תחולת חוק יחסי ממון

מאת: עו"ד גירושין טלי אויזרוביץ

רקע : איזון משאבים מכוח חוק יחסי ממון

המערערת והמשיב, בני העדה הנוצרית-קתולית, נישאו בשנת 1980. עם נישואיהם, עברה המערערת להתגורר בדירה בה התגורר המשיב. לזוג נולדו שלושה ילדים. במהלך נישואיהם, ביצעו המערערת והמשיב שיפוצים מקיפים בדירתם. לאחר שהתערער המצב בין בני הזוג, הגישה האישה תביעת גירושין ותשלום מזונות לבית הדין הפטריאכלי הלטיני (להלן: בית הדין).

בית הדין הצהיר בפסק דינו על גירושין בין בני הזוג. כמו כן הגישה האישה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה ובה תבעה מחצית מהזכויות בדירה.

בית המשפט לענייני משפחה דחה את תביעתה של המערערת בכל הקשור לדירה וקבע כי לאישה זכאית למחצית מעלויות השבחת הנכס כתוצאה מהשיפוץ. האישה ערערה לביהמ"ש המחוזי ואף ערעור זה נדחה מאחר והבעל התגורר בדירה עוד לפני נישואי הזוג ומכיוון שהזכויות בדירה הועברו לידיו בירושה.

בערעור הנוכחי לבית המשפט העליון, התמקדה המערערת בטענותיה כי קיים חוסר בחוק יחסי ממון, אשר מונע את החלת הסדר איזון משאבים על חברי העדה הנוצרית – קתולית.

לטענתה, יש להחיל בעניינה את הסדר איזון המשאבים מכוח חוק יחסי ממון או לחלופין, היא מבקשת להצהיר על מחצית חלקה בזכויות המשיב בנכס מכוח דיני החוזים, הנאמנות, עשיית עושר ותום לב.

בית-המשפט העליון קיבל את הערעור וקבע:

חוק יחסי ממון חל על בני כל העדות והדתות. על בית דין דתי לנהוג על פיו. הפעלתו של החוק על כל בני העדות והדתות צריכה להיעשות באופן שוויוני. אין לפרש את החוק באופן המפלה עדה או דת.

חוק יחסי ממון הניח קיומם של שני מצבים המפעילים את הסדר איזון המשאבים שבחוק. המצב האחד הוא גירושין והשני הוא מוות של בן זוג. אין לפרש את החוק באופן שלגבי בני העדה הנוצרית – קתולית קיים רק מצב אחד (מוות) המפעיל את הסדר האיזון.

במקרה זה, הצדדים לערעור פרודים מכוח צו פירוד שנתן בית הדין הפטריארכלי הלטיני. בית המשפט לענייני משפחה לא בחן מהו מהותו של הצו האם הוא קבוע או זמני. יש להחזיר התיק לבית המשפט לענייני משפחה. יהא עליו לבחון אם קיים בין הצדדים צו פירוד קבוע , ובאם כך יינתן פסק הדין בעניינם של הצדדים, תוך שיבחנו מחדש כל שאר ההיבטים הקשורים לעניין.