כתב תביעה לחלוקת רכוש של ידועים בציבור

מהות:  סעד הצהרתי, רכושי לידועים בציבור אשר ניהול משק בית משותף

כתב תביעה מאת עורך דין משפחה מומלץ טלי אויזרוביץ

1. הצדדים היו בני זוג ידועים בציבור, וניהלו משק בית משותף תחת קורת גג אחת, במשך 10 שנים, החל משנת 2004 ועד 8/14. מקשר זה נולדו לבני הזוג שתי בנות: __ בת 8 ___ בת 5.5.
2. על הצדדים חלה חזקת השיתוף. בין הצדדים שרר שיתוף כלכלי בכל הנוגע לחשבונות בנק, משכורת והשתכרות, צבירת זכויות סוציאליות מכל סוג, מטלטלין ורכב.
3. יחסי הצדדים עלו על שרטון לפני כשנה וחצי, עת הסכימו הצדדים באמצע חודש אוגוסט 2014, כי דרכיהם ייפרדו, והנתבעת עזבה את בית המגורים, ביום 12/9/14.
4. טרם הפירוד הצדדים גרו יחד בגבעתיים בדירה בת 3 חדרים בדמי שכירות בסך 4,000 ₪ לחודש. האישה עברה להתגורר באותו איזור, בדירת 4 חדרים בדמי שכירות של 4,600 ₪ לחודש.
5. הצדדים חילקו את הכספים אשר בחשבון הבנק המשותף (חיסכון על סך 41,000 ₪), והתובע יצא מהחשבון, כן חילקו את המטלטלין ביניהם, אולם הרכב נשאר לשימוש משותף, והא שרשום על שם התובע לבדו. כעת נותר להצהיר כי כל הזכויות הסוציאליות אשר צברה האישה בזמן הקשר שייכים לתובע בקיזוז הזכויות שצבר התובע.
6. הטיפול בבנות בזמן הנישואין, היה טיפול משותף, כאשר האב הוא זה שנשא בעיקר הטיפול בבנות ואילו האם פיתחה קריירה מחוץ לבית. גם בשנה האחרונה בה היו הצדדים פרודים נהגו בהסדר של משמורת משותפת מטבע הדברים. הבנות שוהות אצל האב בימים ג', ד' ו-ה' לרבות לינה ובשבוע שלאחריו בימים ג', ד' שישי ושבת ועד יום א' בבוקר ישירות למסגרות החינוכיות.
7. האם הינה אשת קריירה בתחום השיווק ועבדה כמנהלת מכירות לשוק הפרטי בחברת —, והשתכרה בממוצע כ- 20,000 ₪ נטו והאב עבד כבודק תוכנות והשתכר בממוצע כ- 10,000 ₪ נטו.
8. לאחר שפוטרה מחברת — וחתמה אבטלה במשך כחצי שנה, פתחה האם עסק עצמאי והיא משתכרת מעל 20,000 ₪ נטו, למיטב ידיעת התובע. מצ"ב הסכם עבודה עם לקוח אחד בלבד שם השתכרותה 12,000 ₪ נטו, מסומן כנספח ד'. כן ניתן לראות כי הופקדו לחשבון הבנק עוד בתקופת קבלתה דמי אבטלה, שיקים על סך של כ- 7,000 ₪.
9. לאחר הפרידה, הצדדים החלו הליך של גישור, בו הגיעו להסכמות בנוגע למשמורת המשותפת ומזונות הבנות ואף לענייני הרכוש. אולם הגישור לא הסתיים בהסכם בכתב, מאחר והנתבעת סירבה לחתום על הסכם מחייב, וביקשה שיסתדרו בלי הסכם חתום, על סמך הסכמותיהם בגישור. האב ביקש כל הזמן כי יהיה הסכם מסודר ומחייב על מנת לא לאפשר לנתבעת להתחמק מהסכמותיה בהתאם למצב רוחה. הצדדים התנהלו, בהתאם להסכמותיהם בעל פה, באופן שכל צד משלם את הוצאות הבנות, כשהן אצלו וחלקו בהוצאות הצהרון, חוגים והוצאות רפואיות. כך הסכימו, כי הנתבעת תשלם את תשלומי קופת החולים והאב ישלם את הביטוח הרפואי הפרטי לבנות. בנוסף, חלקו את השימוש ברכב כאשר את הוצאותיו שילמו שנה מראש עד 1/9/15.
10. הרכב רשום על שם התובע, אך שייך לשני הצדדים והא שימש את המשפחה בחיי היום יום. הרכב נרכש באמצעות הלוואה מהבנק על סך 30,000 ₪ עוד חסכונות משותפים וכן הלוואה מאם הנתבעת לצדדים, על סך 20,000 ₪. 10,000 ₪ מתוכם הוחזרו לאם האישה ואם האישה ויתרה על 10,000 ₪ נוספים ומעולם לא ביקשה חזרה. יתרה מכך, גם הנתבעת עצמה, כאשר חילקו ביניהם את הכספים שנחסכו בחשבון העו"ש המשותף, לא ביקשה כספים חזרה.
11. הצדדים חלקו את השימוש ברכב בשנה שלאחר הפירוד. הנתבעת הבטיחה לקחת את הרכב לטיפול שנתי וטיפול בבלמים, אולם לא נקפה אצבע בכיוון, עד אשר בשל תקלה במצבר נאלצה לקחת את הרכב למוסך. כן הבטיחה להשתתף בהוצאות הרכב לשנה הבאה שמתחילה ב- 1/9/15, אולם לא שילמה אגורה, ואף סירבה להשתתף בהוצאות תיקון מראת צד לרכב.
12. מדובר באב מסור אשר הינו מטפל פיזי בבנות יותר מהאם ואפשר לאישה לצאת לעבוד ולפתח קריירה מצליחה. הוא מקלח, משכיב לישון, לוקח לחברים ולרופאים, מבשל ומאכיל. הוא קשוב לצרכי הבנות, מחנך, מלמד, ודואג לקיום שגרת יומם ויציבות בחייהן.
13. בזכות הטיפול של האב בבנות יכלה האם להתפנות לפיתוח הקריירה. האם צברה זכויות סוציאליות מעבודתה, לרבות פנסיה, קופות גמל וקרנות אשר משותפים לשני הצדדים. האב צבר אף הוא זכויות סוציאליות אשר אף הן משותפות לצדדים.
14. האב תרם לצבירת הזכויות בכך שטיפל בבית ובבנות ואפשר לאם לעבוד שעות ארוכות ולהשתכר שכר גבוה ולצבור זכויות בהתאם.
15. למשל, לאחר לידת הבת הראשונה ומשהגיעה לגיל 5 חודשים, חזרה האם לעבודתה ואילו האב עבד במשמרות ערב ב–, על מנת לטפל בתינוקת בשעות הבוקר. כשעבד בערב נהגה האישה להחליף את האב בחלק מהימים ובחלקם האחר סבתא טיפלה בתינוקת. כך עד התחלת הגן בגיל שנה, אז חזר האב לעבודת בוקר וערב במשמרות ועדיין חזר מוקדם לפחות 3 פעמים בשבוע על מנת לטפל בילדה, כשהאם חוזרת מהעבודה בשעות הלילה בין 20:00 ל- 19:00.
16. לאחר לידת הבת השנייה והגיעה לגיל 5 חודשים, עת חזרה האם לעבוד, התפטר האב מתפקידו –, וטיפל בתינוקת עד גיל שנה מבלי שעבד כלל, כאשר פיצויי הפיטורין שקיבל משמשים למחייתם ביחד עם השתכרות האישה. האם הייתה מגיעה בשעה 21:00 בערב, כשאת כל הטיפול בתינוקת ופעוטה השנייה, עשה האב. הוא הביא את ______ לגן בבוקר, טיפל בתינוקת בשאר היום, הוציא את ______ מהגן וטיפל בשתיהן עד לכתן לישון.
17. גם לאחר כניסת הבנות לגן, האב הוציא את הבנות מהגן שלוש פעמים בשבוע (אימו עזרה פעם בשבוע והחליפה אותו) והאם יומיים.
18. כשנה וחצי טרם הפרידה פוטרה הנתבעת מעבודתה והפיצויים שצברה וקיבלה לאחר פיטוריה, נכנסו לחשבון המשותף. היא חתמה אבטלה למשך חצי שנה וחצי שנה נוספת השתמשו הצדדים בכספיי הפיצויים למחייה ומה שנשאר חולק ביניהם בעת יציאת התובע מהחשבון.
19. לאחר מספר חודשים מהפסקת הגישור, החלה האם לדרוש כי האב ישלם את מחצית קופת החולים מכבי ואמרה כי אין צורך בביטוח רפואי פרטי ואפשר לבטלו ואם האב הוא שרוצה בביטוח רפואי פרטי לבנות אז שישלם לבדו.
20. הנתבעת לא רכשה כלל ביגוד והנעלה לבנות וכל הביגוד וההנעלה נרכשו על ידי האב. הנתבעת אף איימה באמצע השנה, מעת לעת, כי תוציא את הבנות מהצהרון וכי תפסיק לשלם את הצהרון, מבלי לחשוב על טובת הבנות ויציבותן.
21. הנתבעת סרבה להשתתף במחצית הוצאת רופא שיניים ואמרה כי היא פשוט תשלם את הפעם הבאה, שיהיה רופא שיניים.
22. לאחר שסירבה לחתום על הסכם בסיום הגישור, למרות שהגיעו להסכמות ביניהם, על פיהן נהגו בפועל, פנה האב אליה בניסיון למו"מ עוד בחודש פברואר 2015, אולם היא לא שיתפה פעולה. במאי — הסכימה האישה לנהל מו"מ להסכם, ואז שלח לה האב טיוטת הסכם באמצעות ב"כ. האישה סירבה לקחת ייצוג של עו"ד וייצגה עצמה. היא ביקשה לחזור להסכמות של הגישור, ומשקיבלה טיוטה חדשה על סמך הסכמות הגישור, לא ענתה לה. בשורה התחתונה, לא הגיעו הצדדים לכדי כל שיח והתחושה היתה משיכת זמן מצד האישה, התחזות למנהלת מו"מ, כאשר מאחוריה אי נכונות להגיע להסכם מחייב בכתב.
23. הנתבעת החלה לדרוש תשלום מזונות גבוה ומופרז, למרות שבמקביל לכך דרשה לחזור להסכמות הגישור, שם הוסכם כי כל צד משלם את הוצאות הבנות כשהן אצלו, וזאת עשתה לאחר, שקיבלה טיוטת הסכם מאת ב"כ התובע, ששונה מהסכמות הגישור, לאור השינוי בדרישותיה של הנתבעת בעניין המזונות. היא המשיכה לדרוש תשלום מזונות מופרז ואיימה שאם לא ישלם לה האב את הסכום בו נקבה, היא תפסיק את הסדרי המשמורת המשותפת, קרי, תיקח לו את הבנות.
24. שיטת פעולתה של הנתבעת היא: הנתבעת מגיעה להסכמות לאחר מכן חוזרת בה מהסכמותיה ואז מבקשת לשבת למו"מ, כך במעגל שחוזר על עצמו. שיטת פעולתה זו אינה מאפשרת הידברות עימה. וגרוע מכך-היא משתמשת בשפה אלימה וכוחנית ובאיומים על מנת לכפות את רצונה ולאחרונה נקטה באלימות פיזית ממש כנגד התובע, כאשר דרסה אותו ופגעה בו עם דלת הרכב וחטפה ושברה לו את הטלפון הנייד.
25. הנתבעת משתמשת בשפה אלימה ובוטה כלפיי האב, ואיומים לא רק בתביעות אלא גם בהוצאת דיבה, והפסקת המשמורת המשותפת. המדאיג הוא שלחלק מדבריה אין קשר למציאות, או שמדובר בעיוות של המציאות ופרשנות קשה כנגד האב, דבר המעורר חשד לגביי מצבה הנפשי.
26. הנתבעת עוברת תוך זמן קצר, מקצה לקצה. מאלימות והתפרצות זעם, להתנהגות של נופת צופים, כאילו נשכח מזכרונה ההתפרצות האלימה. באותו ערב בו נהגה באלימות קשה כנגד האב כפי שיפורט בהמשך, היא כתבה לו שהיא רוצה הסכם ופיוס למראית עין. פתאום, לאחר התפרצותה האלימה, היתה מוכנה לקחת את הרכב לשימושה הבלעדי ולשלם את הוצאותיו לבדה.
27. ניתן לראות את השימוש במילים פוגעניות ודורסניות לרבות מאיימות כנגד התובע, שאין להם קשר למציאות, במיילים ובהודעות הטקסט, שצורפו לתביעה. מילים כנגד האב כגון: " מעשים גובלים בפלילים, בריונות, פוגענות, תוקפנות, כוחנות, חוצפה, ניצול ציני, פגיעתך בילדות, אי עמידתך בחוק של מדינת ישראל, להתנער מתשלום, איומים, אטימות, הסתה של הבנות כנגדי, לקיחה בסתר של מסמכים, הפרת כל קוד אתי" ועוד מילים המבטאות שימוש בשפה אלימה כלפיי האב, כאשר האב מהווה אך מראה עבורה, לאופן התנהלותה שלה עצמה.
28. האב חושש כי האם משתמשת באלימות כלפיי הקטינות. חששו החל כאשר לפני כשבוע ימים, בעת ארוע חברתי מטעם העבודה של האב, שמע את ביתו הבכורה, מספרת לקולגה שלו מהעבודה, כי אמא שלה צרחה עליה מאוד ואפילו קרעה לה את החולצה. האב נותר המום, ומאז חושש מאוד כי הבנות נתונות לאלימות מצד אימם.
29. לעניין זה נוסף אזלת יד והזנחה מצד האם, של הטיפול בבנות. לדוגמא-היא לא מטפלת בהן כשיש להן כינים, לא גוזרת להן ציפורניים, לא לוקחת לרופא כשיש בעיה רפואית ומשאירה את הבעיה להסתדר מעצמה, כשהילדה חולה האב הוא זה שמוציא מהגן והיא לא מעורבת בבית הספר ולימודיה של ______ כלל וכלל-לא במצב שיעוריה והמטלות השונות מבית הספר ולא בשגרה שתתמוך בלימודיה.
30. לאחרונה אף תקפה את האב בחמת טירוף, כשהבת הקטנה עומדת ליד רגליה, ואז רצה וברחה כשהיא משאירה את הקטינה עומדת לבד, ואת הבת השניה ברכב מונע ברחוב. לאחר מכן, דרסה את האב, כשנסעה לאחור עם דלת נוסע קדמית פתוחה, שפגעה באב, מול הילדות, ונסעה מהמקום, במהירות ועצבים, שהשתלטו על הגיונה, כשהילדות לא חגורות.
31. נראה כי הנתבעת אינה יציבה נפשית ובהתקפיי זעם, מאבדת את שיקול דעתה, באופן המסכן את הסובבים אותה ובפרט הבנות חסרות הישע מולה.
32. עוד נודע לאב שהאם בשנה האחרונה נתנה לבת הקטנה, שהיתה בת שבע בלבד, לטייל בחוץ לבד עם הכלב, ללא השגחה שלה. כשפנה אליה השיבה שזה לא עניינו.
33. במהלך חודש אוגוסט 2015, לאחר שלא חלה כל התקדמות ולא נעשה כל מעשה מצד הנתבעת להשתתפות בהוצאות הרכב לשנה הבאה, האב ביקש לפרק את השימוש המשותף ברכב אשר רשום על שמו, ולמכרו, אולם הנתבעת לא נתנה תשובה חד משמעית. באחד המסרונים ששלחה, השיבה שאינה מעוניינת לרכוש את הרכב וביקשה שהתובע ימצא קונה בעצמו, אך לא שיתפה פעולה כשביקש לדעת מתי ניתן יהיה להראות את הרכב כשהוא אצלה. לאחר מכן, החלה הנתבעת להציב תנאים ולהעלות דרישות כיד הדמיון.
34. לאחר שהבין התובע כי האישה לא תתרום למהלך של פירוק השיתוף ברכב, וכי היא ממשיכה לנסות לכפות עליו שימוש משותף ברכב, ולאחר שהודיע לה על כך מראש, ומיצה כל ניסיון למכור את הרכב ביחד איתה או לנתבעת עצמה,  הודיע התובע לנתבעת כי הרכב, אשר רשום על שמו, יושבת החל מיום 1/9/15, מאחר ואין לו כל כוונה לתחזק רכב במשותף איתה. ביום 30/8/15 כשהחזיר את הבנות עם הרכב לבית האם, הוציא את מסמכי הרכב, שתוקפם עומד לפוג בלאו הכי, והם רשומים על שמו. כן הודיע לאישה כי אין ביטוח לרכב וכי לא תשתמש בו.
35. הנתבעת הגיע לבית האב תוך חצי שעה, עם שתי הבנות, דפקה בדלת בפראות כש________ לידה ו______ הושארה ברכב המונע. היא פתחה בצרחות והאשמות לפיהן האב לוקח לה את הרכב לכאורה, נוהג בבריונות לכאורה, ואמרה שתישאר במקום, עד שתקבל את המסמכים, למרות שאין לה מה לעשות עם מסמכים, שהם על שם האב ותוקפם יפוג בתוך יממה. תוך כדי צרחותיה החל האב לצלם אותה בעזרת הנייד שלו, שהיה בידו. פתאום משום מקום התנפלה האם על האב ונתנה מכה חזקה על ידו של האב ועל הפלאפון, תוך כדי כך שברה את המסך של הנייד, וחטפה את הפלאפון, כשהיא מתחילה לרוץ ברחוב ומשאירה את הבת הקטנה. האב רץ אחריה והוציא את הפלאפון שלו מידיה. לאחר מכן חזר לכיוון הרכב שם ישבה ______, יחד עם ________ שהגיעה בריצה לחבק אותו, התכופף לתוך הרכב להכניס את ________ ולהרגיע את ______ שבכתה. בעודו מתכופף לתוך הרכב עם דלת הנוסע הקדמית פתוחה, האישה שבה לרכב המונע, ונסעה לאחור, תוך שהיא מסננת "אמא לא סופרת את אבא", ופגעה באב עם דלת הרכב והוא קיבל מכה ומעד. לאחר שהתייצב קם סגר את הדלת והאם נסעה בפראות משם כשהבנות לא חגורות.
36. באותו הערב של האירוע המזעזע הזה, החלה האישה שוב לבקש לשבת להסכם לדבר, כאילו כלום לא קרה. כן ביקשה לומר לבנות שאבא ואימא השלימו ולנהוג בנעימים אחד עם השני לפני הבנות. כמה אירוני. כן החלה להאשים את האב באלימות וציינה שהבנות מפוחדות ונפגעו מהאלימות שלו לכאורה.
37. לאחר אירוע האלימות הקשה מצידה, הודיעה, כי הסדר המשמורת המשותפת אשר נהג בין הצדדים במשך השנה האחרונה, בטל ומבוטל מבחינתה. כן איימה, כי אם לא יתחיל לשלם לה מזונות בסכום אותו נקבה, היא תפסיק את המשמורת המשותפת.
38. ביום 6/9/15 שלחה מכתב רשמי במייל לב"כ האב, כי החל מיום 13/9/15, ראש השנה, היא מפסיקה את הסדרי השהייה, שנהגו בשנה האחרונה, והציעה לאב הסכם חדש בו הבנות ישהו אצלו פעמיים בשבוע ללא לינה, ואם לא יענה לה, היא תתבע בבית משפט.

משטר כלכלי

39. על הצדדים חלה חזקת השיתוף. ראה ע"א 4385/91 סלם נ' כרמי פ"ד נא(1) 337, 347. משקמה החזקה, הנטל לסתירת השיתוף מוטל על מי שטוען לשלילתו.
40. בין היתר, צברו בני הזוג את הנכסים ו/או הכספים הבאים, שחלקם רשומים על שם התובע ו/או התובעת, אם כי נכסים אלה שייכים לשניהם בחלקים שווים:

• א. כספים, חסכונות וזכויות סוציאליות מכל מין וסוג ע"ש הצדדים בקופות גמל וקרנות השתלמות ופנסיה, שנצברו בזמן הקשר.
• ב. רכב מסוג סוזוקי שנת –.

41. היה ברור ומובן מאליו לשני בני הזוג כי הם שותפים שווי זכויות לכל הרכוש הנ"ל שנצבר.
42. האישה פדתה פיצויים מקרן פנסיה, שצברה בעבודתה והפקידה אותם בחשבון המשותף. כך גם התובע. בכך גילו כי הזכויות הסוציאליות מכל מין וסוג משותפות לשניהם. ניתן לראות את הפקדת הזכויות הסוציאליות, בחשבון הבנק המשותף. בנוסף, מצ"ב מסמכי משיכת קרן פנסיה מיטבית של האיש והפקדתה בחשבון הבנק המשותף, מסומן כנספח ח' ומסמכי משיכת פיצויים מקרן הפנסיה של האישה, מסומן כנספח ט'.
43. לאור האמור לעיל, אין כל ספק שהצדדים ראו את הצבירה של זכויות פנסיוניות, גמל והשתלמות וכל זכות סוציאלית אחרת כתוצאה מעבודה, כמשותפת לשניהם והראיה-בעת הצורך פדו זכויות אלו לשימוש משותף ולחשבון משותף. אין ספק כי המשטר הכלכלי ששרר בין בני הזוג היה משטר של שיתוף.
44. התובע הקריב את הקריירה שלו, למען הטיפול בילדות, ולמען האישה שפיתחה קריירה והשתכרה יותר ממנו וכך צברה זכויות גבוהות משלו. הוא עשה כן, למען המשפחה, ביודעו שגם הזכויות שצוברת האישה מעבודתה, שייכים לשניהם. כך הוסכם בין הצדדים וכך נהגו בפועל, עת פדו זכויות מעבודה כאמור לעיל. על כן, יש לראות בכלל הצבירה של הזכויות הסוציאליות, צבירה משותפת לצדדים.
45. התובע יטען כי את השיתוף בין בני הזוג ניתן גם להסיק ממכלול היחסים ביניהם והמאמץ המשותף לקיום המשפחה.
46. מבוקש למנות מומחה בתחום האקטואריה מטעם בית המשפט אשר יקבע את שווי הזכויות אשר צבר כל צד בזמן הקשר לרבות פנסיה, ויקבע את אחוז חלקו של התובע בפנסיה של האישה ואת שווי חלקו בזכויות הסוציאליות מכל מין וסוג הרשומות על שם האישה נכון ליום 1/8/14.
47. מבוקש כי כבוד בית המשפט יצהיר כי לתובע מגיע מחצית מהזכויות הסוציאליות מכל מין וסוג שנצברו בזמן הקשר, לרבות פנסיה, בקיזוז מחצית הזכויות הסוציאליות שצבר התובע בזמן הקשר.
48. כן מבוקש כי יצהיר כבוד בית המשפט מה אחוז חלקו של התובע בפנסיה על שם האישה לרבות תקופת הצבירה המשותפת, על מנת שיוכל התובע לרשום את חלקו ישירות בגוף הפנסיוני.
49. כן מבוקש להצהיר כי הרכב מסוג סוזוקי שייך לשני הצדדים וכי התובע רשאי למכרו ותמורת מכירתו בקיזוז הוצאות המכירה לרבות ביטוח וטסט ותיקונים נדרשים, תחולק בין הצדדים מחצה במחצה.
50. לבית משפט נכבד זה הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעת התובעת, לאור הקירבה בין הצדדים ולאור מקום מגוריהם המשותף האחרון.
51. אשר על כן מתבקש כבוד בית המשפט כדלקמן:
    • א. להצהיר כי לתובע מגיע מחצית מהזכויות הסוציאליות מכל מין וסוג שנצברו בזמן הקשר, לרבות פנסיה, בקיזוז מחצית הזכויות הסוציאליות שצבר התובע בזמן הקשר.
    • ב. למנות מומחה בתחום האקטואריה אשר יקבע את שווי הזכויות אשר צבר כל צד בזמן הקשר לרבות פנסיה, ויקבע את אחוז חלקו של התובע בפנסיה של האישה ואת שווי חלקו בזכויות הסוציאליות מכל מין וסוג הרשומות על שם האישה נכון ליום 1/8/14.
    • ג. להצהיר מה אחוז חלקו של התובע בפנסיה על שם האישה לרבות מהי תקופת הצבירה המשותפת, על מנת שיוכל התובע לרשום את חלקו ישירות בגוף הפנסיוני.
    • ד. כן מבוקש להצהיר כי הרכב מסוג — שייך לשני הצדדים וכי התובע רשאי למכרו ותמורת מכירתו בקיזוז הוצאות המכירה מכ למין וסוג, לרבות ביטוח וטסט ותיקונים נדרשים, תחולק בין הצדדים מחצה במחצה.
    • ה. ליתן את כל הסעדים והצווים הזמניים שיידרשו לשם הבטחת ושמירת זכויות התובע על מנת להסיר חשש להברחת נכסים והזכויות (לרבות ההכנסות והרווחים המופקים מהם) ו/או העלמתם ו/או שעבודם ו/או העברתם לידי צד ג' ללא ידיעתו וללא הסכמתו של התובע.
    • ו. להורות על השבת הכספים והנכסים או שוויים, שהוברחו כבר, אם יתגלה שהנתבעת הבריחה כספים.
    • ז. התובע שומר לעצמו את הזכות לבקש את כל הסעדים שביקש בתביעה זו, גם לגבי נכסים נוספים וכספים נוספים, אשר יתגלו עקב תביעה זו. כן שומר על זכותו לצרף מסמכים נוספים אשר טרם הספיק לאסוף ולהנפיק.
    • ח. לאשר את הצווים הזמניים אשר יינתנו במסגרת תביעה זו.
    • ט. לחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות המשפט ובשכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ כדין.

טלי אויזרוביץ, עו"ד

ב"כ התובע