אישור הסכם ממון בבית משפט

הסכם ממון – אישור הסכם ממון בבימ"ש

הסכם המסדיר את יחסי הממון בין בני זוג נשואים, טעון אישור בית המשפט, בהתאם לחוק יחסי ממון. האישור נעשה במעמד שני בני הזוג, ובית המשפט מסביר להם בשפה ברורה ופשוטה את משמעות ההסכם ומברר אם עשוהו מרצון חופשי.

מה דינו של הסכם ממון שלא אושר? האם בטל הוא?

חוק יחסי ממון אינו קובע מה דינו של הסכם שלא אושר, כפי שקובעים חוקים אחרים כגון:

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב-1962, בסעיף 24, קובע כי הסכם בין הורים לעניין משמורת קטינים טעון אישור בית משפט, ומשאושר, דינו כדין החלטת בית משפט.
החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט–1959, בסעיף 12(א), קובע כי הסכם בדבר מזונות קטין או ויתור על מזונות כאלה אינו קושר את הקטין כל עוד לא אושר על ידי בית המשפט.

אישור הסכם ממון אינו נותן תוקף של פסק דין להסכם, אלא אם ביקשו זאת הצדדים וקבע בית המשפט במפורש כי הוא נותן לו תוקף של פסק דין. ההבדל הוא, שפסק דין ניתן לבצע מיידית בלשכת הוצאה לפועל והסכם מאושר מצריך הגשת תביעה חדשה.

בפסיקה, שתי גישות בדבר נפקות אישור הסכם ממון.

על פי מגמה אחת, אישור ההסכם מהווה תנאי לתוקפו וללא אישור בית המשפט, אין לו תוקף והוא אינו מחייב.
הדעה השנייה רואה באישור, מעין דבר מה נוסף, שחוק יחסי ממון קובע, ובלעדיו, עדיין נותר הגרעין החוזי. כלומר, ללא אישור בית המשפט, מדובר בהסכם רגיל, ככל הסכם. הערך המוסף שמעניק האישור הוא מניעת טענות כגון העדר גמירות דעת מלאה, היעדר הסכמה ועילות נוספות לביטול ההסכם בשל פגם בכריתתו. כן מעניק האישור את הסעדים הקבועים בחוק יחסי ממון.

בית המשפט קבע כי הכלל להכרה בהסכם הוא אישור שופט, והחריג הוא, הכרה בו מכח עיקרון תום הלב. התנהגות הצדדים לאחר חתימת ההסכם ועד אישורו (אם בכלל) תקבע את תוקף ההסכם, תוך שימוש בדוקטרינת תום הלב או המניעות.

במקרה אחד, בו החלו הצדדים בביצוע התחייבותם על פי הסכם גירושין שלא אושר, בית המשפט קבע כי לאור התנהגות הצדדים, ותחילת ביצוע ההסכם, ההסכם תקף, ואין לתת לאחד הצדדים להתחמק מהתחייבות חוזית רק בטענה שהסכם הממון לא אושר בבית המשפט.

נראה כי האישור הוא תנאי לתוקפו של הסכם הממון, אולם לכלל חריג, המופעל בהתאם לנסיבות המקרה והתנהגות הצדדים, ואז עשוי להינתן תוקף להסכם שלא אושר בבית משפט מכל דוקטרינת תום הלב או המניעות.

למשל: אם הצדדים כבר פעלו על פי החוזה. ככל שההתחרטות על חתימת ההסכם מוקדמת או שעקב החרטה לא אושר כלל ההסכם, ייטה בית המשפט לבטלו. ככל שהחרטה מאוחרת, ולאחר שנהגו הצדדים בהתאם להסכם, ייטה בית המשפט ליתן להסכם תוקף מחייב מכח דיני החוזים.