה עם המנהל סעיף 13א'.
12. האב המנוח ואשתו הותירו כאמור צוואה אחרונה בה ציוו את רכושם בארה"ב ובכל מקום בעולם, היינו, לרבות בארץ, וקבעו כי את יתרת רכושם שלא מוזכר בצוואה "אשר בכול מקום שהוא","where ever situated", יירשו שלושת ילדיהם שווה בשווה – ראו סעיף 5.1 לצוואות. אמנם המשק והנחלה לא אוזכרו בצוואה במפורש, כשם ששום נדל"ן שהיה בבעלות המנוחים לא אוזכר בצוואה במפורש, אך הם נכללו במסגרת יתרת הרכוש, שנמצא בכול מקום שהוא. אמנם בפירוט הרכוש של המנוח שנערך על ידי מנהל עיזבונו בארה"ב לא צויינה הנחלה שבמושב בארץ, אך זאת עקב טעות של מנהל העיזבון שטיפל רק ברכוש בארה"ב או מטעמים שלא רצו לחשוף בפני השלטונות בארה"ב את העובדה שיש רכוש נוסף מחוץ לארה"ב. כל האמור הוא בכפוף לזכותו של כבן ממשיך במשק לאור העובדה שהמנוחים מינו אותו לכזה בעת שירדו מן הארץ ואמו העבירה את כל זכויותיה על פי הצוואה האחרונה לבנה. אילולא היה נכלל המשק בסעיף "יתרת רכושי בכול מקום שהוא בעולם" הרי היה מחולק המשק על פי דין לפי ס' 114 לחוק הירושה, שכן המנוח הוא הבעלים היחידי של המשק לאחר מות אשתו המנוחה עוד לפניו.
13. הנכד, מתגורר עם אשתו בבית המקורי – בית המנוחים הנמצא על המשק, יחד עם המנוחים באותו הבית.
14. בשנת 2004 עת ירדו המנוחים מן הארץ, ביקשו המנוחים מאת כי יגור במשק כבן ממשיך ויקיים אותו. הבן הסכים להתגורר במשק תוך קבלת הסכמת המנוחים לבצע כול פעולת שיפוץ, בניה, הריסה וכול פעולה אחרת כאילו הוא הבעלים של זכויות החכירה ולנהוג מנהג בעלים במשק, והעברת החזקה לבן. המנוח מינה אך ורק את הבן לבר רשות במשק לתקופה בלתי קצובה.
15. למען הזהירות בלבד ולמרות שצוואת 2001 בוטלה על ידי צוואת 2007 תטען המתנגדת לגבי עצם צוואת 2001 ויודגש כי אין בכך הסכמה לתקפות הצוואה המבוטלת והמתנגדת עדיין טוענת כי הצוואה משנת 2001 בטלה ומבוטלת על ידי צוואת 2007 המאוחרת לה וכפי שנרשם במפורש בצוואת 2007 ואך ורק למען הזהירות תטען המתנגדת טענות נוספות כנגד צוואת 2001 עצמה.
16. מדובר בצוואה שכתבה המנוחה לכאורה בכתב ידה לכאורה וללא עדים. המתנגדת טוענת כי אין זה כתב היד של אימה וכי המבקשת זייפה את הצוואה ואת החתימה כולה. נדרש על כן לקבל את מקור הצוואה ולמנות גרפולוג אשר ישווה בין כתבי היד ויזהה אם מדובר בכתב יד וחתימה של המנוחה.
17. אם ימצא באורח פלא כי אין זה מסמך מזוייף, הרי שאין ספק כי המנוחה כתבה זאת לכאורה אך ורק לאחר שהמבקשת הפעילה עליה לחץ ומכבש שכנועים בבחינת השפעה בלתי הוגנת, וכן הייתה מעורבת באופן ישיר בעריכתה, ניסחה את תוכנה ועמדה ליד המנוחה על מנת שתחתום, בבחינת הצמידה אקדח לרקתה. המנוחה ערכה לכאורה וחתמה לכאורה על הצוואה רק על מנת להפיס את דעתה של ביתה היא המבקשת, אשר לא הניחה לה, וממש השתגעה בבכי וצעקות, כפי שהיא נוהגת לעשות עד היום כאשר פועלים נגד רצונה, וזאת רק על מנת לקנות שקט מביתה, ביודעה כי היא תעשה צוואה מאוחרת ותבטל צוואה זו, ובמידה ולא תספיק ותלך לעולמה לפני בעלה הרי בין כך לא תיהיה כול משמעות לצוואה זו שכן היורש היחידי של הנחלה יכול להיות רק בין הזוג על פי הסכם החכירה עם המנהל.
18. המנוחה חתמה אם חתמה, על הצוואה מחמת אונס ו/או איום ו/או השפעה בלתי הוגנת ו/או תחבולה ו/או תוך ניצול מצוקתה הנפשית ועל פי הוראות סעיף 30 ו- 35 לחוק הירושה דין צוואת 2001, בטלות, כולה או חלקה. על כן יש לקבוע כי הצוואה 2001 נשוא בקשה זו בטלה וכי יש לקיים את צוואת המנוחה, לפי בקשת צו קיום שהוגשה בנפרד, ולחילופין לבטל לחלוטין את זכויות המבקשת לפי צוואת 2001 בשל מעורבותה בצוואה זו והשפעה בלתי הוגנת על המנוחה ראו הלכה הפסוקה בע"א 1022/90 היועץ המשפטי לממשלה נ. כהן, פ"ד מז(1) 307 וכן קורינאלדי דיני ירושה (2012) עמ' 284-286.
19. אין הכרח להביא ראיות ישירות לקיום השפעה בלתי הוגנת אלא יש לבחון את הראיות הנסיבתיות בדבר מצב גופני או נפשי של המצווה בתקופה בה נערכה הצוואה, אופיו ויחסיו עם הנהנה ומידת המעורבות של הנהנה בעריכת הצוואה. ראה דנ"א 1516/95 מרום נ' היועמ"ש, פ"ד נב(2) 813, 848.

20. בנסיבות העניין כפי שיוכח במהלך שמיעת הראיות בתיק זה, ובין היתר מצבה של המנוחה, אופי יחסיהן, היחסים בתוך המשפחה, תפיסת עולמה של המנוחה והתבטאויותיה לאורך שנים, והעובדה שהמנוחה לאחר שנים מועטות ביטלה צוואה זו וערכה את צוואתה השנייה תוך הוראה מפורשת על ביטול כול צוואה קודמת לה וזה כולל את ביטול הצוואה הראשונה בזו.
21. אשר על כן הוראות הצוואה לטובתה פסולות וכאמור ויש לקיים את צוואתה השנייה של המנוחה.
22. הפתק כתוב בלשון רבים ולא בלשון יחיד והרי בצוואה מצווה איננו יכול לצוות רכוש שאיננו שלו. כתוב: "הרכוש שלנו…" "הבתים שלנו…". דבר זה מצביע על כך כי המנוחה לא סברה שהיא כותבת צוואה אלא מעיין פתק לפי לחציה של ביתה שכנראה גם עמדה מעל ראשה בעת שכתבה אותו ולא הפסיקה לצרוח.
23. כן הלשון איננה לשון ציווי כלל אלא לשון משאלה, סיפור, ומתן רכוש לבקשת הנכדים. זו לא צוואה והמנוחה לא סברה שזו צוואה אלא עשתה פתק בלבד להשקיט את הלחצים של ביתה.
24. לאור כול האמור לעיל לרבות הפגמים הצורניים, אין המכתב מהווה צוואה אלא מעין פתק ללא גמירות דעת ובוודאי שלא צוואה.
25. לשון הפתק היא "שלנו" כלומר המנוחה מודעת כי הרכוש איננו רק שלה אלא שייך גם לבעלה ולמרות זאת עורכת מסמך שלכאורה נותן רכוש משותף. שוב רואים כי היא עשתה המסמך תחת השפעה והכתבה של הבת המבקשת, וכי חשבה שממילא אין תוקף למסמך זה בכתב יד אלא אם בעלה יעשה מסמך זהה המתקף את האמור במסמך שהיא רשמה בכתב יד. היא ידעה שאיננה יכולה לתת נכס משותף ללא הסכמת בעלה ולא ייחסה חשיבות למסמך זה בכתב יד שקנה לה שקט מהצרחות והלחצים של הבת. על כן אין גמירות דעת בעריכת המסמך.
26. גם הניסוח לגבי כלים וריהוט תמוה ביותר ומעורפל ונעשה ללא ציווי אלא לבקשת מאן דהוא. לא ברור מה משמעות כלים זמינים לנכדים וממי הם אמורים לבקש אותם. אין כאן לשון ציווי וזו לא הוראת צוואה.
27. הדבר מצביע על כך כי היתה כאן השפעה ולחץ בלתי הוגנים וכי המנוחה ניסחה פתק שהוכתב לה, ללא כול גמירות דעת ובטל לא כצוואה.
28. הפתק, לו היה צוואה הרי היה צוואה פגומה מסיבה נוספת באשר יש בה מחיקות ורווחים דבר המצביע על כך כי מדובר בטיוטה בלבד שאיננה גמורה.
29. בתקופה הזו מבינים ממסמכים אחרים שצירפה לתביעותיה, ניסתה לקדם את העברת הנכס אליה לאורך מספר שנים, במכתבים למושב ולאגודה, אשר היא ניסחה ונתנה להוריה לחתום עליהם. כן ביצעה ניסיון לבצע העברה במתנה בלתי חוזרת, אשר בסופו של דבר שני ההורים לא הסכימו לבצע. פתק זה הינו אחד מכמה פתקים כושלים אשר ההורים מעולם לא השלימו ולהיפך-עשו צוואות מסודרות בעדים אצל עורך דין. עצם היעדר מסמך זהה של המנוח, בעלה של המנוחה, מלמד אותנו על החיוב-שהמנוחה היתה נתונה ללחציה של הבת ואילו על הסב לא יכלה ללחוץ ולכן אין פתק הדדי כזה. להיפך-ישנן צוואות הדדיות מאוחרות שנעשו אצל עורך דין בעדים.
30. אשר על כן דין הצוואה בטלות ולכול הפחות יש להעביר את נטל השכנוע באמיתות היות הפתק צוואה ובאמיתות הצוואה והעדר השפעה בלתי הוגנת למבקשת. ראה עמ' 202- 204 לספרו של שאול שוחט, פגמים בצוואות, מהדורה שניה. ראה גם ע"א 130/77 עוזרי נ' עוזרי, פ"ד לג(2) 346, 353.

הסעד המבוקש

31. לאור האמור לעיל מבוקש מבית המשפט הנכבד לקבוע כי הצוואה 2001 נשוא התנגדות זו בטלה וכי יש לקיים את צוואת המנוחה לפי בקשת צו קיום שהוגשה.
32. לחייב את המבקשת בהוצאות משפט ובשכר טרחת עו"ד.

טלי אויזרוביץ, עורך דין לענייני משפחה